פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 342)

אם אנחנו משחקות במגרש והבנים באים אז אנחנו אמורות להפסיק\להמשיך?

ולגבי ריצה?

היינו במנהרת הזמן שיש שם סרט כזה וכסאות זזים קיצר כזה מגניב. אמרו לנו שהכל בסדר מבחינת צניעות ואין בעיה. לצערי באמצע הסרט הייתה תמונב לצנוע ורצינו לצאת. הסקט היה חמש דקותת לפני סיום. כדי לצאת צריך להרים את היד ועוצרים את הסרט ורק אז אפשר לצאת. בתלבטנו מה לעשות (כמובן שלא הסתכלנו שוב במסך רק השאלה אם להשאר...)
בפועל הרמנו את היד ולא התיחסו אלינו....

איך אפשר להיגמל מצפייה בתכנים לא טובים? ואיך אפשר להתקרב לאבא שבשמיים אחרי כל החטאים האלו?

אני ממש מתביישת בעצמי על מה שאני עושה. אני כל פעם מחדש נופלת לזה שוב ושוב וזה מייאש בטירוף!

אשמח לעצות ורעיונות

מתלבטת מה ללמוד

-דני, מה נשמע?
אני בסדר. מה שלומך ישראל?
-סבבה כזה.. אבל..
מה קרה? מה הבאסה?
-לא יודע, יש לנו קצת בלאגן במשפחה.
וואי וואי, קשה. מה העניין?
- תשמע, אתה יודע, אנחנו הרבה אחים ואחיות, ובזמן האחרון זה מצב מורכב. כאילו ממש התרחקנו אחד מהשני.. אנחנו אחים ממש שונים, יש אצלנו חרדים, דתיים, חילונים, וגם בתוך זה עוד המון.. ולא בקטע מגזרי, גם בתוכנו, אנחנו באמת שונים.. הבעיה היא שאנחנו משפחה, ולאבא שלי זה ממש עצוב. הוא ממש כועס ופגוע מאיתנו.. אבל הוא גם מה זה אוהב אותנו, לא משנה מה אנחנו עושים, הוא מחבק אותנו. הוא תמיד אומר לי: הו ישראל, כמה אני אוהב אותך.. אבל קצת קשה לי עם זה שאתם, האחים שונאים בפנים את האחים האחרים שלכם.. מה הסיפור? איך זה הגיוני? אז מה, אז מה אם כל אחד שונה? יש לכם אותה נשמה, אתם בדיוק אותה משפחה. אי אפשר לשנוא חלק מעצמך..
אנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר.
באמת, אנחנו כל הזמן רבים, לא אומרים שלום, אפילו בלי קשר, פשוט לא מחייך לעבר אח שלי, גם סתם באמצע הרחוב, אפילו לא מרגיש אליו קרבה מיוחדת כי זה אח שלי..
פשוט מין שנאה פנימית. וזה לא שהוא רע, הוא פשוט...
הבעיה הכי גדולה, שאבא שלי הציב לכולנו מטרה משותפת, מטרה ענקית. מיוחדת כזו.. הבעיה היא שצריך את כולם. את כל סוגי האופי והיופי, פשוט את כולם. וצריך ביחד. המון ביחד..
וגם, אנחנו גם צריכים להקשיב להוראות של אבא, כי זה לטובתינו ורק ככה נצליח..
יש כמה מטרות, אני יודע רק חלק.
בעיקרון, רוב המטרות הן דווקא הדרך..
ובסוף, אנחנו צריכים לבנות איזה בית מדהים כזה.. לא ממש יודע מה זה, אבל אבא שלי מספר על זה... וזה נשמע מדהים!! כאילו, כזה ממלא מבפנים, לא יודע להסביר, אבל משהו בפנים ממש רוצה את זה, לא יודע למה.. האמת היא, אבל אל תגלה דני, שגם אותו קול פנימי, באמת יודע ואוהב את כל האחים שלי. כי אנחנו באמת אחים, עם אבא גדול כזה.. וואי, הוא באמת מלך!! ויש לנו מטרה. ומעבר לזה, אני פשוט אוהב אותם, מטורף עליהם!!
ואני יודע שבתוך תוך כולם, כולנו ככה.. אוהבים, שמחים.. רוצים אחדות.
וזה קשה.
אתה לא מבין כמה.
דווקא בגלל שאנחנו משפחה כל כך מיוחדת..
אז אנחנו לא תמיד מצליחים ואפילו לא מנסים, כמו שהבנת.. ואז אבא רוצה לעורר אותנו, וזה קצת קשוח. ויש המון שונאים למשפחה שלנו.. ולפעמים זה מחליש. מחליש ממש. אבל אבא אומר כל הזמן להתחזק, הוא מחבק אותנו כל פעם, בוכה איתנו ... בתקופות האחרונות גם נרצחו המון אחים שלי, בטח שמעת.. ככה זה כשייש לך שליחות.. ואתה לפעמים מפשל. אני יודע שאם נתאחד זה פחות יקרה כי אבא ישמח.. אבל אבא גם אומר, שכשנבנה את הבית, לאט לאט יהיה יותר קל. אבא שוב מחבק אותי ואומר שאסור לנו בתור משפחה להתייאש, כי אנחנו כבר על הדרך..
ושוב, אבא לא מפסיק להגיד כמה הוא אוהב אותי (: זה עושה טוב..

וואוו, ישראל, זה מה זה קשה לשמוע את זה..

- כן, אתה יודע מה, בזמן האחרון יש לנו כזה המון ריבים ושנאה יתרה במשפחה. יש כזה זמן כזה, שאנחנו צריכים לבחור חלק מהאחים שיהיו יותר אחראים על המשפחה. יותר ישלטו.. וזה חשוב, ממש. חייב מישהו קרוב יותר שקצת ינהל.. הבעיה הגדולה היא שזה בצורה כל כך לא טובה. פשוט ההפך ממה שאבא רוצה. יש המון דעות.. יש כאלה שכותבים את דכם ביד ימין, ויש בשמאל.. כל הזמן משקרים, ושונאים. וכעס, ושנאה, שוב ושוב.. אנחנו כל הזמן נופלים.. כי זה לא בדרך טובה.. אנחנו שוכחים מה הרצון של אבא שלנו, כשהוא הקים ובחר במשפחה הזו..

אתה יודע, אבל, חוץ מהקטע הכללי, גם לי קשה קצת, לעשות את מה שאבא שלי רוצה, זה מבלבל. כי אני כל כך אוהב אותו, אבל זה משהו מוזר. פשוט יש בי איזה כוח פנימי כזה.. שהוא.. הוא נותן לי חיות כזו, וקרבה לאבא, ולאחים שלי, ולעצמי.. אבל אבא תמיד מחבק אותי ואומר לי שאני בדרך, אני וכל האחים שלי..
ושוב, זה עושה כל כך טוב שהוא מלטף לי את הראש, מחייך, יורד אליי ואומר לי: ישראל בן יקר שלי, אני אוהב אותך ומאמין בך..

ואז, אז אבא קורא לכולם ואומר: ישראל בני, אני אוהב אתכם! בהצלחה בהמשך הדרך. אני כאן איתכם. מאמין.
בבקשה תאהבו, זה קשה לי לראות אתכם ככה.. זה קשה לאבא אוהב. תבינו..
ואז אבא מחבק את כולם, כמו תמיד..

אשמח לתגובות (:

יש להם מתישהו באלול יום נישואים.. ואני חייבת לצ'פר אותם במשהו...

********************************
*שאלה:* הלב שלי עדיין בוכה על רינה שנרב, הנערה המתוקה שנרצחה במעיין ביום שישי, ואני לא מבינה. הרי רק לפני שבועיים נרצח דביר שורק הי"ד בדרך לביתו. כמה ימים לאחר מכן נפצעו אח ואחות בפיגוע דריסה בגוש עציון.
כ-ו-ל-ם מהציבור הדתי-לאומי וגרים בהתיישבות.
מה הולך פה?!!
איך זה שכל הדברים הרעים קורים דווקא לנו?!
הרי אנחנו כל-כך משתדלים ומוסרים את הנפש למען ארץ ישראל ובסוף משלמים את המחיר הכי גבוה...

*תשובה: *עם כל הצער שבדבר מה שתיארת מאוד הגיוני.
כמו שברור שבמלחמה חיילים נפגעים יותר מאזרחים, ומבין החיילים - לוחמים קרביים שנמצאים בחזית נפגעים יותר מאלו שמשרתים בעורף – כך גם ברור שהציבור הדתי-לאומי שנמצא בחזית המאבק למען ארץ ישראל ונוכח יותר באזורי החיכוך, יהיה מטרה ראשונה למזימות המחבלים וגם ייפַּגע יותר.
ולמרות זאת אנחנו לא נרתעים מפני הסיכון, וגאים להיות המובילים של המאבק למען ארץ ישראל בשם העם כולו, גם כאשר לא כולם מבינים את החשיבות של העניין וחלקם אף מתנגדים לנו ומגנים אותנו.
יש לנו אמונה שלימה בדרך שאנחנו צועדים בה ומקרים כאלו אינם מחלישים אותה בכהוא זה.
*********************************
*שאלה:* אחרי פיגוע כזה אתה כבר מפחד ללכת לטייל בטבע או לשחות במעיין. לך תדע איזה מחבל יקפוץ עליך עם סכין או איזה מטען יתפוצץ פתאום...

*תשובה:* הפחד הזה הוא בדיוק מה שהטרור מנסה ליצור אצלנו.
הם הרי לא יכולים לנצח אותנו. מדינת ישראל היא המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון. הצבא שלה, אם רק ירצה, יכול להביס מהר מאוד כל כוח שיקום נגדו.
כל מה שהטרור מסוגל לעשות הוא לנסות לזרוע פחד ואימה ולהחליש את הנכונות שלנו להמשיך ולהיאחז בארץ.
התפקיד שלנו הוא להתחזק ולהתגבר ולא להתבלבל. כי כשבוחנים בהיגיון את הפחד הזה – הוא מתפוגג ברגע. שהרי באותה מידה אפשר לומר שלא נחצה כביש ולא ניסע לקניות - כי כל יום נהרגים אנשים בתאונות דרכים במדינת ישראל (ורק נעיר: מבחינה סטטיסטית מספרם גבוה לאין שיעור מאשר הנפגעים בפיגועים).
אך אנחנו יודעים שלמרות הכול מדינת ישראל היא אחד המקומות הבטוחים ביותר בעולם עבור יהודים! כוחות הביטחון עושים מלאכה מופלאה בסיכול פיגועים ומאבק בטרור ומגיעים בסייעתא דשמיא להישגים מדהימים.
התגובה שלנו לפיגועים כאלו צריכה להיות רק אחת: להתגבר ולחזק את האחיזה שלנו בארץ. כי בניגוד למצג השווא שֶמה שמזין את הטרור הוא הייאוש בגלל ה'כיבוש', ההפך בדיוק הוא הנכון. מה שמזין אותם זו התקווה שיום אחד הם יצליחו לנצח אותנו ולגרום לנו לוותר.
ממילא, התגובה הנחרצת שלנו היא אחת: זה לא לעולם לא יקרה!
חזרנו הביתה אחרי אלפיים שנה ולא נזוז מכאן לעולם.
*************************************
*שאלה:* אוווף. עוד פעם פיגוע, ועוד פעם נערה הרוגה ושוב משפחה נהרסת. מה יהיה הסוף, אה?!!!

*תשובה:* מה יהיה הסוף, זו דווקא השאלה הקלה.
הסוף יהיה טוב! הכי טוב שרק אפשר.
איך אני יודע?
כי כך הבטיח לנו ריבונו של עולם שדבר אחר מדבריו אחור לא ישוב ריקם.
זכינו לראות במאה השנים האחרונות שנפתח דף חדש בהיסטוריה היהודית והקב"ה שוב מאיר פניו אלינו. זכינו למדינה משלנו, צבא משלנו, משטרה משלנו ואיננו עוד נתונים לחסדי זרים.
האם זה אומר שהגענו כבר אל המנוחה ואל המנחה?
עדיין לא וחז"ל כבר אמרו "גאולתן של ישראל קימעא קימעא" ו"ארץ ישראל נקנית בייסורין".
המשימה שלנו היא לדאוג שהדרך אל הסוף הטוב הזה תהיה כמה שיותר קצרה וכמה שפחות כואבת.
מה אנחנו יכולים לעשות בעניין?
כל אחד במקום שלו ובמעגלים שלו - להוסיף אמונה, שמחה, גאווה יהודית, חיבור לארץ, חיבור לעצמנו. לחזק ולסייע לכל הנפגעים ולצד זה לדרוש באופן נחרץ מהממשלה וגורמי הביטחון שישתמשו בכל הכוח שבידם כדי למגר את הטרור.
אין לנו ספק שעם ישראל ינצח במאבק הזה. בסופו של דבר הטוב יגבר על הרע, האור על החושך והחיים על המוות. לעם הנצח יש את הגבורה והסבלנות הנצרכת כדי להגיע אל היעד ובינתיים התפקיד שלנו הוא לעשות הכול כדי לדחוף קדימה בכל הכוח כדי שהניצחון הזה יהיה כמה שיותר קרוב.

(מתוך שלוש שיחות עם שלושה אנשים בשבת האחרונה)

היי(:
אז לכל אלה שכבר בחופש ואלה שעתידים להיות..
חשבתי שננצל את הזמן ונעשה איתו משהו משמעותי וגם חוויתי.
חשבתי שנתיישב על גבעה לא מיושבת בשטחים וכל הנוער יהיה מוזמן.
מה חושבים/ות? איך אפשר להקים כזה דבר?

לכם זה לקוח דקה לה זה חיים שלמים
קריאת תהילים משותפת

אני נראת דוסה והכל ותכלס אני פשוט לא..ואני לא יודעת מה מה לעשות!😢

מעשהו יכול להסביר לי איך זה עובד?

אוקי אז ככה:

אחותי מתחילה שירות לאומי (קומונרית)

ואני רוצה להביא לה מתנה כלשהי..

ולא בא לי להביא לה כוס או שעון או ליודעת משהו כזה לדירה כי היא כבר קנתה הכול אז אין לי משהו שחשבתי ..

קיצר בא לי משהו יותר ממני..

אבל אין לי רעיון🙁

מה עושים?

אם יש לכם רעיון אני ממש ממש אשמח.

יש איזה שהוא בחור (דתי) שהמשפחה שלו נתקה איתו קשרים והוא בא אלינו בערך פעם בשבוע.
הבעיה היא שהוא כל הזמן מנסה לדבר איתי (אני בת 16) ואני לא רוצה! כל הזמן מנסה לפתח אתי שיחה, ולשתף אותי בכל מיני דברים הזמן מגניב לי מבטים.
המצב הזה *ממש* לא נעים לי!
דיברתי עם ההורים שלי על זה והם אמרו לי שאני סתם מקסימה והוא לא יעשה לי כלום, אם הוא לא יהיה בדירה שלו לבד ואי אפשר לגרש אותו. אבל אני מרגישה מאוימת לידו! ההורים שלי לא עושים עם זה כלום!
עצות! מה לעשות?

צריך להתייעץ אם אפשר....

אנחנו מחפשים רעיונות ליום טיול בירושלים למשפחה עם בני נוער ואנשים מבוגרים.

נגיד fxp , תפוז וכו'

היי, אני רוצה לפרסם בערוץ 7 משהו שכתבתי. איפה שנכנסים לפורומים , למטה כתוב "פרסמו אצלנו", ואז יש מקום להשאיר פרטים ולכתוב משהו. השאלה שלי היא, האם איפה שיש מקום לכתוב, שם אני צריכה לכתוב להם את הקטע שאני רוצה לפרסם,או את זה שאני רוצה לפרסם משהו והאם אפשר..?