פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 224)

תודה, הורדתי

אם זה בקליפ אז אני יכול לעזור בשמחה!

יש לי מילים ושיר, אני צריך רעיון לקליפ שלו

אני קצת מבין בזה...

יכול במייל?

אם צריך עזרה בשמחה

אבל נראלי תחשוב קודם מה אתה רוצה שיהיה בקליפ, אותך שר? רק מילים של השיר? סרטונים שקשורים למילים של השיר? קיצר תחשוב על זה

אני גם מבין בזה וכבר עשיתי כמה אבל עכשיו פתאום אני לא מצליח לחשוב על זה...

קיצר אין לי רעיון..

שיראו אותי שר עם חבר

עושים @ וכותבים את שם הניק. נפתחת חלונית פיצית ולאחר שתלחצי זה יהפוך לתיוג.

 

צילומי מסך:

 

@דמעה שקופה

 

 

אם את צריכה עזרה / שאלה בכל דבר כאן -מוזמנת לאישי בכיף.

תודה רבה @דמעה שקופה 

יש לך עוד שאלות?

מה זה אקסטרני אם פנימיה? לא ניראלי יש כזה אקסטרני זה למידה של ארבע שעות או יותר לא יותר מדי...

א. לימוד עצמאי כמו זה שאת מדברת עליו.

ב. מוסד לימודים שהתלמידים בו ישנים בבית (לא פנימייתי).

 

אז הוא שאל לאיזה מהמובנים התכוונת.

אני רוצה לילמוד לא רק לגשת למבחנים... וואי כול הדבר הזה מבלבל 

זה לא במקום כלשהו, אם לזה התכוונת.

הם הרביצו ללא רחמים האבא של הכלה ניפגע ביד שלו

ועוד מישו היה עם מלא דםםםם זה היה מזעזע ממש גועל נפש

פשוט חוצפה מזעזע מה ניהיה מהשוטרים פשוט גועל נפש!!!

אח של הכלה כולו דימם ונורה בטייזר והיתה הסרטה שהראש שלו דימם ונשמט מצד לצד בזמן שהשוטרים אזקו אותו

פשוט נוראי אוף

למה כלה צריכה לחוות דבר כזה בחתונה שלה ??

ולמה אח של הכלה היה צריך להתחנן שיקחו אותו לבית החולים כי לקחו אותו למעצר ??

ולמה קורה מצב שאבא של הכלה מאבד 4 אצבעות בחתונה של הבת שלו ??

אני מתרחקת מחדשות כבר תקופה, וכל הסרטונים ואלימות- אני דואגת שזה לא יגיע אליי

אם זה משפיע עלייך בצורה כזו אז פשוט לא.

לא מעניין אותי פוליטיקה, לא מעניין אותי אלימות

מוזר לי לא להיכנס לחדשות , מפחיד אותי שיקרו דברים בלי שאדע

לא יקרה שום דבר רע אם תפספסי את השחיתות ואת הכאוס

ההפך, יצא מזה רק דברים טובים.

 

התקשורת ועולם המדיה מזעזע, יוצר הפגנות וכבר שמענו מה יצא מההפגנות האלו.

באמת שגועל נפש אחד גדול

 

לא- לא, את לא צריכה לדעת יותר מידי פרטים על החתונה, על האונס, על ההפגנה, על הפוליטיקאים, על האלימות, על כמות הנפטרים, על כמות המונשמים.

 

תרחיקי את הצער המיותר הזה מהחיים שלך

אני אחשוב על זה , תודה רבה !

אימלה אני בשוקקק שדבר כזה יכול לקרות במדינה שלנו!!!!!!

 

האבא סתם התפרץ היה יכול להיות יותר טוב אם הוא לא היה מתפרץ

אבל עדיין השוטרים עשו חלק מאלימות מיותרת

זה דעתי

בגלל שהם חרדים

הם ארגנו אירוע, שידעו שהוא לא חוקי, וידעו שיכול לסכן אחרים.
למה הם עשו את זה?

אבל גם לא לשים על ההנחיות, לסכן אנשים, זה בסדר?!

הם היו משפחה בלבד. (רק בצד של הכלה יש כבר 13 ילדים) כל האנשים שהגיעו אחר כך, זה היה רק בגלל הכאוס. 

אבל נגיד שהם שלא שמרו. עדיין, לבוא ולעשות צעד כזה זה דבר שלא תמצאו לו הצדקה שום מקום. איפה ההתחשבות? איפה הרגישות? אפילו אם האמא של הכלה התנהגה לא בסדר- לבוא ולנסות להוביל אותה למעצר בחתונה של הבת שלה- אין מעשה יותר לא אנושי מזה. ולא דיברתי עדיין על האלימות והכל. אני יודע שהמשטרה רצתה להראות דוגמה, רצתה להסביר באמת כמה הדבר הזה חשוב- אבל יש גבולות שאותם לא חוצים. והם חצו אותם בענק, וכמה שהמשטרה מנסה להתכחש בתקשורת ולברוח מזה- היא רק ממציאה תירוצים, כי משטרת ישראל לא תודה בטעות שלה לחרדים.

וכן, חותם לכם שכל זה קרה רק כי הם חרדים. שם לכם 200 שקל על זה שאם המשפחה היתה חילונית היו מגיעים 2 שוטרים אומרים שלום ומבקשים בנימוס להתפזר אחרי החתונה. 

עצוב.

וזה לא שאני מצדיקה את השוטרים, אני גם לא מצדיקה את המשפחה..

אבל מנסה לתת פרופורציות..

אבל הפתיל שלהם היה קצר מידי... מהר מאוד הכל התדרדר

הרי כולנו אחים ותמיד שיהודים הולכים ראש בראש זה אף פעם לא ניגמר טוב

אצל חרדים זה בלתי אפשרי לךעשות חתונה של 20 איש 12 איש משפחה גרעינית מכל צד ועוד המסדר קידושין וזה רק המשפחה ומה עם קצת חברים לחתן וכלה בקיצור אין סיכוי שיהיה חתונה פחות מ40 אנשים

ואז זה באמת בעיה כשלא שומרים על הכללים ומגיעים שוטרים....

לא הבנתי

בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו

קצת צחוק

איזה בנאדן

כל יום מחדש אתה מעשיר אותנו.. תודה רבה!!!

וואו!!!
איזה סיפור!!
הלוואי שאזכה לפחות למעט אהבת תורה כמו שהייתה לר' אברום!

 

כמו שהמורה שלי אמרה שהיא תעשה לנו שיעור אחד שלם של 45 דקות..

וממש התעצבנתי ובסוף דווקא

היה סבבה..וכאילו חשבתי לעצמי..סתם חבל להיתבאס ולהתלונן

מה שלי קורה מלא פעמים ואני צריכה ממש לעבוד על עצמי בקטע הזה שאני מתעצבנת ברמות על זה שהתורנות כלים היא שלי ודוחה את זה מלא זמן. ועד שבסוף אני עושה את זה בכעס ובריגוזים (אני דואגת שכ--ל המשפחה תדע שכרגע אני שוטפת כלים.. כשדבר כזה קורה, מי שמעז להכניס אצבע למטבח חוטף. והרבה.) קיצור, ובסוף כמובן כמובן אני מגלה שזה בכלל לא נורא וסתם לקחתי את זה ממש קשה.. וזה דווקא נחמד, זה זמן כזה למחשבות וכו'..

זו בכללי סוגיה ארוכה שעוד לא למדתי בכל מקרה אם תמצאי אשמח שתאירי את עיני.

אבל לגבי מה שיש לנו לעשות לגבי זה כלומר שאנחנו נפסיק להסתכל על הרע יש לי כמה עצות שקיבלתי מרבותיי.

דבר ראשון- תודה והלל. כלומר לקבע זמן ביום להודות גם מלשון תודה וגם מלשון לשים לב (כלומר אני מודה שבאמת למרות שחשבתי אחרת היה במצבים האלה חסד גדול) על כל היום. אם תרגילי את עצמך בזה תוכלי בקלות להבין כמה חסדים ה' עושה איתנו בכל רגע ורגע

דבר שני שקשור קצת לדבר הראשון- הארת פנים. כלומר להשתדל לחייך, גם פיזית וגם במוח לכל אירוע שקורה. לצבוע אותו בצבעים אופטימיים ועליזים שזה עושים על ידי זה שאת בעצמך שמחה במצב.

איך שמחים במצב? כל אחד על פי דרכיו כשהנפוץ ביותר זה צחוקים, שטיות במיץ ומילי דשטותא...

בהצלחה רבה

נידה ל"א:

דרש רב יוסף מאי דכתיב  "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני"? במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שיצאו לסחורה. ישב לו קוץ לאחד מהן. התחיל מחרף ומגדף. לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים התחיל מודה ומשבח. לכך נאמר "ישוב אפך ותנחמני".

והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב  עושה נפלאות (גדולות) לבדו וברוך שם כבודו לעולם אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו

 

ויק"ר:

מעשה בר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא שיצאו לחולות אנטוכיא לצורך מצות מגבית צדקה לחכמים. והיה שם אדם אחד שהיה נקרא אבא יודן, והיה רגיל ליתן לרבותינו בעין טובה ויד רחבה, וירד מנכסיו ונעשה עני. כיוון שראה את רבותינו שבאו לגבות צדקה, עלה לביתו ופניו חולניות מצער, והטמין את עצמו מפניהם יום ושניים ולא ירד לשוק. אמרה לו אשתו: מפני מה לא ירדת לשוק שני ימים? אמר לה: רבותינו באו לגבות לעסק מצות עמילי תורה, ואין סיפק בידי ליתן להם, ואני מתבייש לירד לשוק. אשתו, שהיתה צדקת ממנו ואוהבת את המצות, אמרה לו: לא נשתייר לנו שדה אחת? מכור חציה ותן אותה להם. הלך ועשה כן, מכר אותה חצי שדה בחמשה זהובים ונתן אותם לרבותינו. התפללו עליו ואמרו לו: המקום ימלא חסרונך.
הלכו להן רבותינו לגבות במקום אחר, ואותו אבא יודן חרש בחצי שדה. נבקעה הארץ מתחתיו ונפלה פרתו ונשברה רגלה. ירד להעלותה ומצא תחתיה סימא גדולה (מטמון גדול). אמר: לטובתי נשברה רגל פרתי, ונעשה עשיר יותר ממה שהיה קודם. עד שרבותינו חזרו, עברו באותו מקום. אמרו לאחד שפגשו בדרך, העמידנו עם אבא יודן. אמר להם: אותו האיש! ומי יכול לעמוד עם המלך! (הלא הוא עשיר ונכבד כל כך). אמרו לו: אין אנו מבקשים אלא שלא ידע שעברנו כאן ולא שאלנו את שלומו. ידע אבא יודן ובא אצלם ונתן להם אלף זהובים, אמר להם: עשתה תפלתכם פירות.
אמרו לו: אף אנו היינו יודעים במעשיך הטובים, ואע"פ שנתן אדם אחר יותר ממך, עשינו אותך ראש פרק (עוד לפני שהוסיף להם את תרומתו הגדולה). קראו עליו רבותינו: מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו

אהבתי את זה שאתה מביא סיפורים מחכמינו שמתאימים להיום,

בפעם הבאה תכתוב את זה בשפה של מי שלא יושב(ת) על ספסלי הישיבה..

בוא נאמר שקראתי את זה בעיון רב רק כדי להבין את כוונת השפה הגבוהה שיש במקורות שהבאת..

אבל אחלה סיפור! באמת מתאים למוסר השכל ש@מתנחלת אמיתית תכננה להעביר כשפתחה את השירשור.. (אם אני צודקת ותכננת להעביר פה איזשהו מסר, או שסתם רצית לשתף..)

גם כי זה הציק לי וגם כי רציתי שיותר ישימו לב לזה...

 

 

 

 

ובאמת תודה!!!

אשרייך!

משום מה חשבתי שזה אמור להיות מובן... אשתדל בפעם הבאה להנגיש יותר...

ולכן כאשר יש משהו, התת מודע חושב שזה רע.

באמת צריך יותר לפתוח את הראש והעיניים ולראות את הטוב שבמציאות, אפילו אם זה לא דבר שנהפך לטוב, גם אם מבחינתי אני לא מוצאת שום דבר טוב אני צריכה להאמין שזה טוב, כי הקב"ה הוא אבא שלי והוא אוהב אותי ורוצה שיהיה לי טוב ולי אין את היכולת להבין מה באמת טוב בשבילי ומבחינתי משהו שנראה לי כרגע הכי גרוע בעולם יכול להיות שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי.. קיצור קשה לי לראות את הטוב שבמציאות בעיניים האנושיות שלי. אבל כן, צריך להאמין.

אז אם אנחנו מרגילים אותנו לראות דבר כדבר לא טוב, למשל משעה 20:30 כבר אין לי כח ללמוד, אז לא משנה מה יהיה אתה תסתכל על זה כדבר רע (אלא אם תסתכל על זה בהסתכלות "מחודשת"), וקראים לזה עיצוב תפיסת עולם, יש לרב יחיאל יעקובזון שיעור על זה - עיצוב תפיסת עולם, שיעור ממש ממולץ לשמיעה...

לכבות את הנרות, זה ידוע שזה מנהג של גויים.. הם מכבים את הנרות ומביעים משאלה.. לצערנו אימצנו את המנהג הזה והרבה אנשים חושבים שזה עוד תוספת של יומולדת כמו שנהוג לחבוש כתר ולתלות בלונים וכו'.. אבל לא, זה חד משמעית מנהג של נוצרים.

אני גם יודעת על הדבר המטופש "להחזיק אצבעות" שמעתם על זה? אז תדעו לכם שזה עוד אחד מסוגי ההצטלבות שהנוצרים ימ"ש המציאו, כשמשלבים אצבע באצבע זה יוצר צורה של צלב (אומנם קשה לראות את זה אבל מסתבר שכן.. אל תנסו את זה עכשיו כדי לוודא שאני צודקת!!), זה ממש אסור!

נוצרי!!!
כשאני אומר את זה לאנשים הם לא מאמינים לי או שהם מרימים גבה וממשיכים הלאה...
חייבים לעצור את זה!!

או משהו כזה זה פשוט עד דבר /ביטוי שהעולם משתמש בו

גוים נוהגים לקשור נעליים - אז לנו יהיה אסור לעשות זאת?

הבעיה היא רק כאשר המנהג מהווה חלק מעבודת דתם, וכאשר אנחנו מעתיקים אותו עם אותה המשמעות.

לכן אין שום בעיה לכבות נרות או להחזיק אצבעות.

הביטוי "מחזיק אצבעות" | שאל את הרב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

בכל מקרה זה לא שייך לדיון כאן, בנושא מנהגי גוים.

קשירת נעליים זה לא מאפיין, כיבוי נרות כן, 

זה דרכי האמורי, גם זה.

בוא נתחיל מזה שאנשים יפסיקו לעשות כפרות על בעלי חיים (שם השו"ע קובע במפורש שזה דרכי האמורי), אשר להבדיל מנרות יום הולדת - שם זה באמת טקס דתי ולכן הרבה יותר בעייתי.

אלא על הכיבוי ובקשת המשאלות.

 

לגבי כפרות - בשו"ע לא נכתב שזה דרכי האמורי, אלא שיש למנוע המנהג, ורק בב"י הביא מהרשב"א שחשש בזה לדרכי האמורי.

דא עקא, שכבר הב"ח כתב שם שאין זה דרכי האמורי, - ולכאורה - כי לא מצינו מנהג דומה לזה אצלם.

והעירו לעניין אחר - שלא לקחת תרנגול לבן שזה ודאי דרכי האמורי, וכדאי' בע"ז יד. שזה מנהגם.

אך לבטל מנהג הגאונים - שהנהיגו הכפרות - לא נבטל. אלו דברי הב"ח.

ובעקבותיו צעדו חתנו הט"ז והמ"א, וכמובן - אף בעקבות הרמ"א שהשיג מיד על השו"ע. וחיזק המנהג.

כך שאיני רואה סיבה לבטל מנהג הכפרות, לכה"פ אצל האשכנזיםץ

(ואף אצל הספרדים אולי יש מקום להקל, וכפי שמצינו במצבה שהיתה חביבה בימי אבות ועכשיו שעשאוה לע"ז - כן נאמר לאידך גיסא שדבר שהיה משוקץ מפני דרכי האמורי ובטל מנהגם - שוב אין בו בעיה. וזה הרי מוסכם שלפחות היום כפרות הם לא נוהגים, אבל כיבוי נרות ובקשת משאלות עדיין פופולארי שם.... דברים אלו איני אומר מידיעה, ויש לעיין בפוסקים, רק העליתי צד.)

הנוסח בכותרת ההלכה היה: "מנהג הכפרות בעי"כ מנהג של שטות הוא" ובחדשים השמיטו את החלק על השטות.

מה משנה אם הוא כותב יש  למנוע המנהג או כותב שזה שטות?

 

 

מנהג של שטות זה הרבה יותר חריף (חו"מ שבדפוסים הישנים מופיע גם וגם).

ובכ"מ רמת החריפות עצמה היא ג"כ לא כ"כ נפק"מ כאן.

אנו יודעין מה היה טעמו, אנו יודעים מי חלק ולמה, מה מוסיף לנו אם הוא קרא לזה שטות או סתם דרכי האמורי?

כפי שציינת את האמירה שזה דרכי האמורי הוא לא כתב כדעת עצמו אלא הביא בשם אחר בניגוד למה שהבאתי שאת זה כתב בעצמו.

מן הסתם טעם הפסק בשו"ע היה בגלל אותו טעם.

כדרכו בכלל - ביחסיות בין הב"י לשו"ע.

כלומר - גם אם הוא כתב "שטות" - די ברור שזה בגלל שזה דרכי האמורי - לפי אותם ראשונים שהביא וחושש להם.

וגם ה"יש למנוע" בא מאותו טעם.

(זה בכל מקרה לא מעיקר הדיון, אלא בנוגע לדוגמה שהוא הביא מכפרות)

 

יש איסור שנקרא "דרכי האמורי" או "חוקות הגויים", שמחמתו אסור לנהוג בדבר שהוא מנהג גויים.

ה"בית יוסף" מביא בשם הרשב"א שאין לעשות את מנהג הכפרות - כי הוא מגיע מהגוים ולכן עוברים בו על האיסור הנ"ל

ובהתאם לכך - כתב בשולחן ערוך לא לעשות את המנהג הזה.

לעומת זאת, הב"ח (מנושאי כלי הטור) והט"ז והמגן אברהם (מנושאי כלי השו"ע) סוברים שאין בזה בעיה, והמקור הוא לא מהגויים, וכותבים שאין לבטל מנהג זה, שייסודוהו הגאונים.

וגם הרמ"א כותב מיד על השו"ע - שלא חוששים לזה, וכן נוהגים כך.

 

עם זאת, הם מזהירים לא לחפש דווקא תרנגול לבן, כי חיפוש והקפדה על תרנגול לבן זה כן מנהג של גויים, ואז כן יש איסור של דרכי האמורי.

 

מה שכתבתי בסוגריים לא קריטי...

 

בסיידר?

זה לא "סתם כי באלי"

זה ביטוי לזה שאני נתונה בלחץ, שאני ממש מקווה שמשהו יקרה..

הביטוי - "מחזיקה לך אצבעות" הוא בעצם אותו דבר (כמובן להבדיל אלף אלפי הבדלות) כמו להגיד "מתפללת בשבילך"

ולכן כשעושים את זה, זה לא סתם , זה מבטא רצון, תקווה, תפילה וזה מה שגורם שזה יהיה ממש אסור.

"ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי"

הרבה יותר פעילה מבתקופתך.

שכויח

ואז איי צריך לעשות25 הודעות הדי שאני יוכל לפתוח שיחה אישית

אני אבקש מהמנהלים למחוק את ההודעה.

 

 

כולי בושה וכלימה על שלא שאלתי את @קרובה הקדושה לפני.

אל תעזרי לנווט אל היעד. זה עצמאי!

@מטייס

תודה

לא לחינם טרחתי לפרט ולסדר.

אני מקווה שההשפעה של מה שכתבתי תהיה יותר משמעותית..

בכל מקרה עכשיו לא כל בנות ישראל ילכו לעשות קורס הגנה עצמית..מי שתרגיש שזה נחוץ לה, בכיף.
אבל באמת פירטת יפה מאוד.

ויש מישו מורשע בקטע הזה שמסתובב ברחובות..

תראי, קוסם אני לא...

פירטתי את הצורך והתועלת. מי שיש לה באיזור נבל כזה - בוודאי שצריכה...

 

מה עושים אם אין? אנלוידע... דברי עם אבאמא, אולי ירשמו למקום קרוב, יקפיצו.. לוידע...

יכולה ליזום שיהיה לה באיזור
לוידעת איפה את גרה, אבל תתקשרי למתנס/רכזת קהילה או כל דבר דומה, ותבקשי שהיא תארגן קורס כזה.

בתחילת הקורונה ההורים שלי לא הסכימו לי ליסוע לתרום דם. פחדו..
אז התקשרתי למדא וביקשתי מהם לבוא ליישוב שלי.
ממש עכשיו אני בהתרמה השניה שארגנתי כאן.
בזכות טלפון (מייל..) אחד, זכיתי לזכות עשרות אנשים בלהציל חיים.
מוזמנת לעשות משהו דומה ולהציל נשים וחברות שלך

בננות שימו לב אחרי כל השרשורים המקיפים האלו- לא להכליל!

ישנם אנשים רעים- ובמודע.
וישנם אנשים טובים- לעולם אל תאבדו אמון!

לאנשים רעים מהסוג הזה יש בעיה פתירה, אך הם בוחרים בדעת צלולה שלא לטפל בה.

אבל חשוב להבדיל בין הרעים לטובים.

זוהי מלחמה שמתנהלת מאז בריאת העולם- חשוב שניקח צד ונהיה הטובים, וכן גם רוב הגברים נמצאים בצד הזה...

אז תאהבו את מי שאתן, ותעריכו כל מי ש'טוב'.

אל תכלאו את כל הגברים במסגרת המעיקה הזו.

סיכמת ממש יפה!!!!!!!!

תודה

אל תסתפקו בקורס, לא נותן מספיק כלים ובדרך כלל מועבר ע"י אנשים לא מקצועיים במיוחד, עדיף למצוא דוג'ו טוב ולהתמיד, אחרת מקבלים ביטחון עצמי מוגזם על כלום ומסכנים את עצמכם

תודה ל@נשמה כללית שנעתר לבקשתי.
כתבת מעולה 👍

יש אצלנו חוג אומנויות לחימה לבנות אבל הוא מעורב\עם מדריך ככה שהמתנס לא יפתח עוד חוג...

תראי להן את מה שכתבתי....

 

ואולי אם תהיה קבוצה גדולה של דוסות שתרצינה, אז גם כאלה שלא לגמרי דוסות וזורם להן עם החוג שיש היום - תצטרפנה גם כן לבקשה שלכן...

דברי עם ההורים שלך, הם בטח יעזרו.

ממש לא..אני סתם חשבתי יותר על הנערים המדוברים מה שניקרא...

עצוב כמה שזה נכון.

כתבת מהמם.

אמיתי כל כך, ריגשת שירוש

באלי להעיף כאפות לכמה חברות שלי...
להגיד להן- בוא'נה תתעוררו!
אהבה בגיל הזה, זה משחק רגשי מיותר!

הלוואי והן היו מקשיבות לי, ולא צוברות רשימה של אקסים- ועוד היד נטויה...

כמה כאב לב ילדה יכולה לסבול?
קרוב היום בו היא כבר לא תאמין  באהבה.

יהיו לה סטריאוטיפים שגויים- היא תבין אהבה בצורה מעוותת.

חבל לי על חברה שעזבתי בתוך הבור הזה...
אני מרגישה שאני מספידה אותה- אבל זה צעד נכון.

החלק הכנה, המרוצה, היפה- נעלמו,

את מקומם תפסו שטויות ריקניות של אהבת נעורים עלובה.

עצוב לי!

אבל עדיין כואב לי עליה.

אני ממשיכה להתלבט האם להתפלל שיפרדו, או שימשיכו להיות ביחד.

אני כואבת עליה, קשה לי לראות אותה הורסת את העתיד שלה,

זה ממש מסלול הרס עצמי.

ברור לי שהחבר בא למלא חלל, אני גם מודעת לחלל ההוא.

אבל נאלצתי לעזוב אותה כי היא הייתה מידי 'לאבי דאבי'...

אני עדיין יודעת שהיא ילדה טובה שנפלה.

כואב לי שהיא נפלה!

מה נעשה טעטע תציל אותייי ואת כול האחרות אמןןןן

יש לי חניכה שגם מבריזה הרבה (בוא נאמר שעכשיו החמאתי לה לעומת מצבה האמיתי) ההודעות שלה זה משהו בלתי קריא בעליל

אני דוקא רוצה לחזור לישיבה...

אם רק הישיבות הגבוהות יחזרו אולי אלך לשבו''ש

לא התגעגענו ללימודים התגעגענו לכיף לאווירה לחברות למה שמסביב קיצר

איך עוד חצי שנה לאחר מציאת החיסון לקורונה...

ילדים פוסעים בהתרגשות ברחובות, צווחות גיל ושמחה נשמעים באוויר, אווירת חג אופפת את כולם, כולם צועדים בצהלה לעבר השער.
נהגי הסעות מביטים מבעד לחלונם הגבוה מבטם מצועף ומתגעגע, שני תלמידים עם אפודים זוהרים עומדים בצידי מעבר החצייה אוחזים תמרורי עצור ומאפשרים לשאר התלמידים המאושרים לגשת אל השער.
ןבצד הדרך יושב לו אדם תמהוני מעט ומופתע הרבה, אינו מבין על מה החגיגה ושמחה מה זו עושה, הוא עוצר חבורת ילדים תוססת ושואל: "וכי חג היום? מועד היום? על מה השמחה?" והילד עונה בפשטות "היום, אדוני, הולכים לבית הספר".

זה בשלוף...
אולי דברים שאכתוב יותר ברצינות, אם כי אותם לרוב אני מראה לחברים הקרובים בלבד

(וכמובן גם סופר ולא סופרת)
וסתם שאלה בשם המשתמש שבחרת לעצמך רצית לכתוב Love the world? (אוהב/ת את העולם) כי נראה שכתוב בטעות wold שזה אומר שטח מלא גבעות.

 

תוסיפי לא סתם שחזרנו ללמוד, חזרנו ללמידה מרחוק.. הדבר הכי גרוע שאי פעם מישהו חשב עליו!

סימתיי תדבר הזה שנקרא לימודים

כן

וגם בשירשורים של סקרים ודיונים עמוקים בבקשה אל תכתבו "שאלה" "הי, אשמח לעצות" "עזרהה" "יש לי שאלהה" פשוט ככה לא מבינים על מה זה מדבר.. פשוט תכתבו כותרת נורמלית שמשקפת על מה השאלה מדברת.. זה יעזור לכולנו..

אני כבר לא יודעת איזה שרשורים ראיתי ואיזה לא כי אני לא זוכרת במה עסק "שאלהה" ובמה "יש לי שאלהה"... זה ממש מקשה ומריד את הרמה.

 

(סליחה ממש אם פגעתי במישהי\מישהו כאן. תהיו בטוחים שלא הייתה לי כוונה כזאת!! ואל תדאגו אני לא זוכרת מי כתב מה)

לגבי הבעיה מה כבר ראית -  בעיקרון הודעה שכבר נסנכת אליה הצבע של הכותרת שלה נהיה כחול. שימי לב.

אבל יש שרשורים שאני רואה ומשאירה אותם בדואר הלא נקרא כדי להגיב עליהם אחר כך ואז אני כבר לא יודעת במה הסתכלתי ולא הגבתי ומה הסתכלתי והגבתי ורציתי להסתכל שוב אחר כך.. בכל אופן זה סתם מוריד את הרמה....

אני נישתדל

מקפיץ בעקבות כמה שרשורי "מי ער????????"

יהי רצון שנזכה להידבק בו ותלמידי חכמים נוספים!

אני אשמח שתתייג גם אותי.

תאמת שאותו לא הכרתי, חידשת לי.. תודה

שניזכה לינוק ולדבוק בתורתו אמן!