פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1784)

לא יודע מה איתכם , אבל כבר הרבה זמן לא טעמתי כ-ז-ה ד"ת.

 

וואו. כי - זו שאלה אשכרה אקטואלית ו -

יש מצב שהיא תפתור לכמה מאיתנו את ה - "וואי. איזה חום. אני מת/ה..."

 

------ יש סיכום בקצרה ממש למטה ----- [אבל , כמובן , עדיף לקרוא את ה - "ארוך". ]

 

הנה: תחרטו - תזכרו - ו...אולי תתלהבו  - ו - "תפתרו" (או לפחות תבינו ) ת'חום הבא בסוכות ,
כי...לא הולך להיות כ"כ קר השנה...או במילים אחרות - "קצת" חם... 

 

יאלה , נקפוץ פנימה --->

כותב הרמב"ם הלכה בקשר לסוכות:

אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן , בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים"

 

 

רגע , ת'כלס - רוצים שנשמח בסוכות "עד הגג". כמובן , הרי כתוב "ושמחת בחגך"...

אבל , אם נחשוב על זה לרגע - זה ממש לא מובן. רוצים שנשמח ו...מוציאים אותנו החוצה?!

בלי מזגן. שהמצב הוא: שבשביל להגיע לכיור לניטול ידיים צריך ללכת כמה מאות מטרים. האא...ו - כל הזבובים פתאום גילו שאנחנו קיימים וממש לא רוצים לעזוב אותנו. ועוד שתמיד יהיה ת'מישו הזה שימצא חתיכת סכך בתוך המרק שלו [גם לכם זה קורה? ] - תגידו - ככה רוצים שנשמח?! לא היו יכולים לתת לנו להשאר בבית?? איפה שאין את כל הדברים המעצבניים האלו. זה לא טיפ טיפה סותר שה' רוצה שנהיה שמחים אבל מצד שני אומרים לנו - "אתם חייב לגור מחוץ לבית"?? ו - עוד זה לא סתם שמחה כמו כל חג , זה "זמן שמחתינו" , אז...איך בדיוק ככה אפשר לשמוח?!

 

אלא - אומרים חז"ל יסוד ע-נ-ק בחיים שלנו. והוא , ענין השמחה. "ושמחת בחגך" -

הפשט הוא , שאפשר לראות מהי שמחה אמיתית - דוקא בסוכות. דוקא אז , זו שיא השמחה.

ה' מוציא אותנו החוצה ובד בבד אומר לנו שנהיה שמחים , כי הוא בא ללמד אותנו - כך , בהסתכלות כזו - זו היא השמחה. כאשר תבינו - אומר לנו ה' - שהעולם הזה הוא עראי , הוא לא העיקר - אתם תהיו שמחים. ו - הנה , בואו תתבוננו בסוכות. כי - הציווי שתהיו שמחים והחיב לצאת לדירת עראי , לא רק שזה לא סותר אחד את השני , אלא , זה משלים אחד את השני. כך , על ידי שתצאו החוצה , על ידי שתתבוננו ותזכרו שהעולם הזה כולו רק מעבר לעולם האמת. העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא - בפני עולם הקבע שלנו , אם תתבוננו בסוכה , תראו כמה זה מסתדר. אם האדם יחשוב שהעולם הזה זה מטרתו - הוא אבוד. הוא בחיים לא יהיה שמח. ו - זאת למה?

כי הרי תמיד יהיה לחבר ת'וולבו היותר חדישה... ו - תמיד הוא ירצה מאתיים אפילו שיש לו מאה בכיס. וכל הזמן הוא ירדוף אחרי הדולרים , כי - הרי זו היא התכלית שלו - "להיות מאושר" - להגיע הכי הכי גבוה בעולם הזה...

כזה אדם בחיים לא יגיע לשמחה. כי הוא פשוט שוכח ששמחה זה דבר רוחני. הוא שוכח ש - "איזהו עשיר? השמח בחלקו" - הוא שוכח שכזה אדם הוא גם עשיר , גם מאושר וגם שמח , כן , בקצת שיש לו...כי האדם השמח בחלקו מבין שאנחנו כאן לזמן מועט ביחס לעולם הבא - ממילא , למה לרדוף אחרי דברים?! האדם המאושר באמת משתדל לחיות בעולם בכדי להכי ת'תיק אוכל של הנשמה , לעולם הבא. ולא בכדי לאגור סתם דברים שכאשר ילך מהעולם לא ישאר לו כלום...

 

 

לסיכום: ממילא - זה לא סותר - מובן בטוב טעם את הציווי להיות בחוץ בחג מצד ו - להיות שמחים בחג מצד שני. כי , זה פשוט אחד. אדם שמרגיש שהוא חי בסוכה - שהוא חי בדירת עראי - רק , אבל רק אדם כזה יכול להיות שמח בחיים.

 

 

---- מי שיכול להקפיץ - שיעשה טובה , זה יעזור הרבה. תודה ----

 

בעז"ה שנזכה כולנו שיהיה חג מלא שמחה. מלא אור אמיתי של הרגשת ה'.
שנזכה כולנו לראות את מה שיש לנו ולשמוח בו - שנהיה מאושרים באמת. ו - במהרה ,
בעז"ה שנזכה לבנין בית המקדש ולגאולה השלימה.
א-מ-ן.
חג שמח לכל עם ישראל!