שרשור חדש
יש אולי רעיונות איך לגרום ל = ) ???אליעד.
כי חסר לי את זה בזמן האחרון
אלו דבר...אליעד.
שאלה?סתם שאני רוצה לדעת..יקירה
שאלה?שאני רוצה לדעת?איך אתם מגדירות בת דוסית??
את חושבת שבית דין זה רק לפעם?הרועה
הרמב"ם פוסק שיהיה כפייה דתית גם בימי המשיח אם תרצי מקור אפשר להביא..
כנסו דחוףאנונימי (פותח)

חיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחיחחי
עבדתי עליכם חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

מוקדש ל א_ב_ג_ד_חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

טוב, אני רואה שממש משעמם לכם, אז...קוצ'יניו
הנשחק אסוציואציות(או איך שלא כותבים)?....
אה?לאוש:)אחרונה
תראי,קוצ'יניואחרונה
בעיקרון חלומות באים מהמחשבות שלנו במשך היום,
אבל אם היה לך אחד יוצא דופן, וזה ממש מציק לך- לדעתי כדאי לך לשאול אנשים שיותר מבינים, אולי רבנים. בהצלחה=)
בניתם או קישטתם סוכה או גם וגם???מה זה משנה...
לצערי הרב סינג'רו אותי לקשט ת'סוכה!!!!!!גב''שניקית גאה
ככה זה אני בת יחידה בין בנים!!!!!! הם לא יקשטו!!!!!!
חח, בשביל מה יש בנים בבית??דינה ברזילי
אני רבצתי לי פה בפורום, בזמן שאבא שלי והאחים שלי הזיעו כמו סוסי יאור, סחבו קרשים, בנו,נסרטו...
אני רק קישטתי וזה ממש כיף.
ואל תשכחו- המלאכה נקראת (ככה הולך המשפט...?) על שם גומרה... ;)
כיף לך שכיף לך לקשט לי זה נחמד אבל נמאאאס...מה זה משנה...
ברור שזה כיף!!רגב
זה כל הכיף!

אלא אם כן אתם שמים קישוטים מנצנצים קנויים מכוערים,או שמא עבודות של הילדים מהגן?

לנו יש ברוך השם את הסוכה הכי יפה בעולם-ואני לא הראשונה שאמרתי... |משוויץ|
אבל אנחנו מפרקים את הסוכה אז אנחנו הגומרים!!420mal
נתתי לך בראש אה??
חיחיחיחי...אחיות שלי נראה לי הולכות לבנות תסוכה-מתוקה שכזאת
בלעדי!!!...
גם אם האחים שלי יעזרו זה יצא עקום!!!!!גב''שניקית גאה
אצלנו בדר"כ כל האחים והאחיות (שבבית..) בונים סוכהיעל =)
בס"ד

ביחד, והבנות גם מקשטות...
אבל השנה לא בניתי כי הי'יתי באול', רק קישטתי..

איזה כיף! בע"ה אח שלי ואני בונים (ומקשטים..) את הסוכה של הבי"כ השנה!!
בשעטו"מ סיימתי אתמול באחת בלילה לקשט ת'סוכה...מה זה משנה...
אחי ואני קישטנו את הסוכה ומאז האגודלים שלי נפוחיםחילא דמשכנא
מרוב תקיעות נעצים סרבניים...
ועכשיו כולם נהרסו מהגשם=]420mal
או שמורידים אותם מהר תוך כדי גשם..
אצלנו הקישוטים מהודקים לקיר.... אזאנונימי (פותח)
פרסנו ניילון...... תודו פטנט.... (-ככה רושמים?...)
אצלינו הקישוטים בכלל לא נהרסו.. למרות שיר גשם=]פרילי =]
אצלינו היה רק טפטוף...קוצ'יניו
שאלה:מה זה משנה...

יש מה לעשות נגד געגועים???

נמאס לי כבר זה לא כיף...

באמת בעיה...קוצ'יניו
נסי להתרכז עכשיו במה שאת עושה, בחיים שלך כרגע,
ונסי להנות ולנצל כל רגע, אולי זה יעזור..
תלוי למה  או למי את מתגעגעת....מופי=]]
בס"ד

למישו שנפטר או סתם למישו שחשוב לך?
נראלי תנסי לחשוב על דברים אחרים!!יקירה
אבל כבר..איזה מקום כבר לא מתגעגעים!גם טלוי למיזה?
תנסי כמה שיותר להיתעסק בדברים אחרים ..........הוגו
כגון:חברים,מישפחה ,לעשות דברים שאת אוהבת........ זה ממש עוזר,,, זה משכיח ת'געגועים=)) שיהיה לך רק טוב=))
תלוי לאיזה סוג של געגועים...אנונימי (פותח)אחרונה
אם תפרטי מותר לעזור יותר......!
משהו שיעשה לכם טוב...נשמה ישראלית

יש הופעות של סיני תור

אחת בחברון בשמחתץ בית השואבה עם הלהקה שלו, ובשמחת בית השואבה לרפואת הרב אליהו מתחת לשערי צדק (נראה לי שזה מחר). שווה לבוא זה מרעיד את הלב.

יש מצב שיש עדכון לגבי התאריך בשערי צדק?גלוק17
מחר בצהרים(נראה לי.)יבנה היכל ה' יבנה המקדש!א"ר יצהראחרונה
זה לא שיר..! -בעיה, אשמח אם תעזרו לי...אנונימי (פותח)

זה קרה לפני 3 שנים, הייתי אז בכיתה ח', הוא היה ב-ט'...אהבתי אותו, אהבתי מאוד, הוא לא ידע...

באותו בוקר, יום ראשון י"ג תשרי תשס"ו, עמדתי בתחנה חיכיתי להסעה לבי"ס...בדיוק ראיתי אותו יוצא מבית הכנסת... הוא גמר להתפלל שחרית... הוא אפילו החטיף מבט לעברי.... לא הפסקתי להסתכל עליו... תמיד היה מעליו מין הילה שמשכה את העין...אדם כ"כ צדיק...!

ההסעה הגיעה, נסעתי לבי"ס, איזה יום כייף היה!! כמה צחקנו..כמה נהננו...!!-באמת אחד הימים המאושרים!

אחרי הצהרים, אני עוד עם המרץ והשמחה מבי"ס, עזרתי לאמא לחג.. צחקנו, נהננו...

פתאום טלפון מאבא, אמא דיברה איתו, לא הבנתי [וגם לא ממש עניין אותי] על מה...

ואז אמא התקשרה לאחי, הוא לא הצליח לדבר.. הוא רק בכה.. -אחי הגדול, זה שאף פעם לא בוכה, זה שמחזיק את כולם, לא מצליח לדבר מרוב בכי... לא הבנתי מה קרה, אבל בטוח שזה משהו לא טוב..!

אחרי שאמא נתקה ושאלתי אותה כמה פעמים מה קרה היא ענתה- "אחיך וחבר שלו עמדו לטרמפים בצומת גוש עציון, היה פיגוע ירי... לא ברור עדיין מה בדיוק קרה שם... אחיך לא נפגע, אבל החבר שלו כן. שאלתי אותו, והוא לא מסכים להגיד את שם החבר.."

ברגע הזה קיבלתי את השוק של החיים שלי... ירו על אח שלי וחבר שלו????? יימח שמם!!!!! איך הם העזו????

רצו להגיד לנו את זה בדרך יפה, אבל אני גיליתי לפני זה שהנפגע הוא עוז...

בהמשך היום רק קראנו תהילים בכינו לא ידענו מה לעשות עם עצמנו...

בלילה הודיעו לנו, עוז ישראל בן מאיר נרצח...!!!

                           * * *

-באותו בוקר, אחרי שאני ראיתי את עוז, הוא ואחי יצאו לטיול..לעין לבן... בדרך חזרה הביתה עוז נרצח...

-אני, בניגוד לכל חברותי, לקחתי את זה קשה.... עוז, שאהבתי, לא פה...-אף אחד לא ידע שאהבתי אותו...ואף אחד גם לא יודע למה כ"כ נשברתי.. אבל היה לי שבר רציני... הייתי אצל פסיכולוגית ולא, היא לא עזרה לי.. אחרי בערך חצי שנה הצלחתי להתגבר... ב"ה חזרתי למוטב...בערך....

אבל..

היום, 3 שנים אחרי זה....ביום הרצחו של עוז, הכנסת ספר תורה לזכרו.. כמה שמחה הייתה פה...זה היה מדהים..!!- כולם רוקדים ושמחים... ואני בוכה... ואני כ"כ שבורה...ואני לא נרגעת...-אף אחד לא יודע שאני בוכה... אני לא רוצה שהם ידעו.. הם אף פעם לא יבינו אותי..

עברו 3 שנים, צריך להמשיך הלאה... אבל איך??

גם אני הייתי שם...אמסטי דמתי
היה מהמם ביותר!!! ההכנסת ספר תורה הזאתי היתה הכי מרגשת שהייתי אי פעם!!
קצת ארוך אבל שווה ובדיוק בשבילך! תקראי-=)שירה
"אני מאוהבת", אני לא מפסיק לחשוב עליה", "הוא לא יוצא לי מהראש", "נדלקתי עליה ממש"...

כל כך הרבה פעמים במהלך חיינו שמענו את המשפטים הללו, אינספור פעמים אמרנו או חשבנו אותם.

כמה אנשים סביבנו מרגישים כך? שהם פשוט מאוהבים, וזהו.. אין מה לעשות!

ובכל זאת, האם אפשר להיחלץ מסבך האהבה? ובכלל מה זאת אהבה? האם מה שאני מרגיש/ה זו באמת אהבה?



סיפורה של רותי- (ואולי של עוד כמה...)

נפתח בסיפורה של רותי. (אגב, הסיפורים שייכתבו כאן הם אמיתיים לגמרי!! רק השמות שונו...)

רותי, נערה מקסימה שסיימה כיתה י' בהצלחה רבה.

בחופש הגדול, כמו רוב חברותיה, יצאה רותי להדריך במחנה קיץ של בני עקיבא.

זה קרה כבר ביום הראשון. היא פגשה אותו. חייכן, מקסים, רגיש, נבון, צדיק וגם- נראה טוב...

רותי התאהבה בו מייד. במדריך של הסניף מהעדה שלה, בֶּנִי קוראים לו. גדול ממנה בשנה.

אהבתה גדלה בכל יום נוסף שפגשה בו במחנה. איזה בחור, איזו אהבה.

וכך עברו הימים, והמחנה... הסתיים.

לצערה של רותי לא נוצר דבר בינה לבין בני.

ובעצם, חשבה רותי לעצמה, אולי זה בכלל לא הזמן לחבר עכשיו?

אולי זה לא טוב ליצור קשר בגיל כזה? אולי...

אך מה שבטוח הוא שרותי 'התפוצצה' מאהבה. היא הרגישה שהיא לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו.

היא נזכרה בו בכל רגע פנוי. היא נרדמה בלילה כשבראשה צצות תמונות של בני באינספור סיטואציות במחנה- עושה מורל עם חניכיו, מספר בדיחות, מעביר שיחה לחבר'ה ועוד...

איזה חמוד.

והיא מדמיינת.

היא מדמיינת שבני מתקשר אליה, ואיך הם מדברים.

היא מדמיינת אותם הולכים לטיול יחד. צוחקים ונהנים.

היא מדמיינת את המכתב שבני כותב לה.

היא מדמיינת את המילים שבני אומר לה. ונורא כיף לה.

כיף לה שם בעולם... בעולם, שלא קיים.

ומה קורה בעולם שקיים?

קשה. קשה כל כך. מה יהיה עם ליבה השבור? מה יהיה עם האהבה הזאת? עם המחשבות עליו?

רותי לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו וזה קשה, כל כך קשה וכל כך כואב .



כעבור שנתיים.

סוף כיתה יב', באופן מקרי לחלוטין (או שלא...),

הלא יאומן קרה. רותי פוגשת בבני.

היא מחכה במוצאי שבת לאוטובוס, ולפתע מגיע בני, כשגם הוא מחכה לאוטובוס.

איזו התרגשות.

הלב פועם בחוזקה.

רותי יודעת שזה הזמן לפעול.

היא פונה אל בני ושואלת: "שלום בני, זוכר אותי?"

בני, חושב לרגע ונזכר: "כן, את מהמחנה".

ורותי מתרגשת עוד יותר. הוא זוכר אותי, איזה מרגש.

הם מדברים קצת, עד שמגיע האוטובוס ורותי נאלצת לנסוע.

הפעם היא בטוחה. זו הייתה פגישה משמיים. זה בטח זה. איזה בחור. איזה חיוך. מקסים.

ושוב, לצערה של רותי, שום דבר לא קורה. המחשבות, הדמיונות ממשיכים לפעול ביצירתיות גדולה אף יותר. היא לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו. וזה קשה. כואב.

עד ש... כעבור 3 שנים (ואני מזכירה, הסיפור אמיתי לגמרי!!) הנס הגדול קרה.

רותי כבר לא ילדה. גם בני לא. ושוב, בטעות, או במקרה הם נפגשים.

אמנם הפעם הוא לא רואה אותה, רק היא אותו, מרחוק.

ליבה קופץ מהתרגשות.

זה האות.

רותי נזכרת בקסמו של בני. בחיוכו הכובש, באישיותו המדהימה. היא מחליטה לעשות מעשה.

רותי מבררת באיזו ישיבה בני לומד, היא מפעילה קשרים כך שבאופן "מקרי לגמרי", יציעו לבני לצאת איתה. על רותי שלנו עוברים ימים רווי מתח, רווי תפילות.

"ה' עזור לי שזה יהיה זה! ה' אנא, לא סתם הפגשת אותי עם בני אחרי שנתיים, ועכשיו אחרי שלוש שנים, אנא ה' בבקשה, רק שנתחתן!!"

והתשובה מגיעה. בני אומר כן.

איזו שמחה!! איזו צהלה!! לא ניתן לתאר את ההתרגשות בביתה של רותי!!

זהו, בע"ה רותי מתחתנת.

הם מדברים בטלפון. חלום שמתגשם. וכמו שאומר השיר "לפעמים חלומות מתגשמים..."

אהבת הנעורים עומדת להתממש.

נותרו יומיים לפגישה.

בינתיים רותי הספיקה להחליט את מי היא תזמין לשבת כלה, איזו תזמורת תהיה, היא רק מתלבטת מה עדיף, מטפחת או כובע?

והיא נוסעת. לפגישה. דפיקות הלב רועמות. רק שבני לא ישמע.

שעתיים.

שעתיים של שיחה על הישיבה, על השרות לאומי, ואיך לא? על אותו המחנה.

רותי חוזרת הביתה ומיד מסתגרת בחדר.

זה לא מה שחשבה.

כלומר, היה נחמד, ובע"ה הם עוד יתחתנו, אבל בכל זאת משהו מציק לרותי.

אולי העובדה שבני התפרץ לדבריה ארבע פעמים. ואולי גם העובדה שבני זילזל במדריך שהיה איתו במחנה. ואולי בגלל שבני לא הפסיק לדבר.

אבל אולי, חשבה רותי. אולי הכל נבע מהתרגשות? אולי הוא היה במתח לכן הוא לא הפסיק לדבר, לכן הוא קטע אותי מדיבורי? ואולי הוא רצה למצוא חן בעיני אז הוא סיפר לי שהמדריך השני לא משהו...

בכל אופן, הרי לא יכול להיות שסתם כך במקרה ה' הפגיש אותנו.

בע"ה עוד נתחתן!!

הפגישה השניה הייתה קשה עוד יותר. בני הביא עמו תמונות מהישיבה. הוא טרח להראות לרותי את כל החברים שלו, בלי שהוא שם לב לרגע שעוד שניה היא נרדמת.. משעמום.

בני סיפר על איך שהחניכים שלו העריצו אותו. ואיך בישיבה כולם באים להתייעץ איתו.

בני דיבר ודיבר... רותי- הקשיבה.

הדברים לא מתגלגלים כפי שתכננה.

אבל רותי לא מתייאשת!! היא לא תיתן לחלום להתנפץ!! שום דבר לא יפריד ביניהם.

בע"ה הם עוד ית...

וכך- פגישה שלישית.

בני מאחר. רותי, מנסה לדון לכף זכות. בטח יש לו סיבה טובה.

בני מתיישב ולא אומר דבר. שום סליחה, שום הסבר. רותי מאבדת קצת משלוותה ומעיזה לשאול.

"למה איחרת?" היא שואלת בחשש.

"אה, פשוט הייתה לי שיחת טלפון מאוד חשובה ולא רציתי לקטוע אותה, אז עמדתי פה בצד ודיברתי. דווקא ראיתי אותך כשהגעת".

רותי לא מאמינה למשמע אוזניה. והפגישה ממשיכה.

בני מספר לה על השיחה שהייתה להם בישיבה בענייני עזרה לזולת.

הוא סיפר שמאז, הוא ממש משתדל להקשיב לחברים, לעודד, לעזור. רותי מהנהנת בראשה באדישות.

ובני ממשיך ומדבר על עצמו, ממשיך ומספר- על עצמו...

עד ש... תודה לאל, הפגישה הסתיימה.

רותי מגיעה הביתה ופורצת בבכי. "אני לא מסוגלת לשמוע אותו יותר!! כמה הוא מדבר על עצמו ולא מתעניין בי!! הוא לא למד להגיד סליחה, תודה?? משהו??"

החלום התנפץ.

אין בני ו... אין חתונה.

עכשיו באמת קשה. ומצד שני גם קל.

רותי נשברת מהעובדה שהיא לא מתחתנת...

ומצד שני רותי שמחה מהעובדה שהיא לא צריכה לסבול עוד במחיצתו של בני...

אז מה קרה כאן? איך זה יכול להיות?

מאיפה נבע הפער הזה בין הדמיונות המושלמים למציאות המאכזבת?

זאת נדע, בחלק הבא.....







מציאות או דמיון- בחירה או כפייה?!

נדמה לי שהתשובה נמצאת כבר בתוך השאלה.

עיקר ההכרות של רותי עם בני נעשתה בראש של רותי. במחשבותיה.

אמנם, זה נכון שיש לו חיוך יפה, ושהוא עשה מורל עם החניכים.

אך כאמור, רותי לא ממש הכירה את בני. היא ראתה אותו, שמעה אותו, אך לא הכירה.

היא בנתה לעצמה בראש משהו שהוא לא ממש קיים.

לצערנו, ברוב המקרים שבהם אנו מתאהבים במישהו, ברוב המקרים אנו לא ממש מכירים.

אנו פוגשים, רואים ומתלהבים, נדלקים, או בלשון העם... מתאהבים.

אך- האם זו אהבה?

רותי בהחלט הייתה מאוהבת בבני.



השאלה היא באיזה בני היה הייתה מאוהבת?...



רותי הייתה מאוהבת בבני שהיא המציאה לעצמה.

רותי לא אהבה את בני האמיתי. מכיוון שרותי לא הכירה אותו. היה נדמה לה שהיא מכירה.

אך התברר שזה היה רק נדמה.

הרושם החיצוני, כשמו כן הוא. חיצוני.

לכן, לעיתים קרובות הוא יכול להיות מאוד מטעה ומבלבל, מאוד מזויף ולא אמיתי.



ובכל זאת איך אנו מתאהבים? איך קורה שכ"כ הרבה אנשים מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק לחשוב עליו, עליה... איך? למה? מה גורם לנו לאהוב? להתאהב?

ראשית כל, זה כיף.

כן, זה כיף להרגיש מאוהב. זה ממלא אותנו. הראש מלא במחשבות, בדמיונות, בסרטים.

אנו מפעילים את כל הכוחות היצירתיים שלנו ובונים לעצמנו עולם מושלם של- פנטזיות...

וזה כיף.

נכון שזה גם קצת כואב, בעיקר כשמתעוררים מהדמיון, אבל כנראה שקשה קצת בהתחלה, כשמרגישים את הכיף לחשוב על הכאב שעשוי להיות בסוף.

אחרת, לא היינו עושים זאת לעצמנו. אחרת לא היינו בוחרים להתאהב.

ובעצם, מה הכוונה לא היינו עושים זאת לעצמנו? מה הכוונה לא היינו בוחרים להתאהב?

הרי פשוט התאהבתי בו! מה הקשר אליי?? אני בחרתי את זה?? אני גרמתי לזה?? אני מאוהבת!! וזהו!!



מהסיפור של רותי, מתברר שכן.

אנו בוחרים להתאהב. אנו בוחרים לדמיין.



וכעת, לרגע, אני רוצה להמשיך ולספר לכם על קורותיה של רותי.

רותי שלנו, גדלה קצת, התבגרה קצת ולא תאמינו... רותי- התאהבה. שוב. כן, יש סיכוי לאהבה. ב"ה.

הפעם זה היה גדעון.

היא פגשה אותו בעבודה שלה. בחור מקסים. אותו היא באמת הכירה. זה לא היה רק בדמיון.

הם נפגשו כל יום בעבודה, דיברו, צחקו ו... התאהבו.

אך, הייתה בעיה אחת.

רותי דתייה, וגדעון- לא.

ושוב רותי המסכנה שלנו, מהי תעשה? היא מאוהבת!! רותי הלכה לייעוץ.

והיועצת אמרה לה בפשטות.

"האהבה היא איננה גזרה משמיים. אנו בוחרים במי להתאהב ובמי לא. את בוחרת להתאהב, ואם תרצי תוכלי גם לבחור אחרת".

רותי הייתה בשוק. "מה זאת אומרת לבחור אחרת? איך? אני כבר מאוהבת..."

המשיכה היועצת ואמרה-

"כן, זה בידיים שלך. אם תביני באמת, שהבחור הזה אמנם נחמד וחכם, אך הוא לא בשבילך, תוכלי להפסיק לאהוב אותו. תוכלי להפסיק להתלהב ממנו.

אם תפגשי איתו פחות, אם תפסיקי להטעין את הקשר הזה, אז בע"ה תפסיקי גם לאהוב, זה בידיים שלך."
רותי יצאה מהפגישה מהורהרת. אך להפתעתה הרגישה שמחה גדולה! רותי הרגישה שחרור גדול!!

סוף סוף!! אני יכולה לבחור!!

אני זו שמחליטה במי להתאהב, איזה כיף! ההחלטה חוזרת לידיים שלי!!

נורא הפחידה את רותי המחשבה שהאהבה איננה בשליטתה. עכשיו היא רגועה. היא השולטת.

לא, היא לא רוצה את גדעון. הוא חילוני, הוא חושב אחרת ממנה, מאמין אחרת ממנה.

היא רוצה משהו אחר..



עד כאן סיפורה של רותי.

ובכל זאת, אני רוצה לחזור ולשאול, מה גרם לרותי, ומה גורם לכולנו- להתאהב?? להתלהב??



ישנם שני דברים חשובים שכדאי להבין בכדי להתגבר על אותן הרגשות.

ראשית, כמו שכתבתי, צריך להבין שאנו בוחרים להתאהב, זוהי אינה גזירה משמיים.

אך חשוב לי מאוד להדגיש- שהבחירה הזאת ברוב המקרים, היא איננה מודעת!!

אנחנו לא עושים זאת מתוך הבנה, מתוך מודעות שזו בחירה שלנו.

רוב בני האדם אינם מודעים לכך שהם בוחרים להתאהב, להפך, הם חושבים שזו "גזירה משמיים..."

כך שהבחירה להתאהב במישהו, היא ברובה, בלתי מודעת.

לכן, הדבר השני שחשוב להבין הוא מה מניע אותנו להתאהב?? מה גורם לנו להתאהב??

מהם אותם מניעים בלתי מודעים לאהבה הזו? זאת נדע בהמשך...





סיבות שונות להתאהבות-
ישנן כמה סיבות. לא כולן מתאימות לכולם. אך כולן קיימות ברמות שונות ובשלבים שונים בחיינו.



הראשונה שבהם, היא- גיל ההתבגרות.

גיל הנעורים הינו גיל של חיפוש, של בניה, של תהייה.

מי אני? מה אני? לאן אני הולך? ואיפה אני נמצא? אלו הן שאלות לא פשוטות כלל. אפילו קשות.

הן יכולות לבלבל,לייאש, לתסכל.

ההתאהבות, היא פתרון מצוין. כן. במקום לחשוב על עצמי, אני אחשוב על מישהו אחר.

במקום להשקיע בעצמי, אני אשקיע בדמיון. זה הרבה יותר כיף, וזה הרבה יותר קל.

אז זה לא שבמודע אני בוחר "לברוח" מעצמי, אלא זה דבר שקורה בלי להבין.

וכן. ההתאהבות היא הרבה פעמים בריחה.

בריחה מעצמי. בריחה מעולמי, בריחה מהקשיים, בריחה מהמציאות.

במקום לחשוב על מצבי, על הבלגאן שיש לי עם ההורים, החברים, אני בוחרת להיכנס לעולם שברובו, הוא לא קיים.



ועוד נקודה.

כולנו אנשים חברתיים. כולנו רוצים להרגיש אהובים, מקובלים ורצויים. בכל גיל ובכל מצב האדם רוצה להיות אהוב. כן, כפשוטו, להרגיש אהוב, מקובל ומובן.

אך מה לעשות שלעיתים אנו לא מרגישים כך.

אין זה אומר שאיננו ראויים לאותו אהבה ושייכות אותה אנו מבקשים, אלא שמסיבות שלא תמיד ברורות לנו, הצורך הזה אינו מתממש באופן שמספק אותנו בחיינו.

עובדה היא, שגיל ההתבגרות הוא הגיל העיקרי שבו ישנם קשיים רבים הסובבים סביב עניין הדימוי העצמי, המקובלות החברתית, הביטחון העצמי.

ומשום כך, דווקא בגיל זה ישנו רצון מוגבר לחבר או חברה, ישנו רצון חזק לאהבה, לקשר, לחיבור, לביטחון להבנה...

ומה לעשות כשאין חבר? כשאין חברה?

מתאהבים. כן. אנו פוגשים בחור או בחורה, נחמד או נחמדה, ובוחרים להתאהב בו או בה.

מתחילים לחשוב עליו, עליה, ומרגישים את אותה אהבה... מדומה.

וזה ממלא אותנו, זה נותן בנו תקווה שאולי, יום אחד הדמיונות הללו יתממשו ובאמת נזכה לאהבה הזאת!!

באמת נרגיש את המקובלות, את האהבה, ההבנה.

זה נותן לנו את התחושה הטובה שאנו אהובים, רצויים, מקובלים... אפילו שזה רק בדמיון.

זה כבר כיף. ההתאהבות הזאת עוזרת לנו להתמודד עם תחושת הבדידות והלבד.



ועוד דבר.

יש בנו המון אהבה. המון.

הקב"ה נטע בנו, בני האדם כוחות טבעיים וגדולים של אהבה.

אהבה לחברים, אהבה להורים, אהבה לאחים, אהבה לבן זוג, אהבה לילדים, אהבה לנכדים, אהבה לה'.

יש בנו ב"ה הרבה אהבה. ואנו מחפשים דרכים להביע את האהבה.

למלא את הצורך שלנו בלאהוב ולהיות אהובים.

בכדי להגשים את כוח האהבה הגדול והנשגב שטמון בנו יש צורך במציאת אובייקט לו נוכל להעניק מאהבתנו. ישנם אובייקטים אשר יותר קשה להביע כלפיהם רגשי אהבה, וישנם אובייקטים שיותר קל.

אם כן, איך אפשר למלא את הצורך הזה בקלות יחסית?

אכן כן, להתאהב.

כשאני מתאהב, אני לכאורה משתמש בכוחות האהבה הללו.

אני מרגישה מלאה, אני מרגיש אהבה. אני מממש בדרך מהירה וקלה את עוצמות האהבה שבי.

וזה ממלא.



ועוד משהו.

לעיתים בגיל ההתבגרות ישנם נערים ונערות החווים קשיים עם ההורים.

ישנם לעיתים מתחים מסוימים, בין ההורה לילד, הגורמים לנו לחוש שהורינו, חלילה, לא אוהבים אותנו.

או אולי אוהבים, אבל לא מספיק אוהבים.

וזה חסר לנו. וזה כואב.

אהבה אם ואהבת אב, אלו הם האהבות הכי בסיסיות לאדם. הם נותנות לנו את הביטחון הכי חזק בעצמנו.

וכשאנו מרגישים שהם חלילה "התערערו" או "פחתו", אנו מחפשים את הדרכים האחרות למלא את אותו החוסר. להתאהב.

למצוא איזה מישהו נחמד, חמוד, להתאהב בו. ולקוות שהוא יתאהב בנו בחזרה.

שהוא יימלא את אותה תחושת חוסר.



בהזדמנות זו, אני רוצה להדגיש שלרוב התחושה הזאת של "לא אוהבים אותי בבית..."

אינה מביעה את האמת. הורינו אוהבים אותנו, גם בזמן המחלוקות, הדילמות והמתחים.

אלא, שלעיתים קשה לנו לחבר בין אי הסכמה לאהבה.

קשה לנו להפנים, שתיתכן מציאות של כעס עם אהבה.

שהורינו יכולים להתווכח איתנו, אך בו בזמן, לאהוב אותנו מאוד מאוד.





ונקודה אחרונה. (למרות שאני בטוחה שישנם עוד מניעים להתאהבות, ואותם נשאיר לכל אחד מאיתנו לחפש בעצמו...)

זה דיי IN להתאהב.

זה נותן תחושה שאני כמו כולם.

כי הרי בגיל הזה, בחברה מעורבות, לצערנו, אנו מתעסקים ה-מ-ו-ן בעניינים הללו של מי אוהב את מי, למה וכמה... וכשאני מתאהבת גם, יוצא שגם אני חלק מהחברה.

ישנם גורמים שונים 'האחראים' לכך שעניין ההתאהבות הוא כל כך מקובל ונפוץ.

חלקם יותר ברורים לנו, וחלקם פועלים ב'תיחכום' שיקשה עלינו לזהותם.

נפרט מעט על גורם אחד, עיקרי.

אמצעי התקשורת.

הם הנוטעות בנו חלק נכבד ממחשבות אלו...

על ידי הצפייה בסרטים וסדרות טלוויזיה שונות, אנו משרישים בתוכנו את המחשבה המוטעת, שחיים ללא התאהבות, אינם חיים, חלילה.

על ידי סרטים אלו, אנו מחזקים את התחושה הלא נכונה, שמה שהכי חשוב בחיים זה ההתאהבות.

על זה הם מדברים, משדרים, ושרים כל הזמן.

כמו כן גם המוסיקה שלנו.

המוסיקה הישראלית כמעט כולה עוסקת בענייני ה"בינו לבינה", כאילו מעבר לזה אין על מה לכתוב...

אין חיים חלילה...

כך שזו גם הזדמנות טובה להמליץ להמעיט בצפייה בסרטים וסדרות טלוויזיה מיותרות אלו.

מכוון שהם, מבלי שנשים את ליבנו לעניין, הם מחזקים את המחשבה וההרגשה שחיים בלי ההתאהבות אינם שווים... חס ושלום.

ונמשיך בעניינו.

אני זוכרת שפעם אחת בתיכון, ניגשה אליי חברה ואמרה לי שהיא חושבת שיש לה בעיה.

כששאלתי אותה מה הבעיה, היא ענתה לי, שהיא חושבת שהיא לא מסוגלת לאהוב.

היא אמרה שכל הבנות מסביבה מאוהבות במישהו, ורק היא לא, כך שהיא חושבת שיש לה בעיה...

עד כדי כך היא ההשפעה החברתית, שמי שלא "מצליח" להתאהב, חושש שחלילה יש לו בעיה.

דרך אגב, כיום היא נשואה באהבה ובאושר.



טוב, אז הבנו שאנו בוחרים להתאהב, ושיש לנו מניעים בלתי מודעים לכך.

ומה הלאה? מה אפשר לעשות?!

מה לעשות במקרה שכבר התאהבתי? אני בתוך זה? כבר בחרתי, יש דרך לצאת מזה? יש אור?

ושוב.. בתשובה בפרק הבא...











איך יוצאים מזה?!

והתשובה היא- בוודאי שיש אור. בוודאי שאפשר לצאת.

ראשית, עצם הרצון לצאת מזה היא כבר חצי דרך ליציאה...

ונסכם את "שלבי היציאה אל האור":



א-להבין שאני בחרתי, ואני עדיין, ברגע זה ממש, בוחרת להתאהב בו.



ב- להבין את המניעים להתאהבות ולעבוד עליהם.

למשל, גיליתי שיש לי בעיות בביטחון העצמי, ותחושת ההתאהבות, נותנת לי תקווה שיום אחד גם אני אזכה לאהבה, גם אני אזכה לביטחון של קשר, להבנה, להקשבה.

במקרה כזה, הייתי עובדת על הביטחון העצמי שלי. הייתי מפרטת לעצמי את כל התכונות הטובות שלי.

הייתי עושה רשימה של המעשים הטובים שעשיתי. הייתי משננת בראש, שאני טובה, שיש לי תכונות טובות. שאני אהובה. שה' אוהב אותי ושהביטחון העצמי שלי לא תלוי באף אחד!! רק בעצמי.



ואם גיליתי שאני מתאהבת כי זה ממלא לי את תחושת הריקנות. הייתי מנסה למלא את הריקנות הזאת.

לברר יותר מי אני, מה אני, במה אני מאמין, לאן אני שואף.

לחשוב על תחומי עניין שמעסיקים, על חלומות קטנים או גדולים שאני רוצה להגשים,

לבחור התנדבות בה אני מאמין שיהיה בכוחי לתת ולהתמלא- להרגיש שהעולם זקוק לי!

שהעולם לא יכול בלעדיי!

וכך הלאה.

כלומר, אחרי שהייתי מבררת עם עצמי את המניע לכך שבחרתי להתאהב, הייתי מנסה לעבוד על אותו המניע ולנסות לממש אותו בדרך אחרת. חיובית ואמיתית יותר.



ג- להשתדל כמה שיותר להפסיק להטעין את הקשר הזה. לא להתקשר, לא להיפגש ולא לדמיין.

אהבה, אינה מחזיקה מעמד בלי שמטפחים אותה, בלי שמשקיעים בה.

לכן, בכדי להתמודד עם רגשות אלו, צריך לא להשקיע, לא לטפח ולא להטעין.

זה קשה, אני יודעת. בעיקר קשה לשנות את המחשבות את הדמיונות. קשה לשלוט עליהם.

וזה אפילו מפחיד כי-

על מה אני אחשוב עכשיו?? אם אני אפסיק לחשוב עליו יהיה לי ממש ריק בראש? מה אני אעשה בלי המחשבות הללו? על מה אני אחשוב?

אז ראשית, עצם השאלות הללו מוכיחות שהדמיונות, והמחשבות מכסות על משהו אחר.

מכסות על איזו תחושה של ריקנות שנמצאת בתוכנו. המחשבות מכסות את אותה הריקנות.

ובכל זאת, על מה נחשוב עכשיו?

נחשבו על עצמנו. נחשוב על חיינו.

מי אני? מה אני? במה אני מאמין? מה אני רוצה? מה חשוב לי בחיים? מה יש לי לעשות היום? ומחר? איך אני יכולה לנצל את הזמן יותר טוב? ובכלל, מה אני יכולה לעשות בכדי להיות יותר טובה? בכדי להתקדם? להשתפר? בכדי להיות יותר שמח? בכדי להתפלל יותר טוב? ואלי מישהו צריך את עזרתי? אולי אפשר להקדיש יותר זמן לאחי הקטן? ואולי סבתא תשמח אם אבוא לבקר אותה יותר? ואולי... ואולי... מתברר שאם רק נרצה, ונשתדל יש לנו ב"ה הרבה על מה לחשוב.

הרבה על מה לעבוד.

ונחזור לענייננו.

האהבה היא כמו פלאפון, אם לא נטעין אותה היא תכבה. לכן כדאי להפסיק להטעין.



ד- להתפלל. לבקש מה' שיעזור לנו להתגבר. לשמוח. שיעזור לנו לממש את כוחות האהבה הללו בדרכים מועילות וטובות יותר.

שיעזור לנו להמשיך הלאה ולא ליפול. לא להתעצב. שיעזור לנו להאמין בכוחותינו, ולהאמין שבבוא הזמן המתאים נזכה לאהבה הכי גדולה, הכי אמיתית והכי טהורה שאפשר. להתפלל, שלא נתייאש גם אם הדרך לא קלה.



ה- לנסות באמת לממש את כוחות האהבה שבנו בדרכים מועילות וטובות, וישנם דרכים רבות לכך.

אפשר להשקיע יותר בחברות, בשכנות, באחים, בהורים, בסבא ובסבתא, באחיינים, בקב"ה, במי בצריך ו- בעצמי!!

כן, לאהוב את עצמי יותר! כי זה כ"כ חשוב! שנאהב את עצמנו, שנשמח בתכונות הטובות שיש בנו!

ועוד יותר מכך, מי שאוהב את עצמו באמת- מבפנים, זקוק לפחות אישורי אהבה מבחוץ..

יכולת האהבה שבנו היא דבר נפלא. אדיר.

האהבה היא מתנה עצומה שנטע בנו ה'.

כוחות האהבה הם אלו המשפיעים אלינו במעשי החסד, בעזרה לחברים, בנכונות להתנדב, לסייע, להקשיב. כוחות האהבה מחברים אותנו אחד לשני, הם הופכים אותנו להיות אכפתיים ורגישים.

אנו רק צריכים להשתדל לפתח אותנו בכיוונים הנכונים.





ולפני סיום- עוד נקודה קטנה לרגעים קשיים...

כדאי להזכיר לעצמנו, דווקא ברגעים הקשיים, שבסופו של דבר בע"ה גם את ואתה תזכו לעמוד מתחת החופה עם אהוב לבכם, החצי השני של נשמתכם, שיועד משמיים, ואיתו או איתה בע"ה תעבירו את שאר חייכם.

כשתגיעו לרגע הזה רק תודו לעצמכם על כל "התאהבויות הסרק" שחסכתם בדרך, על כל הצלקות שאין לכם, כל כאבי הלב שחסכתם מעצמכם, וחשוב מאוד – כל ההשוואות שלא יהיו בין בעלך/ אשתך האמיתי לכל מיני אהובים חצי דמיוניים.



ועוד הערה קטנה שחשוב להדגיש- מצד האמת, ישנו הבדל גדול בין אהבה לבין התאהבות.

לצערנו, העולם סביבנו מאוד 'עקום' בתחום של אהבה, ואנחנו מושפעים מזה.

כיום, בעולם המערבי, ההבדל בין אהבה להתאהבות הטשטש עד כדי כך שאנשים באמת חושבים שאהבה היא התאהבות.

אהבה היא משהו שנבנה. היא מתבססת וגדלה על ידי נתינה ארוכת טווח.

ההתאהבות, לעומתה היא זיק ראשוני של התלהבות, שאינו מבוסס, ולעיתים קרובות אינו מדויק ואינו תואם למציאות.

נערים ונערות בהחלט מסוגלים להתאהבות, אבל הם לא הגיעו עדיין לשלב של אהבה.

ולמי שיבוא ויטען שהוא כן הגיע לשלב של אהבה, נענה בפשטות, שמטרת האהבה ביהדות- באמת, היא לבנות משפחה,

ובגיל הזה, 15, 16, 17 אני מניחה, שעוד לא מעונינים בכך... כך שלמרות שישנו רגש של התאהבות, זה עוד לא הזמן לאהבה.



ולסיום, הפעם באמת... חשוב גם לזכור שכל דבר הוא תהליך.

כך שאם אני אקום מחר בבוקר ואני עדיין ארגיש את תחושת ההתאהבות. זה בסדר, הגיוני.

דברים לוקחים, זמן, מאמץ, השתדלות.

העיקר- לא להתייאש. לא להתייאש כלל!

להתמיד, להאמין, להשתדל ולהתפלל.

כך למרות שבהתחלה סביר להניח שיהיה קשה, צריך להאמין שעוד שבוע יהיה יותר קל, ועוד חודש הרבה הרבה יותר קל ,

ועוד חצי שנה ייתכן שלא נזכור עוד את העניין...

וכן, חשוב לזכור שהקב"ה רואה כל השתדלות שלנו. ולו הקטנה ביותר.

הקב"ה מעריך ויודע. הקב"ה איתנו כל הזמן.

הקב"ה לא שם בפנינו ניסיון שאין לנו כוחות לעמוד בו!

כנראה שאנו מסוגלים.

אנו רק צריכים להאמין בעצמנו ובכוחותינו.

ובע"ה שאנו נשתדל מלמטה, והקב"ה יסייע לכולנו מלמעלה.

יהי רצון שנזכה למלא את עולמנו בהרבה אהבה, אחווה שלום ורעות.

ברכה והצלחה,

שמחה, בריאות ואמונה,

אודליה.

חברים מקשיבים


הקישור- http://www.kipa.co.il/noar/show.asp?id=14008
אין לי מה לומר.....אליעד.
מיזדהה בכאב...
לא אהבתי!משה
הסיפור הזה כ"כ מגמתי שזה מפחיד. ממתי מישהו שמתאהבים בו נהיה כ"כ רשע/חסר טאקט רק בגלל שהוא כזה?
אפשר גם להידלק (מינוח מדוייק יותר מ"להתאהב") על בן אדם טוב וראוי, וזה לא סותר את זה שמדובר בקשר/רגש בעייתי.


אפשר להבין למה קשר כזה הוא רע, אפשר להבין ביותר את כאבה של פותחת השרשור, אבל לענ"ד - בתור מי שכמה שנים מעליכם - הדוגמא רעה.
ממש לא לעניין.פרת משה רבינו
מעבר לזה שהמאמרים המצוטטים עצמם הם מאוד מגמתיים, הם עוסקים בנקודה אחרת.
לעניות דעתי, הנקודה בשאלה של "ילדה קשה..." היא לא: "התאהבתי במישהו, איך אני יוצאת מזה?", אלא: "קשה לי להתמודד עם האובדן של חבר של אח שלי, וקשה לי עוד יותר כי אהבתי אותו (והוא אפילו לא ידע)."

"ילדה קשה..." - בעז"ה אשלח לך מסר"ש.
מועדים לשמחה!
איזה עצובבב......א-ב-ג-ד
ילדה קשה...מה זה משנה...
זה באמת עצוב הסיפור שלך אבל את צכה להגיד תודה שלא קרה לאח שלך כלום...
ואולי הכול משמים מי אמר שבאמת עוז היה אדם שמתאים לך יכול להיות מאוד שבסוף היית מגלה שהוא בכלל לא אותו אחד שחשבת ויש לו אישיות אחרת...

בעז"ה שרק יהיה לך טוב והרבה הצלחה...
ככה לומר?!?... זה לא נכון ..(הגישה)אליעד.
ש..."יכול להיות מאוד שבסוף היית מגלה שהוא בכלל לא אותו אחד שחשבת ויש לו אישיות אחרת"
לא ככה ..
לפחות אני חושב ...
לפי דעתי שאת כול כך צדקת.. שכבר בגיל צעיר...
הוא סיים את מטרתו...
וזה טוב..
אלוי אלי.....
כי למה צריך עוד לסבול אני מאמין ששם יותר טוב..
לו ..
ואם את אוהבת אותו אז את צריחה לדעת שזה רק בישבילו ..
ותארי לך עכשו הוא שם למלה רואה אותך בוכה ואיך הוא מרגיש ..
איך....?
איך....??
איך....???
איך....????
תחשבי טוב...
ואולי גם הוא אוהב אותך??...
ואם את באמת אוהבת אותו ובאמת רוצה לטובתו אז...
את צריכה להיות מאושרת....
ועוד משו ....כדי שהיה לך קצת סיפוק....
היתי מציע לקרוא לזכרו איזה פרק תהילים ...
וכמה שיותר פעמים...
בהצלחה..
עלו ועצליחו..
אליעד.
נורא....קוצ'יניו
גם המורה שלי- כנרת מנדל ה"יד נרצחה בפיגוע הזה..
יימח שמם וזכרם!...
האמת ..אליעד.
שאין לי שמץ אל איזה פיגוע אתם מדברים ...
מישו אלי יכול לעזור לי.............???
תודה מראש...
תפנה אלי בש"אאמסטי דמתי
אוויי איזה קשה!!יקירה
תאמת...אני לא כ"כ יכולהלענות לך..כי זה באמת קשה ..אבל לפני חודשים בערך סתבא שלי נפטרה!!ובאמת הייתי איתה בכלל רגע עד שהיא מתה.היא הייתה חולה במחלת סרטן!ותאמת..אמרתי לעצמי הוא שאת ממשיכה כל החיים להיות עצובה או שאת באמת עולה וממשיכה!עם החיים!!ובאמת זה קשה לראות כל שלב בחיים עד שהיא מתה!אבל אין מתפללים ל'ה יתברך!והוא נותן כוחות!!בהצלחה!!חמודה!!
רבנו..אליעד.
סתם הצעע.. תעשה
--------------------------------------------------------------------------------------
ככה
-------------------------------------------------------------------------------------
בין למה שאת כותב לחתימה...
כי זה גורם ליתבלבל..........
ממה???לא הבנתי?אליעדיקירה
תקראי שוב...!!!!!אליעד.
דוגרי..תעשי קו מפריד בין ההודעה, לחתימה420mal
גודמה:
בלה,בלה בלה, בלה בלה בלה
--------------------------[קו מפריד]
חתימה
*דוגמה420mal
ספור עצובננסי
את מספרת ספור מאד עצוב ומעלה שאלות מאד עמוקות. כשמישהוא נפטר ובמיוחד בגיל צעיר ובמיוחד שזה בפיגוע, הראש לא מפסיק לעבוד-מה היה קורה אילו הם לא עמדו בטרמפיאדה באותו רגע. מה היה קורה אם משפחת דיקשטיין לא היה עובר בדיוק באותו רגע בכביש הזה? יש לי שכן שנרצח בפיגוע (בן 17) ובכל שלב בחיים אמא שלו חושבת איפה הוא ואיפה החברים שלו. וגם, אנשים שמתחתנים פעם שניה-איזה בן-זוג היה ה"באשערט"-במיוחד אחרי פיגוע. אלה לא שאלות קלות. אני חושבת שזה רעיון טוב כמו שאליעד הציע-תעשי משהוא לזכרו-או תכתבי משהוא על החיים שלו. תשאלי את החברים שלו-פשוט לתת מקום לזכרו-כך תוכלי לעבור את זה יותר בקלות.
מה אתה רוצה לא הבנתי וזהוו!!חחים טובים!!יקירה
אמא'לה! כמעט בכיתי.... עצוב...אנונימי (פותח)אחרונה
אני חושבת שמה ששירה סיפרה- עם רותי -יכול לעזור לך...
כי באמת, די קשה לצאת נגד אהבה, אבל כשאת יודעת שלא הכרתותו באמת, אז זה מנחם אותך...! ואת יכולה לדמיין לעצמך תכונות לא יפות שלו ולראות שהוא לא היה כזה חמוד כמו שהוא היה ניראה.. (אמאלה!! אני מסריחה.... מה שרשמתי לך נשמע מטומטם ומסריח ובוטא וחסר טאקת {במיוחד שהמדובר פה כבר מת..-נרצח} אבל אני יודעת שלי זה היה עוזר....!)
מקווה שעזרתי....
שוב סליחה..........
שאלה: מה זה רשי תיבות לענ"ד???מה זה משנה...
סורי על הבורות...
לעניות דעתי |נראלי|אפוש
צודקתאמסטי דמתיאחרונה
לענ"ד זה לעניות דעתי.
שיהיה לכולם!חג שמח!שתזכו להיות תמיד בסוכה ולצחוק !יקירה
אמן אמן...גמלך, ולכל עמ"י!..=)קוצ'יניו
שיהיה חג שמייייח!!!!! ושבעז''ה לא ירד גשם בסוכה!!!גב''שניקית גאה
שירדדד...חג שמח=}שרון אבורביע
שיררד?..למה?..קוצ'יניו
אה? שלג?קוצ'יניו
קודם כל, חכי עד אחרי סוכות..
דבר שני- שנה שעברה ירד אצלינו פוול שלג!...
חג שמח לכולם!תפוזה 1אחרונה
ממש ממש חשוב!!יעל =)

בס"ד

בבקשה תתפללו דחוף לרפואת אסף אמיתי בן ציפורה ברכה.
הוא ממש חולה ואמא שלו נפטרה לפני חודש בערך..
תזכו למצוות!!

מצורף פה מזמור כ' בתהילים, בבקשה תגידו אותו לרפואתו..

תהילים פרק כ

א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ--    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

הנה הפרקים שאמרו להגיד עליו:מומו הפרה*
אתם לא חיי'בים לקרוא את כולם..עדיי'ף..זה הפרקים שהמשפחה שלו הביאה לנו להתפלל עליו...

ו',כ',ל',י"ב,כ"ה,ל"ב,ל"ח,מ"א,נ"א,פ"ו,צ"א, ק',ק"ב,ק"ג,ק"ז,קט"ז,קי"ח,ק"ל,קל"ט,קמ"ב-הפרקים שאמרו להגיד עליו!!

הנה הם למטה...

שנשמע רק בשורות טובות!!!אמן!!

ו,א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ו,ב יְהוָה, אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וְאַל-בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.
ו,ג חָנֵּנִי יְהוָה, כִּי אֻמְלַל-אָנִי: רְפָאֵנִי יְהוָה--כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.
ו,ד וְנַפְשִׁי, נִבְהֲלָה מְאֹד; ואת (וְאַתָּה) יְהוָה, עַד-מָתָי.
ו,ה שׁוּבָה יְהוָה, חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
ו,ו כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ; בִּשְׁאוֹל, מִי יוֹדֶה-לָּךְ.
ו,ז יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי--אַשְׂחֶה בְכָל-לַיְלָה, מִטָּתִי; בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה.
ו,ח עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; עָתְקָה, בְּכָל-צוֹרְרָי.
ו,ט סוּרוּ מִמֶּנִּי, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: כִּי-שָׁמַע יְהוָה, קוֹל בִּכְיִי.
ו,י שָׁמַע יְהוָה, תְּחִנָּתִי; יְהוָה, תְּפִלָּתִי יִקָּח.
ו,יא יֵבֹשׁוּ, וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד--כָּל-אֹיְבָי; יָשֻׁבוּ, יֵבֹשׁוּ רָגַע.

כ,א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
כ,ב יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה; יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
כ,ג יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ; וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
כ,ד יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ; וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
כ,ה יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ; וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
כ,ו נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ-- וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה, כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
כ,ז עַתָּה יָדַעְתִּי-- כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ-- בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
כ,ח אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
כ,ט הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
כ,י יְהוָה הוֹשִׁיעָה: הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

ל,א מִזְמוֹר: שִׁיר-חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד.
ל,ב אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה, כִּי דִלִּיתָנִי; וְלֹא-שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי.
ל,ג יְהוָה אֱלֹהָי-- שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ, וַתִּרְפָּאֵנִי.
ל,ד יְהוָה--הֶעֱלִיתָ מִן-שְׁאוֹל נַפְשִׁי; חִיִּיתַנִי, מיורדי- (מִיָּרְדִי-) בוֹר.
ל,ה זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו; וְהוֹדוּ, לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.
ל,ו כִּי רֶגַע, בְּאַפּוֹ-- חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ:
בָּעֶרֶב, יָלִין בֶּכִי; וְלַבֹּקֶר רִנָּה.
ל,ז וַאֲנִי, אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי-- בַּל-אֶמּוֹט לְעוֹלָם.
ל,ח יְהוָה-- בִּרְצוֹנְךָ, הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי-עֹז:
הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ; הָיִיתִי נִבְהָל.
ל,ט אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא; וְאֶל-אֲדֹנָי, אֶתְחַנָּן.
ל,י מַה-בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל-שָׁחַת:
הֲיוֹדְךָ עָפָר; הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ.
ל,יא שְׁמַע-יְהוָה וְחָנֵּנִי; יְהוָה, הֱיֵה-עֹזֵר לִי.
ל,יב הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי, לְמָחוֹל לִי: פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי; וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.
ל,יג לְמַעַן, יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד-- וְלֹא יִדֹּם:
יְהוָה אֱלֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ.

יב,א לַמְנַצֵּחַ עַל-הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד.
יב,ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה, כִּי-גָמַר חָסִיד: כִּי-פַסּוּ אֱמוּנִים, מִבְּנֵי אָדָם.
יב,ג שָׁוְא, יְדַבְּרוּ--אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ: שְׂפַת חֲלָקוֹת--בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ.
יב,ד יַכְרֵת יְהוָה, כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת-- לָשׁוֹן, מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת.
יב,ה אֲשֶׁר אָמְרוּ, לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר--שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ: מִי אָדוֹן לָנוּ.
יב,ו מִשֹּׁד עֲנִיִּים, מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים:
עַתָּה אָקוּם, יֹאמַר יְהוָה; אָשִׁית בְּיֵשַׁע, יָפִיחַ לוֹ.
יב,ז אִמְרוֹת יְהוָה, אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת:
כֶּסֶף צָרוּף, בַּעֲלִיל לָאָרֶץ; מְזֻקָּק, שִׁבְעָתָיִם.
יב,ח אַתָּה-יְהוָה תִּשְׁמְרֵם; תִּצְּרֶנּוּ, מִן-הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם.
יב,ט סָבִיב, רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן; כְּרֻם זֻלּוּת, לִבְנֵי אָדָם.

כה,א לְדָוִד: אֵלֶיךָ יְהוָה, נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
כה,ב אֱלֹהַי--בְּךָ בָטַחְתִּי, אַל-אֵבוֹשָׁה; אַל-יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי.
כה,ג גַּם כָּל-קֹוֶיךָ, לֹא יֵבֹשׁוּ; יֵבֹשׁוּ, הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.
כה,ד דְּרָכֶיךָ יְהוָה, הוֹדִיעֵנִי; אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי.
כה,ה הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי-- כִּי-אַתָּה, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי;
אוֹתְךָ קִוִּיתִי, כָּל-הַיּוֹם.
כה,ו זְכֹר-רַחֲמֶיךָ יְהוָה, וַחֲסָדֶיךָ: כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
כה,ז חַטֹּאות נְעוּרַי, וּפְשָׁעַי-- אַל-תִּזְכֹּר:
כְּחַסְדְּךָ זְכָר-לִי-אַתָּה-- לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה.
כה,ח טוֹב-וְיָשָׁר יְהוָה; עַל-כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.
כה,ט יַדְרֵךְ עֲנָוִים, בַּמִּשְׁפָּט; וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ.
כה,י כָּל-אָרְחוֹת יְהוָה, חֶסֶד וֶאֱמֶת-- לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ, וְעֵדֹתָיו.
כה,יא לְמַעַן-שִׁמְךָ יְהוָה; וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי, כִּי רַב-הוּא.
כה,יב מִי-זֶה הָאִישׁ, יְרֵא יְהוָה-- יוֹרֶנּוּ, בְּדֶרֶךְ יִבְחָר.
כה,יג נַפְשׁוֹ, בְּטוֹב תָּלִין; וְזַרְעוֹ, יִירַשׁ אָרֶץ.
כה,יד סוֹד יְהוָה, לִירֵאָיו; וּבְרִיתוֹ, לְהוֹדִיעָם.
כה,טו עֵינַי תָּמִיד, אֶל-יְהוָה: כִּי הוּא-יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי.
כה,טז פְּנֵה-אֵלַי וְחָנֵּנִי: כִּי-יָחִיד וְעָנִי אָנִי.
כה,יז צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ; מִמְּצוּקוֹתַי, הוֹצִיאֵנִי.
כה,יח רְאֵה עָנְיִי, וַעֲמָלִי; וְשָׂא, לְכָל-חַטֹּאותָי.
כה,יט רְאֵה-אֹיְבַי כִּי-רָבּוּ; וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי.
כה,כ שָׁמְרָה נַפְשִׁי, וְהַצִּילֵנִי; אַל-אֵבוֹשׁ, כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
כה,כא תֹּם-וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי: כִּי, קִוִּיתִיךָ.
כה,כב פְּדֵה אֱלֹהִים, אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, צָרוֹתָיו.

לב,א לְדָוִד, מַשְׂכִּיל: אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע; כְּסוּי חֲטָאָה.
לב,ב אַשְׁרֵי אָדָם--לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָו‍ֹן; וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.
לב,ג כִּי-הֶחֱרַשְׁתִּי, בָּלוּ עֲצָמָי-- בְּשַׁאֲגָתִי, כָּל-הַיּוֹם.
לב,ד כִּי, יוֹמָם וָלַיְלָה-- תִּכְבַּד עָלַי, יָדֶךָ:
נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי-- בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.
לב,ה חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, וַעֲו‍ֹנִי לֹא-כִסִּיתִי--
אָמַרְתִּי, אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה;
וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן חַטָּאתִי סֶלָה.
לב,ו עַל-זֹאת, יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ-- לְעֵת מְצֹא:
רַק, לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים-- אֵלָיו, לֹא יַגִּיעוּ.
לב,ז אַתָּה, סֵתֶר לִי-- מִצַּר תִּצְּרֵנִי:
רָנֵּי פַלֵּט; תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.
לב,ח אַשְׂכִּילְךָ, וְאוֹרְךָ--בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ; אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי.
לב,ט אַל-תִּהְיוּ, כְּסוּס כְּפֶרֶד-- אֵין הָבִין:
בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם; בַּל, קְרֹב אֵלֶיךָ.
לב,י רַבִּים מַכְאוֹבִים, לָרָשָׁע: וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה--חֶסֶד, יְסוֹבְבֶנּוּ.
לב,יא שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ, צַדִּיקִים; וְהַרְנִינוּ, כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב.

לח,א מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.
לח,ב יְהוָה--אַל-בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.
לח,ג כִּי-חִצֶּיךָ, נִחֲתוּ בִי; וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.
לח,ד אֵין-מְתֹם בִּבְשָׂרִי, מִפְּנֵי זַעְמֶךָ; אֵין-שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי, מִפְּנֵי חַטָּאתִי.
לח,ה כִּי עֲו‍ֹנֹתַי, עָבְרוּ רֹאשִׁי; כְּמַשָּׂא כָבֵד, יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.
לח,ו הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ, חַבּוּרֹתָי: מִפְּנֵי, אִוַּלְתִּי.
לח,ז נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד-מְאֹד; כָּל-הַיּוֹם, קֹדֵר הִלָּכְתִּי.
לח,ח כִּי-כְסָלַי, מָלְאוּ נִקְלֶה; וְאֵין מְתֹם, בִּבְשָׂרִי.
לח,ט נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד-מְאֹד; שָׁאַגְתִּי, מִנַּהֲמַת לִבִּי.
לח,י אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל-תַּאֲוָתִי; וְאַנְחָתִי, מִמְּךָ לֹא-נִסְתָּרָה.
לח,יא לִבִּי סְחַרְחַר, עֲזָבַנִי כֹחִי; וְאוֹר-עֵינַי גַּם-הֵם, אֵין אִתִּי.
לח,יב אֹהֲבַי, וְרֵעַי--מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ; וּקְרוֹבַי, מֵרָחֹק עָמָדוּ.
לח,יג וַיְנַקְשׁוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי, דִּבְּרוּ הַוּוֹת; וּמִרְמוֹת, כָּל-הַיּוֹם יֶהְגּוּ.
לח,יד וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ, לֹא אֶשְׁמָע; וּכְאִלֵּם, לֹא יִפְתַּח-פִּיו.
לח,טו וָאֱהִי--כְּאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-שֹׁמֵעַ; וְאֵין בְּפִיו, תּוֹכָחוֹת.
לח,טז כִּי-לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי; אַתָּה תַעֲנֶה, אֲדֹנָי אֱלֹהָי.
לח,יז כִּי-אָמַרְתִּי, פֶּן-יִשְׂמְחוּ-לִי; בְּמוֹט רַגְלִי, עָלַי הִגְדִּילוּ.
לח,יח כִּי-אֲנִי, לְצֶלַע נָכוֹן; וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.
לח,יט כִּי-עֲו‍ֹנִי אַגִּיד; אֶדְאַג, מֵחַטָּאתִי.
לח,כ וְאֹיְבַי, חַיִּים עָצֵמוּ; וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.
לח,כא וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה, תַּחַת טוֹבָה-- יִשְׂטְנוּנִי, תַּחַת רדופי- (רָדְפִי-) טוֹב.
לח,כב אַל-תַּעַזְבֵנִי יְהוָה: אֱלֹהַי, אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי.
לח,כג חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי: אֲדֹנָי, תְּשׁוּעָתִי.



מא,א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
מא,ב אַשְׁרֵי, מַשְׂכִּיל אֶל-דָּל; בְּיוֹם רָעָה, יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.
מא,ג יְהוָה, יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ--יאשר (וְאֻשַּׁר) בָּאָרֶץ; וְאַל-תִּתְּנֵהוּ, בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו.
מא,ד יְהוָה--יִסְעָדֶנּוּ, עַל-עֶרֶשׂ דְּוָי; כָּל-מִשְׁכָּבוֹ, הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ.
מא,ה אֲנִי-אָמַרְתִּי, יְהוָה חָנֵּנִי; רְפָאָה נַפְשִׁי, כִּי-חָטָאתִי לָךְ.
מא,ו אוֹיְבַי--יֹאמְרוּ רַע לִי; מָתַי יָמוּת, וְאָבַד שְׁמוֹ.
מא,ז וְאִם-בָּא לִרְאוֹת, שָׁוְא יְדַבֵּר--לִבּוֹ, יִקְבָּץ-אָוֶן לוֹ; יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר.
מא,ח יַחַד--עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ, כָּל-שֹׂנְאָי; עָלַי--יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי.
מא,ט דְּבַר-בְּלִיַּעַל, יָצוּק בּוֹ; וַאֲשֶׁר שָׁכַב, לֹא-יוֹסִיף לָקוּם.
מא,י גַּם-אִישׁ שְׁלוֹמִי, אֲשֶׁר-בָּטַחְתִּי בוֹ-- אוֹכֵל לַחְמִי;
הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב.
מא,יא וְאַתָּה יְהוָה, חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי; וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם.
מא,יב בְּזֹאת יָדַעְתִּי, כִּי-חָפַצְתָּ בִּי: כִּי לֹא-יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי.
מא,יג וַאֲנִי--בְּתֻמִּי, תָּמַכְתָּ בִּי; וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם.
מא,יד בָּרוּךְ יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--מֵהָעוֹלָם, וְעַד הָעוֹלָם: אָמֵן וְאָמֵן.

נא,א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
נא,ב בְּבוֹא-אֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא-- כַּאֲשֶׁר-בָּא, אֶל-בַּת-שָׁבַע.
נא,ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי.
נא,ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.
נא,ה כִּי-פְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד.
נא,ו לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי:
לְמַעַן, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ-- תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ.
נא,ז הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.
נא,ח הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת; וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.
נא,ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.
נא,י תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ.
נא,יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה.
נא,יב לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
נא,יג אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי.
נא,יד הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ; וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.
נא,טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ; וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ.
נא,טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, אֱלֹהִים-- אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי:
תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי, צִדְקָתֶךָ.
נא,יז אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח; וּפִי, יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.
נא,יח כִּי, לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה.
נא,יט זִבְחֵי אֱלֹהִים, רוּחַ נִשְׁבָּרָה:
לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה-- אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה.
נא,כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם.
נא,כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל;
אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים.

פו,א תְּפִלָּה, לְדָוִד:
הַטֵּה-יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי-- כִּי-עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי.
פו,ב שָׁמְרָה נַפְשִׁי, כִּי-חָסִיד אָנִי:
הוֹשַׁע עַבְדְּךָ, אַתָּה אֱלֹהַי-- הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ.
פו,ג חָנֵּנִי אֲדֹנָי: כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא, כָּל-הַיּוֹם.
פו,ד שַׂמֵּחַ, נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ: כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי, נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
פו,ה כִּי-אַתָּה אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח; וְרַב-חֶסֶד, לְכָל-קֹרְאֶיךָ.
פו,ו הַאֲזִינָה יְהוָה, תְּפִלָּתִי; וְהַקְשִׁיבָה, בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי.
פו,ז בְּיוֹם צָרָתִי, אֶקְרָאֶךָּ: כִּי תַעֲנֵנִי.
פו,ח אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ.
פו,ט כָּל-גּוֹיִם, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ--יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי; וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ.
פו,י כִּי-גָדוֹל אַתָּה, וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת; אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.
פו,יא הוֹרֵנִי יְהוָה, דַּרְכֶּךָ-- אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ;
יַחֵד לְבָבִי, לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.
פו,יב אוֹדְךָ, אֲדֹנָי אֱלֹהַי--בְּכָל-לְבָבִי; וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם.
פו,יג כִּי-חַסְדְּךָ, גָּדוֹל עָלָי; וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי, מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
פו,יד אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ-עָלַי, וַעֲדַת עָרִיצִים, בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי;
וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם.
פו,טו וְאַתָּה אֲדֹנָי, אֵל-רַחוּם וְחַנּוּן; אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.
פו,טז פְּנֵה אֵלַי, וְחָנֵּנִי: תְּנָה-עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ; וְהוֹשִׁיעָה, לְבֶן-אֲמָתֶךָ.
פו,יז עֲשֵׂה-עִמִּי אוֹת, לְטוֹבָה:
וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ-- כִּי-אַתָּה יְהוָה, עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.

צא,א יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן; בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן.
צא,ב אֹמַר--לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ.
צא,ג כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת.
צא,ד בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ--וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
צא,ה לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם.
צא,ו מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
צא,ז יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף--וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ.
צא,ח רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט; וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
צא,ט כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי; עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.
צא,י לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.
צא,יא כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.
צא,יב עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ: פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.
צא,יג עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ; תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.
צא,יד כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי.
צא,טו יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ--עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ.
צא,טז אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ; וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.

ק,א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.
ק,ב עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.
ק,ג דְּעוּ-- כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים:
הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ-- עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
ק,ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה--חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
ק,ה כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

קב,א תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף-- וְלִפְנֵי יְהוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
קב,ב יְהוָה, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי; וְשַׁוְעָתִי, אֵלֶיךָ תָבוֹא.
קב,ג אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-- בְּיוֹם צַר-לִי:
הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ; בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי.
קב,ד כִּי-כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי; וְעַצְמוֹתַי, כְּמוֹקֵד נִחָרוּ.
קב,ה הוּכָּה-כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי: כִּי-שָׁכַחְתִּי, מֵאֲכֹל לַחְמִי.
קב,ו מִקּוֹל אַנְחָתִי-- דָּבְקָה עַצְמִי, לִבְשָׂרִי.
קב,ז דָּמִיתִי, לִקְאַת מִדְבָּר; הָיִיתִי, כְּכוֹס חֳרָבוֹת.
קב,ח שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה-- כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג.
קב,ט כָּל-הַיּוֹם, חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי; מְהוֹלָלַי, בִּי נִשְׁבָּעוּ.
קב,י כִּי-אֵפֶר, כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי; וְשִׁקֻּוַי, בִּבְכִי מָסָכְתִּי.
קב,יא מִפְּנֵי-זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ-- כִּי נְשָׂאתַנִי, וַתַּשְׁלִיכֵנִי.
קב,יב יָמַי, כְּצֵל נָטוּי; וַאֲנִי, כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ.
קב,יג וְאַתָּה יְהוָה, לְעוֹלָם תֵּשֵׁב; וְזִכְרְךָ, לְדֹר וָדֹר.
קב,יד אַתָּה תָקוּם, תְּרַחֵם צִיּוֹן: כִּי-עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי-בָא מוֹעֵד.
קב,טו כִּי-רָצוּ עֲבָדֶיךָ, אֶת-אֲבָנֶיהָ; וְאֶת-עֲפָרָהּ, יְחֹנֵנוּ.
קב,טז וְיִירְאוּ גוֹיִם, אֶת-שֵׁם יְהוָה; וְכָל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֶת-כְּבוֹדֶךָ.
קב,יז כִּי-בָנָה יְהוָה צִיּוֹן-- נִרְאָה, בִּכְבוֹדוֹ.
קב,יח פָּנָה, אֶל-תְּפִלַּת הָעַרְעָר; וְלֹא-בָזָה, אֶת-תְּפִלָּתָם.
קב,יט תִּכָּתֶב זֹאת, לְדוֹר אַחֲרוֹן; וְעַם נִבְרָא, יְהַלֶּל-יָהּ.
קב,כ כִּי-הִשְׁקִיף, מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ; יְהוָה, מִשָּׁמַיִם אֶל-אֶרֶץ הִבִּיט.
קב,כא לִשְׁמֹעַ, אֶנְקַת אָסִיר; לְפַתֵּחַ, בְּנֵי תְמוּתָה.
קב,כב לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן, שֵׁם יְהוָה; וּתְהִלָּתוֹ, בִּירוּשָׁלִָם.
קב,כג בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו; וּמַמְלָכוֹת, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה.
קב,כד עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו (כֹּחִי); קִצַּר יָמָי.
קב,כה אֹמַר--אֵלִי, אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי: בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ.
קב,כו לְפָנִים, הָאָרֶץ יָסַדְתָּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם.
קב,כז הֵמָּה, יֹאבֵדוּ-- וְאַתָּה תַעֲמֹד:
וְכֻלָּם, כַּבֶּגֶד יִבְלוּ; כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ.
קב,כח וְאַתָּה-הוּא; וּשְׁנוֹתֶיךָ, לֹא יִתָּמּוּ.
קב,כט בְּנֵי-עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ; וְזַרְעָם, לְפָנֶיךָ יִכּוֹן.

קג,א לְדָוִד: בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה; וְכָל-קְרָבַי, אֶת-שֵׁם קָדְשׁוֹ.
קג,ב בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה; וְאַל-תִּשְׁכְּחִי, כָּל-גְּמוּלָיו.
קג,ג הַסֹּלֵחַ לְכָל-עֲו‍ֹנֵכִי; הָרֹפֵא, לְכָל-תַּחֲלוּאָיְכִי.
קג,ד הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי; הַמְעַטְּרֵכִי, חֶסֶד וְרַחֲמִים.
קג,ה הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ; תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי.
קג,ו עֹשֵׂה צְדָקוֹת יְהוָה; וּמִשְׁפָּטִים, לְכָל-עֲשׁוּקִים.
קג,ז יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה; לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עֲלִילוֹתָיו.
קג,ח רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה; אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חָסֶד.
קג,ט לֹא-לָנֶצַח יָרִיב; וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר.
קג,י לֹא כַחֲטָאֵינוּ, עָשָׂה לָנוּ; וְלֹא כַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ, גָּמַל עָלֵינוּ.
קג,יא כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם, עַל-הָאָרֶץ-- גָּבַר חַסְדּוֹ, עַל-יְרֵאָיו.
קג,יב כִּרְחֹק מִזְרָח, מִמַּעֲרָב-- הִרְחִיק מִמֶּנּוּ, אֶת-פְּשָׁעֵינוּ.
קג,יג כְּרַחֵם אָב, עַל-בָּנִים-- רִחַם יְהוָה, עַל-יְרֵאָיו.
קג,יד כִּי-הוּא, יָדַע יִצְרֵנוּ; זָכוּר, כִּי-עָפָר אֲנָחְנוּ.
קג,טו אֱנוֹשׁ, כֶּחָצִיר יָמָיו; כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כֵּן יָצִיץ.
קג,טז כִּי רוּחַ עָבְרָה-בּוֹ וְאֵינֶנּוּ; וְלֹא-יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.
קג,יז וְחֶסֶד יְהוָה, מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם-- עַל-יְרֵאָיו;
וְצִדְקָתוֹ, לִבְנֵי בָנִים.
קג,יח לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ; וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו, לַעֲשׂוֹתָם.
קג,יט יְהוָה--בַּשָּׁמַיִם, הֵכִין כִּסְאוֹ; וּמַלְכוּתוֹ, בַּכֹּל מָשָׁלָה.
קג,כ בָּרְכוּ יְהוָה, מַלְאָכָיו:
גִּבֹּרֵי כֹחַ, עֹשֵׂי דְבָרוֹ; לִשְׁמֹעַ, בְּקוֹל דְּבָרוֹ.
קג,כא בָּרְכוּ יְהוָה, כָּל-צְבָאָיו-- מְשָׁרְתָיו, עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
קג,כב בָּרְכוּ יְהוָה, כָּל-מַעֲשָׂיו-- בְּכָל-מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ;
בָּרְכִי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה.

קז,א הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
קז,ב יֹאמְרוּ, גְּאוּלֵי יְהוָה-- אֲשֶׁר גְּאָלָם, מִיַּד-צָר.
קז,ג וּמֵאֲרָצוֹת, קִבְּצָם: מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב; מִצָּפוֹן וּמִיָּם.
קז,ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר, בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ; עִיר מוֹשָׁב, לֹא מָצָאוּ.
קז,ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים-- נַפְשָׁם, בָּהֶם תִּתְעַטָּף.
קז,ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם, יַצִּילֵם.
קז,ז וַיַּדְרִיכֵם, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה-- לָלֶכֶת, אֶל-עִיר מוֹשָׁב.
קז,ח יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
קז,ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ, נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה, מִלֵּא-טוֹב.
קז,י יֹשְׁבֵי, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל.
קז,יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל; וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ.
קז,יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם; כָּשְׁלוּ, וְאֵין עֹזֵר.
קז,יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם, יוֹשִׁיעֵם.
קז,יד יוֹצִיאֵם, מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.
קז,טו יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
קז,טז כִּי-שִׁבַּר, דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת; וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ.
קז,יז אֱוִלִים, מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם; וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם, יִתְעַנּוּ.
קז,יח כָּל-אֹכֶל, תְּתַעֵב נַפְשָׁם; וַיַּגִּיעוּ, עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת.
קז,יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
קז,כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ, וְיִרְפָּאֵם; וִימַלֵּט, מִשְּׁחִיתוֹתָם.
קז,כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
קז,כב וְיִזְבְּחוּ, זִבְחֵי תוֹדָה; וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה.
קז,כג ] יוֹרְדֵי הַיָּם, בָּאֳנִיּוֹת; עֹשֵׂי מְלָאכָה, בְּמַיִם רַבִּים.
קז,כד ] הֵמָּה רָאוּ, מַעֲשֵׂי יְהוָה; וְנִפְלְאוֹתָיו, בִּמְצוּלָה.
קז,כה ] וַיֹּאמֶר--וַיַּעֲמֵד, רוּחַ סְעָרָה; וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
קז,כו ] יַעֲלוּ שָׁמַיִם, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת; נַפְשָׁם, בְּרָעָה תִתְמוֹגָג.
קז,כז ] יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ, כַּשִּׁכּוֹר; וְכָל-חָכְמָתָם, תִּתְבַּלָּע.
קז,כח ] וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, בַּצַּר לָהֶם; וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם, יוֹצִיאֵם.
קז,כט יָקֵם סְעָרָה, לִדְמָמָה; וַיֶּחֱשׁוּ, גַּלֵּיהֶם.
קז,ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ; וַיַּנְחֵם, אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם.
קז,לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ; וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם.
קז,לב וִירוֹמְמוּהוּ, בִּקְהַל-עָם; וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ.
קז,לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר; וּמֹצָאֵי מַיִם, לְצִמָּאוֹן.
קז,לד אֶרֶץ פְּרִי, לִמְלֵחָה; מֵרָעַת, יוֹשְׁבֵי בָהּ.
קז,לה יָשֵׂם מִדְבָּר, לַאֲגַם-מַיִם; וְאֶרֶץ צִיָּה, לְמֹצָאֵי מָיִם.
קז,לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים; וַיְכוֹנְנוּ, עִיר מוֹשָׁב.
קז,לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת, וַיִּטְּעוּ כְרָמִים; וַיַּעֲשׂוּ, פְּרִי תְבוּאָה.
קז,לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד; וּבְהֶמְתָּם, לֹא יַמְעִיט.
קז,לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ-- מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן.
קז,מ ] שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ.
קז,מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי; וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן, מִשְׁפָּחוֹת.
קז,מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ; וְכָל-עַוְלָה, קָפְצָה פִּיהָ.
קז,מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה; וְיִתְבּוֹנְנוּ, חַסְדֵי יְהוָה.

קטז,א אָהַבְתִּי, כִּי-יִשְׁמַע יְהוָה-- אֶת-קוֹלִי, תַּחֲנוּנָי.
קטז,ב כִּי-הִטָּה אָזְנוֹ לִי; וּבְיָמַי אֶקְרָא.
קטז,ג אֲפָפוּנִי, חֶבְלֵי-מָוֶת--וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי; צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא.
קטז,ד וּבְשֵׁם-יְהוָה אֶקְרָא: אָנָּה יְהוָה, מַלְּטָה נַפְשִׁי.
קטז,ה חַנּוּן יְהוָה וְצַדִּיק; וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם.
קטז,ו שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהוָה; דַּלֹּתִי, וְלִי יְהוֹשִׁיעַ.
קטז,ז שׁוּבִי נַפְשִׁי, לִמְנוּחָיְכִי: כִּי-יְהוָה, גָּמַל עָלָיְכִי.
קטז,ח כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי, מִמָּוֶת: אֶת-עֵינִי מִן-דִּמְעָה; אֶת-רַגְלִי מִדֶּחִי.
קטז,ט אֶתְהַלֵּךְ, לִפְנֵי יְהוָה-- בְּאַרְצוֹת, הַחַיִּים.
קטז,י הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר; אֲנִי, עָנִיתִי מְאֹד.
קטז,יא אֲנִי, אָמַרְתִּי בְחָפְזִי: כָּל-הָאָדָם כֹּזֵב.
קטז,יב מָה-אָשִׁיב לַיהוָה-- כָּל-תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי.
קטז,יג כּוֹס-יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא; וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא.
קטז,יד נְדָרַי, לַיהוָה אֲשַׁלֵּם; נֶגְדָה-נָּא, לְכָל-עַמּוֹ.
קטז,טו יָקָר, בְּעֵינֵי יְהוָה-- הַמָּוְתָה, לַחֲסִידָיו.
קטז,טז אָנָּה יְהוָה, כִּי-אֲנִי עַבְדֶּךָ:
אֲנִי-עַבְדְּךָ, בֶּן-אֲמָתֶךָ; פִּתַּחְתָּ, לְמוֹסֵרָי.
קטז,יז לְךָ-אֶזְבַּח, זֶבַח תּוֹדָה; וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא.
קטז,יח נְדָרַי, לַיהוָה אֲשַׁלֵּם; נֶגְדָה-נָּא, לְכָל-עַמּוֹ.
קטז,יט בְּחַצְרוֹת, בֵּית יְהוָה-- בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם:
הַלְלוּ-יָהּ.


קיח,א הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
קיח,ב יֹאמַר-נָא יִשְׂרָאֵל: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
קיח,ג יֹאמְרוּ-נָא בֵית-אַהֲרֹן: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
קיח,ד יֹאמְרוּ-נָא יִרְאֵי יְהוָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
קיח,ה מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
קיח,ו יְהוָה לִי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.
קיח,ז יְהוָה לִי, בְּעֹזְרָי; וַאֲנִי, אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.
קיח,ח טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה-- מִבְּטֹחַ, בָּאָדָם.
קיח,ט טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה-- מִבְּטֹחַ, בִּנְדִיבִים.
קיח,י כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.
קיח,יא סַבּוּנִי גַם-סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.
קיח,יב סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים-- דֹּעֲכוּ, כְּאֵשׁ קוֹצִים;
בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.
קיח,יג דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל; וַיהוָה עֲזָרָנִי.
קיח,יד עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ; וַיְהִי-לִי, לִישׁוּעָה.
קיח,טו קוֹל, רִנָּה וִישׁוּעָה--בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל.
קיח,טז יְמִין יְהוָה, רוֹמֵמָה; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל.
קיח,יז לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה; וַאֲסַפֵּר, מַעֲשֵׂי יָהּ.
קיח,יח יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ; וְלַמָּוֶת, לֹא נְתָנָנִי.
קיח,יט פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק; אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ.
קיח,כ זֶה-הַשַּׁעַר לַיהוָה; צַדִּיקִים, יָבֹאוּ בוֹ.
קיח,כא אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי; וַתְּהִי-לִי, לִישׁוּעָה.
קיח,כב אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים-- הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה.
קיח,כג מֵאֵת יְהוָה, הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
קיח,כד זֶה-הַיּוֹם, עָשָׂה יְהוָה; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.
קיח,כה אָנָּא יְהוָה, הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יְהוָה, הַצְלִיחָה נָּא.
קיח,כו בָּרוּךְ הַבָּא, בְּשֵׁם יְהוָה; בֵּרַכְנוּכֶם, מִבֵּית יְהוָה.
קיח,כז אֵל, יְהוָה--וַיָּאֶר-לָנוּ: אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים--עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.
קיח,כח אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ; אֱלֹהַי, אֲרוֹמְמֶךָּ.
קיח,כט הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

קל,א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
קל,ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
קל,ג אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
קל,ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה-- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
קל,ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
קל,ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
קל,ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
קל,ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

קלט,א לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד מִזְמוֹר:
יְהוָה חֲקַרְתַּנִי, וַתֵּדָע.
קלט,ב אַתָּה יָדַעְתָּ, שִׁבְתִּי וְקוּמִי; בַּנְתָּה לְרֵעִי, מֵרָחוֹק.
קלט,ג אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ; וְכָל-דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.
קלט,ד כִּי אֵין מִלָּה, בִּלְשׁוֹנִי; הֵן יְהוָה, יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
קלט,ה אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי; וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.
קלט,ו פלאיה (פְּלִיאָה) דַעַת מִמֶּנִּי; נִשְׂגְּבָה, לֹא-אוּכַל לָהּ.
קלט,ז אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח.
קלט,ח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה; וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.
קלט,ט אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר; אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָם.
קלט,י גַּם-שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי; וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.
קלט,יא וָאֹמַר, אַךְ-חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי; וְלַיְלָה, אוֹר בַּעֲדֵנִי.
קלט,יב גַּם-חֹשֶׁךְ, לֹא-יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ:
וְלַיְלָה, כַּיּוֹם יָאִיר-- כַּחֲשֵׁיכָה, כָּאוֹרָה.
קלט,יג כִּי-אַתָּה, קָנִיתָ כִלְיֹתָי; תְּסֻכֵּנִי, בְּבֶטֶן אִמִּי.
קלט,יד אוֹדְךָ-- עַל כִּי נוֹרָאוֹת, נִפְלֵיתִי:
נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ; וְנַפְשִׁי, יֹדַעַת מְאֹד.
קלט,טו לֹא-נִכְחַד עָצְמִי, מִמֶּךָּ:
אֲשֶׁר-עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר; רֻקַּמְתִּי, בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ.
קלט,טז גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל-סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ:
יָמִים יֻצָּרוּ; ולא (וְלוֹ) אֶחָד בָּהֶם.
קלט,יז וְלִי--מַה-יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל; מֶה עָצְמוּ, רָאשֵׁיהֶם.
קלט,יח אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן; הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ.
קלט,יט אִם-תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע; וְאַנְשֵׁי דָמִים, סוּרוּ מֶנִּי.
קלט,כ אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ, לִמְזִמָּה; נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ.
קלט,כא הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא; וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, אֶתְקוֹטָט.
קלט,כב תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים; לְאוֹיְבִים, הָיוּ לִי.
קלט,כג חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי; בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי.
קלט,כד וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי; וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.

קמב,א מַשְׂכִּיל לְדָוִד;
בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה.
קמב,ב קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶזְעָק; קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶתְחַנָּן.
קמב,ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי; צָרָתִי, לְפָנָיו אַגִּיד.
קמב,ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי, רוּחִי-- וְאַתָּה, יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי:
בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ-- טָמְנוּ פַח לִי.
קמב,ה הַבֵּיט יָמִין, וּרְאֵה-- וְאֵין-לִי מַכִּיר:
אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי; אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי.
קמב,ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ, יְהוָה:
אָמַרְתִּי, אַתָּה מַחְסִי; חֶלְקִי, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
קמב,ז הַקְשִׁיבָה, אֶל-רִנָּתִי-- כִּי-דַלּוֹתִי-מְאֹד:
הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי-- כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
קמב,ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, נַפְשִׁי-- לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ:
בִּי, יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים-- כִּי תִגְמֹל עָלָי.
דיי איזה עצוב!!! בן כמה הוא?נצח לנצח!!!
הוא בן 19!!נעמונת!!!
הם 3 ילדים..
תודה לכל המפרסמים זה באמת חשוב המצב שלו הדרדר..הייתי היום בתפילה לרפואתו..
רפו"ש בשורות טובות!אמן.
ברוך דיןן האמתמומו הפרה*
למה כבר הרגת אותו???מה זה משנה...
הוא מת היום,קוצ'יניו
ככה אמרו לי...
הוא נפטר בסביבות 9....מומו הפרה*
אוי זה עצוב... ברוך דיין אמת...מה זה משנה...
אוי... ברוך דיין האמת...דינה ברזילי
ממה??מי זה?ממה הוא נפטר?יקירה
אוי ואבוי !!!!!! אמא !ברוך דיין האמתתקלי
יש לי רעיון... שכל אחד יכתוב מה הכי כיף לו לעשותמה זה משנה...

ומה שמשמח אותו...

ואל תייבשו פליז...

כיף לי:דינה ברזילי
-לראות סדרות (אבל על רמה...)
-לפתור סודוקו, אבל עד הסוף!
-להתחרפן עם חברוות בהפסקה
-למצוא פתק בתיק מאמא שלי
-לקבל טלפון מחברה, בידיוק בזמן שאני הכי צריכה און קשבת ומישו לבכות לו ;(
-לגמור ש"ב
וואי, הש"ב זה ממש נכון!...קוצ'יניו
אממ...קוצ'יניו
וואי, זה ממש מצחיק אותי כי פשוט ישבתי פעם וחשבתי על זה שעות, ולא מצאתי כמעט כלום...אבל עכשיו ב"ה יש הרבה..
אממ...להיות בהרקדות כאלה (הנפרדות כמובן..)שאתה רוקד מכל הנשמה- של חתונות וכאלה- זה ממש כיף ומשמח!

ו..למשל לראות חברה שה-מ-ו-ן זמן לא ראית,
או לעזור באמת מכל הלב, אחר כך יש הרגשה ממש טובה...

לנסוע באוטובוס בין עירוני עם אמפי...מה זה משנה...
כיף לי:Apple
*לישון

*שיש לי פול בגדים חדשים

*לנגן בגיטרה שירים משוגעים באיזה 3 בלילה ברחובות היישוב

*לראות סרט במיטה, עם האייפוד החמודי שלי..

*להכין סלט ענק, מושקע ושווה, ולאכול אותו לבד (סליחה על החזירות..) בזמן שאני רואה "השיר שלנו" (סליחה על התת רמה..)

*לאכול בריא כל הזמן, בלי נפילות שוקולדים ובורקסים..
וגם..קוצ'יניו
כשמצליחים להתגבר על משהו שרצית לעשות,
אבל ידעת שאת לא באמת רוצה ושזה לא באמת טוב-
הכי משמח זה בסוף כשהתגברת!...
לטיילרחלקה
לשמוע שירים =]א-ב-ג-ד
וואי נכון! איך שכחתי? אהבת חיי-Apple
מוזיקה!!

לועזי, עיברי, חסידי- הכול!!
אמממממממ...אליעד.
ענה ערף....
לצייר
לרואת סרטים
לרוץ
לשחק ב ............כול הדברים
ליתחרפן בפורום
ושקרתי את כול הודעות של הקודמות אמרתי
"בנות" כילו מה?סלט.אוטובוס.אמפי.מוזיקה.חברות של ראיתי....וכו.....









































סתםםםםםםםםםםםםםםםםםם צוחק...................
מה אתה מצפה?רגב
אתה כמעט הבן היחיד פה..
חחח שאלה טובה!יקירה
ללדבר עם 'ה יתברך!!אבל סה דבר קשה כן!אבל זה מטורף..
ליסוע לירושלים עיר הקודש....גם בלי סיבה מיוחדתרוני-שבות
ולהסניף את האוויר שלה=]
אני..צביה:]
לשמוע מוזיקההה
לישוןןןן
לנגןןן
אם אני אתחיל אני לא אגמור...נלחמת_בזמן
כייף לי לשבת על גבעה ולהשקיף על העולם.
כייף לי לחלום.
כייף לי לשבת בחוף.
להיות עם חברות.
להתפלסף.
לדבר עם אנשים חכמים.
לשמוע מוזיקה.
לקרוא ספרים.
להחזיק תינוק חמוד.
להיות עם ילדים מיוחדים.
להצליח במשימות.
להסתכל על העבא ולראות כמה עשיתי.
להסתכל על השמיים.
לטייל.
להשאר ערה בלילה.
להיות ערה בזריחה.
לישון.
לאכול.
לשתות קולה.


לא להמשיך, נכון?
נראלי זה יספיק.=]] אני:שירושקי
*לדבר עם חברות
*להתחרפן עם אחים שלי וללכת איתם מלחמת נעליים ואז לשבור משו(הקטע עם הלשבור הוא לא חובה...)
*להתחרפן
*ליסוע להופעות שלזמרים וכאלה
* להסתכל על השמיים באמצע החיים ולהירגע מהם(השמים ת-מ-י-ד מרגיעים,גם אם הם סוערים)
*לכתוב
*לישוןן!!!!!
*לצחוק
*לעשות לעצמי פרצופים במראה(כחחחח)
*קוקה קולה עושה לי טוב על הנשמה!!!!
*לקרוא
*לשמוע מוזיקה שאני אוהבת, זה כמו סם הרגעה בשבילי!
*לטייל במסלולים קשים,ולראות איך כולם מתלוננים -ולא להתלונן!!
* לקבל מעל 85 במבחן(זה לא קורה הרבה)
* לקבל מחמאה
*לתת מחמאות
יש עוד מלא, אבל אני יסיים כאן=]]
אני:טורו!!!
ללכת למשחקים של ביתר
לטיל ליד כפרים של ערבים זה דבר הכי כיףף שיש
ולסוע עם כל אוהדי ביתר בקן 6 למי שמכיר
לטורוסטלן
אל תשחק אותה קיצוני........... !!!!!!!
הפועל תל אביב עולההההההההההההההה
כבודדדדדדדדד
אנישרון אבורביע
לנגןן בעוד ונאי
לצאת מוקדם בבוקר לגינה ולהסתכל על העננים
לחלוםם
לישון
ללכת להופעות.. (במיוחד של האנדלוסית וכאלה..)
לשמוע שירים שאני אוהבת...
לנגן בגיטרה שלי.. לקרוא..אנדרלמוסיה
כשיש לי כמה ספרים אחד אחרי השני זה הכי אחלה!

לאכול אוכל טעים..
איך שכחתי! להיות עם חברות שלי! הם נשמות אחת אחת!!אנדרלמוסיה
אני מאוד אוהבת להתנדב!!!נצח לנצח!!!
זה דבר כ"כ משמח עם מלאאאא סיפוק!!!!
אני שונאת ליסוע בקו 6 אחרי משחק של ביתר איתם!!!!!גב''שניקית גאה
האוהדים שלהם חוליגנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לי בכולופן עושה טוב לנגן בגיטרה שלי!!!!!
ללכת למקום שאנשים ל'מכירים אותי (כל מקום חוץ מי-ם) ולהתחרפן!!!!!!!!
לקרוא ספר טוב במיטה + נס קפה חם!!!!!! =)
ח-ו-פ-ש!!!!!! וכל מילה מיותרת!!!!!!!!
אני אוהבת:נעמונת!!!
*לנגן בחלי-צד שלי
*לשמוע מוזיקה
*ללכת לסניף
*להפגש עם חברות..ועוד.
לי..ואחת עם חצאית
הכי כיפלי לעשות--לכתוב שירים..
משמח אותי-הגיטרה שלי..!!!!
אני..יושי=]
להתחרפןן עם חברותת!!
שוקולדד=]]
לרכוב על סוסים!![הודה מוקש לך ב3>!!]
טלפון מחברה זמן שאני הכי צכה אותה!!
לעלות על המשקל ולגלות שירדתי!!!!!!!מתוקה שכזאת
<משימה מאד קשה למכורה לשוקולד כמוני...>חחחח
לסטלן  בא לישוב שלי ותראה לא קשור קיצוניטורו!!!
מטיליים חופשיי ליד הכפריםםם
חח לגבשניקית גאה זה מה שכיף שכל אוהדי ביתר שרים כטורו!!!
כן זה קצת מעצבן למי שלא אוהד ביתר לעלות על קן 6 אחרי המשחק וואי מסכנים כל הערבים שעולים על האוטובוסס הזהה
לחלום...knight
על מה?
על מה לא...
אני יכול לשבת שעות ופשוט לחלום (כשאני ער כמובן..)
אני אוהב גם לכתוב, שירים וכל מיני..
זה בידיוק קיצוני!!!!! מה הקטע לסכן תחיים ש'ך?קליאחרונה
סתם לסכן תחיים ש'ך????????????להיסתובב לעד כפרים ערבים!!!!!!!!!!!!!! אתה פשוט משוגע ! אני מרחמת על אמא שלך! בטח משקשקת שאתה נוסע!! לא נורא פעם אחת אתה תתיבגר=]] סתםםםםםםםם נשמה! אבל זה באמת מסוכן אתה צריך יותר לרסן תעצמך!=]=]]=]]=]]
מה אתם אומרים??אחת ללא שם
יש לי טוניקה אדומה חדשה.[תודה על כל התתחדשי..]
עכשיו,היא די בוהקת וכשהלכתי לבית כנסת
חצי מהחברות שלי הסתכלו עלי כאילו אני משוגעת.

אז מה אתם אומרים,עד כמה צריך להתחשב בדעות של
החברות או הציבור או לוידעת מה.?


נ-ב-כמה חברות ניסו לרמוז לי שזה לא כ''כ צנוע
אבל אני חושבת שהיא צנועה וגם אבא שלי.
בכל מקרה עכשיו אני די מתפדאחת ללכת איתה.
נננווו תגיבו!!!!!!אחת ללא שם
בעיקרון כתוב בגמראהרועה
לא ללכת עם אדום אבל אני חושב שזה כבר לא תקף. אם השמלה מושכת תשומת לב מיותרת לענ"ד היא לא צנועה גם אם היא ארוכה.
יאללה שהם יקפצו...~H.L~
ואת לא צריכה לחשוב מה אנשים אחרים יחשבו עלייך הכי חשוב זה עם את אוהבת את זה ... ומרגישה עם זה בנוח....
פשוט תתעלמי ותגידי להם באסה , אבל אני חושבת שזה יפה.. עם יש לכם בעיה אז אתם לא חייבות להסתכל ... והכי חשוב אל תחשבי מה אנשים אחרים יגידו פשוט את צריכה להאמין בדרך שלך וזה בכל תחום בחיים ...
עפ"י ההלכה אסור ללבוש אדום.פגזניקית גאה!
והרועה- למה אתה חושב שזה לא תקף? זה תקף וחצי.
אסור. נקודה.
כי היום זה לא שכולם הולכים עם אפור ואתה תהיה בולט,הרועה
זה כמו שיש בגמרא איסור על נעליים בצבע מסוים כי גויים הולכים ככה והיום זה לא תקף.
ושוב זה מה שאני חושב, פסקי הלכה תבקשי מרב.
אם את אוהבת את זה תשימי עליהם פס.#גליה#
וירקרא שמו בישראל: "לחץ חברתי"...מה זה משנה...
מי שרק חושב מה האחרים יאמרו זה לחץ חברתי...
תלבשי מה שבא לך ומה שאת מרגישה איתו נח...
לדעתי-תפוזה 1
בס"ד

כל עוד שזה לא נוגד את ההלכה וזה צנוע, אז באמת אל תתיחסי.. הסביבה לא צריכה לקבוע מה תלבשי. רק את.
באיזשהו שלב הם יתרגלו..
אבל אם זה באמת לא צנוע מבחינת ההלכה-זה משו אחר..
כמה שזה לחץ חברתי -אח..
אבל אל תשכחו - לחץ חברתי משפיע!!
אי אפשר להתעלם מזה... -
כאילו להגיד "אל תתיחסי אליהם" וכדו'...
כי , ברגע שהיא לא שמה פס , ואחרים מסתכלים על זה כמכוער -
אז היא עצמה תרגיש לא טוב!!
האדם מושפע מהסביבה! על זה אין חולק...
אז....נכון , יש גבול שאותו לא עוברים בעינין ההשפעה של החברה...
אבל ת'כלס , דברו גלוי - הייתם הולכים עם משו שכולם חושבים שהוא מכוער?
לא הייתם מרגישים בעסה ולא כיף?

אז יופי - היא הגדירה את השאלה הכי טוב - "עד כמה" - זאת אומרת -
ברור שצריך להתיחס לדעות של אחרים גם כלפי , אבל עד איזה גבול....
אז נראה לי שהיא כן צריכה איפשהו להתיחס...

ועכשיו ל "אחת ללא שם" -
אני אישית חושב ש....
אם הבגד צנוע - וזה אומר גם לאחרים...
כי , אל תשכחי שגם אחרים רואים אותו , ואם הם אומרים לך שזה מושך...
אז זה מושך בצורה לא טובה , אף על פי שאת חושבת שלא...
אם הוא צנוע - אז -
אם את מרגישה איתו בסדר - זאת אומרת שאת הולכת בחוץ ולא מתפדחת...
סבבה....תרגישי חופשי...
אם את לא מרגישה איתו נוח , אז למה לך לסבול איתו?!?

ועוד משו קטן [אם את לא מרגישה איתו בטוב] , שימי לב פעמיים אם להתיחס
לדבריהם של האחרים או לא -
זאת אומרת - אולי תנסי לשנות את כיוון החשיבה שלך על הבגד , ועל זה
שאחרים לא אוהבים אותו - וכך תרגישי בו נוח...

תתחדשי!
בהצלחה!
בתור בן, אני חושב שזה כן בולט מדי420mal
וזה לא השתנה עם השנים.
ואם מדברים לפי ההלכה- לא ידוע לי על מי שמתיר בפירוש...
נכון...~תמר~
גם לי ידוע שאסור. וזה באמת לא קשור לזמן שעבר. הצבע לא השתנה עם השנים כמה שידוע לי...
אני אישית לא הולכת עם אדום.
את רוצה להגיד שאת לא לובשת אדום???גב''שניקית גאה
אני -אח..
בן חח לא נורא...

ו...דעתי לגבי אדום?
אם זה לא צנוע - לא ללבוש.
צנוע וכיף למי שלבוש את זה עם זה - סבבה.


כן, אני בכלל לא לובשת אדום.פלספנית
כנ"ל.פעימהאחרונה
בס"ד

תכל'ס- באמת שזה לא אחד הדברים הקשים.
נכנסים לחנות, רואים אדום- אפילו לא מסתכלים.
כי אסור.

לגבי מה שאמרת-
גם, הלכתי פעם עם איזה בגד, צנוע. לכל הדעות. לא אדום וכד'..
אבל מישהי[חברה שלי] שאני מאוד מעריכה אמרה לי שזה 'זועק'- אז לא, אני לא אלך עם זה. כן- זה קשה אבל שורדים
הכל למענו^ יתברך..
שאלה קשהשרלולה
לע"ד את יכולה ללכת איתה
ועם הזמן החברות יתרגלו וגם היא תתלכלך, תדהה
אם לא תלכי איתה עכשיו היא תישאר בוהקת וזה לא יעזור...
תודה על כל התגובות אבל-אחת ללא שם
לא שאלתי ספציפית במיוחד על זה.
זה היה רק דוגמא.
בד''כ אני לא שמה על אף אחד והולכת עם מה שבא לי אבל
חשבתי שאולי בגלל שמסתכלים עלי ככה
זה הופך את זה כבר ללא צנוע.
בכל זאת היה מעניין לשמוע את התגובת..
אני ממש לא מסכימה עם הדעה של לשים פס על כולם.דינה ברזילי
זה לא נכון. את צריכה לא לבלוט בחברה שבא את נמצאת.
שימו לב מה רוב הפעמים התשובה של הרבנים לגבי עגיל שני באוזן, צבע בשיער וכו'.
התשובה היא: "תלוי איך זה מתקבל בחברהשבא את נמצאת".
אני למשל, לפחות לא בשנים הקרובות בעז"ה, לא מתכוונת לעשות עגיל שני, כי בחברה שבא אני נמצאת זה ממש לא נראה בעין יפה, למרות שלדעתי עגין קטנטן מנצנץ מאוד יפה! אב- אני לא אשים פס כי זה לא צנוע בעיני החברה שבא אני חיה!

אם החברה שבה את נמצאת, אדום מתקבל כבולט, זועק ולא צנוע, אין עניין שתלכי בדווקא כי *בעינייך* זה יפה.
לא. זה לא יפה כי זה לא צנוע, וכן בגללש לא רואים אותך בעין יפה וזה מושך תעין. אם בחברה שלך כולם היו הולכים בצבעים זועקים כגון אדום, אז לא היתה בעיה, כי אז זה לא היה נחשב לא צנוע.
אבל, כמה חבל, לא רואים את זה בעין יפה, ולכן תתגברי ולא תלכי עם הטוניקה, או שכמו שהציעו מעלי, תשרי אותה במים עד שהצבע הזועק ידהה, ואז תנסי שנית ותבדקי מה התגובות...
גוד לאק!

מקווה שהובנתי =)
שטויות...כבסי אותה פעם אחת וזה יעבור...מתוקה שכזאת
זה רק במחשב שלי או ש...מה זה משנה...

שלכולם יש בעיות עם שגיעות במערכת???

אווווף זה מציק...

כןןן!!!! לי יש כל שניה!!!!1 מעצבן!!!!!גב''שניקית גאה
גם לי קצת חחחח פפסדר..זורמים עם זה..יקירהאחרונה
אופס בטעותאופטימיתמידאחרונה
הי
אני צריכה קטע על נעליים שקשור לשואה
אם למישהו יש אשמח אם הוא ימסר"ש לי את זה!!
תודה!
יש לי בעיה..אנונימי (פותח)
אני מדברת כבר כמה זמן עם מישו שהיה לו חברה(שהיא גם חברה שלי), אחרי שהם ניפרדו התחזק הקשר שלנו(ככה חברה שלי טוענת)והיא קצת כועשת עלי ומקנאת,מה לעשות? אני רוצה להשאר חברה שלה כמו שהינו אבל מה שהיה בעצם די מפריד ביננו...תעזרו לי בבקשה
תגידי לה שהם כבר נפרדו וזהמופי=]]
בס"ד

לא צריך להפריע לה
זה ממש לא נכוןןן!!מיטל
אני לא ילך עכשיו ויתחבר לחבר של חבר שלי לשעבר בטענה שכבר נפרדנו אז זה בסדר (אמרתי את זה עכשיו בתור מי שכתבה כאילו..)

זה לא חברי בכלל.. מצטערת שאני אומרת את זה (עכשיו זה בתור עצמי)

גם עם הם נפרדו יש מצב שיש לה כלפיו רגשות גם עם היא מכחישה וזה מאוד לא נעים וחבל סתם להרוס חברות בין בנות בגלל איזשהי חברות זמנים בין בן לבת (שרוב הסיכויים זה מה שזה יהיה- זמני.)

-------------------------------עד כאן התשובה להאגר---------------------------------

ולשואלת: לדעתי כדאי לך לוותר פשוט על הקשר עם הבן הזה ולהמשיך להיות חברה שלה.. ועם באמת ניתוק קשר מהבן זה מה שזה דורש אז זה מה שתעשי.. יש הרבה דגים בים


(הכל נכתב מנסיון.)
תלוי מי יותר חשוב לך הבן או הבת??..טלל=]]
וואי היה לי בדיוק אותו מצב..!!כנסי..אנונימי (פותח)
היה לי גם אותו מקרה.... ומה שעשתי ניסיתי לברר אם היא באמת אוהבת אותו וכול זה למרות שהיא הכחישה את זה ואמרה שלא!! חשבתי שיענו אם אני יכיר לה מישהו אחר אולי היא תשכח אותו ולא יהיה לה בעיות איתי...ובאמת כך היה נשארנו כמו שהינו למרות שהיו מריבות קטנות אבל זה הלך בסדר למרות שהוא לא היה חבר שלה אם היו מין ידידים חברים כאלה קיצר זה סיפור להסביר ...
ועכשיו הכול טוב ....
מיטל....מופי=]]
בס"ד

היא לא חיכתה שהם יפרדו או משו זה פשוט בא לבד הקשר הזה
היא לא עשתה את זה בכוונה!!!!!אני חושבת שצריך להסביר לחברה הזאת
"שהוא כבר לא שלה" והוא לא צריךך לעניינותה שתתגבר!!!סה"כ בן!!
יא קטינות! כבר בגיל כל כך צעיר אתן מתחילות?בנדא מצוי!!
מילא תגיעו לגיל 17 18 שבו אתן מתחילות לחשוב על חתונה או לפחות בכיוון!
זה לא בריא להיות עכשיו בקשר עם מישהי/ו.
חוץ מזה מבחינת ההלכה זה ממש אסור!
כן אנחנו מתחילות בגיל כל כך צעיר!!!מופי=]]
ההפסד כולו שלכם..תפוזה 1
פחח..מגיל  צעיר...תפתח את העניים ותראה את העולם!!טליע
חיחיחי נעמהה.. הצחקת אותי =))) ורק אני סבלתי בין 2מיטל
חברות האבלות... חיחיחי
צחליטי מה חשוב לך יותר, הידיד או החברה.אחד מהעם
ברוראנונימי (פותח)
ברור שהחברה, לכן גם דיברתי איתה אבל אני לא מבינה בדיוק למה היא מתכוונת..היא אומרת משו אחד ואז סוטרת את עצמה...
אז אם החברה יותר חשובה לךטלל=]]
אז תסבירי לה שזה לא צריך לפגוע בחברות שלכם..
ואם היא לא מבינה אז תנתקי קשר אם הבן.. :]
ב"הצלחה.. :]]
מהה??[:HoDi
בחיים אני לא הייתי הולכת ליהיות חברה של חבר לשעבר של חברה שלי!! זה אחד הדברים המגעיליםם.. ולא משנה כמה אני יאהב אותו וכל זה... בחיים אני לא יהיה חברה שלו..
רבאקק היא לא חברה של הבן שהיה חבר של חברה שלה....מופי=]]
בס"ד


רק הקשר שלהם ניהיה חזקק!!!!
לדעתיאנונימי (פותח)
לדעתי הוא בכלל לא התחזק רק חברה שלי(שהיתה חברה שלו) חושבת ככה...
אבל דיברו כאן גם על חברות בין[:HoDi
מישי לחבר לשעבר של חברה שלה.. תרגיעי נשמה
כחח אני רגועה סתם היה בא לי לכתוב רבאק!!!מופי=]]
תקשיבי,אנונימי (פותח)
קודם כל הם נפרדו,היא לא צריכה לכעוס עלייך ואין לה גם מה לקנא.
תמשיכי לדבר איתו.(אולי אל תראי לה את זה יותר מידי).

אני עם אלהננסי
אני עם אלה שאומרים לא לפגוע בחברות שלך עם אותה בחורה. הכל בידי שמיים, אם הקשר עם הבחור אמור להיות, זה יהיה בזמן יותר מתאים, ולא על חשבון לפגוע בחברה. אמנם זה שיא הקושי כי יש לך קשר עם הבחור, אך אם תוכלי להתאפק עשית מעשה ממש אצילי. אגב, זה מאד טבעי ששתיכם תמשכו אחר אותו בחור וזה קורה לעיתים קרובות. זה גורם גם להרבה אגמת נפש לכל המעורבים בדבר.
חוצמיזה שהיא הייתה חברה שלו זה לא הפריע לך?..טלל=]]
אם זה הפריע לך אז אותו דבר..!
תדברי איתה ותשאלי אותה אם זה מפריעהשמקי (=
לה שיש בניכם קשר...אם כן אז משו דפוק אצלה בשכל!!!
כי היא נפרדה ממנו..אם לא אז סבבבה!!!
(למרות שחברים בגיל הזה..)
ואולי הוא נפרד ממנה?? ואז זה בעצם עדיין יכאיב!מיטל
זהאנונימי (פותח)
אני סתם מדברת איתו..זה לא שאני חברה שלו,
כן דיברתי איתו כבר בזמן שהם היו חברים ואז זה לא הפריע לה אבל עכשיו כן כי הם ניפרדו..
תודה רבה לכולם על העצות.ממש עזרתם לי..אנונימי (פותח)
הפסקתי לדבר איתו וחזרתי להיות חברה של חברה שלי ואנחנו אפילו יותר חברות ממה שהינו..ואני מרגישה ממש טוב עם עצמי.
תודה.
אני שמחה לשמועננסיאחרונה
זה תמיד טוב לשמוע על הצלחות-אני בטוחה שזה לא היה כל כך קל. האם את יכולה לספר לנו קצת יותר? איך בכל זאת הצלחת לנתק אתו ולהתחבר אליה בשנית?
שלוםאנונימי (פותח)
אני רוצה למות מה הדרך הכי פחות כואבת?
יש לו הרבה.........מאוד ................. אבל....אליעד.
אני לא אומר שצריך להתבד בגלל זה כי .."אין חיים בלי מים בלי עצב אין שמחה "
פשות "זה קשה אבל שווה" "לא מעמידים אדם שלא יכול לעמוד בוא"
ואני מדבר ברצינות....גם אני לא אל השביל אחי קל זה גם קשה מעמץ
אני כבר כולי מיועש חלש עצב ...
זה כשה הכול כימת קשה אבל שווה
וגם עכשו שאני כותב את זה זה קשה לי לכתוב וגם יש לי הרבה שגיות
ואני התמדתי ולמדתי לכתוב ומי ששם לב פה למדתי כי באתחלה אני לא כתבתי כלום בפרומים בלי שאמא או אבא או האחים שלי יתקנו שגיעות וזה קשה
כול יום לכתוב למרות שזה פדיחה או ש קשה או ש..
אבל ככה זה החיים כי אם החיים היו משלמים זה אם לא היו ..
אומר את זה מיניסיון..
תארו לעצמכם שהכול היה טוב כמו שאתם חולמים ...
תסתקלו שוב ושוב ושוב ..זה לא מה שאתם באמת רוצים אם היה לכם את כול מה שאתם רוצים בלי לעשות כלום אז לא תרגישו שם סיפוק בחיים וזה מה שאתם מחפשים........
עלו והצליחו...
תמיד לשרותכם..
אליעד.

אנשים שימו לב!!!מתוקה שכזאת
כל יום מישו נולד ומישו מת, זה חלק מהחיים, תשלימו עם זה...בקטנה=)
אני לא אומר את זה ככה.......אליעד.
זה לא כול כך נכון שביגלל מספר פלפון אז יאנסו אותי.....
ואני לא אומר שאני גבר אבל אני מאמין שהיה קשה כי מה לעשות שאני עצבני זה כואב..............
וגם לבנים כבר מה יכולים לעשות ..!!!!!!!!!!!!!!
אני רק אומר שאני לא מפחד מיזה כי מה לעשות אני בן ..........

מישו יכול לתת לי קישורואחת עם חצאית

לפורום בנ"ע??זה דחוף!!

יומטוב שיהיה לכם(*_*)

תודה מתוקה..!עזרת לי מאד..!יומטוב...=)ואחת עם חצאיתאחרונה
אני יודעת שזה לא קשור לפה..אבל בכ"ז..אני אנסה...ואחת עם חצאית

דרושים מדריכים לבנ"ע שדרות סניף "אגוז"(סניף לעולים מאתיופיה.)

מדריכים,רציניים שלא פוחדים מאתגרים.

הסניף באמת באמת מדהים!(אני מדריכה בו..)

לפרטים:0503619670 מוריה.

נמלטים המשיכו איזה  כיףmacabee
חח בוקר טוב..:] יש כבר 4 פרקים:]טלל=]]
מתי?הרועה
|מרגיש ממש לא מעודכן..|
חמודה..טלל=]]
הם מצנזרים שם כמעט כל דבר...
והם אומרים שהם הורגים ומבנים את זה מתוך ההקשרים אבל לא מראים שהם במת הורגים...
וזאת סידרה שכמעט כל הדברים שם צנועים...
אם אמא שלי רואה את זה...
סימן שהיא יפה וכשרה..
אני ממליצה
מה הבעי'ה בנמלטים?מומו הפרה*
ראיתי עד עונה 2 פרק 16..והפסקתי זה לא ממשיך לעניי'ן אותי...

ואין בזה שום בעית צניעותתת תעשה לי טובה..
אני ממש אוהבת...שירושקי
אני ראיתי ועדיין רואה באינטרנט, וזה ממש סדרה סבבה...
איזה אתר? אני רוצה לראות את זה אבל אני לא יודע איפXמיחי
אחד הסדרות הטובות==נמלטים...אנונימי (פותח)
אחלה סידרה אבלmacabee
אבודים יותר טוב
על מה זה?..קוצ'יניו
בטלוויזיה?..סורי על הבורות..
הלוואי עלי כזאת בורות..הרועה
מישהו שנכנס לכלא כדי להוציא את אח שלו ואז הוא הוא נכנס לכלא ואח שלו עוזר לו לברוח. זה בקווים ממש כללים אם תרצי מידע מדויק תפני למישהו שראה..
אה,קוצ'יניו
טוב, תודה..לא נראה לי שאני רוצה עוד הסבר..
בחיים לא ראיתי :/^efmik^
אבל...
אני חורשת על אבודים=]]
איפה יש פרק 5?פינקיו
יש למישו מושג איפה יש את הפרק החדש?
למי שרוצה להוריד...מישהי!!!!
פשוט תכתבו באמיול prison break S04E05 ותורידו את הפרק עם הזמינות הכי גבוהה.. ובקשר לתרגום- אני ממליצה על האתר טורק.. לילה טוב!
תודה אבל,פינקיו
אני בישיבה ואני צריך מקום שמורשת מאפשר להוריד... תודה.
זה הסדרה הכי טובה שיש בטלויזיה!יהודה הכריש
סקופילד שולט!
תחפסו בFXPבן של מלך
מזה זה אומר זמינות הכי גבוהה??פרילי =]
בדוגרי מזל שלא התחלתי לראות...420mal
יש שם מלא פרקים ומי שמתחיל חייב לסיים את כולם, וזה ממש יותר מדי זמן מול המסך...
יש פרק 6macabee
=)אנונימי (פותח)
יאווו גמני אוהבת נמלטים!! זה ממש נחמד...קראתי את התגובות...היו קטעים חד"פ של בעיות צניעות..וגם העניין של ההריגות לא משו...אבל זה סבבה לגמרי בתכל'ס!
זה עדיין לא התחיל אבל בכבלים...(?!)
חח...אחת הסדרות היותר משעממות שקיימות...אפוש
בס"ד
הבנות אוהבות אותה רק כי הן חושבות שהמייקל הזה חתיך |בעעע הוא ממש לא|
והבנים..טוב נו כי זה טמטום של בנים חחח
בהנאה...
הסידרה מעולה=]]יושי=]
[יש כבר 6 פרקים..]
אחלה סידרהאנונימי (פותח)
חחחסתקלו ת'סוףחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחיחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עבדתי עליכם חחחחחחח
סדרה מצוינת..yho_y
אבל ראיתי רק ת'עונה הראשונה.. כי אין לי כוח לעקוב.. כשכל העונות יצאו אני אראה הכל..
שוננאתת את הסדרה הזאת!!יקירה
מממש סיידרה מגיעלה!!