פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 450)

זה אחלה דבר!

מלצריות , תיבת נח- 1 ילד מחפש לנוח אחד לתיבה והשאר לחיות

איך מתחפשים לזה?

 

כאלה של הכיתה.

הכיתה שלי נגיד התחפשה פעם אחת ליצורות מעולם אחר, כי צחקו שאנחנו כיתה של יצורות. (זה היה להראות שסך הכל, אנחנו טובות יותר)

כל מיני כאלה

או בדיחות פנימיות של הכיתה או כלליות כאלה, דברים של הכיתה...

שלגיה ושבעת הגמדים
כיפה אדומה וכו'...😅😆

זה קורע

 

 

תעשות חתונה של השכבה (וואי, כשעשו אתזה אצלנו.....)

מצלריות

לצוות של האולפנה

למגמה של הכיתה

משפט אופייני למחנכת

כל מיני

שכל החיים יורדים עליהם

הם כל הזמן עם אוזניות ובקבוקים כאלו.. וחצאיות פסים..

זה סוג של בדיחה פנימית

אה שכחתי לומר אני באולפנה של @נועה...

זה סוד..יש שם סוד!

לזכור
לשמוח
להבין שהכל כולל הכל
זה גילויים של השם.

לראות ולגלות את השגחת ה'!! גם כשיש הסתר פנים!!

"ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך...גם בדברים הקשים שעוברים עליך אני עומד" (רבי נחמן) 

את לא אמורה לסבול מההורים שלך או להרגיש פגועה אם את מרגישה פגועה תגידי.

וחוסר כיבוד הורים - השאלה איך את אומרת את זה אם תצעקי שפוגעים זה לאר כיבוד הורים אבל לשבת ולדבר זה לא חוסר אפילו להפך.

זה לא נקרא שאני מנסה "לחנך אותם"?
אני פשוט שואלת אם יש בכלל טעם לזה כי הם לא מקשיבים לי בדיוק.. אז אולי פשוט לוותר מראש כי אני לא יכולה "לחנך אותם"..

תזכרי אבל שהם ההורים שלך והם מחנכים אותך בדרך שלהם ובתכלס הם יותר מבינים
אבל אם את מרגישה שזה פוגע בך דברי איתם. הם בני אדם ואין סיבה שהם לא יבינו..
בהצלחה😍

זה פשוט לבקש מהם לכבד את ההחלטות שלך (שאגב לא קשורות לכיבוד הורים בשום צורה).

תבקשי מהם לדבר איתם בארבע או בשש עיניים,

תגידי להם שאת מרגישה שהם מקשים עלייך בנקודות א, ב, ג...

ושאת רוצה לחשוב יחד איתם איך לשפר את המצב..

(צריך גם להכין את עצמך מראש לדעת לקבל גם את מה שהם יאמרו.)

תקשיבי, אני זקנה, נכון , אבל מבטיחה לך שהייתי פעם בגיל שלך ובמצב שלך, וזה אפילו לא נראה לי כזה פעם...

 

אני עד היום מצטערת שלא עשיתי את זה ולא אמרתי להורים שלי מה שאני חושבת, ודווקא לא מהטעמים שלך...   

אבל המלצתי לך- תאמרי, הכל, הם יעריכו את זה, רק כמובן לתכנן מראש טוב טוב איך לומר, גם כדי שתהיי מאורגנת עם עצמך, שלא תשכחי דברים וגם כדי שגם אם נורא כעסי או תתפרצי, תדעי לאן לחזור, זה ימקד אותך.

הם הרי רוצים בטובתך, רק כיום, לטענתך, הם בוחרים לא בטובה שלך, ואם הם ישמעו את זה בצורה רגועה אבל בהירה וברורה- הם בטוח ישמעו, גם אם לא יסכימו.   

 

שנית, אני מציעה לך מאוד מאוד- לדבר עם משהו חיצוני- כמו דוד/דודה/רב שמקובל/ רבנית/ מורה וכו'. - משהו שההורים מכבדים ומעריכים שהוא ידבר עם ההרוים.

 

הלואי שתצליחי.

אני מעריכה אותך על הערכים שלך!

בהצלחה רבה!

עשיתי את זה המון. לרוב בריבים וזה באמת לא עוזר, אבל גם בשיחות רגועות וכו', אבל זה פשוט לא קורה. מחליטים דברים וזה לא עובד. ועוד בעיה, אבא שלי די מזלזל בשיחות כאלו.. הוא לא יושב ורציני מקשיב, הוא פשוט.. כובש חיוכים. הוא לא מקשיב בכלל.. אז מה אני עושה הלאה? ואני מתפדחת לערב גורם חיצוני.. וגם אמא שלי היא מין גשר בקטעים האלה, אבל גם היא לפעמים לא מבינה.

כשהם ישבו מול מכתב כתוב ברור ומנומק, בו את מפרטת כי כבר ביקשת מהם ואת רואה שזה לא קורה וזה כואב לך וכו'. הם חייבים להתייחס, אי אפשר לגחך מול מכתב, או שהם יגחכו אבל את לא תראי את זה.

 

אני כן הייתי מציעה לך לער משהו חיצוני שישמע אותך. קודם כל, אולי הוא יאיר את עינייך בכיוון שלא חשבת/יראה לך שאת טועה/יבין אותך ויסכים לעזור בדרך זו או אחרת.

תביני, בתקשורת בין אנשים- אין מצב שאי אפשר לעשות כלום, אין קירות, זה הרי אנשים חיים/נושמים'מרגישים.

רק צריך למצוא את הדרך, לפלס אל ליבם.

(אלא אם כן מדובר בבעיות נפשיות קשות שלא התרשמתי שזה המצב נכון?)

יכולה לענות לך בתור בת שלושים. לדעתי זה ברור  מאליו שתיכוניסטית הולכת לימודים ומתכוננת למבחנים. לא חייבים להצליח כמובן אבל לעשות מאמץ סביר והורים בכלל לא אמורים להיות מעורבים בזה. אבל אם מצב הוא שהורים צריכים לבוא ולהגיד לילד בסוף תיכון שהוא צריך להתכונן למבחן וללכת ללימודים הם מאוד יתקשו לכבד את הילד שלהם. זאת האמת. 

כשנערה מתנהגת כבוגרת בדרך כלל הורים ינסו לכבד את דעתה. אבל אם התנהגות שלה נובעת מ"דווקא" או ממה שחברה אמרה הם לא יצליחו לכבד את דעתה. 

חוץ מזה כמו שאת בטח מתקשה לתמוך במשהו שאת לא מסכימה אליו גם הורים לא יכולים לתמוך בזה. יש היום ציפייה לא הגיונית מהורים לתמוך בכל מצב, זה פשוט בלתי אפשרי. הורים יכולים לתמוך או לכבד את הדעת השונה אבל בתנאי שילד ייקח אחריות על התוצאות. אם ידוע שילד לא ייקח אחריות או אפילו יגיד בעוד כמה שנים "למה לא עצרתם, למה לא הזהרתם?" זה לא נכון לתמוך בו. 

כמובן שאסור להורים לזלזל בילדים שלהם ולפגוע בהם.

ממה שכתבת אני מבינה שלא הלכת להצהיר/לא למדת/לא הלכת לאולפנא ואת רוצה שההורים יגידו לך לעשות זאת, הבנתי נכון?

 

אם כן, חבל שאת תולה את ההצלחות/כישלונות שלך בהורים שלך, האחריות לדברים כאלה היא עלייך בלבד!

אולי דרך חוסר ה"עידוד" שלהם תלמדי לקחת אחריות

 

הרבה פעמים ממבט של הילד ההורים שלו טועים ובגדול בחינוך שלו, אבל ההפך הוא הנכון, ההורים שלנו הם לא סתם ההורים שלנו ולא של מישהו אחר, הם אלו שבמודע או שלא במודע דואגים ל"תקן" את הפגמים שלנו,

לדוג' במקרה כמו שלך, אם הבנתי נכון, זה שעל ידי "התעלמות" או חוסר עידוד את תלמדי לקחת אחריות

 

בגדול, לא את ההורים את צריכה לשנות, אלה להבין מה ההתנהגות של ההורים באה לתקן אצלך

 

ממליצה מאוד לשמוע את הרבנית אהובה צוקרמן על הנושא

 

בקישור פה יש שיעור על הנושא, ממליצה בחום שתקשיבי עד הסוף

(יש שם סיפור על מישהי שיצאה עם ערבי, נראה לי הכי מסביר את ההשגחה המדוייקת של זיווג ההורה לילד)

 

בהצלחה!!!

יש לי סוגשל בעיה רפואית, והיא מונעת ממני ללכת הרבה לאולפנא וכו', אני פשוט מצפה שיותר יתחשבו.. קשה להם כי הם לא חווים את הכאבים שיש לי וזה..
ותודה!
אה ועוד משהו, החוסר עידוד הזה גרם בדיוק ההפך לאח שלי, הוא התרחק מההורים ממש..ולי זה עד עכשיו לא עזר לקחת אחריות, אני בנאדם שצריך דחיפה ולא התעלמות. ככה אני.

אם לא מההורים אז משהו אחר בעולם, שאכפת לו ממך ואוהב אותך ואת חשובה לו.

לא תמיד מקור הכוח הוא ההורים.

ותמיד תמיד אפשר למצוא משהו כזה, בטח כבר יש לך בסביבה.

אם את תולה את חוסר ההצלחות שלך בזה שאת בנאדם שצריך דחיפה,

בדיוק זו הסיבה שבמודע או שלא במודע ההורים שלך לא אמורים לספק לך את הדחיפה הזו

 

ההורים באים לתקן לנו את המידות הבעיתיות שבנו, כל בנאדם והבעיות שלו,

ברגע שההורה לא יספק לך את הדחיפה, את תאלצי ללמוד לעשות דברים גם בלי הדחיפה הזו ולא להיות תלוייה בה (:

 

ההורים שלנו איך שהם, הם המתנה הכי טובה שהקב"ה נתן לנו!

 

הכי קל לקבל "פטורים" מדברים בגלל קשיים, השאלה אם הפטורים האלה יועילו או יזיקו לנו לטווח הארוך?

 

מנסיוני האישי, הייתה לי (ועדיין) סיבה מוצדקת לקבלת "פטורים" בתקופת היסודי-תיכון,

ובאמת היו מורים שהתחשבו בי ונתנו לי לחפף בדברים והיו מורים שההפך, התעקשו איתי שאלמד

 

מה בסוף?

שנים אחרי, במקצועות שהקלו עלי, ניצלתי ת'הזדמנות ולא למדתי ועד היום אין לי ידע בהם / ירקתי דם כדי לסגור פערים

במקצועות שהייתי חייבת להפגין אפילו מינימום מאמץ, ברובם אני שולטת ועם חלק גם המשכתי הלאה בחיי הבוגרים (:

(ואלו מקצועות מתחומים שונים, חלקם ריאלים וחלקם הומנים, כך שהנטייה האישית שלי לא קשורה להצלחות)

 

בקיצור, לא חסר אמרות חז"ל - אין הדבר תלוי אלא בי, אם אין אני לי מי לי ועוד

 

אל תתלי בהתנהגות של ההורים שלך את תוצאות חייך, קחי אחריות על מעשייך.

ובטח אל תבקשי מההורים שלך להשתנות, תפקידם בעולם הוא לעזור לך להתנתק מהתלות בדברים חיצוניים

 

המון הצלחה!!!

רוצה הסבר?

חולצה לבנה חצאית שחורה, גרב אחת לבנה, גרב אחת שחורה, לרגל עם הנעל הלבנה נעל שחורה ולשניה לבנה.

2 קוקיות עם סרטים סרט אחד בצבע שחור והשני לבן .

זה בסיס ואפשר להשאר עם זה.

אם את רוצה לשדרג גם את זה את יכולה לגזור ריבועים שחורים של טפט ולהדביק בצורת שחמט על החולצה. או\גם את יכולה להוציא מהמחשב תמונה של חייל שחמט להגדיל ולהדביק על הקדימה\אחורה של החולצה.

במקרה כזה רצוי לעשות למינציה.(לחבר לחולצה או בדבק חם\סיכות ביטחון).

לשדרוג נוסף - לתלות על עצמך כמו מגש את הקופסא של השחמט.

ואם את רוצה אפשר לשים אודם חצי לבן וחצי שחור...

יהיה לך שם יותר מענה

כן

תליתי בחדר שלי..

אכפת בלב.. אולי לא לכולם אבל לרובם.

אבל.. בפועל..

 

כיבדנו את ההורים היום הכי טוב שיכולנו?

עשינו חסד עם החבר?

התגברנו ובסוף לא דיברנו לשון הרע?

 

זה, מי שבאמת רוצה לבנות את ביהמק.

בלב.. זה..

זה שווה. אבל צריך גם לעשות בפועל.

 

בהצלחה לך ולכל עם ישראל

שבעז"ה נשתדל להיות יותר טובים..

ולמה לבנות את בית המקדש עכשיו?יש סיבה למה אין היום בית מקדש…

הוא טען שצריך לעשות מעשים לעלות להר הבית וכו'...

ולעומת זאת אני טענתי שצריך להתפלל, להאמין, לבקש, להתחנן, להראותש אנחנו באמת רוצים כי אני לא חושבת שעמ''י מוכן בשביל לעלות להר הבית כי אני לא חושבת שאנחנו באמת יודעים את המשמעות של זה קיצר אני לא יודעת איך בדיוק לנסח את עצמי אז אל תתפסו אותי על כל מילה וגם אסור לעלות להר הבית עד שיבנה ביהמ''ק

שאמרת שאסור לעלות להר הבית עד שיבנה המקדש.
זה מחלוקת ממש ממש גדולה בין הפוסקים,וכמובן שכתוב בגמרא בסוכה ש"ציון היא דורש אין לה-בכלל דבעיא דרישה",צריל לדרוש את ירושלים במעשים,כמו סיבוב שערים,לימוד הלכות המקדש ברמבם או ספרים אחרים,הגעה לכותל,ועוד…
יש מאמר של הרב זצ"ל על זה,אבל זה ארול ומהלך כזה…,אולי בפרטי

ספר מצויין

יש אמת אחת... יש לנו תורה אחת והנהגה אחת...
חלק מתפקידינו לבדוק בכל גישה וגישה ולחקור אותה ולמצוא את דרך האמת בראיות ברורות (ולא ב'מרגיש לי נכון' או בסטטיסטיקה, בהרגשת נוחות בגישה מסוימת או כי קבוצת אנשים אוחזת בגישה הזו...) נמצא את דרך האמת ונפעל על פיה בזכות שהיא אמת בלי להרתע מן המלעיגים ונדע להשיב לכל אחד שיקשה עלינו... זה מצריך הרבה מאמץ, עמל, השקעה, זמן... צריך הרבה ללמוד, הרבה להשוות, הרבה לתייאש ולחזור שוב... בעצם, בגלל שאנשים נכשלים בדרך הארוכה הזו (עצלות, סטיה קטנה בלתי נראית וכו') נוצרות הגישות הרבות... אם הדרך היתה קלה ממש ופשוטה מאוד כולם כבר היו אוחזים באותה השיטה...

לי יראה, שאין 'זרם' אחד שצודק... אלא, האמת מתפרשת בזרמים השונים ואותה יש לבור בעדינות מן הזרמים השונים...

יש המון דרכים לעבוד את ה' ןלהתבןנן על מעשיו. ולכל אחד יש נשמה שונה שמתאימה לדרך מסויימת. על כן נראה לי לומר שכל הדרכים נכונות כל עוד הם לא סותרות את ההלכה ע''פ שו''ע.
בעז''ה בימות המשיח כולם יתאחדו לדרך אחת שתכלול את כולם.

התורה לא תהא מוחלפת ואי אפשר להוסיף בה או לגרוע בה ואם יש שתי דרכים שסותרות חזיתית אחת את רעותה, כנראה לפחות אחת מהן היא טעות...
אי אפשר לומר על כמה דרכים שהן נכונות כיוון שאז יש שיתוף בעבודה או טענה שאין אמת אבסולוטית...
(וגם אם היה הגיון במספר דרכים, עדיין לא נפטר האדם מלברר אמיתות דרך מסוימת בה ילך מבין הדרכים...)

שו''ע הוא אחד, דרך בעבודה ועשיית רצון ה' יש כמה.

התורה היא אמת, כל תוספת או גריעה (שינוי) הוא לא אמת = שקר...
אם יש שינוי (וסתכל סביבך על היהדות מלאת השינויים שלנו...), הוא אומר דרשני...

אתה בעצם אומר שהלכה יש אחת אבל אמונות ודעות יש רבים? הא כיצד? והרי ההלכה היא האמצעי לאמונות והדעות...
(ואגב שו"ע, אין היום (כמעט?) מי שהולך כשו"ע בהכל... יש ששינו בכל מיני מקומות ושוב מצאת סטייה מן האמת (בהנחה שהשו"ע מייצג את האמת כמות שהיא...))

למשל בענין הצבא: רב אחד אומר שמצווה להתגייס ורב שני אומר שזה עבירה.

זה סותר!

אבל בדרך שלך- אנחנו רק נידרדר- כי אתה לא עושה בירור אמיתי.

אני כן עושה בירור, אבל לא מבטל דרכים אחרות.
ע'ע. תובנה שלי שהתפרסמה בנסיופ בחמישי האחרון

ברגע שגילית את האמת בדבר מסויים, תוכל לומר על דבר אחר שהוא גם אמת?

היא פרשנות שונה לדבר.

זה שיש לי דרך שלי לעבוד את ה' זה לא אומר שדרכים אחרות הם לא נכונות. היא אמת אבל לא בשבילי. זה נכון רק לזמן הזה.
לעתיד לבוא תהיה אמת אחת שתכיל חלקים מכל הדרכים שיש היום

גם אם נניח שזו לא...

סתירות שנוגעות באופן ממשי לעבודת ה'...

יענו, מה שאתה אומר - יכול להיות שגם האסלאם זו דרך לעבוד את ה'...
אמנם לך הדרך הזו לא מתאימה, אבל לאנשים אחרים כן...
מהי הסיבה הגורמת לכך שלך יש דרך אחת ולאחר דרך אחרת? מהו המבדיל ביניכם?

ו... על בסיס מה (איזה מקור?) אתה מניח מה שאתה מניח?

לא באתי לדון על דתות.

אין לי מקור, זו הנחה שלי.

למה אפשר לומר שהיהדות היא אמת אמיתית ומה שלא יהדות היא שקר אבל אי אפשר לומר שיש דרך אחת בתוך היהדות שהיא אמת ומה שלא הדרך הזו היא שקר? (ואם נדייק, השאלה צריכה להיות - מהי היהדות האמיתית המדוייקת?)

כל הגויים עובדים את ה' בעזרת עם ישראל.

ואילו חזל אמרו שיש בתורה 70 פנים. זה הבסיס.

דווקא דרכה שליהדות היא לא עבודת ה' בשיתוף, אלא אמת אחת ודרך אחת וכל המשנה הוא טועה...

הבנה שלשבעים פנים אינה דרכים שונות לעבודת הבורא חלילה, כיוון שאז יש שיתוף בעבודה...
אפשר אולי לנסות להבין שמדובר ברבדים שונים על אותו המסלול, או שהתורה מציגה צדדים שונים בתחומים שונים שבהם היא נוגעת ובכל פן צריכים אנו לחפש את דרך האמת... (כמו נניח מוסר, מצוות, אמונה וכו')

צריך עוד לעיין בזה.

@נגרינסקי העלה נקודה שאני חושבת שנכונה.



שבעים פנים ביחס לאותו נושא.
לא שבעים היבטים שונים לחלוטין בלי סדר!

לא יודעת אם זה קשור לכאן
אבל
יש אמת אחת.
יש תורה אחת.


על מנת שהיא לא תיעשה ככמה תורות
יש לנו כללי יסוד.
איך להתייחס לדעות שונות
ואיך להבין שהכל יונק משורש אחד.

אשרייך על רצון הלמידה... במציאות העכשווית זה דבר שלא מובן מאליו ולכן כל רצון הוא ראוי לשבח...

אם אדם מתחיל, אני הייתי ממליץ לו ללמוד בתחילה את הקדמות הרמב"ם במשנה...
ההקדמה למשנה עוסקת בעקרונות יסודיים בהלכה ומהותה במחשבת ישראל...
הקדמה לפרק חלק - בעקרונות יסודיים מחשבתיים באמונה וביסודי הדת...
הקדמה למסכת אבות (ח' פרקים) - בעקרונות יסודיים במכשירי המידות (מוסר)...

כמובן שהדרך אינה נגמרת לעולם ותמיד יש מה ללמוד ומה להוסיף ולתעלות וחיבורים אלה שלהרמב"ם אינם מספיקים אבל הם פותחים פתח לדרך האמת...

למרות שהוא לא נחשב אמונב אלא מוסר. נכון נכון. אבל יש בו המון המון יסודות שאולי כדאי להקדים.

פרק ביום.

אפשר גם פרקי אבות - פשוט וקל.

יש המון ספרים ב"ה כתובים בשפה ברורה שתוכלי ללמוד להנות ולהבין את דרכך בעבודת ה'

 

עלי והצליחי!

על הספר- "דע מה שתשיב לעצמך"

של הרב זאב קרוב ז"ל

מדבר על יסודות האמונה מתוך השאלות בדור הנוכחי

מדבר על תורה ומצוות, גאולה, עמ"י, ארץ ישראל וכדומה.... ממש ממש מעניין ומעמיק

אחד הפלוסים הגדולים שזה באמת נכתב בשפת הדור הנוכחי

ככה שאת באמת יכולה להבין עומקים ודעות

מתוך שפה קלילה יחסית.

באמת ממש מומלץ

ב"הצלחה רבה בע"ה

לאחרים יהיו כנראה רעיונות טובים יותר ממני אבל הייתי חייבת לציין שהרעיון נהדר

תיכנסי לאתר הידברות יש שם המון חומר לצפיה ולקריאה מאוד מעניין וכל הכבוד לך תצליחי 

כל הכבוד לך על הרצון!

מה הסגנון שאת מחפשת?(באיזה נושאים כי אמונה ויהדות זה כללי מידי..)

התכוונתי למשהו שהוא לא כמו כולם

נהר. חוקר עם משקפת וכו. חיה (כמובן).

לקחת מצלמה ולהתחפש לצלם כזה, ואז להדביק על החולצה נשיונל גאוגרפיק

שבת שלום!

אני יודע ש@רק שמחה! מדברת על האולפנא שלה ממש ממש טוב.

מפרסמת אותה וזה..

מוזמנת לאישי.

 

אומנם אני לא לומדת שם.. אבל מקום מדהים

לומדת בחמישית רעיה. מוזמנת באישי

זה תלוי בבת. אני בפנימיה וב"ה ממש אוהבת ונהנת זה הווי חברתי כזה תמיד ממש כיף !ולחיות פשוט אחת בתוך השניה, תלוי כזה ממש חלק פחות מתחברות

טוב, סוגשל חברה. יותר מדוייק- אחות של שהיא גם חברה.

 

מקפיצה!