על איזה ילד שכל החברים צחקו עליו כל הזמן ובסוף הוא מת, נראלי התאבד..
אני לא זוכרת בדיוק..
אם מישהו יודע על מה אני מדברת ויודע איך להשיג אותו, אני אשמח מאוד!!
אני מחפשת סיפור של פעולות עלשפרלה
בשמחה.אווזה.
יאיר הגיע לכיתה שלנו לפני שלוש שנים. זה היה סתם יום לימודים רגיל באמצע החורף של כיתה ח', כאשר המחנכת נכנסה פתאום לכיתה באמצע שיעור היסטוריה, ולצידה ילד חדש ולא מוכר. הוא היה רזה, שיערו שחור ומתולתל, ועל פניו הבהירות נסוך חיוך עדין. "כיתה ח'2 אני מבקשת שקט!", היא פנתה אלינו, "תלמידים, תכירו. זהו יאיר, תלמיד חדש בכיתתנו. משפחתו עברה לעיר השבוע, והוא מצטרף לכיתה שלנו. אני מצפה שתתייחסו אליו יפה ותקבלו אותו כראוי".
שלושים ושניים זוגות עיניים סקרניות נתלו בילד החדש שעמד במרכז הכיתה והֵישִיר אלינו מבט. הוא לא היה נראה נבוך או חסר ביטחון, כמו שאולי היינו מצפים מילד זר בכיתה לא מוכרת. הוא עמד שם, רגוע ושליו, וסקר אותנו במבט נבון כשבעיניו הירוקות מנצנץ זיק מיוחד.
להיכנס לתוך כיתה מגובשת, במיוחד באמצע השנה זוהי משימה לא פשוטה כלל וכלל. אך יאיר עשה את זה בקלות מעוררת קינאה ממש. הוא פשוט הצטיין בכל דבר. הוא היה תלמיד מבריק, טוב בכדורסל, שנון, יצירתי, טוב לב. בקיצור, טיפוס 'מושלם' כזה. ילד שכל אימא מאחלת לעצמה. היו לו כל הנתונים להפוך במהרה ל'מלך הכיתה'. כולם נעזרו בסיכומים שלו, נהנו להיות בחברתו ואהבו לשחק איתו. ללא שום מאמץ הוא היה יכול להפוך למסמר החברה.
משום מה הוא כלל לא היה מעוניין בזה.
למרבה הפלא, הוא נמשך לְהִתְחַבֵּר דווקא עם הטיפוסים היותר שוליים ודחויים בכיתה. אתם יודעים, כל ה'יצורים המוזרים' האלו, אלו שאין להם הרבה חברים, שלא טובים בשום דבר ושאפילו המורים לא מחבבים אותם. דווקא אליהם הוא התחבר. את כל זמנו הוא בילה במחיצתם. למד איתם למבחנים, עזר להם בעבודות והיה מדבר איתם שעות. בשבילם זו הייתה הפתעה גדולה, ובשבילנו - דבר מוזר ותמוה. הילדים הכי דחויים בכיתה פתאום מקבלים כזה יחס מהתלמיד הכי פופולארי ומצליח? משהו פה לא מסתדר! אנחנו, החבר'ה היותר 'נחשבים', לא הצלחנו להבין. 'בשביל מה הוא צריך את זה? מה הוא מוצא אצל ה'מסכנים' האלה?' אני חושב שההתנהגות יוצאת הדופן שלו אפילו קצת פגעה במעמדו החברתי. אבל הוא - לא נראה היה שזה מעניין אותו בכלל. כל דאגתו הייתה נתונה לטיפוסים הדחויים והחלשים.
כשהמורים חילקו מבחנים הוא בקושי הציץ במבחן שלו (טוב, ממילא תמיד קיבל בין 95 ל- 100...). הוא דחף אותו לתיק כלאחר יד, וכל מה שעִנְיֵין אותו היה האם גם כל אותם תלמידים בעייתיים, שניסה כל כך לעזור להם להתכונן למבחנים, הצליחו גם כן. אני זוכר פעם אחת כשעברתי בהפסקה ליד חדר המורים, האוזניים שלי קלטו שיחה שהתנהלה בפנים: יאיר מדבר עם המורה למתמטיקה ומבקש ממנו, כמעט מתחנן, שלא יוריד איזה ילד להקבצה הנמוכה. הוא דיבר בכל כך התרגשות ואכפתיות כאילו זה היה אח שלו ממש. לא הבנתי מדוע זה כל כך חשוב לו. שיורידו אותו הקבצה, מה זה העסק שלו בכלל? בהזדמנות אחרת כשההנהלה חשבה לזרוק איזה תלמיד חלש מבית הספר, אני זוכר איך ישב בחדר המנהל עד ששכנע אותו לתת לו הזדמנות נוספת ("אני מבטיח לך, המנהל, רק עוד הזדמנות אחת... הוא ישתפר, אני בטוח... על אחריותי, אתה תראה שהוא יצליח בסוף..."). אם מישהו הציע איזו יוזמה לפעילות חברתית שלא כללה כל מיני ילדים 'פחות נחשבים' יאיר התנגד תמיד בתוקף ואמר לנו: "אנחנו כיתה אחת או לא כיתה אחת? איזה מין דבר זה שחלק מְשַתְפִים וחלק לא?' לא כל כך הבנו את ההתעקשות המוזרה שלו ואני בטוח שאם תלמיד אחר היה מתנהג כמותו כבר מזמן הוא היה מאבד את מעמדו ונדחה הצידה יחד עם כל הטיפוסים המסכנים והשוליים. אבל יאיר, הוא היה בעל עוצמה גדולה מִדַי מכדי שיהיה אפשר לדחות אותו או להתעלם מדבריו. אודה על האמת שבסתר ליבי הערכתי אותו על מה שהוא עושה, אבל מעולם לא הבנתי מה מניע אותו לעשות כך.
אך מעבר לכל זה תמיד הייתה לי איזו תחושה פנימית לא מוסברת, שיש בו איזשהו דבר מוזר. למרות שכלפי חוץ היה נראה כנער שמח ועליז, היה משהו עצוב במבט שלו. לפעמים הוא היה שוקע בהרהורים, כשעל פניו ארשת מסתורית שכאילו מכסה על משהו שהוא מנסה להסתיר. הרגשתי שעל אף שהוא איתנו, בעצם הוא לא איתנו באמת. יש איזה סוד גדול שמפריד בינינו.
במשך תקופה ארוכה רציתי לגשת אליו ולנסות להבין פעם אחת ולתמיד מה עומד מאחורי ההתנהגות המוזרה שלו. אך מעולם לא יצא לי לעשות את זה.
השבוע זה קרה סוף סוף.
ביום שני הכיתה שלנו יצאה לסיור לימודי במעבדות האוניברסיטה, במסגרת מגמת ביולוגיה. ידעתי שיאיר לא יחמיץ את הסיור הזה בשום אופן. שיעורי ביולוגיה היו החביבים עליו ביותר. הנושא של הטבע ומערכת החי עניין אותו מאוד, והוא היה צמא לכל דבר חדש בעניין. הדרך לאוניברסיטה הייתה אמורה לקחת כחצי שעה, ותכננתי לתפוס איתו שיחה אישית תוך כדי הליכה.
הופתעתי מאוד כשהוא כלל לא הגיע באותו יום.
למחרת בבוקר ניגשתי אליו בהפסקה שבין השיעור הראשון והשני, וניסיתי לפתוח בשיחה.
"מה נשמע, יאיר? היית חולה אתמול?", שאלתי.
"לא, אני מרגיש מצוין, תודה", ענה בחביבות, "למה אתה שואל?"
"ראיתי שלא הגעת לסיור במעבדה אתמול. חשבתי שאתה מתעניין בדברים האלו...", ניסיתי למשוך אותו בדברים.
"האמת היא שמאוד רציתי לבוא, אבל פשוט לא התאפשר לי" ענה בקצרה, ולא הסביר יותר.
פתאום הייתה לי תחושה מוזרה שהוא מנסה להסתיר משהו. "למה לא יכולת? מה הבעיה?", התעקשתי.
במשך שניות ארוכה השתררה שתיקה מעיקה, עד שחשבתי שאמרתי משהו לא בסדר.
יאיר נע על מקומו בחוסר נוחות. נראה היה שהוא מתלבט בתוכו האם לומר לי איזה דבר. הוא הביט ימינה ושמאלה וכשראה שנותרנו רק שנינו לבדנו בכיתה פתח את פיו לענות. הוא דיבר בקול נמוך, ושיחרר מפיו את התשובה באיטיות כאילו כל מילה עולה לו במאמץ רב.
"אתמול היה יום הזיכרון לאחי. עלינו כל המשפחה לקבר שלו". הוא השתהה לרגע, ואז הוסיף "קראו לו שי. הוא היה אחי התאום".
עכשיו היה תורי לשתוק במבוכה.
הדברים הפתיעו אותי מאוד. מעולם לא ידעתי שהיה ליאיר אח תאום. בוודאי שלא ידעתי שהוא נפטר. 'איך? למה? מתי?', השאלות התרוצצו במוחי. יאיר מעולם דיבר על משפחתו. פתאום שמתי לב לכך שאינני יודע דבר על חייו הפרטיים.
"אתה מוכן לספר לי על זה?" שאלתי בזהירות, מקווה שאינני פולש לתחומו האישי ונוגע בנקודות רגישות מדי.
מה שקרה בדקות הבאות הפתיע אותי מאוד.
זה היה כאילו איזה סכר נפרץ, ומים שהיו עצורים זמן רב פורצים בסערה קדימה ושוטפים את כל הנקרה בדרכם. יאיר שלא היה דברן גדול, פתאום דיבר ודיבר, ושטח בפני את הסיפור המלא, את הסוד המסתורי שהסתיר כל השנים.
וכך הוא סיפר:
"זה קרה לפני ארבע שנים. שי ואני היינו אז בכיתה ז'. גרנו באותן שנים בעיר אחרת, ולמדנו בבית הספר המקומי. שי היה אומנם אחי התאום, אך הוא היה שונה ממני מאוד. הוא היה טיפוס 'רוחני' כזה, אחד שחי לו בעולם מִשֶלוֹ. הוא אהב לקרוא ספרים, היה כותב שירים והגיגים, ותמיד שקוע במחשבות ובדמיונות. הוא היה ילד עדין ורגיש ובעל לב זהב, ומעולם לא פגע באיש.
כיוון שהיינו אחים, לא רצו להכניס אותנו לאותה כיתה, ושמו אותנו בכיתות המקבילות. אני הסתדרתי מצוין בכיתה שלי, והייתי מקובל בין הילדים. אך אצל שי המצב היה הפוך לגמרי. לרוע מזלו בכיתה שלו הייתה קבוצה של ילדים שמבחינה חברתית שלטו בכיתה ביד רמה. כל מי שלא היה מוצא חן בעיניהם - היה נדחה לשוליים. מי שניסה להתנגד להם היה עלול למצוא את עצמו מנודה מהחברה. שי, מבחינתם, היה טרף קל. טיפוס שונה קצת, שקל לרדת עליו ולצחוק על חשבונו. הם פשוט התעללו בו. לא שיתפו אותו בשום דבר, לעגו לו ולגלגו על כל דבר שעשה או אמר. הוא הפך להיות שק החבטות של הכיתה. ילדים אחרים פחדו להתחבר איתו כדי לא למצוא את עצמם במצב שלו. נוסף לזה, למרות שהיה אומנם ילד חכם, הצטיינות בלימודים לא הייתה בראש מעייניו. הוא העדיף להשקיע בקריאת ספרים וכתיבת שירים, על פני התכוננות של שעות לכל מבחן. התוצאה הייתה שציוניו בלימודים היו נמוכים, וגם המורים לא כל כך חיבבו אותו. אני, שעקבתי בצער אחרי כל זה מהצד, ניסיתי לעשות מה שיכולתי, אך מה כבר יכולתי לְשַנוֹת?
חייו הפכו לגיהינום. הוא שנא ללכת לבית ספר. הוא היה ילד שתקן, וספג הכול אל תוכו בלי להתלונן. אפילו להורים לא סיפר דבר. הם גילו בעצמם חלק מן הסיפור, רק כשחזר יום אחד מבית הספר כשפניו חבולות לאחר שכמה תלמידים היכו אותו. הם ניסו להתערב ולדבר עם המנהל שיעשה משהו בעניין, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. כששום דבר לא עזר הם דרשו להעביר אותו לכיתה שלי. המנהל סירב. "לא שמים שני אחים בכיתה אחת. זה עלול לגרום לבעיות חברתיות ולימודיות", הוא התעקש. ואני ראיתי לנגד עיני איך אחי האהוב הולך ודועך. כבודו העצמי מושפל עד עפר וכל אישיותו נרמסת על ידי כמה ילדים אכזריים, שיכול להיות שבעצמם לא היו מודעים למשמעות של מה שהם עושים".
יאיר עצר לרגע את סיפורו ונשם נשימה עמוקה, כאילו מנסה לאסוף כוחות בשביל המילים הבאות. הוא עצם את עיניו מנסה להתרכז, ואגלי זיעה בצבצו על מצחו. פניו היו מיוסרות כאילו הדברים קורים ממש עכשיו. לאחר כמה שניות של שקט, המשיך בסיפורו:
"בסוף השנה השכבה יצאה לטיול במדבר יהודה. באותו בוקר כשהתארגנו ליציאה מהבית שי פנה אל אימא שלנו ואמר לה שהוא לא רוצה לצאת לטיול. אימא ניסתה לעודד אותו: "למה לא, חמוד? אני בטוחה שתהנה שם. אתה הרי כל כך אוהב לטייל בטבע". אני הבנתי לליבו. כשאין לימודים ושיעורים, יש לתלמידים האחרים יותר פנאי להקניט אותו ולהציק לו. שי ניסה להתעקש עוד קצת, אך לבסוף נכנע ויצאנו שנינו לטיול. אני הלכתי עם הכיתה שלי שצעדה קדימה, והוא עם הכיתה שלו מאחור. שי צעד בסוף הטור, משתדל להתרחק מהילדים האחרים ולהתייחד עם מחשבותיו. הוא אהב מאוד את הטבע. הנוף והיופי שסביבו תמיד עוררו אצלו השראה שסייעה לו בכתיבת השירים שלו. הוא לקח איתו את המחברת שלו. המחברת האישית, שם היה כותב את כל סודותיו הכמוסים, הגיגיו והשירים שחיבר.
הטיול התנהל לו לאיטו וקבוצת הילדים השתרכה על פני מרחק גדול, כשמדי פעם עוצרים למנוחה ולצמצום פערים. זה קרה באחת העצירות, כאשר, כמו תמיד, שי הגיע אחרון. רוב הכיתה הייתה מכונסת במעגל סביב המדריך שאמר כמה דברי הסבר על מה שרואים מסביב. שי הגיע לאיטו והצטרף בשקט אל המעגל. אחד הילדים לא היה יכול להתאפק וזרק לעברו: "שוב העצלן הזה מגיע בסוף... תיזהר שלא תרחף יותר מדי, שי. שלא תיפול בטעות מאיזה צוק". כל הילדים פרצו בצחוק. שי שליבו ספג עוד חץ מורעל, נשך את שפתיו, השפיל את ראשו ולא אמר דבר. הוא התיישב על איזו אבן בצד, שלף את מחברתו מהתיק, וניסה להתרכז במה שכתוב לפניו. אני לא הייתי נוכח באותו אירוע כיוון שהכיתה שלי צעדה כמה מאות מטרים קדימה. את כל מה שהתרחש שמעתי אחר כך מאחד התלמידים שהיו שם".
יאיר עצר לרגע בשטף דיבורו. עיניו היו רטובות. דמעה רותחת חצתה את פניו והמליחה את שפתיו שהיו יבשות ורועדות. אגרופיו היו קמוצים ומצחו היה חרוש קמטים. ניכר היה שסערה מתחוללת בקרבו. דקה של דומייה חלפה לפני שהמשיך בסיפורו: "בועז, מי שהיה נחשב ל'מלך הכיתה', טיפוס קשה ושחצן, שהיה אחד מראשי המתעללים באחי, ניגש אל שי וחטף מידיו את המחברת. הוא נעמד על גבי איזה סלע, ואמר בקול מתקתק: "נו, אז מה יש לנו כאן?..." כל העיניים הופנו אליו, נהנות מההצגה שמתחוללת לפניהם חינם אין כסף. שי ניסה לקחת מידו את המחברת, אך בועז היה חזק ממנו. הוא פתח את המחברת ואמר: "מעניין מאוד. אני רואה שנהיית לנו משורר, אה?" שי התחנן לפניו: "בבקשה, תחזיר לי המחברת שלי. כתובים שם דברים אישיים". אך בועז התעלם מתחינותיו. הוא התחיל לקרוא כמה שורות מהכתוב שם, כשכל הילדים מגחכים, ושי עומד שם חסר אונים כשכולו חיוור ורועד. המורָה והמדריך צפו במחזה מן הצד ולא עשו דבר. כעבור כמה שניות של התעללות אכזרית כנראה שנמאס לבועז, והוא זרק את המחברת אל האדמה. שי התנפל עליה כעל אוצר יקר ואימץ אותה אל חזהו, כשדמעותיו מכתימות את שמו שהיה רשום על הכריכה בכתב ידו העדין. המדריך הכריז בקול: "קדימה תלמידים, ממשיכים הלאה במסלול", וכולם לקחו את תיקיהם והחלו בצעידה זריזה קדימה.
כולם חוץ מאחד.
כעבור דקה אחת בלבד נשמעה צרחה שפילחה את האוויר.
זו הייתה המורה צילה שהלכה בסוף טור התלמידים. הקול שלה הגיע עד לכיתה שלי שצעדה במרחק של כמה מאות מטרים קדימה. "תזעיקו חובש, מהר, הוא נפל".
עשרות תלמידים פנו לאחור והחלו לרוץ למקום האירוע. לצידו של השביל השתרע לו מדרון תלול שבקצהו פעורה תהום עמוקה. גם אני רצתי לשם כמו כולם. כיוון שהלכתי בתחילת המסלול הגעתי חזרה רק בין האחרונים. כשרק התקרבתי המדריך ניגש אלי ולפת אותי בשתי ידיו הגדולות: "עצור, יאיר, אל תסתכל למטה". לא הבנתי למה הוא עצר דווקא אותי. עברו כמה שניות עד שההכרה האיומה החלה לחדור למוחי – זה היה שי שנפל...
נכנסתי להיסטריה. התחלתי להשתולל ובקושי רב הצליחו להרגיע אותי. ברקע קלטו אוזניי את קולה של המורָה צילה, נסערת אף היא 'אני לא מבינה. הוא הלך לידי בצד השביל. לרגע אחד סובבתי את ראשי והוא כבר לא היה שם. כנראה סטה מהשביל בטעות והחליק למטה...'.
לכוחות החילוץ וההצלה שהגיעו למקום כעבור חצי שעה לא נותר הרבה מה לעשות. אי אפשר להישאר חי מנפילה כזו..."
יאיר עצר בסיפורו, הוציא מטפחת מכיסו ומחה את פניו שהיו רטובות מזיעה ומדמעות. למרות הקושי לספר ולהיזכר בדברים נדמה היה שהוקל לו במקצת. כאילו אבן כבדה הוסרה מעל ליבו.
"למחרת התקיימה ההלוויה ולאחריה השִבעה. אנשים רבים באו לנחם את ההורים על האסון הנורא. לאבד ילד קטן, עדיין לא בן שלוש עשרה, זה דבר בלתי נתפס ממש.
כעבור שלושה ימים המנהל והמורָה ישבו בסלון שלנו, כשמסביבם כמה מתלמידי הכיתה, ביניהם גם בועז ואחרים, מאלו שהציקו לאחי.
"אין מילים בפי", אמר המנהל, "הוא היה ילד כל כך טוב. כמה חבל, למות פתאום בתאונה כזו. זה רק מלמד אותנו עד כמה חשוב להקפיד על תקנות הבטיחות בטיולים. זה ממש פיקוח נפש".
אני ישבתי שם בצד. הרגשתי שאני עומד להתפוצץ. הלב שלי היה מלא על גדותיו. קמתי ממקומי ונעמדתי במרכז הסלון. כל העיניים הופנו אלי. "זו לא הייתה תאונה, אדוני המנהל", לא יכולתי להבליג יותר, "זו הייתה התאבדות, או אולי יותר נכון לומר רצח..."
שקט מקפיא השתרר בחדר. כמה מן הילדים היושבים שם התכווצו במקומם.
אבא עצר אותי מייד "תפסיק, יאיר. מה עובר עליך?" אימא התנצלה לפני הנוכחים "זה קשה לו מאוד, אתם מבינים. שי הוא אחיו התאום. הם היו מאוד קשורים" "אסתי, קחי אותו בבקשה לחדר", היא ביקשה מאחותי הגדולה".
יאיר קם ממקום מושבו וניגש באיטיות אל החלון. בפתאומיות הסתובב אלי ופניו בוערות. קולו היה שבור:
"שיגידו מה שיגידו. אני יודע. זו לא הייתה תאונה! השביל היה מספיק רחב, ושי ידע לשים לב לדרך. הוא לא החליק בטעות. הוא פשוט רצה לעצור את ההשפלה הזו, אתה מבין? כמה כבר ילד קטן יכול לספוג? ילדים חסרי רגישות שפכו את דמו ורמסו את כבודו עד עפר. הצוקים רק סיימו את מה שהם התחילו..."
הצלצול לתחילת השיעור השני קטע את הדברים.
תלמידים אחדים החלו להיכנס חזרה לכיתה. יאיר התקרב אלי וסיים את סיפורו בזריזות. "לא רציתי לחזור עוד לבית הספר הזה. שנאתי את התלמידים. שנאתי את המורים. שנאתי את המנהל. לא יכולתי להסתכל להם בעיניים. שמחתי כל כך שכעבור כמה חודשים המשפחה נאלצה לעבור מקום מגורים כיוון שאבי החליף מקום עבודה, ואז עברתי לבית הספר הזה".
הכיתה כבר החלה להתמלא והשיעור עמד להתחיל. יאיר פנה לעבר מקומו וחתם את דבריו בשאלה: "רצית לשאול משהו נוסף?"
נזכרתי בסיבת השיחה שלנו.
שתקתי.
עכשיו הכול מובן.
איזו מהירות!!שפרלה
תודה רבה רבה
אני מכיר מהחיים...
כפרגניסט..
ואי איזה סיפור עצובידיד
איזה סיפור!אברהם איתן
סיפור עצוב יהודית זוהר
וואו סיפור חזק!עדן16
ואווו סיפור עצוב!!!אבל ממש יפה....ש.מאפושו!
אני מכיר מקרוב סיפור כזה עם הבדל קטןדי"מ
הוא לא התאבד הוא עדיין חי והוא למד לצאת מזה והיום הוא ילד מאושר עם מעמד טוב בחברה....
והילד הזה הוא אני!
נראלה חשוב לספר את הסיפור הזה בנוסף לסיפור שהילד מתאבד אם לא במקום....
אני חולה על הסיפור הזה!אבודה!
חבל...די"מ
זה סיפור שיכול לגרום ליאוש למי שנמצא במצב כזה.
במיוחד אם מקראים אותו בפעולה והוא בטוח שזה יגרום לשינוי המצב.ואז זה לא....
מנסיון...
אפשר גם את הסיפור שלך??..ש.מאפושו!
זה סיפור שיא מחזק!! סיפור מזעזע..טלי!!
כמעט בכיתי.אימאלה..*1 משועממת*
מה שאני מכיר נגמר טראגי ובלי אח תאום...כפרגניסט..
דחווווווווווווווווווווווווווווווווווווווףמיחזור
חנות של שורש בירושלים!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דחווווווווווווווווווווווווווווף
לא יודעת בירושלים, אבל יש מבצע באינטרנט של שורש ב-דניאל!!
70 ש"ח
המבצע באינטרנט של ה-70 שקל נגמר שבוע שעבר.עץ על מים
בעסהמיחזור
אפשר לנסות לחפש בריקושט או במגה ספורטאבודה!
ואת\ה יכול\ה לבדוק באתר של שורש...
אני ממש לא ממליץ לקנות בחנות ריקושטידיד
כל דבר שם כפול שנים דוג' רדבק 600 שקל במקום 350 או 400 גג
איפה אתה משיג רדבק ב350-400 ???חסוי123
קהתוש, צור איתי קשר ואני משיג ב 450...דאץאחרונה
אז איפה כן כדאי לקנות סנדלי שורש?נדנדה כתומה.
(חוץ מטירת הכרמל!! אין לי איך להגיע לשם לצערי..)
למטייל עודפים..יהודית זוהר
מחירים סבבה
יש בכפר אביגדור ליד קרית מלאכי רדבק ב 430מיחזור
משם קניתי ואיפה יש מבצע על שורש ב70????????????????????????????????????
המבצע היה הנחה של 70 שחדברי שיר.
ולא השורש עלה 70 שח.. חח הגזמתם קצת עם ההנחות לא?~!
תקשיבו כולם!!! אפשרי לארגן התנדבות ? אשמח לפרטיםכפרגניסט..
תפנה לחזרזיר
בהצלחה ושכוייחתפוזית
אשריך מה טוב חלקך!כנרית על הגג=)
ווב אבל אין לי מושג מי זה...כפרגניסט..
קישור לכרטיס אישי של חזרזיר בפנים:עץ על מיםאחרונה
זועק את צעקת ההמון!צעיר רענן
באמת בן אדם תותח!
נמאס מהרכבת הקללה! חבר'ה לכל מי שיש פייסבוק שישתף, ומי שיכול לפרסם ולהפיץ שעוד ועוד אנשים יתמכו!
http://www.youtube.com/user/idonaveh?feature=watch
הקפצה!צעיר רענן
אומנם הרכבת ממש טיפשית ומעצבנת!רחליOס
אבל נראלי נסחפו קצת שם!!
הוציאו את הרכבת כאילו זה איזה רכבת למחנה השמדה...דאץאחרונה
יש למישהו תשובות לשאלות לספר באמונה--שירה...
בחירה, השגחה, שכר ועונש?
"דע מה שתשיב לעצמך", של הרב זאב קרוב.האדמו"ר מצנעא
''לכל שאלה ישתשובנ'פלספנית
היא התכוונה לספר של הבגרות במחשבת לא?studiomc8אחרונה
אוף. אוף..אנונימי (פותח)
למה אני כזאת?! עכשיו תקופת בגרויות/ מתכונות..
והציונים שלי ב''ה די טובים במבחנים.. 90+ אז למה אני לא מרוצה משום דבר כמעט?!?
למשל אם אני מקבלת 92 אני אומרת " אוף . יכלתי לקבל יותר" למרות שתכלס זה מעולה!!!
ואני יודעת שמלא היו מתים להתחחלף עם הציונים האלה... אז למה אני לא מרוצה מ90?!?!
זה מתסכל
פרפקציוניזים.טובי =][=
זה באמת מכה בלי תרופה.
וואו, את ממש מעודדת....קטנציקאחרונה
סתם לא ברמה הזאת. תנסי לחשוב כמה זה טוב, ומה היה קורה אם היית מקבלת 80 מינוס... היית מתה לקבל 92! אז עכשיו מה יש להתלונן? תשמחי במה שיש!
בואו נפתח את זה.טליה007
ב"ה
שבוע שעבר ביום העצמאות ראיתי משהו מאוד מוזר:
חבורה של 5 חברה צעירים יושבים באמצע כיכר בירושלים ומעשנים באנגים!!
אז אני מעלה את זה פה:
האם להעביר לנוער דתי שיחות על סמים ואלכוהול?
או להימנע מכך בגלל "אל תעירו ואל תעוררו"?
אני לאחרונה מרגישה שיש הרבה נושאים שהציבור שלנו לא מדבר עליו כי "אצלנו זה לא יקרה".
מה אתם אומרים??
לדבר על זה,סתם אחת
אבל רק אם רואים שבאמת יש בעייתיות,
כי מניסיון, כשמדברים על זה כשאין צורך, זה רק "מכניס רעיונות לראש..."
אם צריך להעיר מישהו זה אותךטינטין
לידיעתך כבר מועברות שיחות על סמים לנוער הנפלא שלנו. ואצלנו הישוב (ואנחנו ישוב של דוסים יחסית) העבירו שיחה על סמים. זה לא דבר חדש
זה שיש בישוב שלך שיחות זה ממש לא אומר שיש בכל מקוםסתם אחת
ומותר לך לדבר יפה ...
סתם לידע כללי-כנרית על הגג=)
אצלנו פותחים את הנושא הזה, מדברים עליו, מדסקסים עליו, מזהירים, שיחות וכאלה...
ואני לא חושבת שאנחנו שונים מאחרים.
אצלינו פתחו את הנושא..שירה חדשה~אחרונה
העבירו שיחה ממישו מהמשטרה.
משו מלחיץ.מסביר,מבהיר הכל!!!
יצאתי משם עם סיוטים...
ולדעתי-זה היה ממש חכם.גם א-ם יש חברה כאלה-החברים שלהם ידעו למי לומר ואיך להתייחס לזה.ואם לא,ברוך ה'-אז מפחדים מזה עכשיו.
וזה היה קצין במשטרה,ככה שבואו נאמר שלעדן דברים הוא לא יודע...אמר לנו הכל,ככה פרש את כל הקלפים.
ולדעתי-זה היה טוב.
ש"ס משניות לשחרורו המהיר של יהונתן פולארד שיחיה!האדמו"ר מצנעא
הקפצה.האדמו"ר מצנעא
סימניה..רעיונות?!שולה!
בסיעתא דשמיא
אהללן,
מה שלומך?
יש לחברה טובה שלי יומולדת ואני קונה לה ספר שהיא תמיד חלמה עליו,שיהיה לה..
רציתי גם להכין לה סימניה יפה..
ישלכם משפטים או שקשורים ליומולדת שאפשר לשרשום על הסימניה..
או סתם משו חמוד..?!
ממש תודה רבה
בשורות טובות!!!
א. יישר כח!*חזרזיר*
ובע"ה - רק שמחות!
משפט שנראה לי יכול להתאים לך:
חבר הוא אדם שמבין את עברך, מאמין בעתידך, ומקבל אותך בהווה כמו שאתה.
חברה זה דחוףף!שולה!
בסיעתא דשמיא
*חזרזיר*-ממ שתודה רבה!
בשורות טובות!!
הקפצה קטנה=)שולה!
משפטים על ספרים זה גם טוב.?מרימוש!
כן..תודה רבה!שולה!
מקפיצה,זה חשוב!שולה!אחרונה
הי, אני צריכה עזרה! דחוף!!צורניקית
אני עושה חונכות לילד חמוד בן 5, חינוך מיוחד. ופשוט נגמרו לי הרעיונות! אני צריכה רעיונות ליצירה/מאכל קל להכנה- זולים יחסית... (בת שרות ענייה, בכל זאת...) זה מאוד מאוד יעזור לי וזה די דחוף כי גם להיום אין לי רעיון... תודה רבה!
מממ..כדורי שוקולד..?הדר*
תכינו בבובות הצגה ותעשו הצגה#מיכל#אחרונה
כשהש"א חוזרת על עצמה....משה
הרצנו את הפעולה הבאה על בסיס הנתונים של ארכיון השיחה האישית: לקחת את כל ההודעות, להסיר מהן רכיבי HTML, לדגום מהן 2 מליון ולהציג מהן ההודעות שנכתבו מספר הפעמים הרב ביותר.
התוצאות לא הפתיעו אותנו אבל רצינו לשתף אתכם
jselect replace( replace(LCase(m_content),'<div>',''),'</div>',''), count(*) from pb_imhist where m_id > 48783501 - 2000000 group by replace( replace(LCase(m_content),'<div>',''),'</div>','') order by count(*) desc limit 100
| תוכן ההודעה | כמות ההודעות |
|---|---|
| 13756 |
| ? | 9644 |
| כן | 8438 |
| :p | 7811 |
| חחח | 6648 |
| :d | 5859 |
| לא | 4679 |
| חח | 4418 |
| איזה_טוב_ה'_- לידיעתך איחולית היא תוכנה שמאחלת שלום/להתראות. | 4046 |
| למה? | 3175 |
| 3096 |
| סבבה | 3078 |
| חחחח | 3057 |
| . | 2926 |
| מה? | 2913 |
| :d:d:d | 2786 |
| טוב | 2212 |
| אה | 2020 |
| ביי | 1933 |
| כן.. | 1833 |
| נכון | 1832 |
| היי | 1822 |
| אהה | 1812 |
| מה קורה? | 1800 |
 | 1766 |
| תודה | 1627 |
| הי | 1480 |
| חחחחח | 1458 |
| ?? | 1355 |
| 1261 |
| כן... | 1216 |
| לילה טוב | 1193 |
| יופי | 1187 |
 | 1159 |
| מה שלומך? | 1117 |
| ב"ה | 1085 |
| לא.. | 1052 |
| מה איתך? | 1030 |
| מה נשמע? | 979 |
| שלום | 970 |
| פה? | 955 |
| ... | 913 |
| ??? | 912 |
| חח.. | 891 |
| אההה | 888 |
| כן. | 876 |
| חחחחחח | 853 |
| חחח.. | 839 |
| אוקי | 829 |
| אוקיי | 781 |
| ! | 768 |
| ממצב? | 736 |
| אחלה | 719 |
| חחח... | 718 |
| טוב.. | 708 |
| אה... | 705 |
| סבבה.. | 693 |
| אה.. | 692 |
| טוב... | 685 |
| .. | 661 |
| לילה טוב! | 653 |
| לא... | 652 |
| בסדר | 640 |
| סתם | 636 |
| הבנתי | 636 |
| לא יודע | 635 |
| :d:d | 612 |
| חחחחחחח | 595 |
| לא יודעת | 590 |
| ברור | 573 |
| שניה | 556 |
| כן? | 552 |
| פורים | 542 |
| לא. | 537 |
| חחחחחחחח | 537 |
| מה קרה? | 535 |
| נכון.. | 532 |
| אולי | 523 |
| יפה | 518 |
| תודה! | 516 |
| להת' | 510 |
| אהה.. | 500 |
| מקורה? | 485 |
| חח... | 484 |
| בהצלחה | 473 |
| בכיף | 470 |
| אני | 465 |
| אהה... | 464 |
| בי | 455 |
| חחחחחחחחח | 454 |
| באמת? | 447 |
| איפה? | 440 |
| את פה? | 440 |
| שמואלג- לידיעתך איחולית היא תוכנה שמאחלת שלום/להתראות. | 440 |
| מי? | 438 |
| חזרתי | 437 |
| למה לא? | 432 |
| הייי | 431 |
| אה? | 422 |
| אממ | 416 |
שיערתימשה
הוא חסר תועלתמשה
תנוח דעתכםמשה
אי אפשר באמת לקרוא עשרות מליוני הודעות. זה פשוט יקח חיים שלמים של בן אדם לקרוא את כל השטויות שנכתבות שם.
יש כלים בסיסיים לטיפול בהטרדות והצפות - זה כן.
משעמם!!!!!!!!!!מיחזור
אני חושב שהוא לא מתאים לפורום ילדודס... מרדכי
גם אני חושב.לך דומיה תהילה
לימדו אותי שבגיל צעיר פחות מתעסקים במה לא טוב, אלא במה כן טוב.
אני משתדל לעשות את זה עם חניכים שלי.
(ברור שזה לא תקף בכל מקרה, אבל באופן עקרוני)
^^^^אברהם איתן
חחחח מה היא חשבה שהיא שמה את זה שם??ט!הר
אני חושב שהיה שם העתק+הדבק..sasad52
היא תמיד כותבת כאלה שירשוריםידידאחרונה
ואף אחד לא טורח ליקרוא את השרשורים שלה חחחה.. מסכנה אני הסברתי לה שהשרשורים שלה לא הכי מתאימים לפורום.
איך מסבירים לחבר את המשיכה לפורומים של ערוץ 7?sasad52
יש תשובות..?
ממכר כמו קפאין ואלכוהול.....קשקשן על הגג
נכון D: ^^מיריצ'י =)
אבל במקרה שלי זה לא קופאין וכוהל ב"ה..מיריצ'י =)
הסבר יותר טוב..? -מתחנן-sasad52
מ-מ-כ-ר-נ-ק-ו-ד-הקשקשן על הגג
שיפתח גם הוא!!מיריצ'י =)
ואז יראה איך זה סוחףףףףףףף..
הבאתי 2 חברים אבל..sasad52
הם לא רואים משו מיוחד... דברו איתם (כשיהיה להם ש"א) - OrielK4 ו-Zvi741...
!!TzviK4
עבר עריכה על ידי TzviK4 בתאריך ו' אייר תשע"ב 22:16
כמו שאתה מכור לXL זה ג"כ פה...מושיקו202
סתם, אני הגעתי אחרי שראיתי שרשור של פאדיחות ונשפכתי מצחוק..
אמרתי, בא ננסה מקסימום, נצא. ומאז אני עוד יותר מתמכר..
תראה לו תמונה של מכור לסמים, ותגיד לו שזה אותו דברמרדכי
ואחרי זה אתם עוד אומרים לו לצרף אותם ?!טובי =][=
זאת האהבה שלכם לחברם ?!
אתם טוענים שהפורום ממכר כמו סמים. אז סליחה, לא הייתי ממליצה לחברה לפתוח משתמש כאן! מה, שתגיע למצב כזה?
ממש ידידות נפש.
<צ>
ובאמת, אם הם מעונינים להכיר אנשים חדשים, להחליף דעות (ולא כתחליף לחיים אמיתים שלרוב קשים יותר..)
תמליץ להם. אם סתם לבזבז ת'זמן, עדיף שלא.
עזוב, אבוד מראש... גם אותי לא מבינים... חוץ מחברהמתנחלת קטנה=)
אחת שהצטרפה לפה והבינה...
צורך חברתי?פלספנית
ממכר מאוד!עדנצ'קה
^^הרהור
ממכר, תומך, עוזר, מה רע?אש להבה
לArie Israel שינו לי את השם משתמש....TzviK4
שינו לי את המשתמש מ zvi741 ל-TzviK4 רק שתדע....
ואני באמת לא מבין מה אתם מוצאים בפורומים אבל אני ישמח לגלות
ואני באמת לא מבין מה אתם מוצאים בפורומים אבל אני ישמח לגלות
לשבת עם חברים על הברזלים ולדבר על-כנרית על הגג=)
דיונים פוליטיים,
אורות,
ד"ת,
אידואלוגיות,
צחוקים וסתם ככה...
אתה אוהב?
אז זה מה שאני אישית מוצאת פה...
וזה מאוד נחמד!
אוהב בטח אוהבTzviK4
חוץ מד״ת שאין לי מושג מה זה...ואולי גם האורות....ואולי גם הדיאלוגים חחחחחח סתם סתם טוב ננסה להתמכר.....
זה נחמד, אבל זה די בזבוז זמן...אני77
זה טוב בשביל החורים שבזמן, כשרוצים לנוח ולהרגע.
אבל אם היית רואה מישהו שכל היום רק יושב על הברזלים ומחפש מישהו לדבר איתו-לא היית מזלזלת בו קצת?
אני77 ככל הידוע לי גם אתה אחד שאוהב להתדין ולהתוכחענבל
בס"ד
למה זה שונה?
אמנם יש פה עוד דברים חוץ מדיונים אבל תכל'ס יש פה המון אנשים שזה מה שהם עושים.
אתה רוצה להסביר לי מה זה שונה ממך?
(בלי להתיחס לעובדה שאתה גם לומד)
אני לא רואה בזה בזבוז זמן.
אני רואה בזה עוד דבר שנוסף לסדר היום.
אם יש לי עוד משו בסדר היום אני אשלב את שניהם.
אתה עדיין לא פה שבוע... אבל בסופו של דבר אתה תביןמרדכי
כאן אני יכולה לכתוב מה שאני מרגישהרות פורר
בלי שכל מיני יגידו לי שאני צריכה לחשוב ולהרגיש דווקה ככה וככה.
^^^שבלולון
^^^^^אש להבה
חח..המשפחהשלי גם לאמבינה מאני מוצאת פה(:אור15אחרונה
איזה סיבוב שערים מטורף..כפרגניסט..
ואני פעם ראשונה באמת היה אחלה...
חחחח איתמר, מרחת אותי
ט!הר
רפואה שלמהט!הר
...ג'ודי
הרב עובדיה יוסף בירך אותו
רפואה שלמה!
רפואה שלימה !!שואף לאור
...ג'ודי
סורי אבל התבלבלתי בשרשור הרב בירך את
יונתן בן עדינה
רפואה שלמה!
רפואה שלמה!יהודית זוהראחרונה
-לחיות למען א"י-שפרינצה
טוב, לא היה לי רעיון לכותרת אחרת..
אני מחפשת סיפורים על אנשים שחיים למען א"י, יש למישהוא רעיונות?
זה צריך להיות כתוב בצורה סיפורית כדי לקרוא את זה בפעולה..
תודה רבה לכולם ולילה טוב!!
תזכורת- ספירת העומר
מישו שחי או לא?שמשון ר
אנשי הגבעות..sasad52
סבבה, תודהשפרינצה
אם יש למישהוא סיפור סיפורי בנושא אני ישמח..
אפשר שהבן אדם מת,שפרינצה
אבל שהמסר בסיפור יהיה על החיים למען א"י
יש פה באתר סרט גמר שנראה מתאים.סבתא רוחלה
קוראים לו שהאדמה נשמטת.
תודה רבה לכולם!!שפרינצהאחרונה
ממש עזרתם
לא קשור לפה...וברור שמה שיש עכשיו הרבה יותר טוב!איזה_טוב_ה'_
אז לאיפה???רק אלוקים
לא יודע הפורום הזה קפץ לי בעינים אז שמתי פה..
נ.ב. אתה לא יודע על מה אתה מדבר...
פורום משובבועית מחשבה
אלינו זה לא קשור...לך דומיה תהילהאחרונה
לפורום משוב.
אבל אני בספק אם ישנו בשבילך את כל הפורמט...
נא להתפלל לרפואת אביחי מרדכי בן שמחהahr
בנדוד שניפצע בתאונת אופנוע..ושבר את הצלעות...
רפואה שלימה !!שואף לאור
אמן!!!ש.מאפושו!
רפואה שלימה!אופק כבוד!אחרונה
יש היום התנדבות?עירוניסט גאה
הבנתי שהיא התבטלה..פצפונית
הבנתי שהיא התבטלה..פצפונית
אויש, חבל...ט!הר
^^מיריצ'י =)
והיא נדחתה!! לא התבטלה !!