פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 772)

עם החטיפה של נחשון וקסמן, ועכשיו שיפצרו את זה לעילוי נשמת הקדושים..

לו שיקנה למ אז הוא יוכל את חושבת??

מצד אחד בעד כי זה הצלת חיים ו'כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו'...
ובעיקרון זה לא מהווה יותר מידי סכנה לתורם...
מצד שני לא כי בהתחלה את לא יודעת למי את תורם, וזה בעיה כי לפעמים יש ברשימות המתנה להשתלות כליה גם ערבים או גויים בכלל..
ואני אישית לא רוצה לתרום למישהו לא יהודי..
אלא אם כן את יודעת על מישהו שצריך והכל מתאים אז כן..

שלוחי מצווה אינם ניזוקים.. וזאת מצווה ענקית. רק תחשבי על הערך הענק שמתווסף לחיים כשאתה יודע שמישהו בעולם הזה חי בזכותך.. פתאום החיים מקבלים הרבה יותר משמעות. אני בע"ה מתכננת לתרום כשאגיע לגיל המתאים..

חוצמזה, זה עלול להסבתבך ולהגיע עד כדי אי ספיקת כליות של התורם בעצמו...

זה לא מפחיד?

אז מה????
פחד יש תמיד מכל דבר לא מוכר
יוני נתניהו אומר ב"מכתבי יוני"שהצניחה הראשונה היא הכי קשה אתה לא יודע למה אתה הולך
והרגע הכי קשה זה לקפוץ ראשון כאשר יש אור ירוק השניות האלה הם הפחד בהתגלמותו
רוב הטעויות נעשות שם מפחד ויוני מסביר שבשביל להיות הכי טוב לא מפחדים-קשה אבל אפשרי כי כשאין תרוצים -יש תוצאות
יש לרב קוק מאמר באמת יפה על הפחד בספר אדר היקר
"הפחד הנפרז (=המופרז), הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות בחתירתו אשר יחתור מתחת ליסודותיהן להגזים ששם צפונה רעה תחת הטוב הגלוי. מקור כל חולשה, כל רפיון חומרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו. הוא יאיים על האדם שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו - שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה - עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע."
הפחד משתק את האדם אז בשביל מה
אין עניין בפחד הוא מנטרל כוחות גדולים שטמונים בך
ולכן אין פה שאלה של פחד לגבי אי ספיקת כליות 
תסתכלי באחוזים ותביני שאם הכליות תפקדו לפני הם יתפקדו אחרי 


 

ואתה מצחיק עם החתימות שלך

אני מנחה שיש גיל מסויים שממנו אפשר לתרום- כמו שנגיד לתרום דם אפשר מגיל 18.. אני בת פחות מ18 ולכן נכון לשנים הקרובות זה לא כ"כ רלוונטי.

ובטח שזה מפחיד! אבל אני מאמינה שמי שאמור למות- ימות ולא משנה איך. זה כבר קבוע למעלה.ואם נמות- אז?? (אני לא מפחדת למות.. אני בן אדם מוזר ואני ודעת לזה..) גם במותך השארת חותם בעולם של בן אדם אחר שחי בזכותך.

ד.א,

מישהו יודע אם יש לזה איזה איסור הלכתי?

שלום לך גישה מעניינת לחיים!

אנחנו לומדות את זה עכשיו בתושב"ע...בגלל שזה לא פוגע באדם שלוקחים ממנו כליה אין בזה שום בעיה הלכתית וזה מצווה להציל חיים וכמו שכבר כתבתי "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו"

גישה מעניינת לחיים היא לאו דווקא פחות טובה מהגישה הסטנדרטית.. לא?

מצווה ממש גדולה "מי שהציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו"
 

על אף שאני עצמי חוששת מזה...
אי אפשר לדעת אם בסופו של דבר אחת מהכליות תפסיק לתפקד בגיל מבוגר והתורם ישאר עם אפס כליות תקינות.

זה בדיוק הפחד שלי..

הוא לא יעזוב אותך ככה לאנחות. מי שעושה מצווה (ועוד גדולה כמו זאת,) לי האמונה שלנו היהודים (תקנו אותי אם אני טועה) לא ניזוק.

ולפעמים אתה יודע למי אתה תורם...

יש לי קרוב משפחה שתרם לאח שלו כליה...

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f333

ואם זה לא נותן לך להיכנס תבקשע מהמנהלות שיצרפו אותך..

http://www.inn.co.il/My/PrivateBox/#0
תכתבי מסר ל- ניהול בת מלך! - ככה תכתבי בדיוק והיא תענה לך, לוקח לה כמה זמן לענות בד"כ

להשוות בין הדרכה לגרעין לדעתי ..

בהצלחה נשמה !!

אם שתיהם היו במקום אחר אז ברור לי שהייתי הולכת להדרכה, אבל הגרעין הוא בסניף שלנו ויש עינין קודם לדאוג לו...

למה לדעתך הדרכה?

 

דווקא בגלל שגרעין צריך חיזוק בזמן האחרון צריך כמה שיותר גרעינים פעילים.

אני הייתי בגרעין והיו לנו פרוייקטים מדהימים (שכללו בתוכם אגב גם תפקידי הדרכה)

עיקר העשיה של תנועת הנוער זה הגרעינים אז אם אנחנו רוצים להוסיף עוד משמעות לתנועת הנוער,

צריך להתחיל לפעול.

אם את חושבת שאת מסוגלת להגיע לגרעין ממקום של התלהבות ומרץ-לכי על זה,ז משמעותי לא פחות מהדרכה,

ולחלק האנשים זה אפילו מתאים יותר.

(-אבל אם סתם תתבאסי ותחשבי לה לא הלכה להדריך,חבל בשבילך כי תעשי הרבה יותר ממקום שמח.

אז אם את באמצת לא יכולה לראות את עצמך בגרעין, תלכי להדריך...גם זה מאד חשוב במיוחד אם הם כל כך צריכים...) 

וראיתי ששאלת מה יותר חשוב-

שניהם חשובים,רק תהיי שלמה בבחירה שלך.

 

הם... וואי זה חתיכת זכות..
תתפללי על עם ישראל ! ;)

הייתי שם כבר הרבה פעמים.

זה מדהים, אין בכלל ממה לפחד.

תהני

תשמחי אני גם ממש רוצה ואני מקווה שזה יקרה

אתם לא מבינים איזה חוויה זה!! 

 ממליצה לכולם!!

בס"ד

 

איך היה?

חיזוק יפה מאוד, מאוד אהבתי... 

אבל אני יודעת שהיו מבין גדולי הפרשנים שלמדו מתמטיקה (למשל רמב"ם וספורנו). אם אני לא טועה לרמב"ן יש אמירה בנושא אבל אני לא מוצאת אותה.

 

 

סה"כ היה קריר- נעים אתמול.

חזרתי בלי כמה אצבעות ברגליים..

אל תגזימו, לא היה לי קר בכלל עם סוודר, אפילו שהייתי עם טבע פתוח..

בס"ד

 

אם את באה ותסחבי גם את פינג אולי אני אפילו אבוא גם

בטח שאבוא אם אתן באות

אתן החברות הכי חמודות שלי

אז שתיכן באות |מציב עובדה|

עכשיו אני רק צריכה לבדוק אם הסניף ישחרר אותי

בס"ד

 

עני עירך וכאלה לא ננטוש אותם לבד בחג

שיהיה!!!!!!

בעז"ה אבוא  

אנחנו מהממות, וסבבה והכל..
אבל שמחתורה הם צריכים להיות הגרעין החזק.

מוזמנות לנדב כאלה אא"כ בנים בא לכם להיות נחמדים ולנדב את עצמכם

ואני צריך לבחור בין שמחתורה עם הישיבה או הפורום.

בנתיים זה לא ממש דילמה

ידוע שבנות יותר זורמות עם תכנון מראש, יותר זורמות עם התנדבויות פורום ויותר זורמות עם תעסוקה לשמחתורה [אין לנו בעיה של ישיבה וזה]

 

המטרה היא לשמוע פה גם את הקולות של הבנים. תסנן את כל התגובות בנות

יש ישיבה ולרוב העולם גם סניף\חבב
אין מה לעשות לכל אדם נורמלי עדיף להיות עם החברים היומיומיים בחג ולא עם אנשים מהיכרות וירטואלית או קצרה ממפגשים

אנשים חמודים מן הפורום נוער וגיל ההתבגרות

או בקיצור נוגה

מארגנים התנדבויות למיניהם

בכל מיני מקומות וכל מיני תחומים...

תנסי לבוא פעם, זה מעניין

אין מה לעשות בנים תמיד נמצאים בישיבות....

בס"ד.

 

במידה וזה יהיה בבית שמש כמו שנ"ש..

אבלרק אם אני לא אלך אם אחד מהחבבים שלי.

יענו לנסוע לראשל"צ בלי בנים כל אריאל בנות- זה מזה גרוע... אבל חמודות שהן משקיעות. לפעמים אריאל זה כל כך דוס שזה מרגיז! אבל מה לעשות שזה החב"ב שאני קשורה אליו ביישוב? וחוץ מזה, שמחת תורה בישוב זה פחות מעניין לדעתי אז ניחא...

על אנשים שמשקיעים מאוד.

 

וזה לא חבל שאריאל דוסים, אבל זה ממש ממש ממש לא הדיון פה.

אני חושבת שחברה שלך נהגה יותר נכון.
היא לא צריכה להתערב במריבות שבינהם.
ועם כל הכבוד לאמא, ילדה לא יכולה לחנך את אבא שלה ולומר לו "תתנהג יפה ותבוא אח"כ".
היא בת שלו. ולחנך את ההורים זה היפוך יוצרות.

לגבי ההורים, המצב נשמע קצת מורכב, אנחנו לא באמת יודעים מה הולך שם.
אבל אני חושבת שבכל מצב יש בעיה גם עם האמא.
קצת לא ראוי להוציא את אבא מהבית בשל איזו סיבה, הוא לא הילד הקטן שלה.

זה שהוא נדבק לאמא ואמר לה "די די" זה לא נשמע כ"כ חמור בשביל שיקראו לו נודניק.

יש פה משהו שהם צריכים לפתור בינהם.
להרגשתי האישה קצת שולטת בבעלה (שוב סוג של שינוי יוצרות. - זה לא צריך להיות גם לא מהצד שלו. הם לא ילדים האחד של השניה).
אם ההורים רבים מכות, בתור בת הייתי מערבת מישהו בוגר שיראה מה אפשר לעשות.
אולח לדבר עם דודה, סבתא ויעזרו לה איך שאפשר.

לגבי החברה, הדבר היחידי שהיא יכולה לעשות לענ"ד, זה להגיד שמאוד קשה לה עם היחס בינהם, והיא מעדיפה שאם הם יכולים- שלא יערבו אותה.
גם אם היא רוצה לומר משהו לאי מי מבינהם, שלא תגיד כחינוך ובככס או משהו, אלא בתור בקשה *בשבילה* (ולא בשביל לעזור לצד השני)

ככה לענ"ד...
בהצלחה

וכשהאמא בוכה מצער (באמת עצוב..) אז מה, שתנחם אותה? שתעזוב?

 

כאילו, אין מושג מה לעשות! אויש זה נורא.

אבל שתזכור שהיא לא באמת יודעת מה קורה בינהם.
ושלא תיקח צד לכאן או לכאן.

מסכימה שצריך לערב מישהו מבוגר והכל, רק אני תוהה אם משפחה זה הקרבה הנכונה- אחרי הכל, אם הסבתא היא אמא של צד אחד, היא החמות של הצד השני, ולפעמים רב הנזק על התועלת....

בס"ד.

להיות חלק מהריבים שלהם. הם רבים-שיריבו בינם לבין עצמם. היא ב-ח-ו-ץ. שפשוט לא תשים לב לריבים. ושלא תכניס כלום ללב. כאילו הם אויר.

לדעתי הילדה צריכה לפנות לדמות מקצועית שבקרבתה- יועצת ביה"ס, עובד סוציאלי מהיישוב/ העירייה,

או דמות בוגרת ויציבה שיש לה אמון בה והיא מרגישה שתדע להקשיב, משתי סיבות:

א. כי זו מציאות קשה לחיות בתוכה, זה גדול עליה לגמרי וכדאי שמישהו ילווה אותה

ב. כדי לכוון את ההורים שלה לעזרה.

 

בכל אופן- לא להשאר עם זה לבד!!! זה לא נורמאלי בכלל בכלל! -מכות, לנעול את הדלת,,, 

זה מעיד על יחסים ממש לא טובים.

 

הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא, עדכני אותנו!

 

הילדה צריכה לפנות למישהו מבחוץ - עובד סוציאלי או יועצת בבית הספר כדי לספר ולפרוק באוזניים של מישהו מוסמך. זה גדול על נערה לפתור לבד סיפור כזה.

אבל אני לא מסכימה שזה התפקיד של בת להפנות את ההורים שלה לעזרה.

התפקיד שלה זה לגדול בתוך כל הבלגן, ועם עזרה מבחוץ לדעת מה היא צריכה לעשות כדי שבבית שלה בעתיד בעזרת השם הכל ייראה אחרת לגמרי.

(זה קל להגיד 'אצלי יהיה אחרת' אבל אם אין דוגמא אחרת, בלי כוונה מחקים שוב את מה שראו. ולכן כדאי מישהו חכם ו'מבחוץ' כדי לעזור לנערה לבנות את האישיות שלה טוב ונכון, ואז בעזרת השם אצלה בבית יהיה באמת חיים יפים יותר.)

בהיותי מחנך בכתות יא יב' הגעתי בוקר אחד לכיתתי, ומשום מה לא שרר שם שקט מיוחל. אמרתי להם כך 'חבריא הבוקר היה לי דין ודברים עם רעיתי (לא היה ולא נברא) באתי לכתה כדי להרגע. עקב יחסים טובים שהיו לי עם הכתה אמירתי הועילה פלאים. הכתה השתתקה משום שסברו כי  אם המחנך מבקש מהם שירגיעוהו מעריך הוא אותם .

  לגבי אותה נערה, סבור אני כל מורה ששם לב כי אחד מתלמידיו אינו רגוע מ הדין שידע מראש כי הורים רבו ביניהם וכיוב'

נועם והודיה-ממש תודה.זה היה טוב מה שהצעתן!

עינת,וגם נועם-זה לא באמת ככה תמיד,וגם לפי מה שהבנתי לא כל פעם זה ככה (מריבות ולנעול ת'דלת) אז לא יודעת.ונראה לי יהיה קשה לשתף מישהו כמו יועצת או עובדת סוציאלית.אבל נראה..תודה!

וDvorW-תודה גם

משה,יפה..תודה.רק באולפנא היא כן רגילה,לא ממש רואים שהיא לא רגועה..

 

בקיצור תודה לכולכם