פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 621)

למה להרוס לי את החשק לדעת עוד;)

לא חשבתי על זה ולכן אין לי תשובה...

אני אשאל את אבא שלי אם לא יענו עד שהוא יגיע...

של הבעל/אישה

איפה שבא להם

אחד הקשאים של הגרים שבגללם מצובים עליהם ככ הרבה זה שהם מתנתקים מהכל ואין להם לאן להגיע אפילו לו נחלה לכן זה ניכר שהם בני גרים עד 10 דורות

יש שם הרבה

אני באופן אישי לא מכיר אבל שמעתי שהוא יכול לעזור

אני ביוטיוב..
ולמה שרימון יחסום סרטונים של הסבר במתמטיקה?!
אפשר לחשוב איזה לא צנוע זה

סתם.. מנסה לעלות את המורל לפחות גאונים פה..

זו הדרך הכי פחות טובה שיש לפתור תרגילים XD

ואני לא יודעת אם יש את זה לכולם, אבל התחיל לפני כמה חודשים תוכנית של שיעורים פרטיים בחינם, תבררי עם המורה שלך

אתר ממש נחמד. יש גם את ה"אתגר 5", אבל הוא לא כ"כ מסודר בצורה נוחה.

אבל זה בתשלום....ודי אידיוטי....

אני גם בחמש וזה כזה אידיוטי וחסר טעם!

קוראים לו gool

הייתי משתמשת המון בפורום של emath- יש שם פתרונות מלאים להרבה שאלות מבני גורן, יואל גבע וכו'

הרגשות והבלבולים זה מלווה תמיד כשיש איזה קונפליקט פנימי אז זה לגיטימי. אם את באמת מתחברת לזה תישארי יכול להיות שזה יפתח לך דברים שהיו סגורים אצלך ובמיוחד אם את אוהבת את זה תלכי על זה . בהצלחה .

אני יודעת שאני יכולה גם משרדי וגם משהו שהוא פחות משרדי, יש לי באופי משהו שמכיל את שניהם..
אין לי אחים קטנים אז אני לא יודעת ממש אם אני יכולה לאהוב את זה או לא, מה שאני גם רוצה משהו שגם אחה"צ יהיה לי זמן לעצמי ואני מפחדת שלא יהיה לי..
אני מאוד מתלבטת אם להישאר בתקן הזה או ללכת לתקן של קופ"ח

נראה לי שזה חשש שיש לפני דבר חדש וזה לאט לאט יסתדר ויעבור

תזכרי שאם לא תנסי דברים חדשים, לא תתקדמי לעולם! אז גם אם את לא שוחה בתחום, תני לזה סיכוי... וגם אם לא ילך- ממש לא סוף העולם, תמיד נשארים מלאאא תקנים משרדיים שתוכלי לעבור אליהם.

לרוב זה פורקן...לפחות אצלי.....

לפעמים זה טוב. אבל אם זה לעיתים קרובות בגלל הסיבה הזאת אז משו קצת לא........

עושה לי טוב לבכות מדי פעם גם אם אין ממש סיבה..

כאילו תלוי למה אם אני בוכה כי כואב לי פיזית אני לא חושבת על כלום..

אבל אם אני בוכה כי משהו מציק לי או שקשה לי אז הרבה.. כעס בד"כ, געגועים (כן מוזר.. איי נואו.. מתגעגעת תמידד), וממש לפעמים שאני פורקת.. אבל לויידת..

אם פרקתי אז הקלה אבל אם לא או רק חלקית או אם זה זמן עמוס ויוצא לבכות הרבה   זה יותר קרוב לישורי מצפון ותסכול

פחות פריקה

אז כשאני כבר בוכה זה בגלל שאני ממש מתרגש ממשהו. ואז אני מלביש על זה עוד דברים אז זה יותר בכיוון של פריקה

זה תלוי. אבל בדר"כ, כשבא בכי מסוג מסויים, הוא מציף המון כאבים שדומים לו, ואז אני בוכה אותם.

את אי הקבלה שלי למדרשה שרציתי, ביחד עם מילים שפגעו בי כשהייתי בת חמש.

קטע דפוק.

אני חווה רגשות תמיד כחלק ממערך. אין אצלי רגש יחיד. הכל מתמגנט ונהיה עיסה אחת דביקה.

לפעמים גם שעצוב לי ..

שחרור,פריקה,לפעמים אני בוכה סתם.יש מקרים שאני בוכה ואני אומרת לעצמי,טוב לא נורא אולי עכשיו אני בוכה אבל זה מראה לי כמה עוד מעט תגיע השמחה,ושאין איבוד תקווה.
לפעמים זה בכי שיש בו הרבה דברים כמו מה שכתבו פה,הבכי יכול להיות רצף של אירועים שקרו ופתאום להתפרץ בבכי,שנשמר בבטן.
שאומרים בכי זה לא רק כשקורים דברים שעצובים.זה יכול להיות מרגש,משמח,ואולי אפילו געגועים אליו.
יכול להפרש בהרבה דברים.
הלוואי שתמיד נבכה מאושר!! -

שלפעמים אני פשוט אוהבת לבכות כי זה מרגיע,מספק מקל עליי מוריד מימניי זה טוב?

תלוי באיזה הקשר,
אבל לרוב עצב, תסכול, חוסר רצון, כאב עז.
ועוד הרבה כאלה שלא יכתבו.
ויש כאלה, מנקים, שמבריאים אותי.

לבכות לדעתי זה מתנה שהשם נתן לנו על מנת להוציא את מה שבפנים

כנ"ל

אצלי הבכי הוא דבר שמשחרר.בעצם תלוי באיזה מקרים.רב המקרים הוא ממש משחרר אותי

ולא, אני לא חושב שזה אידיאלי. זה לפעמים חסר.
כשאני בוכה זה בדרך כלל כשכל ההדחקות, ההתחמקויות וההגנות מתקלפות, ואחד מהכאבים הכי כמוסים שלי נחשף, בשיחה או בתובנה. על הכאב הזה אני בוכה, ולא מעט (באותה פעם). אחרי שאני נרגע זה זמן מצוין לשבת על הכאב הזה, שהתגלה סוף סוף כמה שחשוב לי באמת ובאופן מהותי, ולחשוב באופן מעשי ויעיל איך להתקדם לגביו.

דברים עצובים באמת לא מעציבים אותי וזה הקטע הכי דפוק אצלי....

בד'''כ

כל יום,לא כי אני רוצה ואולי כן,כי יוצא לי כזה בכי.

הבעיה היא ששאני בוכה לא מבדילים בין התרגשות לעצב

שצריך בכל דבר שעושים להתרכז רק באותו דבר לעשות אותו בשלמות ובשמחה וזו תכלית החיים=חיים משמעותיים
ואני(הקטן)...שואל את עצמי למה אני עושה מה שאני עושה. לא מוצא חן בעיני -לא עושה זה נותן הרגשה שלכול מה שעושים יש משמעות (הלמה)

החיים שלי מלאי ערך ומשמעות כי באמת לא באנו לכאן סתם

תמצא את מה שאתה הכי טוב בו והכי אוהב, תעסוק בזה, תמצא דרך להביא תועלת בעולם. תחפש תשובות לשאלות שלך, תעמיק באמונה ובדברים שאתה אוהב.

אפשרי אז לדעתי יש לו בעיה בהבנה של החיים.
לא באנו לפה סתם, ואיך אומר הקטע (שבמחילה אני לא זוכרת מי אמר אותו)" לא באנו לפה סתם, לא באלי למצוא את עצמי בגיל 80 ולגלות ,לא עשית כלום"
זה הזמן שלנו לבנות את עצמינו ולתת.. תתחילי מהתנדבות, מהדרכה והעברת מסרים שיבנו את חניכות שלך והסניף לאנשים גדולים יותר. תכווני כל מעשה ומעשה ששלך שבע"ה יהיה ע"מ לחיות חיים עם משמעות. שאת יושבת ללמוד, ע"מ להוציא תעודת בגרות ע"מ שבעתיד תוכלי לפתח דברים ןלעזור לעמ"י, תוכלי לפרנס משפחה יהודיה.. וכו..
בע"ה שנזכה..המון הצלחה

אבל ישלי בערך שאיפה..
לעשות את כל המעשים לשם שמיים, בשמחה גדולה!
ו.. אני ממש לא אחד שתופס ממעשים גדולים, כאילו.. גם כן. אבל המעשים הקטנים הם אלה שתופסים באמת, היומיומיים, הקבועים, הקטנים..

ולימוד תורה!

אני חושה שעל ידי לעשות לעצמך מטרה לשינוי משהו או עזרה בהתפתחות קהילתית/שכונתית/עירית/לאומית ואפילו אולי בין- לאומית

 

למדנו כל מיני מקורות של רבנים איך לחיות חיים בעלי משמעות.. לא כל כך הסברתי טוב הגיוני שזה אולי לא ממש מובן.. תגידי מה לא ברור ואני ממש אשמח להסביר

אני אישית הכי התחברתי לדברים של הרב קוק והרב דסלר (השתיים האחרונים)

ואפשר לשאול בת כמה את?

 

הרמב"ם:

יש לאדם תכלית בעולם, אנו יודעים זאת מכיוון שלכל חפץ בעולם יש מטרה, לדוגמה מטרת הכסא- שישבו עליו. מטרת השולחן- לאכול עליו. אם לחפצים, שנבראים ע"י האדם- יש תכלית, קל וחומר שלאדם, שנברא ע"י הקב"ה- יש תכלית. התכלית היא השגת המושכלות, להיות איש חכם וטוב. והידיעה הכי גדולה- היא ידיעת ה'. הנימוק לכך הוא שהאדם נפרד מבעלי החיים בכך שיש לו שכל, דעת, ולכן התכלית שלו תהיה קשורה בכך. האדם צריך ללמוד ולהחכים, להשיג מושכלות, ובעיקר ידיעת ה'. ובנוסף יש לעשות מעשים טובים כי אדם חכם בלי מעשים טובים לא השיג את מטרת חייו. לכן תכלית האדם היא להיות איש חכם (בשכל) וטוב (במעשים).

 

הרמח"ל (פרק א'):

מטרת האדם היא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו. מטרה זו מושגת במלואה בעולם הבא, אך גם בעולם הזה היא מתקיימת ע"י עשיית מצוות ומעשים טובים.

המעשים שלנו בעולם הזה הם הדרך להשגת התכלית בעולם הבא, כדברי חז"ל: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא"- כל החיים שלנו בעולם הזה הם הדרך לעולם הבא, ונגיע באמצעות המצוות. "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם"- בעולם הזה אנו מקיימים את המצוות, ובעתיד, בעולם הבא- נקבל על כך את השכר.

הדרך לזכות בעולם הבא להתענגות על ה' היא ע"י עמל ויגיעה בעולם הזה, להשתדל ולהידבק בה' ע"י המצוות.

 

הרמח"ל (פרק יט'):

צריך להיות אדם טוב ולקיים מצוות כדי לקבל על זה שכר בעולם הבא, אבל זה לא יכול להיות מטרת האדם בעולם, כי אז האדם שקוע רק בעצמו, עסוק בעניינים שהם לטובתו בלבד.

ולכן תכלית האדם בעולם היא להגדיל את כבוד ה' בעולם, שכולם יכירו את ה', לא רק שהאדם בעצמו יכיר את ה' אלא שכל העולם כולו ידע ויכיר בכבוד ה'.

הגדלת כבוד ה' בעולם נעשית ע"י שלושה שלבים:

1. להצטער על מיעוט קרבתו לקב"ה,

2. להצטער על מיעוט כבוד ה' בעולם,

3. להתפלל הרבה על הגאולה (כי הגאולה מגדילה את כבוד ה' בעולם).

הגדלת כבוד ה' בעולם זוהי מטרה גדולה וחשובה והאדם צריך לשים מטרה זאת לנגד עיניו כל ימי חייו, שבכל דבר שיעשה יזכור שתפקידו הוא להגדיל את שם ה' בעולם. כמו שנאמר: "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום".

 

הרב דסלר:

משמעות החיים לפי הרב דסלר זה לעסוק בנתינה ובחסד וכך להידבק במידותיו של הקב"ה ולזכות ליהנות מזיו שכינתו.

טענתו המרכזית היא שכשאלוקים ברא את האדם הוא ברא בו שתי כוחות- נתינה ונטילה (האדם אוהב לתת אבל אוהב גם לקחת). כוח הנטילה הוא שורש כל הרעות (זה לא טוב שאדם רק יקבל, הוא צריך גם לתת) ולכן צריך להמעיט בו ואילו כוח הנתינה שהוא כוח עליון ממידות הקב"ה שמרחם ומיטיב ונותן מבלי לקבל דבר בתמורה- צריך להרבות להשתמש בכוח זה ובכך להידמות כביכול להקב"ה.

"עולם חסד יבנה" ה' ברא אותנו בחסד והוא נותן לנו חיים כל שעה ושעה וחסדו העמוק והמהותי יותר איתנו הוא שנוכל ליהנות מזיו שכינתו. כדי לזכות ולהידבק בו, להיות קרובים אליו- יש לנו צורך להיות בעלי יכולת להכיר את חסדו וכדי להיות כאלו עלינו להיות גומלי חסדים בעצמינו כי רק מי שעושה חסד מסוגל להבין מהו. (אדם ששקוע בנטילה למשל, כשרואה שאחרים עושים חסדים אינו מאמין שעושים לשם החסד כי אם לשם הנאה כלשהי שיוצאת להם מכך).

בנוסף, אנו כביכול עושים עם הבורא חסד שבזכות מעשה החסד והנתינה מביאים את העולם אל תכליתו. וגם, כשאדם רק מקבל הוא אינו מכיר בטובתם של אחרים ונעשה כפוי טובה ולכן הוא אטום רוחנית והדרך להידבק בה' היא רוחנית.

 

הרב קוק:

משמעות החיים לפי הרב קוק זה לראות את הקב"ה בכל דבר שהאדם עושה.

טענתו המרכזית היא "בכל דרכיך דעהו"- לכוון את כל פעולות האדם (כולל פעולותיו בתחומי חול) לעבודת ה' ולמילוי רצונו בצורה הטובה ביותר שיכול. וכך יוצא שהאדם עובד את ה' בכל מעשיו ובכל דבר ה' נמצא איתו. לדוגמה כשאדם עוסק בגמילות חסדים, יבקש מה' שיעזור לו לעשות את הטוב ביותר לחברו.

וכן בשאר הדברים שישתדל בכל כוחו ושכלו לעשות את מה שעושה בתכלית השלמות ונימצא שיודע את ה' יתברך בכל דרכיו.

זהו דרך חיים שממלא את החיים בקדושה. אפילו דברי חול מקבלים משמעות והופכים לחלק מעבודת ה'. בדרך זו, האדם מבין שכל חייו נועדו לעבוד את ה', ואין דבר שנפרד מזה.

כך לדוגמה אדם שעובד כמנקה רחובות, מקיים בכך מצווה. בכך שהוא מנקה הוא עובד את ה'.

וכך כל חיינו מלאים בקדושה ובעבודת ה', וממלאים את מטרתנו בעולם.

התחברתי לדבריו משום שכל חיינו אנו משתדלים לקיים את רצון ה' ולעבוד אותו ולחיות חיי קדושה, ומרגישים לפעמים שיש דברים שמונעים זאת ממנו משום שאנו נדרשים גם לחיי חול, לדוגמה לימודים, עבודה וכו'. הרב קוק מחדש לנו שדברים אלה אינם מונעים ממנו לחיות חיי קדושה, אלא הם חלק מעבודת ה' ומוסיפים קדושה.   

 

 

אני חושבת שתיקח/י את הכוחות שבך(הדברים שאת/ה טובים בהם) ועם זה תקדשו שם שמים ותנתבו את זה למקומות טובים.. ככה אני חושבת שזה חיים משמעותיים בשבילי שבמה שהקב"ה חנן אותי לטובה אני עוזרת במדינה ומעבירה הלאה..בעז"ה נעשה ונצליח.

לא ללכת לחפש רחוק. אפילו כזה ביישוב מישהו אפילו חד פעמי שסובל ממשו זה לעזור, להתנדב במקומות שאפשר לתרום, פשוט להתחיל לשים לב לסביבה..

זה נותן סיפוק כמו ..

ולשאוף גבוה 

להחליט כל יום על שעתיים של שמירת הלשון ולהקפיד על השעתיים האלה מאוד. אחרי כמה זמן כשאת מצליחה תוסיפי עוד זמן, וככה הלאה.
את יכולה לשים לעצמך תזכורות (בפלאפון, לדוגמה. או פתקים קטנים במקומות שאת רואה - בתיק, ליד הסנדוויץ׳, בארון)
את הסביבה אי אפשר לשנות, אפשר רק לבקש שכשאת לידם שישמרו על הלשון. בדרך כלל אנשים מכבדים..
המון הצלחה, כל הכבוד!

ואוו תודה רבהה בעזרת ה' אני אעזר בזה ! זה ממש יצירתי ובול מתאים לי

אם נגיד יש משהו לא לעניין אז אני אומרת כזה בצחוק "האא...חבר'ה אחמ אחממ מישהי דתייה יפה מושלמת נדירה שאתם סודים לה עומדת מולכם וככה אתם מדבריםם??" הבינות? משו בסגנוןן והם דווקא לוקחים את סזה עאללה בצחוקים ומעבירים נושא

יפה שהם מקשיבים לך ,לדעתי חברות שלי יחשבו זה "כפייה" או שפשוט יסכימו ואחרי שניה ימישיכו כי הן לא ממש מבינות מה זה באמת לשון הרע ...

הם יותר מאלה שמבינים חחח לגבי החברות יכול להיות שזה באמת יפריע אז תנסי להגיד להם משו בסגנון וואי וואי אם היו אומרים אתזה עלייך ועוד מאחורי הגבב וואעי

או שתנסי פשוט להעביר נושא

אם את צריכה עוד משהו אז אני כאןן חחח

ואל תגלי להן למה עד שתחליטי שכדאי

את יכולה לפרט יותר ? אני ממש אשמח (סליחה על הבורות (: )

לפי מה שכתבת ישימו לב שאת לא מדברת תנסי להסביר שיש סיבה (עדיף לא בכתב) ואם את רואה שהן יקשיבו למה שתגידי. תגידי שאת מנסה להפסיק להגיד לשון הרע או הניסוח שיתאים לך

זה יכול להיות קצת פדיחה אבל אם תקחי את זה ברצינות תדעי על מה את מדברת ותדברי בקול רגוע ברור וקצת חזק יותר ממה שאת מדברת בדר"כ זה יכול להעביר את המסר
נ.ב זה אתה

אתה אומר לא לדבר בכלל או רק לשון הרע ?

תחשבי על זה שאם את מדברת יהיה לך מאוד קשה לזכור לא לדבר לשון הרע (כתבת בעצמך)

ואם לא תדברי בכלל את תביני כמה שטויות (בלי להעליב זה עובדה כמעט לכל אחד/אחת) את מדברת ברגיל

אם את רואה שממש קשה לך, גם לא לדבר לזמן מוגבל זה טוב.

הכי טוב אם גם תשתמשי בעצות של תמקה.

(מסטיק אם את אוהבת יכול לעזור לך לא לדבר)

באמת קשה , אבל קשה זה לא מה שמונע .. תודה רבה !!

בחורה/ה לחוץ/ה חתונה

ושינו ת'שם של הפורום לנצח?????

ומי שלא אני יכולה ללמד אותו ;)
או לגרום לו ליהיות בלח...

אולי הם יגידו לך לדבר עם המחנכת אבל אולי יהיו גם עצות יותר "מעשיות"
בהצלחה

חח חשבנו עלזה לפני שבוע שבועעיים בשכבה כזה וזה מה שהרוב אמרוו..

מן הסתם כן צריך.. אבל כלפי הבעל ולא הצורה שהיא לא טובה מול אנשים אחרים וכו'.

 

ואני חושבת שמישהי שמתקשטת ומרגישה טוב עם עצמה שתהנה.. אין לי שום בעיה.. אבל רק שצריך שזה לא יהיה בצורה מוגזמת ולא טובה.....

ונראה לי כנ"ל גם אישה נשואה אבל אין לי בא מושג...

בכל זאת אני עדיין לא בשלב הזה של החיים....

וא''כ משמינים ככה זה אצל נשים. כדי היא תמצא מישהו היא צריכה לייפות את עצמה. האתגר הוא באמת עדיין להשקיע גם אחרי הרבה זמן בנישואים

סתם..ממ.. את צריכה תמיד להראות מכובדת ויפה כמו בת של מלך תמיד, אסור שבחוץ הן ילכו מוזנח כזה..

כי גם כשהן נשואות הן בנות מלך

צריכה יותר להתקשט בביתה מאשר בחוץ.
יותר להדר בזה. אין בעיה להראות טוב ומכובד בחוץ.
לגבי פנויה- בחוץ ובבית היא צריכה לשמר על הצניעות,
אין בעיה בהתקשטות,להפך צריך להראות טוב.
אישה שהיא נשואה בגלל שהיא נשואה-צריכה להכניס את יופייה לתוך ביתה,זה לא רק יופי חיצוני זה כל המהות של הקמת הבית שלה יחד עם בעלה.
ומכיון שהיא אשת איש צריך יותר להדר בזה רק לכבוד בעלה,יש לצערנו נשים שלהפך מתקשטות יותר בחוץ ובבית הן נראות לא כלכך טוב,וצריך בדיוק ההפך.
שאת בבית שלך,בעלך שהוא שומר את העיינים שלו מנשים אחרות,ברגע שבבית הוא נמצא איתך סוףסוף שהוא יכול להסתכל אך רק על אישתו,צריך להראות יותר יפה ולא מוזנח.כי זה היופי של האישה רק לבעלה.
זו לפי דעתי.
חיפשתי קצת ומצאתי תשובה יפה:
כח הצניעות יסוד הבית:
מטרת הצניעות היא לא לדכא את טבע האשה להתקשט.
אלא להפנות צורך זה למקום הנכון- לבעלה בתוך ביתה.
כשיש לאדם אוצר יקר הוא מחביא אותו ומשתדל שלא כל אחד יראה את אוצרו, כי “עין רואה והלב חומד” צניעות האשה היא מידה של מלכות: “כל כבודה בת-מלך פנימה” (תהילים מה')
כבודה של האשה בצניעותה.
אשה שמתקשטת רק לבעלה, היא אוצר יקר! אוצר גדול! ומושכת אחריה ברכות עד אין סוף.
אשה שמעריכה את עצמה ומודעת לערכה, תשתדל להראות מיופיה רק בתוך ביתה, לבעלה. אז היא מקיימת רצון בוראה, ובוודאי שהשם יחון אותה במתנת חסד- “חן אשה על בעלה”
ברור שהצנועה בלבושיה ובמעשיה, רבות זכויותיה ורב חינה בעיני השם ובעיני בעלה. ובכל ימיה תרווה שמחה אושר ושלווה.
*חביבות האשה על בעלה- בצניעותה- כשהאיש רואה שהאשה מתקשטת ומתייפה רק בשבילו, מיד מתחבבת עליו אשתו- היות ובצניעותה רואה האישה את עצם השתייכותה לבית והיותה מיוחדת אליו.
הצניעות נעשית ע”י הבדלות מן החוץ וכניסה אל הפנים. ובגדי הצניעות הם שמבדילים מן החוץ ואז כשהאשה מתחילה להכנס אל הפנים אל עצמה, היא מתחילה להכיר את פנימיותה ויכולה ליצור קשר פנימי ועמוק עם בעלה.
רצונו של מלך מלכי המלכים: “ויתאו המלך יופיך” יתאו המלך ליפותיך בעולם, וימשיך עליך חוט של חסד ואין יופי בעולם כאותו חוט של חסד” (ר”י חיון, וע”י רד”ק)
ואת זוכה! עם הצניעות את מקבלת מתנה נפלאה “חן אשה על בעלה” - מילים טובות, התחדשות וחיוכים. את שוב פורחת, מעניינת ויפה והבעל רוצה ומחפש אותך קרובה. כך חוזרת השמחה והקדושה ביניכם כביום חתונתכם.

אבל ליד בעלך מותר להשים מה שבאלך ומה שהוא אוהב,

אפילו עם מה שבחיים את לא תשימי ברחוב

(גם אם פתוחה ולא הולכת בגלל צניעות רק עם תכשיטים עדינים)

 

אנחנו לא יכולים לשנות את כל העולם.
אבל כל אחד צריך לנסות לשמור על הפה של עצמו.
והנה, עכשיו גם אני אזהר יותר. (חח הקללה היחידה שאני משתמשת בה היא "לעזאזל")

חברה שלי הכינה קופת צדקה יפה, קישטה אותה יפה...

 

כל בת שבטעות/בכוונה אומרת מילה לא יפה/קללה- מביאה עשר אגורות לקופת צדקה.

 

מדהים איך שרמת הקללות והמילים הלא יפות ירדה אצלינו בכיתה ובשבט. פתאום בנות חושבות פעמיים לפני כל מילה שהם מוציאות מהפה והאווירה בכיתה ובשבט השתפרה פלאים.

 

ממליצה בחום!!! 

אפשר להתשמש בו או שכל הזכויות שמורות?

בהצלחה!!!