פורום הורות (עמוד 90)

כי ילדים עלולים להתהפך ולשאר תקועים עם הראש למטה

שמעתי מאיש מד"א ותיק
ולצערי קרה לבת שלי כשהייתה בת שש, שנה שעברה
ברוך ה' היא בסדר אבל בטראומה עד היום

עדיף גלגל רגיל ומצופים

אולי גם כזאת שמתלבש כמו וסט הוא טוב
לא בטוחה

את צודקת אם מביאים לילד גדול גלגל כזה והוא נכנס למים לבד.. אבל במקרה שלי היא עוד קטנטונת.. אנחנו איתה נון סטופ לא עוזבים את הגלגל לרגע כך שלא הייתי קוראת לזה סכנה..

רשום על הקופסה שנה עד שנתיים וזה בהחלט מתאים לגיל הזה . אני השתמשתי היום לפעוט בן שנה בגלגל הספציפי עליו את מדברת. וזה היה מאוד נוח וטוב.
כמובן שהייתי איתי כל הזמן.זה אכותי וזה נוח כי עם גלגל כזה את לא חייבת להיות בבריכת תינוקות את יכולה להכניס אותה איתך לבריכה הרגילה ואז גם את נהנת

התינוקת אלא כל הזמן צמודים אליה.. אז מתי בדיוק זה עלול לקרות?

ממה שאני יודע

וגם אם קונים בסוף גלגל ים
אז צריך להשאר תמיד עם עיניים ויד על הגלגל
שזה לפעמים לא נוח
במיוחד אם יש עוד ילדים שצריכים יחס

תודה על הערות אך לא עניתם לי על מה ששאלתי.. אם בכל זאת יש למישהי ניסיון עם גלגל כזה אשמח לשם של חברה טובה.

נכנסים לחנות או לאתר שיש בו, רואים שהמחיר סביר וקונים..
זה לא כזה עקרוני החברה וגם לא תמיד ישרוד לך עד שנה הבאה.. (לנו היה אחד מאוחסן בארון משנה שעברה ויצא משם עם חור.. לא ברור איך)

בהצלחה!

כמדומני עלה 30 שח.

וילד יכול להתהפך בו בקלות ולהילכד עם הראש במים...

חייבת לציין שאתן חופרות. מחילה.

שזה מסוכן לכל ילד בכל גיל

 

ולכן גם אני פירטתי שזה לא רק המקרה של ביתי בת ה6

אלא שאיש מד"א ותיק סיפרה מניסיונו הרב שזה דבר מסוכן ביותר, לכל גיל 

 

 

ובאופן כללי הייתי ממליצה לשים לה מצופים על הידיים (ואפשר להוסיף גם "נודל" מתחת לבית השחי)
ככה הילד לומד להרגיש את המים הרבה יותר ומקבל ביטחון איך להיות נכון בתוך המים.

כמובן שצריך להשגיח כל הזמן ולתת לה יד.

משחק מצויין לתעסוקה ממושכת, בפרט לבן.

חניון מכוניות - Google Search

יושב שעות ובונה בניינים, עם אנשים קטנים.
גם על פליימוביל הוא משוגע.

פטישים, ברגים, וכד'.

אבל אפשר לתת לו קערה עם מים וכל מיני כלים, ולמלא מידי פעם.

ואח''כ מנגבים וזהו.
בריכה, בחוץ, מנטרלת אותי לגמרי. אני לא יכולה לעשות כלום בזמן הזה.
אם משחקים בקצת מים בפנים אני יכולה לבשל לידו ןכד'

כתבתי את זה, עבור גולשים שאולי יגיעו לכאן, ועלולים לחשוב שזה בסדר

או פשוט להיכנס למטבח האמיתי ולתת לו סירים וכפות וכו יעסיק אותו לשעות. 

המגנטים זה ממש שוס

לוח גדול מחיק עם לורדים 

אם עוד אין
רכבת עץ כזאת שווה (ויקרה)

רכבת עץ.

הבן שלי גם בן שנתיים.
קיבל ליומולדת "רכבת עירונית מעץ" של פוקס מיינד. מעולה ממש!! (מניחה שגם של חברה אחת אבל מעץ תעשה את העבודה)

הוא משחק בזה מלא. וזה בערך המשחק היחיד שיכול ממש להרגיע אותו ולהעסיק אותו מלא זמן. (מגנטים אין לנו. אבל גם על זה שמעתי המלצות, שמעסיק להרבה זמן)

הוא בונה לבד את המסילות, מסיע את הרכבת לפעמים גם בלי המסילות, וזה מרגיע אותו.

ממליצה ממש.

וגם הגדולים לפעמים מצטרפים...

הבת שלי כמעט בת שנתיים ומעסיקה את עצמה הרבה עם מגנטים

איפה שהיה כפר השעשועים

מגנטים של פליימאגר (האיכותי)
100 חלקים ב100₪

כי בדיוק ראיתי גם את זה.אז זה החיקוי הוא לא שווה?

זה נראה חיקוי

שלנו נראה כך
משחק הרכבות מגנטים 100 חלקים כולל מכונית- PLAYMAGER - צעצועי התפתחות

והוא איכותי
מעריך שהוא המקורי כי מוכרים אותו בהרבה חנויות

אם כתוב playmager זה האיכותי.

(יש להם כמה וכמה דגמים. קנינו פעמיים 100 חלקים, וכל חבילה נראית אחרת ומכילה פירוט אחר של מגנטים)

זה בקטלוג מצולם

אני אחפש בחנויות את מה שאמרתם

תודה

 

מישהו יודע אם יש עדיין באושר עד?

יש לי את זה, הילד משחק המון ונהנה מאד (גם בן שנתיים)

ממליצה!

עולה 140 שח.
להוסיף צרור מפתחות ישן קסדה ומשקפי שמש. הם מרגישים בעננים....
מאד יעיל לשליחויות של דברים שאת צריכה שיביא לך. אני מאפשרת לנסוע בתוך הבית. אם הבית נורא קטן. אז אולי לא מתאים.

אבל עגלה ובובה... 

 

וקפלה אם אין לכם. רכב מסוג שעוד אין (משאית וכד'), כלי עבודה 

אני הכנתי. אבל את מוזמנת לשדרג את הרעיון. ולקנות משהו שווה.
הכנתי בית מקופסת קרטון שעטפתי לבן עם גג אדום וחלונות. ודלת. ( יש בתים מוכנים שאפשר לקנות.
והדפסתי את בני המשפחה בקטן. לימנצתי. ( אפשר לעטוף במסקנטייפ משני הצדדים. ). והדבקתי כל דמות על מקל ארטיק.
הוא ככ אהב להכניס ולהוציא מהבית . בשלב מסויים בשנ"צ ובערב. היה בוחר דמות לישון איתה לידו. בד"כ בחר את אבא. אם אתם משפחה צעירה אז אפשר להוסיף את סבא. סבתא.
אפשר לשדרג ולהסביר פנס קטן לתקרה ואז יש תאורה.
ואפילו להוסיף מנגינה לבית.

אם את קונה בית מוכן זה מגיע עם אביזרים של שולחן מיטה ורהיטים שונים לסדר. אז זה לוקח זמן. והמשחק מתארך ... בהתחלה כדאי משחק משותף שלך איתו. אחכ הוא ישחק לבד.

הכנתי את זה כי רציתי לפתח את כישורי השפה שלו. למדנו את חלקי הבית. גג . קיר. דלת. חלונות. וכו'.... להגיד את שמות בני המשפחה. וכו'.

באופן כללי יש משחקים טובים יותר או פחות... אבל ילד בן שנתיים יכולת הריכוז שלו ולהעביר את עצמו לאורך זמן קצרה מאוד בהשוואה לגילאים גדולים.
המלצתי לחלקי את המשחקים למשחקי בוקר שדורשים יותר ריכוז.
למשחקי צהריים יותר הרכבות וכאלה.
בתור גננת....
אפשר גם זמן יצירה התנסות בחומרים כמו בצק בייתי, צביעה בצבעי ידיים וכו'.
בבוקר פאזלים שמתאימים לגיל והשחלות שונות.

אני התרגלתי לישון עם מוצץ, ומגיל 4 עד 6 חודשים זה היה די סיוט להחזיר לו את זה כל פעם שנפל, עד שהוא למד להחזיר בעצמו.
מאז ועד עכשיו (הוא בן שנה ו4) זה ממש לא בעיה, הוא אכן תלוי במוצץ בשביל להירדם אבל אם נופל הוא מוצא את זה לבד מתוך שינה. אני גם מוצאת אותו הרבה פעמים ישן בלי המוצץ בפה, אז זה לא שהוא מתעורר כל פעם שהמוצץ נופל.
אז האם זו משענת שהוא תלוי בה כדי להירדם? כן. האם זה בהכרח רע? אני לא חושבת. לא רואה הבדל בין מוצץ לחיתול, דובי או בובה שהתינוק נקשר אליהם ולא נרדם בלעדיהם. באיזה שהוא שלב כשאחליט לגמול אותו נעבור את זה. לדעתי עם כל הכבוד לחשיבות להרגיל תינוק להירדם לבד, הוא זקוק לאיזה שהוא חפץ מעבר שירגיע אותו. (לבן שלי יש גם מוצץ, גם שמיכה אהובה וגם בובה רכה, ככה שאם אחד מהם יאבד או יהיה בכביסה הוא יסתדר עם השני)
הדבר היחיד שאני מתנגדת אליו זה ההרגל להירדם עם בקבוק חלב/מיץ/שוקו. הרגל שמאוד קשה לגמול ממנו, לא בריא ומרגיל את התינוק להירדם רק עם בטן מלאה.

הבן שלי הקטן לא הסכים לקחת מוצץ

והוא לא נרדם בלי בקבוקי (תמ"ל)

היום בן כ-שנתיים

אני ממש לא אוהב את הרעיון אבל הוא עקשן בטירוף

ניסיתי כמה פעמים

ואני מעדיף לוותר לו ולא לעשות לי לילה לבן וגם אני עלול לצאת חרש מזה...

והוא עדיין מעיר אותי בלילה פעם פעמיים למילוי...

מאוד מקווה שעד הגמילה הוא לא יינזק מזה

בכל מקרה אני משתדל שלא יישן עם הבקבוק בפה כי זה עושה חורים בשיניים (וכבר יש לו 2 חורים שראיתי)

 

ממליץ מוצץ אם הילד לוקח !!!

הצלחה

 

מגדל ילדים יותר רגועים
בנוגע לנטיה להעלם בלילה, תקני 5 ותשימי במיטה לידו. הוא ימצא.
בגיל כמה חודשים הם ממששים סביבם. אם יש רק מוצץ אחד הוא יאלץ להעיר אותך..

כשאתם מפזרים סביב הילד מוצצים אתם לא מפחדים שהוא יתגלגל עליהם ןזה יכנס לעין? אני תמיד מרחיקה את המוצץ כשהוא נופל לו אבל באמת צריכה לקום כמה פעמים בלילה בגלל זה...

בדרך-כלל אם ילד לא מתרגל למוצץ הוא יתרגל למשהו אחר... כי תינוק צריך כנראה משהו שירגיע אותו. אם זה לא יהיה מוצץ - זה יהיה בקבוק, או חיתול בד, או בובה כלשהי, או אמא...

ובמקרה האחרון - האמא צריכה להחליט אם זה מה שהיא מעוניינת בו או לא...

ילדה אחת מכל ילדיי לא מצצה מוצץ, והיא הייתה מכורה אליי עד גיל שנתיים... אז במקרה שלה - אני בחרתי בזה. אבל לא בטוחה שזה מתאים לי תמיד...

אני חושבת שמוצץ זה דבר נצרך חלק מהתינוקות ישתמשו במוצץ אחרים לא.כשתינוק גדל הוא מצליח להכניס את המוצץ לפההשלט לבד ומרגיע את עצמו,זה יתרון גדול.לא צריך לחשוש לשלבבגמילה כי עוד חזון למועד.שתי בנות שלי היו עם מוצץ עד גיל מאוחר (5.5,6.5)לא נרשמו שום בעיות בקבלה לתיכון ושרות לאומי.

יש לי ילד עם מוצץ

מוצץ שנרדם (כמעט ) רק עם מוצץ ותינוקת שכבר בת שנה וחודשיים והיא מההתחלה הייתה סרבנית לצערי. היום אם היא מתעוררת בלילה הדבר היחיד שהצליח להרדים אותה זו רק הנקה. זה ממש קשה!

חוץ מזה שהנקה בלעדית בריאה הרבה יותר - גם לתינוק וגם לאמא... ויש בה את הפן של הקשר המיוחד בין התינוק לאמו. אבל שוב - זו בחירה של האם. מה שבטוח, מוצץ עדיף על פני התמכרות לאצבע...

ומוסיפה- אמא זה המקור, התינוק נברא בצורה שהוא צריך להיות צמוד לאמא שלו בשנים הראשונות והיא מקור ההרגעה שלו (וגם מקור ההזנה שלו).
היום אורח החיים מאוד שונה מאיך שהיה פעם, ולרוב האמהות לא אפשרי להיות צמודות עד כדי כך לתינוק, ולכן המציאו את כל התחליפים (גם להזנה וגם להרגעה), אבל אם יש אמהות שמסוגלות לאפשר לתינוק לינוק מתי שהוא רוצה, גם להזנה וגם להרגעה, התינוק לרוב לא יזדקק לשום תחליף וזה בטוח ייתן לו המון.

אז את ממש לא רוצה להיות המוצץ.
אני דווקא חושבת שזה טוב, גם מעבר לגיל שנתיים, לילד יש צורך שאופייני לגיל, ולא צריך לגמול בכוח.

ואמא שלי הניקה את כל הילדים עד גיל שנתיים בערך (את הקטנה יותר, כי לא היה תינוק אחריה..) בלי מוצץ בכלל, ואף אחד לא חיפש תחליפים אחרים אחרי הגמילה מההנקה,זה בהחלט סיפק את הצורך של כולנו.
אני לא חושבת שזה רע לתת מוצץ, אבל אמא שמסוגלת להיות 'במקום', אז שתדע שזה לא במקום אלא זה המקור, המוצץ הומצא במקום מה שהנקה בלעדית לגמרי לפי דרישה אמורה לתת (ולכן בדורות קודמים לא היה צורך במוצץ, כי אורח החיים אפשר הנקה בלעדית וצמודה). אבל כמובן שזה דורש הרבה וגובה מחירים...
(ואני גם לא חיה באורח חיים שמאפשר את זה לגמרי בלי מחירים, בסופו של דבר מגיל מסויים אני חוזרת לעבוד והתינוק אצל מטפלת, ואז אין לו את האפשרות לינוק כשהוא רוצה... אז כן ניסיתי לתת לילדים שלי מוצץ כדי שיהיה להם את זה כשאני לא אהיה איתם, אבל הם לא רצו ואני לא נלחמתי על זה...)

יש לי 2 ילדים שלא לקחו מוצץ ולמדו למצוץ אצבע. וזה הרבה יותר קשה לגמול.

 

2 הגדולים שלי לקחו מוצץ ובסביבות גיל 3- נגמלו מיזה.

 

מה שכן- כשהם גדולים, אני מסכימה מוצץ רק כשהם הולכים לישון ולא להסתובב עם זה ככה כל היום...

נותן תחושה של חום וביטחון.

 

ילד שנרדם בקלות בלי זה, אין בעיה. אבל מי שלא, אדרבה.

 

האופציה החליפית, שהוא ימצא את האצבע ויכניס לפה. 

 

זה יקח יותר זמן עד שיוציא.. (אם כי לא צריך לקום בלילה להרים..)

ונמצא מתאם בין שימוש בו לבין שכיחות נמוכה יותר של מוות בעריסה ח"ו.
האמת היא שאני אפילו די בטוחה שבלוחשת לתינוקות עצמה - לפחות במהדורה שקראתי - היא גם לא מתנגדת למוצץ - רק לא להחזיר אותו לתינוק בכל פעם שהוא נופל, אלא רק אם התינוק בוכה. כך תינוק יכול להתרגל להירגע ולהיעשות מנומנם בעזרת מוצץ, אבל כשהוא עובר לשלב ההירדמות האחרון המוצץ יכול כבר ליפול וזה בסדר.

אין שום ענין "עצמי" במוצץ גם כשלא צריך.. אבל אם תינוק בוכה/לא שקט וזה מה שמרגיע אותו, מצוין.

 

ב. אימהות יקרות, תסמכו קצת על החושים הבריאים-האימהיים שלכן, מלבד מה שכתוב בספר....

מצאו מיתאם בין מוצץ, להפחתת מקרי מוות עריסה. מניחים שזה קשור לזה שדרכי הנשימה פתוחות. (למרות שזו רק הנחה, עדיין לא מצאו את ההסבר המדעי למוות עריסה).

כך הסבירו לנו בשחרור מחדר תינוקות

ממליצה על מוצץ במקרה שהתינוק שבע ולא צריך משהו אחר חוץ ממוצץ.

אני מבינה את המתנגדים למוצץ, כשזה דרך להשתיק תינוק שהוא בעצם  צריך משהו אחר: הנקה, נדנוד קטן וכו'.

אני אישית לילדים שלי כן נתתי מוצץ. זה ממש מרגיע אותם. כמובן השתדלתי לתת רק לפי הצורך האמיתי.

 

בהדרגה עם הזמן כן צריך לשאוף לגמול  ממוצץ.

קצת מרתיע לראות בחוץ ילדים בני 3 ומעלה עם מוצץ באוטובוס, בגן משחקים וכו'. בגיל הזה בטח צריך לשאוף לגמול כמה שיותר.

אם התינוק רעב הוא לא יסתפק במוצץ.

אם הוא זקוק רק לתנועת מציצה כדי להרגע מוצץ יעזור לו והנקה רק תעמיס אוכל על קיבה מלאה ותגרום לכאבי בטן.

כך בכל אופן מנסיוננו.

יועצת הנקה המליצה לבתי עם אפקט מציצה חלש מוצץ מהסוג הישן (הגומי החום המגעיל הזה...) וכמה שיותר גדול כך שגורם לכל שרירי הפה לעבוד.

נתנו הרבה וכיום (רק בת 10 חודשים) צריכה רק לפעמים ולא לגמרי תלויה בזה.

היתרון של המוצצים הללו שאין סיכוי להפצע מהם.

גידול קל ונעים.

וכמו שכבר כתבו, ברור שעדיף על אצבע.
אני גומלת ממוצץ בסביבות גיל 3, כשהם מבינים ואפשר לעודד אותם עם פרסים. בטיפת חלב ממליצים להיפרד מהמוצץ בשעות הפעילות מגיל שנה וחצי, כדי לאפשר לילד לדבר.

מאצבע ממש קשה להיגמל, לפעמים גם בכיתות גבוהות. (בתי סיימה כיתה א. יש בכיתה לפחות 2 עם אצבע, שלא מתביישות למצוץ מול אנשים)

וכמובן מציצת אצבע, יכול לנבוע מתחושתיות אוראלית-סביב הפה

ובשביל לחזק את התחושה באזור מוצצים מוצץ/אצבע..

או חיפוש חושי

התמכרות שקשה להיגמל ממנה.
מכירה מישהי שהיתה נאבקת בזה, כשהיתה בכיתות הנמוכות והאצבע היתה נכנסת לפה בלילה.

זה מאוד דרמטי, בטח בגיל כזה קטן שהיניקה היא צורך של התינוק. לדעתי קחי בפרופורציה את הדברים. גם אחרי גיל חודשיים אפשר לגמול מהרגלים ולפעמים יופיעו הרגלים חדשים כמו מציצת אצבע ותרצי להחזיר את המוצץ וזה גם בסדר, זה מסמן שעדיין אין בשלות לשינוי.

אנחנו מעיקרון, לא נותנים מוצץ. כדי שלא אנחנו ולא הילד נהיה תלויים בדבר חיצוני כדי להירדם/להירגע.
2 הילדים שלי הולכים לישון בלי 'משהו' (גם לא הנקה או חפץ משמעותי אחר). אצבע הם מוצצים רק כשהם עייפים/ישנים.
אני מרגישה שמאחר ולמצוץ אצבע, מגביל אותך מאד, הילדים מראש לא עושים את זה תוך כדי משחק, או במקום לדבר. זה פשוט לא שם.
אני מאד נהנית להיות חופשיה ממוצצים. וכמובן שב"ה ה' ברך אותי בילדים מקסימים ונוחים.

שנתנו להם מוצצים והם ילדים נוחים ורגועים, וגם כאלה שלא נתנו להם מוצצים מעיקרון והם תוססים וממש לא רגועים.

לא נראה לי שיש קשר בין הדברים.

אלא שהם ב"ה ילדים 'נוחים' מה שנקרא. בלי צרות ובעיות אין סופיות של הירדמות וכו. לא התכוונתי להגיד שיש קשר בין שימוש במוצץ כן או לא לאופי הילד בכללי

אני פעם הייתי נגד מוצצים (כי זה לא טבעי וכו')

בנתיים אלה שלקחו מוצץ היו יותר רגועים

יותר קל להרגיע אותם

היה אפילו אחד שהרגלתי אותו בעצמי למוצץ וזה ממש עזר לו בחיים ללמוד להרגע (כבר בן 4 (ובלי מוצץ) ונרגע עם חיבוק ונשיקה)

הגמילה אצלנו זה בסביבות גיל 3 עם החלק'ה

(הוא כבר גדול ומבין ויכול להגיד שלום למוצץ כי הוא כבר לא צריך....)

 

בכל מקרה כשאמא אוהבת (וגם אבא) אפשר להתגבר על הכל

בהצלחה

לא אומרים כך לילד.

 

בדיעבד, תגידי לו שלא ידאג. שגם מי שמת, הוא בגן עדן ואח"כ יש תחיית המתים והוא חוזר.

 

ואולי עד שהוא יהיה גדול, עוד מלא שנים, זה בכלל כבר יהיה...

 

אז שיהיה שמח, ויעשה מעשים טובים, ויסמוך על ה' שיעשה לו הכי טוב שיכול להיות.

 

 

נקוה שיעזור.

שכשאדם נולד, ה' מכניס את הנשמה שלו, שכבר היתה אצל ה', לתוך הגוף החדש.
וה' מחליט מתי הנשמה צריכה לחזור אליו.
אצל רוב האנשים הנשמה נשארת בגוף עד שהם זקנים, ואז הנשמה עולה חזרה לה' והגוף נקבר באדמה עד לתחית המתים.
והנשמה- היא מאוד שמחה אצל ה'. היא מקבלת שכר על כל המצוות והמעשים הטובים שאדם עשה, וכיף לה וטוב לה עם הנשמות של שאר הקרובים והצדיקים.
עוד דבר- נשמע שזה מפחיד אותו.
אז תתיחסי לפחד.
אפשר לומר לו שאת רואה שהוא פוחד, ומבינה. גם את לפעמים אולי קצת מפחדת. לא בגלל שרע לנו אחרי שמתאים, אלא בגלל שאנחנו באמת לא יודעים מה בדיוק קורה.

ודבר אחרון- תנסי לדובב אותו בעדינות ולהבין למה פתאום זה התעורר אצלו. הוא שמע משהו? ראה, חווה מוות פתאומי או משהו כזה? משהו בסרט או בספר?
כי אם כן אז כדאי להתייחס ישירות לענין הספציפי ו לראות מה בדיוק הבין ואיך מרגיעים אותו.

ותאמת, כל ילד מרגיע אותו משהו אחר. אני מכירה חמוד בן 9 שדווקא מאוד עוזר לי שמסבירים לו ואומרים רק אמת.
הייתי ממליצה להתייעץ אם הפסיכולוג של הגן/בצפר עם הגננת/מורה . אולי הם יוכלו להדריך אותך לדרך הכי נכונה בשבילו

היתי מתיעצת עם פסיכולוג או משהוא כזה.

נכון שצריך להאמין בתחילת המתים ובביאת המשיח אבל.. אני לא יכולה להבטיח שהוא יהיה גדול אף אחד לא ימות...
אהבתי את התשובה של בת 30 מתייחסת לפחד ולסיטואציה בלי להתחמק...

ילדים מזהים דברים כאלה בקלות.

בהצלחה!

(באמת כדאי להתייעץ לדעתי, אבל לא להיבהל. זה שלב טבעי לגמרי)

ההורים מתפלאים ואומרים שזה מוגזם. 

טעונה על הנושא

30 וזהו. זה מה שאת דורשת... את גדולה אם הם רוצים סכום נמוך שיפנו לצעירות....

לא חוקי להעסיק אותך בפחות מזה.

זכותך גם לבקש יותר, אם זה מאמץ גדול. מי שלא מתאים לו, שלא יקח אותך.

וביטוח לאומי ותלוש משכורת... או שהבייביסיטרית תוציא קבלה. נו באמת... ואני יודעת שיתנפלו עליי כאן. 

אני בהחלט חושבת שלבת בוגרת מגיע תשלום הולם אבל לא צריך לנפנף בחוק... אם את בוגרת אז תדרשי כמה שאת רוצה ותדעי גם לסנן לקוחות.

אני אישית יודעת שכשאני מזמינה בחורה אני ערוכה לשלם תעריף גבוה.

כלומר, יכול להיות שבפעל ההורים יעדיפו אחרות, אבל זה לא חוקי. בהחלט זכותה לדרוש שכר מינימום.

שכר מינימום...

מעשית (לא נכנסת להאם איך למה כמה) בהרבה מקומות זה אכן גבוה מהתעריף שבייביסיטריות לוקחות
ולכן אנשים לעיתים יעדיפו בנות אחרות שלוקחות פחות

בפועל אנשים יעדיפו לקחת בנות זולות יותר

אני הייתי שמחה לפרגן 30 אם היה לי

אבל ממש אין לי כזה סכום לתת...בכל זאת אנחנו אברכים
ואולי גם מבאס כי אני שנים עשיתי בייביסיטר..מלא...והסכומים בתקופתי היו 18-20₪
אז מבאס שעכשיו כשאני צריכה המחירים כ''כ גבוהים
וזה לא שהעבודה קשה יותר מפעם..
אני מבינה -ברור
וזה לא מרגיש לי לא מוצדק לבקש
פשוט תלוי איפה גרים

לכן מה שפעם היה 18-20 היום זה 30

עשיתי מלא בייביסיטר במשף שנים ומעולם לא התייחסו לזה
ורק עכשיו זה נהיה ברור שכן

וזה נחשב מאוד זול. הייתי סטודנטית.

לי שילמו בין 17₪(לתאומים!)
ל20(לרוב 18)
וכשהילדים ישנו בערב-15₪
וכשפעם מצאתי משהו קבוע ב25₪ הייתי בעננים

ואני מדברת רק על בייביסיטרים שעשיתי מעל גיל 20..לא בגיל קטן...

אני זוכרת שאני בזמנו ביקשתי 15 ש"ח לשעה והייתי יקרה 

השיטה שעבדה לי

שמתי אותה במיטה - היא בכתה וצרחה אבל כל הזמן ישבתי לידה ולא עזבתי אותה.

בלילה הראשון לקח 3 שעות

בלילה השני שעתיים וחצי

עד שהיא התרגלה

זה דורש המום זמן וסבלנות שאמת לשבת לידה ולהיות איתה

אבל זה שוה את זה

לפעמים אני רואה שעוזר לה אם אני מנדנדת את המיטה או סתם שרה לה...

בהצלחה !!!

זה באמת קשה בימים הראשונים

אבל עשיתי את זה בשבוע פחות עמוס

הכנסתי אותה למיטה ב9

וישבתי שם עד 12

את יכולה לעשות כל דבר

כשהיא בכתה נדידנדתי אותה

ושרתי לה

 

אופן בכלל לשים ראש המזרון. ישר נעמדת צ-ו-ר-ח-ת.

המקסימום שהצלחתי להחזיק מעמד היה חצי שעה של צרחות, ניסיתי לדבר, להרגיע... כלום. הייתי לידה! בסוף נשברתי , בכיתי איתה, היא ממש השתוללה מרב בכי ולא הייתה מסוגלת להירגע גם בידיים שלי.. הרגשתי זוועה עם עצמי. מאז לא ניסיתי והיא כבר בת שנה וחודשיים, קמה לינוק בלילה כמו תינוקת קטנה.סיוט.

גם הבן שלי כך בן שנה כל הזמן צמוד אלי ידיים ונרדם בהנקה ויונק גם באמצע הלילה...
אתמול העברנו אותו לחדר עם אחים שלו וקשה לו מאוד היום ניסיתי לעמוד לידו קצת לפני השינה אבל צרח שרתי לו ניסיתי להרגיע אותו ואחרי די הרבה זמן נכנעתי והנקתי ואז נרדם😓
בנוסף הוא לא מסכים לאכול כל דבר יונק 3 פעמים ביום והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה וגםלעמוד על שלו😣
אני בוכה ביחד איתו אשמח לטיפים ...

הנה יש לך פה שמיכה וכו' 

ובלילה כל פעם שמעבירים לומר לה הנה אני שמה אותך במיטה שלך

יש לך וכו'

 

הנה אני כאן לידך 

 

באמת לאט לאט

זאת דעתי וגישתי לנושא...
כל ילד והצורך שלו.
אני לא אתן לילד שלי לצרוח ו"להתרגל" כל עוד הוא לא מוכן לזה מעצמו.
במיוחד בגיל שנה שזה כל כך קטן...

רק בכתה קצת

ולא נרדמה שעות

אולי באמת כדי שתשימי אותה במיטה בשעות היום

למשחק, מנוחה וכדומה כדי שהיא לא תפחד

(סתם מעלה השערה - את יודעת למה היא מפחדת עד כדי כך? זה קצת מוזר ההיסטריה , אולי המטםלת שמה אותה בלול הרבה? כי ההסטריה קצת נשמעת לי חריגה)

לא כל הרגל שיש לילד הוא טוב ונכון לו. לפעמים אנחנו מאפשרים לילד הרגלים לא יעילים (כמו לישון רק בתנאים מאוד מסויימים), וזה מכביד על כולם.
גם ילד בן שנה יכול ללמוד הרגלים חדשים, כל עוד הם מתאימים לגיל וליכולות של הילד (רוב הילדים יכולים ללמוד לישון ברעש רגיל, למשל, וללא חושך מוחלט. מניחה שיש רגישים במיוחד שזה קשה להם.)

הילד שלי יכול לישון באור ובחושך, בשקט וברעש, בעגלה במיטה על ספה על מיזרון וכו'...
לאט לאט הוא התרגל שאוכלים עם סינר (ומביא אותו בעצמו), וגם התרגל להטות את הראש אחורה כשאני שוטפת לו את השמפו מהשיערות. הוא התרגל לא להוריד כובע שמש כשאנחנו בחוץ והתרגל לעוד הרבה דברים טובים.
מעולם לא קרה שבכה ואני הלכתי איתו ראש בראש כדי שיתרגל. לא רוצה כובע? אז סוגרת את הגגון של העגלה שיגן עליו מהשמש, מפריע הסינר והוא מתעקש להוריד? אז נותנת לו להתלכלך ומקלחת בסוף הארוחה. ואז ביום בהיר אחד הוא יביא את הסינר בעצמו. וגם את הכובע.
זה לא ילד בן 4. וגם לא בן שנתיים וחצי...

וכשאני אומרת על המצב הנוכחי שהוא "התרגל" זה בגלל שאפשרתי לו להתרגל בקצב שלו ולא כפיתי עליו הרגלים. כן כיוונתי, ועמדתי בעקביות מה שחשוב לי כאמא.

לא זוכרת מה בדיוק עושים במצב הזה, אבל יש לה עקרונות שיכולים לעזור.

ולמי שלא רוצה להגיע למצבים כאלה, מומלץ לקרוא את הספר ולאמץ מה שמתאים לכן.
אני מאוד מתחברת לרעיון שלא לחבר בין אוכל לשינה, כך שהילד לומד כמעט מהתחלה להרדם ללא הנקה. (הסדר הוא שאוכלים כשקמים משינה, ואז יש זמן פעילות, ובסוף הולכים לישון.)
ומשתדלת ללמד את ילדי להירדם בכוחות עצמם כבר מההתחלה (לרוב בהתחלה זה ממש פשוט, רק צריך להקפיד לא להרגיל לכל מיני דברים שאנחנו התרגלנו- ניענוע, הרדמה על הידיים...).

זה חוסך גמילה מהרגלים לא נוחים בהמשך, וגם מאפשר לעוד אנשים חוץ ממך להרדים את התינוק.

חברה טובה נתנה לי עיצה שעזרה,צריך סבלנות,תעסוקה ועצבים של ברזל..

 

אני נכנסת לחדר,אומרת לילה טוב,עכשיו ישנים במיטה,אבוא עוד 10, דקות.

 

יש צעקות כמובן,אני סורגת כיפה,או עסוקה בכל מה שלא יהיה...אחרי 10 דקות אני מגיעה שוב,אומרת מנוחה נעימה...

 

אבוא עוד 10 דקות וכן הלאה..בפעם הראשונה לקח לבתי לישון 40 דקות,אח"כ חצי שעה,וכך הלך ופחת עד שאחרי כמה

 

ימים התרגלה שבמיטה ישנים.הרגל שקשה להורה ולא טוב לילד  חשוב לשרש.בילדים הבאים,ממש השתדלנו לנענע

 

מקסימום 5 דקות,ולהרגיל למוצץ.בידיים לא הרדמנו.

לזהות את הרגע הזה שהגוף כבר רגוע יותר, והנשימה מתחילה להאט,
ואז בעדינות ממש להניח אותה במיטה.
אם זה יהיה ממש ברגע הנכון, היא כנראה תירדם לגמרי במיטה.
ואם (סיכוי סביר) זה לא יהיה הרגע הנכון, תלטפי תטפחי קלות תמשיכי להרגיע, אבל רק במיטה.
אם זה ממש צרחות, תרימי ותגיעי שוב למצב של רגיעה, ואז תניחי שוב וכולי..
זה לא יקרה ברגע אחד. אבל כמה שתהיי יותר עקבית, ככה זה יזרז את העניין.

מיטה לא גבוהה, או אפילו מזרון על הריצפה.
ואז בהתחלה את יכולה לשבת\לשכב לידה עד שהיא נרדמת וגם אם מתעוררת אז כנל. עד שתתרגל לאט לאט.

תשלחי להם את השעות לימוד שלך מהשנה שעברה( מבינה שלא עבדת). הם הרי מבקשים את התלושים של שנה שעברה. ואם זה לא יספק אותם וירצו של השנה, תאמרי שאת בחופשת לידה ותשלחי את התלושים מחנוכה.
אם יקבלו את השעות של שנה שעברה, נהדר. אם לא כנראה תשלמי בינתיים מחיר מלא, אבל כשיהיו לך תלושים תקבלי דרגה רטרואקטיבית מתחילת שנה( כי פתחת פניה עכשיו).

קומה עליונה, החדר החתלה הוא גם חדר הנקה

בחנות הנקה טובה אפשר להניק בשמחה, וגם אפשר לשקול את התינוק, ויש פינת החתלה

אם אני זוכרת נכון, יש בחנות בייבי סטאר

במסדרון שמאחורי החנויות בקומת קרקע...

במרכז בריאות האישה של מאוחדת, יפו 208, יש פינת הנקה והחתלה וגם מיני בר לשתיה

קומה 1 ליד השירותים. חדר ממש נעים עם 2 כורסאות ומשטח החתלה.

חדר הנקה נמצא ליד אזור מזנון ההסעדה, יש פינת החתלה כפולה- גם בחדר הנקה וגם בשירותים, אפשר לבקש טיטולים בחינם בעמדת המודיעין

בקומת כניסה, מצד ימין. יש חדר חביב עם שתי כורסאות, משטח החתלה, כיור ופח זבל.
יש גם מסך שלא פעל כשהייתי, ושני סוסי נדנדה.

או בתוך החנות עצמה או באותו קניון.

באיקאה בפולג אני הייתי. בטוחה שיש בשאר הסניפים.

קומה 1 ליד השירותים.
חמוד, 2 כורסאות ושידת החתלה.

אבל, בשלב מסויים כבר ויתרתי, שולפים סינר ומוצאים פינה לשבת. בעיקר כשיש עוד ילד גדול, זה הרבה יותר נוח.

זה לא איום סביר, "יריב עם חמותך"...

 

לכאורה (לא מכיר בדיוק את ה"מנטליות", אבל מסברא..), אם תגיעו קצת פחות - ותסבירו שאתם "לא רוצים להעיק עליהם" עם זה שהילדת באופן טבעי לא יכולות לשמור על סדר וניקיון ברמה כזו... אז הם יצטרכו להחליט. מניח שזה ימתן קצת את רמת ההקפדה.

קודם כל ממש חשוב לשמור על כבוד ההורים של בעלך, מצד שני חשוב גם שהילדים לא יהיו בסיטואציה כל כך לא נעימה ועוד מול סבא שלהם.

אמרת שבעלך הוא הקטן ז"א שיש אחים גדולים ממנו, האם גם להם יש ילדים? האם הילדים שלהם עוברים את אותן הדבר בביקורים אצל הסבים?

במידה ואחר הילדים בטעות מלכלך אתם אלו שמסדרים/מנקים או שמישהו אחר עושה את זה אחריכם?

ולמה לא להזמין אותם אליכם אם זה 5 דקות הליכה אז מלבד הלינה אפשר לארח אותם בלי שהם יטרחו וידאגו לניקיון וסדר.

אגב, איך חמותך מגיבה כשאתם שם וסיטואציה כזו מתרחשת מולה?

כשאחיינים של בעלי מגיעי לשם הם גם יכולים לחטוף על הראש, ככה שמעדיפים לא לבוא.. ברור שאני מנקה מה שהילדים מלכלכים.חמותי צועקת עליו בחזרה, וזה גם לא ממש נעים להיות במצב הזה... ובקשר לאירוח אצלנו, אז הם יתחילו עם מליון הערות:" למה זה ככה,ומה זה הבלגן הזה?". בקיצור, סעפור מסובך...

קודם כל, את צריכה להבין שהמצב שאת מתארת רחוק מלהיות נורמלי.

כבר 13 שנים וכל שבת אתם שם?

הכל הולך רק לפי הרצון שלהם? ועוד באיומים?

איפה הרצון שלכם?

לא יודעת...נשמע לי מאוד מאוד לא בריא. לא לכם ולא לילדים שלכם.

עם כל הקושי, אתם צריכים להגיע למצב שבו אתם יכולים להחליט שאתם פשוט מודיעים שהשבת, אתם בבית. 

ולא להכנע לשום לחץ ולשום איום. אם הוא רוצה לריב- שיריב, מה זה קשור אליכם??

אתם חייבים את זה, למענכם ולמען הילדים. 

 

אין דרך אחרת לדעתי.

לחנך אותם ולשנות אותם- זה כנראה לא יקרה.

אז פשוט צריך להציב את הגבולות שלכם ולתת להם להבין שאתם נפרדים מהם ויש לכם זכות וחובה להחליט איפה תהיו ואיפה לא.

לצערי הם מקשרים את זה אלינו. מתי שאנחנו לא מגיעים חמתי אומרת לחמי:" אתה רואה אף אחד לא רוצה לבוא לכאן כי אתה כל הזמן צועק וכו'". אז גם כשאנחנו באים וגם כשאנחנו לא באים יש שם עצבים וכעס... בגלל זה אני פשוט לא אוהבת את שבת...

אז בעצם זה לא משנה אם תבואו או לא...

זה שהם מקשרים את זה אליכם- שוב, זו בעיה שלהם.

אתם לא יכולים רק לרצות אותם כל הזמן.

די, תעשו לעצמכם שבת כמו שאתם אוהבים.

זה כ"כ בסיסי, כ"כ חשוב.

לא יתכן ש13 שנה את עושה דברים נגד רצונך ומשפחתך. יש לך חיים משל עצמך, זוגיות וילדים משל עצמך.. עם כל הכבוד להורים של בעלך ולא נעים לך ש'בגללכם' הם יריבו.. הם לא ילדים קטנים ויש להם אחריות על המעשים של עצמם, את לא קורבן לעצבים של חמיך! את קולטת באיזה מצב את נמצאת?

גם אם היה לך טוב אצליהם זה לא נכון להיות אצלהם כל שבת, הילדים צריכים להרגיש שולחן שבת שאבא ואמא מובילים אותו. לעניות דעתי, אתם צריכים לעשות סטופ ולעשות 'חושבים' ושינוי מסלול...

אני אישית לא נפגשתי עמ תופעה כזו אז אינ לי איך לעזור....

שתרגיש טוב!!

אבל כדאי ללכת לאבחון אצל אורטופד לכל מקרה

לא צריך לזה הפניה ולא כלום
פשוט קובעים תור

אז אקמול ואני עושה לה מסאז ברגליים עד שהיא נרדמת.
יש ילדים שממש בוכים מהכאבים האלו.
אבל תוודאי שזה זה.

הכי טוב.

כל ערב, אני מניחה שזה מעייפות או כאבי גדילה. נותנת אקמולי בכמות קטנה הרבה יותר מהמינון, יותר בשביל אלחוש. אבל גם אני מתכננת לקחת לאורטופד על כל מקרה. כדי לשמוע שהכל בסדר בע"ה

ילדה בת 7 וחצי. הלכנו פעם לרופא ילדים. בדק אותה ולא מצא כלום ולכן אני מנחה שזה כאבי גדילה. יש מה לעשות עם זה?

או לעמוד הרבה על הרגליים ומאז שגילו את הצורך למדרסים בגיל 7 הכל הסתדר.

ועד היום כשאני עובדת בלי נעליים במטבח למשל זה חוזר

האם מעון לא דתי מקפיד על כשרות האוכל?
כמה יש פיקוח על ההפרדה בין בשר לחלב- בכלים, באיורים? האם המבשלת מודעת להלכות?
צניעות המטפלות פחות חשוב בעיני בגיל הזה

תודה רבה! האמת שהעלת לי נקודות שלא חשבתי !

אני עבדתי במעון לא דתי והיו מערכות נפרדות לכלים, אך הצוות לא דתי וככלל, כמו לאכול בבית חילוני עם טענה שהם שומרים על כשרות, את לא יכולה לסמוך.. שאילה לרב הייתי מציע.
אצלנו ילדים באו לפעמים ישר מהבית בבוקר עם אוכל של פסטרמה גבינה ביחד...בנקל יכולים לתרום לבת שלך וכו
לגבי צניעות אין מה לחשוש בגיל הזה

שבאות עם מכנסיים צמודים אז...

זה מפריע לי אבל מה אני יכולה לעשות...

צניעות

סגנון דיבור

(עישון לפעמים)

עולם אחר
אני אישית חושב שעדיף לקנות כסא בטיחות מגיל 0

ועכשיו לשני קיבלנו בסיס לסלקל שהיה לנו. זה פשוט נוח בטירוף! יוצא לנו די הרבה להוציא את הסלקל (התינוק נרדם/ רוצים לארגן אותו בבית כבר בתוך הסלקל) וזה מתחבר ויוצא ממש בקלות.

הרגשתי שהזוית של הישיבה של התינוק גבוהה מדי. הוא לא מספיק שוכב עם זה.

השאלה היא אם יש לכם את הכסף הזה והאם הנוחות שיש בזה מבחינתם
היא מה שתוציאו אותו עליו...

בסיס זה מאד נח בעיקר בחודשים הראשונים שבהם מוציאים את התינוק עם הסלקל לעגלה
ולדעתי גם בעיקר כשהסלקל מתחבר לעגלה בעצמו
אחרת לא יודעת אם זה ככ שווה את זה.

מחפשת גם...

זה כבר היה מזמן....


היום הגיע סלקל שהזמנתי
בלי בסיס.
אהבתי את הצבע גינס בורדו כזה..

ועוד יותר את המחיר 180 כולל שליח עד הבית!!

אבל בדרך כלל הם של חברות עלומות שם
ופחות איכותיים

אפשר לשים את הבסיס ליד החלונות מאחורה. לא מקדימה ולא באמצע

שזה רק לרכב שלכם.
ואם צריך להעביר לרכב אחר זה קשה ומסורבל.

אם יש בסיס אז מאוד קל להכניס את הסלקל אליו. וקורה הרבה שהתינוק נרדם ולוקחים את הסלקל הביתה, ואח"כ שוב צריך לחגור את הסלקל בנסיעה הבאה.... קיצר.. יתרונות וחסרונות...

סליחה אבל זה מסוכן מאוד מאוד שתינוק ליה יהיה קשור..
(לא באה להתריס כלפיך.. לא מסוגלת לראות נשים שלא שמות את התינוק הסלקל במהלך נסיעה..)

לק"י

מניחה שזה מה שהיא עושה, אחרת זה לא משנה אם יש בסיס או אין.

24 שעות בשבוע. אם את עובדת 'רק' 25 שעות בשבוע, מבחינתם זה לא הרבה ולכן ההנחה קטנה יותר. כמובן שיש גם התייחסות למשכורת הכוללת שלך ושל בעלך אך עדיין מה שלפחות מהנסיון שלי הכי קובע, זה מספר שעות העבודה של האם. אם את רוצה הנחה משמעותית יותר ויש לך אפשרות להוסיף שעות, זה בהחלט יכול לעזור להורדת הדרגה ולשלם פחות (אם את לא מרוויחה מליונים בכל שעת עבודה..). בעיקרון יש דרגות של שעות, לפי מה שזכור לי מ24 עד 27 שעות, זאת אותה דרגה, מ 28 עד 32 זאת אותה דרגה.. כל שלא תמיד משתלם להוסיף שעות אם זה לא מספיק כדי להוריד הדרגה. מקווה שהסברתי ברור..

זה קשה מאוד. אני מבינה.. אבל הוא כבר גדול, וכיום יש מבחר עצום של פתרונות.
מהפשוטים ביותר-לקחת לפני השניה לשירות ולהפסיק לשתות כשעה לפני השניה, אפילו לפני אם הילד מסוגל. להימנע מלשתות שתיה מתוקה או שוקו בערב זה עוזר
בהצלחה רבה !
נ.ב אם את דואגת למזנן ולטיבו .. יש ניילון מיוחד ששמים מתחת למצאים וזה מונע מהמזרן להירטב

להמשיך לעבוד על הגמילה. זה כבר גיל שאם הוא לא מסוגל לזה פיזית צריך לבדוק למה ולטפל. אפשר לנסות תכשירים הומאופטיים, אם לא עוזר אז לפנות לבירור יותר מעמיק. אני יודעת משני אחים שלי שאצל אחד היתה בעיה עם השריר ששולט על כך והוא לקח תרופה, ואצל השני היתה בעיה של שינה עמוקה מדי ואני כבר לא זוכרת מה עשו בקשר לזה, אבל שניהם נגמלו ב"ה
בהצלחה!

יש פעמים שהוא יכול להגיע לבד,בלי כל חברי התזמורת הנילווים ואז זה מוזיל עלויות.
מבחינה מקצועית הוא תותח!! נהדר ממש!!

יותם קופרשמיד: 054-9411252

צילם במסיבת הודיה של הבנות שלי. תומר רוטנברג.
תומר רוטנברג , טלפון: 052-9098704

 

אנחנו נמצאים במיזם שלה, וזה מביא הרבה תועלת. 

זה בעצם במקום הסדנה הפרונטלית שלה, רק הרבה יותר זול (37 שקל לחודש).

 

כל שבוע מקבלים שיעור מצולם למייל, ופעם בחודש יש שיעור אינטרנטי לשאול שאלות. 

 

אפשר למצוא את זה בחיפוש בגוגל 'אמא מאיר' למי שמעוניין.

 

בהצלחה!

 

 

 

ושאר הבגדים לתת למכבסה לטפל. אולי יצליחו

אבל כדאי לעשות את זה כמה שיותר במיידי. במקומך הייתי מנסה עדיין, מה יש לך להפסיד?

 

משרים את הבגד המוכתם לשעתיים ב- 2 ליטר מים חמים ככל שהבד מאפשר עם 1/4 ליטר חומץ ו- 2 כפות מלח.

אח"כ סוחטים, מניחים מתחת לזרם מים, סוחטים ומשרים שוב באותה תמיסה לשעתיים. וחוזר חלילה עד להיעלמות הכתם.

(מתוך "כתמים" של אברהם שרם, הובא באתר "באופן טבעי" - יש שם דף שלם מעולה על הסרת כתמים).