בן דוד שלי בגיל שלי לפעמים בא אליי ונותן לי תפיחה בשכם ואומר כזה מה קורהההה
ואני זורמת איתו(אבל לא נוגעת בו שוב)
והוא לא דתי,הוא לא יודע מזה שמירת נגיעה.ואם אני אגיד לה אני חושבת שהוא יעלב..
מה לעשות?
בן דוד שלי בגיל שלי לפעמים בא אליי ונותן לי תפיחה בשכם ואומר כזה מה קורהההה
ואני זורמת איתו(אבל לא נוגעת בו שוב)
והוא לא דתי,הוא לא יודע מזה שמירת נגיעה.ואם אני אגיד לה אני חושבת שהוא יעלב..
מה לעשות?
מוכנה ויודעת שאת צריכה לא "להחליק" את ההלכה - אלא להסביר לו בנעימות וחיוך<?
יש פה נערים ונערות ששיתפו על ההתמודדות שלהם עם קרוביהם הלא דתיים.
את מוזמנת לחפש.
בהצלחה רבה!
גם לי יש בני דודים חילונים והסברתי להם שאני שומרת נגיעה והם גם הבינו אבל
בתכלס אני לא רואה בעיה הרי זה לא שהיה משהו ביני לבן דוד שלי
וגם אם הוא רוצה הוא יודע שאין סיכוי אז אני לא מבינה באמת מה הבעיה בטפיחה על הגב
אשמח אם יש תשובות בשבילי
אפילו מה שיוביל לעוד מעשים כאלה]
עדיך מאד מאד שלא להביא את עצמנו לנסיון....
לכן ההרחקות.
לכן ההלכות והדברים שמגבילים
מה שנקרא
הלכות שמירת נגיעה
בעומק העניין
מגע זה דבר גדול. מקרב. מחבר.
לא כדאי לשמור אותו למי שבאמת חשוב ??.....
מומלץ לעניין ב "מגע הקסם"- חוברת נפלאה.
וגם אמא שלי מחבקת את אחיינים של אבא שלי כשנפרדים וכשנפגשים.
חוץ מזה בקיץ פגשתי את בן דוד שלי, חילוני לגמריי (הייתה לו חברה חצי גוייה) חי בזבל בערך ופשוט חיבקתי אותו ובכיתי.. הוא די הסתייג כל הוא מתרחק ממש מהמשפחה וממש נגד הדברים שאנחנו עושים (לא רק הדתיים.. עצם זה שאנחנו גאים בזה שאנחנו יהודים, מתחתנים רק עם יהודים והכי גרווע זה שאנחנו ימנייםם!!) עם היותר שמלאניים (וגם את זה יש לי במשפחה..) הוא קצת יותר נורמאליי.. גם לא עם ההורים שלוו
חחחח איך הגעעתיי
קיצוורר \אני גם לא ממש מבינה
הוא בגיל שלי..14
אני ממש מתבישת להגיד לו..מה אני עושה?
שכאילו הק''בה כבר יתן לרוצחים עונש משמיםם בעז''ה
Tal.אז ככה, אתזה שאלוקים בחר לי חיים קשים הבנתי , וגם סבלתי ובאמת הבנתי שזה הגורל וזה מה שהוא החליט..אבל למה?
בחיי שאני לא בנדם רע. אפילו לא קרוב , זה כ"כ רחוק מימני .. באמת אנשים עשו לי את הדברים הכי רעים בעולם שאפילו אי אפשר לדבר עליהם ואני עדיין נחמדה אליהם..סלחתי לכולם למרות שאי אפשר באמת לסלוח.
ובאמת אם זה מה שהחליטו למעלה אז אין לי בעיה לסבול. אבל למה..למה זה קורה , למה כל יום שאני קמה אני מרגישה שהולך לקרות לי משהו רע..
זה מלחיץ.
ב"ה ישלי חברות טובות שמנסות להשכיח כל מה שקורה..וזה באמת יכול להשכיח , אבל זה חוזר ורודף..
אנשים אומרים לי , ניסיונות..כמה אפשר?
גם זה לא שאני זקנה בת 20 אני כולה 14..
אם את צריכה אותי
אז אני כאן
בס״ד
לכן ההוא נאבק בך כל-כך, כי יש לו ממה לפחד.
ולכן ה׳ נותן לו, כי הוא יודע שאת יכולה לנצח.
אולי מנסים להגיד לך משהו
מקירה את סיפור לשמוע ללחישה או ללבנה?
להקשיב ללחישה - או להמתין ללבנה
מנהל צעיר ומצליח טייל במכוניתו במורד רחוב שכונתי, נוסע קצת מהר מדי ביגואר החדשה שלו.
הוא הביט סביב לוודא שאין ילדים המזנקים להם מבין מכוניות חונות, והאט כשחשב שהוא רואה משהו.
במהלך הנסיעה, לא נראה אף ילד החוצה את הכביש.
לפתע, בהפתעה גמורה, התעופפה לבנה אל כיוון מכוניתו והתנפצה אל תוך הדלת הצדדית של היגואר.
המנהל המבוהל לחץ על הבלמים וסובב את היגואר אחורה.
הוא קפץ החוצה מן המכונית, תפס בכוח ילד, דחף אותו כנגד מכונית חונה, וצעק עליו: "מי אתה ומה זה צריך היה להיות? מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?"
בכעס ההולך גובר הוא המשיך, "זו מכונית חדשה , והלבנה הזו שזרקת עומדת לעלות לי הרבה כסף. מדוע עשית זאת?"
"בבקשה, אדוני, בבקשה. אני מצטער, לא ידעתי מה לעשות," התחנן הצעיר. "זרקתי את הלבנה כיוון שאף אחד אחר לא עצר..."
דמעות זלגו על סנטרו של הילד כשהצביע סביב על המכוניות החונות.
"זה אחי," הוא אמר. "הוא התגלגל מהמדרכה ונפל מכיסא הגלגלים שלו, ואני לא יכול להרים אותו".
ביבבה, ביקש הילד מהמנהל, "האם תוכל בבקשה לעזור לי להחזיר אותו לתוך כיסא הגלגלים? הוא נפגע והוא כבד מדי עבורי."
הנהג זע ללא מילים, מנסה לבלוע את הגוש הגדל במהירות בגרונו והוציא מילה אחת מפיו – סליחה! סליחה! סליחה!
הוא הרים את הבחור הצעיר בחזרה לתוך כיסא הגלגלים, הוציא את הממחטה שלו וניגב את השריטה והחתך, מוודא שהכול יהיה בסדר. "תודה ושהאל יברך אותך," אמר לו הילד האסיר תודה.
אחר כך הביט המנהל על הילד הקטן דוחף את אחיו במורד המדרכה לעבר ביתם.
הייתה זו הליכה ארוכה בחזרה ליגואר שלו... הליכה ארוכה, איטית.
הוא מעולם לא תיקן את הדלת הצדדית, הוא השאיר את הפגיעה כדי להזכיר לעצמו לא לעבור יותר דרך החיים כה מהר, עד שמישהו יאלץ לזרוק עליו משהו כדי ללכוד את תשומת לבו...
אלוהים לוחש בנשמתנו ומדבר איתנו.
פעמים רבות, כאשר אין לנו זמן להקשיב, הוא חייב לזרוק עלינו לבנה, רק כדי להעיר אותנו...
זו הבחירה של כולנו: להקשיב ללחישה - או להמתין ללבנה.
אולי מנסים להגיד לך משהו
אולי את צריכה לחזור בתשובה על משהו מפעם או שמנסים להגיד לך משהו
אם זה ממשיך עוד אז כדאיעזרא זה אהבהכל מקרה לגופו אם תרצי את יכולה לפרט כאן או בפרטי.
בהצלחה 
לויידעעת מה לעשוותתתתתתתתתתתת
ישלי ראיון ביום חמישי ואינלי כוח ללכת ואני רוצה לבטל.. ובמוצ"ש.. ואין אולפנה שבאמת מתאימה לי.
חוץ מאחת שהיא ברמה תורנית פחות ממני ואני יודעת שאם אני אלך לשם אני אשתנה ממה שאני ולא באלי....
ואייינננלייי שממצצצ מממההה לעעשווותת!!!
נ.ב.
איך אומרים אולפניסטיות בבנים? ישיבסיסטים?!
כבשהביינישים בבנות זה מדרשיסטיות.
בועת סבוןכל הזמן מריבות עם אבא.. 
למי זה קרה בגיל המעצבן הזה?
ואיך אני ארצה לנסות לפתור אם בכלל, איך אני אגיד את זה.. לא באלי...
עריכה: צונזר עקב תוכן לא ראוי.
הופעה של חנן בן ארי הייתי עם אמא לפני שנתיים
לא יודעת אם עדיין יש את זה
אבל אם כן מאוד ממליצה מאוד עוזר
סתם.. נראלי פשוט כן לנסות פפתור את זה בלי צעקות וכאלה..
בהצלחה!!!
אני בכיתה ח
אני רוצה לעלות יחידה במתטיקה איך?

דברי עם ההנהלה
אוהבת את מלכנו"אין מנוס מלתרגל"(מצוטט מהמורה ל.ס).
תבטיחי לעצמך שתשקיעי הרבה זמן במקצוע ותצליחי בעז"ה.
זה לא קשור לשכל זה קשור להתאמצות תתאמצי תצליחי.
בהצלחה 
למישהו יש משפטים יפים על---עזרא זה אהבהעין טובה-
היא היכולת לראות את הגן הצבעוני
מבלי לראות את השער החלוד המוביל אליו!!!
(בגלל יובש כללי בפורומי מוזיקה..)
ביה"ס הגבוה למוזיקה 'מזמור' מקים מרכז נגינה בהרכבים לנוער.
מומלץ ביותר!
היום היה לי יום דפווווק!!! ![]()
קיבלתי ממש נמוך במבחן שחרשתי אליןו לפחות 5-6 שעות....
יש לי לעשות איזה עבודה מפגרת...
ויש לי ללמוד למבחן ממש ממש קשה...!!!
ואני לא יכולה יותר..!!!
![]()
ובאמת שאני לא רוצה להתחיל לראות א הכל שלילי..
אבל נראלי זה בדרך....
תנסי לעשות משהו שאת אוהבת ומעודד אותך
תזמיני חברה אולי
לי זה תמיד עוזר אם את צריכה משהו אני כאן
זה לא אומר שאת פחות חכמה ח"ו!!
בעז"ה יהיה טוב- הכי עוזר תפילות!! 
עזרא זה אהבהאחרונה
תנסי לראות את הטוב בזה. שהעבודה תעזור לך במקצוע הזה או במשהו אחר. לנסות לראות את הטווב בכל דבר
אם את צריכה עוד משהו, בכייפ <3![]()
קשה זה טוב :-)
גושקטיףאנינשבעאחרונה

וגאה בזה)
ואם היא לא משנה לצערי לדעתך, אז מה העניין במכנסיים? הרי חצאית קצרה יותר גרוע לפי ההלכה ממכנסיים ( מקור חיים , הרב חיים דוד הלוי).
אני חניכה , אולי קצת מוזר .. יש לי אחלה מדריכות !!
אני חושבת שצריך שיהיה דוגמה אישית ובנות שיודעות להקשיב , ושיהיה לחניכות אמון בהם ..
אני שבט מעפילים .. ואני בקשר טוב מאוווד עם המדריכות שליי !!
ואני לא יכולה לתאר את החיים שלי בלעדיהם , הם חלק בלתי נפרד מחייי !!!
אגב , אני בבני עקיבא , כבוווד !!
בס"ד
נכנסתי להדרכה כאשר לא הייתי באף סניף לפני חוץ מבהתחלה {עד כיתה ו'}
אז למה הכינסו אותי להדרכה? אני לא ממש יודע.
אבל אני יודע שסכ"ה היה לי טוב מאד עם החניכים ולהם איתי.
ולמה?
כי ידעתי לדבר אליהם.
לכן יש כמה דברים שצריכים לבדוק לדעתי.
1. לאיזה גיל את מכניסה את אותה מדריכה?
לבנות צעירות, יותר משחקים, צריך יצירתיות, להעביר את אותם מסרים בצורה אחרת, אבל בכללי בשאלה שלך יותר חשוב הרמה הדתית, כי את לרוב לא תכנסי עם הבנות הצעירות לדיונים פילוספים בפעולה נכון?
{והדרכתי שבטים קטנים, היכולות לשחק איתם, ולדבר איתם ופשוט את הדברי תורה שבאמת יש בהם יותר דוסים ממני{הדרכתי בגרעין של ישיבה כזה
} הם אולי ידעו, אבל ראו שזה מיוחד ושונה כי העברתי את זה אחרת, והדרך הכי פשוטה ומיוחדת להעביר דברי תורה כאלה היא לחיות אותם.
לבנות גדולות, יש יותר מקום להשקפה, היא צריכה לדבר איתם, יש יותר מקום ללמד אותן כבר דרך חיים לדון, ולדבר על משמעיות.
באותה מידה פחות או יותר ברמה הדתית בגיל גדול החניכות יותר יציבות ולא ישפיע יותר מידי{כמובן שעלול להשפיע טיפה ותלוי אבל בכללי.}
2. זה כבר באופן כללי לדעתי חשוב שיהיה למדריכים, העניין של מדריך ומחנך הוא שהחניך יריגיש כיאלו זה אבא אח חבר הכי טוב.
איך עושים את זה?מה זה אומר?
לדעתי מדריך/ה צריכים להיות בעלי הבנה שאפשר ליצור קשר עמוק עם החניכים וגם ללמוד מהם.
כאשר המדריך מבין את זה הוא מתקדם, והם יחד איתו.
זה מאפשר גם לחניכים להתייעץ ולהפתח ולהעריך את הדמות.
זה לא משנה אם אתה שקט{כמוני} או מגניב ורועש{מדריך אחר בסניף} אם אתה יודע לפנות ולשאול מה שלומם? לפנות לזה שהלך הצידה כי לא אוהב תופסת ואולי לשחק איתם ארץ עיר{גם אם אתה לא הכי טוב}, זה דברים שעשיתי ונתנו הכי הרבה נראה לי לקשר עם החניכים.
3. סתם משהו שכדאי אבל ממש לא חובה זה יצירתיות, כי כולנו יודעים שלא טוב להרביץ או מה רע וטוב בכללי.
אז לכן החניכים, בעיקר צעירים פחות מקשיבים למסרים, לכן טוב ללמוד את התכונה הזו להכניס את המסר מתוך המשחק, תחביב שלך, או סיפור.
זה מה שעלה לי כרגע, מקווה שהובן ויעזור, בהצלחה
מי שומרת נגיעה צניעות לא הרבה עם בנים תעיר לחניכות שלה על דברים כאלה. יודעת עד כמה זה חמור. וגם בכללי שתהיה דתייה ברצינות גם על לשון הרע והכול. מישי שיואהבו אותו נחמדה ושיכולה להפתח רגשית גגם לחניכים שלה. וגם לפתוח אותם....
וגם מישי מסורה כריזמטית. שלא יהיה לה דוגמא אישית היא צריכה להיות אישיות לדוגמא! זה משנה היא צריכה להיות טובה ואמיתית תמיד! לא רק בסניף! מישי שיודעת להקשיב לעזור וגם מישי מתאימה ברמה הטכנית... די מזלזלים בזה אבל זה חשוב כלומר- מישו שתדע לעמוד מול ההורים שצריך מל הקומונרית מול המחוז החניכים והצוות הדרכה....
מודל לחניכות. מדריכה עם חצאית קצרה משדרת שזה מותר וכנ"ל צניעות הדיבור וההתנהגות עם בנים.
פשוט לפעמיים חבל על הבת,כלומר אם היא תיכנס היא יכולה "להתקלקל" והיא בעצמה תרים את החצאית וככה זה לא טוב לה ולחניכות.
הכנסת כבר?
ממש לא מחייב!! לפעמים יש בנות שהן מקסימות וטובות והמדריכות הכי טובות, אבל מה לעשות שגם מדריכה היא בנאדם וקשה להן עם הקטע הזה. לי אישית הייתה מדריכה מדהימה מדהימה מדהימה שהחצאית לא היה הקטע החזק שלה. אז מה?
מה שכן, כדאי שתהיה מדשית שמאזנת ואם בוחרים להכניס מדריכה כזאת אז נראלי עדיף לשבט גדול שכבר עושה את השיקול דעת שלו בעצמו ויודע מה ללמוד מהמדריכות ומה עדיף שלא...
ולמה?
משום שמדריכה של גדולות, משפיעה עליהן בעיקר בקטע של הצניעות, בינו לבינה..
וסליחה על השפיטה, אבל אורך החצאית מראה גם על הפנימיות. ואני אומרת את זה בתור אחת שעכשיו מתמודדת עם זה! כי החוץ זה רק החצנה של הפנים.. והיא כן מכוונת אותן ברמה הזאת.
וגם- איך היא אח"כ תוכל להכניס להדרכה ולשפוט כביכול כשהיא לא בסדר?
מי שיש לה חצאית מעל הברך לא אומר שהיא לא בן אדם מדהים והיא אחלה מדריכה.
אני לא מכסימה איתך.
עכשיו תגיד\י שיש חילונים לא מדהימים.
יש כאלה שזה מראה ויש כאלה שלא.
ונחל לא בטוח שאחת עם יותר יראת שמיים ועדינות תתאים לשבט.
צריך איזון.
{אני לא אומרת עכשיו לכו תבחרו את הזאת עם החצאית הכי קצרה גם בזה יש עצירה}
נחל עזר לך מה שכתבנו?או שממש לא?או שעדיין לא הכנסת אותם
?
איפה מוצאים את הפסוקים שהקהל אומר בזמן ברכת כוהנים?
כלומר, יש מנהג שבזמן ברכת כהנים הקהל אומר פסוק על כל מילה שהכהנים אומרים.
יש מישהו בבית הכנסת שמשגע אותי שאשיג לו את זה...
הצילו...
קורה להם שאתם סתם קמים בבוקר ואין לכם חשק?
ואיי אני עובדת על זה ובאמת מנסה להבין שצריך לקום בשמחה אבל זה קשה.!!!
זה קורה לכם הרבה?או אפילו שאתם שמחים,ואז קורה משו קטן אתם עצובים בגללו וזה משפיע על עוד
פול דברים וזה משפיע על כל היום?
גם אם זה לא שורש הבעיה, הרבה פעמים חוסר שינה מגביר את הבעיות הקיימות.
שלב א' זה לשמור על הגוף. כמובן שאחרי זה, אם המצב ממשיך, צריך לבחון מה שורש הבעיה ולטפל בה.
לרדת ל3 יחידות- והחיים יפים.
![]()
זה לא כזה פתרון טוב
לפתח את השכל שה' העניק לך ולתרטם לעולם- כל כך משמעותי!
מה שמעודד זה שבסוף יגיע קיץ
זה קורה לי המון!!!
כיף לשמוע שזה קורה לעוד אנשים ולא רק לי...
זה בא מחולשה של הגוף וזה אחד מהתסמינים של החורף- הליכות מאוד עוזר, במיוחד בבוקר. גם לי יש את זה בחורף ברוב הימים, יותר לקראת ערב והלילה, זה עושה חוסר חשק ואפילן גם לחברות, אין לי כח לצאת מהבית וגם להכין שעורי בית וגם יש לי הרבה תאבון .
אז אני משתדלת לעשות הליכות וזה מה שעוזר מאוד, מזרים את הדם ונותן מרץ ומחזק את הגוף. פעם אחת היה לי זמן לפני הלימודים ועשיתי הליכה טובה ככה בבוקר וזה עשה לי מרץ כל היום- זה הכי טוב לעשות בבוקר.
אני ממליצה לכולם..
אבל זה ממש תלוי איך לוקחים אתזה..
אם לוקחים קשה ונתקעים על איזה מצב מעצבן אב אפשר להיתקע שם שעוות!! וזה יכול ממש לגרום לדיכאון..
אבל אם אומרים "יאלה אלה החיים.. נזרום.. ויהיה בסדר... ה' מכוון הכל אז באמת הולך חלק ושמחים.."
בטח שזה קורא אבל... גם לי... וזה קשה לראות בכזאת עיין חיובית.. אבל כגישה לחיים זה טוב..!! 
וגם נגיד אם יש לכם איזה מבחן תכוונו בחונן הדעת!!! זה עוזר!!! 
בהצלחה!!
חיים מאושרים!!!
זה לא דיכאון של חורפ..
זה אופפ לא יןדעת
את לא צריכה לסבול. תספרי את זה אולי לאמא שלך שתעזור לך למצוא טיפול מתאים לזה
די"מזה 'יהלום שבכתר' לא 'היהלום שבכתר'
זה קורה לכל בנאדם, אין מישו שלא היה לו זמן שהוא היה בדיכאון למשך כמה זמן, במיוחד בחורף
דבריםפ שאני אוהבת.. (לא איזה ספר. במקרה שלי זה הודעה מהקיץ שכל פעם שאני קוראת אותה עושה לי טוב ואני פשוט מאושרת..) משהו שבאמת משמח אותך.. ממשהו שאת אוהבת 
ואצלי זה יותר בקיץ
אבל אולי זה קשור לדם..
זה הגיל, שהמצב רוח משתנה מהר אבל זה יעבור
תכריחי את עצמך פשוט לקום ולעשות דברים, במיוחד שאת אוהבת!
השעמום וחוסר התזוזה רק מחמירים את זה
בקיצור תעשי כמה שאת יכולה, זה רק מצב זמני (אם יש לך חברות נודניקיות תסמכי עליהן שתעשו משהו)
מכריחה את עצמי לקום, ותוך רבע שעה וכוס תה הדברים נראים אחרת
לי זה קורה כשאני הולך לישון במצב רוח לא-טוב, או כשהיום לפני לא מלהיב.
אחת המסקנות החשובות שהיו לי היא שאת ה"כדאי" ו"חשוב" ו"זה יעשה לי טוב" - צריך לסדר בראש לפני שהולכים לישון.
בבוקר הכל נראה באור שונה. צריך שיהיה לך רצון ברור לקום, כך שברגע שתתעוררי תקומי בלי להתחיל לחשוב על מה ולמה.
הייתה תקופה שזה קרה לי הרבה. כדי לצאת מזה הייתי צריך לשנות גישה, ולהשתדל ללכת לישון שמח.
זה ממש עוזר 
נקודה חשובה: לא רצית לקום ובסוף קמת מאוחר, ונדמה לך שנהרס לך היום?
לא נורא. תעשי משהו שמשמח (ולא סתם משהו מרגיע או מסיח את הדעת), או תדברי עם חברה על זה.
העיקר הוא לתפוס את עצמך כך שתוכלי להציל מהיום כמה שאפשר, ולהמשיך אותו בשמחה. בלי קשר למה שהיה עד עכשיו.
(לגלות לך סוד? זה טריק של יצר הרע. ברגע שהוא הצליח לגרום לך שלא לקום, הוא אומר לך -"לא קמת, עכשיו את בבאסה.")
שלוום![]()
![]()
אני ממש רוצה להתנדב בקו לחיים\עזר מציון או משהו בסגנון..
השאלה הגדולה היא מה אני יכולה לעשות בגיל 15![]()
אם מישהו מתנדב או מבין בזה אני ממש אשמח לעזרה
אחת העם=)
מוזמנת לבוא
אחלה מקום, אחלה אנשיקיפודהאנשים 
מתכוונת בעז"ה להתנדב שם ביומולדת 15 שלייי 
חולללעעלללל ננחחחלללוווWייםםם ![]()
האם לדעתכם נכון להתחתן בגיל צעיר?(15-17)
למה?
אני חושבת שלא. אתה עדיין ילד ולא הספקת לעשות כלום עדיין, אין לך עבודה נורמלית או מקצוע.
ולהקים משפחה במצב כזה זה פתטי
אז ככה,
מדברת אליכם אחת מהמרכז, טבועה בחברה עירוניסטית (אני מושבניקית כביכול אבל זה ממש במרכז ככה שאני כל היום בחברה עירוניסטית)
ובחנוכה האחרון הייתי בסימנריון הדרכה של בנ"ע, וממש הופתעתי והתעצמתי לראות חבר'ה שנחשבים "דוסים" אבל גם לא "חננות" כפי שנקרא בפי העם,
וכל הזמן עולות בי מחשבות של 'תכלס אין באמת מישהו נורמאלי עכשיו שאפשר להתחתן איתו, כולם מקולקלים'
כי אני כל הזמן בבועה של המרכז.
ורציתי לדעת:
יש בנים רצינים בימינו?
שמכבדים את עצמם?
ז"ת - מערכים בנות?
אבל באמת מתלבטים ומקווים למצוא את הדרך הנכונה?
אני באמת מתנצלת שזה ככה מבולגן, אבל אנ מקווה שהצלחתי להעבר את המסר.
הרושם שאני מקבלת היום מרוב בחרה הדתית -לאומית (בעיקר בבנ"ע) זה חברה בסדר כאלה, שמתפללים וצוחקים ונהנים, אב הרבה פעמים לא מתייחסים לזה שהם דתיים. מתייחסים לזה בגדר הגדרה, ולא באמת מנסים או רוצים לעבוד את ה'.

וגם בעוד הרבה מקומות אבל בישיבות בעיקר.
בנאדם שגדל היום במרכז מחוץ לקהילה או משו בסיגנון לא רואה אותם וחבל,
אבל יש מאות כאלה, תלכי לישיבות ברמה דוסית יותר גבוהה, לא לישיבה תיכונית רגילה (למרות שגם שם תוכלי לראות אותם) ותראי בלי סוף כאלה שמצד אחד לומדים 2 דפי גמרא ביום, מתפללים, ומשתדלים להיות כמה שיותר דוסים, ומצד שני שזורמים ונהנים בדיוק כמו כל בנאדם אחר
בס"ד
יש אנשים טובים בכל מקום, גם במרכז.
יכול להיות שבאזור שלך לא כ"כ רואים אותם, אבל יש המון באזורים אחרים.
לא מראים את עצמם לבנות כל היום.. או לעולם בכלל
גושקטיףאנינשבע