האם כדאי לעשות שלפ שנה הבאה??!
יש מישו שעשה ויכול לומר מה היה היחס של ההורים שלו או שאתם מכירים מישו שעשה??!!
חשוב!!
כן! בחיים שלך אל תעשי את זה.. אלא אם..lea..
את בחורה עם ראש גדול וחכמה..
ויודעת לנצל ת'חיים!! וחושבת על העתיד..
בהצלחה 
חח יואוו.. סליחה!!lea..
מתנצלת !!
אז בנים לא יודעת איך זה קורה..
בהצלחה
אני מכירה כמה שעושים ועוד מישהו שבעז"ה עושה..*#&למה?!*#&
ואני באמת חושבת שחשוב לבוא עם תמיכה מהבית...ותתייעץ עם בנות של שירות לאומי.
כי כל מי שדיברתי איתו הסכים, ששל"פ זה פשוט שירות לאומי בשמנית,ולכן אפילו יותר מסובך.
בהצלחה!
בהצלחה!!תלוי אם אתה מספיק חזק ואיפה?!!!ישראלית בנשמה!אחרונה
איפה שאני גרה,
יש שלפים....אני חושבת שלחלק מההורים אין בעיה..!
אבל...הבי"ס לא משהו..!
צריך להיות ממש חזקים מבחינת דתית.
ולבוא עם המון כח לעזור ולתרום!!!!!!!
בהצלחה!!!
מתמטיקה.... ארררר |עצבני|*ר*
נמאס מהדבר הזה...!
שתעבור כבר הבגרות... בתקווה שיש לי בכלל סיכוי להצליח במתכונות ובבגרות... 
בהצלחה לכוווווווווולם ושיגמר מהר...!
ב"הצלחה!!אובז'יי!!
התמודדות מהנה... 
בהצלחה!עדנצ'קה
יואווו ממש כל כך נמאס!!!ש.מאפושו!
היום היה לי מתכונת....מקווה שיהיה טוב!!!
אמן נראה לי שזה מה שכל אחד רוצה!!!ישראלית בנשמה!אחרונה
המון המון בהצלחה!!!!
לך ולכולנו!!!
מ...פריקה?נמו
יש אנשים מגעילים בעולם!
חושבים רק על עצמם, ופוגעים באחרים בלי יותר מידי לחשוב....!!!
אנשים יקרים(?)!
תזכרון שעזרו לכם במקרים קשים, שהיו שם בשבילכם-לא נחמד לבוא ולתקוע סכין בגב...בגלל שלא בא לכם-
יש מילים יותר יפות להגיד את זה!!!
נפגעתי!!
(וזה דיי נדיר-אז....)
בהצלחה לכם!
??סיגפו
לא יודע על מה אתה מדבר אבל סליחה אם קשור אלינו..
נפדעת פה?!עדנצ'קה
וואו נשמה!ענבל
בס"ד
מה קרה?
ומזדהה כל כך
ו|חיבוק| לעידוד
מה קרה?
ומזדהה כל כך
ו|חיבוק| לעידודתודה...נמו
תדוני לכף זכות אפילו אם זה נורא קשה....ש.מאפושו!
ואני ממש מזדהה איתך....(לא שנפגעתי ממשהו בפורום,אבל במציאות)!!!
הארה בקטע של לדוף לכף זכותמישי' מאפושו'
לדון לכף זכות לא מצדיק את המעשים, ולא נותן לגיטימציה לפגיעה! שיהיה ברור..
יש מקרים שאנחנו לא רוצים לדון לכף זכות כי אנחנו לא רוצים להצדיק את הטועים..
אז חשוב שיהיה ברור שעצם העניין הוא להשתדל להאמין שיש להם סיבה טובה, שם לא עשו את זה דווקא להרע לנו וכו'..
אין עניין להראות שהמעשים שלהם הם בעצם מעשים טובים.
מקווה שהובנתי..
הלדון היה בכוונה שאולי הם לא התכוונו לפגוע!!ש.מאפושו!
אין מה לדון!נמו
שייקחו אחריות!!!!
זאת דעתי....!!!ש.מאפושו!
אני ההיתי חושבת פעמיים על הדברים שנכתבים פה!!!נמו
לא חבל?.....!
מצטער,דאץ
אבל אם לא היו האנשים המגעילים בעולם, לא היו הטובים לעומת 
יש לי 2 בעיות... (זהו? לא, ב"ה... אבל...)כנרית על הגג=)
נעשה אותן במכה אחת? יאללה שיהיה...
1.
יש לי בנדוד בן עשר, ילד קורע! חמוד אש..
תמיד היינו ביחד כזה, עשינו שטויות, הלכנו מכות וכאלה...
אבל כל ילד בה יומו, הילדון גדל לאט לאט,
להורים שלו זה מתחיל להפריע,
הוא ממשיך לזרום ולא מבין את הרמזים העבים שלי שזהו,
ואני לא יכולה פשוט ללכת ולדבר איתו על זה רציני,
הוא כולה ילדונצ'יק, מה הוא מבין?
2.
חברה שלי מתנדבת במד"א.
עכשיו, זה עם בנים, והם לא שומרים יותר מדיי,
הפתיחות שם מפחידה.
(לא במעשים, יותר בסגנון דיבור וכאלה...)
והיא כל הזמן רוצה שאני אבוא איתה.
מצד אחד-
די מאוד ברור למה אני ממש לא רוצה ללכת.
מצד שני-
אני מרגישה אחריות,
כאילו ה"דוסית" היחידה בסביבה שלה..
אם אני לא אבוא יהיה שם יחוד,
ועוד כל מיני בעיות..
ובכלל אני מרגישה מין צורך לשמור עליה כזה,
שאם אני אהיה שם הם יהיו קצת יותר מתונים,
ובכלל אוירה יותר נורמלית.
וגם אני יודעת שאני בעיקר איתה,
פחות שמה עליהם..
מה אתם אומרים? מה עושים?...
עץ על מים
1). זה לא דבר שאת צריכה להסביר לו, בשביל זה יש לו הורים, הם יסבירו לו.
ואם זה לא עוזר אז את אל תתני לזה לגיטמציה, כאילו תעצרי אותו פשוט, בהתחלה הוא יתעצבן בסוף הוא יבין.
2). אם חלילה את וחברתך למשל תהיו במדבר ויהיה לך כמות מים שמספיקה רק לאחת מכן, המים הם שלך ומי שתשתה תמות לא עלינו, ההלכה אומרת שאת צריכה לדאוג לעצמך.
אני חושבת שפה זה אותו דבר, את צריכה לדאוג לעצמך גם, חברה שלך בעזרת ה' תהיה בסדר את לא צריכה ללכת גם בגללה...
כמובן הכל מדעתי האישית
בהצלחה רבה צדיקה!
ארחיב בע''ה בהמשךלך דומיה תהילה
אבל בינתיים:
בזמנו למדתי שיחוד יכול להיות גם עם שתי בנות. יש אומרים שהוא יותר חמור.
אז לא נראה לי שתשפיעי בנישה בזאת.
תודה רבה נשמות!כנרית על הגג=)
ואושר- בנישה הזאת- הבנים הם שניים או יותר...
לפי דעת המחבראלישע בן אבויה
בס"ד
גם לשני גברים ושתי נשים יש ייחוד. לדעת הרמ"א זה מותר.
אפשר מקור לזה שהוא יותר חמור? עד כמה שידוע לי ייחוד של גבר אחד ואשה אחת הוא דאורייתא, ושל יותר הוא דרבנן.
אני באמת לא זוכר...לך דומיה תהילה
נראלי יהיה הרבה יותר חזק ש-אנונימי (פותח)אחרונה
תסבירי לה את חשיבות העניין וההימנעות מזה,מאשר כל מעשה אחר...
בנוסף..בעיני 'יונה קטנה' צודקת,יש גבול מסוים שאת צריכה לברר עם עצמך עד כמה את מוכנה להקריב למען הרוחניות והחוזק של חברתך אם זה פוגע ברוחניות ובחוזק שלך..(גם אם זה 'רק' אומר להיחשף לשפה שבה מדברים שם..שפוגעת לא מעט בנשמה!!)
בהצלחה רבה רבה! 
ושבעז"ה תהיה לחברתך הבינה המספקת להבין שזה מזיק לה!! עלו והצליחו!
נשמות! שבט איתן בבנ"ע זקוק ל-ע-ז-ר-ת-כ-ם-!!!שוקו =)
עבר עריכה על ידי שוקו =) בתאריך ז' אייר תשע"ב 21:28
אנשים זה חשוב לנו מאוווווד תחתמו! [=
כל מי שיכול להפיץ הלאה -
תבוא עליו הברכה!
תודה נשמות!!!!
ככןןן!שקד123
כולם לחתום בשביל שבט איתן!
(אני משבט איתן)
קפיייייייייייץתהילול
חתמתי למרות שאני לא בבני עקיבא וגם לא בשבט איתןידיד
וגם לא הבנתי מה זה?!
..אאלעד
.
חתמתי כבר!יהודית זוהר
קפיץ תודה!!!!! =)שוקו =)
קפיץ!! הסבר>הללי נפשי
בנ"ע מארגנת כל שנה טיול לשבט החדש בעקבות סירת הל"ה..השנה הם ביטלו\דחו כנראה לאביב וזה לא מגיע..
ולכן יצאנו בעצומה ואנחנו צריכים כל חתימה וחתימה!!
פליז להפיץ..
תודה(:
תיקון קטן...בהתחלה דחו לאביב, עכשיו ביטלו לגמרישוקו =)
פוינגשוקו =)אחרונה
עזרהחיוך קטן
שלום,
קוראים לי עידן, אני בן 15.
כיום אני לומד בבית ספר חילוני אבל בגלל שאני עכשיו יותר דתי אני הולך אני כנראה הולך לבית ספר דתי.
רציתי לשאול. משהו כאן מכיר בית ספר שובו קריית מלאכי? הייתי שם אבל בית ספר קטן שנמצא בתוך בית ספר עמ"ל, בית ספר (עמ"ל) הוא קטן ולא נחשב הכי טוב אבל שובו נמצא בתוך בית הספר הזה. משהו מכיר? יש לכם דעות עליו?אשמח לקבל עזרה!
לא מבינה בזה...כנרית על הגג=)
אבל אני חייבת-
שכוייח אדיר י'תותח!!! בהצלחה בטירוף!!! אשריך!!!
בהצלחה.. שוקולד קרבי=)
|לא מבין בזה|
בעזרת ה' תעלה על דרך המלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!מיחזור
ברוך הוא וברוך שמו
כל הכבוד!
בהצלחה רבה אחינו!עץ על מים
אשריך ממש...
לגבי שובו.. שמעתי על זה פעם אבל אני לא יודעת פרטים...
בהצלחה בכולופן
אני מכירה ואשמח לעזור.מ123
תגובה מ123חיוך קטן
את מכירה שובו קריית מלאכי ? אם כן אשמח אם תגידי מה את יודעת...
בהצלחה ענקית יא תותחח!!תהילול
אבל אני לא מכירה... סורי
כל הכבוד!!!אש להבה
צדיק אתה!!
*^&$%$#@$!%^%התראה מוקדמת.. $*&%&%#^%^#@פונ3'ה!!
אז ככה: קצת מוקדם, אבל... שריינו לעצמכם!
התנדבות מחוז י-ם ( פתוחה כמובן לקהל הרחב שיבוא מרחוק יותר)
יום שלישי כ"ג אייר! בשעות אחה"צ.. בשבוע שאחרי הל"ג..
פרטים בהמשך
יואו שכוייח אגייס את ליק והאח...כפרגניסט..
חח... וואוו... אתם שלישייה שתמיד הולכת ביחד?כנרית על הגג=)
אין כזה דבר נפרד?
ההגדרה של תהילה "שלישיית מה קשור"...צדיקים אתם!!מישי' מאפושו'
חחחח... מה שנכון נכון :pמרדכי
תהנו. כל הכבוד.ט!הר
ישששש!!! אשריכם בטירוף!!!=]כנרית על הגג=)
למה שלישי? אוף.. תהנו בלעדיי פצפונית
שמנים!! תהנו...שוקולד קרבי=)
מה זה בכלל????????????????????מיחזור
רלוונטי בשבילי להגיע??? (שאלה למארגנים)קשקשן על הגג
חחח ליייק על הכינוי "קשקשן על הגג" XDDDDDDDדאץ
מצחיק מאוד...;)כנרית על הגג=)
חחחח מתי זה???ליק המדליק123
מממ..יש מצב שאבוא.... נראה איך זה יסתדר מרדכי
דווקא בא לי. אבל..חרותיק
אם אני לא אדע איזו שעה, אני לא אוכל להגיד לכם אם אני יכולה.
יש לי תור לאורטודנט, לסיים את הטיפול
וחתונה בערב..
שכוייח ענק!!! בל"חית
אגיע בעז"ה עם עוד כמה...!~
אני מיילא צריכה ללכת...אולי אני אבוא? נראה כבר שוקו =)אחרונה
ריקודגלים...משו אחר!(:שירה =)
מישו יודע[יודע יודע..מקור מוסמך לא מה הוא חושב]
מתי הריקודגלים?
ביום ראשון או שני?
פשוט יום ירושלים זה ביום ראשון,ממוצש יענו[הזוי..]
אבל-המסיבות הם ביום שני.
^^ע"פ אתר הרבנות הראשית
קיצור אם למישו יש תשובה ממקור מוסמך..זה ממש יעזור.
פרוספקט על הריקודגלים גם יועיל(:
תודה צדיקים!
תעזרו לחברותיכם שלא יגיען לזה לעולםמושיקו
? נכשל ניסיון חילוץ של בת שירות הגרה עם ערבי בכפר בצפון
לפני 3 שנים הכירה בת שירות לאומי עובד ערבי במוסד בו התנדבה ומאז הם גרים יחד בעיר בצפון. אתמול ניסו פעילי ארגון להב"ה לחלץ את הנערה על פי בקשתה ולהכניס את בנה שנולד בשבוע שעבר בברית. לבעל נודע על כך וניסיון החילוץ נכשל.
מקור - http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=31197
אתמול נכשל נסיון חילוץ של בחורה יהודיה יחד עם בנה התינוק שנולד לפני שבוע, כאשר פעילי הארגון נכנסו ללב עיר ערבית בצפון הארץ.
אמונה (שם בדוי), בת למשפחה דתית מאזור הצפון, התנדבה לפני כ4 שנים כבת שירות לאומי בבית אבות בחיפה.
במסגרת ההתנדבות הכירה אמונה ערבי שעבד בבית האבות ובין השניים נוצר קשר. לאחר מספר חודשים עברה אמונה להתגורר בביתו של הערבי באחת הערים הערביות בצפון הארץ ומאז כמעט ונותק הקשר בינה לבין משפחתה זה למעלה משלוש שנים.
בתחילת השבוע יצרה אמונה, כיום בת 22, קשר עם אביה והודיעה לו כי בשבוע שעבר נולד לה בן וכי היא רוצה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. אביה סיפר כי במהלך השיחה בכתה ביתו בטלפון ואמרה כי כל האזהרות שלכם התממשו והתחננה שיבואו להוציא אותה מהכפר.
האבא פנה לארגון להב"ה, ואתמול הגיעו פעילי הארגון לביתו של הערבי בצפון.
"התקלה היתה שבזמן שהגענו, אמו של הערבי הייתה בבית והתקשרה אליו.
להמשך הכתבה - http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=31197
וואי ברצינות צריך ממש לשמור על אחיותינו היהודיות..כפרגניסט..
וואוו..!!! בננות..כנסו, חשוב!~בל"חית
הכל עניין של חינוך.משכנות הרועים
כשאומרים שהשכרת דירות ליהודים בלבד היא 'גזענות' ו'לא תחונם' זו גזענות, ושאי אכילה מחלב נוכרי או בישול נוכרי היא גזענות, וש'כולנו בני אדם', וכשמודים שלא מכינים לבנות לבעיות בשירות הלאומי להתמודדיות עם בעיות מסוג זה, ולא רואים שום בעיה בשירות לאומי עם ערבים ובעוד מקומות בעייתיים למיניהם - אז אלו התוצאות.
בלי חינוך - זה לא ילך.
כמו שבת דתית כמעט לעולם לא תתחתן עם חרדי, כי מבחינתה הוא לא ראוי לה, כך צריך להיות לגבי ערבים (להבדיל כמובן, עם חרדים אין בעיה להתחתן).
אני חושב שזו בעיה שחרדים ודת"ל לא מתחתניםאלישע בן אבויה
זה יותר בעייתי ממה שאתם חושבים...ד"ר אריק
בס"ד
היום הם כבר לא ניראים כל כך כמו ערבים, אין להם כמעט מבטא.
רובם ניראים כמו עוד סתם ספרדים, חלקם אפילו בלונדינים עם עיניים כחולות, הם מתלבשים כמונו, מדברים כמונו, מתנהגים כמונו, כבר לא כל כך קל להבדיל בין ערבים ליהודים.
אני מזכירה לכם שלפני כמה שנים (לא זוכרת כמה) מלכת היופי העולמית הייתה ערביה, מה שאומר שהם כבר לא מכוערים כמו שהם היו פעם.
הם נמצאים בכל מקום, מהלכים בנינו ונורא קשה להבדיל בינהם.
הם בקניונים, באוטובוסים, בערים, בחנויות- והכל שלנו, ערים יהודיות, חניות יהודיות וכ"ו.
כולן יכולות ליפול בפח שלהם, נורא קל לעשות את זה היום.
אומרים שקוראים לי משה במקום מוסתפא, אבי במקום איברהים, רמי במקום מוחמד- פתרנו בעיה אחת.
יש לי שיער שטני, עיניים כחולות, ואין לי מבטא- איזה בחורה תחשוד בכלל שאני ערבי אם אני לא אדבר על הכפר שלי?
אני לובש מותגים, אני קונה לה מתנות- זהו- קניתי אותה והלכה הבחורה.
אני מכירה מישהי מהר ברכה, יענו אמורה להיות פנאטית רצינית, שלומדים איתה באוניברסיטה ערבים שאמרה ש"הם דווקא חמודים נורא, רק חבל שהם ערבים" -כן, זה המצב שלנו.
מה אפשר לעשות? פשוט להזהר יותר. לא כל גבר שמתחיל איתך ברחוב ונחמד בשבילך- בסופו של דבר יהיה נחמד איתך בהמשך. ואני מדברת גם, לצערי הרב, על יהודים.
חוסר נחמדות איננה סיבה לא להתחתן עם ערבים.משכנות הרועים
מי אמר לך שהם לא מתחתניםמצפה אביחי
התכוונתי לכתוב 'כמעט'אלישע בן אבויהאחרונה
בס"ד
אבל החלטתי שבטח לא יהיה מקום, ולא טרחתי אפילו לנסות.
צ'ופר על אחדות ישראלמ123
יש למישהי רעיון על צ'ופר לאחדות ישראל?
מחזיק מפתחאנו
בצורת להבה ולב בתוכו שרשום אהבת ישראל בוערת בנו
תודה רבה אבל אני מחפשת יותר קטע קריאה קצר בנושא..מ123
מקפיצה
הרב לאו:אנו
"אי אפשר לאתחד עם מישהו מבלי שמעריכים אותו מבינים אוהבים אותו אותו
ולכן כתב הנועם אלימך את התפילה "תן בליבינו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם"
אם כך יהיה נלמד לראות את הטוב בכל אחד יהיה אחדות ישראל אהבת חינם ונגיע לגאולה שלמה"
תשמעי את השיר הראשון {משם גם לקחתי את זה}
/Radio/Stream.aspx/606
http://www.inn.co.il/Radio/Stream.aspx/606אנו
יש את זה-רבקה...אחרונה
האיש הזה הוא אחי/ יאיר לפיד
האיש ההוא- שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים", הוא בעצם אותו האיש –שאני אוהב – המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא – שאני שונא – שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעתם אותו האיש – שאני אוהב– שמלווה לי 50$ באתונה, רק בגלל שגם אני ישראל.
והאיש ההוא שאני שונה שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות הסטורית על הפרט והחידקל, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא שאני שונא שחושב ששלום עשיו הם בוגדים והמערך הוא מניאק, הנוא בעצם אותו האיש שאני אוהב , שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו, בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא שאני שונא שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא שאני שונא שנכנסת למסעדה החביבה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שעב כל ביום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי שרעש המכונה לו יפריע לו.
והאיש ההוא שאני שונא שקורא לי אחי למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש שני אוהב שאם ארצה או לא הוא אחי.
כי זה מה שיש ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא המשהו הזה הוא גם אתה.
מה לדעתכם הולך להיות בשלש שעות הפנויות בריקודגלים?מיחזור
לדעתי פוווווווווווווווול אקשן!!!!
ובלי נחיה ונראה, כי אני על קוצים.
אה? פרט, הסבר, נמק, הגדם והבא דוגמאותמישי' מאפושו'
כן, כן.. גם להדגים וגם להביא דוגמאות... 
ערבים, יס"מ וכו1....מיחזור
מכות....עצורים בלאגאנים כמו שצריך...studiomc8
!!!!i love it
זו מציאות נוראה,אין מה לאהוב את זהשואף לאור
"אמא, אבא, אני עצור..."לך דומיה תהילה
כיף, כיף אבל לא שזה קורה לך...
חוץ מזה שזה חילול ה' מיותר...
יהיה אקשן נדאג ... לזהכפרגניסט..
למה חילול ה'?שהערבים יחטפו פעם בשנהחסוי123
חילול ה'? למה?אלירז
אם לוקחים את זה נכון זה כיף...די"מ
מישהו פה חושב מעוות.כנרית על הגג=)
או אני-
שנראלי שכשיש מלחמות בתוך עם ישראל זה עצוב.
או אתם-
שכשאתם מגיעים למצב של מריבה קשה עם אחים שלכם את מאושרים...
לא קשור.האדמו"ר מצנעא
חלק גדול מהנוער רוצה אקשן, ולכן הוא מחפש איפה יש מכות. לצערנו הוא לא מבדיל בין האחים שלו לבין האויבים שלו בחיפושו זה.
לא ידעתי שסרגי זה אחיךטוביה2
בפעם באה שהוא ינסה לתת לי אלה ברו אני ארוץ לבקש ממך שתכלה את החיות שלך בכלוב
תבינו דבר אחד הם לא אחים שלנו
מעתיקה גם לפה:כנרית על הגג=)
תוך שניות זה הופך לעימות עם המשטרה,
וחוץ מזה דיברתי על התענוג הזה להיעצר...
"תענוג"די"מ
זה לא שזה כזה תענוג אבל למה לסבול?
מה הקשר אחים שלנו דיברו פה על ערבים!\די"מ
עאלק ערבים,כנרית על הגג=)
תוך שניות זה הופך לעימות עם המשטרה,
וחוץ מזה דיברתי על התענוג הזה להיעצר...
זה כבר בעיה שלהם....די"מ
מי ביקש מהם להתערב?
שלוש שעות פנויות?! חח..פצפונית
ממתי יש שעות פנויות? יש למישו? מקור? לו"ז? משו?
המארגן אמר שהשנהענבל
בס"ד
יהיה צעדה או הפגנה או משו בסגנון ואז שלוש שעות פנויות שבהן הוא סומך על האנשים שידעו מה לעשות ואז יש עצרת בכותל.
כי המשטרע השנה לא מרשה לעבור ברובעים.
אין הלו"ז אבל אני יודע את זה מהמארגןמרדכי
יהיה דגליםיהודית זוהר
וריקודים..
למה לחפש אקשן?
חחחח אז איך מגיעים לכותל אם לא דרך הרובעים?פצפונית
זהו שהצעדה כנראה לא תגיע לכותל...ענבל
בס"ד
לא הבנתי בדיוק מה יהיה אבל הצעדה לא תעבור שם.
רק העצרת אחר כך תהיה שם אבל היא תהיה אחרי השלוש שעות המדוברות.
יהיה הרבה פריצות,בנים בנות כמו כל שנה..שמוליק פיין
גם סתם ככה ברחוב אותם בנים בנותענבל
בס"ד
יוכלו לעסוק בפריצות.
אני לא חושבת שאתה ואשתך שתחי' צודקים (עם כל הכבוד שיש לי אליכם ויש לי המון )
אותם אלה שאתם מדברים עליהם סמכו עליהם שהם עוסקים בזה כל פעם שהם נפגשים.
בגלל זה לבטל את הריקודגלים?
אני מעולם לא עסקתי שם (וב"ה גם לא בשום מקום אחר) בפריצות.
וכמוני גם רבות מחברותי ולמעשה כמעט כל מי שראיתי בריקודגלים.
אז בגלל אותם אלה שעושים זאת, נבטל הכל?
אתם יכולים להגיד תשנו את המתכונת.
אבל לבטל לגמרי אני לא חושבת שזה נכון.
אפשר גם לנעול את כל הבנות בבית כדי שלא תהיה פריצות ברחוב ולא בבתי הספר.
אפשר לסגור את כל בתי הספר המעורבים.
אבל עדיף פשוט להפוך אותם לאט לאט ליותר נפרדים או להחדיר בהם את המשמעות.
הרי לסוגרם ולזרוק המון לרחוב זאת לא הדרך נכון?
אני יודעת שזה שונה כי ריקודגלים זה לא לימודים אבל...
בעיר בה אני לומדת יש בית ספר שיש בו המווווון פריצות ואני שומעת סיפורים.
אבל לא הייתי אומרת לסוגרו.
אלא לשפרו וחוץ מזה שאותם ילדים היו מחפשים מקום אחר לעסוק בזה והיו גם מוצאים (וכן, יש שם בנות שזה כמעט המקצוע שלהן).
קיצור נראלי הבנתם את הנקודה.
ועוד נקודה קטנה-
אני שנה שעברה לא ראיתי שום בן ובת ביחד (וכן, אני יודעת שהיו)...
ועברתי ליד המקומות שהזכירו.
אולי זה גם עניין של זוית ראייה...?
כניראה לא עמדת בסוף ..טובי =][=
כי אנחנו ראינו.
עמדתי בסוף... והייתי בהכל...ענבל
בס"ד
ובכל זאת לא ראיתי.
לא רמזתי כלום על אלה שראו... רק צינתי שאני אישית לא ראיתי כלום
ואמרתי שאולי זה כי.... לא הסתכלתי?
זאת לא תהיה הליכה מאורגנת...מרדכי
עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך ט' אייר תשע"ב 22:20
בס"ד
אלא כל אחד ילך איך שהוא רוצה.
הרי אין איסור ללכת לכותל יש איסור לארגן את זה, כי זאת התכנסות של אנשים (יותר מ-50 איש חייבים אישור של המשטרע, אלא עם מדובר במחאת שמאל כמו ברוטשילד ואז אפשר להתגמש).
לכן כשזה מאורגן - אסור.
כל אחד שלעצמו - מותר.
שמעת על התקהלות בלתי חוקית,יופי....חסוי123
זה נוגע ל-2 אנשים ומעלה....
לא נכון\די"מ
לי נתנו תשובה כזאת:נשמה שלי!!=]
בשלוש שעות הריקות כל אחד ילך "לבד" יעני כולם הולכים ביחד וזה אותו מסלול כמו שנה שעברה וכמו תמיד...
רק מה הסיבה היא שאחר-כך המשטרה לא תוכל לטבוע את ההנהלה..בי בתכל'ס כל אחד הלך "לבד" רק עם עוד מה כאלה שהלכו "לבד".....חחחח
הבנתם????
זה לא מדויקמרדכי
בס"ד
כי כל אחד יבחר לעצמו מאיפה ללכת ולא ילכו כקבוצה אחת גדולה
פסדר בסוף כולם ילכו מאותה דרךנשמה שלי!!=]אחרונה
או שקבוצה מאוד מאוד גדולה תלך...כאילו זה יהיה סבבה...אז יהיו 2 קבוצות..פסדר...
עזרה : )אנאל
אני בת 18, בע"ה שנה הבאה שירות לאומי .. 
אז כדי שאני אתקבל למקום שאני רוצה, אני צריכה להכין פעילות של 5-6 דקות בנושא ירושלים לילדים בכיתות א'-ו'
אז תעזרו לי !
אני לא מוצאת רעיונות לפעילות ..
תודה רבה ; )
אהלןבל"חיתאחרונה
נשמה...
ב"ה הייתי במצב שלך עד לפני שבועיים..
כל שבוע היתה לי סיירת עם סוג של הדרכה או פעילות כזו....
אז אני קצת מנוסה בדברים האלו...
אני אשמח לעזור באישי ולא כאן..
פורום נוג"ה-הסברים כן בפורום הזה!חובה חובתית לקרואפגזניקית גאה!
עבר עריכה על ידי לך דומיה תהילה בתאריך ח' אייר תשע"ב 18:19
עבר עריכה על ידי gbck630 בתאריך י"ד תשרי תשע"ב 15:48
עבר עריכה על ידי <אריאל> בתאריך כ' אב תשע"א 22:34
בס"ד
ואפשר גם לקרוא פעמיים.
חברים יקרים,
כמה מילים על הפורום- כדי שיהיה לכולנו אוירה יותר נעימה..
הפורום "נוער וגיל ההתבגרות" נועד רובו ככולו לבני נוער מתבגרים, ואפשר גם למבוגרים שרוצים לעזור, לסייע, ולתרום מניסיונם בשנים..
רוב החבר'ה פה כותבים בעיות, סיפורים, התמודדויות שקרו להם, ונתקלו איתם בבעיות, ושאר החברים מנסים לעזור.
או שאפשר גם לספר מקרה שקרה, והתחזקת ממנו, כן? [לא הכל שחווררר...]
אפשר נושאים לדיון, ועוד דברים שמעניינים ת'נוער של היום.
מטרת הפורום, להחליף דעות, להפתח לסגנונות חשיבה שונים, ולא ישר לשלול מה שלא כמוך.
אנו מנסים לעשות פה פורום על רמה, פורום שיהיה אפשר לכתוב נורמאלי כשנצטרך.
אי לכך, ובהתאם לזאת- אנחנו מבקשים ממש לא לפתוח שירשורים כגון:
"היי, אני חדשה פה, מנשמע?"
או- "יש מישו ער??"
או שאר מיני שירשורים שמורידים ת'רמה בפורום.
לכל אותם חבר'ה המעוניינים לפתוח שירשורים מעין אלו, נפתח פורום צעיר בראש, ושם יכולים לקשקש כמה שרוצים.
כמה מילים על הפורום- כדי שיהיה לכולנו אוירה יותר נעימה..
הפורום "נוער וגיל ההתבגרות" נועד רובו ככולו לבני נוער מתבגרים, ואפשר גם למבוגרים שרוצים לעזור, לסייע, ולתרום מניסיונם בשנים..
רוב החבר'ה פה כותבים בעיות, סיפורים, התמודדויות שקרו להם, ונתקלו איתם בבעיות, ושאר החברים מנסים לעזור.
או שאפשר גם לספר מקרה שקרה, והתחזקת ממנו, כן? [לא הכל שחווררר...]
אפשר נושאים לדיון, ועוד דברים שמעניינים ת'נוער של היום.
מטרת הפורום, להחליף דעות, להפתח לסגנונות חשיבה שונים, ולא ישר לשלול מה שלא כמוך.
אנו מנסים לעשות פה פורום על רמה, פורום שיהיה אפשר לכתוב נורמאלי כשנצטרך.
אי לכך, ובהתאם לזאת- אנחנו מבקשים ממש לא לפתוח שירשורים כגון:
"היי, אני חדשה פה, מנשמע?"
או- "יש מישו ער??"
או שאר מיני שירשורים שמורידים ת'רמה בפורום.
לכל אותם חבר'ה המעוניינים לפתוח שירשורים מעין אלו, נפתח פורום צעיר בראש, ושם יכולים לקשקש כמה שרוצים.
הודעות מניקים על שם אנשים אחרים אסורות.
שימו לב כי זהו פורום מעורב, על כן נושאים שהצנעה יפה להם (התמודדויות באינטרנט וכו'...) יש להפנות
לפורומים המתאימים: *לבנים - שלא עשני אישה
* לבנות - בת מלך - פנימה
מכתב זה לא בא מתוך תקיפה חלילה, אלא רק כדי שלכולנו יהיה יותר נחמד ונעים לשהות פה.
למי שיש בעיה, תמיד יכול לפנות לאחד מהמנהלים.
בהצלחה ממש לכולנו,
שנזכה להתגדל יחד-
אביה.
[לכל התוהים, לא. אני לא מנהלת...]
השימוש בפורומים- בכלליות:
לפתיחת שירשור חדש יש בצד ימין למעלה "כתיבת הודעה". כדי להגיב על הודעה קיימת לפתוח אותה וללחוץ על "תגובה".
חשוב! אם יש לכם משהו ממש חשוב לכתוב למישהו וזה לא משהו שכול הפורום ירצה לדעת עליו תשתמשו במסר"ש\ש"א.
קללות, גסויות, לשון הרע וכול דבר אחר שלא מתאים ימחק.
לא יתקבל דיבור נגד רבנים (וכן גם אם אתה חושב שהם לא כאלה).
הודעות שסתם משרות אווירה שלילית לא יתקבלו.
הפרה של הכללים עלולה להביא לחסימה.
בתודה, משפחת נוג"ה
רבותי!
קישורים שבוודאי יועילו:
שרשור שמות של חולים- בפורום תפילה וישועה.
may someoneאנו
exsplian me the ruels
sorry don't konw evreything in hewbrow yet so if you can tell me in english it would be nice
מתנה לחברהשירוש!
אני צריכה מתנה לחברה שלי
היחסים שלנו הם ממש טובים אבל היא לא החברה הכי טובה שלי!
קיצר
אני צריכה משהו מקורי וצנוע להביא לה!
אני צריכה את זה דחוף!
ההההההההם..... פוף אולי?ידיד
בת כמה היא ועד איזה סכום ?ע*נ2!ש
^^^^אש להבה
ערכת איפור,אלבום תמונות,ש.מאפושו!
תמונה של שתיכם בתוך מסגרת יפה....
מחזיק מפתחות חמוד שכתוב עליו:חמודית
"לחברה הכי טובה" או משו בסגנון...
אם את בקטע של אומנות - משהו מעץ צבוע, חמוד.- דניאל -
או ציור על קנבס [שוב, אם זה הסגנון שלך]
אם לא -
צמיד יפה וכדומה.
מה? לא קונים לש.ר. מתנה ביחד?באש ובמיםאחרונה
מס' רעיונות-שמע קוליאחרונה
אם זה בקטע של לקנות לה מש'ו עם ברכה -
ספר (ממליצה על וקראתם דרור, בגן האמונה)
דיסק (ע"פ הסיגנון שלה..)
מחזיק לדפים ועט (נתתי בעבר, זה נשמע נדוש, אבל זה דבר נצרך ויש היום דברים שנראים ממש יפים ומכובדים למתנה)
אם את בקטע של להכין מש'ו ולהשקיע-
אלבום מעוצב עם תמונות וחוויות שלכן
דיסק שאת מעצבת את החוברת שירים (דיסק צרוב עם שירים שהיא אוהבת+חוברת מעוצבת על ידך)
בחוברת גם אפשר לשים תמונות וחוויות שלכן.
זה לבינתיים מה שעולה לי.
בהצלחה, ומזל טוב!
עזרה.....
למישו יש במקרה רעיון לסרט שקשור להתנדבות, נתינה, חסד או משו כזה??
סרט קצר של בערך 10- 15 דק'..
אולי איזה משו מהסרטי בוגרים של ערוץ 7.. או משו בסגנון...
לא עולה לי עכשיו, סליחה...כנרית על הגג=)
פסדר הסתדרנו תודה.אווזה.
אם עדיין זה יכול לעזור,אובז'יי!!
יש את הקטע של "מה אתם הייתם עושים", במיוחד הזה עם הפלאפל...
ג'ינג'יניונרית-דאץאחרונה
יש לך את הקטע? אני צריך אותו...
אני מחפשת סיפור של פעולות עלשפרלה
על איזה ילד שכל החברים צחקו עליו כל הזמן ובסוף הוא מת, נראלי התאבד..
אני לא זוכרת בדיוק..
אם מישהו יודע על מה אני מדברת ויודע איך להשיג אותו, אני אשמח מאוד!!
בשמחה.אווזה.
יאיר הגיע לכיתה שלנו לפני שלוש שנים. זה היה סתם יום לימודים רגיל באמצע החורף של כיתה ח', כאשר המחנכת נכנסה פתאום לכיתה באמצע שיעור היסטוריה, ולצידה ילד חדש ולא מוכר. הוא היה רזה, שיערו שחור ומתולתל, ועל פניו הבהירות נסוך חיוך עדין. "כיתה ח'2 אני מבקשת שקט!", היא פנתה אלינו, "תלמידים, תכירו. זהו יאיר, תלמיד חדש בכיתתנו. משפחתו עברה לעיר השבוע, והוא מצטרף לכיתה שלנו. אני מצפה שתתייחסו אליו יפה ותקבלו אותו כראוי".
שלושים ושניים זוגות עיניים סקרניות נתלו בילד החדש שעמד במרכז הכיתה והֵישִיר אלינו מבט. הוא לא היה נראה נבוך או חסר ביטחון, כמו שאולי היינו מצפים מילד זר בכיתה לא מוכרת. הוא עמד שם, רגוע ושליו, וסקר אותנו במבט נבון כשבעיניו הירוקות מנצנץ זיק מיוחד.
להיכנס לתוך כיתה מגובשת, במיוחד באמצע השנה זוהי משימה לא פשוטה כלל וכלל. אך יאיר עשה את זה בקלות מעוררת קינאה ממש. הוא פשוט הצטיין בכל דבר. הוא היה תלמיד מבריק, טוב בכדורסל, שנון, יצירתי, טוב לב. בקיצור, טיפוס 'מושלם' כזה. ילד שכל אימא מאחלת לעצמה. היו לו כל הנתונים להפוך במהרה ל'מלך הכיתה'. כולם נעזרו בסיכומים שלו, נהנו להיות בחברתו ואהבו לשחק איתו. ללא שום מאמץ הוא היה יכול להפוך למסמר החברה.
משום מה הוא כלל לא היה מעוניין בזה.
למרבה הפלא, הוא נמשך לְהִתְחַבֵּר דווקא עם הטיפוסים היותר שוליים ודחויים בכיתה. אתם יודעים, כל ה'יצורים המוזרים' האלו, אלו שאין להם הרבה חברים, שלא טובים בשום דבר ושאפילו המורים לא מחבבים אותם. דווקא אליהם הוא התחבר. את כל זמנו הוא בילה במחיצתם. למד איתם למבחנים, עזר להם בעבודות והיה מדבר איתם שעות. בשבילם זו הייתה הפתעה גדולה, ובשבילנו - דבר מוזר ותמוה. הילדים הכי דחויים בכיתה פתאום מקבלים כזה יחס מהתלמיד הכי פופולארי ומצליח? משהו פה לא מסתדר! אנחנו, החבר'ה היותר 'נחשבים', לא הצלחנו להבין. 'בשביל מה הוא צריך את זה? מה הוא מוצא אצל ה'מסכנים' האלה?' אני חושב שההתנהגות יוצאת הדופן שלו אפילו קצת פגעה במעמדו החברתי. אבל הוא - לא נראה היה שזה מעניין אותו בכלל. כל דאגתו הייתה נתונה לטיפוסים הדחויים והחלשים.
כשהמורים חילקו מבחנים הוא בקושי הציץ במבחן שלו (טוב, ממילא תמיד קיבל בין 95 ל- 100...). הוא דחף אותו לתיק כלאחר יד, וכל מה שעִנְיֵין אותו היה האם גם כל אותם תלמידים בעייתיים, שניסה כל כך לעזור להם להתכונן למבחנים, הצליחו גם כן. אני זוכר פעם אחת כשעברתי בהפסקה ליד חדר המורים, האוזניים שלי קלטו שיחה שהתנהלה בפנים: יאיר מדבר עם המורה למתמטיקה ומבקש ממנו, כמעט מתחנן, שלא יוריד איזה ילד להקבצה הנמוכה. הוא דיבר בכל כך התרגשות ואכפתיות כאילו זה היה אח שלו ממש. לא הבנתי מדוע זה כל כך חשוב לו. שיורידו אותו הקבצה, מה זה העסק שלו בכלל? בהזדמנות אחרת כשההנהלה חשבה לזרוק איזה תלמיד חלש מבית הספר, אני זוכר איך ישב בחדר המנהל עד ששכנע אותו לתת לו הזדמנות נוספת ("אני מבטיח לך, המנהל, רק עוד הזדמנות אחת... הוא ישתפר, אני בטוח... על אחריותי, אתה תראה שהוא יצליח בסוף..."). אם מישהו הציע איזו יוזמה לפעילות חברתית שלא כללה כל מיני ילדים 'פחות נחשבים' יאיר התנגד תמיד בתוקף ואמר לנו: "אנחנו כיתה אחת או לא כיתה אחת? איזה מין דבר זה שחלק מְשַתְפִים וחלק לא?' לא כל כך הבנו את ההתעקשות המוזרה שלו ואני בטוח שאם תלמיד אחר היה מתנהג כמותו כבר מזמן הוא היה מאבד את מעמדו ונדחה הצידה יחד עם כל הטיפוסים המסכנים והשוליים. אבל יאיר, הוא היה בעל עוצמה גדולה מִדַי מכדי שיהיה אפשר לדחות אותו או להתעלם מדבריו. אודה על האמת שבסתר ליבי הערכתי אותו על מה שהוא עושה, אבל מעולם לא הבנתי מה מניע אותו לעשות כך.
אך מעבר לכל זה תמיד הייתה לי איזו תחושה פנימית לא מוסברת, שיש בו איזשהו דבר מוזר. למרות שכלפי חוץ היה נראה כנער שמח ועליז, היה משהו עצוב במבט שלו. לפעמים הוא היה שוקע בהרהורים, כשעל פניו ארשת מסתורית שכאילו מכסה על משהו שהוא מנסה להסתיר. הרגשתי שעל אף שהוא איתנו, בעצם הוא לא איתנו באמת. יש איזה סוד גדול שמפריד בינינו.
במשך תקופה ארוכה רציתי לגשת אליו ולנסות להבין פעם אחת ולתמיד מה עומד מאחורי ההתנהגות המוזרה שלו. אך מעולם לא יצא לי לעשות את זה.
השבוע זה קרה סוף סוף.
ביום שני הכיתה שלנו יצאה לסיור לימודי במעבדות האוניברסיטה, במסגרת מגמת ביולוגיה. ידעתי שיאיר לא יחמיץ את הסיור הזה בשום אופן. שיעורי ביולוגיה היו החביבים עליו ביותר. הנושא של הטבע ומערכת החי עניין אותו מאוד, והוא היה צמא לכל דבר חדש בעניין. הדרך לאוניברסיטה הייתה אמורה לקחת כחצי שעה, ותכננתי לתפוס איתו שיחה אישית תוך כדי הליכה.
הופתעתי מאוד כשהוא כלל לא הגיע באותו יום.
למחרת בבוקר ניגשתי אליו בהפסקה שבין השיעור הראשון והשני, וניסיתי לפתוח בשיחה.
"מה נשמע, יאיר? היית חולה אתמול?", שאלתי.
"לא, אני מרגיש מצוין, תודה", ענה בחביבות, "למה אתה שואל?"
"ראיתי שלא הגעת לסיור במעבדה אתמול. חשבתי שאתה מתעניין בדברים האלו...", ניסיתי למשוך אותו בדברים.
"האמת היא שמאוד רציתי לבוא, אבל פשוט לא התאפשר לי" ענה בקצרה, ולא הסביר יותר.
פתאום הייתה לי תחושה מוזרה שהוא מנסה להסתיר משהו. "למה לא יכולת? מה הבעיה?", התעקשתי.
במשך שניות ארוכה השתררה שתיקה מעיקה, עד שחשבתי שאמרתי משהו לא בסדר.
יאיר נע על מקומו בחוסר נוחות. נראה היה שהוא מתלבט בתוכו האם לומר לי איזה דבר. הוא הביט ימינה ושמאלה וכשראה שנותרנו רק שנינו לבדנו בכיתה פתח את פיו לענות. הוא דיבר בקול נמוך, ושיחרר מפיו את התשובה באיטיות כאילו כל מילה עולה לו במאמץ רב.
"אתמול היה יום הזיכרון לאחי. עלינו כל המשפחה לקבר שלו". הוא השתהה לרגע, ואז הוסיף "קראו לו שי. הוא היה אחי התאום".
עכשיו היה תורי לשתוק במבוכה.
הדברים הפתיעו אותי מאוד. מעולם לא ידעתי שהיה ליאיר אח תאום. בוודאי שלא ידעתי שהוא נפטר. 'איך? למה? מתי?', השאלות התרוצצו במוחי. יאיר מעולם דיבר על משפחתו. פתאום שמתי לב לכך שאינני יודע דבר על חייו הפרטיים.
"אתה מוכן לספר לי על זה?" שאלתי בזהירות, מקווה שאינני פולש לתחומו האישי ונוגע בנקודות רגישות מדי.
מה שקרה בדקות הבאות הפתיע אותי מאוד.
זה היה כאילו איזה סכר נפרץ, ומים שהיו עצורים זמן רב פורצים בסערה קדימה ושוטפים את כל הנקרה בדרכם. יאיר שלא היה דברן גדול, פתאום דיבר ודיבר, ושטח בפני את הסיפור המלא, את הסוד המסתורי שהסתיר כל השנים.
וכך הוא סיפר:
"זה קרה לפני ארבע שנים. שי ואני היינו אז בכיתה ז'. גרנו באותן שנים בעיר אחרת, ולמדנו בבית הספר המקומי. שי היה אומנם אחי התאום, אך הוא היה שונה ממני מאוד. הוא היה טיפוס 'רוחני' כזה, אחד שחי לו בעולם מִשֶלוֹ. הוא אהב לקרוא ספרים, היה כותב שירים והגיגים, ותמיד שקוע במחשבות ובדמיונות. הוא היה ילד עדין ורגיש ובעל לב זהב, ומעולם לא פגע באיש.
כיוון שהיינו אחים, לא רצו להכניס אותנו לאותה כיתה, ושמו אותנו בכיתות המקבילות. אני הסתדרתי מצוין בכיתה שלי, והייתי מקובל בין הילדים. אך אצל שי המצב היה הפוך לגמרי. לרוע מזלו בכיתה שלו הייתה קבוצה של ילדים שמבחינה חברתית שלטו בכיתה ביד רמה. כל מי שלא היה מוצא חן בעיניהם - היה נדחה לשוליים. מי שניסה להתנגד להם היה עלול למצוא את עצמו מנודה מהחברה. שי, מבחינתם, היה טרף קל. טיפוס שונה קצת, שקל לרדת עליו ולצחוק על חשבונו. הם פשוט התעללו בו. לא שיתפו אותו בשום דבר, לעגו לו ולגלגו על כל דבר שעשה או אמר. הוא הפך להיות שק החבטות של הכיתה. ילדים אחרים פחדו להתחבר איתו כדי לא למצוא את עצמם במצב שלו. נוסף לזה, למרות שהיה אומנם ילד חכם, הצטיינות בלימודים לא הייתה בראש מעייניו. הוא העדיף להשקיע בקריאת ספרים וכתיבת שירים, על פני התכוננות של שעות לכל מבחן. התוצאה הייתה שציוניו בלימודים היו נמוכים, וגם המורים לא כל כך חיבבו אותו. אני, שעקבתי בצער אחרי כל זה מהצד, ניסיתי לעשות מה שיכולתי, אך מה כבר יכולתי לְשַנוֹת?
חייו הפכו לגיהינום. הוא שנא ללכת לבית ספר. הוא היה ילד שתקן, וספג הכול אל תוכו בלי להתלונן. אפילו להורים לא סיפר דבר. הם גילו בעצמם חלק מן הסיפור, רק כשחזר יום אחד מבית הספר כשפניו חבולות לאחר שכמה תלמידים היכו אותו. הם ניסו להתערב ולדבר עם המנהל שיעשה משהו בעניין, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. כששום דבר לא עזר הם דרשו להעביר אותו לכיתה שלי. המנהל סירב. "לא שמים שני אחים בכיתה אחת. זה עלול לגרום לבעיות חברתיות ולימודיות", הוא התעקש. ואני ראיתי לנגד עיני איך אחי האהוב הולך ודועך. כבודו העצמי מושפל עד עפר וכל אישיותו נרמסת על ידי כמה ילדים אכזריים, שיכול להיות שבעצמם לא היו מודעים למשמעות של מה שהם עושים".
יאיר עצר לרגע את סיפורו ונשם נשימה עמוקה, כאילו מנסה לאסוף כוחות בשביל המילים הבאות. הוא עצם את עיניו מנסה להתרכז, ואגלי זיעה בצבצו על מצחו. פניו היו מיוסרות כאילו הדברים קורים ממש עכשיו. לאחר כמה שניות של שקט, המשיך בסיפורו:
"בסוף השנה השכבה יצאה לטיול במדבר יהודה. באותו בוקר כשהתארגנו ליציאה מהבית שי פנה אל אימא שלנו ואמר לה שהוא לא רוצה לצאת לטיול. אימא ניסתה לעודד אותו: "למה לא, חמוד? אני בטוחה שתהנה שם. אתה הרי כל כך אוהב לטייל בטבע". אני הבנתי לליבו. כשאין לימודים ושיעורים, יש לתלמידים האחרים יותר פנאי להקניט אותו ולהציק לו. שי ניסה להתעקש עוד קצת, אך לבסוף נכנע ויצאנו שנינו לטיול. אני הלכתי עם הכיתה שלי שצעדה קדימה, והוא עם הכיתה שלו מאחור. שי צעד בסוף הטור, משתדל להתרחק מהילדים האחרים ולהתייחד עם מחשבותיו. הוא אהב מאוד את הטבע. הנוף והיופי שסביבו תמיד עוררו אצלו השראה שסייעה לו בכתיבת השירים שלו. הוא לקח איתו את המחברת שלו. המחברת האישית, שם היה כותב את כל סודותיו הכמוסים, הגיגיו והשירים שחיבר.
הטיול התנהל לו לאיטו וקבוצת הילדים השתרכה על פני מרחק גדול, כשמדי פעם עוצרים למנוחה ולצמצום פערים. זה קרה באחת העצירות, כאשר, כמו תמיד, שי הגיע אחרון. רוב הכיתה הייתה מכונסת במעגל סביב המדריך שאמר כמה דברי הסבר על מה שרואים מסביב. שי הגיע לאיטו והצטרף בשקט אל המעגל. אחד הילדים לא היה יכול להתאפק וזרק לעברו: "שוב העצלן הזה מגיע בסוף... תיזהר שלא תרחף יותר מדי, שי. שלא תיפול בטעות מאיזה צוק". כל הילדים פרצו בצחוק. שי שליבו ספג עוד חץ מורעל, נשך את שפתיו, השפיל את ראשו ולא אמר דבר. הוא התיישב על איזו אבן בצד, שלף את מחברתו מהתיק, וניסה להתרכז במה שכתוב לפניו. אני לא הייתי נוכח באותו אירוע כיוון שהכיתה שלי צעדה כמה מאות מטרים קדימה. את כל מה שהתרחש שמעתי אחר כך מאחד התלמידים שהיו שם".
יאיר עצר לרגע בשטף דיבורו. עיניו היו רטובות. דמעה רותחת חצתה את פניו והמליחה את שפתיו שהיו יבשות ורועדות. אגרופיו היו קמוצים ומצחו היה חרוש קמטים. ניכר היה שסערה מתחוללת בקרבו. דקה של דומייה חלפה לפני שהמשיך בסיפורו: "בועז, מי שהיה נחשב ל'מלך הכיתה', טיפוס קשה ושחצן, שהיה אחד מראשי המתעללים באחי, ניגש אל שי וחטף מידיו את המחברת. הוא נעמד על גבי איזה סלע, ואמר בקול מתקתק: "נו, אז מה יש לנו כאן?..." כל העיניים הופנו אליו, נהנות מההצגה שמתחוללת לפניהם חינם אין כסף. שי ניסה לקחת מידו את המחברת, אך בועז היה חזק ממנו. הוא פתח את המחברת ואמר: "מעניין מאוד. אני רואה שנהיית לנו משורר, אה?" שי התחנן לפניו: "בבקשה, תחזיר לי המחברת שלי. כתובים שם דברים אישיים". אך בועז התעלם מתחינותיו. הוא התחיל לקרוא כמה שורות מהכתוב שם, כשכל הילדים מגחכים, ושי עומד שם חסר אונים כשכולו חיוור ורועד. המורָה והמדריך צפו במחזה מן הצד ולא עשו דבר. כעבור כמה שניות של התעללות אכזרית כנראה שנמאס לבועז, והוא זרק את המחברת אל האדמה. שי התנפל עליה כעל אוצר יקר ואימץ אותה אל חזהו, כשדמעותיו מכתימות את שמו שהיה רשום על הכריכה בכתב ידו העדין. המדריך הכריז בקול: "קדימה תלמידים, ממשיכים הלאה במסלול", וכולם לקחו את תיקיהם והחלו בצעידה זריזה קדימה.
כולם חוץ מאחד.
כעבור דקה אחת בלבד נשמעה צרחה שפילחה את האוויר.
זו הייתה המורה צילה שהלכה בסוף טור התלמידים. הקול שלה הגיע עד לכיתה שלי שצעדה במרחק של כמה מאות מטרים קדימה. "תזעיקו חובש, מהר, הוא נפל".
עשרות תלמידים פנו לאחור והחלו לרוץ למקום האירוע. לצידו של השביל השתרע לו מדרון תלול שבקצהו פעורה תהום עמוקה. גם אני רצתי לשם כמו כולם. כיוון שהלכתי בתחילת המסלול הגעתי חזרה רק בין האחרונים. כשרק התקרבתי המדריך ניגש אלי ולפת אותי בשתי ידיו הגדולות: "עצור, יאיר, אל תסתכל למטה". לא הבנתי למה הוא עצר דווקא אותי. עברו כמה שניות עד שההכרה האיומה החלה לחדור למוחי – זה היה שי שנפל...
נכנסתי להיסטריה. התחלתי להשתולל ובקושי רב הצליחו להרגיע אותי. ברקע קלטו אוזניי את קולה של המורָה צילה, נסערת אף היא 'אני לא מבינה. הוא הלך לידי בצד השביל. לרגע אחד סובבתי את ראשי והוא כבר לא היה שם. כנראה סטה מהשביל בטעות והחליק למטה...'.
לכוחות החילוץ וההצלה שהגיעו למקום כעבור חצי שעה לא נותר הרבה מה לעשות. אי אפשר להישאר חי מנפילה כזו..."
יאיר עצר בסיפורו, הוציא מטפחת מכיסו ומחה את פניו שהיו רטובות מזיעה ומדמעות. למרות הקושי לספר ולהיזכר בדברים נדמה היה שהוקל לו במקצת. כאילו אבן כבדה הוסרה מעל ליבו.
"למחרת התקיימה ההלוויה ולאחריה השִבעה. אנשים רבים באו לנחם את ההורים על האסון הנורא. לאבד ילד קטן, עדיין לא בן שלוש עשרה, זה דבר בלתי נתפס ממש.
כעבור שלושה ימים המנהל והמורָה ישבו בסלון שלנו, כשמסביבם כמה מתלמידי הכיתה, ביניהם גם בועז ואחרים, מאלו שהציקו לאחי.
"אין מילים בפי", אמר המנהל, "הוא היה ילד כל כך טוב. כמה חבל, למות פתאום בתאונה כזו. זה רק מלמד אותנו עד כמה חשוב להקפיד על תקנות הבטיחות בטיולים. זה ממש פיקוח נפש".
אני ישבתי שם בצד. הרגשתי שאני עומד להתפוצץ. הלב שלי היה מלא על גדותיו. קמתי ממקומי ונעמדתי במרכז הסלון. כל העיניים הופנו אלי. "זו לא הייתה תאונה, אדוני המנהל", לא יכולתי להבליג יותר, "זו הייתה התאבדות, או אולי יותר נכון לומר רצח..."
שקט מקפיא השתרר בחדר. כמה מן הילדים היושבים שם התכווצו במקומם.
אבא עצר אותי מייד "תפסיק, יאיר. מה עובר עליך?" אימא התנצלה לפני הנוכחים "זה קשה לו מאוד, אתם מבינים. שי הוא אחיו התאום. הם היו מאוד קשורים" "אסתי, קחי אותו בבקשה לחדר", היא ביקשה מאחותי הגדולה".
יאיר קם ממקום מושבו וניגש באיטיות אל החלון. בפתאומיות הסתובב אלי ופניו בוערות. קולו היה שבור:
"שיגידו מה שיגידו. אני יודע. זו לא הייתה תאונה! השביל היה מספיק רחב, ושי ידע לשים לב לדרך. הוא לא החליק בטעות. הוא פשוט רצה לעצור את ההשפלה הזו, אתה מבין? כמה כבר ילד קטן יכול לספוג? ילדים חסרי רגישות שפכו את דמו ורמסו את כבודו עד עפר. הצוקים רק סיימו את מה שהם התחילו..."
הצלצול לתחילת השיעור השני קטע את הדברים.
תלמידים אחדים החלו להיכנס חזרה לכיתה. יאיר התקרב אלי וסיים את סיפורו בזריזות. "לא רציתי לחזור עוד לבית הספר הזה. שנאתי את התלמידים. שנאתי את המורים. שנאתי את המנהל. לא יכולתי להסתכל להם בעיניים. שמחתי כל כך שכעבור כמה חודשים המשפחה נאלצה לעבור מקום מגורים כיוון שאבי החליף מקום עבודה, ואז עברתי לבית הספר הזה".
הכיתה כבר החלה להתמלא והשיעור עמד להתחיל. יאיר פנה לעבר מקומו וחתם את דבריו בשאלה: "רצית לשאול משהו נוסף?"
נזכרתי בסיבת השיחה שלנו.
שתקתי.
עכשיו הכול מובן.
איזו מהירות!!שפרלה
תודה רבה רבה
אני מכיר מהחיים...כפרגניסט..
ואי איזה סיפור עצובידיד
איזה סיפור!אברהם איתן
סיפור עצוב יהודית זוהר
וואו סיפור חזק!עדן16
ואווו סיפור עצוב!!!אבל ממש יפה....ש.מאפושו!
אני מכיר מקרוב סיפור כזה עם הבדל קטןדי"מ
הוא לא התאבד הוא עדיין חי והוא למד לצאת מזה והיום הוא ילד מאושר עם מעמד טוב בחברה....
והילד הזה הוא אני!
נראלה חשוב לספר את הסיפור הזה בנוסף לסיפור שהילד מתאבד אם לא במקום....
אני חולה על הסיפור הזה!אבודה!
חבל...די"מ
זה סיפור שיכול לגרום ליאוש למי שנמצא במצב כזה.
במיוחד אם מקראים אותו בפעולה והוא בטוח שזה יגרום לשינוי המצב.ואז זה לא....
מנסיון...
אפשר גם את הסיפור שלך??..ש.מאפושו!
זה סיפור שיא מחזק!! סיפור מזעזע..טלי!!
כמעט בכיתי.אימאלה..*1 משועממת*
מה שאני מכיר נגמר טראגי ובלי אח תאום...כפרגניסט..
דחווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףמיחזור
חנות של שורש בירושלים!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דחווווווווווווווווווווווווווווף
לא יודעת בירושלים, אבל יש מבצע באינטרנט של שורש ב-דניאל!!
70 ש"ח
המבצע באינטרנט של ה-70 שקל נגמר שבוע שעבר.עץ על מים
בעסהמיחזור
אפשר לנסות לחפש בריקושט או במגה ספורטאבודה!
ואת\ה יכול\ה לבדוק באתר של שורש...
אני ממש לא ממליץ לקנות בחנות ריקושטידיד
כל דבר שם כפול שנים דוג' רדבק 600 שקל במקום 350 או 400 גג
איפה אתה משיג רדבק ב350-400 ???חסוי123
קהתוש, צור איתי קשר ואני משיג ב 450...דאץאחרונה
אז איפה כן כדאי לקנות סנדלי שורש?נדנדה כתומה.
(חוץ מטירת הכרמל!! אין לי איך להגיע לשם לצערי..)
למטייל עודפים..יהודית זוהר
מחירים סבבה
יש בכפר אביגדור ליד קרית מלאכי רדבק ב 430מיחזור
משם קניתי ואיפה יש מבצע על שורש ב70????????????????????????????????????
המבצע היה הנחה של 70 שחדברי שיר.
ולא השורש עלה 70 שח.. חח הגזמתם קצת עם ההנחות לא?~!
תקשיבו כולם!!! אפשרי לארגן התנדבות ? אשמח לפרטיםכפרגניסט..
תפנה לחזרזירבהצלחה ושכוייחתפוזית
אשריך מה טוב חלקך!כנרית על הגג=)
ווב אבל אין לי מושג מי זה...כפרגניסט..
קישור לכרטיס אישי של חזרזיר בפנים:עץ על מיםאחרונה
זועק את צעקת ההמון!צעיר רענן
באמת בן אדם תותח!
נמאס מהרכבת הקללה! חבר'ה לכל מי שיש פייסבוק שישתף, ומי שיכול לפרסם ולהפיץ שעוד ועוד אנשים יתמכו!
http://www.youtube.com/user/idonaveh?feature=watch
הקפצה!צעיר רענן
אומנם הרכבת ממש טיפשית ומעצבנת!רחליOס
אבל נראלי נסחפו קצת שם!!
הוציאו את הרכבת כאילו זה איזה רכבת למחנה השמדה...דאץאחרונה
יש למישהו תשובות לשאלות לספר באמונה--שירה...
בחירה, השגחה, שכר ועונש?