אני יכול לשמוע את דפיקות הלב שלך. פאם , פאם , פאם.
זה משו שמתקרב לדופק של אדם שעומד למות בעוד כמה רגעים.
כן , את חצי מתה. "עזה כמוות האהבה".
ו...הנה , הבן המדליק הזה , עם העיניים הירוקות והשער השטני שתמיד
חלמת על אדם כזה , הנה הוא - את מאוהבת. עד העננים. אי. זה כואב.
את יכולה לחוש איך משו בתוך הגוף שלך רוצה להתרומם גבוה , אבל הוא נחסם
בתוך גבולות הגוף. את יכולה להרגיש את הכאב הזה שלא נותן מנוח.
-------
שני כוחות בגוף שלך פועלים - כך אמרת.
אחד צועק - "הי. תרגעי. זה לא אמת. זה שקר. אל תתפתאי" , ו - השני פתאום
נכנס כך סתם בלי לקבל רשות וצורח - "יש לך אהבה. עיינים ירוקות.
וואו. איזה מדהים הוא. הוא יכול להיות שלך , רק תרצי".
ו...את מתפוצצת. לא מסוגלת.
לא יודע אם קבלת את העלון הזה לפני שנכנסת לגיל ההתבגרות , אבל אצלי היה כתוב כך:
"מיחושים בבטן , אם לא אכלתם משו מקולקל ביום האחרון , כנראה שהתאהבתם. ו - אם זה קורה לכם -
שובו בבית. אל תצאו לסניף. תחשבו עם עצמיכם , כמה ההאהבה הזו אמיתית".
קרי: את מאוהבת. לא אוהבת.
למה? כי כל כולך עוד מעט על סף המוות. ו - זה בצורה הלא טובה של האהבה.
אהבה , היא תולדת הנתינה. אלא - שאת רוצה איזה גבר "פצצון" שיעשה לך את זה.
שישמע אותך. שתוכלי להסתכל בעיניים המדהימות שלו. שתוכלי להקשיב לקול ההורס שלו.
ו - לא ככה. לא , פשוט לא. זה לא אהבה.
די , צאי מהסרטים. צאי. מהסרט הקיצ'י שתמיד נגמר בטוב.
כאן - זה לא כך. כאן את פשוט רק תהרסי את האהבה האמיתית שלך לעתיד.
יש בך אהבה? זה טוב. כלומר: אם לא היה בך , זה היה בעיה.
אבל...תדעי , לנתב כל דבר למקום הנכון. למה לך להתרגש פחות עוד כמה שנים מאדם שיהיה כל החיים שלך ,
בגלל שעכשיו את "בעננים". תביני , את בעננים. זה הכל הזיה. הוזה. חתיך. הורס. מדהים. זו לא אהבה. מסתבר כך! במיוחד לאחר שרואים את התופעות לאוי שהתלוו ל - "אהבה" הזו.
"כי אני דתיה". וואלה , איזו בעיה קשה.
מה היית מעדיפה להיות? איזו לא דתיה שברגע זה רוקדת עם חבר שלה בפאב?
הא? חבר , הא? שיעשו ממך חפץ להנחתת תאוות? זה שווה? אני מאמין שלא.
אני אדבר על זה בכנות. אש - אש. אש זה דבר שורף. כל המתקרב , נשרף!
תביאי , שאת כבר הכנסת אצבע לתוך האש. זה לא שעכשיו ע"י שתדברי עם הבחור ההורס את תוציאי
את האצבע החוצה , אלא , את תכניסי את כל הגוף שלך פנימה. ככה ש -
כן , גם אם זה קשה כי אנחנו בפנים - מומלץ , בשכל הישר , אם אנחנו לא רוצים כאב יותר חזק מזה , פשוט
לברוח החוצה. תביני שזה לא שה' לא רוצה שיהיה לך חבר אז הוא כתב - "בל יהיה לך חבר לעולם" -
אלא , הוא רוצה שתוכלי לנצל את האהבה שלך עד תום. בצורה המקסי' ביותר. ו...
הוא פשוא אומר לך: "תקשיבי , כל התאהבות כעת , תוריד את ההנאה מהאהבה האמיתית אחר כך".
זה לא שהוא משועמם שם למעלה ואין לו מה לעשות חוץ מלאסור עלייך דברים. הוא אוהב אותך , ו - כן , דוקא בגלל זה , הוא אומר לך: "אסור". כמו שילד קטן לא מבין למה אבא שלו מושך אותו מהתקע ברגע שיש לו ברזל ביד -
כך גם את. יש לך מסמר ביד. זה יכאב. גם לבן את תכאיבי אח"כ , אבל , במיוחד לך. אש. אש תבער בך אח"כ.
אז בא ה' ואומר לך: "גם אם את לא כ"כ מבינה עכשיו שזה אש , פשוט תתרחקי מזה. כמו מאש".
---------
שתי הקולות האלה שאת שומעת , זה לא מאחר - הנשמה שלך ו - יצר הרע.
יצר הרע הזה הוא הנבלה בגדולה ביותר ביקום. אל תתני לו להפיל אותך , כי בשניות הוא מסוגל לעשות את זה.
הוא בא כאילו ב - "הנה , קחי אהבה" , אבל הוא הכי שונא אותך שבעולם. אל תתני לו להכניס אותך לסרטים שלו.
--------
ו - שאף אחד לא יעבוד עלייך.
המציאות היא ממש משו כמו זה:
תעצמי רגע את העיניים.
ו - תדמייני.
בחור עם לב זהב , נאה יושב על הדשא כשהוא מחוייך.
על ברכיו שני ילדים מתוקים. הם מחוייכים וצוחקים. ומולו -
אותך. אותך מאושרת שם בתוך כל ה"מהומה". ככה , בשמחה כזו.
יום , אחרי יום , אחרי יום - עד סוף חייך. למשך עשרות שנים...
וואו.
---------
דמיני את עצמך , מול בחור "חתיך" מהסרטים.
עיינים ירוקות , שער חום ש - נותן לך את ידו.
ו...את נהנת. כולך בעננים. איזו אהבה...
ככה , בשמחה הזו - כמה פעמים בשבוע , למשך מס' שנים...
וואו.
--------
לא , אני לא אסביר לך כלום.
רק - אני רוצה לומר לך משו קטן. על מה היית מוכנה לוותר - ז"א ש -
זה לא יהיה קיים לגמרי -
על הסיצנה הראשונה , או על הסיצנה השניה?
ת'אמת. תעני דוגרי. עם כל הלב.
אוקי , עכשיו - את יודעת שהם לא הולכות ביחד.
את יודעת ש - "רק אחת מהן תחייה".
אז , תחליטי עכשיו , על מה את מוותרת.
כל רצון האדם הוא הסיצנה הראשונה. וואו. זה השיא שבשיאים. בנינו - דוגרי.
ו...."רגע" - תשאלי. ו - "אז מה אני אעשה?! זה לא בדיוק אכפת לי שהם נפגשים.
השכל שלי לא מעניין כאן. הרגש פורץ , הוא רוצה המון..." -
אז , אחותי , כל פעם שזה עולה לך -
תדמיני. תחושי. תתקרבי. תגעי. תכנסי. תרגישי - את הסיצנה הראשונה.
תחושי שאת שם. תרגישי. תני לרגש שלך להתרגש. להשתלט. תדמייני.
את עצמך , עם כמה ילדים מתוקים ו - את החצי השני שלך.
תרגישי ממש איך שניכם , מחוברים. לב אחד. תסתכלי על לב שחצוי לשניים. החלק הזה , זו את. השני , זה הוא. תרגישי מה זו אהבה. תדמייני אותה. את הילדים ש...
אין עליהם בעולם. איך הוא קוראים לך "אמא , נשיקה". ו - איך את מחייכת. ו -
איך את כל כולך לבעל ולילדים. וואו. איזו עוצמה. איזו אהבה. ב - דמיון. בהרגשה...
ו , לא. זה לא "אשליות מתוקות". זו מציאות ש - מה שמפריד בינך לבינה , זה רק "חתיכת זמן" ש...כבר עוברת. עוד מעט. ממש.
את האהבה שבוקעת בך עכשיו , אל תשתיקי. זה לא אנושי...
אלא - תנסי לה להתרחב , אבל , שלא תפגע בסיצנה הראשונה - בשום פנים ואופן. אנחנו לא רוצים לאבד את הדמיון שמלא ברגש של מציאות אמיתית שכבר תבוא. לכן , תאהבי. תתרגשי גם במציאות. את עם ישראל. את המשפחה. כל יהודי ויהודי באהבת ישראל אמיתית. אם אבאל'ה שיושב שם למעלה. את הארץ הקדושה. את התורה המתוקה , את החיים...
"עזה כמוות האהבה".
אל תוותרי על הדמיון - על הרגש המציאותי.
תשמרי אותו באוצר. תתני לו להתרחב אצלך בלב. ו -
אם איזה מחשבה באה להשמיד לך את הסיצנה הראשונה -
תסתירי את הסיצנה. עמוק בנשמה. תעצמי עיינים ו - תחושי אותה. תרגישי אותה.
את הרגש האמיתי. את החום. את האהבה. את המתיקות...
את כבר באש , איך את יוצאת משם , הא??
ו -
קיצור - נדבר על זה רגע...
את פצועה. קשה. אבל - יציב.
הקפיץ נמתח. חזק. ו -
פךך! השתחרר...
ו , את שהיית שם , על הקפיץ , חטפת מכה קשה...
אז ,מה היה לנו כאן בעצם?
את - פצועה אנוש. ת'כלס - נדבר בגובה העיניים -
זה אמיתי. את אשכרה פצועה. "עזה כ - מוות האהבה".
אז , תקשיבי , עוד "יצאת בזול" - עוד לא נהיית פגר מת...
ככה ש - את חזקה. אמנם פצוע , אבל יציב.
שמעי משו...
משו קטן לפני , את יודעת שלא כדאי לך להכנס ל"סרט" הזה.
אם עכשיו זה כואב - מי יהיה שם??
לא כדאי , את יודעת את זה.
הלאה - שלב שני -
המצב שאת נמצאת בו הוא מצב ממש קשה וכואב.
"נסיון לאהבה" - בעצם , כאילו הלב שלך עכשיו קטוע לחצי...
אז - רגע - תשאלי. אם אני מחליטה שאני יוצאת מזה - איך אני עושה את זה??
כשאני הייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו אם נשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? בואי נחשוב : הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , אז...א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה היא: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".
את עוברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה...".
לעניות דעתי - יש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דרך מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול בשלמות.
לכן זה יותר ארבעה היבטים שצריכים להתעורר אצלך >
** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!
"הזמן הוא מרפא" -
צריך לקחת את הזמן כאן בענין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!
"תנן לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -
זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו , אבל מה לעשות , אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט , זהו , לא ממשיך לחשוב עליה , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה. לכן יש את ה -
הסחת העינין מליבך -
לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן ,תקחי ספר מעניין , שכחי מכל הצרות , תעזורי לאחרים , תעסיקי את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...
איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!
הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא אבא , תעזור לי " , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק - הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה - ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותיך...
קיצור , אחותי -
יש בך את הכוחות. אם את רק רוצה חיים טובים יותר - תשחחרי את עצמך מזה. אל תכנסי לזה.
אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה. חבל...ו - כן. בהחלט. מבטיח לך שזה יהיה שיא הקשה , אבל -
את מסוגלת - גם את זה אני מבטיח לך. ה' לא נותן לא ניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו. תשתדלי כמה שיותר.
תחליטי באמת. ו - בעז"ה , עוד תצליחי. עוד המחשבות יתמוגגו , עוד תבריאי בתנופה אל חיים האמיתיים.
תאמיני בעצמך. תאמיני. את יכולה , בהחלט.
מקוה שטיפ טיפ עזרתי. אולי להתחיל להעלות כיוון על הלב...
תמשיכי לפתח את זה בליבך. את מלאה אהבה ו - זה כבר מראה על העוצמה שבתוכך.
הלאה. קדימה אחותי. יש בך את הכוחות האלה. תשתמשי בהם. תנצלי אותם - עד תום.
יאלה , אחותי. ה"במה" שלך. תתני הופעה. אני מאמין שהיא תהיה - "אחת הטובות"....
בשורות טובות! המון בהצלחה!
