בס"ד
מחזקת את מה ש*בננית* אמרה,
ה' לא ישאל אותנו למה לא היינו משה רבינו/הרב קוק/החברה צדיקה שלנו/המורה האהובה/ השלם--
אלא למה לא היינו אנחנו. אנחנו צריכים לעשות חסדים ולהיות אנשים טובים ולקיים מצוות, אבל בנוסף לכך הייעוד שלנו זה לקיים את השליחות האישית של כל אחד, אחד יקייםנאת זה דרך מוזיקה אחד דרך הוראה אחר דרך ארגון חסד.
ואיך יודעים? לכו לפי הלב.
ה' נתן לנו 'מצפן פנימי' שבעזרתו אנחנו מוצאים את התיקון שלנו כלפי עצמנו והשליחות שלנו כאן בעולם.
לדוגמה, החסרונות שלנו הם מצפן די טוב שמורה לנו מה אנחנו צריכים להתמקד בעצמנו, מהי עבודת המידות שהוא צריך לעבוד עליה
ונטיות הלב הם מצפן מה אנחנו באנו להביא לעולם לתקן, כמובן בנוסף למצוות התורה.
והכשרונות, התכונות החיוביות והסביבה המשפחה החברים הם הכלים שיעזרו לכם לעשות את זה.
לדוגמה זמרים שחזרו בתשובה,
או תלמידי ישיבה שאוהבים מוזיקה והם גם טובים בזה, לדעתי זה בהחלט יכול להיות מימוש של הייעוד להיטיב בעולם.
כן, תרבות כגון מוזיקה, ספרי עיון, ספרי מעשיות, איור, צילום, משחק, וכ' בהחלט חשובים.
לדעתי זה לא ביטול תורה או דברים בטלים,
בעיקר אם זה בשימוש תורני, כגון הופעות בעלות תוכן יהודי, ספרי עיון תורניים- הלכות, הגות, הדרכה, ייעוץ ועוד. ספרי מעשיות- סיפורי מוסר השכל, ביאור הלכות/רעיונות/מעשי חכמים וכ' לקטנטנים(קומיקסים), תחרויות צילום תורני, שירים שנכתבים בהשראת התנ"ך/שיעור תורה, אופנה, בגדים מעוצבים ויפים אבל גם תורניים, סטייל המתנחלות (מהכיוון המושקע), שוק המטפחות ההולך וגדל, כל אלה הם משהו מאוד חיוני, לדעתי, לקיום חיים תורניים יהודיים 'מלאים' ןעשירים.
כך אותו דבר עם שאר הדברים,
יש סיבה שמישהו נמשך יותר לעבודה מול קהל ואחר מעדיף את השקט,
שלאחד כואב שיש אנשים בלי בית למרות שלרוב האנשים כואב על זה, אבל לו כואב באופן מיוחד,
או שלאחד כואב הפירוד והפירוק של העם מכול דבר אחר,
אז כנראה ששם זה ייעודו.
קיצר. הבנתם
