פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 1872)

מה נשמע? ב"ה...

טוב אז , אלא הנקודות בערך...

* "אם אני לא מרוכזת/מכוונת מה זה שווה?"
חכמים אמרו : "מתוך שלא לשמה , בא לשמה"
זאת אומרת , עצם העובדה שאנחנו עושים , ואפילו בלי כוונה ,
א. בסופו של דבר , על ידי זה , זה יגרום שנתכוון.
ב. אנחנו מקבלים גם על זה שכר.

*מה הקטע להתפלל מנחה אם לא התפללתי שחרית?"
אשה חייבת בתפילה אחת. לכן , גם אם לא התפללה שחרית -
אם היא תתפלל מנחה , היא קימה את החובה שעליה לעשות.
ואפילו אם היא חיבת ביותר [יש כזו דעה] אז -
מה הקשר? אם אדם עבר רמזור אחד באדום , מותר לו גם לעבור ת'רמוז
השני באדום?!?
אם היא לא התפללה תפילת שחרית , אז לפחות מנחה תתפלל.
מה עדיף? שתפסיד גם את מנחה?!?
אין בניהם קשר.
כל תפילה זו בקשה בפני עצמה.
[ותזכירי לה , שתפילת מנחה חשובה : שאליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה!]

* "היום סגרתי את הסידור באמצע התפילה כי לא יכולתי יותר"
וואוו...זה הנושא המרכזי שלך איתה.
היא לא מרגישה את ה'.
היא לא יודעת בברור שיש ה'.
היא לא חיה את ה'.

ושוב , אני חושב שזה בגלל "מצות אנשים מלומדה".
כך הרגילו אותה , שצריך להתפלל...
ולא! תנסי להחדיר בה את העינין של -
למה להתפלל?
התפילות הם בשבילנו!
אמונה!!
אמונה שזה שה' אוהב אותה.
אמונה שיש ה'.
אמונה מבוססת על הוכחות.

ואני מצרף לך כאן כמה שירשורים - שבדיוק
עונות ובמיוחד לקטע החשוב [הרגשה] -
{תעברי על השירשורים טוב טוב , זה מתאים לשאלה שלך!}

Forum/Forum.aspx/t55834

Forum/Forum.aspx/t55541


מקווה שהובנתי וקצת עזרתי.
בהצלחה!

בס"ד
קשה לענות לך בגלל שאת לא בעלת הבעיה.
הרי אפשר עכשיו לכתוב כל כך הרבה על התפילה אבל זה לא העניין, אלא לעזור לחניכה שלך,אבל בשביל זה צריך לדבר איתה.
עכ"פ נראה מתוך מה שכתבת שעיקר הבעיה שלה זה לא האמונה בתפילה אלא האמונה בעצמה היא לא מזלזלת בתפילה אלא רק אומרת, כל פעם בצורה אחרת, מה ה' צריך את התפילה שלי - אני הקטנה שגם ככה לא מכוונת וכו'..
לכן נראה לי שכדי לך לנסות לחזק אותה שה' חפץ בתפילותיה שתנסה לחשוב כמה יהודים יש בעולם ומתוכם כמה כבר מתפללים... ועליהם העולם עומד ואנו זקוקים לכל תפילה של כל יהודי, מה גם שהיא בת ואינה מחוייבת כל כך בסדר התפילה ובכל התפילות אז שתפסיק להקפיד על עצמה.
תגידי לה שתדמיין איזה מילים מגיעות למעלה למרומים, בטח הקב"ה יושב ושומע את כל העולם מדבר על אובמה ועל המשבר הכלכלי ועל שאר ירקות ופתאום מכל החושך נשמעת התפילה של החניכה שלך, כמה אושר זה גורם למעלה כמה הקב"ה מחבק כל מילה שלה, את מי זה מעניין אם כיוונה עד הסוף או לא אני בטוח שהיא מרעישה עולמות למעלה.
ראית פעם את ההורים איך הם מתלהבים כשהילד אומר "אאאאבא" פעם ראשונה, אנחנו הילדים של הקב"ה והוא אוהב אותנו אפילו אם רק נצעק "אאאבא" בטח כשאנחנו משתדלים לקרוא מה שכתוב בסידור.
כמובן שיש עוד הרבה מה לכתוב אבל אני סומך עלייך וה' יעשה הטוב בעיניו.
בהצלחה.

אם היא צכה משו שתגיד לו בפה. הסידור נועד לעזור למי שלא יכול לדבר בפה לדעתי ולא להפך...

מנסיון...
חוץ מזה שלה תפסיק להיתפלל!!
גם אם היא לא מרוכזת, לא מבינה למה, וגם בחופש! וזה הכי חשוב!
את לא יכולה לחבב עליה את התפילה זאת עבודה פנימית!

אני יכולה להגיד מנסיון שזה קשה!
אבל אם מתמידים בתפילה
ולא מדלגים על שום יום
עדיף שלא לדלג למנחה
אם היא לומדת בבי"ס זה הרבה יותר קל לה כי יש לה זמן מוגדר לתפילה! שתנצל את זה!!
והכי חשוב לא להפסיק להיתפלל גם כשלא ממש מרגישים טוב או צכל סיבה אחרת.

אני אישית, מודה על האמת, חיפפתי בתפילות בחופש.
וזה נורא!! צריך להתחיל הכל בההתחלה
עכשיו אין לי מושג איך שנה שעברה התפללתי כמו שהיתפללתי! איך הגעתי עד לשם?

אבל אם עובדים על זה (וזה לא כל כך קשה אז לא להיתיאש) מגיעים- וזה עובד!!

זה לא כזה עוזר שאתם אומרים "שתאמין בה', שתתפלל אליו, שתכיר בו, שתאהב אותו.."
בארור שאני מאמינה, אבל זה קשה כ"כ להתכוון כל יום, באותם המילים..
לדעתי- אתם די מדברים באוויר- במחילה.

וזה די מנסיון. אני ממש מנסה להתכוון-
ומלא מלא לא הולך, וכן, זה מייאש של החיים.

ברורור!!אבל אין מה לעשות!אנחנו חיייבם להתפלל ל'ה יתברך!שנזכה באמת בכל תפילה שלנו להתכוון מה את חוושבת?לכולם קשה להתכוונן בתפילה!וכל מה שלא חשבת כל היום ..אתה חושב בתפילה?זה מצחיק..כי כזה זה ממוזר...וברורו!!מזה מזה שווה לא התפללת שחרית תתפלי מנחה!!זה שוווה 'ה יתברך!מעריך!!כל תייפילה שאת עושה!!

בס"ד

את יכולה לנסות לענות לה.
תגידי לה, שנניח ועוד כמה שנים פתאום היא מקבלת מין הארה שמימית כזאת, פתאום היא ממש מצליחה להתכוון בתפילה.
אבל מה- מעכשיו היא כבר לא "מתרגלת" להתפלל- אפילו תכלס' לומר ת'מילים, ואח"כ יהיה לה קל להתכוון- אבל קשה לעשות את הפעולה הזאת של- לקום בבוקר, לפתוח סידור ולהתחיל לומר ת'מילים.
קצר, אבל מקווה שהובנתי.

ממש תודה על כל התשובות! (ברור שאם יש עוד - אני אשמח)

עזרתם לי מאוד. ואני מקווה שיצליח לה/לי

בחורה עקשנית


תודה רבה רבה!








אוסנת - כן. אני פה.

מתחילים לחזור לשגרה המעצבנת והמדכאת הזאת , לחודשים !
טוב הלוואי שיהיה טוב ... כל החיים !

צריך לנסות להעלות את השגרה!
היה טוב בחגים? התעלינו?
אז קדימה, עכשיו בואו ניקח את האנרגיות האלה ונעלה גם את ה"שגרה"...

דפוק ת'ראש בקיר..!!
חחחחח סתם לא אבל מהההה?!?!?!?!?!

וביחוד לא באמצע התפילה או בקידוש בבית כנסת!
זה ממש בזיון וחוסר כבוד!

אסור להתפלל כששיכורים, אסור להשתכר סתם ככה ביום רגיל, ומלבד זאת - זה פשוט לא מכובד לשתות הרבה בבית כנסת.
לכבוד פורים אתה מתכונן נפשית ורוחנית, וכל מהות היין - בשביל להתרומם. אבל לא בכל שבת אתה יכול לעשות את זה... ואז זה סתם בשביל ההנאה והריגוש. בלי הרבה אמת וקדושה.
בחו"ל נוהגים לעשות זאת, והחוזרים מבתי כנסת כאלה, חוזרים תמיד מזועזעים.
אי אפשר לסמוך על כל יושבי בית הכנסת, שזה באמת יהיה בדרגה גבוהה ולא הוללות גרידא.

(זה גם לא בריא)

בשמחת תורה כשהלכנו לשמח ברמת השרון,
הוא עשה שם די חילול ה' בקטע הזה ככה שזה לא מומלץ

זה מבזה, גם את ביהכ"נ, גם את המועד וגם את האדם.

בפורים אפשר להתבשם, וגם זה רק מי שבטוח בעצמו שלא ידבר דברים שאנים ראויים.

אצלנו אנחנו שותים יין בקידוש[לא הקטנים..]ומוציאים באחת מהארוחות אלכוהול..כל אחד שותה כוסית[תלוי בגיל..] -בגלל שאח"כ ב9 ימי תשובה אסור לשתות אלכוהול-וככה אתה שם לב לזה שמשו שונה..שאין את זה..
להשתכר-רק בפורים..יין-בשבת וקידוש[בביה"כ..וכאלה..]..ובמשך השבוע לא צריך..
וסתם הורס לך ת'כבד ובזבוז כסף..אלא אם יש לזה מטרה..

אני מדבר על לרקוד לשמוח (לנסות..) לדבר בדברי תורה וכו'.
לא על לדקור אנשים בפאב..

אבל ממש כיף לראות שאת מנסה להעלות דיונים..

חזקה וברוכה.

גם אני לא ראיתי.

וגם אני חושב שממש יפה שאת מעלה פה דיונים.

ובהזדמנות זו אגיד לך - תודה רבה לך על כל העזרה!!
את עוזרת לכולנו ותבורכי על זה! אשרייך!
ישר כח!

שבת שלום!

תודה על התגובות החיוביות. זה תמיד טוב לשמוע. אני אספר לכם קצת על ההצגה אחרי שבת בלי נדר. פשוט אין זמן עכשיו. שבת שלום לכולם

ההצגה היא על ידי רב חדי לובר מבית אל שהקים את התיאטרון אספקלריא. זאת הצגת יחיד שמתאר את ההתלבטות של נער דתי שיש לו ספקות בקשר לדת ותוך כדי ההתלבטויות, הוא נוסע בליל שישי אחד לעיר ונכנס לדיסקוטק. ורואים בהצגה מה עובר לו בראש. יש סוף טוב-הוא חוזר הביתה ומחזיר את הכפה. זה ממש תמצית, אך נותן חומר למחשבה איך להגיע לנוער שלא הולך לו חלק. בטח יש ביישובים שלכם נוער כזה שמתלבט, ואולי גם שכבר הוריד כפה. זה לא פשוט.

לענ"ד צריך לראות כדי להגיב..

נחמד בהחלט!

אם כי פחות הזדהיתי עם הגבור כי הנסיונות שלי בעבודת ה' הם אחרות.

בנוסף, נראה לי שעדיף להשקיע מאמצים בפתרון הבעיה (וכן אני מודע לכך שהפתרון צריך להיות קשור למהות הבעיה).

הצגה נחמדה+

בהחלט!!!

משום שתמיד בני האדם יהיו שונים זה מזה, ולעולם לא תהיה לכולם דעה אחת.

ההבדלים והשנאה תבוא, אם תקניט ותשנא אותו (וכן להפך).
אם תראה ותבליט את ההבדלים בינכם, ותוציא עליו לעז ושם רע - אז הוא ישנא אותך ולא ירצה להכיר אותך.
ואז יווצרו פה שני עמים...
עם אחד שמקניט ושונא דתיים, ועם אחד ששונא חילונים.

וכל זה נובע, מהקושי לקבל את השונה.
אז בואו נתחיל מקטן. בואו נתייחס לחברים שלנו, לשכנים, לאנשים בישוב, לכל מי שאני פוגש... וגם למי שלא מסכים עם דעתי.
אולי נפסיק להתווכח ולהתנצח בצורה פוגעת וקשה.
נפסיק לכנות שמאלנים בשמות גנאי (כאילו שזה יעזור למאבק...), או להתפלל לה' שישלח ברק מהשמיים, והם ימותו...
ונתחיל להרגיש כלפי כל יהודי אהבה בגלל שהוא יהודי.

שמע , ת'אמת - אתה צודק!

הבדלים יש...
וואה וואה איך יש...

ויודע מה , תמיד היו פלגים בעם ישראל - שנים עשרה שבטים ,
מלכות ישראל , מלכות יהודה - כי , יש כמה דרכים לעבוד את ה'.
כל אחד בכוחותיו...

אבל היום - תרשה לי לומר "גועל נפש" ! זהו !
אין ביטוי יותר מתאים למצב היום מאשר זה...

תראה כמה שמות יש היום - דתי , דתי לייט , חרדי , חרד"ל , דתל"ש ,
חרדי מודרני , חילוני , מסורתי...
והרשימה עוד לא נגמרה...
והכי מדהים זה ש....מילא כולם - "כאיש א-ח-ד , בלב א-ח-ד" אבל בפועל -
כל אחד נגד השני לצערינו...
אז סתם שתדע , החשש שלך נכון לגמרי!

ועכשיו לקטע השני בדבריך -

"אני פוחד לקיים מצוות מחשש שיהיו הבדלים גדולים ביני לבין אותו סטודנט"

לא אחי , הבדלים? שיהיו...

"אני מפחד לא לשקר כי אז אני יהיה שונה מהחבר'ה..."
נכון שזה משפט טעותי?

תראה , יש דרך אמת.
אני אלך בה ולא אפחד ממה שיגידו...
אני אלחם עליה בלי פחד!
אם אתה חושב שלהיות דתי זו האמת - לך אחריה בלי פחד!
אקיצר - אל תשנה את האמת מפני האחר [השקר]...

בהצלחה!

מי שנשוי לא רוצה לשלוח את אמא שלו לגן עדן. הוא כבר עבר את גיל ההתאבדות המפגר הזה. אז אני לא ממש מסתמכת על זה.

אולי את צודקת ואולי לאא..
אבל למ את מוציאה את כל העצבים שלך פה ??..
רק אני שמתי לב לזה ??
[לאוריה שמחהה..]

זאת אמא שלה, שלא עברה עדיין את גיל ההתבגרות...

לצערי, אני רואה הרבה אנשים שבאים לטיפול שלא יכולים לסלוח להורים על דברים שהם עברו בילדות, אפילו אחרי הרבה שנים. בגלל זה אני מעודדת אתכם תמיד לדבר אתם ולפתור בעיות ולא לשמור בפנים. בסך הכל, רב ההורים באמת אוהבים את הילדים שלהם אפילו אם לפעמים הם מראים את זה בצורות משונות.

באמת שמה ניסית להגיד?

הוספת הרבה מן החכמה שלך לפורום ואני מצטערת שאת עוזבת. יחד עם זה, אני מבינה. לפעמים צריכים להפסיק עם משהוא לגמריה בכדי למצוא איזון נכון. בהצלחה! אך, באמת, לכולם, אם אתם מרגישים שמתחילים להדרדר פה בפורום, בואו ננסה להפסיק את זה ביחד.

בס"ד ערב סוכות התשס"ט



לכבוד: אחינו היהודים

מאת: אחיכם היהודים מעכו



אנו, תושבי עכו היהודים, כותבים אליכם איגרת זו

כדי שתדעו את הסיפור האמיתי ובנוסף, מי מכם שיוכל לעזור, יבורך.



*

יום רביעי בבוקר, ערב יום הכיפורים, אישה אחת הולכת לעשות קניות אחרונות באחת החנויות בעיר עכו. לפני שהיא יוצאת מהחנות, המוכר הערבי אומר לה:"שיהיה לכם חג שקט". האישה בתמימותה עונה לו:" לא כך אומרים, אלא, צום קל, חתימה טובה". עונה לה המוכר: "לא, לא, אני יודע מה אני אומר, שיהיה לכם חג שקט"...



באותו יום במקום אחר בעכו, באחד המפעלים, עובדת נערה יהודיה יחד עם עוד פועלים ופועלות ערביים. בסוף היום אמר לה אחד הפועלים הערביים: "הלילה, יום הכיפורים שלכם, אנחנו לא הולכים לישון"...



*

המשטרה חסמה את הכניסות לשכונה המזרחית בעכו , שכונה גדולה שכל תושביה יהודים למעט 10 משפחות ערביות פחות או יותר.

ליל יום כיפור, נסתיימה התפילה וכולם יוצאים מבתי הכנסת והולכים על הכביש, הכביש מלא באנשים. לאט, לאט הרחוב מתרוקן ונשארים עדיין בני נוער הנהנים מהעניין שמותר ללכת חופשי על הכביש.

עד כאן נהדר, נכון?

השעה בערך 2:00 לפנות בוקר. בכבישים עדיין ישנם בני נוער.

בכניסה לעיר, מכונית נהוגה בידי ערבי פרצה את המחסום המשטרתי בכניסה לעיר ונכנסה לתוך השכונה היהודית במהירות של מעל 80 קמ"ש. הנהג הגיע לכיכר ("כיכר הגפרורים") עשה שם כמה סיבובים סביב הכיכר באותה מהירות בליווי "חראקות" . בתוך כך פגע בשתי נערות אשר לא הצליחו לברוח מהכביש בזמן. הוא המשיך קצת בנסיעה, עצר ליד בית כנסת וצעק לעבר הנערים שם:"מי אתם שתחסמו כבישים? אתם חושבים שזאת העיר שלכם? היא עוד תהיה שלנו!". בתוך כך גם הנערים שמעו גם על הפגיעה בבנות. מתוך שמירה של כבוד עם ישראל, על גאוות העם היהודי, היכו את הערבי שעשה את הפיגוע ויידו בו אבנים עד שהצליח להימלט על נפשו. הוא התקשר לערביי עכו העתיקה ולערביי הכפרים מסביב, אשר היו מוכנים לכך מבעוד מועד, והם הגיעו תוך 20 דקות באוטובוסים פרטיים, 500 ערבים רעולי פנים עם אלות וגרזנים בידיהם הולכים ברחבי העיר צועקים "אטבח אל יהוד" והורסים כל דבר אשר נקרה בדרכם ממכוניות ועד חנויות. התושבים שהיו בחוץ ברחו לתוך הבתים, חלקם אפילו נרדפו ע"י המחבלים עד שמצאו מקום להיכנס אליו, השאר התעוררו משנתם והזעיקו את המשטרה אשר, אומנם, הגיעה- אך לא עשתה דבר. מדוע, אתם שואלים? מכיוון שהשוטרים שהגיעו היו שוטרים דרוזים וערבים. את השוטרים הדרוזים הבריחו המחבלים באיומים ובאלימות . השוטרים הערביים לעומתם עודדו את פעילות המחבלים ואמרו להם בערבית כמובן :"תמשיכו כמה שיותר לפני שהיס"מ יגיעו". התושבים שאינם מבינים ערבית נדהמו לראות המון ערבי מנפץ מכוניות ליד ביתם והשוטרים הולכים אחריהם ואינם עושים דבר. ואמרו לשוטרים – "תעצרו אותם!" – תשובת השוטרים הייתה – "כנסו הביתה!" . אישה אחת מספרת שכאשר היא שמעה וראתה את כל הפוגרום הזה ואת דברי העידוד של השוטרים למחבלים, חזר אליה זיכרון ילדותה בתוניס - הפרעות שהיו הערבים עושים ליהודים בדיוק באותה צורה- והיא פשוט לא יכלה להפסיק לבכות.

הפרעות הופסקו רק כאשר היס"מ הגיעו- אף ערבי לא נעצר!



*

מוצאי יום כיפור, כל אנשי עכו יצאו להפגנה. יש לציין שאף אחד לא ארגן את ההפגנה הזו, לא מוסד ציבורי כלשהו, לא עמותה, לא גוף ציבורי, לא מפלגה וכד'. האנשים פשוט יצאו מהבתים להפגין, אלפים אלפים של תושבים יהודים אשר הבינו שעל דבר כזה אסור לשבת בשקט! שאם לא נגיב עכשיו המצב רק יחמיר!

המשטרה והיס"מ הביאו כוחות מתוגברים הכוללים זרנוקי מים, רימוני הלם, כדורי גומי ופרשים. כולם מופנים כלפי הציבור היהודי בעיר. הם זרקו עלינו לתוך ההמון את כל התחמושת הזו ויש מספיק עדויות של אנשים שנפגעו מכך.

כשראינו שלא נותנים לנו לעבור לעיר להפגין, הוחלט לעשות מעשה – התחלנו לחזור לתוך השכונה (השכונה המזרחית)- ואנחנו רוצים להדגיש ש"אנחנו" זה כולם - צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים, נשים וגברים, ימניים ושמאלנים.

עברנו בכל רחובות השכונה וכל רכב של ערבים נותץ ונזרקו אבנים לכיוון כל בית אשר גר בו ערבי. כשהגענו לאחד הבתים – הערבי ובנו התחילו לירות עלינו אש חיה מאקדחים שברשותם. היס"מ לא עשו כלום חוץ מלהרחיק אותנו וחיכו לצבא שיגיע כדי לעצור אותו, להם אסור לגעת בו. וכך המצב נמשך עד לפנות בוקר שהציתו שתי מכוניות של ערבים. וכמובן, שהשוטרים מנסים בכל כוחם לעצור את העניין אך הם לא מצליחים.

מצד שני, הערבים בחלק השני של העיר, פרצו לבתים של יהודים ושרפו חלק מישיבת ההסדר. והשוטרים- הם הוצבו ליד מכוניות של ערבים כדי שהיהודים לא יפגעו בהם...

לצערנו, נעצרו כמה פעילים צדיקים יהודים.

השקרים אשר הופצו בתקשורת (ועדיין מופצים) והשקרים של הערבים (שעדיין משקרים) גרמו לכך שהיהודים רק הגבירו את הפעילות שהמשיכה גם להצתות בתים (שהיו ריקים מאדם) וגרימת נזק לרכוש. באחד הרחובות התחלנו לנגן, לשיר שירים ולרקוד "עם ישראל חי"... פתאום – מתוך אחד הבתים הערביים נחתו עלינו בלוקים, זכוכיות, אבנים וכד' – שפגעו בשלושה אנשים. לשבחם של היסמניקי"ם יאמר שהפעם הם נכנסו לתוך הבית והוציאו משם את כל המשפחה ,כמו כן נמצאו ברשותם , אלות אבנים בלוקים וגרזנים ו.... אנחנו מחינו להם כפיים!



חשוב לציין, שזה איננו מקרה חד פעמי. הערבים כבר במשך כמה שנים מציקים לזקנים ברחוב, מרביצים לילדים שיוצאים מבית הספר, פוגעים ברכוש חנויות יהודיות, מקללים, ועוד, כאשר בחגים זה תמיד יותר גרוע. וכל הזמן האלימות הערבית רק מתגברת בעידוד ההנהגה שלהם. המשטרה כמעט אינה עושה דבר בגלל שידיהם קשורות או אולי כרותות מאז "וועדת אור". אסור להם לעשות כלום לערבים וזו עוד סיבה להתפתחות האלימות.

התקשורת גם היא שותפה לפשע- הם מבקשים מאיתנו לשלוח תמונות וקטעי וידאו ואנחנו שולחים – אח"כ הם לוקחים את החומר הזה ומספרים סיפור אחר לגמרי ותמיד לטובת הערבים! אנחנו הפסקנו לשתף פעולה איתם.



בעניין ה"פסטיבל" – אנחנו מתנגדים לקיומו מכיוון שהמרוויחים הגדולים מכך הם הערבים, ה"פסטיבל" נותן להם משכורת לפחות לחצי שנה ואנחנו לא חושבים שהפרס הזה מגיע להם!



שנים שאנחנו שותקים, שנים שאנחנו לא מגיבים, והגיע הזמן לומר לכל העולם וכמובן לערבים:

אותנו לא מפחיד שום דבר! אנחנו לא ניתן יד לפרעות ופיגועים!

שכולם ידעו:

שאת הכבוד היהודי אף אחד לא ירמוס!

שרכוש יהודי אינו הפקר!

שדם יהודי אינו הפקר!



הגלות נגמרה – נגמר העידן שבו מרביצים ליהודי והוא שותק, מתחבא או בורח.

הגיע הזמן להוציא את הגלות מתוכנו – ללכת בראש יהודי מורם ולומר בלי פחד:"אני יהודי גאה- לא כדאי לכם להתעסק איתי!"



עכשיו, אתם בטח שואלים את עצמכם:

"מה אני, הקטן, יכול לעשות"?



אז יש לנו כמה רעיונות, וכל המרבה הרי זה משובח:

לשלוח מכתבים, פקסים, מיילים וכו'- לחברי כנסת ולכל מי שיש לו השפעה, על מנת לתבוע את עלבון הצדק ואת עלבון העם היהודי.
מי שיש לו יכולת כלכלית או שיש לו קשר למישהו כזה – להתחיל לגאול אדמות. לקנות בתים של ערבים (אפילו לא כדי לגור בהם) על מנת לעצור את התפשטותם.
מי שיכול ומעוניין לעבור לגור בעכו יתקבל בשמחה. חילוני-מסורתי-דתי-חרדי והעיקר שיהיה יהודי.
אתם מוזמנים לחגוג את שמחת תורה בעכו. בואו לחזק את ידי התושבים. בואו להגיד לנו אנחנו איתכם, אתם לא לבד! אנחנו לא מקבלים שום תמיכה לא מהשלטונות, לא מכוחות הביטחון ולא מהתקשורת ולכן זה חשוב להרבה יהודים שתבואו לחזק אותם.


בברכת חג שמח,

אחיכם

תושבי עכו





לפרטים נוספים ולהרשמה לשמחת תורה, התקשרו:



0545240976 0525707665 0522437435



אנחנו מחכים לכם!

מצטערת להגיד אבל זה לא רק אשמת הממשלה שהמצב בעכו ככה. זה גם אשמתכם-תושבי עכו
בישוב היהודי בחברון גרים גם הרבה ערבים אבל בניגוד אליכם הם תוקפים את הערבים ולכן אין שם פרעות כמו בעכו.

אין מילים. יהודי עכו- העם איתכם!!!!!!!!!!!!!!!! [לא שאני חס ושלום לא עם יהודי חברון, אבל הייתי חייבת לשנות את היחסים. קצת כבוד לאחים שלך.]

לקראת גיוס ושירות סדירhttp://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f5

היה כזה רקוודים..והיה שיעור של הרב!!!!!ארוש!!וההיה שמח!!!!!!!!!!!!!

תעשי בבקשה קו מפריד מעל החתימה שלך (משו כמו שלי..)
כל פעם מחדש אני קולטת שאני ממשיכה לקרוא את החתימה...

תוסיפי את זה בחתימה,שזה יהיה קבוע.

ישנה את זה בעצמי..

כול פעם אני קורא את זה וזה מעצבן...
וקשה לי ליקרוא....

לא יודעת איך עושים את הדבר הזה ....אל תקרא את הודעות שלי פשוטט

בס"ד
אורי'ין!!!!! שני יוד'ים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אורי'ין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ובא לי לקרוא את ההודעות שלך פסד'ר?!?!?
מה הבעי'ה להוסיף קו פשוט תכנסי לכרטיס אישי שלך ואז תוסיפי קו מעל החתימה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תרגעו!! מה אתם מתעצבנות?....
[אולי אתם לא, אבל זה נראה לפי כל הסימני קריאה..]
במקום להתעצבן את יכולה להיכנס אליה לשיחה אישית ולהסביר לה יפה...

בהצלחה לכן
בשורות טובות
חג שמח..

בס"ד
סתם..חח..
=]]
חג שמי'יח!!!!!!!!! =]]]

אהההממ!!

חחח אני מממש מממממש לא עצבנית ואני רגועהה ישתבח!!שמו!!ודיי לתת עצות..אני יסדר לבד..

בחייאת שימי ת'קו המסכן הזה בחתימה שלך זה יחסוך הרבה עיצבונים מריבות קללות גידופים מכות, שנאת חינם ומחלוקות ובע"ה נזכה לבניין המקדש וא"י השלמה במהרה בימינו ואמרו אמן!!!

בס"ד
חחחח יקירה!!!! יא מצחיקה אחת..
אני גם לא רבה סתם משעמם לי.... אז אני כותבת שטויות..
חחחח.....
אבל רציני תוסיפי קו לחתימה.. ותפסיקי לכתוב אורין, אני יודעת שזה מאוד קשה ללחוץ עוד הפעם על המקש י' אבל אבקשך לעשות זאת בשבילי... תודה מראש על הטרחה ליבי איתך..... איך נפלו גיבורים..
וואי וואי אני חי'יבת למצוא לעצמי תעסוקה אני מעבירה את זמני החשוב בלכתוב שטויות..

וחוץ מי מזה מלכי אני נסיתי לעשות!את זה ולא הצלחתי אז זהו על תשגעו את השכל!!!!!!!!!תקבלו את זה!איך שזה!וגם אם אתה לא תתרב!אז יבוא הגאולה!!

אתם לא אמורים להיות נוער???

יש שם כ"כ הרבה שאלות ותשובות על זה!

אם באמת את רוצה להתקדם בתפילה, אל תתעצלי ותקראי מה כתוב שם.

להתפלל זה דבר!קשה לכולנו!!תאמת אני יגד לך..פשוט תדברי עם 'ה יתברך!ותגדי שלו שקשה לך!!להתפלל..מה את חושבת?כולם מדברים איתו שיעזרו לנו זה דבר מטורף!אני זכורת בתחלת התחזקות שלי לא היית מתפללת את כל התפילה..תעשי לך לאט לאט כל הזמן תוספי תתחלי קודם ברכות השחר.אחכך!וואחכך!לאט לאט..תשאלי אבל רב!עם זה בסדר!ככה אני עשיתי וישתבח שמו!זה עזר ליי!!היעקר.אני יגד לך!!!!!!תיהיה שמחחחה!תצחקיי!!זה נסיון!תודעי ל'ה יתברך!

אהלן...

אני אגיד לך מה אני חושב ,
במילה אחת כלול הכל , והיא -

אמונה!

כן , גם אני הייתי [גם היום יש לי הרבה קטעים כאלה , אבל אני משתדל]
במצב הזה ש...
מתפלל והראש שם , מי שם בכלל לב למילים?!?
חושב על ה..... ועל ה....
ויאלה , להריץ את התפילה.

במילים אחרות , חכמים קוראים לזה - "מצות אנשים מלומדה".

כתבת שאת יודעת שצריך לומר תודה לה' , אבל את לא מרגישה את זה...

אני חושב שאת לא מרגישה {!!} שני דברים - [תקני אותי אם אני טועה]

* את זה שאת צריכה להגיד לו תודה.
* אותו את לא מרגישה. את ה'. למי אני מודה?!?

אז ככה -

לדבר הראשון -
קבלי פיתרון פשוט וטוב.
לכי לבית חולים! תאמיני לי , את תצאי משם ממש מחוזקת!
כן , כמה שרואים שם חולים וזה לא נעים - ההרגשה להודות לה' גוברת.
ו....זה כמו שאחד מהקרובי משפחה שלי נפטר - התודה שלי לה' לא ירדה ,
אלא ב"ה רק עלתה! אני רואה כמה אני חייב לו...
ויודעת מה , אני לא רק רואה! אני מרגיש!! אני מרגיש שבלעדיו אני כלום.
והידיעה הזו , שהיא עם הרגשה היא הפתרון לזה.

לדבר השני -
תלמדי אמונה! הרבה והמון אנשים היום יש להם אמונה - מהבטן של אמא...
הוי אומר שככה ההורים שלהם אמרו להם - "יש אלוקים" "צריך להתפלל"
"יש כך... יש כך..." - ו....לא! לא צריך להסתפק רק באמונה שקבלנו מהם!
אלא צריך הוכחות לאמונה שלנו! שהאמונה שלנו תהיה מבוססת!
אני מבטיח לך שאדם שלא היה לו הוכחה שיש ה' , ועכשיו הוכח לו -
התפילה שלו תראה אחרת!! יותר מהלב... - וככה גם לשאר האמונה...
ככה שמאוד כדאי שתעבדי על העינין של "חובת הלבבות" - הוי אומר - תפילה
מהלב. ובשביל זה צריך גם [העיקר בחובת הלבבות] אמונה מבוססת , שגם היא
חובת הלבבות , כי האמונה היא בלב.

עוד משו -
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"
תקבלי על עצמך - אני כל הזמן בסידור בתפילת שמונה עשרה.
מה יהיה , שהעולם יתפוצץ , אני בסידור!!
נכון , פעם ראשונה , שניה ושלישית - כנראה שלא תצליחי , אבל לאט לאט
את תצליחי.
אז עכשיו כשאת בסידור....תקבלי על עצמך לכון רק בברכה אחת בתפלת שמונה
עשרה - אחת ולא יותר!! אבל באחת הזו , בלי לותר...
ו...שוב , זה יהיה קשה בהתחלה - ומניסיון של עכשיו , אני עכשיו קבלתי על עצמי
רק בברכה אחת לכון , ומה אני יגיד לך , לפעמים אני בעננים...אבל , לאט לאט ,
אני בעז"ה אצליח!
כך גם את...
תעשי מעשים שאולי הם לא מחויבים בתפילה, אבל הם מושכים את הלב לכון.

יהיה קשה - מבטיח לך!
אבל מבטיח לך גם , שאחר כך , תאמיני לי - ברגעים שתצליחי לכון בתפילה ,
את ממש תרגישי כיף!!

בהצלחה אחותי!

אפרופו-את\ה יכול\ה לתת לי קישורים של קטעים שם?אני לא יודעת מה לכתוב שם בחיפוש.איזה קטע יעזור לי וכו.
אח..-
אני מבינה את זה שאני צריכה להגיד לו תודה על זה שאני חיה וכו אבל אני פשוט לא מצליחה להתפלל.
כשאני מתישו מתפללת קטע\כשיש אצלינו מורה בכיתה ואני צריכה לעשות כאילו אני מתפללת אני מנסה להתכוון ואני לא מצליחה. כדי להתכוון אני חושבת לעצמי שהוא מלך בשר ודם!ככה אני יותר ממליחה קצת להתכוון!
בקשר לתפילת שמונה עשרה-- אני לא מצליחה כמעט להתכוון בה(אם אני בכלל מתפללת) ויש ימים שאני בכלל לא אומרת אותה!!

תקראי בבקשה שוב את מה שכתבתי לך...
אני חושב שזו הבעיה.
אמונה...

תאמיני לי , זה מניסיון...
עד שלא נהיתה בי אמונה יותר חזקה - התפילה שלי היתה נראת...
הבעיה אצלך זה ההרגשה!! את לא מרגישה...
מבינה - כן. אבל מרגישה - לא.
כמו שמישי אמרה שהיא *יודעת* שה' אוהב אותה אבל לא *מרגישה* את זה!
גם לזה יש פתרון....
אז תעבדי על הקטע הזה! ויש דרכים...
חוץ מזה - שתלכי לבית חולים וכו' - הרגש יעבוד בך!! יעבוד בך חזק!!
כך שההרגשה שלך כלפי ה' תהיה אחרת , ולא רק בתור ידיעה...

תפילת שמונה עשרה - רק ברכה אחת! רק אחת ולא יותר!!
גם זה - הרבה פעמים יברח , אבל זה יהיה לאט לאט...

ובקשר של - להתפלל בכלל??
אז , תעשי מעשה. לכי להתפלל בלי לחשוב הרבה! תחליטי , אני קמה ומתפללת.
מה יהיה - יהיה. ו...כמו שאמרתי - "אחרי המעשים ימשכו הלבבות"

ושוב - לא , זה לא יבוא בבת אחת , אבל אם תעבדי על זה - זה יבוא.

כל זה מובטח לך שתצליחי משום שזה מציק לך שאת לא מצליחה ואת באמת
רוצה להצליח - אשרייך!!

בהצלחה לך!

א) אני בת!

ב) הנה קישור לשאלה ספציפית שנראה לי מתאימה לך:http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=156595

ועוד קישור למאגר השו"תים על תפילה:
http://www.makshivim.org.il/ask_all.asp?cat=7

המון בהצלחה! ותזכרי, העם זקוק לתפילות שלך! יש כ"כ הרבה על מה להתפלל! קשקשה (וזה מה שאני משתדלת לעשות) תחשבי על כל הטוב שה' בירך אותך בו.
וכן תחשבי על אלה שצריך להתפלל עליהם- השבויים, החולים, האנשים שעזבו או רחוקים מהיהדות...
לי המחשבות האלה גורמות להתכוון יותר... תנסי.

המון הבצלחה!

מקווה שהם יעזרו...


השאלה
בס"ד

אהלן,

בזמן האחרון- כבר הפסקתי להתרכז בתפילה כמו פעם פעם הייתי מתפללת בכוונה עצומה ואילו עכשיו אני רוצה כל הזמן שהףילה תיגמר והעיקר רק לומר את התפילה.
ניסיתי לקרוא מתוך הסידור להבין לעומק מה אני אומרת - אבל אני לא מצליחה ואני חושבת כל הזמן על דברים אחרים.
יש לכם אולי עצה אחרת?

תודה
התשובה

שלום.......

תראי, תכלס זה באמת מבעס שככה מרגישים בתפילה (לחכות שהיא תיגמר) אבל מצד שני המזל הוא שזו לא בעיה כל כך נדירה או מוזרה. זו בעיה ידועה שכולנו (!!!) פוגשים בה בתקופות ארוכות מידי מהחיים שלנו.
כי מה, תחשבי, יש כל כך הרבה דברים שבאמת באמת חשובים לנו, מעסיקים אותנו ומרגשים אותנו יותר מה´ יתברך! שמסעירים אותנו באמת!
זה ממש עצוב לי לכתוב את זה אבל אני הרבה פעמים מרגישה ככה וצריך להודות בזה ולהתמודד עם זה!
הלב של בנאדם נמצא ונמשך למקומות שאותם הוא אוהב. לריחות ולאנשים שממלאים אותו תחושה טובה או רגש..
וריבונו של עולם?.. אה, כן. נו, ההוא שברא אותנו, מנהל לנו את החיים.. מחליט מה יהיה איתנו וכו´. האגדות מספרות שהוא טוב. מממ, כן, טוב, לפעמים גם רע, אבל הכל לטובה.. אתם יודעים...
בקיצור - לצערנו הוא לא תמיד הדבר שבטבעיות של העולם אנחנו נמשכים אחריו.
....אבל מה עושים??! הרי הוא כן כזה! הוא הדבר שאמור הכי הכי למלא לנו את הלב. הוא הדבר המרגש באמת!!
ומה נעשה, שהעולם הזה סוחף אותנו כל כך.. שובה אותנו כל כך בקסמיו ובמטרות כאלה שוליות שפשוט מזיזות אותנו מההתכווננות לדבר האמיתי....
אז כנראה שזו העבודה שלנו כאן. משחק של קרבה וריחוק. והעיקר- לא לוותר כלל!

אני חושבת שהתפילה האמיתית והראשונה שאנו צריכים להתפלל היא לרצות להתקרב, להרגיש.
אני גם חושבת שאנחנו יכולים בקלות לעורר את הנשמה שלנו. לתת לה את הבמה. היא הרי כל כך קרובה תמיד..

העתקתי לך כאן את ההתחלה והסוף של פיוט שאני מאוד מחוברת אליו, ומזכיר לי מידי פעם למה תפילה לריבונו של עולם היא אחת המתנות היותר מרגשות שיש לנו כאן בעולם.
זה פיוט שכתב האבן עזרא, ואולי את מכירה אותו כי קוראים אותו בכניסה של יום כיפור (לפחות הספרדים)-


לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי
לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי
לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי
לְךָ רוּחִי לְךָ כֹחִי וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעוֹלָתִי
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי לְךָ תוֹדֶה יְחִידָתִי
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּת לְךָ תֵאוֹת תְּהִלָּתִי
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי

.............

הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִי וְרִנָּתִי וְטוֹבָתִי
וְגוֹרָלִי וּמַהֲלָלִי וְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי
שְׂשׂוֹן לִבִּי וְאוֹר עֵינַי וּמָעֻזִי וְחֶמְדָתִי
וּמַרְגּוֹעִי וְשַׁעֲשׁוּעִי מְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי
הֲבִינֵנִי עֲבוֹדָתְךָ וְלָךְ תִהְיֶה עֲבוֹדָתִי
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה וְתִרְצֶה אֶת תְשׁוּבָתִי
וְהוֹרֵנִי דְרָכֶיךָ וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי
בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי
אֲנַסֵּךָ אֶת דְּמָעַי לָךְ מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי יְיָ הִיא וְנַחֲלָתִי
אֱסֹף נָא אֶת עֲוֹנוֹתַי בְּחַסְדָּךְ יוֹם אֲסִיפָתִי
וְיוֹם לֶכְתִּי לְפָנֶיךָ רְצֵה נָא אֶת הֲלִיכָתִי
וְעִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךְ תְּנָה שְׂכַר פְּעֻלָּתִי
וְתִשְׁלַח מַלְאֲכֵי הַחֵן וְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתִי
וְשָׁלוֹם בּוֹאֲךָ יֹאמְרוּ בְּקוֹל אֶחָד בְּבִיאָתִי
יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְ וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי
וְאֶתְעַדֵּן בְּאוֹרֶךָ וְשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתִי
וְאוֹר גָנוּז לְפָנֶיךָ יְהִי סִתְרִי וְסֻכָּתִי
וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ תְּנָה נָּא אֶת מְחִצָתִי


זהו.
אני מקווה שקצת פתחתי. בכל אופן, אתר כיפה ואתר חברים מקשיבים מלאים בשאלות על כוונה בתפילה, לכן אפילו לא ניסיתי להתחיל להקיף את כל הכיוונים לעבודה נפשית שאפשר לעשות. את יכולה לחפש שאלות בנושא ועל כל פנים צירפתי לך כאן כמה קישורים לשאלות העוסקות בנושא זה. אני מקוה שזה יהיה לעזר:



השאלה
שלום

אני ממש משתדלת להתפלל בכוונה,
אבל אני לא מצליחה.. תמיד קופצות לי מחשבות לראש ואני לא מצליחה להתרכז...
התשובה
שלום.
קראתי את שאלתך, ואני מבינה כי יש בך רצון עז להתפלל מתוך ישרות וכוונת הלב. זה רצון גדול וחשוב, והלוואי שנזכה כולנו לתפילות כאלו היוצאות מעומקו של הלב.

חיי היומיום עמוסים ולפעמים מעמידים אותנו במצבים שבהם קשה לנו יותר להתפלל מתוך כוונה עמוקה. נראה לי כי חשוב שנפנה לנו זמן המוקדש לתפילה. יכול להיות שלמרות כל הרצון הטוב והזמן המיוחד שנקדיש לתפילה, לא נרגיש כי התפללנו בכוונה והתפילה הייתה רק "מלל שפתיים". חשוב שנזכור כי אסור לנו להתייאש. "רחמנא ליבא בעיי" - הקב"ה חפץ בכוונת הלב, והמאמצים שאנחנו עושים, ההשתדלות שלנו, חשובה בעיני רבש"ע ועושה רושם גדול בשמיים.

קושי גדול שיש לנו בתפילה הוא שלא תמיד אנחנו מבינים את משמעות המילים, וגם אם נראה לנו שאנו מבינים, קשה לנו לראות את הקשר שיש למילים הללו אלינו ודווקא עכשיו בזמן התפילה. דבר שיכול מאוד לעזור לנו (מניסיון) הוא למידה של התפילות. אפשר להתחיל מביאור המילים, לבדוק אם אנחנו מבינים אותם, ולהמשיך בהבנת המשמעות של התפילה ומה שהיא מסוגלת לחולל בנפשנו. ספרו של הרב קוק "עולת ראיה" עוסק בנושאים אלו. אני ממליצה לעיין בו, ולהקדיש לכך כמה דקות בכל יום, כל פעם לקטע אחר בתפילה.

חז"ל הכירו בקושי שיש להתכוון בתפילה, והדריכו אותנו כי יש להשתדל במיוחד להתכוון בברכה הראשונה של תפילת שמונה עשרה- "ברכת אבות". כדאי ללמוד את הברכה הזו לעומק ולנסות להבין מה בעצם אומרים בברכה זו: מי הם האבות שאנו מזכירים? מה מיוחד בהם? מה הקשר שלנו אל אבות האומה? בכל תפילה נוכל להיזכר בלימוד הזה ולהפוך את התפילה ליותר משמעותית עבורנו.
חשוב לזכור,כי זמן התפילה הוא זמן שאנו מקדישים להבעת הרגשות היותר עדינים ועליונים שיש בנו. זהו זמן של התרפקות על רבש"ע. אנו יכולים לשכוח לרגע את המטלות שלנו ולהטיל את ביטחוננו בה´ יתברך, שחפץ לשמוע את אשר על ליבנו. מכוח התפילה אנו מתמלאים בכוחות ותעצומות נפש להמשך. לא תמיד אנו מודעים לתהליכים הללו שעוברים עלינו בזמן התפילה, אך ככל שנעמיק בלימוד על משמעות התפילה ונרשה לעצמנו להתרפק על רבש"ע נזכה בעז"ה לחוש זאת.

בנוסף, דבר שיכול מאוד לעזור לנו הוא להשתדל להיכנס אל התפילה מתוך אוירה מתאימה. חסידים ראשונים היו מכינים עצמם לתפילה, כלומר לפני התפילה שהו מעט על מנת להירגע מכל עיסוקי החיים ולהיכנס לתפילה פנויים ומוכנים להביע את הרגשות הטהורים אשר על ליבם, ולזכות לקבלת השפע האלוקי.

מקווה שעזרתי.

יהי רצון שנזכה להרבות בתפילה ויהיו תפילותינו לרצון.


השאלה
בעזרתו יתברך ובהשתלדותינו.
שלום רב לחברים המקסימים.
חברתי ביקשה ממני לשואל אתכם מספר שאלות שממש מטרידות אותה.
אז לפני השאלה רציתי לומר לכם תודה על האתר המדהים שלכם. על התשובות שלכם על העזרה וההקשבה.
תודה על הזמן היקר שאתם מקדישים בשבילנו.
ועכשיו לשאלות.
שאלה בנושא התפילה.
חברה שלי אומרת שהיא שכאשר היא מתפללת בכוונה היא לא מרגישה כלום היא מרגישה ריקנות.
היא למדה את התפילה ומבינה את המשמעות.
אז השאלה שלה ממה הריקנות הזאת נובעת?...
ושאלה שני´ה בנושא המידות.

תשובה.

תראי האמת שקצת קשה לענות על שאלה כזאת כי תפילה זה משהו אישי לגמרי בינך לבין הקב"ה ולכן קשה לבטא במילים בדיוק את מה שמרגישים ואיפה נמצאת הבעיה. בייחודשאת שואלת בשם חברה שלך וזה סוג של טלפון שבור..
אבל, אני אנסה לענות בכל זאת לפי מה שהבנתי.
הבעיה הזאת שמרגישים כביכול איזה שהוא נתק בין הנסיונות שלנו להתרגש ולהתלהב בהרגשות של דביקות לבין המציאות עצמה שבה לפעמים אנחנו לא מתרגשים מכלום היא בעיה שנמצאת אצל כולם ואין לה תרופת פלא. זה לא מצב סטטי, כלומר לפעמים יש תפילות שבהם אתה מרגיש שאתה נמצא בעולמות עליונים ויש תפילות בהם אתה לא מצליח לכוון אפילו במילה אחת. אבל אנחנו רוצים כל הזמן להרגיש את אותה דביקות נפלאה...
לכן, אני יכול לייעץ לך כמה עצות ואני מקווה שהם יעזרו-
דבר ראשון, לא להתייאש.
ר´ נחמן כותב שאם אדם מנסה להתפלל ולהתכוון בתפילה והוא לא מצליח אז גם אם היו לו אלף תפילות כאלה, אבל פעם אחת הוא הצליח, אז ביחד עם אותה תפילה עולות כל אותן התפילות שכביכול לא היו בכוונה ולא הצליחו לעלות..
עצתי השניה, לנסות להתפלל על התפילה.
וזו לא המצאה שלי. המשפט הראשון שאנחנו אומרים לפני תפילת עמידה, שהיא שיא התפילה הוא "ה´ שפתי תפתח" אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו להתפלל אז אולי אם נשקיע קצת כוונה אמיתית בתפילה הזאת, באמת נצליח להתפלל כמו שצריך..
עצה שלישית, שלדעתי זה גישה שכדאי לאמץ אותה גם לשאר הדברים הקשורים בעבודת ה´.
לא לנסות לחפש את הרגש ואת ההתלהבות כל הזמן. לא בגלל שזה רע אלא בגלל שזה לא מדד לקירבה לאלוקות. גם אם אנחנו עושים מצווה ואנחנו לא מרגישים בה את הדביקות, אנחנו עושים את רצון ה´ וכשאנחנו עושים רצון ה´ אנחנו נהיים חלק ממנו.
מסבירים בחסידות שמצווה זה מלשון "צוותא"-ביחד, שאנחנו ממש נדבקים בקב"ה וזה קורה גם אם אנחנו מרגישים וגם אם לא.
נכון, הרבה יותר כיף כשמרגישים את זה. אבל זה כביכול "מתנה" מה´ ואפשר להתפלל ולבקש את זה. זה לא מדד לדבקות בו. ולכן אם חברתך מתפללת בכוונה מעומקא דליבא אז אין לה מה להצטער מכך שהיא מרגישה ריקנות כי היא עומדת ממש מול ה´ יתברך. וצריך לזכור את זה כל הזמן...
אם היית אומרת שהיא לא מצליחה להתכוון בכלל הייתי מציע לה לנסות לקרוא מהסידור ולא להתפלל בע"פ אבל את אמרת שהיא כן מתכוונת, ולכן זו תשובתי...

ומז"א אם קורה משהו רע? אם את לא מתפללת?
זה יתכן.

שיש קצת בעיה (עד כמה שידוע לי) עם הניק שלך??


ק"ש נקראת תפילה.
לא. לא אמור לקרות משהו רע.
חובה לפחות תפילה אחת. וכל המוסיפה הרי זה משובח

זה מממש תלוי איזה רבנים אתם שוואלת!יש רבנים שאומרים..אישה שאין לה כלום לעשות!והיא לא נשואה 2 תיפלות!!!!!!!קוודם כל להתיחל עם אחת!!ולאט לאט ל2 גם!!..אנחנו לא יכולים לדעת עם קוורא..משהו!!'ה יתברך!ללא עושה לנו דדווקה הוא עושה לנו הכי טוב בשבלינו!!!!!!!!לא נראלי שקיראת שמע זה תפיללהQ!אבל נראלי חובהלהגיד!!

מתפללים להרבה דברים..

ואם קורה משו, סימן שאנחנו צריכים להתעורר..
אבל בלי קשר- צריך להתפלל.


לא ממש הבנתי את השאלה.. במחילה.. (:

שלא שהכוונה של התפילה היא שלא יקרה משהו רע למרות שלפעמים אין לי כוח וזאת הכוונה..
כאילו אם שכחתי להתפלל או משהו אם יקרה לי משהו רע בגלל זה?(כי זה לפעמים קורה)
ואם אני ממש לא במצב רוח להתפלל ואני עושה את זה רק מתוך חובה אז עדיף כבר שאני לא יגיד כלום וזהו, לא?

בואי נתחיל בזה שתפילה זה בשבילך בלבד!!
התפילה - זו בעצם אמירת בקשה {ושבח לה'} בשבילך.
את מבקשת , "רפאנו" "סלח לנו" "ברכנו" - לנו!
אז...ככה שאם היה צריך לבוא עליך צרה מצד הדין - אולי היא לא תבוא.
כמו שמבקשים בתפילת יום כיפור " [ומה שחטאנו] מחול ברחמיך הרבים , אבל לא ע"י יסורין" - ככה שאולי אם לא תבקשי - תקבלי מה שהיית יכולה לא לקבל.

ולקטע של המצב רוח -
אפילו אם אין לך "מצב רוח" להתפלל -
"מתוך שלא לשמה בא לשמה"!!
ככה שעדיף שתגידי את התפילה מאשר שלא תגידי כלום...

ק"ש בלבד?
אני לא בטוח שזה נקרא תפילה שחייבו חכמים את האשה להתפלל.
כי הרי עיקר התפילה היא - שמונה עשרה.

וסתם טיפ -

אל תקחי את התפילה בתור חובה או משו כזה!
תקחי את זה בתור "אימרת תודה" למי שאת חייבת לו המון תודות...
על כל רגע בחיים שלך! כל רגע...
אז חצי שעה ביום - שווה!
ואם המצב רוח לא משו - תחשבי רגע , כמה יש עכשיו בבית חולים ש"מתים"
לקום מהמיטה! ש"מתים" לחזור לכמו שהיו , ש"מתים" לא למות...
ולך , לך יש המון דברים שקבלת במתנה. ולא צריך לחכות חלילה עד שיקרה משו
בשביל לבכות [וזו לא מילה מה שהחולים עוברים אז] לה' שיתן לך בריאות.
"וטובה שעה אחת קודם" - כדאי לך להתפלל עכשיו - שהרי ה' רוצה שתתפללי
אליו - אז... אל תתני לו לעשות את זה בדרך האחרת שאז את תתפללי ועוד איך..!
קיבלת מתנה - תגידי תודה!

בהצלחה!

אני פשוט רוצה לדעת..למה יש לך בעיה בזה?
יאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מעלה לבונה...

ת...........

בס"ד

אבל באמת יותר מתאים ל"אולפניסטיות".
אנשים, תרגעו ותנסו להגיב לדברים שעליהם השירשור..

לא כולם יודעים לכתוב\להבין מה שכותבים כמוך. די! תנסו להבין אנשים אחרים בעולם.