פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 808)

כמובן זה תלוי בגיל ואיפה את/ה גר

אבל בטרמפים יש מימד סכנה נוסף של חטיפה שעל ידיה תהיה לערבים אפשרות סחיטה של המדינה...

נק' למחשבה

אבל יש נגיד הרבה משפחות חרדיות, מאמינות בקב"ה שה' ישמור חסר להם הרבה, והן מתחת לקו העוני, אז? 

לא באמת שואלת..

שלקחו את העניין של "פת במלח" ו"מים במשורה" כאילו זה האידיאל אבל זה לא!

 העניין הזה בא רק לנחם את אותם אנשים שאין להם..

אבא של אייל הי"ד- אוריאל

לא הבנתי איך הכוכביות וסימני הקריאה עשו משו

אבל אי אפשר לדעת...זה משנה בכלל?!

לעניות דעתי אם יתפסו אותם לא יחסלו אותם אלא יביאו אותם למשפט יכלאו אותם וישחררו אותם בעסקה הבאה..

כמו שקורה לכל המחבלים הרוצחים במדינת ישראל...

ממש רוצה לקוות שהפעם זה לא יקרה...

אלא את עצמך!! סיסמאות כאלו של  - לשנות את העולם, להפוך את העולם לעולם טוב, הממשלה מושחתת וכדו',

לא עוזר לנו!!

ברגע שאת, ואני נשתנה, נוכל לשנות לאט לאט..

בהתחלה אותי, אח''כ תמשפחה, תשבט, תכיתה.. וכו!!

תעשי משו שישמור על האחדות - לכי לחיילים ששומרים עלייך, ותעודדי אותם.

לכי לבן דוד ודברי איתו.. לא צריך ללכת כ''כ רחוק..

בואו נשמור על הסיסמא - האמיתית..

עם ישראל חיייי!!!!

את מה לשנות???

אתמול דיברנו ביישוב על זה, שאם היינו מבינים בחיבוקים אז זה לא היה ככה - בטוח,

אבל מה לעשות - אנחנו עם קשה עורף, מבינים רק בכאפות..

סטירה מאבא - זה כואב, אבל זה נועד לעורר אותנו..

וחוץ מזה מי אמר שזו הסיבה שהקב"ה הביא לנו ראת הקשיים?!

אנחנו לא יכולים לדעת חשבונות שמיים.

זה קשה,נכון אבל צריך להתמודד

יש אנשים שיעשו את זה ע"י גמירת מעיין הדמעות שלהם אבל יש כאלה שיקומו ויזיזו משהו! שישנו ,שישמיעו את קולם !

אפשר לשנות המוון דברים!

ובקשר לזה שאנחנו חוזרים לשנאה... באמת צריך להזיז משהו.. 

מה אפשר לעשות??

סתם דמיונות.

אלפים בכותל- וראיתי שם הרבה סוגים, כל הדאגה של כולם, העצרות שהתקיימו--- זה לא אחדות??

זה גילוי אחווה בנקודות משתופות.

ולא אכפת כשאמרקאי לדוגמה?

גם אחדות לגמרי אין פה אבל זה בדרך..

זו היתה התעלות מעל כל המפריד למען דבר גדול ומאחד...

חבל שלא כולם רואים את זה..

זהו אתה בבית אז הכול בסדר???אבל כשהם לא בבית לא אכפת לך???מה הקטע שלו אני לא מבינה לא אותו ולא את אבא שלו אם זה היה כול כך חשוב לא הוא היה אומר משו גם אם אבא שלו הכי שמאלני בעולם!!!!

לו..כי גלעד לא במיטבו..

בסדר?! ועכשיו המחבלים האלה הלכו והרגו 3נערים חפים מפשע!

אתה לא מוחה?

אני לא אומרת שזה אשמתו ששיחררו ת'מחבלים אבל איפה הראש? מה הקטע ?

זה ששיחררו אותם ,נתן להם להרים ת'ראש... 

ומי שסובל זה אנחנו!

ילדים בגיל שלנו נרצחו ...

בגללו השתחררו מחבלים רבים שחזרו לטרור!!!

מה ציפית שיגיד???

אני בטוחה שכמו הרוב המוחלט של האזרחים במדינה גם הוא עצוב וגם הוא דאג במשך השבועות האחרונים,

אבל זה שגם הוא היה חטוף ממש לא מחייב אותו להוציא את עצמו לתקשורת.

ב"ה...ולא היה רוצה לעמוד...

דווקא הוא הכי הבין אותם...

אבלל את צודקת, זה לא הזמן להפריח האשמות... וזה לא מה שיעזור

רק שאני אישית הייתי מצפה שיגיב 

בואו לא נגזים.

אני בטוחה שאכפת לו, אני בטוחה שגם הוא, בדיוק כמוכם, גם דאג וקרא כל רסיס מידע שהתקשורת פרסמה, וגם הוא הי עצוב כשהודיעו על רציחתם.

ברור. ב-ד-י-ו-ק כמו 90% מאזרחי המדינה (אאכ מחשיבים גם תערבים..) ומי שזה לא ברור לו - יש לו בעיה רצינית בהסתכלות שלו על עם ישראל.

א-ב-ל. צריך להבין שהמצב שלו כרגע מורכב - גם מין הסתם מבחינה נפשית בכללי, ובטח עכשיו אחרי החטיפה הזאת. 

וגם המצב שלו שונה.. תחשבו כמה רגשות אשם בטח יש לו.. על מזרחי, על זה. אפילו אם זה לא קשר ישיר. מין הסתם הוא מרגיש אשם קצת..

גם זה שהוא ניצל והם לא..

אני בטוחה שהוא שמח שהוא בבית - אני לא בטוחה עד כמה הוא שמח על זה שהמחבלים השתחררו. 

אל תשפטו אותו. אני יכולה להבין אותו ב100%. גם לי זה הפריע. אבל אני לגמרי מבינה אותו...

הוא אדם פרטי,ולא אישיות ציבורית,הוא עבר דברים קשים מנשוא וזה לא פשוט לצאת בהצהרות במיוחד שהוא לא אישיות ציבורית לענ"ד.

יתכן שאם היה מרחב זמן גדול יותר הייתה איזה שהיא אמירה או השתתפות שלו בעניין כמו בעצרות וכו'.

דווקא בעניין של פולארד הוא השתתף ודיבר אם אני זוכר נכון,השאלה שלי היא למה את מצפה שהוא יגיב,מה הוא יכול להגיב ומה המשמעות של תגובה כזו בעיניך ? ,אני חושב שכפי שאמרו בודאי גם הוא כאב את כאב עם ישראל,במיוחד מהמקום שלו.

כמובן שאין לדבר שום קשר ללגיטמיות של עסקה כזו או אחרת או לא,שהרי הוא בכלל לא צד בעניין ולא היה בעל בחירה.

הבנאדם היה חמש שנים חטוף..הוא לא רצה את הפרסום ואת כל הטררם...

הוא בסה"כ רוצה לחיות את החיים שלו כמו כל בנאדם אחר שאף אחד לא מכיר אותו.

הגיוני לא?!

והוא גם שמאלני...אז לדבר על חטיפה שקרתה בשטחי יהודה ושומרון?! כנראה לא מתאים לו..מבחינתו הרי הם לא היו אמורים להיות\ללמוד\לגור שם..

הוא אומנם לא הגיב בפובמבי, אבל דודה של גלעד שער זיכרונו לברכה אמרה שהוא התקשר למשפחות עוד בימים הראשונים

איפשר לדון אותוו!!אפחד ממנו לא הגיע עוד למצב שהוא היה בוו..

אני בטוחה שכואב לו כמו כולנו ויותר.

אבל הוא ממש לא חייב לצאת מהכרזות ולצרוח את דעתו.

הוא בסך הכול בן אדם, הוא ממש לא חייב כלום. 

אם הוא היה עושה את זה- וואלה כל הכבוד, אבל הוא לא חייב.

מה את רוצה שהוא יעשה זה שהצילו אותו ושיחררו אותו מהשבי לא אומר שהוא מחויב לזעוק ולעשות מהומות יותר מימך

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t650357#7238035

אני לא נוסעת הרבה באוטובוסים, אני לא צריכה ב"ה ולא קונה תרופות, אני לא מתדלקת ואני לא עושה קניות..

אז איך אני יכולה להתמודד בחיי היומיום? לא בדברים הגדולים..

כי בעצם צריך להמשיך לחיות כרגיל, לשמוח ולצחוק עם חברות, ללכת לטיולים וכו..

ובמקביל לא לשכוח אותם.. זה קצת סותר..

את בוכה כל יום על כל החיילים שנהרגו במלחמות? על הצדיקים שנרצחו סתם ככה כי הלכו ברחוב? או אכלו במסעדה?

ה' עוזר לנו והוא משכיח את הכאב.גזרה על המת שישכח מן הלב.

זה עובר. לא צריך לחיות עם זה כל החיים. טוב להם,וזהו. הלוואי שאזכה להגיע למה שהם הגיעו.

שלושה ימים לבכי, ושבע למספד, ואח"כ חודש ושנה וזהו. יום אחד בשנה מזכירים אותם. לא צריך יותר מזה.

ה' יודע מה עושה לנו. והוא כ"כ טוב ומרחם שהוא בכוונה עשה לנו ככה. ההלכה והיהודות זה הדבר הכי נפלא ובריא שיש

זהו?! יחזור לחיים רגילים?!
לא צריך לזכור אותם??!

לא צריך לזכור את זה ולא להמשיך כאילו לא קרה כלום!?

השלימה, לתת מטבע לצדקה.

לוידת מה.

תבכי, תעשי הפסקה קצרה מהבילויים בחופש, אבל תמשיכי.

אנחנו לא יכולים להשאר בזה. זה גדול עלינו

משיכים להאמין בה' יתברך, שכל מה שקורה, כל מה שהוא עושה, זה בשבילנו. רק בשבילנו. גם אם קשה לנו לראות את זה..

מותר ליפול, אבל צריך גם לדעת לקום אחכ..

בוכים. מתפללים. קורעים את השמיים. מותר לבכות. אבל בבקשה, בשביל העם שלך, בשבלינו, לא להישבר.. 

להמשיך בחיים. להראות לנבלות האלה שהם לא שוברים אותנו.

שאנחנו ממשיכים לחיות היבודה ושומרון. שאנחנו ממשיכים לקחת טרמפים. שאנחנו ממשיכים לשמוח ולהתפלל ולהאמין.

היום זה יום שצריך להשתמש בכל הכוחות שיש לנו. כולם. ולעלות איתם, בעז"ה.

זו דעתי.

ובאמת שכל הסיפור הזה גרם לי לפחד..

אני ממש אוהבת לסוע בטרמפים, אני העדפתי טרמפים על הסעה לאולפנה..

אבל אחרי המקרה אני ממש מפחדת.. למרות שאני נוסעת רק מהיישוב עם אנשים שאני מכירה..

אתמול נגיד תפסתי טרמפים ואז איזה אותו עצר והיה שם איש ואישה בני חמישים כזה.. לא דתיים, לא מהיישוב..

שאלתי לאיפה הם מגיעים, והם אמרו לי וזה לא עזר לי.. אז אמרתי תודה והאוטו המשיך לסוע כמה סנטימטרים, פתאום הוא נעצר, שניהם יצאו מהאוטו והלכו כזה אחורה.. לכיווני.. כמעט חטפתי התקף לב.. אחרי כמה שניות גיליתי שהם החליפו מקומות..

כאילו עכשיו כל דבר הכי קטן שקורה ישר עושה לי כזה משו ומפחיד אותי..

ובד"כ אני בנאדם חזק בדברים האלה.. אני כאילו "המתנחלת" של השבט.. שבעד מאחזים וזה..

ופתאום הכל מפחיד אותי..

מקווה שהייתי ברורה..(:

התפללנו, הוא החליט שלא.

ואנחנו לא מתייאשים. רק מתחזקים.

וסליחה שהתפרקתי לכם פה...

הלוואי ונכתוב רק בנסיבות שמחות.

כאילו ה' שם לי חומת מגן

כי אם לא אני פשוט אתמוטט או אתפרק או אתעלף או משהו בסגנון

רק מאיפה יש לך את הכח הזה?! מאיפה??

אני מפורקת

כל הכבוד

הלוואי על כולנו

להאמין שהם לידו, זה הדבר הכי מנחם כרגע מהכל.

אתם שואלים אותי מאיפה הכוח? שמעתם איך דיברו המשפחות??

ומה איתנו?!?

מה אנחנו??

אנחנו אלה שסובלים!!

לנו קשה!!

קלעת בול

אני חושבת ותכל'ס-

למה מוות נחשב דבר כ"כ נוראי?!

ה' רצה אותם לידו!!!

טוב להם!!!

קצת געגועים אבל לא יותר מזה!!

למה כולנו בוכים כל היום בגלל זה?!

ה' תעזור!!!

חשבתי שזה רק עניין של זמן-ושבטוח הם יחזרו!!

למה ה'?!!?!

שלנו עכשיו הם חסרים. ולעולם חסר נשמות צדיקות שהיו פה עם מסוגלויות ענקיות לתקן ולהשפיע. אבל אולי ההשפעה הכי גדולה שלהם, זה כואב אבל זה המוות שלהם. מה הם עשו לנו! וזה הרבה יותר כואב כי אנחנו מרגישים שהיתה כאן התאחדות עצומה, ומה שחיבר וקישר בין כולם כר לא איתנו.

נכון. ה' רצה אותם לידו. להם טוב עכשו.

אבל מצידנו- אלה שבחיים, חסרות הנשמות הקדושות האלו בעולם.

הם חסרים!

ומזה "קצת געגועים?!" אי אפשר אילו להכיל את הכאב של המשפחות, של החברים ושל כל מי שהכיר.

תחשבי כמה את בוכה וכמה את כואבת כשאפילו לא הכרת אותם.

אז כל מי שהכיר.

אבל כן. הזמן הוא רופא.

מקווה שהובנתי.

בכ"ז ממש צרם לי.

צריך לחשוב גם עליהם,

מן הסתם להם לא עצוב עכשיו,

זה רק אנחנו כי אנחנו מתגעגעים.

אבל, עוד משהו .

אם הם היו חוזרים עכשיו, הביתה,

אל המשפחה המצומצמת ואלינו-אל כל העם שהפך להיות סוג של משפחה.

מי אמר שהם היו חוזרים בסדר?

אתם יכולים לחשוב מה 18 ימים אצל מחבלים יכולים לעשות לבנאדם??!

(מאמין, מדהים וענק ככל שיהיה..)

יש אנשים שממלחמה לפני עשרות שנים לא חזרו לעצמם,

אני בטוחה שאלו נערים מדהימים, אבל אני לא בטוחה שאחרי התעללות כזאת אפשר לחזור לשפיות,

טראומה כזאת תמיד תישאר.

בנוסף לכאב שהם לא איתנו,

עצוב לי מאוד המצב הזה,

שמחבלים יכולים לקחת אחים שלנו ו'פשוט' לרצוח אותם!!!!

באיזו רשות הם עושים את זה, למה אין להם פחד לרצוח נערים במדינה שלהם כשהם בדרך הביתה????

אין לי מה להגיד יותר!

מי שרוצה אותי באישי- אני שם

תבררו את כל הפרטים במסרון למספר שצורף, אני לא יודעת כלום...

למה להעניש את כל הערבים??

זה סתם יגביר את השנאה!!

רק חמאס עשו את הפיגוע לא כווווווווווול הערבים!!!!!

השאר חפים מפשע, הם לא עשו כלום.

אה,

חוץ מלפרנס את החוטפים.

ולהפריע לצבא בחיפושים.

ולכבד ולחזק את משפחות המחבלים.

ולשבש את המודיעין.

ולחגוג את החטיפה.

ולחגוג את הרצח.

ולהאדיר ולהעריץ את שני חיות האדם האלה, ולשחזר ולהתגאות במעשים שלהם...

להמשיך?

אני חושבת שהמסר מובן. החברה הערבית היא חברה חולה, שמקדשת שפיכות דמים ושגיבורי האומה שלה הם רוצחים מהדרגה השפלה ביותר.

החלום של כל אמא ערביה הוא שבנה יהיה שאהיד. השאיפה של כל ילד ערבי היא לשפוך כמה שיותר דם יהודי. או לפחות לתמוך ולממן כאלה שכבר עושים את זה...

מבחינתי, לכולם יש חלק ברצח הזה. כולם בני מוות.

למנוע מיהודים לפרנס אותם זאת החובה המינימלית שלנו..

וגם את החיילים הנחו לחפש גופות..

ברכב השרוף היה כדור עם דם של גיל-עד

משמידים אותם, אז זה היה סימן שהם התחילו להתפכח..

להרוס בית של מחבל זה לא מספיק.

מספיק...

את כמות המחבלים שיוצאים מאותו אזור/כפר.

רק מגדיל את השנאה!!

כאילו רק המשפט צריך תיקון.

שנאה לעולם תהיה.

הבסיס לשלום, זו המלחמה.

מלחמה לא בדיבורים.

במעשים

בהחלט יש התעוררות מסוימת, בעם ובממשלה,

אבל אם אנחנו לא נפעל כדי לשמר אותה היא תדעך כמעט מיד לאחר השבעה.