פורום הורות (עמוד 90)

יש פעמים שהוא יכול להגיע לבד,בלי כל חברי התזמורת הנילווים ואז זה מוזיל עלויות.
מבחינה מקצועית הוא תותח!! נהדר ממש!!

יותם קופרשמיד: 054-9411252

צילם במסיבת הודיה של הבנות שלי. תומר רוטנברג.
תומר רוטנברג , טלפון: 052-9098704

 

אנחנו נמצאים במיזם שלה, וזה מביא הרבה תועלת. 

זה בעצם במקום הסדנה הפרונטלית שלה, רק הרבה יותר זול (37 שקל לחודש).

 

כל שבוע מקבלים שיעור מצולם למייל, ופעם בחודש יש שיעור אינטרנטי לשאול שאלות. 

 

אפשר למצוא את זה בחיפוש בגוגל 'אמא מאיר' למי שמעוניין.

 

בהצלחה!

 

 

 

ושאר הבגדים לתת למכבסה לטפל. אולי יצליחו

אבל כדאי לעשות את זה כמה שיותר במיידי. במקומך הייתי מנסה עדיין, מה יש לך להפסיד?

 

משרים את הבגד המוכתם לשעתיים ב- 2 ליטר מים חמים ככל שהבד מאפשר עם 1/4 ליטר חומץ ו- 2 כפות מלח.

אח"כ סוחטים, מניחים מתחת לזרם מים, סוחטים ומשרים שוב באותה תמיסה לשעתיים. וחוזר חלילה עד להיעלמות הכתם.

(מתוך "כתמים" של אברהם שרם, הובא באתר "באופן טבעי" - יש שם דף שלם מעולה על הסרת כתמים).

בגיל ההתבגרות זה נפוץ מאוד שיש תקופות שרעבים יותר, זה תקין ונורמלי ובריא.
חשוב לא לשדר לחץ על זה, כדי לא להפוך את זה לאישיו.

כן טוב לדבר על תחושת שובע, על מאכלים בריאים.
אבל בלי לחץ.. אם היא אוכלת מאוזן ובריא (נשמע ממך שהיא לא מחפשת 'נשנושים' אלא שהיא באמת רעבה)-אין סיבה שהיא תהיה שמנה בסוף החופש! תוציאי לעצמך את זה מהראש.

ויש גם אנשים שונים עם חילוף חומרים בקצב שונה, ויכול להיות שהחילוף חומרים שלה כרגע פשוט מהיר יותר משלך- ולכן היא צריכה לאכול יותר.
יכולה להגיד לך שיש לי אחות בכיתה ט, שהיא רזה מאוד, למרות שהיא אוכלת הרבה יותר ממני....

אגב, איפה ההורים שלה? למה את מתעסקת בזה? נשמע לי לא כל כך בריא שזה יהיה היחס מהדודה... אולי כדאי לדבר על זה עם אמא שלה, אם זה מטריד אותך.

שתאכל כמה שהיא רוצה, אולי היא בתנופת גדילה וצריכה הרבה אוכל? למה להתערב לאדם בכמה הוא אוכל? אם היא מרגישה רעב שתאכל. גם אם היא היתה שמנה , היתי אומרת שצריך לחשב איך לגרום לב לשינוי בזהירות, ואולי זה בכלל לא תפקידך, אלא תפקיד של אמא שלה, אבל את אומרת שהיא רזה, אז מה זה מפריע? שתאכל כמה שהיא רוצה!

בעיקר אם היא שמנה..

לא מספיק יש לה (כנראה ) רגשי נחיתות מעצמה, היא צריכה גם את הסביבה?

אפשר להכין לה אוכל טוב ובריא, ושתאכל בכמות שהיא רוצה.

הערות על אוכל זה לא דבר טוב, בכלל. במיוחד שזה לא אחד ההורים..

ולהישאר רזים
זה נורמלי
בכל מקרה סליחה שאני אומרת אבל מה הקשר אליך? יש לה הורים לא? זה ממש הרסני להתערב בתזונה של יחד שלא שלך ועלול להשאיר לו משקעים רציניים

גורם לאכילה מופרזת...

ב. בתור דודה- מתאים בכלל שתעירי??

ג. תמיד ניתן להיעזר- במדת הצורך- בנציגי הרפואה- רופאת ילדים/ דיאטנית

זה משביע ולא משמין

שתאכל כמה שהיא מרגישה שהיא צריכה. במיוחד אם זה לא משהו של השמנה כרונית.
הנפש שלה זה יותר חשוב מכמה קילוגרמים עודפים יהיו לה או לא.

אין בכלל מה להשוות תיאבון בגיל ההתבגרות למה שקורה אחר כך. זה שאת מפוצצת מהסנדביץ זה לא רלוונטי בכלל!

כמו שכתבו לך אם אין בעיית השמנה וזה אוכל בריא ולא ג׳אנק-שתאכל כמה שהיא רוצה ולבריאות!

הערות בענייני אכילה הם דבר מסוכן.

במיוחד בדור של היום, במיוחד אצל בנות, ובמיוחד עוד יותר בגיל ההתבגרות.

 

כל האובססיה הזו מסביב לרזון והפחד להשמין יוצרת המון הפרעות אכילה אצל בנות בגיל הזה.

 

כל עוד היא אוכלת בריא ומאוזן, שתאכל. בכיף.

המסר שהיא צריכה לקבל זה שאוכל הוא דבר טוב שמזין

את הגוף, ולא שאוכל הוא דבר רע שצריך להגביל אותו, להיזהר ממנו,

או להרגיש אשמה בגלל שצורכים אותו.

 

 

 

 

 

 

דרך זה תלמדי אותם הרבה.

אפשר לצבוע דפים בצבעי פנדה ואז לגזור לחלקים קטנים ולעשות פסיפס.

גווני צהוב לאתרוג, גווני ירוק ללולב, חום לשופר וכו'.

אפשר להכין חידון פשוט

אפשר לקרוא ספרים בנושא- לא חסר

אפשר ללמד שירים- גם שירי ילדים וגם שירים מהתפילה.

כבר חודש אלול- אפשר לשים בבית ברקע שירי סליחות. 

יש אינספור תוצאות נחמדות לפעילויות יצירה.

להכין כרטיסי שנה טובה ולשלוח לסבאסבתא ולדודים..
דרך זה ללמוד על ברכות ואיחולים.. מהי שנה חדשה.. דואר וכו..

סימני ראש השנה: ללכת איתם לסופר או הכי טוב לשוק ממש ולקנות את כל הירקות והפירות ואז לבשל איתם וללמד אותם על המשמעות..

סליחות: אצלנו ספרדים אז שנה אחת הכנתי ''תקציר'' של שני עמודים של השירים מהסליחות וכל יום שרנו ביחד..
אפשר אותו דבר עם הקטעים ששרים בתפילה של ראש השנה.. ככה יגיעו לחג ויכירו..

בהקשר זה: לבנות בבית '' בית כנסת'' ולשחק בו עם טליתות וסידורים - מכניס לאוירה

ממליצה ממש על הדיסק של ''שנה טובה'' של אריאלה סביר. קצת מיושן לעומת מלכהלי והחדשות יותר אבל ממש מרגש ונוגע ללב וממש קל להפעיל את הילדים לפי השירים...

וכמו שהמליצו לך: קישוטי סוכה..

זה בדיוק הכיוון שחיפשתי

כי הרי סתם יצירות וסיפורים - יש לי גם כך...

בינתיים הילדים ממש נהנים במפגשים שלנו ורוצים עוד ועוד. ואני מנסה 'למשוך' את זה על כמה שיותר ימים...

הייתי ממש ככה עם הגדולים שלי. כשהיו קטנים..

מחפשת את הכוחות לתת את זה עכשיולקטנים כשהגגולין חסרו למסגרות ולקטנים יש עוד שלושה שבועות..
מרגישה שהזדקנתי...
(וגן העומס בבית האבה יותר גדול ופחות מאפשר)

אבל ממש עשה לי חשק..
אולי בכל זאת אגיע לזה.

בעלי חזר ללמוד השבוע והרגשתי ממש אבודה..
כבר שכחתי איך זה להיות בבית עם כל הקטנים בלי עזרה של בעלי או של הגדולים...

הכנתי לכל ילד מעטפה עם השם שלו שהוא קישט.בהמשך החודש נכין כל פעם כרטיסי ברכה לכל בני המשפחה ונכניס למעטפה המתאימה ובליל ראש השנה נניח לכל אחד במקום שלו בשולחן את המעטפה שלו ובתוכה איחולים לשנה החדשה מכל בני המשפחה..

זה הזמן להתחיל להסביר לה על המתרחש בגופה ומה שהולך להיות...

קודם כל את יכולה לומר בפשטות שהחזה שלה מתחיל להתפתח, כמו שלך. סבבה, אין מה להתעמק בזה הרבה

יקח זמן עד שיגיע שלב המחזור אבל  כדאי להתחיל עכשיו

בנוגע למה מסבירים בדיוק יש מלא גישות וזה תלוי במגזר שלך, מי החברות ומאיזה בתים (כי עדיף שהיא תשמע ממך ולא מהם ולכן אם היא במסגרת שפוגשת חברות פתוחות יותר אז כדאי שתסבירי לה יותר)

אני אישית הסברתי מה זה רחם, ביצית, מחזור, את העובדה שביצית שלא מתפתחת לתינוק נושרת ונוצר דימום פעם בחודש, ושזה דבר טוב ונפלא ואומר שאת תהיי יום אחד אמא והגוף שלך מכין את עצמו לזה ובינתיים פה בארון התחבושות, לפעמים יש כאבים ולוקחים אקמול וכו.

לא נכנסנו לאיך נוצר תינוק אלא רק שצריך אבא בשביל זה ולכן עכשיו זה לא רלוונטי כל כך. יודעת שיש כאלו שנכנסים יותר לעומק לנושא אני לא הרגשתי צורך.

כשהמחזור מגיע אפשר לעשות מסיבה קטנה לחגוג את הפיכתה לאשה, לצאת לגלידה ולתת לזה קונוטציה טובה.

כדאי גם לקנות דיאורדורנט עכשיו כי גם מתחילות השערות והזיעה.

בהצלחה ומזל טוב ב"ה כשיש התפתחות תקינה זה לא מובן מאליו..

כשאת עושה כביסה, תעקבי אחרי סימני הפרשות מהפות בתחתונים שלה. בתחתונים צבעוניים רואים יותר ברור סימנים.

בדרך כלל המחזור מתחיל שנתיים או שלוש אחרי שהחזה התחיל לצמוח, אבל לא בהכרח. אצל חלק מהבנות מופיע המחזור גם לפני או תוך כדי צמיחת החזה.
ברוב המקרים יופיעו כתמים לבנים/ צהבהבים/ הפרשה לבנה/ צהבהבה על התחתונים בין חצי שנה עד שנה וחצי לפני המחזור. זהו סימן נהדר לכך שהגוף מתפקד טוב ובקרוב יופיע המחזור

כמה חודשים לפני הופעת הבכורה של המחזור החודשי ייתכנו הכתמות והפרשות כהות. זוהי תופעה טבעית שיש להכין לקראתה והיא אינה מעוררת דאגה. המחזור עצמו יתייצב לאחר כמה חודשים.

גיליתי את זה רק לפני כחצי שנה, כשלבכורה שלי החלו כאבים איומים במחזור שלא היו לה קודם.

מסתבר שעד שנתיים ראשונות המחזור הוא דימום ללא ביוץ אמיתי, מן הכנה כזו. ורק אחרי שנה או יותר מתחיל ביוץ סדיר ואיתו עלולים להגיע כאבי המחזור האמיתיים.

וואו אז עכשיו מובן לי, גם אצלי בערך שנתיים אחרי התחילו כאבים הרבה יותר חזקים

אבל מכירה שהומאופתיה עוזרת.

 

אבל צריך להתאים באופן אישי אצל הומאופת/ית טוב/ה.

לי עזר מאוד בבחילות של תחילת הריון, מניחה שאולי זה יכול לעזור גם כאן למרות שהמקור הוא שונה..

 

ושימי לב שהמדקר מתמחה בילדים, עדיף ממש..

אבל תודה על התגובות! אם יש מישהו מומלץ במרכז, אשמח לשמוע

 

הטיפולים שם מסובסדים, ובמכבי למשל המטפלים דיי טובים

תבררי על מרפאה טבעית קרובה לביתך (מכבי טבעי \ כללית רפואה משלימה \ ..)

צריך לקבוע תור לרופא מטעמם ולבקש הפניה לאחד התחומים (תגיעי עם מה שאת רוצה, כי אחרת הם נוטים להפנות למה שפנוי \ בעל פחות ביקוש..)

ואת יכולה לברר מול המזכירה שם אם יש להם מטפל עם התמחות בילדים, ואם לא אז תבררי בסניף אחר..

 

בהצלחה!

 

אגב, אם יש לכם ביטוח פרטי אז אפשר גם דרך הביטוח הפרטי, וזה מסובסד סבבה

(לבת שלי אני מטפלת אצל מישהו שלוקח 400 ש"ח לטיפול ודרך הביטוח זה השתתפות עצמית של 90 ש"ח)

(אגב 400 ש"ח זה דיי יקר, לא הייתי משלמת את זה אם זה לא היה מסובסד. דרך קופות החולים זה 90 ש"ח עם מגן זהב ו-45 ש"ח עם מגן פלטינום אאל"ט)

הגוף מתפתח ומפסיק עם הרגישות הזו לנסיעות.

לא מקיאה, אבל עם בחילות כמעט בכל נסיעה...

 

מה שהשתנה במשך השנים זה היכולת להתמודד בלי לשגע את כל העולם

אבל בהחלט סובלת..

הכי חשוב לפני הנסיעה לאכול משהו יבש כמו פתית ולשתות.
לא להתקרב לשוקולד וכד'....

יש ילדים שעוזר להם ויש כאלה שלא

למרות שהוא מאד התלהב לשים אותו

כשהוא נסע עם טרבמין הוא לא הקיא וכשהחלטנו שהצמיד מספיק הוא הקיא

זה כמו כל מיני סגולות נגד דלקות, שאם נותנים אותן ביחד עם אנטיביוטיקה, הן ממש עוזרות..

 

או סגולות נגד כאבים, שאחרי  שני אקמול הן משפיעות תוך עשר דקות....

אבל כנראה שצריך גם לדעת איך בדיוק למקם אותו וכדו'

פתרונות "טבעיים", אם היו מוכחים כיעילים ופחות מזיקים, היו מוצעים כבר ע"י הרופא. 

 

מה שכן, בגלל שזו בעיה שעוברת עם הגיל, ברגע שפונים לאחד הפתרונות הללו ולאחר כמה חודשים יש שיפור במצב, אז נוצר רושם כאילו שיש באמת קשר סיבתי בין השניים.

וכפי שכתבתי, אם קשר כזה היה מוכח - הרופא המטפל כבר היה מציע את הטיפול הזה. 

זה מעורבב בקופסה אבל הילדים יודעים להסתכל מאחורי החלקים לראות אם כתוב על זה באנגלית..

אצלנו אין מה להשוות בין המקור לחיקוי (לפחות החיקוי שיש לנו, לא יודעת מאיפה)

המקורי הרבה יותר חזק, ובקליקס במיוחד זה קריטי כי הם בונים דברים שצריכים להישאר יציבים וחזקים.

אין ספק שהמקורי שווה יותר,

החיקוי היה קצת יותר גדול והרס חלקים במקורי..
ולא היה נח לבנות משניהם יחד.

יש חוויה אור קולית של כשעה ורבע. מצריך הזנמת כרטיסים מראש.

מין סרט שמוקרן על החומות יוצר תחושה של תלת מימד. הכי טוב שתיכנסי לאתר, תתרשמי ויש גם טלפון שם שתוכלי לברר.

 לא הייתי שם כי ביררתי לאותו יומ ומסתבר שצריך הזמנה מראש.

עמק צורים. עובדים שם בסינון של חומר ארכיאולוגי. וזה מרתק. לגיל שנתיים פחות מתאים אבל לגדולים זו חוויה נהדרת. בתשלום לא גבוה.
טיול על החומות לא מתאים. יש מדרגות מאוד גבוהות ותכל'ס זה לא כ''כ מענין...


פארקים- יש פארק המסילה, עמק הצבאים, פארק טדי (עם מזרקות מים), גן סאקר.

מבחינת התוכן- לדעתי הכי פשוט שאתם תתנו את התוכן. תראו, תספרו, תשירו שירים, תכינו להם הצגה.

בגילאים קצת יותר גדולים חמש ומעלה לדעתי מאוד מומלץ.
עשיתי בעבר עם אחים שלי והם מאוד נהנו. יש שם נוף ממש יפה, אויר טוב וזה מקום מיוחד ולא רגיל.
את התוכן אנחנו הכנסנו.

כניסה בחינם, נכון?

ההורים גם נרטבים...? חייבים להישאר נורא רחוקים בשביל להישאר יבשים?

ואיך להביא את הילדים? בביגוד רגיל? בגדי ים?

אני יודעת שהשאלות קצת מעאפנות, אבל...

תודה!

 

לילדים כדאי להביא בגד ים או בגדי החלפה.

אבל זה לאו דווקא סותר.
אפשר לקנות סנדלים, ולנעול לו רק לפעמים. לתת לו להיות יחף בבית, בגינה וכד'.
ואם הוא מראה ענין- אז למה לא בעצם.
עוד יגיע זמן שהוא יתווכח איתך שהוא רוצה לצאת יחף ואת תתעקשי שינעל סנדלים...

אחר כך זה כבר פחות משמעותי..
תקני לו נעליים ובבית תורידי לו..

גם אני חושבת שאם הוא הולך כבר שלושה חודשים זה מספיק לנעליים

הייתי קונה נעל של צעד ראשון איכותית, לפחות להתחלה- אני אוהבת פפאיה או אלפנטן

הנעל יקרה אבל יש גם סניפי עודפים, תלוי באיזה אזור את גרה

בשעה טובה

קניתי לבת שלי נעלי ספורט קטנות, קלילות וגמישות של סקטצ'רס - מעבר לזה שזה היה כל כך מתוק בקטן, היא הלכה ביציבות כבר ביום הראשון עם הנעליים בעוד שלילדים האחרים במשפחתון לקח כמה ימים להתרגל ללכת עם נעלי הצעד הראשון.

לא חייבים לעשות הכל לפי מה שהכתיבו לנו ולשלם מאות שקלים לכמה חודשים רק כדי להרגיש שאנחנו עושים את הדה בסט לתינוק שלנו. מה גם שזה ממש לא הדה בסט...

ויש מקום להיכנס למים (גובה ברכיים +)

אוטידין מיועד לשימוש חיצוני.
בינתיים את יכולה לנסות לקרר עם קרטיב.

הוא רוצה לישון ולא מצליח להרדם

 

קרטיב עזר בצהריים לכמה דקות, עכשיו לא מתאים.

 

 

נכון, זה לא כ"כ בריא, אבל גם לא לישון מרוב כאבים זה לא בריא, לדעתי כמובן.


כתבו פעם לגבי סכנת חנק בטיג'ל, אז פשוט צריך להשגיח שאין גוש, גם לא קטן, אלא הכל מרוח.

ואני וכל האחים שלי גדלנו עם טיג'ל וב"ה הכל בסדר...

ובלילה נר אקמול כשממש לא מצליחים לישון

Pharma -Tree of life: חברת תרופות

נראה לי קניתי בסופר פארם יש גם בבתי טבע לפעמים וגם ברשת.

מצד שני אחות בטיפת חלב המליצה לי דווקא עליו.

ובאמת עם שני הילדים שלי זה מה שבעיקר עזר.

אם זה היה באמת בעייתי אולי היו מורידים את זה לגמרי מהמדפים.

ולמרוח בעדינות על החניכיים הרגישות.
זה עוזר.

ג'ל

מקל על הכאב, ובטוח לשימוש בתוך הפה.

אפשר גם אלוורה מהגינה, בתנאי שאת בטוחה שזה הצמח הנכון, ומפרידה את הג׳ל הפנימי מציפת העלה (אחרת זה מאוד מר).

לחכך על החניכיים עם האצבע גם עוזר.

ואז זה מסוכן לגילו... לא?

אולי זה מתחכך איכשהו במשהו למעלה וזה גרם לקרע?

אבל גם החבל עצמו מתחיל להראות סימני חיכוך (מחלקים של הנדנדה עצמה)...

לא מיועדת לילדים גדולים. ובטח שלא לנידנודים אינטנסיביים מאד, גם אם המשקל מתאים.
זה מחובר בנקודה מאד דקה של פלסטיק בסופו של דבר..

תתאים נדנדה כזאת שזה מלבן מפלסטיק\עץ שמחובר ישירות לחבלים
לא משהו שכולל מושב כזה מעוצב וכו'
זה יהיה בטח יותר יציב

מוזמנת לאישי

ניסיתם שאלת רב?

הרב שלנו הוא הרב שמעודד את המגורים כאן...

תודה יקרה

ודיברת איתו על הרגשתך?

 

 

 

 

 

 

 

 

(את מי שאני חושבת?)

לדעתי זה החלק של החלטת האישה

אבל מי אני שאחלוק על הרב?

הגם שאיני יודעת פרטים

 

עולה לי רק לדבר עם הרבנית שתסביר לו או להתפלל 

חיבוק מבינה אותך

ולהוביל למעבר ואז בעלי יהיה אומלל

רוצה שתהיה החלטה משותפת

אבל חיה בסבל וכעס

אין לי יותר מדי מה לייעץ.
רק לשמוח במה שיש ולהתפלל הרבה לשינוי טוב.

מישהו מכם גדל שם? או ההורים גרים ליד? יש זוגות שרק שני הנתונים האלה גוברים על הרבה גורמים אחרים בהחלטה איפה לגור.

איך את כל כך בטוחה שמקום אחר יהיה טוב יותר?
אני הגעתי למסקנה, לצערי הרב, שאין מקום מושלם ושרוב המקומות רחוקים ממושלמים ואף פעם אני לא אמצא את מה שרציתי אז אני משתדלת לקחת את המקום הלא מושלם שלי היום ולשמוח בו. אם הסביבה לא טובה אפשר לגור במקום אחד וחברתית להיות שייכים למקום אחר, כך אנחנו נוהגים כבר שנים..

תודה

 

אף אחד מאיתנו לא גדל פה

 

לא יודעת אם יהיה טוב במקום אחר.. יודעת שכאן עצוב לי

 

ווואי ממש תיראת את גיסתי !
רק שאצלנו הילדה לא הרבה שם..
אני חושבת שאם הקשר של אשתך טוב איתה כדאי לדבר איתה(עם הגיסה ) גם כתבת שהיא אוהבת את הבת שלכם אז תסבירו לה שצעקות זה לא טוב לתינוקות ו(ולא לאף אחד ) ושזה מכניס אותם ללחצים ..
והכי חשוב זה להסביר לילדה כל הזמן שמדברים בנחת תשתדלו להיות הכי רגועים ושלוים לידה ..
בהצלחה זה ניסיון לא פשוט!

רוב הסיכויים שהילדה לא תתנהג כמוה.
אתם ההורים שלה, מכם היא תלמד את הדברים החשובים. אז היא תדע שדודה שלה צעקנית. זה הכל.
היא רק בת שנה והיא לא תהיה שם כל חייה. היא תפגוש עוד מבוגרים בחייה, רובם נעימים ונוחים אני מקווה.
ובינתיים- אולי אפשר לדבר עם הדודה?

אבל אי אפשר באמת, לא ניתן להגיד למי שתמון בו במידה הזאת פשוט להפסיק זה תהליך שלרוב לוקח הרבה זמן והחא חייב לבוא ברצון

זה קשה לי במיוחד כי במשפחה שלי זה בכלל לא נהוג לדבר ככה להורים אפילו לא קרוב לזה