פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 645)

אנחנו שואפים למקום כל שהוא ואם אנחנו רוצים לעשות את זה אבל אין לנו כח זה לא צביעות זה כי קשה לנו... העיקר השאיפה לא להגיד אין סיכוי אז אני לא מנסה            

 

"אל תיהיו בינונייים!!!"

צביעות מגיעה מפגם בדעות ועצלנות מפגם במידות.

הרבה פעמים זה שילוב של שניהם.

בכל אופן תמיד טוב לעשות חשבון נפש.

זו לא צביעות.. ברור שכדאי שכל מה שאנו עושים יהיו לשם שמייים וסיבה למה עושים זאת! אבל גם אם את לא עושה כלכך מצוות תמיד טוב להשתפר! אנחנו לא מושלמים ..לפעמים קשה לנו לעשות מצווה...לפחות אנחנו משתדלים גם ההשתדלות מקבלים עלייה שכר. אם היינו עושים את כל המצוות אז היתה כבר גאולה ומשיח !
אז לפעמים מפקששים לא נורא,פעם אחרת תהיה יותר טוב ..אבל צריך לדעת שלפעמים דחיית המצווה זה ביצר הרע שגורם לך לא להתקדם בעבודת ה'.

חז"ל אמרו (חולין ד-ה) שמשומד לדבר אחד נחשב משומד לכל התורה. משמע - אדם שעובר הרבה פעמים על מצווה אחת, אפילו הוא מדקדק בכל שאר המצוות - נחשב "משומד", היינו שיוצא מכלל שומרי התרה והמצוות.

אך אדם שהוא נכשל תמיד בעבירה אחת, אפילו מאוד חמורה - עדיןן נחשב חלק מעמ"י. איך?

אלא שהכל בראש. הכל תלוי בגישה. יש אדם אשר למרות כל נפילותיו וכשליו, אחיזתו האיתנה של יצר הרע בו, עדיין הוא שואף לשלמות. וזה מתקיים אפילו אם הוא לעולם לא יגיע לשלמות זו.

אך מנגד, אדם שהוא מדקדק בכל המצוות, קלה כבחמורה, כולל כל החומרות הקיימות ועוד מוסיף עליהם כהנא וכהנא, אך מצווה אחת אינו עושה, אפילו זו תקנת דרבנן (כמו איסור נגיעה שנפרץ ל"ע היום), לא בגלל עצת היצר, אלא שהוא החלט שהוא לא מקיימה, בכוונה - אזי כל התורה והמצוות שבידו אינם שווים. מדוע? 

כיוון שהתורה ניתנה כשלמות, לא כאוסף של מצוות ועניינים, אלא כיחידה שלמה, אשר כל חלק וחלק הוא כל היחידה בפני עצמו. לכן אדם שאינו מכיר בחלק אחד - כאילו אינו מכיר בכל התורה. הוא עובר מעובד ה' לעובד את עצמו. שכן לא ניתנה בחירה אילו מצוות נקיים ואילו לא. וכאשרהוא בוחר מה לעשות, אז כאילו כתב לעצמו תורה, שבמקרה זהה כמעט לגמרי לתורת ה' הנצחית. ואדם שמקיים את תורת ה' משום שזה נראה לו נכון (הוא הגיע לכך מחקירות פילוסופיות וכדומה) אינו שווה אפילו למקצת המעלה של יהודי עובד ה', כי רחמנא ליבא בעי - הכל תלוי בכוונה.

 

 

אני יודעת שזה בחמישי בירושלים ועדיין בבירור פרטים

איפה יש מודעה?תמונה משו?

זה בעיקרון ביום חמישי בירושלים ויהיה גם הופעה של ישי ריבו...

ואם למישהו יש פרטים שישלח!!!

את מתבגרת.

להתבגר זה סוער, ומכאיב, ומבלבל, והופך את כל הסדר.

אבל בסוף זה טוב.

כמו הבלגן שיש באתר בנייה, והליכלוך, והרעש, וחוסר הבהירות.

אבל בסוף, כשיש בניין, והוא גבוה ומפואר ובנוי לתלפיות,

מסתבר שהמאמצים היה שווים.

 

בהצלחה 

תשמחיי!! חלאססס להיות מבולבלת זהו נגמר! אם את פשוט תחייכי חיוך ותחליטי שאת שמחה ושום דבר לא יעצור את זה- את שמחה! י שמליוןן סיבות בעולם להיות בדיכאון! וזה הרבה יותר קל.. אבל מי שגיבור באמת זה מי שרואה את כל מה שטוב- ויודע שהקב"ה לא חייב לו כלום- אז הוא שמייח;)
ולימודים זה אולי מעצבן וכ'ו.. אבל את ממש מוזיפה לעולם! את מפתחת את החשיבה והכלים דלך ויום אחד תשתמשי בזה לתרום לעולם הרמב"ם אומר שהמרה של החיים שלנו הוא להשכיל, ולפתח את השכל שה' נתן לנו- ועל ידי כך להוסיף לעולם במה שאנחנו טובים בו בהצלחה

מה עם השואה? אסונות עולמיים, המלחמה בסוריה הפליטים מסודן? קיצר העולם מלא סבל וצער.
כולנו צריכים תיקון שמפריעים לנו רק האסונות שקרובים אלינו. הלוואי שתהיה לנו מספיק חמלה גם לאחרים, שנוכל להכיל יותר

אנחנו פשוט לא מבינים מה זה!! ואם היינו מבינים, כל אחד היה מתנהג על כל אחד שנהרג\נרצח כמו לאח שלו

כל דעביד רחמנא לטב עביד..

כשקורים לנו דברים טובים אנחנו מאמינים בזה שכל מה שה' עושה הכל לטובה..
כל היופי הוא להאמין בזה גם כשקורים דברים רעים..

צריך לסמוך על הקב"ה!
להאמין!!
המצב ישתפר.. זה בטוח, הובטח לנו!!

נתחיל בזה שלוקחים תיום ברצינות.. בצומות אני אף פעםם לא רואה סרטים, שומעת שירים שמחים, עושה שטויות וצחוקים... יום אלד בשנה אפשר וצריך להיות קצת עצובים.. אפשר לקרוא כל מיני קטעים יפים.. ללכת לכותל!! תמיד יש שם אווירה של קדושה

תודה ו.וחוץ מללכת לכותל?אני לא ממש יכולה

כדי להתחבר למשהו צריך להבין מאיפה זה בא.

עשרה בטבת זה אחד הצומות שנקבעו על ביהמ"ק. תחילת המצור בימי בית ראשון.

שאלה לבירור- זה היום שהתחיל המצור, זהו בסה"כ, אף אחד לא מת, אף אחד לא סובל, אין השחתה או משהו בסגנון.

זה נראה באיזשהו מקום שיש דברים יותר נוראיים בהיסטוריה היהודים אבל איכשהו חז"ל לא בחרו לציין אותם בצום.

אז כנראה שיש משמעות מעבר... ממליצה לחפש תשובה ולנסות ללמוד מזה למה יש לנו באמת סיבה להתאבל על זה היום, בדור שלנו. ומה אנחנו יכולים ללמוד מהיום הזה לשגרה היומיומית שלנו.

לא רק לסבול איזה יום כדי כאילו לזכור את מה שהיה לפני כמה אלפי שנים... 
אני מצאתי תשובות מענינות באינטרנט בהצלחה!!

להתפלל שהאור יתגלה ונצא לגאולה אמיתית.

שהצדיקים האלו יצאו משם כבר ויצליחו איכשהו לחזור לשפיות.
להתפלל. להתפלל. להתפלל.
להתפלל לגאולה..

ותפילה מעומקא דליבא. ובעיקר בעיקר לנסות להתמלא באמונה גדולה במי שמסובב הכל ומשגיח על כל העולמות!
אמונה טהורה הופכת כל יום למשמעותי, בפרט יום של תענית ציבור.

חוץ מזה.
הציבור שלנו צריך תענית ציבור.
להתפלל על המצב שלנו- זה יכול לחולל ניסים

יש תיבה משמאל. לוחצים ובוחרים מבין האפשרויות ''חסום''.

לי יש כאלה...

פשוט אין איתם קשר בכלל

ואוכלים תירס משימורים בחד פעמי...

זה מה שאני עושה לפחות (אפשרות גם לטונה)

לפי התאוריה שפתחתי: אנחנו גם ככה חייזרים. לפחות נעוף עם זה..

אממ מאוד חשוב להתייחס בכבוד. להסביר בצורה נעימה. זה מותר זה אסור.. להסביר למה זה מאוד יפה שהם יבינו קצת על חיי הדת.. המשפחה שלי בקשר ממש טוב עם הדודים הגויים (אבא התגייר) והם מבינים הרבה מאוד דברים ומכבדים מאוד.. צריך רק להגיד בצורה נעימה

ודווקא מחזקת את הקשר איתם, כי אולי אני יוכל גם להשפיע.

אז נכון, לא לבוא עם בטן ריקה ולהביא כוסות חד פעמיות.

אבל לאט לאט שאת מראה להם שהקשר איתם חשוב לך הם גם יעשו את הצעד שלהם, למשל כשאני באה אליהם הם תמיד מזמינים אוכל כשר וקונים חד"פ. 

לדעתי, לנתק קשר זה פחות הדרך.

נכון, לשמור על גבולות זה חשוב ואם יש משו שלא נראלך תסרבי.

ותסבירי להם על היהדות והדת, ולמה אתם לא עושים דברים שהם כן עושים, לאט לאט הם יבינו.

אבל בסופו של דבר הם בני אדם ואם אנחנו נתייחס אליהם לא בתור חייזרים אלא בתור משפחה שאהובה וחשובה לנו זה ישפיע.

ובסופו של דבר הבני דודות שלי הן חברות ממש טובות שלי.

בהצלחה, ואני תמיד פה באישי

אצלנו הקשר מנותק בעיקר כי הם גרים בחו"ל

ונראליי שאנחנו לא ממש עוזרים להה.. אנחנו אומרים איך הולך אצלנו וזה ב"ה די אחלה אבל היא תקועה עדיין במצב שלהה...

להגיד את הדברים בצורה נעימה, בלי לנסות לשנות אותם...

חילונים זה לא חייזרים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך, רק הם מאימינים במשהו אחר.

חס וחלילה לא לנתק את הקשר.

 

אולי את לא יכולה לאכול אצלהם בבית, אבל את בהחלט יכולה לבקר(בכל עיר היום יש פיצרייה וסופר בשביל חד"פ).

 

לגבי דברים שלא רצית לדעת... מה הכווונה?

אם זה לשון הרע, אפשר להגיד שלא מכובד לדבר על מישהו מאחורי הגב/ כל תירוץ כזה...

אם זה דברים לא מעניינים כמו כדורגל סלב וכו אין צורך להתעניין.

אם זה קללות אפשר לבקש בעדינות להפסיק עם זה(זה עוזר בד"כ).

אם זה דברים שעושים בעולם החילוני (לדוגמה כל מיני דברים 'בנו לבינה'), אפשר להזדעזע... אבל לא מבין למה לא לשמוע? למה לטמון את הראש בחול?

 

אם הם מראים אז מסבירים שאת לא מעונייינת לראות את זה וזהו.

 

 

הנקודה העיקרית היא שצריך לעשות את זה עם המון רגישות, ענווה, וחכמה...

אם יש שאלות יותר ספציפיות אשמח לענות באישי, אבל זה לעני"ד זה קצת לעשות מזבוב פיל.

 

בכ"מ בהצלחה...

או שזה לא מכוון אלי?

כעיקרון אין כל כך קשר

בעיקר כי הם גרים רחוק מאוד והם עסוקים מאוד (ב"ה) (שניים עצמאים שעובדים שעות הזויות והשלישי מטפל באישתו שמצבה לא טוב והיא לא סובלת אותנו ככה שלא שיך לבקר)

אבל גם כשהיה יותר קשר זה היה ממקום שהם אומנם התייחסו אלינו כאל 'פגאנים' אבל כאלו אנחנו והם הבינו שאם רוצים משפחה - צריך לכבד את זה כלומר להתנהג יפה. אז נכון שבמפגשים משפחתיים זה היה יותר שאנחנו היינו אחראים על הבישולים והם על השתיה ודברים שהם קנויים (או שעושים על הא ואנחנו מביאים את המנגל), אבל אם אתם כמשפחה עומדים על זה אז זה אפשרי לדעתי

 

נ.ב. אם ההורים לא מתעקשים אז בעיה יותר קשה. 

נ.ב.2 הנסיון שלי הוא אומנם היה הרבה יותר קל - הבנות דוד שלי ילדות יחסית ככה שהקשר די ניתק כבר לפני שהן גדלו ואז (לפני 8-10 שנים - אני מרגיש זקן) לא כל כך היה סמרטפונים וכו'. ולכן אולי זה לא רלוונטי כלל אבל אם הם באים ממקום מכבד אני מאמין שאפשר לשמור על קשר (ובמכבד אני לא מתכוון בהכרח לדת אלה אלי כאדם - אם אני מאמין במפלצת הספגטי אתה יכול לשמור איתי על קשר או לא וזה לא תלוי באמונות שלך אלה בכבוד שלך כלפי - ואם מכבדים אפשר להסתדר). נכון שזה כרוך במידת מה גם בלוותר למשל אני אומנם מקפיד גם שם על כשרות אבל אם בשבילי הזמינו חלבי במקם בשרי ומהדרין ומתברר שזה לא ה-מהדרין שאני רגיל - אני אשאל את הרב שלי אבל בד"כ אוכל (זה דוגמה שבה הרב שלי אומר שצריך לזכור שזה הידור ולא חובה ולכן אם הם מתחשבים וזה טעות לא משמעותית אפשר להקל)

אז נכון שבחתונה של בן דוד שלי אכלנו מחמגשיות אבל זה שווה בשביל המשפחה וזה אפילו להפך הם יודעים שקשה לך לבוא ומעריכים אותך שאתה בא למרות שאתה נאלץ לאכול ככה 

כמותם

אם השדר זה אני לא חלק מכם (ולא משנה הסיבה) - היא באמת תשאר בחוץ.

השדר חייב להיות שאם אתם רוצים להיות משפחה אז כולנו צריכים לוותר

אבל דודים שלי לא שומרים נגיעה ולכן כשהם באים אני מתרחקת וכך מתחמקת מחיבוק או נשיקה או לחיצת יד... ולפעמים יושבת במקום ולא קמה אליהם אלא אומרת שלום! הם בד''כ מבינים.. מציעה לך להתייעץ עם הורייך..

וואי מזכיר לי שנסענו לנופש עם בני דודים (ניראלי מסורתיים) ולא ידעתי שאסור לי להיות איתם בברכה

עד שמישהו הסביר לי ועכשיו הבני דודים יודעים שאני שומרת נגיעה.... פשוט הם שמו לב שאני לא נותנת חיבוקים לבנים ואז כבר קלטו לבד 

אני מסבירה כמה שיותר בעדינות שזה לא מתאים לי ואם הם יכולים להפסיק. או שאני פשוט יוצאת קצת החוצה או מתרחקת.. אוכל, תמיד מזמינים כשאנחנו נפגשים אז אין בעיות..

 

 

אם עוד משוו-- בפרטיי

הרי כל משפחה שונה מהמשפחה השניה בד"כ,גם אם הם גם דתיים.

פשוט מקבלים אותם כמו שהם,ומגשרים על הפערים.

הם המשפחה שלך אחרי הכל..

 

וחוץ מזה,את תדעי על הדברים האלה במוקדם או במאוחר..

וזה לא נורא,ואפילו סבבה, לדעת על השני ולחיות איתו..

הם לא חייזרים..  

 

ואם את רואה שקשה לך עם זה,אז מעירים,הם בטח יבינו.. וינסו לשנות כשאת שם.

גם אותם מעניין למה את עושה ככה וככה ומתרחקת מזה וזה..

 

(מכירה את זה נורא מקרוב,גם עם משפחה וגם עם חברים..)

וכשהם באו לארץ הייתי צריך להסביר לבת-דודה שלי (בת 10) שאסור לה לגעת בי - חתיכת סיפור. גם ניסיתי להגיד לה: אבא שלך בטח לא נוגע באישה ברחוב, והיא אמרה לי: למה לא? 

אבל הם לא גרים בארץ כך שזה יותר קל

אנחנו לא באים אליהם, וכולן בנות, ולא יודעות יותר מידי דברים בעייתים.

כשהם איתנו הם אוכלים את האוכל שלנו שסבתא שלי מכינה או במסעדה.

 

אנחנו המשפחה היחידה מכל המשפחה המורחבת משני הצדדים הדתיים.. פשוט חיים עם זה משלימים עם המציאות. אצלנו אישית יודעים שאסור לגעת ובשר אם אוכלים זה רק חלק ואם רוצים לאכול משו כולם ביחד פשוט מזמינים פיצה כשרה באזור

היו פה..

כתוב שאין לך אדם שאין לו מקום.. כלומר שלכל בן אדם יש את תכליתו ומטרתו בעוה"ז..
יותר מזה, הגמ' אומרת שכל ה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא אלא לכבודו.. כלומר, שלכל דבר בעולם הזה יש תפקיד.. אפילו לא רק לבני אדם.
כל העולם הזה, המכלול של כל הדברים הוא משהו שהקב"ה יצר ויש תועלת בכל פרט פרט..

שאלתי את חברי שהיה לידי מה הוא יכול לענות על זה.

ונוצר וויכוח על כוונת השאלה.

הוא אמר ששאלת בפשיטות אם יש להם תפקיד בעולם והתשובה היא כן.

אני טענתי שאת רוצה הסבר יותר מורחב.

ואז הוא אמר ואיך תדע מה תפקיד הגויים בעולם(לכל אחד תפקיד אחר).

אמרתי לו שאת התכוונת בכללי מה התפקיד שלהם. הוא חלק עלי ולכן אני חושב שאולי השאלה פה היא:

מה המטרה של הגויים בעולם??

ועל זה אפשר לענות.

התשובה היא להתקרב אל הקב"ה. איך??

על ידי שימוש עם ישראל.

"יפת אלוהים ליפת וישכון באוהלי שם"

ולגבי חם רשום "עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"

בקיצור זה מטרתם.

את תפקידם אנו לא יודעים כי לכל אחד תפקיד אחר.

זאת תשובתי.

בהצלחה

דרך ה7 מצוות שלהם...

ועוד איך יש להם תפקיד עובדה שהם פה.. אי אפשר תמיד לדעת מה הוא... אבל הם גם עושים הרבה דברים טובים, וגם לעמ"י יש תפקידים שקשורים בגויים...

של השאלה הראשונה נמצאת בשאלה השנייה.

זה לא להיות מעמ''י!! בלי מצוות?! בלי לדבר עם הקב''ה?!

יכול להיות שהתפקיד שלהם זה להציק לנו כשאנחנו לא שומעים בקול ה' וחוטאים, ולשרת אותנו כיגיע הזמן בעז"ה...

בטח שיש להם תפקיד...

חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם שנאמר כי בצלם א-להים עשה את האדם..." <מתוך מסכת אבות, ג,יח>
א-להים אוהב אותם!
וזו סיבה מספיק טובה לברוא

את זה אני יכולה לומר בוודאות גם אם אינני יודעת מהו התפקיד, וזאת מפני שהם יצירי כפיו של הקב"ה.

ולעצם הנושא -
נראה לי שמטרתה של האנושות כולה היא להשתפר ולשכלל את העולם עד לתיקונו, כאשר מוביל המגמה הזו הוא עם ישראל.

יתכן שלא דייקתי.

שבימות המשיח כל הגויים יכירו וידעו את ה' וכולם יקיימו מצוותיו.. אך עד אז כנראה תפקידם לשעבדנו מפני חטאינו..

לתקן את הנשמה שלהם! והקב''ה לא מצפה מהם מעבר לכך...

ואני בטוחה שהוא לא אמר סתם

כנראה שהוא לא אמר סתם

יש ככ הרבה מגפיים/ נעליים יפים לבנות, אז מה הפואנטה ללכת עם משהו יקר ושל בנים?! בכללי לכל האולפנא בערך יש בלנסטון. זה יוצר מצב שיכול להיות שאת קונה את זה מלחץ חברתי..

אני בעד שתלבשי מה שאת אוהבת

או שהן אולפניסטיות מידי או שהן גבר מידי..

ברמת העיקרון אינלי בעיה, שילכו עם מה שהן רוצות..
אני לא הולך עם עקבים, למה שהן ילכו עם בלנסטון

אבל שיהיה

יש בנים שהולכים עם חולצות וורודות
אז יש בנות עם בלנדסטון

יש בנים שהולכים עם עגילים ושיער ארוך..
וזה לא רק זה, יש בנים.. שהם כבר לא בנים יותר

אני בת וגם אם זה לא יפה זה נוח.... תשימו מה שבאלכן

כזה העניין שלי, אבל אם את שואלת זה דיי מגעיל(לא בקטע המכוער - יש דגמי בנות, זה פשוט לא קשור לבנות)
אבל תעשו מה שבא לכן...

וזה בערך כמו כל דבר אחר :/

נעלים זה נעלים,והן טובות,זהו.

ישלי בלנדסטון מכיתה ה'(כע,הימים הטובים שאנשים לא ידעו מה זה)

ואף פעם לא הרגשתי שאני מרגישה גברית\נשית ולא חשבתי על זה בכלל...

שכל אחד ילבש מה שמתחשק לו(בגדר צניעות כע?)

 

לפי דעתי זה קצת גברי.. אבל כל אחת מה שהיא אוהבת ונח לה ובלנסטון יכול להיות ממש סטייל ;)

דווקא אני אחת עם נטיות פמיניסטיות אבל אני פשוט לא אוהבת איך שזה נראה, בעיקר לבנות... אולי כי לבנים התרגלתי ואצל בנים יש גם פחות קטע של "יופי" אלא יותר מה שמקובל. בכל מקרה, אני לא אוהבת את זה :/

כל האולפנות עם בלנסטון זה ניהיה יצוג

זה תלוי עם מה לובשים אותו.. זה יכול להראות גברי או נשי זה תלוי מאוד.

אבל אפשר להגביר את הנשיות עם אקססורייז וזה..

זה סיפור.

זה הרעיון של סיפור-שהוא גורם לך להזדהות ולהתחבר. אבל זה ממש לא אמיתי

למרות שיש בזה כמה דברים מוזרים, כמו ששירוש16 כתבה, במיוחד הקטע של הsafety

כמה נקודות הראויות לציון:

 

- היכן היה הפיגוע ומתי? בלי פרטים בסיסיים א"א להתחיל להאמין.

 

-במציאות כונן היה אמור להגיע תוך 90 שניות לזירה והיה מתחיל לטפל בפצוע היהודי/הערבי.

 

-כפארמדיק יש לו אפשרות להתנער מהאחריות לגבי המטופל הערבי.

 

-אדם רגיל שלא עבר הכשרה כלשהי ע"י גוף מקצועי לא יכול להבחין בין מטופל בסכנה גבוה יותר מהשני. (3 כדורים לרגל זה לא כמו סכין לבית החזה). כך שקשה מאוד להאמין שהמשטרה עצרה את הפראמדיק על סמך ראיות של פעיל חסר הניסיון. (ואיך בידיוק עפ"י מצלמת פלאפון שבדר"כ משובשת שלכו אותו ל5 שנות מאסר??)

 

-אם הפעיל עצמו עבר הכשרה כלשהי (ועפ"י ההסמכה המיניאטורית הצליח לזהות את הבעיתיות בכדי להוציא מצלמה ולהסריט) הוא עצמו היה צריך להיעצר על שבירת אתיקה רפואית.

 

- היו שם מספיק עוברי אורח- אף אחד מהם לא היה חובש/מע"ר/מתנדב...? זה לא נשמע הגיוני.

אפילו אם רק היה אחד- הרי הוא למד הדרכה- למה הוא לא התחיל להדריך את העוברים ושבים כיצד להציל את הערבי/היהודי?

 

- אחרון: היה אסור לפארמדיק בכלל לגשת לערבי לפני שמשטרה מאשרת שאין עליו חומר נפץ וכדומה. (חוליה ראשונה בשרשרת החיים).

 

ובלי קשר לכל הנ"ל- החוק ההוא חייב שינוי. ומהר.

זה בנאדם בשם דוד חגולי עם כשרון כתיבה ענק והוא מפרסם כל פעם סיפורים מנקודת מבט של דמות אחרת, זה כמובן לא אמיתי.

והוא כתב את הסיפור בדיוק כדי להסביר שצריך לשנות את החוק

לב יהודי אמיתי. פשוט צדיק.
עוצו עצה ותופר... שה' יעניק לו שפע של ניסים ויוציא אותו משם מהר.
איזה יהודי קדוש!

ברור שזה לא אמיתי כמו ששירוש הבהירה. 

(וגם - נראה לכם שפרמדיק היה נשפט ל-5 שנים ולא היינו שומעים על כך????)

וגם אם פראמדיק היה פועל כך הוא לא היה נשפט, לכל היותר ננזף.

ובמקרה המתואר גם לא היה ננזף בכלל אלא מקבל "יישר כוח", כי הציל יהודי. הכלל שנאמר הוא שיש לפעול לפי עדיפויות רפואיות, אך אם היהודי דחוף אף הוא - ברור יש לטפל בו קודם.

משנה כאן עצם העניין, שיש הוראה לא הגיונית שמשמעה הפקרות יהודים ומתן העדפה להציל חיי מחבלים, ויש אנשים שב"ה אין להם לב לטפל במחבלים אז הם עושים את מה שהלב שלהם באמת חושב שנכון וזה להציל חיים של יהודי.
לא משנה כרגע אם הסיפור נכון, ואם כל הפרטים הגיוניים או לא. אני מכירה כמה וכמה סיפורים אמיתיים כאלו, של גבורה יהודית אמיתית.
כן ירבו יהודים כאלה.

אין סיכוי שבית המשפט יקבע מאסר/עונש אחר למטפל שפעל עפ"י התקן הרפואי.

זה לא קיים.

 

ואם כן- זה מעוות וחסר היגיון.

 

ההוראה היא לא מטעם ישראל ואין לממשלת ישראל שום אפשרות לשנות את ההתקנים הללו.

 

(אגב, יש בהוראה הזו המון היגיון. זה שאת לא מבינה זה נושא אחר.)

בית המשפט לא רוקד על החוקים שלך

לא שלי.

(חוק לא תעמוד על דם רעך) קובע עונש של קנס למי שלא הושיט עזרה לאדם שנמצא בסכנה חמורה ומיידית לחייו.

 

כלומר, גם מי שמגיע לזירת פיגוע, ולא מטפל באף אחד, לא יכול להכנס לכלא, לא לחמש שנים ולא לשנה, אלא רק להענש בקנס כספי. ברור שאת מי שטיפל במישהו אחד במקום באחר אי אפשר להכניס לכלא.

 

האם יש חוק אחר לגבי אנשי ארגוני הצלה? לא ידוע לי על כזה חוק, אם מוכר למישהו כאן שיכתוב.

מסתבר, שמד"א יכולים ע"פ חוק, לפטר את מי שמפר את כללי האתיקה שלהם, אם הם רוצים.

 

כי לא הסכמתי להתחייב על פי האמנה הבין לאומית שאטפל בכל פצוע שאתקל בו כולל במחבל במידה והוא במצב חמור מפצועים אחרים.
אני משער שיש עונש חמור מקנס על אנשי חרום מוסמכים.
עם זאת, בהתחשב בעובדה שהכותב מתייחס לפיגוע האחרון זה בהחלט לא נראה אמיתי אלא מוסר השכל וחומר למחשבה

מדא הוא ארגון של היהודים.
והוא אמור לשים את הצלת החיים של היהודים בראש סדר העדיפויות.
ובמדינה הזאת הכי הגיוני שבעולם שיפילו תיק על מישהו שעשה כזה דבר.
ושוב- אני מכירה פרמדיק שזה קרה לו ובשניה האחרונה הסכימו לא לזמן אותו לחקירה על זה.

ולכן הוא מחויב לאמנות הבינ"ל

1. לא צריך להמציא בעיות שאינם קיימות. הבעיות הקיימות מספיק חמורות.

2. לא צריך שאנשי כוחות ההצלה יפחדו מעונשי מאסר, בגלל סיפור דמיוני שמישהו המציא.

ההגזמה אמנם חריפה אך היא במקומה.

את אף אחד לא מעניין שמישהו קיבל קנס ובגלל זה הוא עזה את מד"א לאלתר, 

אבל את כולם מעניין שמישהו נכנס לכלא.

אז אבחר מתוכם סיבה שיש סיכוי שתשכנע אותך.

 

מצד האמת, אין כנראה ביסוס חוקי להכניס לכלא, ואולי אפילו לא לקנס.

בעיני, הסיכוי שמישהו יפוטר בגלל זה ממד"א די נמוכים, והסיכויים שמישהו יקבל על זה קנס נמוכים מאוד עד קלושים.

[מכמה סיבות, אני מתעצל כרגע לפרט, אבל אם תרצה אשתדל לכתוב בהמשך].

אני מדבר על מישהו שיקדים טיפול בפצוע יהודי, בלי לדבר על זה, לא על מי שיעשה רעש מהסיפור ויצא בהצהרות.

 

חבל לקחת את הסיכון שמישהו יתייחס לזה ברצינות, ויטפל קודם במחבל בגלל הפחד שהוא יכנס לכלא.

1.כשאיש מד"א מגיע לזירת פיגוע עם כמה נפגעים, הוא לא תמיד יכול להעריך את רמת הפציעה של כל אחד מהם.

כך שבד"כ זה לא מובהק שהוא נמנע מלטפל בפצוע החמור יותר, אף שהוא ידע את מצבו.

2. רוב האנשים, מבינים שהצלת נתקף עדיפה על הצלת מחבל שנפגע במהלך נסיון רצח.

במילא, הם לא ירוצו להתלונן על כזה דבר. ויעדיפו להתעלם מזה.

3. לא ברור לי שיש בסיס חוקי לקנוס מי שהעדיף טיפול בפצוע אחד על פני פצוע אחר כששניהם בסכנה, מכל סיבה שהיא. (אתה יכול לראות את לשון חוק לא תעמוד על דם רעך בויקיטקסט).

אמנם, מסתבר שאם זה נגד נהלי מד"א הם יכולים לפטר בלי פיצויי פיטורין.

4. נדיר בכלל שמגישים כתבי אישום כנגד מי שעובר על החוק הזה.

 

[אין באמור ייעוץ משפטי, הכותב אינו עורך דין, ואינו מוסמך להעניק ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ].

אמנה בינלאומית כזו, משהו? (חוץ מההחלטה של ועדת האתיקה הרפואית).

מקורס מע"רים

אתה יכול להביא נוסח שלה, קישור אליה, או לפחות את השם בו היא נקראת?

התחייתבי לטפל בכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת ומין ולטבל באדם על פי חומרת מצבו בלי הבדל דת ומין.

 

אני ינסה לחפש בהזדמנות

"לא ארשה לערב שיקולים של דת, לאומיות, גזע, עמדה פוליטית, או עמדה חברתית במילוי תפקידי כלפי המטופלים שלי"?

(מתוך תרגום לעברית של הצהרת ג'נבה של ארגון הבריאות העולמי)

 

אני לא חושב שהעדפת טיפול בנתקף על פני טיפול בתוקף מנוגדת להצהרה הזאת.

והייתי משער שגם בעולם לא נותנים את אותה עדיפות לתוקף ולנתקף, ואם שודד פצע מישהו ונפצע בעצמו, יקדימו את הטיפול בנתקף על פני טיפול בתוקף.

אבל אחרי בירור
הוא לא פאראמדיק
אלא מתחזה!
והוא לא עובד או מתנדב במד"א


אבל עם הרעיון הכללי מסכים מאד!

כאילו זה בתנועת נוע או בצפר או משו כזה...

אבל הרבה מדברים על ההרגשה שמתפללים הרבה על משהוא ובסוף זה לא מתקיים...

מה זה בשבילן תפילה? למה הם מתפללות? מה המטרות של התפילה? וכן על זאת הדרך..

לקום בבוקר לתפילה בזמן ולהיות עייף מת ובככלל לא להצליח לכוון או לקום יותר מאוחר להתפלל יחיד ביותר כוונה.

או תפילה במניין רגיל או ללכת להיתבודד ביער...

1. מות עזרא הסופר.

2. תחילת המצור על ירושלים.

3. תרגום התורה ליוונית.

אני ממליץ לדבר על 3 ועל ההשלכות של זה עד לימינו אנו.

כמדומני.. צריך לבדוק את זה

את יום זה לזכר נספי השואה הקדושים