המוצץ - אויב או אוהב?חיימית

בס"ד

 

היי כולם

 

הבן שלי עוד לא בן חודשיים, וכבר הוא נרדם רק עם מוצץ.

כשזה נופל לו לפני שהוא נרדם הוא בוכה עד שמחזירים..

קראתי בספר הלוחשת לתינוקות שזה נקרא "משענת" למי שמכירה, 

אני ממש לא רוצה שזה ימשיך עד גיל שנתיים ככה..

יכול להיות שזה סתם חשש..

מה דעתכם על זה?

יכול להיות שהוא באמת קטן עדיין וזה בסדר...

אבל מצד שני עכשיו הוא לומד איך להירדם וכו'

 

מה אתן ממליצות?

 

תודה ויום טוב...

מאמא מבולבלת..

שאלה קשהמחי
אני התרגלתי לישון עם מוצץ, ומגיל 4 עד 6 חודשים זה היה די סיוט להחזיר לו את זה כל פעם שנפל, עד שהוא למד להחזיר בעצמו.
מאז ועד עכשיו (הוא בן שנה ו4) זה ממש לא בעיה, הוא אכן תלוי במוצץ בשביל להירדם אבל אם נופל הוא מוצא את זה לבד מתוך שינה. אני גם מוצאת אותו הרבה פעמים ישן בלי המוצץ בפה, אז זה לא שהוא מתעורר כל פעם שהמוצץ נופל.
אז האם זו משענת שהוא תלוי בה כדי להירדם? כן. האם זה בהכרח רע? אני לא חושבת. לא רואה הבדל בין מוצץ לחיתול, דובי או בובה שהתינוק נקשר אליהם ולא נרדם בלעדיהם. באיזה שהוא שלב כשאחליט לגמול אותו נעבור את זה. לדעתי עם כל הכבוד לחשיבות להרגיל תינוק להירדם לבד, הוא זקוק לאיזה שהוא חפץ מעבר שירגיע אותו. (לבן שלי יש גם מוצץ, גם שמיכה אהובה וגם בובה רכה, ככה שאם אחד מהם יאבד או יהיה בכביסה הוא יסתדר עם השני)
הדבר היחיד שאני מתנגדת אליו זה ההרגל להירדם עם בקבוק חלב/מיץ/שוקו. הרגל שמאוד קשה לגמול ממנו, לא בריא ומרגיל את התינוק להירדם רק עם בטן מלאה.
תודה על התגובהחיימית


לא הסכים לקחת מוצץ ועכשיו......גדלות מוחיןאחרונה

הבן שלי הקטן לא הסכים לקחת מוצץ

והוא לא נרדם בלי בקבוקי (תמ"ל)

היום בן כ-שנתיים

אני ממש לא אוהב את הרעיון אבל הוא עקשן בטירוף

ניסיתי כמה פעמים

ואני מעדיף לוותר לו ולא לעשות לי לילה לבן וגם אני עלול לצאת חרש מזה...

והוא עדיין מעיר אותי בלילה פעם פעמיים למילוי...

מאוד מקווה שעד הגמילה הוא לא יינזק מזה

בכל מקרה אני משתדל שלא יישן עם הבקבוק בפה כי זה עושה חורים בשיניים (וכבר יש לו 2 חורים שראיתי)

 

ממליץ מוצץ אם הילד לוקח !!!

הצלחה

 

ממליצה על מוצץרפואה שלמה
מגדל ילדים יותר רגועים
בנוגע לנטיה להעלם בלילה, תקני 5 ותשימי במיטה לידו. הוא ימצא.
בגיל כמה חודשים הם ממששים סביבם. אם יש רק מוצץ אחד הוא יאלץ להעיר אותך..
שאלהמישהי11

כשאתם מפזרים סביב הילד מוצצים אתם לא מפחדים שהוא יתגלגל עליהם ןזה יכנס לעין? אני תמיד מרחיקה את המוצץ כשהוא נופל לו אבל באמת צריכה לקום כמה פעמים בלילה בגלל זה...

זה תלוי בילד ותלוי בהורה.מתואמת

בדרך-כלל אם ילד לא מתרגל למוצץ הוא יתרגל למשהו אחר... כי תינוק צריך כנראה משהו שירגיע אותו. אם זה לא יהיה מוצץ - זה יהיה בקבוק, או חיתול בד, או בובה כלשהי, או אמא...

ובמקרה האחרון - האמא צריכה להחליט אם זה מה שהיא מעוניינת בו או לא...

ילדה אחת מכל ילדיי לא מצצה מוצץ, והיא הייתה מכורה אליי עד גיל שנתיים... אז במקרה שלה - אני בחרתי בזה. אבל לא בטוחה שזה מתאים לי תמיד...

מוצץיהושבעט5
אני חושבת שמוצץ זה דבר נצרך חלק מהתינוקות ישתמשו במוצץ אחרים לא.כשתינוק גדל הוא מצליח להכניס את המוצץ לפההשלט לבד ומרגיע את עצמו,זה יתרון גדול.לא צריך לחשוש לשלבבגמילה כי עוד חזון למועד.שתי בנות שלי היו עם מוצץ עד גיל מאוחר (5.5,6.5)לא נרשמו שום בעיות בקבלה לתיכון ושרות לאומי.
ושכחתי לציין את ההתמכרות הכי קשה - אצבע...מתואמת


לא.. הכי קשה התמכרות להנקהחדשה ישנה
יש לי ילד עם מוצץ
קפץ. ילד עםחדשה ישנה
מוצץ שנרדם (כמעט ) רק עם מוצץ ותינוקת שכבר בת שנה וחודשיים והיא מההתחלה הייתה סרבנית לצערי. היום אם היא מתעוררת בלילה הדבר היחיד שהצליח להרדים אותה זו רק הנקה. זה ממש קשה!
נכון, אבל בסופו של דבר מהנקה קל יותר לגמול מאשר מאצבע...מתואמת

חוץ מזה שהנקה בלעדית בריאה הרבה יותר - גם לתינוק וגם לאמא... ויש בה את הפן של הקשר המיוחד בין התינוק לאמו. אבל שוב - זו בחירה של האם. מה שבטוח, מוצץ עדיף על פני התמכרות לאצבע...

אני איתך... צביה22
ומוסיפה- אמא זה המקור, התינוק נברא בצורה שהוא צריך להיות צמוד לאמא שלו בשנים הראשונות והיא מקור ההרגעה שלו (וגם מקור ההזנה שלו).
היום אורח החיים מאוד שונה מאיך שהיה פעם, ולרוב האמהות לא אפשרי להיות צמודות עד כדי כך לתינוק, ולכן המציאו את כל התחליפים (גם להזנה וגם להרגעה), אבל אם יש אמהות שמסוגלות לאפשר לתינוק לינוק מתי שהוא רוצה, גם להזנה וגם להרגעה, התינוק לרוב לא יזדקק לשום תחליף וזה בטוח ייתן לו המון.
כן אבל יש את השלב של הצמיחת שיניים...בלדרית
אז את ממש לא רוצה להיות המוצץ.
אני דווקא חושבת שזה טוב, גם מעבר לגיל שנתיים, לילד יש צורך שאופייני לגיל, ולא צריך לגמול בכוח.
לי באופן אישי זה היה בסדר גם בשלב הזהצביה22
ואמא שלי הניקה את כל הילדים עד גיל שנתיים בערך (את הקטנה יותר, כי לא היה תינוק אחריה..) בלי מוצץ בכלל, ואף אחד לא חיפש תחליפים אחרים אחרי הגמילה מההנקה,זה בהחלט סיפק את הצורך של כולנו.
אני לא חושבת שזה רע לתת מוצץ, אבל אמא שמסוגלת להיות 'במקום', אז שתדע שזה לא במקום אלא זה המקור, המוצץ הומצא במקום מה שהנקה בלעדית לגמרי לפי דרישה אמורה לתת (ולכן בדורות קודמים לא היה צורך במוצץ, כי אורח החיים אפשר הנקה בלעדית וצמודה). אבל כמובן שזה דורש הרבה וגובה מחירים...
(ואני גם לא חיה באורח חיים שמאפשר את זה לגמרי בלי מחירים, בסופו של דבר מגיל מסויים אני חוזרת לעבוד והתינוק אצל מטפלת, ואז אין לו את האפשרות לינוק כשהוא רוצה... אז כן ניסיתי לתת לילדים שלי מוצץ כדי שיהיה להם את זה כשאני לא אהיה איתם, אבל הם לא רצו ואני לא נלחמתי על זה...)
לפי דעתי- זה מעולהמנסה לעזור

יש לי 2 ילדים שלא לקחו מוצץ ולמדו למצוץ אצבע. וזה הרבה יותר קשה לגמול.

 

2 הגדולים שלי לקחו מוצץ ובסביבות גיל 3- נגמלו מיזה.

 

מה שכן- כשהם גדולים, אני מסכימה מוצץ רק כשהם הולכים לישון ולא להסתובב עם זה ככה כל היום...

למה לא? מוצץ זה מרגיע, טוב.ד.

נותן תחושה של חום וביטחון.

 

ילד שנרדם בקלות בלי זה, אין בעיה. אבל מי שלא, אדרבה.

 

האופציה החליפית, שהוא ימצא את האצבע ויכניס לפה. 

 

זה יקח יותר זמן עד שיוציא.. (אם כי לא צריך לקום בלילה להרים..)

קראתי שמוצץ דווקא מומלץריבוזום
ונמצא מתאם בין שימוש בו לבין שכיחות נמוכה יותר של מוות בעריסה ח"ו.
האמת היא שאני אפילו די בטוחה שבלוחשת לתינוקות עצמה - לפחות במהדורה שקראתי - היא גם לא מתנגדת למוצץ - רק לא להחזיר אותו לתינוק בכל פעם שהוא נופל, אלא רק אם התינוק בוכה. כך תינוק יכול להתרגל להירגע ולהיעשות מנומנם בעזרת מוצץ, אבל כשהוא עובר לשלב ההירדמות האחרון המוצץ יכול כבר ליפול וזה בסדר.
א. ברור שאין צורך להחזיר אם לא בוכה...ד.

אין שום ענין "עצמי" במוצץ גם כשלא צריך.. אבל אם תינוק בוכה/לא שקט וזה מה שמרגיע אותו, מצוין.

 

ב. אימהות יקרות, תסמכו קצת על החושים הבריאים-האימהיים שלכן, מלבד מה שכתוב בספר....

גם ההנחיה הרפואית היא להרדים עם מוצץהסטורי
מצאו מיתאם בין מוצץ, להפחתת מקרי מוות עריסה. מניחים שזה קשור לזה שדרכי הנשימה פתוחות. (למרות שזו רק הנחה, עדיין לא מצאו את ההסבר המדעי למוות עריסה).

כך הסבירו לנו בשחרור מחדר תינוקות
לוחשת לתינוקות עצמהאדל35

ממליצה על מוצץ במקרה שהתינוק שבע ולא צריך משהו אחר חוץ ממוצץ.

אני מבינה את המתנגדים למוצץ, כשזה דרך להשתיק תינוק שהוא בעצם  צריך משהו אחר: הנקה, נדנוד קטן וכו'.

אני אישית לילדים שלי כן נתתי מוצץ. זה ממש מרגיע אותם. כמובן השתדלתי לתת רק לפי הצורך האמיתי.

 

בהדרגה עם הזמן כן צריך לשאוף לגמול  ממוצץ.

קצת מרתיע לראות בחוץ ילדים בני 3 ומעלה עם מוצץ באוטובוס, בגן משחקים וכו'. בגיל הזה בטח צריך לשאוף לגמול כמה שיותר.

אין מצב שמוצץ יחליף הנקהשחר245

אם התינוק רעב הוא לא יסתפק במוצץ.

אם הוא זקוק רק לתנועת מציצה כדי להרגע מוצץ יעזור לו והנקה רק תעמיס אוכל על קיבה מלאה ותגרום לכאבי בטן.

כך בכל אופן מנסיוננו.

יועצת הנקה המליצה לבתי עם אפקט מציצה חלש מוצץ מהסוג הישן (הגומי החום המגעיל הזה...) וכמה שיותר גדול כך שגורם לכל שרירי הפה לעבוד.

נתנו הרבה וכיום (רק בת 10 חודשים) צריכה רק לפעמים ולא לגמרי תלויה בזה.

היתרון של המוצצים הללו שאין סיכוי להפצע מהם.

גידול קל ונעים.

היי תודה לכולם על התגובותחיימית


בעיני מוצץ זה מצוייןשירה515
וכמו שכבר כתבו, ברור שעדיף על אצבע.
אני גומלת ממוצץ בסביבות גיל 3, כשהם מבינים ואפשר לעודד אותם עם פרסים. בטיפת חלב ממליצים להיפרד מהמוצץ בשעות הפעילות מגיל שנה וחצי, כדי לאפשר לילד לדבר.

מאצבע ממש קשה להיגמל, לפעמים גם בכיתות גבוהות. (בתי סיימה כיתה א. יש בכיתה לפחות 2 עם אצבע, שלא מתביישות למצוץ מול אנשים)
הצורך במוצץבת של השם

וכמובן מציצת אצבע, יכול לנבוע מתחושתיות אוראלית-סביב הפה

יותר נכון מחוסר תחושתיות אוראלית.חדשה ישנה
ובשביל לחזק את התחושה באזור מוצצים מוצץ/אצבע..
כן..בת של השם

או חיפוש חושי

או הרגלשירה515
התמכרות שקשה להיגמל ממנה.
מכירה מישהי שהיתה נאבקת בזה, כשהיתה בכיתות הנמוכות והאצבע היתה נכנסת לפה בלילה.
לא אהבתי את ההגדרה ''אויב''בלדרית
זה מאוד דרמטי, בטח בגיל כזה קטן שהיניקה היא צורך של התינוק. לדעתי קחי בפרופורציה את הדברים. גם אחרי גיל חודשיים אפשר לגמול מהרגלים ולפעמים יופיעו הרגלים חדשים כמו מציצת אצבע ותרצי להחזיר את המוצץ וזה גם בסדר, זה מסמן שעדיין אין בשלות לשינוי.
אנחנו לא נותנים מוצץאני והגיטרה
אנחנו מעיקרון, לא נותנים מוצץ. כדי שלא אנחנו ולא הילד נהיה תלויים בדבר חיצוני כדי להירדם/להירגע.
2 הילדים שלי הולכים לישון בלי 'משהו' (גם לא הנקה או חפץ משמעותי אחר). אצבע הם מוצצים רק כשהם עייפים/ישנים.
אני מרגישה שמאחר ולמצוץ אצבע, מגביל אותך מאד, הילדים מראש לא עושים את זה תוך כדי משחק, או במקום לדבר. זה פשוט לא שם.
אני מאד נהנית להיות חופשיה ממוצצים. וכמובן שב"ה ה' ברך אותי בילדים מקסימים ונוחים.
מכירה ילדיםאדל35

שנתנו להם מוצצים והם ילדים נוחים ורגועים, וגם כאלה שלא נתנו להם מוצצים מעיקרון והם תוססים וממש לא רגועים.

לא נראה לי שיש קשר בין הדברים.

התכוונתי שב"ה הם לא תינוקות צורחים וכואני והגיטרה
אלא שהם ב"ה ילדים 'נוחים' מה שנקרא. בלי צרות ובעיות אין סופיות של הירדמות וכו. לא התכוונתי להגיד שיש קשר בין שימוש במוצץ כן או לא לאופי הילד בכללי
מנסיון שלי כדאי מאוד מוצץגדלות מוחין

אני פעם הייתי נגד מוצצים (כי זה לא טבעי וכו')

בנתיים אלה שלקחו מוצץ היו יותר רגועים

יותר קל להרגיע אותם

היה אפילו אחד שהרגלתי אותו בעצמי למוצץ וזה ממש עזר לו בחיים ללמוד להרגע (כבר בן 4 (ובלי מוצץ) ונרגע עם חיבוק ונשיקה)

הגמילה אצלנו זה בסביבות גיל 3 עם החלק'ה

(הוא כבר גדול ומבין ויכול להגיד שלום למוצץ כי הוא כבר לא צריך....)

 

בכל מקרה כשאמא אוהבת (וגם אבא) אפשר להתגבר על הכל

בהצלחה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך