האיש אלוקים הזה כזה,כזה.
..אנונימי (פותח)
טוב,יש לי מלא מה להוציא על המקלדת מהיום הזה ואין לי מושד איך ומה,זה פשוט לא יוצא.
נראלי שזה גם פעם ראשונה שעמדתי מול חבורת בנים ובנות חילוניים ואיתן והפרדתי כוחות בלי לאבד עשתונות ובצורה מאוד טכנית.
וגם זה פעם ראשונה שהיכתה בי ההכרה שהעם שלנו פשוט דורש תפילה ועוד יותר,הנוער.וואו הוא צריך תפילות.רבות.
טאטע תעזור לנוער..תעזור שפשוט יהיו מכוונים ושישמרו על טוהר הדיבור וטוהר המחשבה ועוד יותר על טוהר המעשה.
איכס,זה מבחיל.וזה כל כך עצוב המצב הזה.
היא מאמית.מאמית כל כך.
"תגידי,כשהיית קטנה,גם את חלמת על איך הבעל שלך ייראה ועם איזה עיניים ואיזה שיער ואם הוא בכלל יהיה דתי?"
(בודאי מאמי.בודאי.ועכשיו בעיקר.עכשיו אני חולמת.זה מה שמשאיר אותי בחיים,אליו אני שואפת להגיע.)
"בודאי שחלמתי,וגם עכשיו אני חולמת.."
שתיקה.
"תחלמי,זה עושה טוב".
עוד שתיקה.
"באלך ארטיק?".
"כן".
חיבוק.
וכן,רק גאולה פשוט.תגאל כי,עד מתי כבר.
נראלי שזה גם פעם ראשונה שעמדתי מול חבורת בנים ובנות חילוניים ואיתן והפרדתי כוחות בלי לאבד עשתונות ובצורה מאוד טכנית.
וגם זה פעם ראשונה שהיכתה בי ההכרה שהעם שלנו פשוט דורש תפילה ועוד יותר,הנוער.וואו הוא צריך תפילות.רבות.
טאטע תעזור לנוער..תעזור שפשוט יהיו מכוונים ושישמרו על טוהר הדיבור וטוהר המחשבה ועוד יותר על טוהר המעשה.
איכס,זה מבחיל.וזה כל כך עצוב המצב הזה.
היא מאמית.מאמית כל כך.
"תגידי,כשהיית קטנה,גם את חלמת על איך הבעל שלך ייראה ועם איזה עיניים ואיזה שיער ואם הוא בכלל יהיה דתי?"
(בודאי מאמי.בודאי.ועכשיו בעיקר.עכשיו אני חולמת.זה מה שמשאיר אותי בחיים,אליו אני שואפת להגיע.)
"בודאי שחלמתי,וגם עכשיו אני חולמת.."
שתיקה.
"תחלמי,זה עושה טוב".
עוד שתיקה.
"באלך ארטיק?".
"כן".
חיבוק.
וכן,רק גאולה פשוט.תגאל כי,עד מתי כבר.
..אנונימי (פותח)
כמה זה נאיבי לסגור את החלון כי זה מלחיץ שהוא פתוח ושנייה אחכ לפתוח אותו כדי להראות לה' שאנחנו מאמינים שהוא שומר שאף אחד לא ייכנס דרך החלון ויגע בנו?
אני צריכה לעשות משהו עם הדמיונות החולניים האלו.
_אני אוהב אותך כל כך..וכל האהבה הזאת שיש בין בעל לאישתו ופתאום,"הי,אפשר להגיד לך משהו?",
"ברור אהובה!"
-אומרת-
"רגע???את רצינית??אז בי!לכי!לא רוצה אותך!
אם אני לא הראשון שנוגע בך אז מה זה שווה???"
ובורח.ומשאיר לבד._
זה שורף לי את הלב הדמיונות האלו.
אני צריכה לעשות משהו עם הדמיונות החולניים האלו.
_אני אוהב אותך כל כך..וכל האהבה הזאת שיש בין בעל לאישתו ופתאום,"הי,אפשר להגיד לך משהו?",
"ברור אהובה!"
-אומרת-
"רגע???את רצינית??אז בי!לכי!לא רוצה אותך!
אם אני לא הראשון שנוגע בך אז מה זה שווה???"
ובורח.ומשאיר לבד._
זה שורף לי את הלב הדמיונות האלו.
..אנונימי (פותח)
חושך ולבד לא עושים לי טוב.
כאילו אני שתיי דמויות לגמרי שונות..איך שאני בחוץ,עם אנשים,עם חברות ואיך שאני בחדר לבד בחושך.
המחשבות שונות וההתנהגויות שונות והכל פתאום תופס יותר מקום.
אני רוצה להגיד שאני לא באמת מפורקת ואני לגמריי אותה ילדה שכולם מכירים ושאני בסדר,אפילו בסדר גמור,אבל אני לא מצליחה להאמין לזה.
כשאני בחוץ אני כל כך מאמינה בחיים ובאהבה ובשקט וכשאני בפנים,הכל נרקב לי ככה,בלי שאני אפילו שמה לב או שאני מידי שמה לב.
כשאני בחוץ אני חיה באמת,כשאני בפנים,אני כל כך מתה.אין עם מי לדבר.
ולמה הם צריכים לספוג אחות כל כך דכאונית ושמחליפה רק פיגמות ונשארת באותה תנוחה במיטה?תסביר לי..אני באמת רוצה לדעת.
למה היא אומרת שכל כך השתנתי וכאילו משהו קרה לי בארבע שנים האחרונות ולמה היא מרגישה שאני מפחדת כשהיא מחבקת?
למה אני בוכה כל היום,מה קורה לי.
למה אני לא מאמינה לאנשים בכלל ולמה כל כך קשה לי לחשוב על דברים טובים בי?הכל רע בי.כשאני בחדר לבד ובחושך,הכל נהייה כל כך רע וכל כך מלא אשמה.
אני פשוט אשמה במה שקורה לי בחיים.
אני לא מצליחה לבחור להמשיך לחיות בטוב..פשוט נהייה לי קשה.כל כך.
קשה לי שאיך שאני מגיעה לחדר וסוגרת את הדלת,אני כאילו מורידה את כל המסכות החזקות והאוהבות והטובות שלי ושוקעת,פשוט שוקעת למטה בלי יכולת לקום.
קשה לי שאני כבר בקושי מאמינה בעתיד וזה קורה רק כשאני לבד.מה,תמיד יהיה לי מסוכן להיות לבד?
פשוט קשה לי.תעזור לי לחיות.אני אכשהו מתחננת וואי
אני רוצה חיבוק שלך ושתאיר לי אכשהו פנים..זה כל כך מגעיל מצידי לבקש את זה אבל אני רוצה כוח
כאילו אני שתיי דמויות לגמרי שונות..איך שאני בחוץ,עם אנשים,עם חברות ואיך שאני בחדר לבד בחושך.
המחשבות שונות וההתנהגויות שונות והכל פתאום תופס יותר מקום.
אני רוצה להגיד שאני לא באמת מפורקת ואני לגמריי אותה ילדה שכולם מכירים ושאני בסדר,אפילו בסדר גמור,אבל אני לא מצליחה להאמין לזה.
כשאני בחוץ אני כל כך מאמינה בחיים ובאהבה ובשקט וכשאני בפנים,הכל נרקב לי ככה,בלי שאני אפילו שמה לב או שאני מידי שמה לב.
כשאני בחוץ אני חיה באמת,כשאני בפנים,אני כל כך מתה.אין עם מי לדבר.
ולמה הם צריכים לספוג אחות כל כך דכאונית ושמחליפה רק פיגמות ונשארת באותה תנוחה במיטה?תסביר לי..אני באמת רוצה לדעת.
למה היא אומרת שכל כך השתנתי וכאילו משהו קרה לי בארבע שנים האחרונות ולמה היא מרגישה שאני מפחדת כשהיא מחבקת?
למה אני בוכה כל היום,מה קורה לי.
למה אני לא מאמינה לאנשים בכלל ולמה כל כך קשה לי לחשוב על דברים טובים בי?הכל רע בי.כשאני בחדר לבד ובחושך,הכל נהייה כל כך רע וכל כך מלא אשמה.
אני פשוט אשמה במה שקורה לי בחיים.
אני לא מצליחה לבחור להמשיך לחיות בטוב..פשוט נהייה לי קשה.כל כך.
קשה לי שאיך שאני מגיעה לחדר וסוגרת את הדלת,אני כאילו מורידה את כל המסכות החזקות והאוהבות והטובות שלי ושוקעת,פשוט שוקעת למטה בלי יכולת לקום.
קשה לי שאני כבר בקושי מאמינה בעתיד וזה קורה רק כשאני לבד.מה,תמיד יהיה לי מסוכן להיות לבד?
פשוט קשה לי.תעזור לי לחיות.אני אכשהו מתחננת וואי
אני רוצה חיבוק שלך ושתאיר לי אכשהו פנים..זה כל כך מגעיל מצידי לבקש את זה אבל אני רוצה כוח
..אנונימי (פותח)
רק שלא יחשוב עכשיו שפתחתי פתח כי ממש לא.
בירור טכני וזהו,אתה לא אמור עכשיו לחשוב שהכל בסדר.
איך הרב אמר?
יוסף מחל לאחים שלו.
יוסף לא סלח.
יש הבדל בין לסלוח ולמחול.
לסלוח זה לנקות לגמרי,לשכוח את הכל ולהתחיל דף חדש.
למחול זה למחול לאדם שעשה משהו אבל הפצע עדיין פתוח ומדמם.
אני מחלתי.לא סלחתי.
מחלתי מרחמנות ואני מתפללת עליך מרחמנות וגם על כל השאר
ומצפה לטוב בשבילכם כי אני פשוט מרחמת עליכם,ומוחלת לכם.
לא כי אני סולחת,שיהיה ברור.
לא להתחיל עכשיו לחשוב בכלל על להתנחמד ולהתעניין.
בירור טכני וזהו,אתה לא אמור עכשיו לחשוב שהכל בסדר.
איך הרב אמר?
יוסף מחל לאחים שלו.
יוסף לא סלח.
יש הבדל בין לסלוח ולמחול.
לסלוח זה לנקות לגמרי,לשכוח את הכל ולהתחיל דף חדש.
למחול זה למחול לאדם שעשה משהו אבל הפצע עדיין פתוח ומדמם.
אני מחלתי.לא סלחתי.
מחלתי מרחמנות ואני מתפללת עליך מרחמנות וגם על כל השאר
ומצפה לטוב בשבילכם כי אני פשוט מרחמת עליכם,ומוחלת לכם.
לא כי אני סולחת,שיהיה ברור.
לא להתחיל עכשיו לחשוב בכלל על להתנחמד ולהתעניין.
..אנונימי (פותח)
וקשה לי להרגיש מידי זומבית.
מה עשיתי היום?
הייתי בפלאפון.
בין לבין אכלתי חתיכת עוגה.
אמרתי ברכות השחר.
אמרתי חתת.
קראתי עמוד בספר.
ניסיתי להתפלל מנחה עם טיפה כוונה,לא הצליח מידי.
אכלתי כמה משולשי דוריטוס ודיברתי שנייה עם אמא
וכמה מפתיע,חזרתי שוב למיטה.
(הגוף שלי יכאב יותר מימה שהוא כואב עכשיו,אם אמשיך להתייחס אליו ככה.זה לא מגיע לו.זה ממש לא באשמתו איך שאני מרגישה עכשיו.
די להפיל הכל עליו.
בבקשה,פשוט בבקשה,תחדירי למוח שאין יותר יקר מהגוף שלך.אין.)
.
מה עשיתי היום?
הייתי בפלאפון.
בין לבין אכלתי חתיכת עוגה.
אמרתי ברכות השחר.
אמרתי חתת.
קראתי עמוד בספר.
ניסיתי להתפלל מנחה עם טיפה כוונה,לא הצליח מידי.
אכלתי כמה משולשי דוריטוס ודיברתי שנייה עם אמא
וכמה מפתיע,חזרתי שוב למיטה.
(הגוף שלי יכאב יותר מימה שהוא כואב עכשיו,אם אמשיך להתייחס אליו ככה.זה לא מגיע לו.זה ממש לא באשמתו איך שאני מרגישה עכשיו.
די להפיל הכל עליו.
בבקשה,פשוט בבקשה,תחדירי למוח שאין יותר יקר מהגוף שלך.אין.)
.