קשה לי שהיא פה.
זה פשוט מקשה מקשה מקשה עלי.
וגם,את פה?תהיי פה.אל תדברי איתי על דברים מציקים.
ועוד דבר,אדם ששוכב במיטה לעצמו בלי לעשות כלום,לא בהכרח נמצא בדיכאון.
אני בסדר ואת לא צריכה לשאול,תני לי את השקט שלי.
בנוסף לזה שכמעט רוב הזמן אני בכלל לא במיטה ואני במצב שמח ויש מסביבי 24/7 בנות שנמצאות אז מותר לי גם לשתוק לפעמים ולהיות לבד.
די לחשוב שאת יודעת איך מתנהלים איתי.(..)
הבעייה שלי שדברים שמפריעים לי,אני לא מעיזה להגיד אותם בקול..
איך אני מצפה שהיא תדע שזה מפריע לי כל הדבר הזה?
(וזה בכלל לא היא..
זה אני.
הימים האלו קשים לי.
וכשהיא כאן,זה עוד יותר נוכח.
קשה לי המחשבות האלו.)
כמה טוב שלפחות אין לי פה את המיטה בבית שלי,ככה שאני הרבה פחות יכולה לשקוע.
אוף.כואב לי.
(תודה)