פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 340)

סקרון השנה חדשה

אני בשביעית ואין לי איזה מגמה לבחור ואני צריכה לדעת על פסיכולוגיה מה לומדים שם וזה אז אם מישו יכול לאמלק לי קצת זה ממש יעזור תודה וגם אם תוכלו קצת לפרט על זה בכללי

..

שפתחו 2 חברות מאוד טובות שלי ונם הוסיפו לקבוצה הזו חבר ילדות שלהם והוא הוסיף עוד 3 חברים שלו. החברות שלי הוסיפו עו 2 בנות מהכיתה חוץ ממני. כולם חברה דתיים לגמרי והקבוצה נועדה בשביל לספר בדיחות, לצחוק בעיקר, לדבר על לימודים ולא דברים לא טובים חלילה. הם החליטו שהם רוצים להיפגש אחרי שנה שהקבוצה פתוחה ואני אישית לא יודעת אם להצטרף למפגש הזה או לא. מצד אחד זה משהו שלא חשבתי שאעשה בחיים (שאפגש עם בנים מרצוני האישי) ואני יודעת שזה משהו שלמרות שהמפגש הוא מפגש ידידים אני ארגיש לא בנוח אם אלך לפגישה הזאתי ומשהו בפנימיות שלי אומר לי שזה ניסיון שה' מנסה אותי והוא רוצה לראות אם אלך או לא. מצד שני אני יודעת שהם התאכזבו אם לא אגיע כי הם רוצים שזה יהי מפגש של כל משתתפי הקבוצה... מה אתם אומרים? אתם גם חושבים שזהו ניסיון מה' ושאני צריכה לעמוד בו..?

התלבטתי מאוד אם לשתף כאן. כי זה אישי וחושף גם אותי. אבל בסוף החלטתי שגם לאנשים אחרים מגיע לדעת איזה חברה מיוחדת היתה לי. ואיזה נשמה ענקית עם ישראל איבד. הכרתי את רנה במדרשת קיץ במדרשת הרובע, פחות משבועיים לפני הפיגוע.
נכתב ביום הולדת של רנה. מקווה שרק יחזק, ויהיה לעילוי נשמתה.

 

 

 

בסייעתא דשמיא

 

רינוש שלי♥יומולדת שמח נשמה!וואו!!איזה זכות להכיר אותך. כזאת אישיות-פשוט ללמוד ולגדול. רק מלהיות לידך הרגשתי שאני נהיית טובה יותר, מתקדמת יותר, אמיתית יותר. השמחה שלך, ההתלהבות. ההתמסרות לכל דבר, והכל מתוך בירור ורצון לגדול וללמוד. מוסיפה כל כך הרבה לעלם, אבל הכל- בצניעות וענווה.
עד 120, אני כבר לא יכולה לאחל לך. כי לצערי הרב-כבר לעולם לא תגיעי...אפילו ל17 לא.
אבל אני רוצה להבטיח לך, שבזמן שנשאר לנו כאן, שכמו שכבר ראינו אנחנו באמת לא יודעים כמה הוא- נעשה כמה שאנחנו יכולות כדי לגדול במקומך, כדי למלא את החור שהשארת כאן- בטוב, ובשמחה. כמו שאני חושבת שהיית רוצה. רינוש♥רק שבועיים ויומיים את לא איתנו כאן. ולי נדמה שנצח. מי חשב שכל כך מהר נאלץ להיפרד... רק נפגשנו שבוע וחצי קודם. מודה לרבש"ע על כל רגע במחיצתך. נרצחת כל כך קרוב ליום הולדת שלך- זכית..אומרים שרק צדיקים גדולים זוכים לזה. לא מפתיע אותי. היית כזאת מיוחדת. הוספת כל כך הרבה טוב לכולנו. היית מאוד מחוברת לעם- בתור עם, בתור כלל. אני לא אשכח איך ביום השני של המדרשה, ישבנו כמה בנות בארוחה ודיברנו, ופתאום הפטרת, כמו בדרך אגב- וואי, אנחנו נהיה הראשונות לראות את המשיח!!כל כך שמחת, והתרגשת. זה היה המשפט שהכניס לי למודעות- שוואלה, כן! המשיח יכול לבוא כל רגע, הלואי שיכולת לראות באורו. לא מעכלת שהוא יבוא-אבל את לא תיהיי פה כדי לראות את זה. אני כל כך מקווה שבאמת טוב ל שם למעלה, עם הקב"ה. כל כך רצית להתקרב אליו..אז הנה, את שם. ולנו כל כך חסר. השארת לנו חלל כל כך גדול. ברור לי שאם היית פה איתנו היית מרגיעה, ומשמחת ומזכירה לנו שה' יודע מה הוא עושה. כל כך הרבה יותר טוב ממנו, ושאם הוא מנסה אותנו, הוא גם שולח כוחות. אז רינוש! תתפללי עלינו!! תשלחי לנו כוח! תזכירי לנו. שאין מקרה. תשלחי לנו כוח לשמוח באמת- לזכור שאין מצב להישאר בעצבות, שזה כל כל לא מה שהיית רוצה. לך-כבר אין לי מה לאחל.. את כבר לא תמשיכי. כל כך קשה לי לכתוב את זה. כבר לא תתחילי שמינית, כבר לא תעשי שירות, כבר לא תתחתני. ולא תביאי חיים לעולם. והכי קשה לי- שאת לא תראי באור משיח צדקינו בחייך. אוף. כל כך לא מתעכל!! אז אני מאחלת לנו. למי שנשאר כאן, לבכות את חסרונך. שמחה, ואושר! ושנים רבות ושמחות ומלאות בתוכן, באמת, במשמעות- כמו שהראית לנו שאפשר. ואמונה גדולה בה'. בלי ערעורים והרהורים- אמונה שלימה שהכל ממו ולטובתינו. וכוח. למלא את הריק בלב בדברים טובים, שבאמת ינציחו אותך.
ושתמיד נחפש, באמת! ולא נוותר לעצמינו- איפה אפשר לתרום, ולתת- איפה עמ"י צריך אותנו- איפה עמ"י יגדל ממנו, ויצמח.
ושנחיה. כי זה כל כך לא מובן מאליו. ושנד לנצל את זה, בכל הטוב שיש! ולמלא את החיים במשמעות, בשמחה!!
שנזכה לחכות למשיח בכזאת פשטות ורצון אמיתי כמו שחיכית. בכזאת טבעיות..
בטוחה שהייתה לך תשובה לשאלה האם ציפית לישועה.. כי כל כך כל כך ציפית.

אוהבת אותך כל כך
כל כך.
מעריכה,
ומתגעגעת
           לנצח.

 

 

ח' אלול התשע"ט

אני בכיתה י"א ירושלמית וממש רוצה להדריך בתנועות נוער או בכל מסגרת אחרת ( הייתי בסניף כלשהו אבל מכל מיני סיבות אני לא מדריכה שם) אם יש לכם רעיונות כיוונים או מקומות שצריך בהם ממש אשמח!! תודה רבה

 

טובה ומתוקה !! 

 

שנה של אושר ושמחה 

 

שנה של הרבה הרבה בריאות והצלחה 

 

בהצלחה שהמשך !!!!!!

 

 

אז אחרי שחזרנו לשגרה, לתלם.. לאולפנות ולישיבות שמלאות קדושה, אתם מרגישים ריקנות פתאום?

כ'כ כואב לי שאחים שלי נרצחים.אני לא יכולה לשאת את הכאב הזה.אני מרגישה בתוך זה ממש!!

הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, יָצָא עַד אֵלִי מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלִי, בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי ..אַךְ אֲנִי ,שָׁכַחְתִּי מִי אֲנִי, שָׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי נָסִיךְ! שֶׁיֵּשׁ בִּי חֵלֶק מֵהַמֶּלֶךְ, שֶׁאֲנִי לֹא סְתָם עוֹד אֶחָד.. לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹכֵחַ שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה, שֶׁאֲנִי מְיֻחָד.. שׁוֹכֵחַ שֶׁאֲנִי הַבֵּן שֶׁל הַבּוֹרֵא! בֶּן מֶלֶךְ שֶׁל מַמָּשׁ!
וְעַכְשָׁו הוּא בָּא אֵלִי ,יָצָא אֵלִי לַשָּׂדֶה כְּדֵי לִשְׁמֹעַ, לִשְׁמֹעַ אֶת הַנִּגּוּן הַזֶּה שֶׁלִּי ,הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכִי שֶׁאוּלַי קְצָת נֶחְבָּא אֲבָל הוּא עֲדַיִן קַיֵּם, הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רַק טוֹב, הַקּוֹל הַזֶּה הַתָּמִים וְהָאֲמִתִּי שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה לַעֲבֹד אֶת אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֲכִי חָזָק שֶׁרַק אֶפְשָׁר..
חָזָק אוֹתִי אַבָּא, תֵּן בִּי לֵב טָהוֹר לַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת!

מדברת בעיקר על גילאי 17-18, אז מי שמתחת בבקשה לא לענות כי זה ממש חשוב לי ..
מתי אתם נותנים להורים שלכם להתערב בחיים/בדברים אישים ולפעמים בהכי קטנים שיש, ומתי לא? באילו מקרים, ומתי עובר הגבול בעצם? מתי אנחנו יכולים להגיד את דעתנו מבלי לפחד שזה יסתור את מה שהם אומרים ולהגיד את דעתנו בביטחון גם אם זה לא מוצא חן בעיני ההורים..?

שלום לכולם

אני עושה השנה בחודש ארגון הצגה עם החניכות. יש לי 28 חניכות אז עדיף הצגה עם הרבה תפקידים אבל כמובן שיש בנות שלא יציגו ורק ירקדו. הן בכיתה ח' והנושא של חודש ארגון הוא "להיות אנשים גדולים".

אשמח לטקסט שקשור או שלא ;)

תודה!

אני ב"ה חונכת של ילדה מקסימה ומתוקה .
אני צריכה רעיון למשהו שאני יכולה לתת לה שילווה אותה כול השנה ( לדוגמא : מחזיק מפתחות , שכל שבוע אני נותנת לה משפט חדש לצרף למחזיק )

מישהוא יודע אם יש אפשרות לפתוח אכשהו פורום חדש?

יותר נכון, הפצל''ש הפסחי שלי.
(אוקיי בלי בדיחות עכשיו.)

צלמו מסך כי זה יכול להימחק תוך זמן קצר!

קודם כל, הבהרה לכולכם.

הפורום מנוהל בידי הרבה אנשים. חלקם בתשלום, חלקם לגמרי בהתנדבות.
אנשים טובים ונחמדים שרוצים שהפורום יהיה מקום טוב יותר, ולכן מתנדבים לעזור, לנהל, לערוך ולמחוק בזמנם הפנוי.

אלו שבתשלום, עובדים מסביב לשעון כדי לגרום לפורום לעבוד. הם אלו שבנו את האתר הזה. ועל כך מגיע להם ישר כוח גדול מאד. והם מנהלי על, לא מנהלים רגילים של פורום.

יש הבדל בין מנהלים רגילים של פורום למנהלי על.
היום נדבר על מנהלי על.
גם, לא כולם.

מנהלי על יכולים לראות מה כותבים בפורומים סגורים, מי כתב, ואפילו איפה הוא גר.

מנהלי על יכולים לקרוא את השיחות האישיות והמסרים שלכם.
יותר מזה- יש להם מנגנון שמקפיץ להם את השיחה שלכם אם עולות בה מילים מסויימות, מנגנון זה נועד להגן על המשתמשים משיחות לא צנועות. בפועל, גם אם תדברו סתם מילים גסות, זה ישר קופץ לדיווח.

מנהלי על יכולים לשנות לך את הכ''א, את הסיסמא ואת שם הניק.

כמובן, היכולות האלו ניתנו להם כדי לשמור על הפורום בטוח.

תגידו, אם ככה, אני לא מאמין! איך אני יכול לכתוב ככה?
ובכן, זה דבר שצריכים לקחת בחשבון כשכותבים באינטרנט בכללי. עין רואה, אוזן שומעת, וכל מעשיך בלוג נכתבים.

רוב מנהלי העל בכלל לא מתעניינים בזה. הם אפילו לא כאן. הם לא נכנסים בכלל לפורומי סגורים של בנות, וכמובן שלא לשיחות אישיות של משתמשים!
הם אנשים אמינים, טובים, ואפשר לסמוך עליהם.

יש גם כאלו שלא

אני לא הולכת לפרט יותר מזה.
רק לומר, שאני לא סתם אומרת להיזהר, זה לא כי אני פרנואידית, זה לא כי אני דוסית מידי וסתם לא טוב לי בעין בנים. מי שמכירה אותי יודעת שזה לא נכון

ממליצה לבנות לא לדבר עם גברים מבוגרים (ולא לדבר עם נשואים אלא אם כן מכירים אותם אישית!!!)
וגם לבנים, להיזהר.

בהצלחה לכם, שמרו על עצמכם.
והמון ישר כוח לרוב מנהלות ומנהלי הפורומים.