פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 197)

יש גם ציטוטים של הרב קוק .

פניני הלכה העם והארץ פרק ג' סעיף ד'':

כלל נקוט בידינו, “וָחַי בָּהֶם – ולא שימות בהם” (יומא פה, ב). כלומר, התורה ניתנה לאדם כדי שיחיה בה, ולא שימות על ידה. על פי זה נקבעה ההלכה המפורסמת: “פיקוח נפש דוחה שבת”. כלומר, מחללים שבת כדי להציל חולה מסוכן. ולא רק השבת נדחית מפני פיקוח נפש אלא כל מצוות התורה נדחות מפני פיקוח נפש. לפיכך, אם יאמרו גויים אלימים לאחד מישראל, שיעבור על אחת ממצוות התורה או שיהרגו אותו – יעבור ולא ייהרג. חוץ משלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. שאם יאמרו לאדם, הרוג את חברך או שנהרוג אותך – ייהרג ואל יהרוג. וכן אם יאמרו לו עבוד עבודה זרה פלונית או שנהרוג אותך – ייהרג ולא יעבור, וכן בגילוי עריות. אבל בכל שאר המצוות, אין לאדם למסור את נפשו כדי לקיימן (סנהדרין עד, א).

אמנם כל זה אמור לגבי מצוות של יחיד, אולם מצוות ישוב הארץ, שהיא מצווה שמוטלת על כלל ישראל, דוחה פיקוח נפש. שהרי מעצם זה שהתורה ציוותה אותנו לכבוש את הארץ למדנו שיש לסכן נפשות כדי לקיימה, שאין מלחמה ללא אבדות, ובוודאי לא התכוונה התורה שנסמוך על הנס. אלא שמצוות ישוב הארץ שהיא מצווה כלל ישראלית, מחייבת מסירות נפש ממש (מנחת חינוך תכה תרד, משפט כהן קמג, אגרות ראיה ח”ג תתקמד). וכך נהג עם ישראל בכיבוש הארץ בימי יהושע ובימי דוד, וכן בעת הקמת בית המקדש השני ולאחר מכן בתקופת מלכות בית חשמונאי.

אולם צריך לסייג את הדברים. גם על מצווה כללית חל הכלל ‘וחי בהם’ ולא שימות בהם, אלא שהואיל והמצווה היא כללית, החשבון הוא של כלל האומה ולא של חיילים פרטיים. ולכן, במצב שישנה סבירות גבוהה שלא נצליח במלחמה ונפסיד את הנחלות שכבר בידינו וחיי האומה יהיו מוטלים על המאזניים, אין מצווה לפתוח במלחמה לכיבוש הארץ. התורה היא תורת חיים ולא תורה שמצווה לקיים מלחמת התאבדות. אבל כאשר ישנה סבירות גבוהה שננצח, אע”פ שוודאי הוא שכמה מאתנו יאבדו את חייהם, מצווים אנו לכבוש את הארץ, ולכל הפחות לשמור על מה שכבר בידינו.

חובה לציין, שעם שאינו מוכן להלחם במסירות נפש על ארצו חושף את בניו לסכנת נפשות מצד שכניו. שכן כל עם שלא יצליח לגייס את בניו להילחם במסירות נפש על ארצו ומולדתו, סופו שייכבש, ובניו ובנותיו יהיו למשיסה. לפיכך המצווה להילחם על ארץ ישראל במסירות נפש תואמת את השיקולים של הצלת חיי אדם. כך שהנלחם על הגנת גבולות ישראל מקיים שתי מצוות, ישוב הארץ והגנת ישראל.

 

הרב דוד סתיו כתב:

שמירת חייו של אדם הוא ערך חשוב מאד בעולמנו ועל כן הוא דוחה כמעט את כל התורה כולה. כמעט את הכל אבל לא את הכל.הוא אינו דוחה עבודה זרה או גלוי עריות או שפיכות דמים.ו הוא גם אינו דוחה את מצוותיה של האומה. כאשר ציוה אותנו ה' להילחם על הארץ ולמחות את שבעת העמים שהיו כאן הוא ודאי ידע שיהיו כאן הרוגים וכן בכל מצוותיה של תורה העוסקות בקרב ולכן אין כל קשר בין ערכם האמיתי של חיי הפרט לבין חיובו לצאת לעזר אחיו בקרב

 

 

אגב, אומרים שמודיעין עילית נמצאת מחוץ לגדר ההפרדה בגלל שהרב שך התעקש על זה. לדעתו פיקוח נפש דוחה את יישוב א"י...

וואו. זה ממש ענה.. 

אם הוא אומר שפיקוח נפש דוחה את יישוב א''י..

טוב, זה באמת "תורה שלמה" ולא על רגל אחת.... וזה מהלך שלם של חשיבה והבנת העניין וכו' וכו'.

אבל ננסה בכל זאת קצת.

 

אז דבר ראשון - לגבי הוכחה מהתורה,

אכן, יש הוכחה נחרצת מהתורה.

וההוכחה היא -  שהתורה עצמה ציוותה עלינו, להלחם עליה, במסירות נפש..

אנחנו רואים שהתורה מתייחסת לארץ כדבר ששוה להלחם עליו ולמות עליו.

 

בספר הקדוש "אם הבנים שמחה" של הגה"ק ר' יששכר שלמה טייכטהל, מגדולי וצדיקי הונגריה (נהרג עקה"ש בגטו ורשא בשנת תש"ג, ארץ ארץ אל תכסי דמו) הוא משבח את החלוצים בוני הארץ וכותב: "כמו ששמענו בזמן הפרעות של הערבים … אמרו קודם יציאת נשמתם בזה הלשון: אין דבר טוב מלמות בעד ארצנו"

 

וכמדומני שיש מדרש או משהו דומה שמשבח את כלל ישראל בכך שמוכנים לההרג למען א"י.

 

 

 

ואכן, בשביל להבין מה פתאום שזה ככה, צריך להבין את העניין הגדול של ארץ ישראל ומעלתה, מה כ"כ חשוב בה ולמה אנחנו עושים ממנה כזה עסק..

וזו באמת פרשה ארוכה ארוכה, כאמור, וא"א לסכם אותה פה, אבל בכל זאת, אנסה לתת את עיקרי הדברים בקיצור נמרץ.

כל מטרת הבריאה, מתבטאת במה שנקרא "חיבור שמים וארץ" כלומר - לרומם ולהעלות את הגשמיות, להיות דבוקה ברוחניות ולהתקדש ממנה. זה מה שהקב"ה מבקש "ושכנתי בתוככם" - הרצון הוא שהקב"ה ישכון בתוך החוליות, בתוך הגשמיות, על ידי קידוש הגשמיות.

מכל העולם כולו - המקום שנבחר לבטא זאת ביתר תוקף זה ארץ ישראל.

שימו לב, הדת היחידה בעולם שהיא לא רק דת אלא לאום.

הדת היחידה בעולם שמקדשת ארץ.

זו היהדות.

וזה בגלל המהות של היהדות - בהיפוך משאר הדתות, שמנסות לנתק את האדם מהמציאות, שרואות בגשמיות חטא.

היהדות רואה את החטא בניתוק הגשמיות מן הרוחניות, ודוגלת בשימוש בגשמיות כדי לקדש אותה.

וממילא - הדבר הכי יסודי בתורה - זה ארץ ישראל.

כשמסתכלים בתנ"ך - אפשר פשוט לראות זאת נכוחה:

כל התנ"ך מלא, מלא, מפוצץ. באיזכורים של ארץ ישראל, חשיבותה, וכו'..

ממש ברור שזה הדבר שסביבו סובב הכל.

ארץ ישראל זה השורש והביטוי הכי מרכזי של הקישור בין שמים לארץ, בין רוח לגשם. בין קודש לחול, בין אלוקי האלוקים לבני תמותה.

 

 

כל תכלית הבריאה, כל העיקרון של התורה. הכל הכל הכל מתבטא - בארץ ישראל. היא השורש של הכל.

עד כדי כך, שאת כל קיום המצוות בחו"ל מסביר הרמב"ן שזה בתור "תזכורת" לארץ ישראל, זה לא הדבר האמיתי..

החתם סופר כותב "כי אפילו קריאת שמע שקורא בחו"ל אינו דומה לקריאת שמע שקורא בא"י"

לכאורה גם הרמב"ן וגם החת"ס מוזרים מאוד - מה הקשר? לא מדובר על מצוות התלויות בארץ, אלא על כל שאר המצוות, מצוות שמחוייבים בהם בין בארץ ובין בחו"ל. למה שיהיה הבדל?

אבל ע"פ הנ" מובן, כי כל העיקרון של התורה והמצוות - זה העיקרון של ארץ ישראל, וא"כ ברור שעיקר קיומן הוא בא"י..

 

ולא לחינם אמרו חז"ל "כל הדר בא"י - יש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה"

שוב - מוזר מאוד. מה הקשר? זה אולי תלוי כמה האדם צדיק...למה זה תלוי איפה הוא גר?

אבל שוב - כיווןש א"י היא היא הביטוי המרכזי של הקשר שלנו עם ה', של תכלית הבריאה.

ממילא - מי שנמצא בה וממלא את זה - הרי שיש לו את השייכות לאלקות, לקב"ה, ומי שלא - לא...

 

 

עכשיו מאוד ברור למה מוסרים עליה נפש ולמה זה כ"כ חשוב...

זה לא "עוד פיסת אדמה"

זה לא רגש לאומי חילוני קלאסי, כמו שיש לגרמני על גרמניה ולצרפתי על צרפת.

זה המהות העיקרית של הבריאה, של עם ישראל, של התורה כולה!

אם על זה נוותר - את מה נשאיר?

ממילא - על זה אנחנו נלחמים בכל הכח! עד טיפת דמינו האחרונה!!

 

עוזר מאוד 

זה אומר שבעצם גם אדם שגר/נרצח בלבנון או בסיני או בסוריה או בירדן (יעני א"י השלמה) מקדש את הארץ באותה צורה כמונו לא? כמעט ולא מקשרים את זה..

זה לא תלוי במיקום שהוא נהרג. זה תלוי בסיטואציה.

ברור שאדם שנהרג בהונולולו בשליחות למען השליטה היהודית בא"י - אכן שווה למי שנהרג כאן מחמת כך.

ומי שנהרג כאן על סכסוך חניה, נהרג פשוט על סכסוך חניה.

 

ולא כ"כ ברור מה הגבולות של "א"י השלמה" אגב, ככה שלא כדאי להיכנס לרזולוציות של הדוגמאות שהבאת.

בכל זאת יש לגבי האזורים האלו גבולות כלליים

עיקר התשובה היא מה שכתבתי בהתחלה.

ואיפה עובר הגבול?
כלומר, גם אם (בתאוריה) הערבים ירצחו את כל מי שגר בא"י, גם אז יהיה צריך להישאר בא"י ולא לזוז ממנה?

אם הם ירצחו כל מי שכאן - לא נשיג כלום במאבק.

 

כל עוד המאבק הוא על אחיזתנו כאן וחיינו כאן, אז "שווים" גם הנופלים במאבק, כדרכו של מאבק.

1- קדושת הארץ ויישובה.
2- הסכנות והמוות בארץ ישראל (מה שהתייחסת בשיר).
לגבי 1 לא אענה כרגע, נראלי יש כבר אחרים שענו.
אבל לגבי 2: מניסיון ;), בכל ארץ ובכל מקום ינסו להרוג אותנו. בעבר לא היו פוגרומים? מסעות צלב? אינקוויזיציה? שואה? עלילות דם? ועוד..
וגם בארץ ישראל, הערבים לא אכפת להם הצדדים של הקו הירוק, בשני הצדדים היו פיגועים.
אין באמת סיכון מיוחד בארץ ישראל, הסיכון הוא בלהיות יהודי.

איזה מעודד אתה! 

אבל צודק.. תודה(:

תודה!

יישר כח!

 

אני מתקרבת לחב"ד.

בחב"ד יש מושג כזה שקוראים לו משפיע\ה. הרבי אמר שכל אדם צריך למנות לו משפיע- אדם שגדול ממנו אבל אפשר לדבר איתו בגובה העיניים, שיכול לראות את המצב ממבט חיצוני יותר, ואפשר להתייעץ איתו בענייני עבודת ה'.

ב"ה לי יש משפיעה מהממת שאני מדברת כל הזמן על עניינים שנוגעים לי. ממליצה גם לכולם!!!

 

קטע יפה שמסביר למה צריך משפיע מהותו של המשפיע הינה לדעת להקשיב

כבר חז"ל לימדו אותנו "עשה לך רב", לא צריך להגיע לכך שהרבי אמר למנות משפיע.

 

כל אדם יכול לקבוע לעצמו דמות (או כמה דמויות) תורנית שהוא יכול להתייעץ איתה בדברים כאלו. וזה בוודאי טוב.

 

 

 

(לא מזלזל חלילה במושג של משפיע ובחב"ד והדרכים שלה, רק להפנות את תשומת הלב..)

כאילו, אני רוצה באמת למצוא דמות כזאת, אבל איך?

לא אכפת לי כל כך ההגדרה, משפיעה/ רבנית/ לא יודעת מה, אבל אין לי אחת כזאת...

טוב, אני לא מכיר אותך ולא יודע מה מעגלי החיים שלך, אז כמובן אין לי איך לעזור פרקטית.

 

אבל בגדול, יש לך אולפנה, באולפנה יש מורות, יש רב, יש מדריכות. וכו'. את יכולה או לבחור באחת מהדמויות האלו (מן הסתם לא רצוי שזו תהיה מדריכה, כי היא צעירה)  או לשאול אותן את מה ששאלת - "מאיפה אני יכולה למצוא דמות" - הן יכולות לייעץ על עוד.. (בזה דווקא מדריכות זה כתובת מעולה, למדריכה יש את הצוות שהיא הכירה, יש לה לפעמים מדרשה שהיא משלבת, וכו', הגיוני שיש לה דמות נערצת שהיא יכולה להמליץ לך עליה)

 

זו רק דוגמה, כמובן, צריך לחפש...

 

עריכה: עכשיו אני רואה ש@רוצה יותר כותבת שאצלה זה שכנה, האמת שרעיון כזה היה נראה לי מוזר בהתחלה - אבל הנה אנחנו רואים שאצלה זה עבד..

בקיצור, סתכלי סביבך, בכל המעגלים שאת חיה בהם, תחשבי על דמות שאת מעריכה ונראית לך מתאימה, תתגברי טיפה על המבוכה ו-הופ למים...

מה שכן  כדאי זה שהדמות תהיה מצד אחד מישהי שגדולה ממך ברמה מסויימת, שיש לך מה לקבל ממנה. ומצד שני שתהיה אחת שאפשר לדבר איתה מגובה העיניים.

אני פשוט ביקשתי מאחת נשואה ממש מתוקה שגרה לידי ואנחנו תמיד נפגשות בבית כנסת שתהיה המשפיעה שלי, ומידי פעם אני מתייעצת איתה או שאנחנו סתם מדברות ולפעמים גם יצא לנו ללמוד ביחד... בחב"ד זה יותר קל כי זה ממש מקובל ומוגדר אבל אפשר גם לעשות את בלי כל הגדרות. (למרות שכן יש תועלת בזה שלשתיכן יהיה ברור שאת רוצה להתחזק ממנה)
בקיצור תחפשי מורה, מדריכה, מישהי שגרה לידך, אחות של חברה, או סם מישהי שיצא לך להכיר והתרשמת מהאישיות שלך ונראה לך שיהיה לך 'דיבור' איתה ופשוט תדברי איתה. לי זה היה בהתחלה ממש מפדח להתחיל להגיד לה דברים על עצמי ושהיא תהיה על תקן 'יועצת' כזאת אבל בסוף היה שווה את זה!!!

יש דברים שבאמת אני חושבת עליהם יותר עם עצמי לבד, ואם אני צריכה יש לי אנשים שאני יכולה לשתף אותם ולהתייעץ

לשתף מישהו קרוב אז אני שואלת בדרך אנונימית.. לפעמים זה מספיק ולפעמים לא ואז אני פשוט נתקעת עם השאלה בתוכי:/ שזה גרוע... קרה לי הרבה בזמן האחרון.. אם יש למישו פיתרון אשמח גםם

בגלל שאני חדשה אין לי אפשרות להתכתב בשיחות אישיות. אם את רוצה אפשר במסרים

כי c2 זה הפלאפון הכי טוב שנוקיה יצרו אבל הרבה פעמים יש לו בעיות אם את כן מחליפה אז 208/301/206

ה4יכות שמע מעפנה משהו מזעזע

יש לי 105, הפלאפון הכי חמוד ביקוםםם

סתם, הוא באמת ממש טוב, שומעים מעולה וגם אני במצב הכי טוב מבחינת טקסט חסר מכל החברות שלי בעלות ה208 וה2c... (גם הודעות שאני שולחת מגיעות בלי טקסט חסר כמעט וגם אני כמעט ולא מקבלת טקסט חסר)

הרב גרוסמן והרב מנחם נכון?

מצפה רמון:

כתוב שני ראשי ישיבות ממצפה רמון 1. הרב קוסטינר   2. חייבים ראשי ישיבה? אפשר ר"מ בהסדר?

 

מגדל העמק:

מי הרב של מג"ה? נראה לי שהרב גרוסמן

 

כתבתי את רוב המאמר לפי דעתי והתבססתי על מאמר אחר שמצאתי בעיקר בסטטיסטיקות כדי להוכיח את דעתי.

זה ממש לא מסובך. תיקחי איזה נושא שנתון במחלוקת ויש לך דעה עליו וכמה סיבות טובות למה את צודקת ואפשר להראות אותם באמצעות סטטיסטיקות. לדוגמא אם את רוצה לכתוב על זיהום אוויר תחפשי בגוגל כתבות על סטטיסטיקה של זיהום אויר בישראל ביחס לעולם, על ערים מזוהמות יותר בארץ ואחוז החולים בסרטן, או על זיהום אויר מרכבים

אם את רוצה את יכולה לשלוח כאן את הנושא שעליו את כותבת וננסה לעזור...

בהצלחה!!!

אני אנסה.. מה הסיכויים שאני אעשה כתיבה ראשונית ותשלחי לי משוב כזה?

אני וכתיבה ממש הולך ביחד🙂

אם את כותבת בעד הנושא שאמרת את יכולה להתבסס על סיפור של מישהו שחלם בגדול והיום באמת הוא ממש מצליח, יש מלא סיפורים כאלה על אנשים מפורסמים וכאלה

מניסיון אישי מר וכואב, ש"זכיתי" לעבור...

בכיתי תחיים שלי ובסוף זאת היתה מתיחה

די איזה גועלל

אבל יותר חשוב לי תגובות על השאלות הראשונות..תודהמראש

אני לדוגמא התחלתי השנה כיתה ט בפנימיה וממש טוב לי

אני לא ילדה של הסינר של אמא, ולי זה כיף ממש!

חברות מכל הארץ, הרמת היכרות האיתן שהפנימיה יוצרת, השהייה איתן כל היום, הלהתרחק קצת מהבית..

לדעתי פנימיה זה דבר שממש מבגר,(בקטע טוב..) , מעצים.. קיצרר אני יכולה להגיד לך רק מניסיוני.. ולי זה ממש ממש טוב.

אני חושבת שהילד לא אמור לעזוב את הבית בכיתה ט'(ועכשיו תגידו שהוא לא עוזב הוא חוזר בסופ"ש, הוא עדיין כמעט ולא בבית)

הוא אמור להיות חלק מהבית שלו ולא "להתנתק" מהבית ומהאחים שלו...

א. אני באמת באמת לא עזבתי את הבית,  אני  נמצאת מחמישי בצהריים עד ראשון בבוקר ולפעמים יותר.. ומרגישה לגמרי לגמרי חלק מהבית. (חוצמזה שיש איזשהו שלב שזה טוב לילד להתרחק קצת מההורים..)

אני חושבת שאם לא הייתי בפנימיה הייתי פחות בבית.. כי הייתי צריכה חברה, אז הייתי יוצאת וחוזרת רק לישון. נגיד יש לי בנדוד שאמא שלו לא הסכימה לו פנימיה, בפועל הוא לא היה בבית בכלל בכלל.

נוער בגילנו צריך חברה גם אחר צהרים.. אני ממש לא חושבת שכולם, ומי שלא מתאים לו שישאר בבית..

אבל בכללי אני לא מסכימה עם האמירה שילד שיוצא לפנימיה הוא "מתנתק" מהבית ומהאחים שלו...

אני אישית כן רוצה ללכת לפנימיה (גם אני בח'), כי אני רוצה קצת לצאת מהבית, להיות יותר עצמאית, ולהיות גם קצת המקום שונה...

נראהלי תלוי בך, בבית שלך, במשפחה.. 

לפעמים לא כדאי (לדעתי!) לפנימייה כי את מפספסת את ההתמודדות בבית עם האחים, הורים וכו'..

מצד שני, בפנימייה (בדר''כ) הקשרים עם בנות הרבה יותר עמוקים וחזקים, יש יותר ביחד.. 

וגם תלוי במקום שאת לומדת בו עכשיו.. אם טוב לך בו..

ב''הצלוחהה 

אז בעיקרון אני משתדלת לא לענות בפורומים כי בתהליכי התנתקות אבל זה דווקא נושא שיש לי הרבה מה להגיד בו

 

אז ככה

תלוי מאוד בבנאדם

קודם כל- איזה סגנון של מקום שאת רוצה ללמוד בו? מה חשוב לך?

אם יש מקומות שאת יכולה להיות בהם בלי פנימייה שהם מתאימים לך, וגם מקומות שהם כן פנימייה ומתאימים לך, אז יש מקום לבדוק מה באמת יותר מתאים לך

אבל לפחות ממה שאני יודעת- רוב המקומות הם פנימיות, ואם את חושבת שלך דווקא מתאים ללמוד בבית, אז זה בעיה- עד כמה זה חשוב לך

 

רק כמה נקודות-

כן עד כמה שפנימייה מוסיפה עצמאיות ובגרות וכזה- גם למקומות שחוזרים בהם הביתה יש את זה

אני לומדת במקום בלי פנימייה, (לא בגלל שככה בחרתי אלא פשוט כי פנימיות עולות הון ואין להורים שלי ככ הרבה לשלם, וגם בגלל שאני אחרונה, ובעצם אם אני לא בבית אף אחד לא בבית), יכולה להגיד שאם את לא בפנימייה גם יש לך עצמאיות- פנמייה זה מסגרת, אחרי הכל, ובבית זה לא. נכון את לומדת להיות עצמאית יותר, לא אומרת שזה לא נכון, אבל יש בדיוק אותו דבר בבית, ואם ירצו פירוט אני אפשר פשוט זה מתחיל להיות ארוך. (וגם אני מסתכלת על בנות שהם בפנימייה- לפעמים, לא רוצה להגיד תמיד ולא רוצה להגיד שזה חייב להיות- אבל מישו שחי בפנימייה ודואג לעצמו- הרבה פעמים יוצא שהוא רק דואג לעצמו, ומישי שעדיין בבית צריכה עדיין להתפשר על הרבה דברים בשביל אחים שלה ובשביל מה שנוח לבית וכזה. יכול להיות שזה רק מה שאני רואה, וזה לא נכון בכלל, ויכול להיות שאנשים רואים בזה יתרון שלא צריך להתפשר על כלום כי ההורים לא עוצרים אותך. וברור שכאילו פנימייה שהתנאים לא תמיד חלום וזה זה גורם לבנות להיות פחות מפונקות ולהסתדר עם מה שיש, ברור.)

 

להיות בבית לא קשור לילדה של הסינר של אמא, לפעמים כן, מה לעשות, יש נתק מהבית. אי אפשר להגיד שלא

כל האחים שלי היו בפנימיות, אותי הם מכירים בתור הילדה שהייתי בכיתה ג, ואני בכלל לא מכירה אותם כמו שאפשר להכיר באמת אחים

 

תחשבי מה הכי טוב לך, עזבי מה אחרים אומרים.

עד כמה שיש קשר טוב בין בנות בפנימייה, יכול להיות קשר לא פחות טוב מבנות שהם לא בפנימייה, כי בדרכ כולם באיזור ולא צריך לנסוע שנים כדי לגיע לבנות

לפי מה שאני רואה בתור בת שלומדת בלי פנימייה- לא משנה מה, בנות תהיו איפה שאתם רוצות, רק אל תזלזלו.. לא להיות בפנימייה זה לא אומר הרבה דברים שבנות אומרות כאן, ואין לי כוח להגיד מה בדיוק חושבים.

לכל דבר יש היתרונות והחסרונות שלו. השאלה היא מה היתרונות שטובים לך ומה החסורנות שקשה לך איתם.

 

זה יצא שיא הארוך וסורי על זה, אם צריך פירוט על עוד דברים אין לי בעיה. (זה שעניתי מראה שיש לי הרבה להגיד)

להבהרה..ההורים שלי אמרו בעצמם שמתאים לי פנימיה וגם אני חושבת ככה..סתם רציתי לשמוע עוד דעות בלי קשר..תודה לכולםם

ואני חושבת שיש מלא יתרונות בללמוד בפנימיה.
זה עשה לי ממש טוב!
זה מבגר, הופך אותך לעצמאית יותר, מתחשבת יותר.
הקשר עם החברות זה משהו אחר! עמוק יותק ואמיתי.
למרות שזה מסגרת, יש חופש יותר, לא בודקים כל הזמן מה את עושה (-מה שקורה יותר בבית..) ולי אישית זה טוב ממש! זה בדיוק מה שאני צריכה בגיל הזה... שלא יבדקו אותי כל רגע ושיהיה לי את החופש להחליט על עצמי. גם בגיל הזה יש מלא מריבות עם ההורים וזה שאני בפנימיה הופך את הקשר לאחר- יש פחות מריבות והקשר יותר נעים..
היציאה מהבית גורמת לך להעריך את הבית שלך והמשפחה וההורים- שזה ככ חשוב!
יש גם קשיים לפעמים- לא תמיד זה בא לך טוב להיות מוקפת באנשים 24 שעות, או שיש געגוע.. אבל סהכ באמת טוב
ברור שזה שונה אצל כל אחת, ולא לכולם טוב פנימייה. אני מדברת על החוויה האישית שלי..
קיצר בהצלחה לך!

לדעתי פנימיה זה ממש בונה ומעצים... אני לומדת באולפנה עם חצי פנימיה וזה כבר נתן לי המון, בעיקר בקטע חברתי. פנימיה מלאה לא מתאים לכל אחד, אני למשל ממש ילדה של בית, אבל חצי פנימיה מתאים לרוב הבנות (לדעתי...). זה כאילו להרוויח יתרונות של שני הצדדים, גם עצמאות והווי חברתי וגם את בבית ולא מתנתקת או משהו...

כי אתה לא נמצא לא כאן ולא כאן

 

גם בחצי פנימיה יש הווי מטורף! עצם זה שאת מכירה את כל הבנות (ולא רק חברות טובות) קצת מעבר ללימודים ולאחרי צהריים, כבר הופך את הקשרים לחזקים הרבה יותר... וכן זו גם סוג של עצמאות!

אגב את בפנימיה?

בהצלחהה

לא היה לי כוח

רגע זה אומר שאתה שם בחנוכה גם נכון??

יש כזה ספר: @לראות בטוב ידוע לך?

של ליבי קליין

 

😰

זה נוראא

שהיית ממש בלחץ ואת מתנצלת על איך שדיברת אליה ושאת יודעת שהיא רק ניסתה לעזור לך...

, תסבירי לה שהיית לחוצה ותבקשי סליחה ממש ולפי ההתכתבות ניראה שהיא חברה ממש נחמדה, אני בטוחה שהיא תלסח לך..

ו-היי חברה'לך, כמו שכתוב בסוף - תתגברו על הפדיחה ושלחו לשם את מי שאתם מכירים ורלוונטי לו ! זו לא באמת פדיחה, וזה יעשה לו רק טוב.. כדאי לכם..

יש לכם חבר, חברה, קרוב משפחה, שנמצא בסטטוס הזה? אתם לא משערים כמה טוב יעשה לו הפורום הזה, תהיו טובים, תפרגנו לו את זה... הוא יודה לכם..

וואי זה באמת ממש חשוב!!!

ואני ממש מצטרפת להערה של נשמה כללית...

@900 שלחתי לך הודעה באישי אשמח אם תסתכלי....

נשים וגברים שווים, ואין שום הבדלים ביניהם, ובגלל זה רוצים שגם נשים תוכלנה להיות בכל התפקידים בצבא. עד עכשיו נשים לא היו בכל התפקידים בצבא בגלל אפליה מגדרית.

אף אחד לא חושב שאם הן לא שם הן פחות שוות.

ואף אחד לא חושב שאחרי עוד ועוד כישלונות - הפעם זה יצליח.

 

אלא מה, שיש גופים ואנשים שמעוניינים לקדם אג'נדות פוסטמודרניות רדיקליות. ולא מטריד אותם כלום מעבר לכך.

למעשה, אלו אותם גופי שמאל בעצם שגם ככה נגד צה"ל ונגד תודעת הניצחון. כך שהם מרוויחים פעמיים, גם מחלישים את צה"ל, וגם מקדמים את אג'נדת הפמיניזם הרדיקלי שלהם.

 

לצערנו, אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים של גופים בעלי כח ועתירי הון לחדור את שורותינו להשריץ צחנתם בתוכינו. מה שמצליח להם, לצערינו, פעמים רבות, כשעמדות מערביות - פוסטמודרניות חודרות גם לתוכינו, לפעמים אפילו במעטה של מוסריות תורנית וכדו'.

עלינו מוטל, במקביל, לבצר את עמדותינו, להבין שלא מהלכים תמימים יש כאן אלא מטרות ברורות, ולבחון בעין חשדנית כל דבר מהסוג הזה. וגם - להתבונן היטב מהי עמדת התורה בנושאים כאלו ואחרים, ולא להסתפק בחצאי ציטוטים חז"ליים שלא קשורים לשום נושא.

ככה, אולי, נצליח לבלום את הדרדור התרבותי המכוער הזה.

זה רייטינג ומשוב חיובי מה'עם'- שצה"ל מישומה זקוק לו כמו חמצן באקווריום דגים...
צה"ל התרגל להיות פוליטקלי קורקט, ועכשיו הוא באמת צריך להתמודד עם גחמותיהם של נשים נחמדות.
ועכשיו קפץ על צה"ל ורוגזו של אל השיוויון הפמניסטי מיתולוגי- סובלנות.
צה"ל נידרש להילחם אל מול כל המוסכמויות- שבלית ברירה נתנו להם מקום בחברה (איך אפשר לקרוא לכפיה- היתר?).

צה"ל הוא הקול שלנו, צה"ל מעצב את החברה- אם הוא יכנע עכשיו, מי ילחם?
אם הוא מוותר על מקצועיות- בעד שקט רגעי, שהרי מחר תדרושנה אותם נשים דרישות שונות ומשונות, הוא נכשל.
צה"ל מהווה כור היתוך לישראליות, אם ככה נראת הישראליות- היא לא גאווה בשבילי.
אם בעד חופש, ושוויון זכויות הוא הורס את עצמו מן היסוד, ועוד הורס את אותן נשים מסכנות שיצטרכו מימון רב בכדי להשתקם...
אם הוא כזה, מסתמן שאין לי מקום בו, דע את מקומך, יש מספיק דברים נפלאים שאני יכולה לעשות בתור אישה,
לא כדאי שהדרך שלי למצות את עצמי- היא להרוס את צה"ל ואת הגוף שה' נתן לי.

#ממה נובע הרצון לשיווין זכויות, והרי איננו שווים- לא ביולוגית ולא נפשית?
 

הרי זה ברור שלגבר ואישה יש יכולות שונים כמו שזה ברור שרק אישה יכולה ללדת (או שזה לא?!), ואני מבינה שגם יש בנות שרוצות להתגייס לקרבי, עם הרצון הכי טהור בעולם- להשפיע כמה שהן יכולות, פשוט זה הורס, זה פוגע.
ומהרצון הזה התחלה כל התמיכה מארגונים השמאל ומכל שאר הארגונים...

לא בהכרח יפריע להן הנזקים הגופנים, האג'נדה הזו מגיעה בחבילת דעות הכל כלול...
לפעמים לא יהיה להן רצון להקים משפחה תקינה, חלקן לא תרצינה בכלל ילדים- מ'אידיאל',
וחלקן פשוט תתחרטנה על זה- בהגיע יום פקודה.

דמייני איך שושנה (רנדומלי) בורחת מעכבר תחת אש...🤦‍♀️

הדבר האחרון שמעניין ברשימת הדברים שמעניינים את עורכי הפיילוט זה אם באמת מתאים לשלב נשים בקרבי... קודם יש שם דברים קצת יותר חיוניים כמו אינטרסים של כמה אנשים וגופים מסויימים.

לא אתפלא אם מה שיקרה בסוף זה ששוב הפיילוט ייכשל ובכל זאת יחליטו לשלב.

מתן כהנא כותב את זה פה בערןץ:

''איפה שהשוני הזה לא רלוונטי חשוב מאוד למצות את הפוטנציאל של הנשים (כגון טיס וחובלים). במקומות בהם היכולת הפיזית היא ליבת הכשירות המבצעית, שילוב נשים יפגע בהן ויפגע בצה"ל", הוסיף כהנא.

מישהו הבין מה הוא אומר או שזה אני הבורה? ממתי צריך שנשים יהיו בטיס וחובלים?זה דווקא החילות שבהם צריך כשירות גופנית גבוהה לא?
ובכלל נראה לי מוזר הקטע שהוא אומר " *חשוב מאוד* שיהיו שם נשים"..

הוא אומר שלנשים יש יכולות שונות ובטיס וחובלים שבתכלס רק מזיזים גויסטיקים

אז כדאי לנצל אותן.

לעומת זאת בדברים שהשירות עצמו הוא עבודה פיזית הן לא מתאימות...

מקווה שהבהרתי מה הוא חושב..(לפי דעתי)

זה המון כושר, וגם יכולת לתפקד במצבים קשים ומסובכים.
בכלל נצרכת יכולת לשרוד על מטוס או כלי ימי זמן ארוך מאוד. לא סתם הגיבושים שם קשים
אז נשים בכלל..

"ליבת הכשירות המבצעית" בתכלס מה שהם עושות בטיס וחובלים(לא האימונים)

זה לא משהו פיזי קשה..

 

בשעת מלחמה למשל להיות במטוס זה לא בדיוק פנאן..
בכללי השאלה שלי גם היא למה הוא שם דגש על זה שנשים צריכות להיות שם. כי נשים וגברים ביחד במטוס או בצוללת זה לא ככ שונה מלפעול ביחד בטנק..קיצר כמעט קרבי

אבל גם בת הנוגעים יש לה זמן שהיא צריכה להיות בלחץ מטורף ובכוננות זמן.
אני חושבת שמה שלא טוב (לא מדברת עכשיו מבחינה הלכתית) זאת הסביבה הגברית...

הבנות שמנסות להשתלב, אכן מרגישות פחות תורמות ופחות שוות.
ובשביל לא לצאת שובניסטים ומפלים וכו, אז כמובן שחייבים לדאוג לכבוד הפרט וכו וכו