פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 449)

בהצלחה בעבודה!!!!

זה מסובך מאוד!!!

ובמיוחד מעצבן

אין לנו כחח

ולך כבר יש

אז..

ומעליו כיתוב "אבל אני כאן בכ"ז"

?

מה אומרת?

וכתבנו אמרו לא להביא דברים יקרי ערך וכו'..

אחותי קנתה ובהתחלה הוא היה נראה תותח כזה ואח"כ תוך פחות מחודש הוא מת סופית!!אבל ממש מת..לא עובד בכלל.. ותבין, אחותי היא בנאדם שמרן משו מטורף.. פעם היה לה פלאפון 4 שנים אותו אחד..אז זה לא שהיא הרסה את הפלאפון הזה אלא הוא פשוט דפוק.. ולא יודעת אם אפשר משו בסגנון נטספארק אבל אפשר לחסום לגמרי.. מקווה שעזרתי..

1. בכיף, מוזמן לשאול חופשי.

2. אפשר או לחסום לגמרי את האינטרנט דרך הסים או בכלל לא. בעייתי...

א. המקשי ספרות עגולים, נראים קטנים מידי. הם נוחים? אפשר לבצע הקלדה מהירה?

ב. המקשי תפריט (שהם בעצם 2 מחוברים בתוך אחד) נוחים לשימוש? אפשר לנווט במהירות בין דברים או שזה לחיצה חזקה וכו?

ג. כל כמה זמן צריך להטעין?

ג. יש פלאש?

ד. מהו סוג שקע ההטענה (יו אס בי רגיל / עיגול)?

תודה!!

@קופקליפטוס

א. הם קצת קטנים אבל מתרגלים ואפשר לכתוב בהם מהר... (לי זה עובד טוב, ואני מצליח לכתוב מהר...)

ב.יש לו בטרייה שמחזיקה הרבה זמן. תלוי עד כמה אתה משתמש בו...

ג.כן.

ד.יו אס בי רגיל.

בהצלחה!

1. יש בהודעות תצוגת שיחה (שרואים באותו המסך את ההודעות שלך ואז את שלו וכו')?

2. יש יישום "מפות" בפלאפון?

3. האם תומך ביישומי Java/J2ME וכו'

1.כן.

2.לא נראה לי, יש אינטרנט רגיל אז אולי אפשר דרכו.

3.כנ"ל.

אבל אני ממש מכיר את חיפוש העלונים בשישי בבוקר...

עקרונית מגיע כל בוקר לביהכנ"ס משכן שמעון על הבוקר, למרות שאני לא בטוח מה קורה בתקופה האחרונה, ויותר קרוב לשבת מביאים גם לבית כנסת של הרב אליהו...

שזה חנות שנמצאת בתל אביב אבל משווקת לדי הרבה חנויות בארץ

יש להם נעליים מגניבות והם מיציירים את זה עד מידה 44

את יכולה ללכת לחנויות בירושלים(נגיד טאץ' בעיר, או כרמים בגבעת שאול) לראות נעל שאת אוהבת ולהזמין.

המלצה אישית, לכי בפעם הראשונה לתל אביב לראות איך זה יושב לך על הרגל ואם את באמת צריכה 43 או מידה אחרת.

אז מה אנחנו יותר פאנאתאיסטים או א-קוסמיסטים?

"הנה נתברר מכל ההקדמות האלה שהתכלית בעולמינו זה וכל אשר בו הוא איש מלומד בעל מידות טובות, וכאשר נקנו למי שהוא מהמין האנושי המדע והמעשה, רצוני ב'מדע' השגת האמתיות על בורים והשגת כל מה שאפשר לאדם להשיג, וב'מעשה' המצוע והאיזון בענינים הטבעיים ואל ישקע בהם ולא יקח מהם אלא מה שיש בו קיום הגוף, וכן שיפור כל המידות, אדם שהוא במצב זה הוא המטרה."

ומכיוון שמטרת האדם בעולמו זה לא דבר קטן ואי אפשר לפרוס הכל ולהרחיב כאן, ראוי לחקור על כך עוד ולהסתכל בהרחבה בדברי רבינו הרמב"ם שם...

(לשיטת הרמב"ם וסיעתו יותר כמו האפשרות הראשונה, לשיטת הכוזרי וסיעתו יותר כאפשרות השניה...)

זו לא מחלוקת של פרט וכלל?

המוסר והעבודה מכשירים לידיעת הבורא לדעת רבנו בחיי...

ועדיף לקרוא את שיטת רבינו בחיי מתוך כתביו שלו...

רק המכשירים למטרה...

ראוי בדיקה...

"ומן החשובות שבטובותיו אשר הטיב בהן לבני האדם אחרי שהמציאם בתכונות שבהם תהיה הבחנתם מלאה ותבונתם שלמה, הוא המדע שהוא חיים ללבותם, ונר לשכליהם, והמנחה אותם אל רצון הבורא יתרומם ויתהדר והמציל וכו' "

ומעיר הגר"י קאפח על אתר - "כלומר אחר שבראם עם הכשרון להבין ולהשכיל, עם כח ההבחנה וההבנה, נתן להם גם יכולת השמוש באותו המכשיר, ולפיכך אמר  לעיל שזה „מן החשובות שבטובותיו” ולא הגדולה כדברי רי"ת, כי הגדולה הוא מתן הכלי, הענקת הכשרון עצמו"

ובהקדמה לשער היחוד:

"אמר המחבר, כאשר חקרנו על החמור שבפנות דתנו ויסודותיו, מצאנו כי טוהר יחוד בוראנו יתרומם ויתהדר עיקרו ויסודו, וכו' "

בעין אי"ה יש הפניה למקום ספציפי אצל רבינו בחיי?

אבל לא המטרה.  

הרמב"ם נותן יותר משמעות ליחיד (חד בדרא וכל זה) שכל העולם נברא בשבילו ואילו הכוזרי מדבר שכל פרט נועד למלא תפקיד יחודי בתוך מערכת שהיא עצמה מטרתה הכלל...

יש את שכינה ביניהם של הרב בלייכר. אבל אני ממליץ לך את שיעורי בית דייקא.

אני בגיל שלך....המצב הזה של הבלחיות הוביל אותי לכל מיני סיפורים,המלצה שלי ממש מתוך דאגה,לא להגזים אם זה,להיזהר מאוד אם הקטע של הספרים והסרטים על חתונה! זה ממש משחק באש.ממש מוזמנת לאישי!בהצלחה  כפפרע

ובגישה המערבית שהרסה הכל.

זה לא בריא בלחיזם כשלא באמת מתחתנים (ואל תעבדי על אף אחד גם לא על עצמך- גם לא עוד שנה או שנתיים תתחתני)

יה"ר שה' ימציא לך זיווג הגון בעי ובזמנו ותשרה שכינה ביניכם תקימו בית נאמן ותרוו נחת מכל צאצאיכם ילכו בתורת ה'.

אני יודע שיש עוד מסלול תורני יותר ביתק"א. אבל זה ביחס ליתק"א התיכוני. לא מכיר את נתיב מאיר של היום.

אבל אפשר לשאול- למה דוקא אלה?

מה רע נניח, בדגל ירושלים?

האם לא אפשרי פנימייה?

למה?

(כמובן, שלא באמת עניתי על שאלתך...)

בכלל לא קשור ליתקא ונתיב מאיר, זה לא אותו סגנון בכלל

ו

2 הישיבות שמתאימות, ועכשיו השאלה זה מה הכי מתאים- מבחינה תורנית...

( אני פשוט גם טרמחית, ובאותו סיפור)

אשרייך על ההחלטה!, יהיו מניעייך אשר יהיו (כל עוד לא מניעי עבירה חלילה).

אכן כדבר החכם: ולא תתגיסנה

את זאת של השבוע לא קראתי...

ובהתחלה זה ממש לא קל לשכוח את העולם ולעבוד את ה' אבל לאט לאט מתרגלים.

ובשביל זה צריך בירור מעמיק...

אז קדימה, תתחילי 

בהצלוחה נשמה!

אם את מנסה למצוא את הדבר שיוכיח לעצמך שאת באמת מתפללת לד' ולא מתפללת כי מסתכלים עלי - זה נהדר, זה יוביל אותך לתפילת אמת (אם תלכי על  זה).

יש בספר "בית אהרן" בתחילתו אזהרות קודש לחסידי קרלין וביניהן כמה עצות והוראות בנוגע לנושא הכוונה בתפילה, אולי זה יועיל לך קצת, מחילה שאני משוחד ומביא דברים שאני אוהב.

בפשטות, לכוון את המילים בינך לבין עצמך. כלומר! אם את מתחילה להתנדנד - תפסיקי! תעמדי ישר, בלי תנועות שאת מאמינה שזה נובע מהחצנה, ואז תסתכלי בסידור ותאמרי את המילים עם הכוונה הכי פשוטה ואז בעז"ה תופיע הכוונה הרצויה, ואם פתאום יעלה לך חשק להתנדנד וכדו' אל תעצרי בעדך, על זה אמר אחד מאדמו"רי קרלין שיש יצר רע שאומר לאדם שמתפלל בקול ובהתלהבות שזה רק חיצוני, ולא יפסיק וידחה ממנו את מחשבת היצר.. [שימי לב להבדל, שפה המתחיל היה החיצוני ואילו בסוף התחלת מהפנים]

בהצלחה גדולה

רצוי וצריך וטוב להתפלל על זה.

מחשבה עצמית כשאין אף אחד.

לנסות להעלות את הרצון ולהתבונן מה אני רוצה באמת.

להיות כן עם עצמך.

לפעמים קצת פנטיות עצמית זה טוב. קצת להתנזר מההמון.

נגיד בתפילה-

אם אני אתקשר אלייך עכשיו איך תעני? אולי תצטטי לי ישר קטעים ממיקי מאוס שאת זוכרת? כנראה שלא. את תשימי לב למילים שיוצאות מהפה. זה אך טבעי. את מדברת עם מישהו.

בתפילה כיון שיש העלם. אנו לא תמיד שמים לב שאנו כן מדברים אל ה'! והוא שומע! אחד הדברים הממחישים את זה שאנחנו מדברי בגוף שני. אם אנו מציירים לעצמנו שהדיבור שלנו הוא כאל מי ששומע אותנו. ממילא אנו שמים לב למה שאנו אומרים. אלא שצריך להשריש את הציור טוב.

לא ארחיב כי מאוחר לי...

תודה רבה רבה לכל מי שענה.. אינלכם מושג כמה עזרתם

בררתי קצת על העיניין והנה דברים שיכולים בהחלט לעזור לכל מי שבמצב שלי...

-הספר "תכון תפילתי" של הרב דב זינגר (דברי שיר)

-קטע יפה מהכוזרי-

"אין אני מבקש כי אם את החירות מן השעבוד לרבים אשר איני רוצה כלל למצא חן בעיניהם, ואלו השתדלתי בזה כל ימי חיי לא הייתי מגיע לכך, ואלו הגעתי לכך לא היה הדבר מביא לי תועלת - כוונתי לשעבוד לבני אדם ולבקשה למצא חן בעיניהם. מבקש אני לי את השעבוד לאחד אשר בטרח מעט אפשר למצא חן בעיניו, דבר המועיל בעולם הזה ובעולם הבא, - כוונתי למציאת חן בעיני הא-לוה ית', כי השעבוד לו הוא החרות, והכניעה לו היא הכבוד האמתי."

(מאמר ה' סעיף כ"ה)

מילה במילה.

שאלתך היא למעשה שאלה של כל עובד ה'.

עבודת יצרנו מול יוצרנו החזו"א אומר שנראה שיש המון התמודדויות לעובד ה' אבל למעשה הכל התמודדות אחת! אם אני עושה את רצון ה' או שאני הולך אחר היצר.

כך יוצא שכשאני מצליח לעשות את רצון ה' באחת ההתמודדויות אני רוכש עוד חלק במהלך בו אני מצדד להיות עושה מעשים של  רצון ה' לעומת היצר ולכן הכל זה עבודה של להתגבר.

מלבד התפקוד הקבוע של מערכות הגוף יש לנו תנועות רצוניות.

אנחנו בד"כ מדברים על קימה, הליכה וריכוז.

ידוע הדבר שלטיול כיפי נגיע דקה לפני הזמן וללימודים נאחר ברבע שעה בנקל. בשתי הפעמים יהיו לנו מניעות. אלא- שלטיול יש לנו רצון ברור ונראה וללימודים, גם אם יש לנו רצון- זה לא בוער לנו באותו הרגע. כך שהמיטה או התיק- המיטה מנצחת.

הרצון לישון הוא ברור וחזק יותר אצלינו באותו הרגע מהרצון לקום ליטול ידיים ולצחצח שיניים.

צריך לזכור שהקימה לצחצוח שיניים היא לא התוצאה שאותה אנו רוצים, היא הדרך. כך אנו מסתכלים על הדברים כחלק ממערכת  שקיומה חשוב לנו עשרת מונים מחוסר קיומה והמניעות נראות לנו פחות בוערות. לפעמים להרחיב את אופקי ההסתכלות על ההשלכות של המעשה שקשה לנו לבצע- זה יראה לנו כמה אנו רוצים.
למשל-

לקום בבוקר זה מעורר ונותן חיות אבל זה גם יעזור לי לבוא ללימודים שהם יעזרו לי לצאת עם בגרות טובה שהיא תעזור לי למצוא עבודה/ חתן.
אפשרות ב'- כשאני מתגבר על הרצון לשינה וקם לעבודת בוראי- להתפלל לעשות חסדים, לחזק את השכל בשביל כל הדברים שזה עוזר להם בעבודתו יתעלה, זה מגלה בי ומקנה לי את מידת הזריזות שהיא מידה לאוהב ה' שעושה רצונו בלהט, וזה עבד ה' הרצוי לפניו.
הבוקר הזה הוא אחד מ38643 הבקרים שנשארו לי בחיים כדי להתעורר בהם בשמחה לעבודת ה'. וכן על זה הדרך.

להתבונן בדברים הללו. ובגריעות הפסדם- זה עוזר לנו לעורר אותם ולהתגבר על הצד השני.

הרי סה"כ, אם את  כותבת את זה- זה רק אומר שבהסתכלות חיצונית, שלא בשעת מעשה- את יודעת מה באמת רוצה.

עד כאן זה חיזוק הצד הראשון- התיק, הקימה ההליכה והריכוז. (הדברים שאנו רוצים לעשות)

הצד השני הוא הפורומים, המיטה, הצחוקים בלילה ועוד כל מיני דברים מגרים שמונעים אותנו מלעשות את מה שאנו באמת רוצים.

צריך להמעיט אותם. למשל- אדם שמכור לאינטרנט (ואני מדבר על דברים שאין בהם משהו מלבד מושב לצים וכד' כלומר בלי ניאוף וזנות רח"ל) יהיה זה אך שבחו וחלק מצויין בעבודתו על יצרו המתמכר לשים קוצב  זמן שאחד ההורים יודע את הסיסמא (יש תוכנות כאלו שסוגרות את האינטרנט משעה מסויית עד שעה אחרת לפי הגדרת  הלקוח) וכן על זה הדרך.

בשעת העקידה אמרו חז"ל שיצחק אבינו היה מבוגר, והוא גם היה חלק ממצות העקידה.

(בראשית רבה נו ח) "אמר רבי יצחק: בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו: אבא! בחור אני, וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך, ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא, כפתני יפה יפה! מיד, ויעקד את יצחק. כלום יכול אדם לכפות בן שלושים ושבע? [נ"א בן עשרים ושש שנה] אלא לדעתו?!"

כשיצחק אבינו אומר לאביו "את מאסרי חזק" (מתוך "עת שערי רצון") 

- הרי הוא דוגמא גדולה למי שאומר לאביו "אבא, שים לי סינון באינטרנט" למה? כי הוא מגביל את עצמו מרצונו. כך הוא ממעיט את הצד השני (זו פעולה שנעשתה ע"י הרצון להיות בצד המעשה הרצוי) "כי בתחבלות תעשה לך מלחמה..." (משלי כד ו) מדובר כנגד יצה"ר. כך גם בסיפור עם רב עמרם (קידושין פא ע"א).

כך עובדים על שני הצדדים הרצון לעומת המפריע.

אם תרצי-

המניע והמניעה.

כל זה דורש התבוננות. מומלץ ללמוד מסילת ישרים מידת הזריזות (וכן את כל הפרקים שלפני, בעצם- את כל הספר. אבל אפשר "להציץ" קודם במידת הזריזות)

בהצלחה בכל. אשמח לשמוע אם קראת ומה יש לך להגיב/ להעיר/ להוסיף.

שחברה שלי עשתה,

היא לקחה גמבה, חתכה את החלק העליון, הכניסה בתוך הגמבה סוכריות וכאלו,

ואז כסתה עם החלק העליון, (בעצם יצא גמבה עם ממתקים בתוך)

ואז היא כתבה : אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו... )

אהבתי