פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1807)

כן.

לענ"ד כן.

ז"א, נכון, כל אחד חלק ממני, וכולנו בעצם נשמה אחת שהתחלקה...אבל אם למשל רואים אדם שמתנהג בצורה מסויימת, שממש מקוממת או מוזרה או ממש לא טובה וכו', (יש כלמיני אנשים...) אז זה ממש מרחיק, ואיך אפשר לאהוב אותו?

ועוד דבר, יש אנשים שרואים שהם ממש לא בקטע של לנסות לאהוב את העם שלהם, ולא אכפת להם מכלום..ויש כאלה שדי שונאים אנשים אחרים סתם...

האם צריך לאהוב גם אותם, ואיך עושים את זה?..

מה דעתכם?

גם אם הוא בגדר ישראל מומר, והיום אין אנשים בגדר הזה, גג תינוק שנשבה.

 

אני אתפלל עליו שיחזור בתשובה, אם היה לי סמכות מתאימה אולי אפילו הייתי הורג אותו מצד כפרה אבל לא, אני לא שונא.

אותו אישית ממש לא, אבל יש הרבה עם דעות כאלה שממש קשה לי.

 

ב"ה עבודת המידות.

לא מסכים עם הדעות שלו אבל זה לא מפריע לי לדבר אתו חופשי חופשי ובתעכל'ס  אין לי שום בעיה איתו ו(אני מקווה) לו אין בעיה איתי. בקיצור כמו שאמרת הכל עניין של עבודת המידות

בס"ד

 

נראה שהרמב"ם חולק עליך בעניין הזה:

'כל הפורשין מדרכי ציבור והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכבוד המועדות וישיבת בתי כנסייות ובתי מדרשות אלא הרי הן כך בני חורין לעצמן כשאר האומות וכן המינים והמשומדים והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שאבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא ועליהם הכתוב אומר "הלוא משנאיך ה' אשנא"'

מוציא את כל מי שהוא שונא מגדר עמ"י.

יש לצערינו, אנשים שיצאו מכלל ישראל.

ואותם מצווה לשנוא

שנאמר: "הלא משנאיך ה' אשנא"

כלומר שיש מצווה לשנוא את הרשעים.

כל מי שהוא לא רשע מצוות "ואהבת לרעך כמוך" קיימת לגביו.

אני לא חושב שכאן מישהו יתיחס לזה ברצינות.

מה?....מה שאני יודעת בנושא זה שיש יהודים שיואים מכלל "עמיתך", והם אלו שחוטאים בכוונה, ויודעים מה הם עושים, ועליהם הותר לדבר חלק מסויים של לשון הרע.

אבל מצווה, לשנוא יהודים- חס וחלילה...

לא ניכנס לזה עכשיו.

בס"ד

 

אהבת ישראל-זה כזה נושא רחב ו..ע-נ-ק ולא פחות מורכב!

 

נכון שהיום אנחנו מנסים להחדיר לעצמינו את האהבת ישראל בנשמה..בכל דרך שהיא..החל מללמוד על הנושא-להעמיק בו,

וכל'ה בסטיקרים,סיסמאות ושירים..

 

שאני ראיתי את המילה "אהבת ישראל"-מיד קפץ לי מול העיניים דבר ראשון -מילות השיר הידוע-והסיסמאות הרבות..

 

אח"כ-כחשבתי,ו..הגעתי לתובנה-שאהבת ישראל לא צריכה לבוא לידי בטוי רק במילים!-איפה המעשים?!-האם אני באמת משתדלת ו..בכלל מנסה לאוהב כל [!] אחד מישראל?!

 

איך אפשר לאוהב כל אחד מישראל?!-איך אפשר להרגיש בלב אהבה לאדם שכ"כ מציק ומרע לי..

מבחינת הגיון-בצורה מופשטת..נכון,אין שום סיבה ריאלית שנצליח אי פעם להרגיש אהבת ישראל בשלימותה!

 

אבל אנחנו מנסים,אנחנו מחדירים לנו בתת מודע את הצורך הזה..

ברגע שאני בכלל מודעת לחיסרון הזה-ולחלופין מודעת לנושא הזה של אהבת ישראל..

 

שמגיע רגע האמת-פשוט אני עוצמת עיניים..ומנסה להחדיר לעצמי!-נכון-עכשיו קשה לי להרגיש כלפיו "אהבה"-אבל זה אח\ות שלי..אדם מהעם שלי!

יכול להיות שאני צודקת..ויכול להיות שהוא טעה..

 

משתדלים להתגבר!-פשוט לנסות להרגיש את זה במחשבה..זה עוזר להחדיר את זה ללב..

 

ואז הדרך הרבה יותר קלה..

 

אוהבת אותכם אחים שלי!

 

בהצלחה לכולנו..

תודה...

זו עבודה קשה...הלוואי שנזכה!

אנשים טוחנים כל היום "אהבת ישראל" ו"לאהוב כל יהודי" ובלה בלה בלה, ולא ממש עושים את זה.

למה?

כי, וזו האמת הכואבת, קשה מאוד לאהוב כל יהודי.

אז איך מתחילים?

מבינים למה צריך לאהוב כל יהודי.

ואז, רבותי, צריך לקחת את היהודי הכי קרוב אלינו, שזה, במקרה, אנחנו עצמינו, ולעשות תהליך ארוך

של אהבת עצמינו וקבלת עצמינו.

זה ממש כיף לאהוב כל בנאדם מהרחוב כי הוא יהודי, 

אבל הרבה יותר קשה, תתפלאו, לאהוב את האחות הגדולה המעצבנת, באהבת ישראל אמיתית וטהורה.

אח"כ, אפשר להגיע לשלב הכי גדול בעיני, מי שעושה שונאו אוהבו.

דיונים בהרחבה-

בהמשך.

אשלים פערים כבר עכשיו...

חוץ מציזה שיש לי הרבה שאלות קריטיות

אהבת ישראל אמיתית.

מי שמגיע לדרגה הזו - אין עליו.

באמת. כי - לאהוב עם , זה לאהוב בצורה כ"כ חזקה...

 

אישית , אני משתדל מאוד.

יש לזה חשיבות בהחלט - אדירה ביותר.

איך מגיעים?

זו ה - שאלה.

נתינה מולידה אהבה. (הרב וולבה זצ"ל כמדומני)

ו - כן. זה מתחיל בדברים הקטנים.

 

 

 

שנזכה.

אמן.

 

 

 

בשורות טובות!

 

 

לא לאהוב ממש.

נרלאי שאנחנו אפילו לא מודעים לרגש הזה שנקרא אהבה בכל עוצמתו.

 

אני חושבת שאי אפשר לאהוב כל אדם מישראל, כי כדי לאוהב מישו, אתה צריך להכיר אותו, אתה צריך לדעת אותו. אי אפשר לאהוב ממש (לענ"ד הענייה למדי) כל אחד מישראל.

אפשר להרגיש אילהם שייכות וקרבה,אפשר לא לשנוא אותם, אבל לאהוב, לאהוב ממש, לא חושבת שזה אפשרי.

 

מה שאני עושה זה פשוט לא לשנוא אותם. ללמד על כל אחד זכות.(כן, גם על אלה שגירשו, אבל זה לא הנקודה כרגע...)

תלמדו עליהם זכות, תמצאו בהם משו אחד טוב, על כל אחד שעושה משהו מקומם, משו שלא נראה בעיני נכון, ותראו איך הרבה יותר קל לכם להרגיש שהם בדיוק כמוכם חלק מעמ"י... הרבה יותר קל לכם להבין מה זה המשמעות של להיות עם אחד יחיד ומיוחד.

 

 

 

או שיהיה שלום, ולא בטוח שתיהיה אהבת ישראל??

שאלה טובה.

 

אבל המלחמה מעידה על  מה שנמצא בלב

מאוחדים סביב האמת!

דבר ראשון תהנה מלאאאאא!!!

תאכלססס זה טוב בשבילי

לא אצטרך להיגרר לוויכוחים של שעות..

כשיש לי מלייייון דפים לגמור לפסיכומטרי!!!

שבצ'לום!!

ואולי גם אני יפרד לשבוע..

אני חייייבת ללמוד

 

;)

חחחחח.. סתם..

אבל באמת צריך ליראות איך זה..

אזז..

לסיכום-

תהנו שניכם!

בס"ד

 

אבל לשבועיים!

אבל מי שצריך מוזמן בהודעות.

 

0526405941

(ולא, זה לא הפלאפון הרגיל שלי..)

שביל ישראל............מאאאגניב גמני הולכת בעז"ה לעשות...................... תהנה!!!!!!!!!!!!!11

גם אנוכי נסעתי לי לשבוע וחצי, אבל יש הפוגות מחשב באמצע.

רק לא לשחנ"שים או ויכוחים ליליים...

 

שיהיה שבת שלום, וחופש מנוצל!

יש מישו שלא נוסע בזמן הקרוב?(מרגישה בודדה...)(<סתם כי הוא חמוד...) 

סתם

בס"ד

לא נורא, תראה את חצי הכוס המלאה- נשארת איתנו... |צחוק מרושע|

תהנה בשבילי! אני יוצאת מחר למחנה 4 ימים!

ותיראה את הטוב שבזה..

אנחנו לא נעשה כאן שטויות!

רפואה שלימה!!

רק פעם הבאה תחשוב פעמיים לפני שאתה עושה את מה שעשית!!!!

כי לא כל אחד יסלח לך על זה...

בס"ד

-חתונה- אפשר נגיד את המבט של הכלה או משו כזה

-ניצן של צמח

-גשם בשה, עם איכר..

 

-תינוק שנולד [נגיד יד של תינוק עם צמיד של בית חולים..]

-בית המקדש!!

-שירה אומרת זריחה.

הוא כתב את זה איפשהו פה... תחפש בעמוד 2 ...

 

אגב, אהבתי את הכינוי שלך. 

סתכל בשירשור למעלה...

חפש חברים אחרים.. ;)

כבר הגעת לשלב הייאוש מלחפש?

אתה לא נראה לי כזה זקן בשביל להגיע לשלב הזה...?

או (אני מקווה שאני טועה..) שאתה רומז שאין אפשרות כזו למצוא אשת חיל כי... זה לא קיים יותר????

 

 

בהצלחה!

להעיף אותך מפה.

הסבר:מובן שאדם צריך לחפש אשה טובה (וכן הפוך) אבלהעיקר כדי להפוך לזוג מאושר הוא העבודה שאחרי החתונה את ההאהבה צריך לבנות. לא קל יש עליות וירידות ואלי זה מה שבונה את הקשר.

בההצלחההההההה לכולללם !!!!!!!11

כשתגיע לגיל-תמצא לך אחת אשת חיל...

 

חרוב, למה זה שייך?

ולא אמרת שאתה בכפיר? (כי בדיוק שאלתי, ובן דוד שלי התגייס לשם)

 

עם ישראל גאה בך.

באיזה גדוד הוא נמצא?

 

אני במחלקה מעורבת(ח"ו לא בנים בנות אלה דתייים חילונים)כיתה של בינישים.

ככה שזה מאוד מעניין לפגוש אנשים אחרים לגמרי.

כל המפקדים כמעט ביינישים, ככה שמבחינה דתית מאוד נח.

חוץ מזה אני כולו שלושה ימים מה אפשר לספר שעשינו חוץ מפתחו שעון (זמן הסמל)30שניות נגעתם בחד"א וחזרתם צאו.

אצלנו במשפחה לא אוהבים לחשוף פרטים. אז לא יפה.

ק"ו שיש לנו אותו שם משפחה...

 

בהצלחה לך!

 

 

ואולי הוא בכלל מיטה מעליי...

פחחחח שיהיה המון ב"הצלחהאיפה שלא תיהיה כי אני לא מבינה בזה שומדבר... 

אם הבנתי נכון אז התשובה היא

 

"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה..."

כשבא לך, דברי איתי באישי. אולי נוכל לברר משהו יחד.  חח

בס"ד

 

אין אדם בעולם שיכול להצהיר מי הוא-בדיוק!-מהם החסרונות המעלות..היכולות במדויק..

 

אנחנו מודעים ונחשפים לחלק מעצמנו..אבל..ישנם המון כוחות בכל אדם.. ב-"אני" שלי-שכולנו לא מודעים להם!

 

מאיפה הבאתי את זה..אז כך..

קודם כל מבוא במשנה-"אל תאמין בעמצך עד יום מותך"..-משמע-גם אדם,שחושב שהוא מודע לכל מעלותיו ולחילופין וחושב שהוא יודע מי הוא באמת..- מגיע הפס' ואומר-"הי עצור בנאדם-אל תיהיה כ"כ בטוח בעצמך..!!

-----

 

 

 

 

 

 

קודם כל אני חושבת שחשוב ממש שנזכור שהבסיס שלנו כאנשים הוא טוב! הרצון שלנו הוא טהור. השאיפה שלנו היא לעשות דברים טובים וכ'ו וכו', אנחנו תותחים!

אבל.. לעיתים קורה שנופלים, לעיתים אנחנו מרגישים שאיבדנו את האמת שלנו, שאנחנו כבר לא עושים דברים מרצון טוב אלא מתוך האגו, מרצון לצומי, מרצון לעשות רושם.

ככה שנגיד ואת אומרת לעצמך, וואי איזה מנומסת הייתי עכשיו, אשריי. ואז את חושבת, וואו וואו סטופ! עצרי כאן רגע! מה את מקשקשת, היית מנומסת כי רצית שיחמיאו לך על הנימוס, כי רצית שהחברה תחשוב שאת עלמה מנומסת, ולא כי באמת רצית להיות מנומסת. עכשיו כשזה קורה, תעצרי רגע.

את יכולה לחשוב בשתי דרכים לדעתי,

1. אוקי, אז אני חושבת שלא הייתי אמיתית... אבל... מה שעשיתי עכשיו, הנימוס הזה הוא טוב! זה דבר טוב להיות מנומס, כך שאפילו אם זה לא היה אמיתי, כדאי מאוד שאני אקח על עצמי נימוס, כי זה דבר טוב! בסופו של דבר בעז''ה יהיה לך רגע אחד של נימוס שהוא אמיתי לחלוטין, ביום בהיר אחד תגלי שזה חלק ממך, הנימוס הזה הוא כ''כ חיובי בעינייך וזה פשוט נהייה חלק מהמידות שלך. ולא בשביל הצומי, אלא בגלל שזה חלק ממך! וזה חלק טוב ממך! 

2. לזכור שהבסיס שלי הוא טוב, שעכשיו היצר הרע החליט להתעלל בך ולהכניס לך לראש שאת לא אמיתית ועושה הכל בשביל הצומי, אבל תנסי לחשוב אחורה אחורה, כן כן בהתחלה כשהיית מנומסת, כשאמרת תודה.. את חשבת לעצמך אז, 'עכשיו אני אהיה מנומסת כדי שזה מה שיחשבו עלי?' אני יכולה כמעט לחתום לך ש.. לא!! ממש בשנייה הראשונה שאמרת תודה, זה היה לגמרי מאמיתיות, לגמרי כי את מנומסת.

והרגע הראשון הזה- זה את! זה המחשבה שלך, לפני שמחליט להשתחל לו ולהרוס לך אותה מחשבה שאת לא אמיתית.

בלי קשר, אם זה דבר טוב, כדאי להקנות את המידה הזאת לנו. גם אם זה סוג של צביעות מסויימת. אבל כל עוד היא חיובית, כדאי לשמור אותה לעצמנו.

לדוג', יש לי חברה ממש מתוקה, שכל פעם שיצא לי לנסוע איתה לאנשהו, הרגשתי שאני ממש דוסה איתה. הדיבור שלי יותר על רמה. תופעה מוזרה כזו, לא יודעת להסביר. וחשבתי בהתחלה שאולי זה צביעות קצת, אבל את יודעת מה.. גם אם זה כן צביעות, זה שאני מדברת יותר חיובי ויותר על רמה, זה לא רע! להפך, זה טוב. מתוך הדיבור הזה עם אותה חברה, אולי אני אקנה לעצמי יותר ויותר זמן של דיבור יותר על רמה. זה לא צביעות לדבר בצורה יפה, או להיות נימוסי! זה חיובי. זה פשוט דבר שאת לא רגילה אליו, שאת לא מזהה את עצמך בו, אבל דווקא בדברים האלה- כדאי לך להתקדם בהם!

 

שאלה שהייתה לי מלא מלא זמן, האם אני אני, או שלא? ואם אני אני אז מה זה אומר בכלל? ובייחוד הכי הציק לי העניין של צביעות! אולי אני עושה הכל ממקום צבוע, וזה לא מקובל בעיני שאני אנהג ככה!

אז הגעתי למסקנה פשוטה, אני אשאף כמה שיותר להיות בנאדם טוב, לתקן את עצמי כמה שאפשר. אם אני אראה דבר שלא מוצא חן בעיני, אני אשתדל לתקן אותו. לעשות מידי פעם חושבים עם עצמי, לראות במה התקדמתי, איזה מנהגים מגונים נטשתי בצד וכדו'.

 

בקיצור, כן, זה נושא מאוד מסובך. ויש לו המון פרמטרים. אבל מבחינתי את צריכה לזכור דבר אחד, את בנאדם טוב! ואם מה שאת עושה הוא טוב, המשיכי לעשות אותו. לא משנה אם את מרגישה שזה לא אמיתי.

ב''הצלחה ומוזמנת לדבר איתי באישי.

 

 

גמאני שאלתי את השאלה הזאת...

וענו לי שבעצם, כל מה שאת מראה בכל מקום- בבית את משהו אחד, בשבט, בכיתה...- הכל ביחד זה את.

ואם את לא מרוצה ממשהו, אז תשני את זה...בדרך כלל את מתנהגת בצורה מסויימת בגלל החברה, שימי לב לזה..

יומטוב!

בעיקר בזמן האחרון שאני ממש לא יודעת מי אני ומה אני...

אני יודעת מי אני.. זהו..

יש אנשים שיש להם מודעות עצמית, או סתם ראיה פשוטה וברורה של עצמם.

הם יודעים מי הם, ובלי להתפלסף.

 

רוב האנשים לא כאלה...

[אין לי כ"כ זמן וסבלנות להאריך, אז בקצרה:]

א. לימוד - לימוד תורני מוביל אותך להכרת עצמך. להכרת הנפש שלך.

זה משהו שניסיתי להבין איך בדיוק זה קורה, ולא הצלחתי.

קחו את זה כדבר על טבעי... התורה מפתחת את הנפש שלנו ומלמדת אותנו על עצמנו.

ב. מכל התמודדות בחיים לומדים על עצמנו המון.

כוחות חיים מתפתחים בכל נסיון שעובר עלינו, ואנחנו במבט לאחור רואים כמה התקדמנו.

 

עד כאן להיום.

מאיפה לך לדעת שיש את אחד?

 

אני אחרי בירורים, הגעתי למסקנה, (שאולי היא מוטעית,) שלאדם אין אני אחד. הוא מלא מלא פנים והתנהגיות שונות במקומות שונים, וזה מה שמרכיב אותו.

אנחנו אנשים מורכבים. יש לנו יצר טוב ויצר רע, יש לנו רצונות שונים, יש לנו אלפי דעות באלפי עניינים. אנחנו מורכבים.

אז בגלל המורכבות הזו, אנחנו שונים במקומות שונים(אם לזה התכוונת בשאלה שלך). נראלי הגיוני לגמרי שתתנהגי במקום מסוים ככה, ומקום שונה בצורה אחרת, ואדם אחד יתפוס אותך שאתה ככה, ואחר יחליט שאת כזו.

גם הם שונים. אנחנו משתנים בהתאם למקום ולסביבה שלנו.

ברור שיש מוטיב שחוזר על עצמו ושאנחנו לא משתנים ממש עד הסוף(בכל זאת אנחנו בנאדם אחד, מורכב מאוד, אבל אחד)

 

אז לא בטוח שיש בכלל טעם לחפש את אני האמיתי שלך. כי נראלי יש הרבה כאלה.

 

ומי שלא יכולה שלא תדבר.

הבנאדם שמכנה את עצמו בשם "בצרות..." אתה מוזמן לדבר איתי באישי. 

מה לבנות אין התמודדות עם היצר??

בכייאת-- תלוי על מה הוא מדבר..

אם זה לא קשור להתמודדות שלי..

אז סבבה ניתן לבנים לעשות את זה..

רק שיסביר!

יש ספר מצוין שקוראים לו ''אור לנתיבתי'' תקרא אותו,

וגם ראיתי תשובה לשאלה ששאל אדם כמוך והוא אמר לו שיקח על עצמו פרקי זמן כמו יומיים - שלושה בהתחלה ואח''כ שבוע - שבועיים שהוא שומר על עצמו בקנאות שלא להיכשל, ותראה שאחרי שבועיים של התגברות יבואו עוד שבועיםם ואח'''כ חודש וחודשיים עד שתחזוק בתשובה.

וראיתי שכתוב שכל נפילה היא למטרת תיקון, כי אע''פ שאת רוצה לשוב בתשובה עדיין עשית עבירות ואתה צריך להראות שבאמת אתה רוצה לחזור בתשובה ולכן הקב''ה מביא לך נסיונות, אע''פ שאתה נופל ונכשל בהם, משום שהוא רוצה שמשם, מהכישלון ומהנפילה תחזור בתשובה.

אם הוא התכוון לזה..

חח.. <מצחיק לדבר על מישו.. מה הוא חושב? למה הוא התכוון?>

 

יש את הספר-

 "אשיב ממצולות"- של הרביהושוע ואשתו נעמי שפירא

באמת ספר טוב וחשווווב!

נראלי הוא יוכל לעזור..

וד"א-- בנות אם גם אתן צכות עזרה, חיזוק, או סתם להוסיף ידע..

וקשה..

הספר "תשוב תחיני"- גם.. של הרב יהושוע ואשתו נעמי שפירא

ספר.. ממש מחזק

 

יש כול מיני סוגים של 'יצר'...

וגם לבנות יש יצר...

ויש דברים שבכלל לא אסורים!!!! אני ביררתי!!שאלתי רב, והוא ענה לי שזה לא ראוי, אבל לא אסור...

אז לפני שמתמוטטים, תעשו עבודת מחקר על עצמכם...ועל היצר שלכם ועל הדרך שהוא מבטא את עצמו...(חח זה נשמע כמו דבר טוב כשכותבים את זה ככה)

ואז תחליטו בעזרת חברים או מישהו קרוב על דרך הפעולה ע"מ להתגבר על היצר, ויש כולמיני דרכים יצירתיות ונוחות דווקא, לא חייבים לקפוץ ישר לברכה-ועוד לחלק העמוק...אפשר להתחיל ברדודים ואז להתקדם לאט ובטוח לעמוקים.

 

מי שלא הבין-שיפנה באישי.

 

יומטוב

עד ש'בצרות' לא יגיב לא נוכל לרדת לסוף דעתו!

איך הוא מתגבר על היצר

הוא בבחינת חשוד עד שלא תוכח חפותו.

אם הוא הצליח להיתגבר..

 

אם אתה מספיק שולט בעצמך (וגם אם לא) תנסה להפסיק פעם אחת ולתמיד!!! בלי הפסקות באמצע, כי מאוד קשה לחזור מהם..

אם מפסיקים פעם אחת ולתמיד,יכולים אח"כ ליפול הרבה הרבה יותר חזק וכואב...וזה מה שסביר להניח שיקרה...

אבל עם עושים הפסקות, ולאט לאט ובהדרגה מפסיקים עם זה, אני חושבת זה מה שיעזור. זה ירגיל את היצר שלך שזהו, חגגת עד עכשיו, ועכשיו הגיע הזמן להפסיק....

אם לא עושים הפסקות באמצע, אז ממש קל לחזור לזה.

אולי קשה לחזור למוטב מההפסקות האלה, אבל בלי ההפסקות האלה, הרבה יותר קל לחזור לחטוא(לא מצאתי מילה אחרת) מאשר לחזור למוטב עם ההפסקות האלה...

פחחחח... הסתבכתי לגמרי... אני מקווה שהבנתם מה אני מנסה לומר...

 

יומטוב!

 

שני דברים -

 

או: שתמשיכי לשמור על קשר. טוב. ו - תמידי.

 

או: ש...קצת פחות - הקשר לא יהיה כ"כ תמידי - מטבע הדברים.

 

אבל , בין כך ובין כך -

לזכור שלכל סוף , יש התחלה.

נכון , זה כואב. אבל...היא עכשיו הולכת להתפתח בעז"ה.

 

"תמיד ידעתי שצריך להפרד...

אבל עכשיו שככה בא לי פתאום -

אז מה הפלא שאני קצת דואג..."

 

זה כואב. יכאיב עוד קצת ו - בעז"ה , תמשיכו לשמור על קשר.

גם אם לא כ"כ בתדירות גבוהה , תשמרו בעז"ה.

ו , אם זה טוב בשבילה - תשמחי. בשבילה...

 

 

ו - בסוף של דבר , הכל זה מלמעלה.

ממי שעושה לנו את הכי טוב...

ככה ש , אל תאדגי. את (והיא) מסודרת...

 

 

 

בהצלחה.

בשורות טובות!

ואני גם ממש בבאסה מזה....

מה שצריך לחשוב גם שלה זה יותר קשה כי היא הולכת להיות עם בנות חדשות....

זה באמת קשה אבל אין ברירה....

אמרו לי שכדאי לקבוע זמן לדבר ואז זה יהיה שיחה ארוכה ולא קצרה.....

בהתחלה ברור שיהיה קשה אבל מה שאני מנסה לעשות זה לנצל את החופש כמה שיותר כדי לדבר איתה מלא.....

ברור שיהיה קשה בכיתה בלעדיה אבל אין מה לעשות.....

בהצלחה לכולנו!!!!

אוף, איך ממשיכים לשמור קשר עם מישי שלא גרה ביישוב שלי, ולא היתה בכתה שלי?

אני כל-כך מבינה אותך!!!

 

ממש היתחברתי למה שאח.. ציטט

גם לי זה קרה. בערך. אני הלכתי לאולפנא אחת, והיא לשניה..בהתחלה הקשר קצת התנתק אבל עדיין הינו חברות טובות.. תנסי פשוט לדבר איתה כמה שיותר באימל,בטלפון....... לכי איתה החוצה לטיול, תלכי איתה לקניות או ססתם לבלות. ועל תתני לזה לנתק לכם ת'קשר..זה קצת קשה. אבל תשתדלו וב"ה  תצליחו..
עכשיו ב"ה יש לי קשר יותר טוב אם חברה שלי ופחות מריבות ממה שהיה..

זה בטח נורא קשה לא לשמור נגיעה כשיוצאים בשלב מתקדם, ואם לי יהיה רגע חלש לא יהיה שם אף אחד למנוע ממני.

 

חוץ מההבדלים בגישות חיים.

אח"כ זה עוד הרבה דברים, אם כי אני חושב שחוץ מהחלק של הליפול בשמירת נגיעה בעצמי הייתי מסכים.

ששני בני אדם בעלי ראיות שונות לחלוטין של המציאות, בעלי מחשבות אחרות לגמרי והשקפות עולם (...) שונות -

לא יצליחו להסתדר לטווח ארוך.

 

ממה נובע "אי שמירת נגיעה"?

אני - חזקה באמונתי, יודעת שזה לא נכון.

הוא - אי שם. לא בטוח בכלל שהוא דתי...

אז אנחנו שונים יותר מדי.

בס"ד

שמירת נגיעה זה אידיאל, זו דרך חיים.

ואני לא אתחתן [אי"ה] עם מישהו שהדרך חיים שלו ממש שונה משלי.

לשנות את דעותיו או דעותיה?ולגרום לו או לה לשמור נגיעה?

בס"ד

 

אבל בשביל להתחתן.............תלוי מה הוא עשה בחוסר שמירת נגיעה שלו.........

אני מאמין  שבאיזשהו שלב אני יגרום לה לשמור נגיעה..

לא מסכימה עם זה ששמירת נגיעה זה אדיאל.. תפיסה לא נכונה

 

שמירת נגיעה זאת מצווה וגם שמירת הלשון זאת מצווה.. וכמו שאתה לא עושה בדיוק את כל המצוות ככה גם מי שלא שומר נגיעה.. וזה ממש לא מעיד עליו שהוא אדם לא דתי

 

לכן אין לי בעיה לצאת עם מישו, דתי, שלא שומר נגיעה, למרות שאני מקווה שהוא יתחיל לשמור וכמובן זה ידרוש יותר מאמץ של קשר בריא

זה כמו שאני לא אצה עם מישו' שלא שומר שבת.

 

הלכה זאת הלכה!

הכוונה היא למי שמגדיר את עצמו ככה, ולא למי שנכשל.

נגיעה אסורה רק בנגיעה של חיבה, ככה שזה לא אותו דבר בדיוק וחוץ מזה זאת נורמה, זה לא שהוא עוקר מצווה מעצמו ככה חינכו אותו.

הכל אסור.

חוצמזה שגם מי שלא שומר נגיעה לא שומר נגיעה של חיבה.

אני מכיר מישהי ששומרת רק נגיעה של חיבה.

לגדל את הילדים שלך ככה?

"אתם לא עוקרים מצוות, ככה אני מחנך אותכם".

 

אדם שבירר את זהותו הדתית לחלוטין, יש שתי אפשרויות:

א. הוא החליט שהוא מחפף על דעת עצמו (לא בירר יותר מדי לעומק, אבל בכ"ז סגור על עצמו).

ב. הוא מבין שיש דברים אסורים. הוא משתדל לחדול מהם.

 

אתה מוכן לצאת עם מישהי שהיא בדעה א', או שהיא באמצע (טרם גיבשה זהות)?

 

תמוה בעיני.

בהנחה שנצליח לגבש הסכמה עקרונית על ניהול בית, אני מוכן גם להתחתן עם מישהי כזאת.

באמצע? רק שם? חילונים?

 

אם יש לך השקפת עולם ברורה, טבעי ונכון שתרצה שילדיך ילכו על פיה.

איך תחנך אותם? לפלורליזם ותו-לא?

זאת תמצית היהדות?

אין לך עקרונות שאתה מאמין בהם ורוצה שהילד שלך ימשיך אותם? כלום?

הכל בשם הפלורליזם?

 

 

 

 

מספיק עם הגושניקיות...

א. כן הם לא יהיו פנאטיים מטורפים ויקבלו גם אנשים שונים.

ב. שוב, אם היא מתכוונת לחנך את הילד שלנו לאי שמירת מצצוה כל שהיא שתחפש מישהו אחר, אבל אני לא אפסול אותה מראש.

או פאנטים מטורפים.

או שהם ימצאו את עצמם ביהדות, וילכו לקיצוניות - או שהם יהיו דתיים כי ככה. סתם.

 

חינוך מתחיל מדוגמא אישית.

ואם אחד מההורים לא בדיוק דתי, או דתי בצורה מסוימת - ככה הילדים מקבלים את הדת.

 

עצה:

זה גם שונה אם הבעל הוא ה'חזק' או האישה.

האישה הרבה יותר משפיעה, האבא במצבים כאלו סתם לקישוט.

אבל גם פה כמובן שיש השפעה.

 

ולא דיברנו על כל המחלוקות והבעיות שיש, שלא פעם מובילים לגירושין.

בס"ד

אני מכירה כמה משפחות מעורבות, והילדים שלהם ממש נחמדים ומוצלחים ב"ה.

סדיעבד- כן אפשר לנהל ככה בית.

אבל לכתחילה- כן כדאי מאוד שהבית שזוג מקים יהיה מבוסס על אותם העקרונות.

ממש ממש ממש ממש לא!!!!!

ושתדעו מי שלא שומר נגיעה.....ומי שלא שומר שבת....יש בזה הבדל......... אוקי הלכה זאת הלכה........אבל..עדייין אל תגזימו!!!!!!

בס"ד

 

ודאי שיש הבדל, שבת זה דאורייתא. נגיעה זה איסור דרבנן, ואיסור זה איסור. אם מישהי תגיד שמבחינתה היא מדברת לשון הרע ולא מאמינה באיסור הזה, גם איתה לא אהיה מוכן לצאת, למרות שבכל מקרה כולם נכשלים בזה. יש הבדל בין אדם שנכשל - אפילו אם נכשל כל יום - לבין אדם שטוען שאין איסור עפ"ל.

יהיה מספיק קשה גם אם תהיה לו רתיעה מנגיעה, אז כשאין לו?

הייתי בהכנה לפני מחנה של בנ"ע והכרנו שם כמה שלא שומרים נגיעה נכנסנו איתם לשיחה למה צריך לשמור נגיעה איכשהוא, אבל שום דבר רגשי והגיוני לא שיכנע אותם מן הסתם הם בנים ובנים ידועים שהם יותר שכליים

אחד מהם רצה לדעת איפה כתובה שמירת נגיעה אפשר לדעת מה המקור?

דבר שני לשני לא אכפת אם הוא יתחתן עם מישהי שלא שמרה נגיעה או שומרת והוא אומר שאהבה זה דבר טוב למרות כל הניסיונות להוכיח

מה אתם מציעים לי להגיד או לנסות..??

 

ותפרדו!

אלה לא חיים יהודיים.

והוא/היא לא יצליח לשמור על עצמו.

הם יפלו ח"ו אם זה יימשך.

בוודאות!

נגיעה ונראה לאן יתגלגלו העניינים.. אם טוב אז נמשיך אם רע נחתוך...

 

1)קודם כל להבהיר לבן\בת זוג מעל לכל ספק את זה שאני שומר נגיעה.

2)דבר שני לוי בבן\בת זוג = לנסות לשכנע אותו לשמור נגיעה גם(בדרכים טובות. ולא כפיה או מריבות)!

גם אתם מרגישים כשאתם הולכים ברחוב, למשל ,  שכולם מסתכלים עליכם? תמיד 

בטח זאת אני.. זה סוג של ספורט בשבילי.. הנאה הכי גדולה בעולם לנעוץ מבטים באנשים.. לחשוב מה עובר להם בראש.. מה החיים שלהם.. זה באמת כפלי.. והכי כיף שהם נלחצים מזה בגלל המבט שלי.. אאחחח.. איזה כיף זהה!!

אנשים עושים את זה מתוך סקרנות.. זה טבעי ויש אנשים שאני מקווה מאוד שהם לא את) שהם מאוד מושכי תשומת לב וזה דורש הסתכלות והתבוננות מעמיקה..

מתי?

כשאני הולכת ברחוב או כשאני מרגישה שאני נראת משו קיצוני(טוב או מזעזע..)

להפסיק?

הטבעיות שבעניין.. וחוצמזה - שיסתכל..!! זה פעם ראשונה ואחרונה שהם רואים אותי בחיים אז מה אכפת לי..

לחפור?

פשוט שומרים את זה על דף.. או מסתכלים חזרה ואז את ומי שמסתכל פיטים ואינלך מה להגיד על זה שהוא מסתכל כי את עושה את אותו הדבר בדיוק..

 

שבת שלום!!

יש פעמים שמסתכלים עלי..

חחח.. מה הפלא? |צוחק|

יאללה.. תפסיקו!!!

אל תיחסו לזה חשיבות.. בכיאת.. תחיו בכייף.. בלי פחדים!

לפעמים יוצא לי(טוב,לא לפעמים)שאני חושבת על משו ואז המבט שלי הוא כביכול על מישו או מישי וזה נראה כאילו אני מסתכלת עליהם אבל אני בעצם רק חושבת..בוהה באוויר(מישו הבין משו?!;) )

את יודעת מה אני עושה כשמסתכלים עליי?(ובמיוחד הילדים הקטנים האלה,שבוהים שעות בהנאה)אני פשוט עושה להם שלום עם היד...או מחייכת אליהם,או מתחילה לשאול אותם"אתם צריכים עזרה?"או כל מיני כאלה..רובם פשוט מסיטים את המבט(ואז מחזירים אחרי שנייה כדי לוודא שבטוח התכוונתי אליהם ואז שוב מסיטים)אבל יש את המגניבים האלה שמתחילים לדבר איתי ולפתח שיחות..בד"כ השיחות האלה זה השיחות הכי הזויות שיש..

בקיצור,קחי בסבבה..זרמי עם זה..

כולם מסתכלים, ולא רק עלי, כשאני הולכת ברחוב נורמלי באמצע הקיץ.

זה באמת לא נעים לי...

אני תמיד מרגישה פאדיחה ללכת בטיילת, בקניון, במרכז העיר.

 

ברגעים אלו אני מחזקת את עקרונותי בדבר הפצת היהדות .

מקווה שזה יועיל כשאנשים יראו שיש אנשים עם עקרונות וערכים.

ומשתדלת להיות הבן אדם הכי טוב שיש, להקפיד על כל פיפס בהתנהגות שלי.

 

במקרים אחרים שבהם מסתכלים עלי, אני מתרכזת בעצמי. אני לא מחפשת ציון, ולא מחפשת אהדה. מי שמסתכל - שיחשוב מה שבא לו. אני אוהבת את עצמי. מאמינה במה שאני עושה.

 

שבת שלום!

 

"ברגעים אלו אני מחזקת את עקרונותי בדבר הפצת היהדות"

מה הקשר???????????????????????

הסבירי\ פרטי\ נמקי.... 

[מזכרת לספרי "השבחה" בחשבון, מאי שם בילדותי. כל שאלה היתה נושאת מספר אינסופי של מילות הוראה... סיוט]

 

אני הולכת ברחוב חילוני למהדרין, בלב החופש הישראלי. ואני דתיה.

אנשים נועצים מבטים, כי זה הזוי שאני מסתובבת שם.

הם לא היו נוצעים מבטים, לאמלא זה היה נוגע לליבם, מעניין אותם...

אז אני משתדלת לעשות שליחותי כמו שצריך, ולייצג בכבוד את היהדות.

על כל המשתמע.

 

יש מבין?

מבין

עכשיו אתה מבין למה.. עיר עדיףףףף..

בישוב.. אתה לא רגיל להפצת יהדות..

עזוב, זה הערת אגב-- כבר דנו בנושא;)

בס"ד

 

אנשים מסתכלים עלי במבט של 'הדוסים האלה משריצים..'

בס"ד

 

נראים כמו אחים שלי)

והשאלות: "את אמא שלו? בגיל כל כך צעיר?!"

"כמה ילדים אתם? כל אלה שלך? ח-מ-ש?!".

 

ואת מחייכת ומסמיקה.

 

אבל תדעו שפגשתי הרבה משפחות 'חילוניות' עם 5,6,7 ומעלה ילדים.

אני מרגישה פתאום מחוץ לענינים.

אבל סה"כ, אני ביקשתי שתפסיק..

אוףףף, לא היתכונתי שתפסיק. פשוט היא לא הפסיקה לספר בדיחות שחורות. זה תחביב לה.. להמציא בדיחות שחורות. אבל אותי הם לא הצחיקו! וגם אם כן, לא הרשתי לעצמי לצחוק! הרגשתי שאסור לצחוק על זה!!

 

אני יודעת שלמי שנמצא בתוך זה זה עוזר, אבל אותי זה שיגעע...

אולי כי היתי קשור אבל לא קשורה.

ובגלל זה לשניה זה לא מפריע, כי היא לא קשורה.

 

 

 

 

 

 

 

אוף!!!! הכל כל כך הגיוני.....

וממש מוכרת ההרגשה.

 

לפי דעתי, אם את באמת רוצה אותה בחזרה. רוצה את הקשר איתה-

 

תפרגני לה. תתני לה הרגשה שאת באמת אוהבת..

 

ואם בדיחות שחורות, או מה שלא היה והפריע לך, זה מה שעוזר לה לפרוק,

אז תני לה את זה.

 

בהצלחה.

ת'אמת , בגלל שזה עם הרבה "קודים" , לא בטוח שהבנתי בדיוק.

 

במקרה שלך ש -

אמרת לה שתפסיק לדבר.

ו , היא לקחה את זה רחוק מידי...

ולכן בעצם את נפגעת...

(זה מה שאני הבנתי.)

לעניות דעתי , לכי על דיבור איתה.

לא משו כזה..."מפחיד"...

אלא , משו כבדרך אגב , ז"א , אל תגידי לה בפירוש
שמפריע לה דברים (כי ניסת וזה הרחיק אותכן...) -

אלא , בעקיפין. תספרי לה סיפור עלייך שהיא תבין.

תרשמי תגובות בפורום (לדוגמא) שהיא תבין...

וכל על זו הדרך.

 

בקיצור , תפתרי את זה ע"י העברת המסר שלך אליה.

ממש כך.

אם בישיר - זה מרחיק , לכי - בעקיפין...

 

 

(אגב , לפעמים מותר לתת לחברה אם זה מביא לה הרגשה טובה -

אמנם לא לפגוע בנו - אבל...לעשות גם דברים ש - "היינו מוותרים עליהם"...)

 

 

מקוה שהובנתי.

בשורות טובות!

 

(טוב, נכון, זה היה בש"א...)

 

ברצינות! אם מתישו' יש איזה בעיה עם מישו'. דבר ראשון (אחרי שאתם יודעם מה הבעיה) דברו איתם!!!!

 

עכשיו אני ואותה חברה היתכתבנו פווול, ליבנו עינינים, וב"ה, נראלי שאנחנו מבינות הרבה יותר טוב את המצב שלנו.

בס"ד

 

איך אני מחכה לזה כל יום שישי!

 

זה פשוט מדהים..

 

אתה מסביר את זה בצורה כ"כ יפה!!

 

ו..זה כ"כ מעניין..

 

מתוק מתוק מותק...

 

תודה רבה..

אויי, זה היה טווב...

תודה רבה רבה רבה!!

     העשרת והאשרת אותי..
שבת מדהימה ומלאה בשמחה ובטוב לכולם!!!

יישר כח! שתמשיך תמיד להעלות את רמת הפורום.

בס"ד

 

יאללה לתפוס..

בס"ד

 

שווה קריאה!

כשכתבת תשובה לקושיה הראשונה, ואמרת שעמישראל זוכה ב-2 עולמות, התכוונת לגשמי- שזה הנצחון מול העמים ו-קידוש ה' בעולם ו-רוחני- עולה"ב על זה שעמישראל מאמין בה'..?

הבנתי נכון?!

 

שוב, יישר כח!

"ברוך חי העולמים" - אנחנו אומרים ב - "ברוך שאמר".

 

יישר כח.

בשורות טובות.

 

 

שבוע מבורך לכל עם ישראל!

 

אח הוא בן ולא בת

אתה מפנק אותנו- אנחנו מפנקים אותך!

מה אני עושה אם פתאום הרמקולים הפסיקו לפעול?

ניסיתי לנתק חיבורים ולחבר שוב.. ולחבר אוזניות במקום רמקולים וזה לא עוזר..

מה עוד אפשר לעשות?

1) אולי המחשב שלך על שקט בדרך כלל על הסרגל של ההתחל יש ציור של אוזניה\רמקול תלחצי עליו ותבדקי אם הוא למטה או לא

2)אם ז ה מחשב נייד אז יש כפתור בצד שמנטרל קול תבדקי אם הו א עובד

יעני את צריכה להתקין זה

 

של השתק מסומן אם כן תלחצי ובטלי אותו

אז אם יש לך שמץ איך אפשר לפתור את זה אני אשמח...

אות תמחשב. זו כנראה בעיה יותר רצינית ממה שחשבתי. בכל מקרה, ממש תודה על העזרה וסבלנות!!!!!!!

 

שיהיה לילה מדהים!

אמור לעבוד.

איזה סוג הרמקולים? ניסית לעדכן את הדרייבר שלהם מאתר התוכנה?

ל מחדש..

טנקס

 

בס"ד

 

אוף.איך משכנעים?!

תגידי להם שזה חשוב.. מה את כבר יכולה לעשות עם הפלאפון?? ;)

 

בס"ד

 

זה רק פשוט יותר חסכוני..;)

מה תעשי אם תהיי במקום שאת לא יכולה לדבר בפלאפון אבל תצטרכי

לענות דחוף.

בס"ד

 

אין מה לומר!..;)

שאפשר להתקשר בו אחד לשני.

זהו.

גם אם מישהו יחטוף אותך, הוא יוודא שאין לך פלאפון.

אבל בשביל לשכנע את ההורים, זה טוב.

כי הורים זה דבר דאגני.

 

אולי עולה פחות לקנות אותו, אבל השיחות הרבה יותר יקרות...

תגידי להם אתזה.. אולי זה ילך...

אם זה מטעצי צניעות אז את יכולה לגיד להם ולשכנע אותם שיסמכו עלייך

אם זה מטעמים כספיים אז 1)כדי לך לכבד אותם ע"י זה ולהסכים לפלא' כשר בשביל להקל עליהם או

2)שתעשי איתם הסכם של הם משלמים כך וכך לחודש מעבר לזה את משלמת

3)או שיתנו לך תקופת נסיון(אם אני לא אדבר במשך חודשיים יותר מכך וכך אז לא תיקנו כשר)!!!

בהצלחה !!!!!!!!!

בס"ד

 

תודה חבר'ה..

 

לא,עשינו סקר קטן.זה יצא יותר זול..!!

 

ו..פשוט עד לפני גמה זמן  היה לי מכשיר שעלה המון..[3000] והוא נגנב..=(

 

קצת קשה לחיות בלי פלאפון..

 

וההורים שלי עוד משלמים על הקודם.....

 

קיצר..

 

הלכנו היום לכול החברות..ובכולם "המאושר"-יוצא יותר זול..

 

אין פה קטע של לסמוך צניעות וכו'.

 

הם סומכים..אני צנועה....

 

ו..קיצר-יהיה טוב...

 

מה שיקרה בסוף,אני מאמינה שזה הכי טוב בשבילי!

 

לילה טוב!

בס"ד

 

ב"ה..כנראה שנפלה החלטה..

 

המכשיר לא יהיה "מאושר"..

 

אבל אני יהיה מאושרת..

תקשיביי...יש לך sim נכון???

גם לי היה סיפור שנאבד לי הפלאפון.ואז הלכנו לסלקום הם נתנו לי סימ חדש. <אותו מספר וזה לא עלה כסף!!>הלכנו לדוידקה<במרכז העיר ירושלים..אם את מכירה> וקנו לי פלאפון ממש ממש זול..450 ש"ח וזהו!!!הוא אחלה פלאפון ואת לא צריכה לשלם עליו יותר אף פעם.

אם זה עולה יותר מדי הרבה וההורים שלך לא מרשים אז תוסיפי מהכסף שלך...זה לא כזה הרבה...

קיצרר..

בהצלחה....

מקווה שעזרתי..;P

תסבירי להם שאת לא תיסחפי ולא תעשי שטויות עם פלאפון רגיל...

לי אישית יש פלאפון רגיל ולחברות שלי יש כשר... אני לא רואה הבדל בינינו מכל הבחינות...

תשאלי אותם גם למה הם מעדיפים ת'כשר??- לפי התשובה תחשבי עם עצמך באמת.. ותסבירי להם....

אני עדיין לא הבנתי ת'קטע של בלי הודעות... אח שלי ניסה להסביר לי וזה לא הלך...=]]

 

קודם כל, השיטה הזו של; "לתת לילדים לפטור את הבעיות שלהם" היא ידועה.

זה לא אומר שלהורים לא אכפת, אלא הם רוצים לתת לך ללמוד איך מסדרים בעיות.

יכול להיות שהוא מרגיש קצת שחסר לו תצו'מת לב. הוא באמת רוצה שישימו לב אליו שיאהבו אותו. הוא פשוט לא יודע איך לבקש את זה, אז הוא מצא דרך מאוד יעילה כך שכולם מדברים איתו (יותר נכון צועקים, אבל נחליק על זה), שיטה שככה כולם מדברים עליו, שיטה שדרכה כולם מתייחסים אליו.

כאן אולי ההורים ייכנסו בצורה יעילה, בואי דברי איתם על זה שאת מרגישה שהוא צריך צומי חיובי, שאת חושבת שאולי הילד מרגיש שחסר לו (לאו דווקא כי באמת חסר לו. יכול להיות בגלל המיקום המשפחתי שלו- אמצעי אולי. או בגלל שיש הרבה אחים קטנים..) אולי תחשבו יחד איך אפשר יהיה להעניק לו אותו.

וכאן גם נכנס ממש התפקיד שלך, הוא אולי ממש נקץ, וממש מציק לכולם, וממש בעייתי אבל... אולי נסי להתייחס אליו גם כשהוא לא מציק. אם זה אומר לצאת איתו ולשחק כדורגל בגינה, או לשחק איתו משחק קופסה, או את שומעת בדיחה ספרי לו אותה, לקנות ממתק בשבילו. מעשים קטנים כאלה שלכאורה אתה לא מרגיש שעשית משהו מיוחד. אבל לאט לאט אולי זה יכול לעזור.

זה תלוי באיזה בנאדם את, אבל אולי אם תבואי ותחבקי אותו, תצ'פחי לו על הגב, תני לו נשיקה.. אולי זה יעזור.
לדעתי בהתחלה כל היחס הזה ייראה לו מוזר, הזוי, מה היא רוצה ממני? אבל בסופו של דבר הוא כן יקבל את זה. וזה יכול לשפר את הקשר ביניכם ממש.

שיהיה לך המון ב''הצלחה, ושמעי.. זה מוכר! לכולנו יש אחים, ולפעמים הם מרגישים קצת בודדים. התפקיד שלנו זה לתמוך בהם גם כשהם נקצים גמורים. סומכת עלייך במאה אחוז שתצליחי!

 

ציינת שההורים שלך כרגע בהליך גירושין.

זאת גם יכולה להיות סיבה מצויינת למה הוא מציק. עוברת על כולכם תקופה לא קלה, ודרך הביטוי שלו היא להציק לכולם.

שיהיה ב''הצלחה רבה בהכל!

זה יעבור בקרוב.

קוגל, שמכירה את משבר גיל 10- 12 

משפחה שאין בה חיכוחים בין האחים מדי פעם (במיוחד בין אחים שקרובים יותר אחד לשני בגיל) אז היא משפחה שכנראה יש לה בעיה!!! מריבות זה דבר טיבעי כשגרים מס' אנשים בבית אחד או שלומדים כמה אנשים בכיתה אחת וכו,' השאלה היא איך מתמודדים עם זה...

צריכים להיות יותר סבלניים (במיוחד כשמדובר באחים שקטנים ממך) ולהסביר בנחת שהדבר שהם עושים מציק לך, אם תומרו לו כמה פעמים בנחת והוא לא יקשיב תומרו את זה להורים ואני בטוח שהם יעזרו.

 

נ.ב.

הדברים שכתבתי למעלה נכונים גם אלי וגם אני הרבה פעמים לא מצליח להתגבר על עצמי ואני מגיב בכעס אבל זה רק גורם ליותר כעס מצד האח השני, וגם אם עכשיו הוא יפסיק להציק מחר הוא ימשיך, ככה שלהגיב בכעס אף פעם לא יעזור. וכמו שכבר כתבתי אם גם בדרכי נועם זה לא הולך אני בטוח שההורים יסכימו לעזור וידברו איתו.

 

אני מקווה שעזרתי.

מחמאה?

למה תמיד הגדולים נדפקים?!

 

 

אז...אח בן כמה?

בן 10.

 

הם יודעם להחזיר.. וגם לומר לאמאבא שהרבצתי לו...

לא חסרים דברים לאיים עליו.

הרעיון הוא ש-

לכל גיל יש את המשבר שלו.

מגיל 9 (למתפתחים המהירים- אני למשל).

ועד גיל 13- (לעצלנים), 

יש מין דבר כזה.

הילד רוצה צומי.

תני לו מלוא החופן.  

אל תתרגזי עליו יתר על המידה.  לטובתו. הוא עובר תקופה לא קלה. (פרטים באישי).

אל דאגה, רק שנתיים- שלוש של סבל .

את מוזמנת להתפרק כאן מידי פעם.

בס"ד

 

כל פעם שהוא מציק לך תרשמי בצד, וכשזה מגיע למספר מסויים שאת מחליטה מראש את מביאה לו הפתעה........מניסיון, זה נשמע הזוי, אבל זה עובד בהצלחה........

אח שלי הקטן עוד מעט בן 16..

בס"ד

 

איזה כיף!

אכן, זה נראה סיוט שמתחיל אבל זאת הולכת להיות השנה הכי כייפית בחייך!
[כמובן, אם תעזור לה להיות ככה..]

תהנה-תהנה-תהנה!

אין לימודים שנה הבאה!!!

(מרגישה גדולה)

בס"ד

 

כיתה ט'..

 

אוחח..אני מתגעגעת..

 

א.שנה אחרונה בלי בגריות..פשוט תנצל כל רגע!!..!!-יהיה לך שנה שלמה לבנות את עצמך בגיל בוגר..!!אבל בלי לחץ לימודי כ"כ על הראש..!

 

ב.זהו-עד כיתה ח' היית קטן ילד עדיין....כיתה ט' זה מתחיל להיות רציני..

 

ו..תחשוב על זה..

 

החופש זה מתכון מוכן לבטלה והבטלה מביא לשעמום והשעמום מביא לידי....!!..[מוכנה להתקפה]

 

תחשוב איזה כייף זה ללמוד-לחזור לחברים..לכיתה לשיעורים המרתקים..;)

 

בקיצור לחזור לשגרה לחיים..

 

גם צריך שיהיה פיייר..גם הראש רוצה לימודים ותעסוקה..הראש מתעייף מלנוח..

 

חודשיים נתת לגוף להירגע ושכל להשתעממם..

 

עכשיו הפוך-חוזרים ללימודים הגוף משתעמם והראש מפסוט....

 

סוף סוף מאתגרים אותו..מנצלים אותו!

 

בקיצור..אין כמו ללמוד זה הדבר הכי גאוני שהמציאו!

 

אני עדיין לא משלימה עם זה שנשאר לי רק עוד שנה בתיכון..

 

אני לא למדתי לימודי חול כמעט,

בכולם או שהלכתי "לאגור כוחות",

או שהלכתי ללמוד בבית מדרש.

גם כיתה י', כיתה י"א, וכיתה י"ב זה לא אסון גדול כמו שזה נשמע.

בסדר, כמה בגרויות - אז מה?

הרמה עולה, זה נכון, אבל גם אתה מתקדם - גם היכולות שלך משתכללות.

 

יש מיעוט קטן של אנשים שלוקחים את הבגרויות ברצינות יתרה מתוך שאיפה לקבל 100, למרות שהיכולת הבסיסית שלהם היא לא 100 (במילים אחרות: אנשים שרוצים להוציא מאיות, וזה דורש מהם השקעה אינסופית).

רוב האנשים חיים תוך כדי הבגרויות, לא לחוצים במיוחד, לומדים להנאתם פחות או יותר, הולכים לטייל, מנצלים את החופש...

אנשים גם נוהגים לצאת משיעורים, להסתלבט, לחפף - גם בשישית, שביעית, שמינית. אפילו יותר מבחמישית (כי יש עוד כמה דברים על הראש - הדרכה למשל).

באמת שלא צריך להלחיץ.

 

לפני עונת הבגרויות הבאה (עוד המון זמן...) אני אולי אספר לכם למה אני כל כך נהנית מהתקופה הזאת.

טוב, ברור שהייתי מעדיפה בלעדיה - אבל בסה"כ אני שמחה בה.

 

בהצלחה לכולנו!

 

שלא לומדים בה יותר מידי והיא שנה של סטלה..(לפחות אצלי)

שכמעט ולא צריך לילמוד כי זה חוזר על החומר של כיתה ח'..=]]

בס"ד

לכל המפחידים- גם כיתה י' לא כזו נוראה..

ותעשה לעצמך טובה ואל תזלזל בחמישית בלימודים..

לא צריך להיות חרשנים, אבל כן רצוי להגיע לשיעורים מדי פעם.

ותנצל טוב--טובאת הזמן שנשאר מהחופשה

אני מתעתד לגמור מתמטיקה השנה לכל החיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

בס"ד

 

התקופה הזאת, זאת התקופה היפה והבונה בחיים...!!!

 

אחים שלי!

 

ל-נ-צ-ל!

שלא תצטערו..

דברים שאפשר לעשות עכשיו אי אפשר לעשות אח"כ..

 

סטלה פשוט!!

לנצל!!

ותדע לך שזאת השנה הכי מעצבנת שהייתה לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!....

אפילו שאין בגרויות וכל זה...לא יודעת היא מעצבנת כזאת החומר הזה מעצבן אותי

 

עכשיו אני עולה לי' ואני מתה מפחד!

אין לי כח ל י' יא' יב'

אבא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תציל אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

בס"ד

זה עניין של לדעת לחלק את הזמן נכון- ואני מבטיחה לך עובר בכל הבגרויות.

אל תילחצי.

וכן, הגיל הזה לפעמים מעצבן, אבל בסופו של דבר עכשיו את ממש ממש בונה את עצמך.

רוב האנישם לא משתנים באופן דרסטי אחרי הגיל הזה.

נצלי אותו, באמת.

השנה הכי טובה שלי באולפנה.. (התחלתי מכיתה ז')

 

לומדים מידי פעם.. אבל רוב הזמן זה סאטלה.. כי דוגרי חוצממתמטיקה ותנ"ך ואולי קצת הסטוריה לא צריך שומדבר לבגרויות של כיתה י' ככה שמחפפים בהכל...

 

היה ממש כיף =) .. בכיתה י' פשוט חרשנו

חושבים.

מה יותר חשוב לי? החבר, או העקרונות?

היצר, או האידיאלים והשקפת העולם?

 

האם אני מאמינה ומבינה למה אסור לי להגרר?

ברגע שתבררי לעצמך את הנקודה הזאת, יהיה לך הרבה יותר קל להחליט שיש לך עקרונות, ואת לא מוותרת עליהם לטובת הנאה רגעית.

 

מחזקת אותך מ...קרוב. ;)

 

מומלץ לך להכנס ל'חברים מקשיבים'...

בהצלחה!

ו - בוכים.

 

 

רק תסתכלי על עצמך , לאיזה מצב הגעת.

במקומך - נחל של דמעות היה יורד מעיניי.

 

 

אם את חושבת שזה טוב שיש לך חבר -

את טועה.

 

את (כנראה) אוהבת את עצמך.

את (כנראה) לא אוהבת אותו.

 

את הורסת - רוצחת אותו אם זה כך!

 

את עצמך - כבר רצחת.

 

להמשיך?

לא נראה לי שכדאי.

 

יש לך על מה לבכות.

תחממי את המנועים של העיניים.

הן צריכות לעבוד הרבה שעות נוספות.

 

 

אחותי , הנשמה שלך זועקת.

די. אל תמשיכי לרצוח.

תתחילי "למחוק" את העבר.

כי - מחכה לך עתיד!

ככה , הוא לא יהיה זוהר.

את חייבת לעלות הלאה. לא להמשיך לרצוח.

להתחיל לבנות את מה שכבר הרסת.

 

 

 

 

 

איי.

כואב.

 

ומהר.

"אוהבים"?שטויות.

את לא יכולה לדעת מה באמת עובר לבנאדם בראש..כמו שבטח יש דברים שאת לא אומרת לו(נגיד כמו הפחד הזה והאי ידיעה מה לעשות)תסמכי עליי שגם לו יש מחשבות משלו..

פשוט,תתרחקי כל עוד את יכולה לפני שזה יהיה כבר מהאוחר מדי והרגש יגבור על השכל.

אם את רוצה,בשמחה באישי.

שהיא עצמה כתבה..

גם אם ההודעה שלה הייתה כוללת תאור מפורט, הדבר היחיד שהייתי עושה זה לכתוב למי זה מיועד ולתת למי שרוצה אפשרות לא לקרוא את זה.