בס"ד
היי כולם
הבן שלי עוד לא בן חודשיים, וכבר הוא נרדם רק עם מוצץ.
כשזה נופל לו לפני שהוא נרדם הוא בוכה עד שמחזירים..
קראתי בספר הלוחשת לתינוקות שזה נקרא "משענת" למי שמכירה,
אני ממש לא רוצה שזה ימשיך עד גיל שנתיים ככה..
יכול להיות שזה סתם חשש..
מה דעתכם על זה?
יכול להיות שהוא באמת קטן עדיין וזה בסדר...
אבל מצד שני עכשיו הוא לומד איך להירדם וכו'
מה אתן ממליצות?
תודה ויום טוב...
מאמא מבולבלת..
הבן שלי הקטן לא הסכים לקחת מוצץ
והוא לא נרדם בלי בקבוקי (תמ"ל)
היום בן כ-שנתיים
אני ממש לא אוהב את הרעיון אבל הוא עקשן בטירוף
ניסיתי כמה פעמים
ואני מעדיף לוותר לו ולא לעשות לי לילה לבן וגם אני עלול לצאת חרש מזה...
והוא עדיין מעיר אותי בלילה פעם פעמיים למילוי...
מאוד מקווה שעד הגמילה הוא לא יינזק מזה
בכל מקרה אני משתדל שלא יישן עם הבקבוק בפה כי זה עושה חורים בשיניים (וכבר יש לו 2 חורים שראיתי)
ממליץ מוצץ אם הילד לוקח !!!
הצלחה
כשאתם מפזרים סביב הילד מוצצים אתם לא מפחדים שהוא יתגלגל עליהם ןזה יכנס לעין? אני תמיד מרחיקה את המוצץ כשהוא נופל לו אבל באמת צריכה לקום כמה פעמים בלילה בגלל זה...
בדרך-כלל אם ילד לא מתרגל למוצץ הוא יתרגל למשהו אחר... כי תינוק צריך כנראה משהו שירגיע אותו. אם זה לא יהיה מוצץ - זה יהיה בקבוק, או חיתול בד, או בובה כלשהי, או אמא...
ובמקרה האחרון - האמא צריכה להחליט אם זה מה שהיא מעוניינת בו או לא...
ילדה אחת מכל ילדיי לא מצצה מוצץ, והיא הייתה מכורה אליי עד גיל שנתיים... אז במקרה שלה - אני בחרתי בזה. אבל לא בטוחה שזה מתאים לי תמיד...
חוץ מזה שהנקה בלעדית בריאה הרבה יותר - גם לתינוק וגם לאמא... ויש בה את הפן של הקשר המיוחד בין התינוק לאמו. אבל שוב - זו בחירה של האם. מה שבטוח, מוצץ עדיף על פני התמכרות לאצבע...
צביה22יש לי 2 ילדים שלא לקחו מוצץ ולמדו למצוץ אצבע. וזה הרבה יותר קשה לגמול.
2 הגדולים שלי לקחו מוצץ ובסביבות גיל 3- נגמלו מיזה.
מה שכן- כשהם גדולים, אני מסכימה מוצץ רק כשהם הולכים לישון ולא להסתובב עם זה ככה כל היום...
נותן תחושה של חום וביטחון.
ילד שנרדם בקלות בלי זה, אין בעיה. אבל מי שלא, אדרבה.
האופציה החליפית, שהוא ימצא את האצבע ויכניס לפה.
זה יקח יותר זמן עד שיוציא.. (אם כי לא צריך לקום בלילה להרים..)
אין שום ענין "עצמי" במוצץ גם כשלא צריך.. אבל אם תינוק בוכה/לא שקט וזה מה שמרגיע אותו, מצוין.
ב. אימהות יקרות, תסמכו קצת על החושים הבריאים-האימהיים שלכן, מלבד מה שכתוב בספר....
ממליצה על מוצץ במקרה שהתינוק שבע ולא צריך משהו אחר חוץ ממוצץ.
אני מבינה את המתנגדים למוצץ, כשזה דרך להשתיק תינוק שהוא בעצם צריך משהו אחר: הנקה, נדנוד קטן וכו'.
אני אישית לילדים שלי כן נתתי מוצץ. זה ממש מרגיע אותם. כמובן השתדלתי לתת רק לפי הצורך האמיתי.
בהדרגה עם הזמן כן צריך לשאוף לגמול ממוצץ.
קצת מרתיע לראות בחוץ ילדים בני 3 ומעלה עם מוצץ באוטובוס, בגן משחקים וכו'. בגיל הזה בטח צריך לשאוף לגמול כמה שיותר.
אם התינוק רעב הוא לא יסתפק במוצץ.
אם הוא זקוק רק לתנועת מציצה כדי להרגע מוצץ יעזור לו והנקה רק תעמיס אוכל על קיבה מלאה ותגרום לכאבי בטן.
כך בכל אופן מנסיוננו.
יועצת הנקה המליצה לבתי עם אפקט מציצה חלש מוצץ מהסוג הישן (הגומי החום המגעיל הזה...) וכמה שיותר גדול כך שגורם לכל שרירי הפה לעבוד.
נתנו הרבה וכיום (רק בת 10 חודשים) צריכה רק לפעמים ולא לגמרי תלויה בזה.
היתרון של המוצצים הללו שאין סיכוי להפצע מהם.
גידול קל ונעים.
וכמובן מציצת אצבע, יכול לנבוע מתחושתיות אוראלית-סביב הפה
או חיפוש חושי
שנתנו להם מוצצים והם ילדים נוחים ורגועים, וגם כאלה שלא נתנו להם מוצצים מעיקרון והם תוססים וממש לא רגועים.
לא נראה לי שיש קשר בין הדברים.
אני פעם הייתי נגד מוצצים (כי זה לא טבעי וכו')
בנתיים אלה שלקחו מוצץ היו יותר רגועים
יותר קל להרגיע אותם
היה אפילו אחד שהרגלתי אותו בעצמי למוצץ וזה ממש עזר לו בחיים ללמוד להרגע (כבר בן 4 (ובלי מוצץ) ונרגע עם חיבוק ונשיקה)
הגמילה אצלנו זה בסביבות גיל 3 עם החלק'ה
(הוא כבר גדול ומבין ויכול להגיד שלום למוצץ כי הוא כבר לא צריך....)
בכל מקרה כשאמא אוהבת (וגם אבא) אפשר להתגבר על הכל
בהצלחה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
