פורום רחובות המלך! (עמוד 30)

מדברים מלא ועושים עוד יותר מלא



(כל כך הרבה דברים עוברים לי ליד האוזן שפעם הם היו מזעזעים אותי.
זה או שגדלתי והבנתי שאני צריכה להמשיך הלאה,או שהאוזניים מסננות מלא והלב נהייה קצת טכני)

אני רוצה המ,זה.

מלא זמן לא רציתי ככה.

ולברוח לא יעזור כי יורד גשם וזה מעצבן
(ובבקשה,תלכי מכאן..
קשה לי לחייך ולהכיל)

אני רוצה הרבה בלאגן בגוף

הייתי צריכה את החיבוק שלה..היא מותק..


(אולי אני בכל זאת עדיין שפוייה)

שוב כתבת.מטומטמת.
ודי כבר לרצות למחוק אחרייך הכל.

את מבינה?
אני באמת מנסה לברוח לדברים טובים.לא עובד לי כבר.
אפילו המיתר בגיטרה נקרע פתאום.
וחמוד שקרעו לי אותו ולא הודיעו לי והייתי צריכה לגלות את זה לבד.

ומה קשור שאמא שולחת לי הודעה שהיא מתגעגעת אלי?
זה כואב לי חזק.
אמרתי כבר שאני רוצה לשכוח אנשים ושגם הם ישכחו אותי?
למה אני לא מצליחה?
כאפה.


(ילדה רעה.
תעני לה כבר.
היא שולחת לך פול הודעות.
תתיחסי קצת לאמא שלך.)

הדמעות שלי עומדות לפרוץ כל רגע.
בבקשה שדי פשוט

זה כאילו סתם כי בסופו של דבר לא יהיה לי

 

אבל זה רק כאילו כי זה בכלל לא משנה אם יהיה או לא זה פשוט מה שה' רוצה

"תאהבי את עצמך לא כשתהיי רזה.
תאהבי את עצמך עכשיו.
ותרזי,כי זה בריא לך ויעשה לך יותר שמח."



זה מחלחל(גם לי).אה.

אולי ללמוד אומנות יהודית?

.

אני חייבת נחל דחוף ולברוח.
אז מה אם יורד גשם.
כואב ליי
אבאלה אבאלהה

נכון, אני מפגרת. זה חדש? לא.

ואם כן אז הנה אני אומרת

אני לא יודעת לבד. לא עכשיו. לא כרגע. אולי יותר מאוחר אחרי שהמוח שלי ישתפשף אבל כרגע אני לא יודעת.

לפני הכל,אני רוצה לכתוב מכתב אהבה לעצמי.


ממ תעזור לי בזה?

ובסופו של דבר,אני לבד.


כל איש הוא לבד

חולצת בטן וטייץ ולהתלהב ולהתרגש מלימוד מאמר,זה יהודי קדוש.

זה מטריף אותי שהם לא מסכימים לקבל את זה שאולי הצומי שלה,באמת מגיע ממקום של חיפוש ולא רק ממקום מציק.
נו ומה את חושבת,זה שהיא באה לחבק אותך כדי שתחזירי לה בחיבוק ואז יכאב לה מיזה החתך בבטן והיא תראה לך את זה,זה רק כדי שתשמעי אותה צורחת מהבפנים.
אדם רגיל לא יעשה מעשים כאלו,הוא לא יחפש צומי מהסוג הזה.
ומה לעזאזל קשור עכשיו זה שהיא חיה בטוב כי יש לה משפחה טובה?!
היא והמשפחה שלה,עם כל זה שהם משפחה,היא אדם בפני עצמו.
תפסיקו לחשוב שלא יכול להיות לה סיפורים כי היא מתלבשת יפה וכי יש לה משפחה טובה והורים מקסימים.
בטוח קרה לה משהו,אולי אפילו דבר שהשפיע רק בתת מודע.
וזאת גם יכולה להיות הטרדה הכי קטנה בשביל לשרוף את עצמך ככה ולחפש את האהבה הזאת ואת מה שלקחו לך.
אז קל וחומר כל דבר אחר שקורה.


ואולי אני סתם חושבת ככה כי אני מכירה את התחושה הזאת מקרוב מידי.
זה רע לי החוסר הבנה הזאת.

בואו נקרוס קצת

אני צריכה חיבוק של אמא..חזק.
ולהגיד לה שאני באמת באמת אוהבת אותה..באמת..
ושהמ,להגיד לה..ושתרגיע ותגיד שהיא איתי וממ

ממ אני לא מצליחה להגיד את זה
אבא תעזור לי..אני יודעת שאני טובה.אני רוצה עוד כוח

העין לא רואה,הלב לא כואב



פעם כתבתי את זה על דף במחברת בכיתה והראתי לחברות.
התקופה הזאת שמראים דברים כל כך חושפים בכזאת קלילות..
משהו בי מתגעגע לתקופה של לפני ההסתרות הלא נגמרות האלו

חוסר צדק כזה שלא מובן,יכול להעלות לי על העצבים..
אבל אני שותקת.


צריכים ללמוד לדבר כשצריך ולשתוק כשצריך.

(השתיקה הזאת מכבה בי משהו בפנים...
או שזה עוד שינוי שלי?לא יודעת.
מה שכן,קשה לי פתאום להביע רגשות כלפי אנשים שאני אמורה לאהוב ושאני מכירה אותם,כאילו,הקרובים אלי..או שזאת רק ההרגשה עכשיו כי עייף לי ברמת קיצון?כי בכל זאת,לישון בשש בבוקר במצב הזה,זה קצת לא שפוי.)

אני רוצה להגיד לאנשים החשובים לי,שידעו,שידעו כמה שאני אוהבת אותם..וכמה אני מעריכה אותם ומחכה לפגוש אותם..
אבל אני כבר לא מצליחה..


החכמה היא להסתדר עם האנשים שקרובים אליך.
להשפיע על אחרים ולהראות אהבה לאחרים,תמיד הרבה יותר קל.

שיהא הכל נחת רוח אליך..רק אליך.


עכשיו צריכים לעצום עיניים ופשוט לישון

(אני מתגעגעת)