פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 572)

ואת בטוחה ששניכם אוהבים אחד את השני?

אם לא לפי דעתי כדאי להחליט שאתם מנתקים לגמרי קשר כדי שלא"תזכירו" את עצמכם אחד לשניה

כלומר יש סיכוי שתיפגשו בלי תכנון מוקדם?

לנתק קשר מנתקים ומישומה הוא תמיד חוזר..

תמחקי את המספר שלך אצלו, לא יודע תראי לו שאת רצינית

כי הוא כבר ניהיה חלק מהדיבור איתי ביום יום.. ופשוט לחסום לא נעים. כי זה לא נגמר בריב. זה נגמר בטוב.
אבל, לאיודעת אוופ.

לא הבנתי למה את רוצה להפסיק אותו?

אני לא רוצה.. זה הצד השני רוצה.

אין לי מושג ככ למה.. כמו שאמרתי הוא אוהב.

 

אז איפה הבעיה פה? הבעיה היא שלך הקשר חסר?

הייתי איתו בקשר המון שנים.. ושגדלנו טיפה.. חשבנו זה יגיע לחתונה.. אבל .. תמיד הכל מסתבך ..

בת כמה את?

געגוע זה אחד הדברים היותר קשים:-/

אין לי כ"כ עצה בשבילך...

רק שתחשבי שאת עושה מה שנכון, כי אסור להיות בקשר עם בן\בת המין השני בגיל הזה.. (ואין לי כוח להתפלסף על ההלכה עכשיו..) (ברור שלא שופטת אותך שהיית איתו בקשר לפני... חיבוק ענק)

התכוונתי לעשות שיחה אחרונה ביחד ואז להחליט מה לעשות
חסימה זו אחת האפשרויות

כל פעם שאני מדברת איתו.. אחכ ההרגשות נוראיות

החלטתי כבר מה לעשות..

הבנתי שהכל לטובה לחייך לקון ולהתפלל לרבשע

זה מה שהוא קבע וזהו

נשמה טובהה ככ! תודה ממש

ובהזד זאת תודה לך.זה מדהים.

זה באמת גורם לך לרצות להשתדל..
תנסוו לא תפסידו!!

אז איך זה הולך?

 

כתבתם משהו ובאלכם לפרסם אותו?

שלחו מייל עם מה שכתבתם למייל הזה ואנחנו נשלח אותו בצורה מסודרת לרשימת תפוצה.

*אנחנו שולחים את המיילים ב'עותק מוסתר' ככה שגם האפשרות לאנונימיות קיימת, אם אתם מעדיפים.

 

כתבתי משהו ושלחתי אותו למייל.

איך אני מקבל תגובות?

נתחיל ב-2 האופציות שעומדות לרשותכם כל פעם מחדש:

*אפשרות אנונימית-

אם אתם בוחרים באפשרות זו, נכתוב להחזיר תגובות למייל הזה ותקבלו מייל עם תגובות מהכתובת הזאת.

*אם לא משנה לכם, אז האופציה השניה היא שנצרף את כתובת המייל האישית שלכם (זו שאליה קיבלתם עכשיו את ההודעה הזו) ונפנה את התגובות לשם.

בשביל זה רק צריך לכתוב מה אתם מעדיפים

 

 

 

 

 

****

זה מתוך מה שנשלח לרשימת תפוצה..

כבר פרסמנו 2 מיילים!

מוזמנים להצטרף!
אתם לא חייבים לדעת לכתוב בשביל זה

 

לפרטים נוספים והצטרפות - פנו אלי

נשמח שתעזרו לנו להקפיץ!

בגרות או מבחן שבועי...

לרוב מתכונן לפי חשיבות המבחן וכמות החומר. במבחן הכי לחוץ שהיה לי התחלתי בערך שבועיים מראש, אבל זה דיי נדיר..

מבחנים.. מבחנים ומבחנים..

שנה שעברה למדתי כל מבחן איזה שבוע לפני..

אבל השנה העומס ניהיה טיירוופ.. אז זה יוצא כל שני וחמישי מבחן.. כנל מגנים ובגרויות..

אחד במקרה הטוב....

הלוואי שלא יהיה! צריך גם הרבה להתפלל......

יישר כוח!! ותודה!

ללמוד על מעלת התפילה ועל הכוח העצום שלה.

זה גם נותן כוח ורצון להתפלל וגם נותן רצון לכוון - כי יודעים מה הכוח של התפילה.

לכוונה בתפילה מומלץ גם ללמוד את פירוש הברכות - יותר קל לכוון כשמבינים מה אומרים.

מומלץ מאוד בעניין הספר 'יערות דבש'.

@נחמיה17

לא משנה מה קרה או יקרה.

דבר שני ידוע העניין שעצה להתחזקות  בתפילה הוא לימודד  הלכות תפילה.
גם  פירוש המילות וענייני הברכות חשוב לדעת.
וכן גם עניין התפילה עצמה. כמו שכבר הזכיר שיח השדה (ששמו  ראוי לשירשור)

 

אולם!

חשוב לזכור. שתפילה היא עבודה שבלב. ארחיב בל"נ מאוחר יותר...
 

 

 

(שאלה ל@מעוז אסתר לנצח- למה  תייגתני? הגב  נא  בשירשור נפרד שאולכ  לערוך)

יש להפנים ולהשריש שה' עומד פה מולי ומקשיב לי לכול מילה...

ניתן לדמיין את זה כאילו אנחנו נמלים עומדים לפני משהו ענק ואור עצום.

משהו הציע לי רעיון שבאמת עזר:

בתחילת תפילת שמונה לפני שמתקדמים 3 פסיעות קדימה לדמיין חזק שאלוקים הוא פה והוא קורה לי לגשת אליו ואומר לי 'גש אליי בני' ואני פוסע לכיוונו של מלך מלכי המלכים אבא אוהב...

ועוד טיפ' מאוד חשוב זה 'להשמיע לאוזנו' כלומר להתפלל בקול [לא לצעוק כמו משוגע] זה מאוד מעורר את הכונה הרמב"ן כותב על זה דברים גדולים ונשגבים.

 

אולי נשמע קצת מטופש אבל בדוק ומנוסה...

גם אני בתחילה לא האמנתי ואף זילזלתי... [וגם התפילה הייתה ככה מזולזלת] וכיום, לאחר שניסיתי התפילות שלי השתנו זהו זמן ביום שאני דבוק בקדוש ברוך הוא... נכנס לכיסופין ואהבה כלפיו... פשוט מחובר לתפילה ולקדושה...

עוד תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה....

אני מעלה רגיל כלומר לוחץ על 'העלאת קבצים' למעלה ומשם נכנס לתקיה ועושה קיצורית אבל משום זה מה זה לא יצא טוב. אין לי מושג למה...

אם משהו יכול לעזור אני מאוד השמח...

על מה הוא מדבר?

@ארי מש.

וגם מה שאמרת על להתפלל בקול- אז זה ממש הלכה שצריך... וגם זה באמת עוזר להתכוון..

 

(פניני הלכה-תפילה פרק א סעיף ט)

ט – להשמיע לאוזנו ודין הרהור 

פחות או יותר ירד מהדרך כיום הוא כמעט חילוני...

ולא תאמינו... מימי לא ראיתי אדם שמתפלל כזה בכוונה, והוא כמעט חילוני גמור... 

בתוך כל הטומאה והעבירות הוא יוצא להתפלל ולהידבק בקב"ה...

פעם הייתי באיזה אירוע וישבנו ביחד בשולחן, ואחד מהחבר'ה בשולחן אמר לו דוגרי 'אתה הרי יודע את המצב הרוחני שלך וכמה התדרדרת בשנים האחרונות, אז מה הסיפור עם התפילה מה נסגר איתך???' 

והוא ענה לו 'פעם שהייתי צדיק קיבלתי על עצמי תפילה בכוונה ויהי מה שאני יהיה במצב הכי ירוד הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית על תפילה אני לא יותר לעולם' ואז הוא הוסיף ואמר לו: 'יכול להיות שאני יוסיף להתדרדר ואפילו עם אני יגיע לשפל המדרגה ואפילו עם אני יהיה נשוי עם גויה ואני יגור באיזה הודו על תפילה אני לא יותר כי זו היא המצוה שלי גם על סף מוות גם בשלגים גם בחום גם בקור באש ובמים רק תפילה'

 

מאז קיבלתי על עצמי גם לכון בתפילה הוא חיזק אותי בצורה בלתי נתפסת להבנה, הסיפור הזה נחקק לי וכול פעם שאני נזכר בו בא לי להתפלל...

אומנם אני עוד לא זכיתי להתפלל כמו אותו אדם אבל אני בדרך...

שמי אמר שטוב להתפלל מהמקום הרוחני הזה..

 

ו@נחמיה17  תקן אותי אם אני טועה

לך תדע מה באמת עובר בליבו ומוחו. למי הוא מתפלל וכו'....

איך אפשר לעמוד לפני מלך אם אתה לא מאמין במלכותו ומקבל עול מלכותו. ובלי המליכו בעולם על ידך?!

רק שהוא כבוש בידי היצר הרע הוא שקוע בתאוות העולם, כיום ישנם הרבה מצוות שהוא שומר.

בקיצור רק תראה איך הוא מתפלל, באיזה כונה.

 

לעולם לא יותר באש ובמים.

 

ללמוד את ההלכות של תפילה (בעצם חלק ראשון ושני במשנה ברורה)

לגבי לא לפספס לא ודעת..

ולגבי להתכוון, ללמוד מה משמעות המילים שאנחנו אומרים, לעצום עיינים בתפילה, לבוא למקום התפילה 10 דקות קודם כדי לסדר תראש ומחשבות.. 

השיגרה שוברת את ההבנות הפשוטות...

גם אם מאוד לא רוצים להתפלל - הולכים לתפילה, לא חשוב מה. במניין.

לפעמים אין חשק בכלל ומגיעים לתפילה ופתאום המחסומים יורדים.

כמו שמישהו כתב פה - אפשר להתפלל בקול את פסוקי דזמרה למשל, לחשוב על המילים.

תמיד לשים לב למילים, גם אם אין חשק. אחרי שתתרגל לכך, תבין כמה עומק ועוצמה יש בתפילה.

אם קל לך יותר לכוון בעמידה, אז אפילו לעמוד כל פסוקי דזמרה, בשביל לכוון.

להתרגל לענות אמן ואמן יהא שמיה רבא בקול, ולא למלמל או ללחוש בשקט.

לפעמים בדרך לתפילת עמידה ממהרים להספיק עם החזן את "גאל ישראל", ולכן נכנסים לעמידה בלחץ. כדאי לחכות כמה שניות, להבין את המשמעות ואז להתחיל.

 

בהצלחה!!

 

ותלחץ על הסמל של המעטפה בצד למעלה

כדי לתקשר עם אנשים רחוקים (הורים דאוגים לדוגמא)

אבל צריך לשים לב לא להיסחף ולהיות איתו כל היום או כל הלילה או כל החיים

אפשר לתת לך טיפ קטן?!

אפשר לקחת קופסא ואומרים שעכשיו כולם מכניסים תפלאפונים שלהם... (זה מפדח ומביך להיות שה שמחליט ואומר את זה... אבל שווה לנסות!!) לא כולם מסכימים אבל זה מעלה תמודעות לזה.. ובפעם הבאה כבר יותר חבר'ה לא התעסקו בפלאפונים שלהם..

מקווה בשבילכם שיעזור!!

אני אישית מכורה ממש לפלאפון.. וזה ממש מעצבן ומחרפן לפעמים.. לא עושים כלום ופשוט יושבים שעות ובוהים במסך.. דיי דפווק.. לא?

לדעתי זה סימן מבורא עולם. לראות איך אנו מתמודדים עםזה.

יש לזה השלכות חיוביותת ממש.. 

בקיצור צריכים לדעת גם לשים גבולות לכול דבר בחיים ובעיקר בעיקר לפלאפונים.

אני מדבר איך אפשר לגרום לחברים להבין שזה לא טוב.

לגבי  הרעיון עם הקופסא אני לא חושב שזה עוזר.

 

שכל הזמן בערך אנשים עוקבים אחריי. לפחות בהרגשה שלי. וזה מציק!!!

במה זה מתבטא?

שמפתיעים אותך פתאום ב"בום" כזה..

מה אתה עושה? למה?

לאיפה אתה הולך?

איך אתה מכיר?

מתי הגעת? אתה הולך ל...??

שאלות רגילות ומתעניינות אבל כשזה כבר עובר את גבול הטעם הטוב זה מציקק!!!

למה שיעניין מישהו מה את עושה?

 

 

ואני חושב שהיא לא שמה לב שזה נוג"ה ולא נסיו"פ.

ולא כתבתי בנסיופ מסיבות מסויימות שלא באלי לפרט..

רק כדאי שתזכרי שבנסיו"פ יש את אותם בנות שתמיד נותנות חיבוק, ובמקום הזה- אמממ יש כל מיני טיפוסים מוזרים שמתחלפים כל הזמן.

של פורום נוער וגיל ההתבגרות. תחפשי בכתובת של הדף (בסוף הכתובת) 22. תחליפי את זה ב12 ותעשי אינטר.

השאלה איך מנפנפים את  האנשים האלה בלי לפגוע בהם??

זאת באמת שאלה טובה...

@קול דממה

@פסיקית

 

@*פסיקית

@קול דממה

 

עדיף בו זמנית

גם מסטיק יכול לעזור

(קונים נראה לי בבית מרקחת)

שהם מרים, ואז זה עוזר להפסיק..

הכל בראש דבר ראשון..

דבר שני יש לקים מרים יש גם שקופים.. שאת שמה.. ואז את מכניסה לפה וזה מר לך.. אז לא ככ נעים לכסוס

יש משהו שקוראים לו "מרה", זה ממש מר!!! אבל זה עוזר למי שרוצה להפסיק,

אני השתמשתי בזה וכשהפסקתי עם זה חזרתי לכסוס מתוך הרגל...

ותשימי מרה זה עוזר.. (לי לפחות)

בעיה הייתה לי גם כזאת.. עברתי חדר כפשוטו

להתחיל כל יום מחדש

לפעמים אני מרגיש אותו זוחל לי בתוך הגרון,

הוא מפריע גם בלילה, לא נותן לי לישון,

עושה לי חיים בכלל לא פשוטים,

בכל פינה וסיבוב משאיר לי אתגרים.

 

הוא התחיל עוד בגן, בבנייה בקוביות,

והמשיך עוד אחרי- כשקפצתי בשלוליות,

הוא היה איתי בכל הימים, ובכל השעות,

בכל הזמנים- תמיד ניסה עלי להקשות.

 

אמנם חבר וידיד, אך גם יריב ואויב,

מצד אחד שונא, אבל מהצד השני אוהב,

 ואם עדיין לא הבנתם על מה אני מדבר,

תבינו, זה על ה"קושי", לא על שום דבר אחר.

 

לפעמים הוא מרגיש לי ממש כמו הרוע,

אך גם הרבה פעמים הוא מקדם- כמו מנוע,

כי באמת, במציאות, מצד אחד עלי הוא מקשה,

אבל מהצד השני- את דרכי סולל, ואותי הוא בונה.

 

 

הקושי הרבה פעמים זה מכשול,

אבל צריך ללמוד גם מתוכו- לצמוח ולגדול,

כי גם אם מידי פעם יש טעויות,

צריך לזכור שמתוך הקשיים- נולדים ההצלחות.

 

החיים שלנו תותים- זה באמת נחמד ומעודד,

אך בחיים האמיתיים- על האדם לדעת להתמודד,

וללמוד מתוך כל הקשיים והטעויות,

ולדעת להתחיל בכל יום- התחלות חדשות.

 

אז מה שבעצם באתי לומר בכל הקטע,

שגם אם יש קשיים, צריך לדעת לעצור רק לרגע,

ולדעת שלפעמים קשה זה באמת טוב!

ועלינו להתמודד, ולדעת כל יום מחדש להתחיל, ולאהוב.

 

(דרך אגב, זה באמת לא פשוט,

להתחיל כל יום מחדש- זו ממש התמודדות,

והרבה פעמים זה כבר ממש מייאש,

 אבל בע"ה שנזכה בכל יום- להצליח להתחדש...)

אף פעם לא הבנתי מה זה עוזר שכותבים בחרוזים?!

תכלס אפשר לסכם את כל השיר בשתים שלוש משפטים...

אתה צודק, אבל זה חלק מהעניין שזה שיר, זה דרך להתבטאות, יש כלמיני דרכים, שיר, סיפור, מאמר, כל אחד מה שמתאים לו...

למה אתה צריך את כל האורך הזה?!

 

זה מראה על כישרון וכו'
השאלה היא האם אתה כותב את זה בשביל השיר שמתחרז יפה או בשביל להוציא מחשבות לכתב, אם זה בשביל להוציא מחשבות, לכל משפט אמור להיות התקדמות ומשהו חדש... ולא מיועד בשביל להכין אותך בצורה מעניינת למשפט הבא... סתם ככה נראלי

 

שלא תתייאש ממני... אתה כותב פצצה!! יש לך חתכת כישרון, רק תנווט לכיוונים משמעותיים יותר...

אחי, יש לך כישרון עצום תנצל אותו גם לכתיבת מאמרים...

אני כותב מאמרים...

ויש המון המון שהוא גם בזכותך תמיד כיפ להיות חלק ממשו טוב

אבל יש דעה שאומרת שאכן מדובר בפאה שלנו (וגם הדעה הזאת אומרת שצריך שהפאה תקיף את הראש...)

אלא מגולחות, שזה איסור דאורייתא.

1. זה ציור של הפסל שבדמותו במצרים. ובמהלך השנים נשברו הפאות מהפסל.
2. ישנה גירסה שסוברת שאולי לא גדל לו הפאות (אגב יש לנו אחד כזה בבי"כ)

ויש עוד כמה גרסאות שאינני זוכר כעת.

ואני בטוח שהסיבה שאין לו פאות בתמונה זה כי מישהו בחר במזיד גמור להציג את זה ככה

וחוץ מזה שהוא חי בקורדובה רק עד גיל 10 [שאז עוד לא גדל לו זקן]

למרות שהשתמע ככה

 

בכל מקרה, אני מניח שהרמב"ם היה שייך לגזע האפגני כמוני וכמוך, ולא לגזע המונגולי.

ובטח שהיו לו פאות.

 

אתה סתם מטיל ספק בדבר ברור מסברה ומחקר.

https://he.wikipedia.org/wiki/תמונתו_של_הרמב"ם

 

הרבה, הרבה זמן אחרי שהרמב"ם נפטר.

אל תנפיץ שמועות ללא בסיס בבקשה.

 

תראה גם את הדיוקן המקורי שם, שהיו לו פאות.

https://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:Rambam-portrait.jpg

מישהו במזיד קיצץ אותן

 

ועוד שם בויקיפדיה:

"וחאי מקבילי, מייסד מפעל משנה תורה, עמד על כך שהרמב"ם מופיע בתמונות אלה גלוח פאות, בניגוד לפסיקתו הוא"

 

לא קשה להבין שהדיוקן הזה הוא פרי דמיונו של איזה אחד עם אג'נדה אנטי תורנית.

ומאוד קשה לי להבין למה לך ולמי שאמר לך את השמועות האלה להנפיץ כאילו שזה בסדר

ונגד דבריך

 

http://www.mishnetorah.com/rambam/portrait.htm

 

התמונה המופיעה על שטר שהוציאה מדינת ישראל לכבוד הרמב"ם בשנת התשמ"ג היא מזויפת ונעשתה כנראה על ידי גוי או יהודי שנשתמד.

כתוב שם על זה מאוד באריכות כדאי מאוד לקרוא זה מאוד מעניין מרתק וחשוב לדעת:

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D

 

הנה כמה קטעים:

תמונתו של הרמב"ם היא דיוקן מפורסם של הרמב"ם, שמזוהה עמו כיום, ומופיע על בולים, שטרות, מטבעות, סמלים ועוד. לפי מספר מחקרים, מקורו של דיוקן זה הוא באמצע המאה ה-18, והקשר בינו לבין דמותו האמיתית של הרמב"ם, מוטל בספק.

קיימים עוד דיוקנות של הרמב"ם, אך כל אחד מהם, אינו אלא התרשמות אישית של האמן שיצר אותם.

 

על אף אמירתו של יש"ר על הדיוקן המפורסם, מקובל כיום כי האיור הוא דמיוני^[2]. מכיוון שהמקור המוקדם ביותר הידוע לנו הוא מן המאה ה-18, קשה להאמין שלנגד עיני המאייר באמת עמד איזשהו דיוקן מקורי שהיה נסתר כל השנים, והתגלה לפתע פתאום. באופן כללי לא ידוע על דיוקנאות של חכמים יהודיים לפני המאה ה-17^[3].

היו שטענו^[4] כי סביר שהציור לא אותנטי שכן הרמב"ם לא היה מתיר לצייר את דמותו, משום שהדבר מנוגד להלכה. אמנם טענה זו אינה נכונה שכן ציור אינו מנוגד להלכה אלא פיסול בולט בלבד, וכדברי הרמב"ם עצמו:

ותודה רבה שהארת את עיני לעוד ערך חדש שחשבתי עד עתה שונה מכך, ותיקנת אותי מטעותי.

 

תודה! תודה! תודה!

 

מכל מיני טרדות כאלה ואחרות, אז באמת מחילה אם זה יצא מעליב

דבר ראשון- אל תלחצי! זה התאוות שלנו והיצר הרע, וקשה להתגבר עליהם! 

וכמה עצות (מקווה ממש שיעזרו לך) -שהספר לא יהיה לידך!! ו-תנסי כמה שפחות לחשוב עליו... מתישהו את תשכחי את זה... -תקראי ספרים אחרים או שתעשי דברים זה יגרום לך לא לחשוב עליו ותשכחי ממנו..

 

בהצלחה!!

 

לספר אחר.

אני כל היום חושבת עליו

כל דבר שאני רואה הוא מקפיץ לי משהו שקשור לספר

מבאססססססס

 

רבי נחמן מסביר שכאשר יש מחשבה שמטרידה את הבן-הדם והוא רוצה להיסחה מדעתו, אם הוא ינסה ללחוץ עליה ולגרשה אזי הוא נזכר בה כאשר הוא מגרשה והמחשבה רק תטרידהו יותר [במקרה שלך זה מחשבה על הספר].

 

ולכן לא טוב לנסות להדחיק את המחשבה החוצה ולהלחם עמה אלא לחשוב על משהו אחר טוב או לצאת החוצה להתנתק מהמחשבה הלא טובה שהרי ישנו כלל שהמוח אינו יכול לחשוב על שני דברים יחד לכן אם אני ינסה להדחיק את המחשבה הצידה נמצא שאני כל הזמן עסוק במחשבה ההיא, אבל אם אני יחשוב על משהו אחר או יצא מהסיטואציה המטרידה [לצאת לא בלחץ\כפיה אלא סתם לחשוב על משהו אחר] אז המוח יעבור למשהו האחר והמשהו המטריד יעזוב אותו..

 

כלומר לא לנסות בכוח להלחם עם המחשבה כי זה רק יגביר אותה יותר אלא פשוט לא להתיחס ולחשוב על משהו משמח אחר.

 

בהצלחה

והם יודעים כבר שלא יעזור להרביץ לשוטרים...
אולי בגלל הסמארטפונים...
תכלס זה לא נראה שבמצב הפוליטי כיום הנוער זה מה שיציל את המצב....

בע"ה לא נזוז משם!

ולא דווקא נוער, אלא מכל קצוות החברה. אני חילקתי ביום אחד פליירים של עמונה בצומת, אנשים שאלו אותי ''מה זה עמונה?'' ''לא פינו את המאחז הזה?'' וכן על זו הדרך...

אף אחד כבר לא מאמין שזה יעזור

אני חושב שזה שאין הרבה זה מתוך עצלות.....

(בין כה וכה- אין ייאוש בקרקע!)

ורבה ישוביים שמפנים, ואילו פה מפנים רק כמה קרוונים...

ברור שזה לא בסדר גודל של גוש קטיף תובב"א. אבל זה גם אנשים שהחיים שלהם יהרסו, מלחמה על ארץ ישראל... וזה לא "כולה" עמונה זה יגמר ח"ו בכל ההתיישבות..

 

חייבים להתעורר!!!

גם בתכלס אין שום אפשרות טבעית שבעולם שעמונה תשאר באותו מקום רגיל. רק נס. אז עדיף להתפלל ולא לעשות דוכנים שלא עוזרים ככ (נוער מהמם שמשקיע את הזמן שלו ואשריו!! באמת!! רק לא ככ יעיל לצערינו) או להפגין ולהילחם

לא רק הנוער.. אלה כולם...

אני  חושבת שאנשים מרגישים שאם בגירוש מגוש קטיף עשינו צעדות הפגנות ומה לא וזה לא עזר אז למה שעכשיו זה יעזור? אנשים כבר התעייפו... 

 

שהמלחמה לא תעזור למנוע את זה

ועכשיו כולם מרימים ידיים...

יענו "בנשמה". תלחצי עליו ותראי.

הוא נותן לי למחוק תגובות אבל לא לצאת מהחשבון

תגללי *עד הסוף* למעלה. זה מעל השורה של ראשי חדשות מוספים וכו', בצד שמאל