פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 849)

תם טללם

יש לכם שם מקורי להציע לפורום משחקים חידות וסקרים?

תשלחו תכתבו בשרשור או איך שבא לכם (רק שיגיע אלי...) 

השם שיבחר יהיה השם של הפורום החדש ישן.

[אני לא יכולתי מכל מיני סיבות]
בבקשה-
אתם מכירים את הכללים וזה...
תשתתפו
תתנהגו יפה
יש מספיק פרקים לכולם

אני אצרף את עצמי בהמשך.

תודה לכולם ולפותחת המקסימה! תבורכי מפי עליון בכל דמיטב לעבודתו ית'!!

אם אפשר להתפלל מחר להצלחת יהודה בן תהילה..

מחר החידון וזה...

תודה רבה

בס"ד

שלום

אפשר לראות בפורום שלנו וגם בפורמים כאלה ואחרים שרשורים של הקשבה התמודדות וכ'ו .

חשבתי למה שלא היה פורום שיתן את המענה ,

מקום אחד שירכז את הנושא !

בפורום חברים מקשיבים יכולו לכנס כולם בנים בנות  בלי קשר לגיל  פשוט להיות שם ולהקשיב לחבר'ה ,

ברור שהפורום לא יתמקד רק בדברים שלילים אלא גם יתמקד בהצלחות ונסיון של החבר'ה מפה

לדעתי זה יכול להיות נחמד

מה דעתך?

(זה רעיון התחלתי הכל עוד פתוח )

אז ככה..עוד חודש (פחות) ישלי יומולדת (17)

אינלי רעיון אפילו מאיפה להתחיל.. אני צכה רעיונות

הבעיה הראשי:מקום- בבית שלי-..

בבית של אחיות שלי- 

להשכיר לופט\ מסעדה\מקום סגור לפחות 2000 ש"ח (שזה בטח שאין ליX_X )

ואני גם צריכה רעיונות לדברים שווים במחירים שהכיס שלי לא יפשוט רגל..  (כמו: אוכל, קישוטים, מוסיקה- כל מה שעולה לכם לראש)

פשוט מיואשתת.. עצות\רעיונות יתקבלו בברכה

אני צכה להעביר בשבת הקרובה פעולה למדריכים...

רעיון?נושא?משהו?משחקים?רציני?לחזור לילדות?להשחף כמה שנים קדימה?

מדריכות אהובות שבסניפנו המהמם אל תקראו ת'שרשור בקשה!

משיעור של הרב יוני לביא.

שאלה ששאלו רב באוסטרליה ניראה לי..

שאלה: למה היהדות כל כך עסוקה בפרטים קטנים ובלתי רלוונטיים, כמו כמה מצה בדיוק צריך לאכול בליל הסדר, איזה כלי חלבי ואיזה בשרי, איך לקשור את שרוכי הנעליים שלי. לי זה נראה כאילו היהדות מזניחה את העיקר כשהיא נתפסת לקטנוניות. לזה היהודים קוראים רוחניות?

(כבר שלחתי לך שאלה זו לפני שבוע אך לא נעניתי. אולי סוף סוף קיבלת שאלה שאין עליה תשובה?!...)

תשובה: שלום לך.

מעולם לא טענתי שיש לי את כל התשובות. הרבה שאלות הינם מעבר להשגתי. אך האמת היא שעניתי לך ואתה קיבלת את תשובתך. כשקיבלתי את שאלתך תיכף עניתי לך, והעובדה שלא קיבלת את תשובתי היא היא התשובה לשאלתך! ראה, השבתי לך, אך כשכתבתי את כתובת הדוא"ל שלך לא הוספתי נקודה לפני המילה com. סברתי שתקבל את הדוא"ל גם ככה, שהרי סך הכל חסרה רק נקודה אחת קטנה. זאת אומרת, זה לא שכתבתי את שמך לא נכון או מילה מוטעית, או משהו דרסתי אחר צריך להיות מאוד קטנוני כדי להבין ש- gmailcom ו- gmail.com זה אותו דבר. זה לא מגוחך שלא קיבלת את תשובתי רק בשל העדר נקודה אחת קטנה ולא רלוונטית?

לא, זה לא מגוחך! כי הנקודה היא לא רק נקודה. היא מבטא משהו. לאתה נקודה הרבה יותר משמעות מאשר כמה פיקסלים במסך. לי היא נראית בלתי רלוונטי בעליל, אך זה נובע רק מחוסר הידע שלי בדרכי האינטרנט. כל מה שאני יודע הוא שבתוספת הנקודה הדוא"ל שלי מגיע ליעדו אך בלא הנקודה הוא הולך לאיבוד ומגיע לאן שהוא.

למצוות יש עומק עצום. כל פרט מכיל עולם של משמעויות, ומרכיב את התמונה השלמה. כשמקיימים מצווה בשלמות ובדייקנות, גל רוחני נשלח מאיתנו אל היקום, עד ל"דואר הנכנס" של הקב"ה. אם ברצונך להכיר את המשמעות של הנקודה באינטרנט, תלמד על תפעולה של הרשת. אם ברצונך להבין את משמעות מצוות היהדות, תלמד תורה.

הכל התחיל מפעולה תמימה שאלכסנדר היה צריך להעביר היום 

והוא החליטו להכניס בקטנה את הסיפור של ההינדיק, ואז הוא נכנס לענין הזה עד הסוף

אז בתור התחלה-אחת הבעיות הכי קשות בדור הגאולה היא הרתיעה מהשלמות...

הפחד להיות מושלם...

הפחד להיות "דוס"

העמלק של דורנו כמו ששמעתי באיזה שיעור שעמלק הוא כח השלילה

וזה בא דווקא בשיאים

מגיע העלייה לארץ ישראל העלייה השנייה קיבוץ גלויות! ציונות!ואז שבר

הם לא מסוגלים לשבור את המחסום האחרון ביחד עם ההתעלות העמלק מתגבר

מה אנחנו נהייה דתיים? מה אנחנו היהודי הגלותי עם הבקבוק יי"ש ביד?

לא אנחנו היהודי החדש!

הרתיעה מהשלמות, הפחד מלקיים את דבר ה' באמת

כאז כמו היום פריחה ענקית מי שמע אז שכל ילד דתי כמעט ילמד בישיבה תיכוניתך? בדור של ההורים שלנו(שלי שלכם זה אולי הסבים שלי זקנים) זה לא היה פשוט. כל אחד גם ממשיך לשנה שנתיים בישיבה\מכינה. פריחה בהתיישבות

אידיאלים מרקיעי שחקים

ושוב הרתיעה מהשלמות. מה אני אהיה דוס? אני אלמד גמרא מחוץ לשיעורים רח"ל?

אני אהיה עם כיפה גדולה? חס וחלילה! אני אפרום אותה!

"אבל אם אני אעשה את זה אני אצא דוס!"

עמלק!

פחד להיות דתי עד הסוף

הפחד להיות דוס.

"מה אתה אריאלניק?"

הפתרון הוא פשוט, והוא מגיע בשלב כלשהו, להראות לו (לציוני החילוני\לתיכוניסט המצוי)

שאפשר להיות דתי גבר, שזה שאתה דוס לא מונע ממך להיות אדם טוב ולהיות בדיוק כמוהו רק שומר מצוות.

זה לא לרדת לרמה שלו, זה לא להוריד את הדת, זה רק להגיע לקליפה ולהראות לו שאפשר לעקוף אותה.

<עד כאן זה רק ההקדמה>

טוב אז

פעם אחת נפל בן מלך אחד לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא "הינדיק", וצריך הוא לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק, וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאותו מזה, והיה המלך בצער גדול מזה, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאותו! והלך והפשיט גם כן את עצמו ערום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל וגם כן גרר פירורים ועצמות, ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק! אמר לו: אני גם כן הינדיק! וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה. ואז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כותנות, ואמר החכם "ההינדיק" לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותונת? יכולים להיות לבוש כותונת, ואף על פי כן יהא הינדיק! כי במקום אחד ראיתי הינדיקעס לבושים בכותנות... ולבשו שניהם הכותונת, ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם גם מכנסים. ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסים לא יכולים להיות הינדיק?! וכו' עד שלבשו המכנסים, וכן עם שאר הבגדים. ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר אינך הינדיק?! אפשר לאכול כאדם ולהיות הינדיק! איז מען שוין קיין הינדיק נישט?! מען קען עסן און אויך זיין א הינדיק! ואכלו. ואחר כך אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן?! יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן! וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי, וזה בחינת מה שאמרו רז"ל על הפסוק הנאמר בשלמה "ויחכם מכל האדם" אפילו מן השוטים, והנמשל מובן למבינים

שימו לב מה מפריע למלך? שהוא נפל לשגיעון? שהוא הינדיק? לא אלא שהוא יושב תחת השולחן וגורר חתיכות לחם!

וגם בפתרון עשיתי ניסוי על חניכים שלי רואים שהתוצאה הסופית היא שהבן של המלך נשאר לחשוב שהוא הינדיק רק מתנהג כמו בנאדם.

הרבה אנשים יגידו שזה בגלל ה"פאדיחות" שנגרמות למלך, אני אומר אחרת

ההינדיק יש לו תסמין הוא לא מסוגל לקבל את היותו בנאדם-היותו יהודי(כל יהודי חייב במצוות!) יש מניעה שגורמת לו לחשוב אני הינדיק!(אני יהודי חדש!אני לא דוס!), ולכן הפתרון הפשוט הוא להראות לו שאין בעיה בשמירת מצוות אין בעיה בלהיות דוס! תראה אתה הינדיק ובכל זאת אתה אוכל ליד השולחן-המהות שלך לא משתנת אתה רק עובד את ה' יותר טוב, ואז כשלמניעה של העמלק של ה"דוסים האלו" ה"גלותיים" אין תפיסה, אז אין לו גם סיבה לחשוב שהוא הינדיק! הרי אין בעיה בבני אדם תראה אתה מתנהג כמו בן אדם(המשפט באידיש שמשמעותו מה זה משנה אתה הינדיק תעשה את זה בתור הינדיק)

וברגע שהשלילה של בני האדם אינה קיימת אין שום קיום להינדיק, כי כל מהות האינדיק היא שלילת הבן אדם.

ולכן מעשה הרופא כן ריפא אותו לגמרי! הוא לא נשאר הינדיק, דרכו של הרופא היא ריפוי עד הסוף!(ולא כמו שרבים אומרים)

עד כאן הגיגי להיום

(הערה-זה לא שאין שינוי כשחילוני נהיה עובד ה' הוא כן משתנה,אבל הוא ישתנה מרצון ויבין שהשינוי הזה לא משמעותי וכדאיי)

עם מחנות עבודה ממש כמו שהיה לנו!
חיפשתי על זה בכמה אתרי חדשות ולא ראיתי כלום

משהו יודע על זה משהו?

זה באמת נכון?

יש למישהו רעיון איך לעזור לי?

תציעו מקומות שצריכים

אשמח גם למספרי טלפון ממי שיכול לתת לי תודה.
מי שרוצה לתת לי טיפים או לשאול אותי שאלות לגבי איפה אני יותר רוצה להתנדב. או דברים כאלו אני אשמח לענות על זה בפרטי. תודה לכולם

צריך לבחור מבין השניים.
תומ"ר.

יצאנו מפורים, לכיוון פסח. לחג הניקיונות.. אומנם בחג הזה מה שאנחנו עושים הרבה זה לנקות את הבית, אבל בתקופה הזאת צריך לעשות עוד משו.. זה חג, תקופה של ניקיון בנפש שלנו. בכל הנקודות של החורים והסדקים..

ומה זה החורים והסדקים? החסרונות שלנו, המקומות שעדין ריקים.

ולפעמים שחסרון נשאר ריק.. אם לא ממלאים אותו, הוא מכניס אליו דברים רעים.

מה זה סגריות, תלות, חוסר בטחון עצמי ועוד אלף ואחד דברים שאנחנו מכניסים אם לא נסיונות למלות את הריק הזה, את החסר הזה..

הבעיה היא שהמילוי הזה לחסרונות לא מחזיק מעמד הרבה זמן, ובמקום למלות את החור - הוא רק מעמיק אותו.

אז בפסח, כמו שבבית אנחנו בודקים בכל חור וסדק - גם בנפש שלנו זה צריך להעשות.

ומה זה מצב של סדק? המון פעמים לפני שקיר, אל כל דבר נשבר ואז נוצר חור .. לפני זה - מופיע סדק.

אז בואו כבר במצב של סדק, נטפל ונתקן את עצמנו. שלא נצטרך בכלל להגיע למצב של חור.

ומה קורה שמנקים, שזורקים? בשם הפסח המון פעמים אנחנו נזרוק גם דברים שלא צריך לזרוק.. כי פסח.

הרבה פעמים, כשאדם חוזר בתשובה או סתם עושה עם עצמו תהליך - הוא עושה בשם התורה דברים שהפוכים מימנה. לדוגמא, מישו מחליט שהגוף, החומר זה דבר רע. הוא חיי רק רוח, רק נשמה, הגוף הוא אויב.

זה טעות. זה ממש לא הכוונה של התורה. זה לזרוק מהבית משו שלא צריך לזרוק.

שימו לב לזה שחמץ אסור רק בפסח. בשאר השנה מצווה לאכול חמץ. חלות לשבת, סעודות מצוות.

שבעה ימים - הוא אסור באיסור כרת. אבל אחר כך, חופשי.. אין בעיה. זאת מצווה.

ואנחנו המון פעמים זורקים מימנו דברים החוצה. בלי לזכור שהם מותרים, רק בזמנם.

ניקח כדוגמא את יצר המין. זאת עבירה חמורה לפני חתונה, אבל אחרי חתונה זאת מצווה גדולה. היא מביאה חיים לעולם. זה לא דבר רע.

אם בנאדם ח"ו נפל בכל העניין הזה - אז כן, זה לא טוב. אבל ב"ה! הוא אנושי. הוא יוכל להתחתן. הוא נורמאלי.

זה לא אויב.

וזאת הנטייה שלנו, אנחנו הופכים את החומר, את הגשמיות לאויב שלנו.אנחנו מפרידים חומר, ורוח.

אוקי, עכשיו חוזרים לפורים.

המן הוא משורש עמלק. ועמלק המטרה שלהם זה להפריד שמים וארץ. יש ה'. הם לא מתכחשים. אין להם בעיה עם ה' , אבל שישאר למעלה.. ברוח - הוא קיים. בחומר, אין אלוקים. הוא לא בארץ.

וזאת הכפירה הכי גדולה שיש. ולצערנו המון דוסים חיים בה.. קשה להם עם הגוף, רוצים רק רוח.

המן, הוא מזרעו של אגג. "המן האגגי" .

אגגי - המילה מורכבת מא' וגג. א- אלוקים. אלוקים נמצא בגג .. בשמים. אין לו קשר לארץ. העולם הזה טמא.

ואדר זה התיקון להמן.אגג.עמלק.

אדר - א' דר. אלוקים דר בארץ. נמצא כאן! גר איתנו.. לא רק שם בשמים. ה' כן רוצה את החומר! את העולם הזה..

עם החומר ניתן ליצור אומנות, מוזיקה, שירה יצירה הכל בקדושה. אפשר לרוממם את החומר. זה שהוא נמצא היום במצב שפל זה לא אומר שהוא רק.

וגם במהלך שלנו עם עצמנו.. אנחנו נוברים קצת פנימה, ואז אנחנו מגיעים למקום של שנאה עצמית בנקודות שנפלנו בהם. מבחנתנו הם מחוקות לגמרי.

חצרוני סיפר סיפור על תלמיד שבא לאדמו"ר בין זמננו מזועזע. שמע, ראיתי את החברותא שלי ניכנס לדומינוס פיצה- אוכל חזיר. ואחר כך הולך למועדון, ורוקד עם בחורה.

והאדמו"ר מישום מה לא הזדעזע כ"כ כמו התלמיד. הוא אמר לו "ב"ה! לאדם הזה יש יצר לאכול. הוא חי. ב"ה. אם הוא לא היה אוכל - הוא היה מת. ויצר המין - הוא יוכל להתחתן עם בחורה. וואו, הוא ממש אדם נורמאלי".

אז כן. לא באנו לזלזל בחטאים האלה, ובאחרים. אבל זה נורמאלי לחטוא. ואחרי שתיקנו, אנחנו לא צריכים לשנוא את עצמנו! להפך. אנחנו צריכים לנסות לנתב את החטאים לקדושה.ולא לשנוא את עצמנו עלהם.

מספרים על צדיקים שהגוף שלהם נשאר שלם גם לאחר המוות. ולכאורה, אם אנחנו כל כך מקדשים את הרוח ואומרים שהגוף זה דבר רע - אז למה לצדיקים הכי גדולים הגוף נשאר, ולא הולך? הרי הוא רע, וחומר וכו'..

אז זהו שלא , זה רק מראה לנו כמה הגוף שלנו קדוש. כמה החומר קדוש! רק שאנחנו החלטנו להתחבר לעמלק ולחשוב הפוך..

עם החומר, אפשר להשתמש בקדושה. רק שלנו בלב נטבע שבגלל שאנשים לוקחים את החומר לדבר רע - אז הוא טמא. אבל לא, הגוף והחומר בקדושה זה כלי העצום! לא המטרה, לא העיקר. אבל הוא כלי חשוב.

היום הופכים אותו למטרה.. אבל אם הנשמה היא המטרה, אז הגוף הוא באמת כלי עצום.

עובדה, רק דרך הגוף אפשר לתקן. לעבוד את ה'. לא ראיתם בית מדרש בבית קברות. אין מתים שמתקדמים. הוא כלי מדהים לנשמה להתקדם.

כמה פעמים אנחנו לוקחים את האוכל כדבר רע.. "זה משמין". אבל בחייאת, בלי אוכל - אנחנו מתים. הוא דבר טוב במידה.

נושא הבא, שעוד מעט יתקשר.

"אשר בחר בנו מכל העמים". שאלה - במה ה' בחר? בגוף, או בנשמה?

אם נעשה סקר קטן כנראה שהתשובה שנקבל היא הנשמה. אז זהו, שלא.

בואו נלמד כלל קטן.

בורר - לברור זה בין שני דברים לא שווים. אוכל מתוך פסולת. שווה מתוך לא שווה.

לבחור - בין שני דברים שווים בגודלם.

לברור, זה פשוט זה דבר ברור מאליו. אם לצד אחד עף לנו 1000 שקל ולצד שני 100 שקל ולצד שלא נילך נפסיד את הכסף ברור שבלי לחשוב נרוץ ל1000. אין פה בחירה, זה דבר ברור מאליו.

אבל אם לשני הצדדים נפל 1000 שקל אנחנו כבר נחליט להתלבט.. לאיפה הכי מהר, ומה כדי ומה פה ומה שם.

לבחור זה בין דברים שווי ערך. זה קשה. לברור זה דבר פשוט..

אוקי, ונחזור לבחירה של ה' בנו. הנשמה של הגוי, והנשמה של היהודי זה עולם אחר. זה ההבדל בין קורקינט למטוס.. עם כל הכבוד לקורקינט שנוסע, אנחנו נעדיף מטוס. די ברור. הוא הרבה יותר שווה.

הנשמה של היהודי היא חלק אולקה מימעל. ה' לא היה צריך לבחור את נשמת היהודי. זה ברור שהוא יקח.

בגוף, הייתה את ההתלבטות. כי עד מעמד הר סיני הגוף של היהודי והגוף של הגוי היו זהים.

כאן, היה כבר ענין של לבחור.  וה' בחר בנו - הוא בחר בגוף שלנו.

"אשר בחר בנו מכל העמים" - בנו זה בגוף שלנו. מי שאומר שהגוף הוא טמא , הוא מנתק מימנו את הבחירה של ה'. לא מתאים לי שה' בחר בנו..

הבחירה היא בגוף שלנו!

והמן הרשע, ידע את זה. ידע שביטוי הבחירה הוא בגוף .. הוא ידע שהנשמה של היהודי עליונה, ולכן הוא יחזור מתישהו בתשובה. כמו שאנחנו רואים. אם לא הוא, אז הבן או הנכד.

היהודים חוטאים, ובסוף חוזרים לעצמם. לא משנה אם הוא יגיד להם לעבוד אלילים, ולהיות כמוהו - הם חוזרים בסוף..

הוא יודע שהבחירה של היהודים קיימת בגוף. ולכן, הדרך היחידה לגמור את עמ"י זה לרצוח את הגוף שלו. לכן, המן רוצה להרוג אותם אפילו כשכבר חטאו.. אחרי שאכלו מסעודתו של רשע .

הגוף קיבל את הבחירה של ה' יתברך. אז גם אם התרחקנו, וחטאנו - כל עוד אנחנו בתוך הגוף אפשר לתקן! דרכו אפשר לבחור שוב בטוב.

"נר ה' נשמת אדם כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". כל עוד הנשמה בגוף, לא משנה כמה ירדת.. יש את הבחירה לחזור! כי רק אדם חיי יכול לחזור בתשובה.

אז הי, גם אם נפלנו. בואו לא נתייאש! אנחנו יכולים. מסוגלים. אין דבר כזה אני לא יכול להשתנות!

הבעיה היא שאנחנו לא מבינים את זה..

המן רצה למחוק לנו את הבחירה.. הנק שמבדילה אותנו מין הגוים.

כי כל עוד יהודי חי הוא יכול לבחור לתקן. להשתנות.. לא משנה באיזה מצב הוא ולאן הוא נפל.

גם אם דפקנו את עצמנו, את אחרים.

ובואו נזקור את זה.. כי בנקיונות של עצמנו אנחנו המון פעמים מגיעים למקום של יאוש. כי יש המון מה לנקות.

אבל לא! יש יכולת לתקן, לבחור להשתנות.

אם יש לנו יכולות לתקן כל זמן שאנחנו כאן, אז אין מה להתייאש.

אז בואו נלחם בעמלק. נעשה בדיוק הפוך מימנו. ניראה את הטוב בעצמנו! בגוף שלנו.