צריך למצוא מישהו ששווה את זה:
וקטע נחמד שהסתובב פה ונראה לי מדבר לעניין!!
יש קטע בסרט "שכחו אותי בבית 2" - [ותסלחו לי שאני לא מצטטת חז"ל]
שבו הילד [קווין] פוגש באישה הומלסית שציפורים נצמדות אליה כל הזמן והמראה שלה מרתיע אנשים..
הוא מזמין אותה לשיחה, אחרי שהיא עוזרת לו להיחלץ מפארק מפחיד באמצע הלילה, וכשהכל כביכול "אבוד" לשניהם.
זו השיחה שמתנהלת ביניהם:
.........
אישה: לא הייתי ככה תמיד אתה יודע. [ככה, הכוונה הומלסית]
קווין: איך היית פעם?
אישה: היתה לי עבודה, בית, הייתה לי משפחה..
קווין: יש לך ילדים?
אישה: לא.
ורציתי שיהיו לי,
אבל הגבר שאהבתי הפסיק לאהוב אותי.
הוא שבר את ליבי.
ולא הייתה לי את ההזדמנות להיות נאהבת שוב...
ברחתי מזה. הפסקתי להאמין באנשים.
קווין: אני לא רוצה לפגוע בך אבל אני חושב שזה טיפשי לעשות דבר כזה.
אישה: פחדתי שישברו לי את הלב עוד פעם.
לפעמים אתה יכול לבטוח במישהו, ואז כשקורים דברים רעים הוא שוכח ממך.
קווין: אולי הם פשוט עסוקים מדי.
אולי הם לא שכחו אותך, הם שכחו לזכור אותך.
אנשים לא מתכוונים לשכוח, זה פשוט קורה.
אישה: אני פוחדת שאם אבטח במישהו עוד פעם, הלב שלי יישבר שוב.
קווין: אני מבין.
היו לי זוג נעלי רולרבליידס יפים.
פחדתי שאם אלבש אותם - אהרוס אותם.
אז שמרתי אותם בקופסא. את יודעת מה קרה?
אף פעם לא השתמשתי בהם בחוץ. רק כמה פעמים בחדר.
אישה: לבבות ורגשות של אנשים, שונים מאשר רולרבליידס.
קווין: זה בערך אותו הדבר.
אם לא תשתמשי בלב שלך אז מה זה משנה אם הוא יישבר?
אם כל הזמן תתחבאי, את תהיי כמו הרולרבליידס...
כשתרצי להשתמש בו הוא כבר לא יהיה יעיל.
את צריכה לתת לעצמך הזדמנות, אין לך מה להפסיד.
ככה אני חושב. אולי ליבך עדיין שבור, אבל הוא עדיין ישנו.
אם הוא לא היה קיים- את לא היית כזו נחמדה....
שרשור מקור: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t352787#4301135