פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 519)

וכן יצא לי כמה פעמים לחשוב על זה..

לא יודעת למה,ממש התחברתי אליו, כי זה ספר שמדבר כזה על התקופה בימינו ולא מפעם

אני גם צריכה רעיונות לספרים...
מזה שבויות?

פשוט מוווושלםם כל הספר רק בכיתייי

אני התחלתי ללמוד ולקרוא בנחת, וכשהתחלתי להיות לחוץ הרצתי וקראתי בזריזות בלי להתעכב על כל פרט. תנסי להבין את העיקרון ולהמשיך (אם את שביעיסטית- אני חושב שבישעיהו הוא חוזר על עצמו ממש ממש הרבה). 

עוד משהו- אני למדתי רק את יונה בשביל לחסוך את תהלים. במתכונת זה עבד לי מעולה. תלמדי את יונה כמו שצריך ותוותרי על תהילים.

לסרוג

לצייר- צבעי אקריליק, שמן, פנדה, עפרון..

לנגן\ ללמוד לנגן

לכתוב(שירים, סיפורים)

לסדר כזה את הארון וזה

אמממ אינלי עוד רעיונות

אין לי כוח עכשיו לפרט אם לא הבנת אני אסביר לך בעז"ה בהמשך..

 למלא את זמנך בדברים אחרים ולא במשחקי מחשב

אפשר ללמוד דברים שמעניינים אותך

לקרוא

לנגן

להיות עם חברים

ללכת לחוגים וכו'

ביקשתי מלא... אבל שמעתי על מלא זוגות שהתעקשו אבל הפרידו אותן

את הצדדים החיוביים שבמעבר- את תכירי עוד בנות  ותתחברי אליהן.

חוץ מזה, אתן יכולות להמשיך לשמור על קשר, אתן בסך הכל תהיינה בכיתה שונה, לא סוף העולם..

בנוסף, במידה ויפרידו ביניכן, את תראי שזה לא כל כך נורא, ובוודאי שלא כדאי להיות בדיכאון ולכעוס על בנות בגלל זה.

באמת לא הבנתי למה התכוונת

כולנו באותה ספינה של יונה הנביא שברח מהשליחות שהוטלה עליו מערבה במקום מזרחה וגם ירד במקום לעלות..

(המשפט למעלה מראה לך כמה אני טוחן..)

וברצינות- אנחנו מתקרבים לסוף! תחשוב שעוד חודש אנחנו אחרי כל המועדי ב', ואז יהיה יותר נחמד. תנסה להנות קצת מדי פעם, לשחרר את הראש מהלימודים. בהצלחה לכולנו!

כשאתה מצליח להתגבר ולבצע


בהצלחה!

עכשיו כל החופש תשקיעי בדברים שאת אוהבת לעשות.

כי לפעמים רוצים כזה:

שבוע סטלה

עוד שבוע סטלה

עוד שבוע סטלה

שבוע סטלה על טיול אחד

שבוע סטלה עם טיפה לימודים

וכו'...

ואז לא מספיקים כלום..

אז לעשות ולעשות, תספיקי גם לסטול, אם לא מחר אז מחרתיים

מאיפה זה בלהה???

היא להשקיע באופן מוחלט את רוב הזמן באידיאלים בגיל הזה.

אם האידיאל הוא תרומה לחברה או תורה-פשוט להשקיע את רוב הזמן בדברים האלה.להתנדב ארבע פעמים בשבוע למשך ארבע שעות וללמוד תורה כל יום חמש או שש שעות רצוף או בכול זמן פנוי.

הדרך להטביע את האידיאלים בנו למשך החיים היא לחרוט אותם בנו עכשיו!

כמו מאמר הגמרא שנער וילד נחשבים ככתיבה בדיו על נייר חדש וזקן הוא ככתיבה על נייר מחוק-כך שיש יותר סיכויים שהנייר יקרע(או שהזקן ישכח איפה הוא...)

דברי הגמרא בהחלט יפים..

את מצפה לתשובה?

נכון.הרבה פעמים אנחנו מרגישים כי אנשים שאנו מחשיבים כרובים לנו נותנים לנו מענה מתוך כורח ואין רצון.

ישנם כמה סיבות.

האחת-מי הם האנשים הקרובים המקיפים אותנו.האם הם באמת קרובים כמו שצריך?שמותר? מה היחס הכללי שלנו אליהם ולהפך.אחרי ה"בחינה" הזו יש להסיק מסקנות ואם צריך-לבחור מחדש.

שנית-לגביי אבא...אבא הוא מלך.מלך רוב הזמן לא נמצא עם בנו וביתו.יש לו ממלכה לנהל.רק בשבתות וימים של חגי המלוכה יש לו פנאי לבני ביתו ועליהם לנצל זאת(חציו להם וחצי לכם[מחלוקת ר"א ור' יהושע בביצה]).

אם כן-אבא לא איתנו רוב הזמן(?) לא נכון,לאבא יש שליחים שישגיחו על בניו ובמיוחד באבינו שלנו-שלוחו של אדם-כמותו(ק"ו כלפי שמיא).

יש צורך בהמשך?(מפחד לחפור...)

אם ברצונך הסבר נוסף,אני מצפה להסבר יותר מעמיק של השאלה...עניתי על איך ומה שיכולתי להבין מהכתוב..

השאלה שלך היא שאלה שמתמיהה את כולנו. עד מתי כבר אבא? עד מתי?

לשאלה הזו...רק האמונה הפנימית והתורה יכולים לענות. לא ההיגיון.

-רק אל תכעסי עלי...-

אמן ואמן.

אבל השאלה העצמית החשובה ביותר לפני כל שאלה אחרת היא מאין נבעה השאלה?

שאלות באמונה,בהלכה,ספק עצמי (בכולן ר"ל)...

אם תשאלי שאלה ותעמדי מהצד במין עמידה של-נראה אותך עונה לי(ואני אשקול[ורוב הסיכויים שאפסול] את התשובה שלך)!-אין לי סיבה לענות ולא לאף אחד אחר.

אני לא בא להוכיח או לומר שאלו סגנון השאלות שלך ולזה (ובצורה זו) התכוונת-זו אמירה באופן כללי.

כנראה שהייתה פה סוג של תשובה...אני כבר יצאתי מהמוד הזה...

לחבק ולשאול מה קרה, להגיד שאת שמה לב שעובר עליה משהו, והיא יקרה לך, ואת לא רוצה שהיא תעבור את זה לבד...

לנסות..

היא אמרה לי שלא ומה פתאום וזה...

אבל לפי מה שאמרת היא גם מול כל הכיתה השתנתה..

אז אולי כדאי לבדוק מה עובר עליה.

ואם היא לא רוצה להגיד- לא חייבת.

את שם בשבילה, אבל את גם מכבדת אותה, את הרצונות שלה.

האם לטובה או לא?

האם טוב לה (ודרכה היא טובה בדרך כללית) או לא(בעצם לבדוק את עצמך.)