פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 196)

אין מה לעשות למען האמת.... 

פשוט להראות את עצמך ילדה טובה וזה יעבור

בקרוב כשהסקר שלי יצבור יותר תגובות אני אחשוף את התוצאות.

אבל כבר עכשיו אפשר לראות שיש אחוזים לא מעטים שמגיעים לכל מיני דברים באינטרנט עם הגנה גבוהה!

זה עכשיו בהחלט לא כיף, אבל בסוף זה יכול להציל אותך. זה לא נובע מחוסר אמון, כבר חז"ל אמרו: "אין אפוטרופוס לעריות", שהכוונה היא שגם האדם הכי דוס וצדיק יכול ליפול בדברים האלה..

אולי הם סומכים עלייך ואוהבים אותך,

ובגלל שהם יודעים שלהרבה מהנוער זה יכול להביא למקומות לא טובים, אז הם לא רוצים לקחת סיכון?

היית נותנת לבת שלך גישה לסמים אם האמון שלך בה היה גבוה? אני לא.

סוג של "כבדהו וחשדהו". הדין "כבדהו וחשדהו" נאמר במקור לגבי אורח זר. אם פגשת אדם זר שנתקע בדרך, אין שום סיבה לחשוב שהוא פושע, ודוקא בגלל זה אנחנו לא צריכים לעשות הפליות- אלא לנקוט כללי  זהירות אחידים.

תארי לעצמך שרשור אחר של מישהי שאומרת- האמת שההורים שלי ממש סומכים עלי, והם יודעים שגלשתי קצת לכל מיני מקומות, אבל הם לא יודעים עד כמה גרועים המקומות שנכנסתי אליהם. 

בגלל שיש מצבים כאלה ומצבים כאלה- הפתרון הכי טוב הוא- מצד אחד לסמוך על הילד, ומצד שני לנקוט את כללי הזהירות כאילו אתה לא סומך עליו.

ולגבי המבטים, א'- יכול להיות שזה רק נדמה לך, דוקא בגלל שאת חושבת שהם חושדים בך. ב'-  דאגה של הורים היא משהו שקיים תמיד, ולא צריך להתרגש מזה. הם אוהבים אותך ומעריכים אותך, וזה לא מה שיוריד את ההערכה שלהם כלפייך. 

קרדיט ל@אלי הבת🎀

איך זה עובד?

יותר בפורום שירים , משעמם פה,אבל אני כן מסתכלת לפעמים

היא גם מלחיצה עם המבט שלה!!!

כמה פעמים בטבלה, והוא פשוט חוזר על כל המספרים היחידים שיכולים לצאת

שזה בעצם כפולות של 9. לא שמתי לב לזה, האמת. 

יש המוני דברים כאלו,

ואדם טוב במתמטיקה יכול גם להמציא לבד גדודים של דברים כאלו..

|וואי, כמה שיחקנו את זה בתלמוד תורה, היו ימים..| 

באמת גאון מי שהמציא את זה.. צריך בשביל זה ראש

זה פשוט ידוע שזה נובע מחוקים מתמטיים.

ולא צריך להיות גאון, צריך רק להכיר את החוקים הנ"ל.

היא טעתהה

מה עובר עליה??

התבלבלת כנראה במהלך השלבים.

זה אותה מתמטיקה של הפעמים ש"היא צדקה"... כך שלא יתכן שפתאום המתמטיקה תפשל..

תראו, לא כל מספר - ניתן להגיע אליו בדרך שהיא אומרת לעשות.

כלומר - בכל מצב שתבחרו מספר דו ספרתי, ותורידו ממנו את סכום הספרות - ייצא לכם אחד מהמספרים הבאים:

18 ,9 ,27, 36, 45, 54, 63, 72, וכו' וכו'.

כלומר - מתחילים מתשע, ומורידים ספרה מהיחידות בכל פעם שעוברים עשיריה. תמיד המספרים יהיו כאלו שסכום הספרות שלהם שווה ל9. אלו המספרים היחידים שיכולים לצאת על ידי הפחתה של ספרות מספר דו ספרתי מהמספר עצמו.

עכשיו - בכל פעם שאתם מקבלים את הטבלה - יש שם אחד בלבד - שמופיע בכל המשבצות עם הספרות האלו. ואז היא "קוראת את מחשבותיכם" ואומרת את אותו שם, כי ברור שלא משנה איזה מספר בחרתם, תמיד הגעתם לאחת המשבצות האלו.

קלי קלות חבריא, לכו תעשו את זה לחברים...

כשאני לוחץ על "קראי את מחשבתי" אז זה מתחיל מההתחלה

כי זה מסדר לבד? נו שוין...

ולוידע, לא הייתי רץ על מוצר חדש ולא מוכר, שקשור לטכנולוגיות וגיבויים.. מי יודע מה יש שם בפנוכו.

הארדיסק נועד לשמור הרבה יותר קבצים.
לאבא שלי לדוג' יש הארדיסק של טרה וחצי...

יש גם הארדיסקים שנשמרים בתוך המחשב.

כי זו המצאה חדשה ומהממת עם יח"צ מעולה?

בתם בתם

כי יש לי מלא מה לומר על דברים, וזה כבר מוזר לענות בשרשור אחרי הרבה זמן

יש אפילו תועלת, במקום התכתבות ארוכה שלב אחרי שלב, את יכולה להגיב בבת אחת: "מה שאמרו X - אז ...., ומה שאמרו Y, ....., ולגבי מי שהציע שZ, אולי אפשר לומר.......,

וכו'..

שירשור הכירות תשפ"א!!! - נוער וגיל ההתבגרות

הבצפר שלי השכיר שנה שעברה תישיבה  שלכם בשביל לעשות שם שבת.....

נערך ע"י 

אבל אני צריכה מאגר צ'יזבטים כדי שיהיה לי שאוכל לספר..

יש לי בשבוע הבא קומזיץ..

כמה רעיונות , וכן עקרונות איך לספר ואיך להמציא... אם את רוצה תפני אלי בשיחות אישיות

לדעתי אם המסיבה נראת כמו מועדון אז לא אבל זה עם הסניף\ אולפנה\ קהילה ויש איזה הפנינג\פעילות\הצגה\שיחה\הרקדה אז זה ממש טוב.. 

כמובן שאם זה עם בנים בקטע של פעולה עם בנים או ריקודים אז ממש לאא ובלי קשר לחנוכה..

ו.. לפי מה שאני זוכרת מסיבות חנוכה הן אף פעם לא כ''כ מבולגנות.. (חוץ מהתור לסופגניות) בדר''כ יש איזו פעולה על האור, חידון חנוכה של קהוט וכו'..

אולי יש פה שאלה של האם בכלל מסיבות של רעש, בלאגן, צחוקים זה דבר שכדאי לתמוך בו.. 

האם זה טוב שבנות ילכו למקומות של שטויות לשם שטויות זו שאלה בפני עצמה שאם יהיה לי כוח אענה עליה אח''כ בע''ה..

כאילו ספונטני בלי כללים או פעילויות

מסיבות כאלה המוניות ברחוב,

הם חיצוניות ואין להם תכלית

ובוודאי שלא ראוי לבנות ללכת לשם.

אני בעד מסיבות בפורמט אחר-

משפחתי, מעגל של חברות או שבט

רק כך יהיה אפשר להתחבר לשמחה הפנימית של החג

ולהאיר בתוך המשפחה/חברות 

אור פנימי ועמוק

שיתן כח להמשך השנה.

יאו את מזכירה לי את 'מסיבת חנוכה ליפני 5 שנים בערך..

היישוב עשה ארוע חמוד כזה לחיילים לכבוד חנוכה, ואז עברתי שם באיזור לא קשור לאירוע, ואז ראיתי שני חיילים וחיילת שמחפשים משהו ואז שאלתי אותם אם הם מחפשים את ה'מסיבת' חנוכה... והם פשוט לא הבינו מה אני רוצה (כי הם מכירים 'מסיבה' רק מהמועדון..)  והם אמרו שהם מחפשים את האירוע הזה לחיילים, הם פשוט לא הפסיקו לצחוקק, אוי זה היה מביךךך חחח 

בסדר;)

פשוט שמעתי את המשפט הזה רק איזה פעם אחת או פעמיים אז התלהבתי עליו..

ו.. אותי הוא דווקא מעודד

לכולנו קשה לקבל את זה

באמת..

אין מילים לנחם את הלב

את לב האומה שאיבדה (עוד) שני בנים יקרים שנלחמו למענה.

אז למה?

הייתה פעם כלה שיום לפני החתונה שלה היא נרצחה בפיגוע של מחבל מתאבד בבית קפה

ולמחרת, אמא שלה במקום ללוות אותה לחופה, היא ליוותה אותה בהלוויה..

ושמעתי שאבא של אותה כלה היה אומר כל הזמן על פיגועים שקרו-

הלוואי שהפיגוע הזה יביא את הגאולה יותר מהר.

אז הלוואי🙏

כן, קורה...

זה באמת פשוט נורא וזה כואב.. אף פעם לא הכרתי מישהו כזה אישית, אבל רק מלחשוב על המשפחה ועל הרגשות של מי שלקחו לו אדם קרוב ואהוב, נהיה לי כואב כל כך...

ובאמת זה מרגיש כל כך לא צודק שדווקא הצדיקים האלה, דווקא אלה שכל כך ניסו להוסיף פה טוב בעולם, פשוט נקטפים להם..

(פתחתי ב"ברשות" מחמת עדינות הענין, ובהתחשב  בתגובות הקודמות..)

כתבת ש"את מאמינה שהכל משמים, אבל קשה לקבל וכו'"

אני חושב שהקושי אולי נובע מכך שזו רק "אמונה שהכל משמים" אבל עדיין זה נשאר בבחינת "למה? - ככה".. ואז - אמונה אמונה, אבל תכל'ס לא מבינים....

אז אולי, כדאי לתת נופך ותוספת בענין הזה של "הכל משמים".

כשאנו מבינים, בעצם, מהו בכלל עניינה של הבריאה, מה הצורך בה, ומה תכליתה,

כשאנו מבינים שלכל אחד ואחד יש חלק בתיקון העולם - ותיקון העולם זה לאוו דווקא משהו שאנחנו רואיםש הוא קידם, אל ששהותו המסויימת פה, חייו ומעשיו, הוסיפו נדבך במטרה הסופית של "לתקן עולם במלכות שדי"

כשאנו מבינים שנשמה שיורדת לפה - ממש ממש לא מבסוטה מהרעיון..  חז"ל הקדושים ממשילים את זה לבת מלך שיורדת לכפר מלוכלך...

כשאנו מבינים שלמרות זאת הנשמה יורדת - כדי להוסיף בתכלית ההיא, התכלית שאליה כוונה הבריאה כולה, ועל תיקונה שוקדים אנו ואבותינו ואבות אבותינו החל מבין הערביים של יום השישי לבריאת העולם...

כשאנו מבינים זאת,

קל יותר להבין את המשמעות של הפטירה המוקדמת, ובפרט - כפי שציינו פה - של החבר'ה הטובים...

כי באמת, אבל באמת, אנחנו מפנימים, שהמטרה היתה מסויימת ומוגדרת,

שלכל אחד היה תפקיד, 

אז, אנחנו מבינים בהגיון שלנו, הישר, שמי שסיים את התפקיד - חוזר להתענג על זיו השכינה...

מילא את תפקידו, עשה את פעולתו, ושש ומשח הוא חוזר אל כור מחצבתו..

לנו נשאר הקושי, אנחנו מתמודדים עם הצער בחסרונם, אבל הם? הם הלכו למקום הראוי להם, למקום הטבעי שלהם, ברגע שסיימו את הצורך הנעלה שבשבילו בכלל "טרחו" לרדת לעולם הזה....

אני מקווה שהועלתי.

לא תמיד, כי ברור שעל כל אחד ואחד יש חשבון פרטי ומדוקדק, והרי אין לי מושג מה הוא.

אבל באופן עקרוני ובגדול - כן. למה לא?

אני אל סתם מצטט מנטרות, אני באמת אומר מה שאני חושב....

אולי תרצי לפרט מה עדיין קשה לך?

דבר ראשון, זה שלך יותר קשה לקבל את זה - יכול להיות שזה נובע ממעלה שלך, שאת יותר רגישה, יותר אכפתית, יותר כואבת את הכאב, ולכן עדיין לא מתיישב לך ההסבר על הלב.

אמנם, כיוון שאת באמת יהודיה מאמינה והכל, אז לכאורה הנקודה היא ככה: יש כאן הסבר, שאת יודעת שהוא נכון, ויש כאן רגש - שלא נותן לך מנוחה גם אחרי שמיעת ההסבר..

מה שיכול לפתור את הקונפליקט - זה התבוננות בהסבר, הפנמה שלו, שוב- את הרי יודעת שהוא נכון, רק צריך לחבר אותו לרגש... 

מסכימה?

ולא כל כך הבנתי מה זה ה"בצורה הזאת"..

וסיפור קטן: (סיפרתי בשרשור סיפור על הגר"א, עכשיו תור הבעש"ט.. )

פעם באו זוג לבעש"ט, והתלוננו שאין להם ילדים, ורוצים ברכה וכו'..

שאל אותם הבעש"ט - לקבל ילד לשנתיים - אתם רוצים?

אמרו - כן! מיד בירך אותם הבעש"ט, ואכן - לתקופת השנה נולד להם ילד.

משך שנתיים גידלו ופינקו אותו, וככלות שנתיים - שבק חיים...

חזרו אל הבעש"ט ואמרו לו - אכן, קרה כמו שאמרת, אבל אולי תסביר - מדוע זה ולמה? מה קורה פה?

הבעש"ט התחיל לספר סיפור..

על ילד, בן אצולה.. שהתייתם בינקותו, והתגלגל לידי זוג כפריים יהודים צדיקים ותמימים.

גדל אצלם, למד תורה ועסק במצוות, והיה ממש ל"בן עליה" מופלג..

לאחר הרבה שנות עמל התורה ועבודת ה', נלקח לבית עולמו, ובהגיעו השמימה מצאו שכולו זכאי וצדיק, אבל יש לו פגם מסויים - שבמשך שנתיים ינק מגויה, ויש בו טומאה מאז..  

הוחלט, שכדי לטהר אותו לחלוטין - צריך שיגדל שנתיים אצל אם יהודיה, שהיא תאכיל אותו.. כנגד אותם שנתיים מהגויה, ואז יושלם לגמרי.

ואתם, סיים הבעש"ט, נבחרתם להיות ההורים שיגדלו אותו בשנתיים האלו....

(אני חושב שלא דייקתי בסיפור, אני זוכר אותו ממזמן ממש, וגם מאוד קיצרתי בו, אבל העיקרון ברור..)

דבר ראשון, יישר כח על הרגישות שבהתחלה! דבר שני, אם אתה מצליח לחיות בתודעה כזאת זה באמת דבר גדול ומוערך!!!

ואני מבינה ומקבלת אתזה, הצלחת להעביר.

אבל אז למה מבקשים אריכות ימים? למה שכר על חלק מהמצוות זה אריכות ימים?

אני מבינה שלא להכל יש תשובות שאנחנו יודעים, אז אני אקבל גם אין תשובה...

אבל כשאני חושב כעת, אני מוצא את עצמי מעלה את האפשרות - שכיוון שבפועל זו זכות גדולה למלאת כאן את התפקיד וכו', אנחנו רוצים תפקיד גדול, וארוך, עם עוד ועוד חלקים, שנזכה כמה שיותר!

מסופר שהגאון מוילנא ברגעיו האחרונים ממש, תפס בידו את פתילי ציציותיו ומירר בבכי באמרו - כאן יכלתי בפרוטה או שתיים לזכות לאלפי אלפי אלפי מצוות, שם כבר אי אפשר....

אז זהו, אנחנו רוצים עוד ועוד יכולת להיות כאן ולזכות.

ותודה על הפידבק, שמחתי לשמןע.

לשאול זה נהדר.

יכולה להמשיך לשאול.

(לא בטוח שיהיו לי תשובות, כן? אבל לנסות תמיד אפשר..)

זה ברור שעצוב לסיים את התפקיד מהר...

לא באתי בדבריי קודם להסביר שזה בכלל שמחה למות, ולא צריך להתעצב..

אנחנו מעוניינים בכמה שיותר חלקים בתפקידים, וזה עצוב כשהתפקיד מסתיים מהר..

ומצד שני - כשאין עוד תפקידים, והסתיים התפקיד - הנשמה לא רוצה להישאר כאן, והיא שמחה לחזור אל כנפי השכינה..

כלומר - היא היתה שמחה לקבל עוד תפקידים, נכון.

אבל כשאין עוד תפקיד - וזה באמת עצוב שאין, היא שמחה לחזור ולא אמורה להישאר כאן סתם.

זה לא שאין תשובות, או יותר נכון- זה לא נכון שאין סיבות.

להכל יש סיבות רק שיש דברים שפשוט השכל שלנו פשוט לא מבין, בסך הכל מול הקב"ה האין סופי אנחנו אנשים די מוגבלים...

מה זה בעצם "לתקן עולם במלכות שדי"?

יש דברים שברור בהם שזה הם, כמו, לדוגמה, לימוד תורה, ריבוי מצוות, וכו'.

ויש דברים, שאכן הביטוי הזה לא ממש מסביר איך זה קשור.

אבל העיקרון הוא שאנחנו יודעים שכל דבר ודבר קטן שאנו רואים כאן, כל תהפוכות ומקרי העולם,

הכל זה חלק מתהליך אלוקי ענק, שכאמור - נמשך מבין הערביים של יום השישי לבריאה ועד לעתיד לבא. וכל פרט ופרט בו בונה עוד נדבך בתיקון העולם.

ובע"ה, אולי כשתגיע העת ויתוקן העולם בשלימות, נראה איך כל פרט ופרט היה לו חלק בזה.

הרמח"ל מאריך בכמה מקומות בעניינים אלו, וממנו בעיקר נובעים דבריי.

"לתקן עולם למלכות שדי"?

זה נכון שזה גם "ל.."

אבל בהיות וכאמור - כל מעשה ומעשה שלנו בונה נדבך בבניית אותה מלכות שדי

והיא היא תיקון העולם.

נמצא שזה אכן לתקן עולם במלכותו.

אבל הערה יפה.

 https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=pHQOndnrJZe
קישור יותר מעודכן לתהילים

אשמח אם תפיצו ותשתפו

הפצתי.

תודה רבה לכל מי שהפיץ והתפלל

נמשיך להתפלל בעז"ה

אז אם יש מי שפספס - מוזמן/ת לקרוא עכשיו.

הורה כרוב והורה תרד, עגבניה עלי כידון!

יש גם ציטוטים של הרב קוק .

פניני הלכה העם והארץ פרק ג' סעיף ד'':

כלל נקוט בידינו, “וָחַי בָּהֶם – ולא שימות בהם” (יומא פה, ב). כלומר, התורה ניתנה לאדם כדי שיחיה בה, ולא שימות על ידה. על פי זה נקבעה ההלכה המפורסמת: “פיקוח נפש דוחה שבת”. כלומר, מחללים שבת כדי להציל חולה מסוכן. ולא רק השבת נדחית מפני פיקוח נפש אלא כל מצוות התורה נדחות מפני פיקוח נפש. לפיכך, אם יאמרו גויים אלימים לאחד מישראל, שיעבור על אחת ממצוות התורה או שיהרגו אותו – יעבור ולא ייהרג. חוץ משלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שאם יאמרו לאדם, הרוג את חברך או שנהרוג אותך – ייהרג ואל יהרוג. וכן אם יאמרו לו עבוד עבודה זרה פלונית או שנהרוג אותך – ייהרג ולא יעבור, וכן בגילוי עריות. אבל בכל שאר המצוות, אין לאדם למסור את נפשו כדי לקיימן (סנהדרין עד, א).

אמנם כל זה אמור לגבי מצוות של יחיד, אולם מצוות ישוב הארץ, שהיא מצווה שמוטלת על כלל ישראל, דוחה פיקוח נפש. שהרי מעצם זה שהתורה ציוותה אותנו לכבוש את הארץ למדנו שיש לסכן נפשות כדי לקיימה, שאין מלחמה ללא אבדות, ובוודאי לא התכוונה התורה שנסמוך על הנס. אלא שמצוות ישוב הארץ שהיא מצווה כלל ישראלית, מחייבת מסירות נפש ממש (מנחת חינוך תכה תרד, משפט כהן קמג, אגרות ראיה ח”ג תתקמד). וכך נהג עם ישראל בכיבוש הארץ בימי יהושע ובימי דוד, וכן בעת הקמת בית המקדש השני ולאחר מכן בתקופת מלכות בית חשמונאי.

אולם צריך לסייג את הדברים. גם על מצווה כללית חל הכלל ‘וחי בהם’ ולא שימות בהם, אלא שהואיל והמצווה היא כללית, החשבון הוא של כלל האומה ולא של חיילים פרטיים. ולכן, במצב שישנה סבירות גבוהה שלא נצליח במלחמה ונפסיד את הנחלות שכבר בידינו וחיי האומה יהיו מוטלים על המאזניים, אין מצווה לפתוח במלחמה לכיבוש הארץ. התורה היא תורת חיים ולא תורה שמצווה לקיים מלחמת התאבדות. אבל כאשר ישנה סבירות גבוהה שננצח, אע”פ שוודאי הוא שכמה מאתנו יאבדו את חייהם, מצווים אנו לכבוש את הארץ, ולכל הפחות לשמור על מה שכבר בידינו.

חובה לציין, שעם שאינו מוכן להלחם במסירות נפש על ארצו חושף את בניו לסכנת נפשות מצד שכניו. שכן כל עם שלא יצליח לגייס את בניו להילחם במסירות נפש על ארצו ומולדתו, סופו שייכבש, ובניו ובנותיו יהיו למשיסה. לפיכך המצווה להילחם על ארץ ישראל במסירות נפש תואמת את השיקולים של הצלת חיי אדם. כך שהנלחם על הגנת גבולות ישראל מקיים שתי מצוות, ישוב הארץ והגנת ישראל.

הרב דוד סתיו כתב:

שמירת חייו של אדם הוא ערך חשוב מאד בעולמנו ועל כן הוא דוחה כמעט את כל התורה כולה. כמעט את הכל אבל לא את הכל.הוא אינו דוחה עבודה זרה או גלוי עריות או שפיכות דמים.ו הוא גם אינו דוחה את מצוותיה של האומה. כאשר ציוה אותנו ה' להילחם על הארץ ולמחות את שבעת העמים שהיו כאן הוא ודאי ידע שיהיו כאן הרוגים וכן בכל מצוותיה של תורה העוסקות בקרב ולכן אין כל קשר בין ערכם האמיתי של חיי הפרט לבין חיובו לצאת לעזר אחיו בקרב

אגב, אומרים שמודיעין עילית נמצאת מחוץ לגדר ההפרדה בגלל שהרב שך התעקש על זה. לדעתו פיקוח נפש דוחה את יישוב א"י...

וואו. זה ממש ענה.. 

אם הוא אומר שפיקוח נפש דוחה את יישוב א''י..

טוב, זה באמת "תורה שלמה" ולא על רגל אחת.... וזה מהלך שלם של חשיבה והבנת העניין וכו' וכו'.

אבל ננסה בכל זאת קצת.

אז דבר ראשון - לגבי הוכחה מהתורה,

אכן, יש הוכחה נחרצת מהתורה.

וההוכחה היא -  שהתורה עצמה ציוותה עלינו, להלחם עליה, במסירות נפש..

אנחנו רואים שהתורה מתייחסת לארץ כדבר ששוה להלחם עליו ולמות עליו.

בספר הקדוש "אם הבנים שמחה" של הגה"ק ר' יששכר שלמה טייכטהל, מגדולי וצדיקי הונגריה (נהרג עקה"ש בגטו ורשא בשנת תש"ג, ארץ ארץ אל תכסי דמו) הוא משבח את החלוצים בוני הארץ וכותב: "כמו ששמענו בזמן הפרעות של הערבים … אמרו קודם יציאת נשמתם בזה הלשון: אין דבר טוב מלמות בעד ארצנו"

וכמדומני שיש מדרש או משהו דומה שמשבח את כלל ישראל בכך שמוכנים לההרג למען א"י.

ואכן, בשביל להבין מה פתאום שזה ככה, צריך להבין את העניין הגדול של ארץ ישראל ומעלתה, מה כ"כ חשוב בה ולמה אנחנו עושים ממנה כזה עסק..

וזו באמת פרשה ארוכה ארוכה, כאמור, וא"א לסכם אותה פה, אבל בכל זאת, אנסה לתת את עיקרי הדברים בקיצור נמרץ.

כל מטרת הבריאה, מתבטאת במה שנקרא "חיבור שמים וארץ" כלומר - לרומם ולהעלות את הגשמיות, להיות דבוקה ברוחניות ולהתקדש ממנה. זה מה שהקב"ה מבקש "ושכנתי בתוככם" - הרצון הוא שהקב"ה ישכון בתוך החוליות, בתוך הגשמיות, על ידי קידוש הגשמיות.

מכל העולם כולו - המקום שנבחר לבטא זאת ביתר תוקף זה ארץ ישראל.

שימו לב, הדת היחידה בעולם שהיא לא רק דת אלא לאום.

הדת היחידה בעולם שמקדשת ארץ.

זו היהדות.

וזה בגלל המהות של היהדות - בהיפוך משאר הדתות, שמנסות לנתק את האדם מהמציאות, שרואות בגשמיות חטא.

היהדות רואה את החטא בניתוק הגשמיות מן הרוחניות, ודוגלת בשימוש בגשמיות כדי לקדש אותה.

וממילא - הדבר הכי יסודי בתורה - זה ארץ ישראל.

כשמסתכלים בתנ"ך - אפשר פשוט לראות זאת נכוחה:

כל התנ"ך מלא, מלא, מפוצץ. באיזכורים של ארץ ישראל, חשיבותה, וכו'..

ממש ברור שזה הדבר שסביבו סובב הכל.

ארץ ישראל זה השורש והביטוי הכי מרכזי של הקישור בין שמים לארץ, בין רוח לגשם. בין קודש לחול, בין אלוקי האלוקים לבני תמותה.

כל תכלית הבריאה, כל העיקרון של התורה. הכל הכל הכל מתבטא - בארץ ישראל. היא השורש של הכל.

עד כדי כך, שאת כל קיום המצוות בחו"ל מסביר הרמב"ן שזה בתור "תזכורת" לארץ ישראל, זה לא הדבר האמיתי..

החתם סופר כותב "כי אפילו קריאת שמע שקורא בחו"ל אינו דומה לקריאת שמע שקורא בא"י"

לכאורה גם הרמב"ן וגם החת"ס מוזרים מאוד - מה הקשר? לא מדובר על מצוות התלויות בארץ, אלא על כל שאר המצוות, מצוות שמחוייבים בהם בין בארץ ובין בחו"ל. למה שיהיה הבדל?

אבל ע"פ הנ" מובן, כי כל העיקרון של התורה והמצוות - זה העיקרון של ארץ ישראל, וא"כ ברור שעיקר קיומן הוא בא"י..

ולא לחינם אמרו חז"ל "כל הדר בא"י - יש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה"

שוב - מוזר מאוד. מה הקשר? זה אולי תלוי כמה האדם צדיק...למה זה תלוי איפה הוא גר?

אבל שוב - כיווןש א"י היא היא הביטוי המרכזי של הקשר שלנו עם ה', של תכלית הבריאה.

ממילא - מי שנמצא בה וממלא את זה - הרי שיש לו את השייכות לאלקות, לקב"ה, ומי שלא - לא...

עכשיו מאוד ברור למה מוסרים עליה נפש ולמה זה כ"כ חשוב...

זה לא "עוד פיסת אדמה"

זה לא רגש לאומי חילוני קלאסי, כמו שיש לגרמני על גרמניה ולצרפתי על צרפת.

זה המהות העיקרית של הבריאה, של עם ישראל, של התורה כולה!

אם על זה נוותר - את מה נשאיר?

ממילא - על זה אנחנו נלחמים בכל הכח! עד טיפת דמינו האחרונה!!

עוזר מאוד 

זה לא תלוי במיקום שהוא נהרג. זה תלוי בסיטואציה.

ברור שאדם שנהרג בהונולולו בשליחות למען השליטה היהודית בא"י - אכן שווה למי שנהרג כאן מחמת כך.

ומי שנהרג כאן על סכסוך חניה, נהרג פשוט על סכסוך חניה.

ולא כ"כ ברור מה הגבולות של "א"י השלמה" אגב, ככה שלא כדאי להיכנס לרזולוציות של הדוגמאות שהבאת.

עיקר התשובה היא מה שכתבתי בהתחלה.

אם הם ירצחו כל מי שכאן - לא נשיג כלום במאבק.

כל עוד המאבק הוא על אחיזתנו כאן וחיינו כאן, אז "שווים" גם הנופלים במאבק, כדרכו של מאבק.

איזה מעודד אתה! 

אבל צודק.. תודה(: