פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 19)

אם מישהי מכאן מעוניינת להגיע אשמח שתעדכן בפרטי

 

(ד"א מדובר על נוער המקדש בנות. מחפשים אנשים להרים מחדש את נוער המקדש בנים)

דוסי, היותר חרדי, מדיר עצמו מעבודת כפיים חקלאית?

הכל חייבים בהבאת הביכורים, אלא שאין הכל חייבים במקרא ביכורים. החייבים בהבאת הביכורים ובמקרא ביכורים: זכרים, גרים, כהנים ולויים, ואפילו אדם שקנה שני אילנות בחצר חברו חייב בביכורים. אנשי עבר הירדן המזרחי מביאים ביכורים מן התורה^[31]. (מתוך ויקימקדש)

 

כלומר ייתכן מאוד שפשוט יהיה אפשר "לקנות" עץ מחקלאי אולי אפילו רק לתקופה קצרה כדי לקיים את המצווה הזו, כמו שהשנה בשמיטה עשו מיזם שבו קנו חלקת אדמה קטנה בשדה מהחקלאים למשך שנה וכך גם החקלאים ירוויחו כלכלית וגם מי שלא בעל שדה יוכל לזכות לקיים שמיטה ממש.

נוער המקדש בנות!

קישור להסבר על נוער המקדש:

https://www.temple.org.il/noar-hamikdash

ומי אמר שהדת היא של האנשים הקטנים?

אולי הם לקחו עליה בעלות, אבל זאת גניבה.

היא לא שייכת להם.

אין על ה הוא אבא גבר שלי   הוא פשוט שלם אין יותר שלכם מימנו זהו

זה שווה ל"למה אתם שופטים אותי על זה שנהגתי בשכרות? אני אדם טוב מבפנים ומערכת החוקים הזאת מגבילה אותי"

אנחנו חיים בעולם האמיתי, עולם שבו למעשים יש השלכות ואיך שאנשים בוחרים לעצב את החיים שלהם משפיע עליהם. זה לא סרט של דיסני שבו האהבה של הנסיך והנסיכה באה משום מקום אחרי 5 דקות של היכרות ומחזיקה "עד עצם היום הזה".

 

רגשות רוחניים ערפיליים של קדושה לא מחזיקים מעמד אם לא מתפיסים אותם במשהו מעשי. אם את טוענת שאת מאמינה שאלוקים ברא את העולם ונתן לנו את התורה, למה לא לקיים אותה? אם אתה מרגישה התעלות רוחנית מעופפת במוצאי יום כיפור, למה את מתנגדת לנסות לשחזר אותה עד כמה שניתן באופן מחויב ורציני בחיי היום היום?

 

זה הכל עניין של מחויבות. רגש לבדו הוא נפלא אבל הוא לא מחזיק מעמד בשגרת חיים. יום אחד תרגישי שלא בא לך להתפלל, אז לא תעשי את זה? העולם הזה לא פועל רק לפי מה ש"בא לי" באותו הרגע. לפעמים צריך לעשות דברים מתוך מחויבות עמוקה גם אם אין רצון רגעי בשבילם. זה שווה הרבה מאשר שיום אחד תיפול עלייך ההשראה לעשות משהו.

הדוגמה עם החצאיות עוד יותר מעצבנת אותי כי זה כזה בר תיקון. תלכי לחנות או תזמיני בשיין חצאיות שעוברות את הברך ושהן לטעמך ו100% אף אחד לא יעיר לך על חצאית יותר.

 

אף אחד בציונות הדתית לא יקרא לך כופרת אם את מחפשת תשובות באמת ממקום של להבין ולא ממרד נעורים מטופש. את נלחמת באנשים לא קיימים. אלו שכן נוהגים לאופן שבו את מתארת מראש לא אכפת ממך כי את לא חלק מהקהילה הסגורה והדומה לכת שלהם. זה מיעוט מאוד קטן שלא צריך לנפח כאילו זה מה שאמא שלך חושבת כל מה פעם שהיא מעירה לך על החצאית.

 

לא יוצרים קשר יציב ועמוק עם אלוקים לפי כמה "בא לי" רנדומליים. מה שאמרתי גם תקף מחוץ לעניין הדתי. זה תקף ללימודים, מציאת עבודה, לזוגיות, לניקיון בחדר ולכל דבר אמיתי. לפעמים צריך לעשות משהו למרות שלא רוצים לעשות אותו.

כל מילה

את צריכה להבין שיש דברים שלא עברת ובכנות התשובה שלך אפילו קצת לא נעימה לי

אף אחד לא אמור להעיר לך על החצאית. אף אחד. אף אחד לא אחראי על הצניעות שלך חוץ מעצמך.
אני חושבת שהתשובה שלך קצת תוקפנית, וכן, לדעתי מותר לי ליצור את הקשר שלי עם אלוהים ושכנראה אני מאמינה יותר מכולכם כי אני רואה אותו באמת
אני מאמינה באלוהים של שלום ואהבה לא באלוהים שגורם לדת להפריד בין אנשים לא באלוהים שמודד סנטימטרים לא באלוהים שמוריד אותך לרצפה לא באלוהים של סבל כדי להתקרב אליו.
וכן, אני הולכת עם מכנסיים ואני חושבת שאני מצאתי את האלוהים שלי והוא לא מודד אותי.
אני חושבת שיש חוקים אבל לא אלו שכתובים בתורה
אני שומרת על הארץ אני עוזרת לכל מי שאני יכולה, יש לי מידה של צניעות גם אם אני הולכת עם מכנסיים, אני מתנדבת כשאני יכולה ואני לא חייבת לאפאחד שום דבר
הדבר הכי חשוב זה *לחיות* ואני נלחמת כל יום בשביל להשאר פה ואני בטוחה שאלוהים שמח שאני חיה והחוקים האלה לא עושים לי טוב אז אין שום סיבה שאני אעשה אותם

סליחה אם התשובה היתה תוקפנית, אני כן נפגעתי מהצורת תשובה שלך

רק שתדעי שלא המצאת שום דבר ממה שכתבת. גם אם הגעת לתובנות ה"עמוקות" שלך אחרי חשיבה. את מצטטת במדויק את השיח ה"העיקר לעשות מה שבא לי וטוב לי ובטוח שאלוהים יהיה מרוצה מזה"

אני בכוונה כותבת את זה ב-ה' כי ברור שלא מדובר פה באלוקי ישראל שבאמת ברא את המציאות ונתן לנו את התורה ולא שם אותנו בעולם הזה אך ורק כדי לחיות חיים נעימים.

 

את יכולה לטעון שמה שהכי חשוב לך בעולם זה לחיות חיים בכמה שיותר הנאה חומרית וחס וחלילה להיות מוגבלת באיזשהו חוסר נוחות, אבל זה ממש לא דבר אלוקים. זה מה ש*בא לך* לעשות. אין פה עומק, מהות או איזשהו קירוב לאלוקות או למשהו עמוק ומשמעותי.

אלו סתם דיבורים באוויר שגורמים לאנשים להרגיש עמוקים ורציניים כשהם בפועל דואגים רק להנאתם החומרית. משתמשים במילים גבוהות וריקות להשתיק את המצפון, החלק הפנימי  בנשמה, שדורש מהם יותר. אני לא לא מתייחסת אלייך באופן אישי אלא לשיח הרדוד והמטופש הזה שחבל מאוד שבחרת לאמץ.

 

מצחיק איך את נפגעת מהתוקפנות של התגובה שלי ובאותה נשימה חושבת שאת "מאמינה יותר מכולם פה" מצד אחד "איך אתם מעיזים להתנשא עליי" ושנייה אחר כך מתנשאת פה מעל כולם, ממש צדקת הדור שמבינה יותר טוב באמונה יותר מאלפי שנים של מחשבה יהודית. לעניין הזה, אפילו נוצרים ומוסלמים מבינים בזה יותר ממך. טיפה ענווה.

 

הצניעות שלך, קשורה באמת בעיקר אלייך אבל ברור שהיא משפיעה על הסביבה. להתכחש לכך זה פשוט מגוחך. אבל לפני שמדברים על החובה לצניעות, רואים שאין לך בכלל את הבסיס למחויבות להלכה. כל ההסברים בעולם לא יעזרו אם את לא מאמינה שיש משהו יותר חשוב מלמלא את הרצונות החומריים שלך ואז לברך את עצמך על זה כאילו זה הישג רוחני.

מדעות שהם שונות משלך..
את ממש תוקפנית ולא מבררת לפני שאת כותבת
אין לך מושג איך אני חיה וכמה טוב אני עושנ
אין לי שום סיבה להצדיק את היותי קיימת ואני קיימת לא בשביל לקיים חוקים שאני לא מסכימה איתם
דבר שני, את הגבת בתוקפנות והתנשאוץ ראשונה, ככה שהחזרתי לך באותה מטבע, כשאני העלתי את זה לא באתי לפתוח דיון אני כתבתי נטו מה אני מרגישה ואני מרגישה לא נעים עם התגובות שלך.
אני רק רוצה להגיד לך שאני מאמינה שאלוהים שמח על כל אדם שנמצא פה בלי קשר לחוקים שלו, אני רוצה להגיד לך שיש אנשים שקשה להם לקום לעולם יום יום אני רוצה שתהיי מודעת לזה שבשביל אנשים אלוהים שמח על כל התקדמות קטנה שלהם עם עצמם
זה כמו שיום כיפור לא נועד ךאלוהים, הוא נועד בשבילנו. בן אדם צריך לבקש סליחה מעצמו, לא מאלוהים

הסרטון נמחק למניעת אאוטינג

שיעלה את שרשוריו במקומות אחרים..

יש מקומות שמיועדים לשרשורי פריקה וכו',  [שרשורים שלא מיועדים לקבלת תגובות שאינם 'פוצי מוצי' ונחמה ואהבה..] ויש מקומות שזה לא היעוד שלהם, הפורום הזה הוא לאו דווקא ביעוד הזה, ופה, כל אחד שמעלה שרשור, יכול לקבל תשובות חיוביות, ויכול לקבל תשובות אחרות, תלוי מה הניקים האחרים חושבים,  לא יודע מה עלה במחשבתך, כשכתבת את המילים שפתחו את השרשור, בפורום שבו ברור לך, שדעת כולם\רובם שונה בתכלית ממך, מה חשבת שיענו לך?

 

אני גם  חטפתי לפעמים, אחרים חוטפים לפעמים, ככה זה. זה הפורום..

אף אחד לא יכול להעלות פה נושא, ולהתמסכן כשאמרו לו שלא חושבים כמוהו.. 

אם מדובר על מילים לא יפות\התבטאות לא יפה וכו', אוקיי, זה משהו אחר, 

אבל על עצם זה ש'העזו לשפוט אותי, ומי הם בכלל'..

מי שלא מעוניין.. - שלא יעלה פה את הגיגיו..

 

ואם  אנשים נתקלים בקלישאות רדודות חסרות תוכן, שכבר המוני אנשים טחנו אותם שוב ושוב, בהרגשה שהמשפטים שהם אומרים, גאוניים נורא ומלאי חכמת חיים..

 אז שלא יבהלו , אם יבואו כמה ויסבירו להם למה הם ממש לא כאלה..

 

.

כמובן שלכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו, במיוחד בפורום הזה שיועד לכך. אבל חשוב מאוד לשים לב לצורת ההתבטאות, היא קריטית לפעמים. @חושבת בקופסא, גם את וגם אני לא יודעות מה אני פה דברו עברה בחיי שלה, וגם אם ידענו, הרי ידוע שאסור לדון אדם לפני שנגיע למקומו ולעולם לא נגיע למקומה. גם אם נעבור את אותם הדברים בדיוק, אין לנו את אותה סביבת חיים, אותו האופי או אותן היכולות. זה לא מונע ממנו להביע את דעתנו (ואפילו חשוב להביע אותה), אבל זה כן מונע ממנו להגדיר את דעתה (ובעצם את אני פה דברו בעצמה) כרדודה, נהנתנית, חלשת אופי וכדו'.

 

עכשיו אני פונה אלייך @אני פה דברו!, אני מבינה אותך (עד כמה שאני יכולה כאחת שלא עברה את מה שעברת, אם כי דברים אחרים..) ובאמת משתדלת לא לשפוט אותך. אבל נסי להפריד רגע בין הרגש לשכל, כי מי שצריך להוביל זהו כמובן השכל.

ברגש, את כואבת ונלחמת, ועדיין אוהבת את אלוקים ומתנדבת ונותנת מעצמך. זה מדהים, ולא מובן מאליו בכלל. בשכל, את מאמינה באלוקים, אבל נראה לך שקיימת סתירה בין הטוב שהוא מייצג לבין הסבל שנגרם לך מכל ההגבלות של הדת, לכן את מסיקה בהיגיון שהדת היא לא המייצגת של אלוקים.

אז תסתכלי רגע מסביבך, מה היה קורה אם המדינה הייתה מחליטה לבטל את ספר החוקים שלה ולתת לתושבים לפעול לפי מה שהם חושבים שנכון? אתן דוגמה. אין איסור לנהוג במהירות מופרזת, ההחלטה מהי המהירות הסבירה נתונה בידייך. מה את חושבת, מי יודע לחשב נכון יותר את המהירות המדויקת שמאזנת בין יעילות ובטיחות בצורה הטובה ביותר, את או המומחים בתחום? זו שאלה רטורית כמובן, והנמשל מובן..

עכשיו, אם תשאלי אותי - אז מי אמר שהדת יודעת מהם הגבולות המדויקים? תבדקי אבל בשום אופן אל תבדקי לפי התחושות שלך, אם טוב לך עם זה או לא, אלא אם זה נכון או לא. אולי לא כיף לנסוע לאט ואולי נפספס בגלל זה את התור לבנק אבל כולנו מסכימים שזה מה שנכון ולכן אנחנו מצייתים לחוק. דיברת על צניעות - תבררי עם בנות טובות שנאנסו.. זה היה קורה אם הן היו הולכות צנוע יותר? זה היה קורה אם הן היו מתרחקות מ"חברים" למיניהם?

 

זהו. זו דעתי

ציפת לפתוח שרשור עם כאלו טענות בפורום דתי ולא לקבל תשובה? את חושבת שבגלל שצלמת סרטון של עצמך את יותר צודקת?

נכון, אני לא מכירה אותך, אני מכירה את מה שכתבת בפורום הזה ופתחת לדיון בפני קהל של אנשים זרים באינטרנט. די צפוי לקבל תגובות שהן לא מכילות ומחבקות. רואים שאין לך מה לענות למה שאמרתי חוץ מלזרוק עוד אמירות ריקות מתוכן, ואשכרה לחשוף את הזהות של בפורום אנונימי בלי שום סיבה בכלל.

אני פשוט מעדיפה לסגור את הדיון פה

את לא יודעת כמה זה קשה לחיות. את באמת לא יודעת כמה זה קשה להשאר נקייה ומחשבות על מוות כל הזמן. זה שאתם מצאתם נחמה בחיים עם חוקים מסוימים זה מקסימ ויכול להיות שהיה אלוהים והחכמים לאט לאט הוסיפו חוקים כדי שכולם יתאזנו
זה לא פרופורציונלי

אבל אנחנו לא הקב"ה וזה לא התפקיד שלנו לשפוט אנשים..
מצטערת שלא קראתי הכל ימשיך עוד מעט בעזה...

אני בסוף מסכימה אם זה שצריך לעשות דברים שלא רוצים אבל זה ממש ממש לא נכון לשפוט.
בדיוק היה לי איזה סיפור של חתיכת לא לשפוט ופשוט צריך ללמוד שזה לא עניין שלנו...
וחוץ מיזה מי אמר לך שהלחשוב על זה זה לא טוב ולא נכון??
אם ה' דיבר איתך ספרי לנו אבל ביננו אף אחד לא יודע כמה המחשבות שלנו לשובות אבל אני בטוחה שהם חשובות למרות שאני לא יודעת כמה...
וזה סליחה שנפלתי עליך ככה חזק...

שנזכה להיות אנשים כאלה!!

מי הוא אדם גדול?

אדם עם אף גדול איננו גדול

אדם עם רגל גדולה איננו גדול

אדם גדול הוא אדם שכל אבריו גדולים

הוא ענק!



ולא רק כך בגוף האדם

אלא גם בנפשו

אדם גדול קשור בדבר גדול

בדבר שאין הוא יכול להשיג ולהבין

אדם גדול מבין שיש גדול ממנו.

אדם גדול יכול לראות מלמעלה את כל המציאות הכללית

בכל מאורע ומאורע בחייו

חיי משפחתו ועמו.



אדם קטן הוא זה שחושב שהכל מתחיל ונגמר רק בו

מנקודת מבטו הנמוכה

שאין הוא יכול לראות הכל

דואג הוא לצרכיו האישיים

בלי מבט כללי על העולם והסובבים אותו.

אדם קטן הוא זה שאינו יכול לשמוע את האחר

שאינו מבין לליבו ולצערו

כל מה שאכפת לו בחייו זה הוא!



אדם גדול ראשו בשמיים ורגליו בארץ

אדם קטן טומן גם את ראשו בארץ

בלי יכולת לראות

בלי יכולת להבין

את הגודל

ההוד וההדר.

אני חושבת שזה מוזר שהגבת לי לפוסט הזה אבל אני לא אפתח את זה פה

תמצת את ההסתכלות עולם שה' מצפה מאיתנו שיהיה לנו.

ה״דת״, הרי היא התורה והמצוות, הם דברי אלוקים חיים. אלוקים ציווה עליך אותם, הוא ציווה עליך את הצניעות ואת שבת קודש. ההלכה היא לא גחמה של כמה זקנים. 

התורה והמצוות לא כולאות את אלוקים, התורה היא רצון האלוקים.

אתם מקטינים אותו לחוקים ומתעלמים מזה שהוא קצת יותר מזה

ככה הוא כותב בשיחות הר"ן נא'

 

"ולעבוד ה', איני יודע מי הוא שיוכל לומר שיעבוד את ה' לפי גדולת הבורא יתברך. מי שיודע מעט מגדולתו יתברך איני יודע איך יכול לומר שיעבוד אותו יתברך. ושום מלאך ושרף אינו יכול להתפאר על זאת שיוכל לעבוד אותו יתברך רק העיקר הוא הרצון להיות רצונו חזק ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך. ואף על פי שהכל חפצים ורוצים לעבדו, אף על פי כן אין כל הרצונות שוין. ויש חילוקים רבים ברצון. אפילו באדם אחד בעצמו בכל עת ובכל רגע יש חילוקים גדולים בין הרצונות. והכלל שעיקר הוא הרצון והכיסופין שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך. ובתוך כך מתפללין ולומדין ועושין מצוות. (ובאמת לפי גדולתו יתברך כל אלו העבודות אינם כלום רק הכל הוא בדרך "כאילו", כי הכל הוא כמו שחוק בעלמא כנגד גדולתו יתברך)"

 

החכמה היא באמת להיות "אדם גדול" כמו שכתבת שרואה את הגדלות הקב"ה וכוסף אליו

אבל כדי לטפס אליו וכדי לשמח אותו משתמשים בסולם שמוביל אליו שעשוי ממצוות.

 

 

הדת לא "כולאת את אלוקים", חלילה וחס. הוא לא יצור חלש ומסכן שאפשר לכלוא ואנשים קטנים יכולים להפוך אותו לאחד משלהם. 

 גם התורה שבכתב וגם התושב"ע הם דברי אלוקים חיים (ואם את לא מסכימה עם זה זה כבר דיון נוסף). 

הקב"ה "הסתכל באורייתא וברא עלמא"- הסתכל בתורה וברא את העולם- כלומר התורה, כולל התושב"ע, היא כמו "הוראות היצרן" לאיך לחיות ו"להשתמש בעולם" בצורה נכונה.

אנחנו לא יכולים להבין למה היצרן אמר לעשות דווקא ככה או ככה ומה ההיגיון מאחורי זה, כי בואו, ה"יצרן" של משהו כמו כל העולם כולו קצת יותר חכם מאיתנו… ויש גבול למה שהשכל המוגבל שלנו יכול להבין.

אבל אם מאמינים בו, מבינים שגם אם לא מבינים, צריך להתנהג לפי כללי השימוש שקבע, אחרת ייגרם נזק. 

לא באנו לעולם הזה כדי להנות, והמטרה בעולם הזה היא לא להנות ולספק את תאוותינו בבחינת "אכול ושתה כי מחר נמות"... וגם על המצוות נאמר- "מצוות לאו להנות ניתנו". אפילו המצוות לא נועדו כדי שנתענג עליהם ולא בשביל הרגשות הרוחניים הגדולים שנובעים מהם. לא שאסור להנות, אבל זו ממש לא המטרה לשמה אנו חיים. המטרה היא לעבוד את ה', לא את עצמינו… ולדמיין כל מטרה אחרת זה לעבוד על עצמינו. החיים הם קצת כמו מלחמה, מלחמה במסירות נפש על השמחה והשפיות, מלחמה על האמונה, מלחמה על עשיית רצון ה',  מלחמה על האמת מול השקר. ומלחמה זה דבר קשוח. אף אחד לא אומר שלחיות זה קל. לנשמה היה הרבה יותר נוח ונעים לנוח באוצר הנשמות ולהתענג שם על זיו ה' לפני שירדה. בלי טלטלות.

אבל בטובו הגדול הוא זיכה אותנו לרדת לכאן לעולם הזה כדי לעבוד אותו ולהמליך אותו דווקא מתוך ההסתרה ומלחמה מול היצר הרע כדי שתהיה בחירה חופשית אמיתית- "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני". וזו המטרה האחת והיחידה של חיינו, לעשות את רצון ה'. כשאנחנו שוכחים מהמטרה הזו וכביכול "משתחררים" מהכבלים של חוקי ה' ובורחים כדי לספק את תאוות החומר והרצונות שלנו אנחנו לא נעשים מאושרים יותר. ה"אושר" המדומה הזה הוא רק אשליה, אשליה חולפת, כמו לדוגמא שמי שלקח סם ונמצא באקסטזה אף אחד לא יאמר עליו שהוא מאושר או משוחרר. ההפך, כולם יחשבו שהוא הכי אומלל שיש והכי כבול שיש להתמכרות שמזיקה לו והוא פשוט בהזיה של אושר מדומה. כל הנאות העולם… הם סתם אשליה. 

אלוקים לא רוצה לכלוא אותנו ע"י הדת... ה' ח"ו הוא לא כוח אכזר שהוריד אותנו כאן לעולם מלא שקר וקשיים סתם, ובנוסף כפה עלינו כגיגית תרי"ג מצוות, כלא אותנו בד' אמות של הלכה ויאללה תתמודדו....

ה' לא ציווה עלינו דברים שאי אפשר לעמוד בהם והוא לא מעמיד אדם בניסיון אם הוא לא יכול לעמוד בו.

"לא בשמיים היא ולא מעבר לים".... 

אלוקים רק רוצה בטובתנו. "דרך הטוב להיטיב". והוא אמר לנו מה טוב לעשות ואיך יהיה לנו טוב, ע"י התורה.

נכון שאנחנו ממליכים את ה' ע"י זה שאנחנו מצייתים לחוקיו "ואין מלך בלי עם" ואז לכאורה ה' "צריך" אותנו כביכול, אבל זה רק לכאורה. לה' שהוא שלימות מוחלטת לא יווצר חיסרון אם תשמעי בקולו ואם לא.

אבל לך כן יווצר חיסרון משמעותי מזה, כי תפסידי למלא את התפקיד לשמו נוצרת…

ע"י הציות לחוקי התורה והכניעה לה' למרות שזה קשה מאוד ודורש מסירות נפש של ממש,וגם אם לא מבינים את המשמעות, אז אנחנו משתחררים מהכבלים של החומריות והמגבלות שלנו ומתרוממים מעליה ומתחברים לאינסוף ברוך הוא שהוא בלי שום מגבלה וגבול. אם נתעלם מכל הרצונות השקריים שעולים בנו ונברר את הרצון שלנו כך שרצון ה' יהיה כל רצוננו, רק אז נחוש אושר אמיתי. רק כך לא תהיה סתירה בין הגוף והנשמה שלנו, רק כך נשתחרר מכל הכבלים שלנו ונהיה חופשיים באמת ואין אושר ושמחה גדולה מזו .כמו שכתב ריה"ל: "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי, על כן בבקש כל אנוש חלקו- חלקי ה' אמרה נפשי."  

ריבוי המצוות נועד לטובתנו! כדי שאנחנו נזכה, כדי שאנחנו נזדכך! 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"."

וכשמבינים את כל זה, כל הקושי והמאבקים שיש הופכים להיות הרבה יותר קלים ואנחנו מתמלאים בשמחה על הזכות העצומה. ואז עול התורה והמצוות, שזה באמת "עול", הופך להיות קל מאוד לנשיאה כי כמו ש"הארון נושא את נושאיו" כך ה' מסייע לאדם שלא להרגיש בכלל בכובד המשא. 

בעל התניא אומר שאם אדם מרגיש שעול התורה והמצוות  כמו משא כבד עליו, זה לא בגלל כובד של התורה אלא בגלל שהוא נושא עליו דברים שהוא לא אמור לשאת, למשל מטענים רגשיים או שהוא לא מדייק בעבודת ה' ונושא על עצמו חומרות מיותרות. אבל יש חומרות שהם לא מיותרות אלא הכרחיות, לכן חייב למצוא סמכות תורנית שתכוון ותדריך אותך מה לשאת על עצמך ומה לא.

 

ואחרי כל זה, נפתרת התמיהה על העם המוזר שכל שנה בשמחת תורה רוקד ושמח עם….ספר החוקים שלו.

 זה החיים שלנו וכל סיבת היותנו! "כי הם חיינו ואורך ימינו ובם נהגה יומם ולילה!"

"אשרינו, מה טוב חלקינו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתינו…"

"יפה ותמה, תורה תמימה, הנעימה, מי יוכל להעמיק בסודך, סוד אלוקים חיים"

 

 שנזכה לשמוח בתורה ולעשות את רצון ה' באמת ותמים!

לכאורה, האינטרס היה אמור להיות הפוך. להקל כמה שיותר, להוריד כמה שיותר מצוות,

כדי שאנשים ירצו לקבל את הדברים.

כמו שהנוצרים עשו- הורידו כמעט את כל המצוות, כדי שהעם הרומאי שהיה במשבר אמוני עם האלילים שלא עזרו לו בתקופת התפרקות רומא והתחיל לחבב את האמונה בא-ל אחד אבל לא רצה תרי"ג מצוות על הראש יקנה את הבלוף הזה

   

והבהרה- נכון שתיארתי טובות שיוצאות לנו מעבודת ה' ובאמת יוצא גם לנו טוב מעבודת ה', אבל שוב- האידיאל הוא לעבוד את ה' כי ה' ציווה ואנחנו רוצים לעשות את רצונו ולא כי זה טוב לנו

שבעצם יש דברים שהם נראים קטנוניים ליד הגודל של הלב, של העולם, של אלוקים

 

אני חושבת שיש בזה אמת. ואפשר גם וגם. כלומר, גם להיות עם לב גדול ופתוח, וגם להיות בדרך של המצוות שה' התווה, בהלכה שלפעמים מדייקת את אורך החצאית ואת זמני כניסת השבת. זה קשה אבל בשביל זה אנחנו פה, לעבוד וליצור.

 

 

מתייגת לך 

@אהבה.

 

(תסתכלי בכרטיס האישי, ואם היא תגיע בטח יהיו לה תשובות)

אולי ממלאים אותה בדברים שווים ככה שלא נשאר זמן לחילול שבת..

אולי מתחזקים בזה שיעורים וכאלה..

ואולי זה עוזר לדעת שה' רואה אותנו תמיד!!

 (יש מלאהה דבריםם אבל אולי תלוי בגיל שלך ומה שמעניין אותך וכאלה..)

אשריך ענק ענק עצם השאלה אני בטוחה שה' שמח!!

 

(מוזמנת לפרטי אם באלך..)

כולנו מתרגלים להמון דברים בחיים, והטבע שלנו הוא לא לעשות כלום ולהישאר במקום הנח שלנו בלי לזוז. אדם לא אוהב להילחם בעצמו, וכאן נכנס כח הרצון, הרצון של האדם הוא המניע אותו ומהיר אותו להישגים משמעותיים בחייו, לולא הרצון לא היינו מתקיימים. נוסף לכך יש לנו את כח הבחירה, שהוא מעמיד אותנו בין שני רצונות שונים ונותן לנו את ההכרח להחליט.
כך גם כאן קשה לך לעזוב את מה שהתרגלת אליו לכן את צריכה להחליט החלטה חד משמעית מה הרצון היותר גבוה שלך מה יותר חשוב לך בחיים ההנאות או הקדושה, ולחזק את כח הרצון הזה יותר ויותר עד ששמרת השבת תשוב להיות הרגל קבוע.

זה ממש מובן. הרבה דברים נשמרים אצלנו מכח ההרגל, ואם פעם אחת מפשלים ו"לא מפלו השמיים", פתאום כבר קשה לא ליפול שוב...
זה מתסכל, וקשה, ומעצבן.

אבל זה גם הזדמנות גדולה!
כי באמת, קיום מצווה מתוך הרגל הוא ברמה הרבה יותר פחותה מאשר קיום מצווה מתוך בחירה והעמקה. ולפעמים דווקא הנפילה, שמקלקלת את היכולת להמשיך מתוך הרגל כ"מצוות אנשים מלומדה" (מכירה את הביטוי?), היא מקפצה שגורמת לנו להעלות קומה את עבודת ה' שלנו, לבחור מחדש, מתוך בגרות, מתוך הבנה והעמקה!
הדבר הזה הוא יסוד גדול ורחב בעבודת ה' ובתורה, גם ביחס לאדם הבודד וגם ביחס לעם ישראל כולו. זה כמובן לא אומר שצריך ליפול בכוח, אבל זה כן אומר שלאחר שנופלים - צריך להסתכל כל הנפילה כהזדמנות לבניין מעמיק ויפה עוד יותר ממה שהיה קודם!

כולנו רגילים מאז שאנחנו קטנטנים, לשמור שבת, לברך ברכת המזון, לקיים מצוות.
אבל כמה מאיתנו הצליחו "לבגר" את ההתייחסות שלהם לזה, ולא להמשיך בגיל 15 עם אותה שבת שלמדנו מהגננת?
זה קשה, כי אנחנו חיים במרוץ החיים ופשוט עושים על טייס אוטומטי את מה שרגילים.
יש לך הזדמנות עכשיו, לבחור בשבת מתוך בגרות. דווקא מהמקום שאת נמצאת בו עכשיו!

אם פתחת את השרשור הזה, כנראה שאכפת לך. כנראה שכואב לך שאת מחללת שבת. כנראה שאת מאמינה ורוצה לשמור שבת.
תשאלי את עצמך: למה?
מה מיוחד בשבת? מה חשוב לי בשבת? מה בכלל המטרה של שבת? מה המשמעות של מה שחז"ל כתבו שמי ששומר שבת הוא אשכרה "נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית"? למה זה ככה?
את מוזמנת לפתוח את זה עם עצמך, עם ספרים, עם אבא, ולבחור מחדש בשבת. מתוך חיבור פנימי והכרה עמוקה! ואז - השבת שלך תהיה גדולה פי עשר מהשבתות שלפני הנפילה! בהצלחה ענקית!!

א. חוץ מהלימוד ה"אמוני" שנכלל בתגובה הקודמת, אני מציע לך לקבוע לימוד קבוע, אפילו של הלכה אחת ביום, בהלכות שבת.
את יכולה גם "לשדרג" את זה ולקבוע שבכל שבת את חוזרת על ששת ההלכות שלמדת במהלך השבוע.
לימוד הלכות של נושא זה סגולה גדולה להתחזקות בו. תנסי.

ב. אל תייאשי את עצמך מראש. תחשבי כל פעם על כאן ועכשיו: "אני מנסה עכשיו לשמור שבת אחת! כולה 24 שעות, בערב אני כבר יכולה הכל שוב!" . וגם בתוך אותה שבת, נניחשממש בא לך לחלל אותה: "עוד שעה! אני אנזה לשמור עוד שעה ולדחות לאז את מה שאני רוצה לעשות. מה כבר יקרה מעיכוב של שעה"?



ג. בנוסף אני כמובן מצטרף לעצה המצויינת של @החיים מאושרים למלא את הזמן בדברים אחרים. אני די בטוח שאם תשבי עם חברות בבית של מישהי לפטפט - את כנראה לא תחללי שבת במהלך הזמן הזה. ככה תרחיקי מעצמך את הניסיון ותקטיני אותו.



והעיקר העיקר: תאמיני שאת מסוגלת!

שמעתי מהרב שמואל הולשטיין (רב גרעין רמת השרון) שהזכיר בשם הגר"א
בעצם לימוד הלכות שבת , מכל הלכה נברא מלאך כדי לסייע לנו שלא ניכשל באותו דבר כדי שנוכל לשמור את השבת כהלכה.

אני חושב שמצאתי בכולם...

 

מדהים אגב!! הסוואה מטורפת

תסתכל באמצע, מאיפה שיוצא העלה הזה שהסוף שלו מיובש

מעליו יש חרגול לכיוון למעלה

זה זה?

 

אני גם רוצה להתנצל ולבקש סליחה ומחילה

לא יצא לי להיות מהניק הזה הרבה ובזמן האחרון לא יוצא לי ממש להכנס לכאן אבל אם מישהו נפגע ממני בכל דרך שהיא אשמח שיגיד לי... זה באמת חשוב לי. לפעמים פוגעים אפילו בלי לשים לב ויוהכ"פ זה הזדמנות מצוינת לפתור את הדברים האלה ולהתנקות מהמטענים והקפידות.
גמר חתימה טובה!!!
והלוואי והשנה עמ"י יחתם לאלתר לגאולה ונזכה לראות שנה הבאה )אולי אפילו השנה, מי יודע...) את עבודת הכה"ג ביוהכ"פ בבית המקדש!

ואני עכשיו אומנם בדילאי רוצה גם לבקש סליחה אם מישהו נפגע מימני ממש ממש לא בכוונה...

ושכוייח!

אם אני זוכרת נכון אין באמת תשובה וזאת סתם הזמנה לראות עד כמה בני אדם טובים ברציונליזציה (למצוא הסבר או תבנית לכאורה הגיונית כשאין באמת קשר בין ההסבר הזה למציאות)

למה להרוס?      שא נשים יקר או עד הסוף!

 

זה לא  הזמנה לשום בטיח..

זה בדיחה. ותו לא.

חחחח אבל זה טובב!!

זה לא מסומן בתור הודעות חדשות, אלא רק כשאני עומדת על התיבת הודעות זה מראה לי שיש הודעות חדשות. אולי צריך לשאול את משה..

 גם כשאני 'עומד' על התיבת הודעות, הוא לא מסמן לי שיש הודעות חדשות, אפילו אם אנשים הגיבו להודעה שלי, ולפעמים אפילו אם תייגו אותי.

יש לך כתיבה מיחודת ממש!

שנה טובה ומתוקה!

הכל בסיעתא דשמיא

בטלפון זה תלוי אולי מחליקים שלוש אצבעות מלמעלה למטה ואלי לוחצים על ההגבה והכפתור שבמתחת של הטלפון העגול יעני ואלי יש באופציות של הלמעלה כאילו אם מחליקים את הטלפון איפה ששמים על השתק אז אולי גם ככה.. (זה מה שאני מכירה בטלפון)

ובמחשב לא יודעת בדיוק איך וגם זה תלוי בסוג אבל במחשב שאני איתנו לוחצים על prtsc אם יש לך כפתור כזה ואז אני חושבת על עוד משהו וזה מצלם.. אבל לא יודעת יותר מיזה..

 

בהצלחה..

במחשב יש לך אפשרות ללחוץ כאן:

שיש להם 225 יש להם תפילון אבל לא בטוחה בלי נדר אני ישאל אותם מתישהו..

הטלפון לא תומך בסוגי קבצים שמשתמשים בתוכנות מהסוג הזה.

תקרית משחקי הכס הגדולה כמובן.

 

לפני כמה זמן חברות שלי מהסניף ליוו אותי לאוטובוס אחרי פעולה, התחנה הייתה ממש קרוב לישיבת הסדר.. עברנו ממש ליד הישיבה ואז חברה שלי (חסרת טקט באופן הזוי) התחילה לשיר בצרחות אימים, משהו נורא ממש. זה היה פשוט מביךך

היה טיול של הנוער לירושלים ושאלנו כמה תיירים מאיפה הם, ואז איזה תייר אמר שהוא מגרמניה. ואז איזה אחת אמרה: ״אה! נאצים!״ 

זה היה מביך.....

חחח אבא שלי ודוד שלי ממש ממש דומים הם לא תאומים אבל הם ממש קופי... הקיצר היה פעם שהייתי קטן נראלי זה היה בחתונה אז חשבתי שראיתי את אבא שלי ורציתי להפתיע אותו עם חיבוק דוב אבל מהגב
ואז באמת חיבקתי אותו חזק חזק ויצא שזה דוד שלי חח והיחסים שלי איתו היו יחסית רחוקים אבל הוא ממש זרם עם החיבוק ואמר שהוא גם אוהב אותי מאד😅

והוא אמר לי כזה "אני לא סבא שלך בכלל"

הלכתי עם חברות ברחוב (זה היה מוצש חזרנו מפעולה) עכשיו הלכנו על רחוב יחסית ארוך ליד כביש ראשי וחנו בצד מכוניות..

 הקיצר הלכנו חמש בנות והיה איזה שתיים שהחליטו לשיר אבל לשיר בקול קצת..

הקיצור הם שרו ואז אני הסתכלתי כזה אחורה וראיתי כמה בנים דוסיים כאלה שהם פלוס מינוס בגליאים שלנו אז אמרתי לחברות האלה שהם יכולות להמשיך לשיר אבל שיסתכלו מי נמצאה מאחורה היה מקלה והשלוש בנות מסתובבות ככה שאי אפשר לפסס שזה היה כדי לראות את הבנים האלה..

ואז הם הסתכלו אחת הפסיקה לשיר אחת אמרה מה אכפת לי והמשיכה לשיר ואחת הצתרפה בשביל הבכוונה (זה בנות פחות ''דוסיות'') הקיצר מי ששרה שרה אבל אני ועוד חברה שלי הכחשנו קשר אז הלכנו יותר מקדימה ואז הסתכלנו שוב אחורה ולא ראינו אותם (בדיוק היה איזה פניה) אז אני והחברה שהייתה לידי התחלנו לצחוק על חברות שלי ואמרנו להם כזה דברים בסגנון של ''מה אתם שרות'' ''שירת נשים'' ''הם ברחו בגללכם'' ''הבנים האלה התפדחו וברחו'' ככה איזה חמש דקות וזה ודיברנו קצת בקול הקיצר אני שותה לי מים וחברה שלי הייתה באמצע להגיד משהו כמו מה שאמרתי מקודם ואז פתאום הם יצאו מאחור המכוניות יעני הקפו אותנו והלכו על הכביש ושמעו הכללל עכשיו הם היו שתי צעדים מימנו ממש קרוב ומרוב בושות וצחוקים אני ירקתי תמים (כמעט עליהם) ופשוט התפוצצנו מצחוק ויש לי חברות שסמכו עליהם הם יודעות לצחוק בקולי קלות...

היה בושות ממש ממש ממש ממש 

 

(יצא קצת ארוך..)

התארחתי אצל משפחה אמריקאית, באמריקה, משפחה עם בית אמריקאי.. מעודן, וכו' וד''ל..

אכלתי סעודת שבת אצלם, ואז היה משהו מאד מאד מצחיק בסעודה, כולם נשפכו מצחוק.. אבל אני הייתי עם מרק או משהו כזה בפה.. ואתם יודעים מסתמא מה קורה כשצוחקים מאד עם אוכל בפה..

היה מאד מאד לא נעים. רציתי לקבור את עצמי במשמעות הפשוטה..