כל הזכויות שמורות לספר שממנו חברה שלי הביאה את הד"ת המקסים הזה.
קצת ארוך,אבל יפה,והרוב סיפור.שבת שלום.
בפרשה מסופר על ברכת הארץ והזרע ליעקב,וזו לשון הברכה:
"והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".
כשכתוב "והיה זרעך כעפר הארץ..." נראה כי הכוונה במילים "כעפר הארץ" היא בכמות-בנ"י יהיו רבים כ"כ-כמו עפר.
אך הספורנו אומר כי לא כך-"והיה זרעך כעפר הארץ",הכוונה היא-שעמ"י יהיו נרמסים ומושפלים
כעפר הארץ,יגיעו לשפל המדרגה-דווקא אז-"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה",קווקא אז יפרצו בנ"י את כל גבולות הארץ.
שכן,תשועת ה' העתידה תבוא לאחר שפלותם של ישראל,שפלות שכמותה לא תהייה.
על כך אמרו חז"ל:"אם ראית דור שצרות רבות עליו כנהר,חכה לו,שנאמר:כי יבוא כנהר צר,וסמיך ליה,ובא לציון גואל"-
הרי שתלו את ביאת המשיח בריבוי הצרות,וזה גם מה שיעקב מנבא.
מסופר על אחת מועידות פטרבורג,בהן נתבקשו ראשי יהדות רוסיה לשלב לימודי חול במסגרת הלימודים שבישיבות,
בה נשא אחד מבאי כח השילטון דברים קשים בגנות העם היהודי.בדבריו,הציג אותו נואם אנטישמי שאלה ריטורית שהכאיבה
מאוד לנציגים היהודים שנכחו בועידה: בשביל מה ברא בכלל הבורא עם כמו העם היהודי,עם שאין בו שום תועלת לאנושות
וכולו רק נזקים ואסונות לעמים שבקרבתם מתגורר?!
הרבנים היהודים הורידו ראשיהם מתוך כאב צורב,עיני חלק מהם מלאו דמעות (...).פיו של הצד היהודי נסתם ולשונו נאלמה.
הצורר האנטישמי,שואל השאלה,כמובן היה מאושר על שהצליח להכלים את היהודים,אך לפתע ראה את פניו של אחד מן הרבנים,
אשר נראו כמבודחות,ורק בקושי הסתירו את צחוק השמחה שמאחוריהן.
הנואם התבלבל למראה פנים אלו,פנה לרב ושאלו לפשר שמחתו.
"שמח אני",פתח הרב את דבריו,"שכן נוכחתי לראות בהתקיימות דברי נבואתו של אחד מגדולי הנביאים,וכעת הריני יודע כי קרובים גם שאר דבריו להתקיים.הנביא הוא בלעם בן בעור,נביאם של אומות העולם,שנבא עוד לפני 3,000 שנה כי יבוא יום והעם היהודי יהיה כה שפל ובזוי עד שאומות העולם יראו את עצמם רשאים להטיח כלפי מעלה את השאלה-בשביל מה בראת אומה שכזו,ומה תועלת יש בה?
בלעם מסר לנו סימן,כי כאשר תישאל שאלה שכזו,הרי שפעמי הגאולה קרבים.
והלא כך אמר אותו נביא-"כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל"-שעה שיבוא יום ויאמרו אומות העולם על ישראל-בשביל מה פעל אתכם הבורא ומה תכלית פעולה זו,או אז,מיד בפסוק הבא-"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא",אז יתנער העם מעפר גלותו כמו אריה המתנשא ממקום רבצו,אז תבוא הגאולה ויתגלה כבודם של ישראל בעולם.
משום כך",סיים הרב את דבריו,"לא יכולתי להתאפק מלשמוח-שעה ששמעתי את דבריך הקשים,וראיתי את סימני הגאולה,הבנתי כי קרובה גאולתנו לבוא,וכי יכולתי שלא לשמוח?!" (נאמר ע"י הרב יצחק מוולוז'ין,שחי שנים לא רבות לפני השואה והקמת המדינה).
ועוד דבר-
תמיד כשמופיעה אצל כל אחד מאבותינו הבטחה-תמיד הבטחת הארץ והבטחת הזרע יופיעו יחד,ומכאן ניתן ללמוד כי עם ישראל וארצו הם שני דברים בלתי נפרדים,המשלימים אחד את השני,וערכם של כל אחד מאלה פחות כאשר הוא קיים לבדו-עמ"י בלי א"י או א"י בלי עמ"י,לא עלינו.
אשרנו שזכינו לחיות כיהודים בארץ ישראל,בדור של "ופרצת".
שבת שלום ומבורך!