פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 877)

מרפרוף בו ומעט קריאה - הוא ספר מהמם.
ובכלל - הרב זאב קרוב אדם מדהים..

שכוייח והמון בהצלחה!!

בעיקרון, אוטיזם זה פחות התחום שלי, אבל אני יכולה לנסות טיפה לעזור. 

 

אפליפסיה בעקרון, א י ן לך מה לעשות בהתקף חוץ מלהניח אותה על מזרן, ואם היא לא עוברת תוך זמן קצר, להזעיק עזרה. 

את אמורה אולי להיות אחראית יותר שהיא תיקח כדורים בזמן, כדי לא להגיע למצב הזה. 

 

אני חושבת שהבעת רגשות תהיה טובה. תחבקי, תנשקי, תשירי איתי, תצייירי. תנסי להכנס לעולם שלה. להיות חלק מימנו.. 

תנסי ללמוד מה היא אוהבת, ואיך - ואז תוכלו להיות החברות הכי טובות בעולם.

ועוד דבר, קחי את הזמן. מה שאומר שאם בפעמים הראשונות היא לא שמה עליך, אל תתבאסי. זה לגיטימי. 

ןגם כמובן שהכל תלוי בדרגה של האוטיזם, וכו. 

 

בקיצור. נסי ללמוד עם הזמן. ולא לפחד להעז. לנסות. לשאול. 

 

בהצלחה אחות.  

אני יכולה לנסות לעזור לך בלהכין פעילויות, ועוד כמה דברים שיש בניסיוני הדל. 

אז חיבוקים ונשיקות זה בסדר? כאילו היא לא תשנא את זה?

יש לה אחיין עם אוטיזם והוא גדל אצלם בבית.
והיא סוגשל מטפלת בו רוב היום!
אם את רוצה אני יכולה לשאול אותה כמה שאלות בעניין!

מפחדת מילדים כאלה ואני ממש מעריכה את מי שכן עוזר להם! בהצלחה ענקית! 

וזה כ"כ לא משו אישי. הם ילדים כ"כ חמודים וטובים.. אבל קשה לי להיות לידם! אני מקבלת סחרחורות כשאני רואה אנשים כאלו
אווווף

יצא לי כמה פעם לחנוך ילדים עם אוטיזם אבל לטווחים יחסית קצרים 

קודם כל את צריכה להבין את הילד כי יש מלא סוגים ורמות והתבטאויות של אוטיזם יש כאלה שאוהבים להביע רגשות יש כאלה שנרתעים מכל מגע (בהתחלה כמובן...) יש כאלה שאוהבים להיות לבד ולפעמים צריך להוציא אותם לאיזו גינה שכונתית ולהביט מרחוק יחסית... יש כאלה שצריך לעזור להם בכל דבר...  

 

לדעתי את צריכה לקחת איזה מפגש שניים קצת "ללמוד" את הילד ואז זה יזרום חלק בעז"ה..

 

בהצלחה וכל הכבוד! 

נ.ב.מטעם איזו עמותה את עושה את זה?

 

איפשהוא באמצע.. בכל מקרה, תודה רבה  אני אנסה לראות מה הכי יתאים לה..

ואני עושה את זה דרך הגרעין של "אחים" ברעננה

קודם כול ,תיזכרי כי אוטיסט לא "קורא"רגשות בדרך שלנו -הוא לא יבין מהבעת הפנים שלך מה את מרגישה או חושבת ,לכן עם את מרוצה מימנה ,או לא את צריכה להגיד לה הכול במילים ברורות ...

יש האוטיסטים שמגיבים היטב למגע ועש כאלה שלו , אז עדיף שבימקום לחבק תגידי במילים ברורות (להאוטיסטים לרוב יש צורך להבין פרטים עדהסוף) אז אם את אומרת לה שאת הואבת אותה  תסבירי לה שזה אומר שתעזרי לה ותהיה זמינה כשהיא תיזדקק לך , ושאת תמיד תירצי בטובתה ,ותמיד תישמחי בשימחתה ...

ליחה החפירות

את עוסה דבר ניפלא , בהצלחה !

אם היו לך שאלות ,את תמיד יכולה ליפנות אלי

עזרת לי מאוד

היי, אני חונכת אוטיסטית מקסימה כבר כמה חודשים...
אני אספר לך קצת עלי ( על החונכת שאיתי) ועל החניכה שלי:
אני חונכת כבר כמה חודשים בכנפיים של קרמבו עם חברה מאוד טובה שלי חניכה מושלמת.
בהתחלה סיפרו לנו קצת עליה, מה היא אוהבת ולא אוהבת- טוב לשאול אתזה ( אם ישלך את מי)..
אחכ באנו לביקור בית, ראינו את הסביבה הטבעית שלה ומה היא אוהבת לעשות וכמובן שקצת התחברנו אליה...
בפעם הבאה שנפגשנו זה היה עם כל החניכים והחונכים, זה היה קצת יותר קשה אבל לא מתייאשים!
החניכה שלי מאוד אוהבת לשיר ולא ממש אוהבת להיות בקבוצה, ולכן כל פעם שהיא לא רצתה להיות בפעולה יצאנו החוצה והעברנו לה את הפעולה לבד ולפעמים אפילו דרך שירים- חשוב מאוד שהפעילויות שאת עושה עם החניכה שלך יהיו נגישות ואהובות *עליה* ( ולא עלייך )
החניכה שלנו לא ממש אוהבת מגע וחיבוקים, אבל יש לה מעין "התפרצויות של אהבה" כאלו שהיא באה פתאום ומחבקת אנשים, כשהיא לא רוצה אנחנו נותנות לה מרחב וכשהיא רוצה אנחנו נותנות לה באהבה- חשוב לא לכפות את עצמך על החניכה כי זה ממש לא עושה להם נעים ומרחיק אותם ממך...
לפעמים יש לה קטעים שהיא רוצה לשיר ולרקוד לבד, היא אומרת לנו לשבת ורק להסתכל ולא מרשה לנו לזוז עד שהיא גומרת- אנחנו יושבות באותו מקום שאנחנו נמצאות ולא זזות!- זה חשוב מאוווד האמון הזה שהיא בוחנת אותנו, מידי פעם מסתכלת אם אנחנו עדיין יושבות, וכשהיא רואה שבאמת לא קמנו היא יותר מאמינה בנו וזורחת מאושר
אני חייבת לציין משהו- לא כל מה שהיא אומרת "קדוש", לפעמים גם את צריכה לדעת לשים גבולות ולהיות קשוחה עם זה עד הסוף! אם אמרת שהולכים עכשיו לעשות משהו אז הולכים לעשות אותו ולא משנה כמה היא רוצה לעשות עכשיו משהו אחר! את יכולה לוותר לה במחשבה שהיא אוטיסטית או לא מבינה אבל בקטע הזה צריך להתייחס לגיל שלה האמיתי ולא איך היא מתנהגת- אחרת זה יכול לפגוע בסמכות שלך כחונכת והיא לא תקשיב לך עוד הרבה פעמים.

מקווה שהצלחתי לעזור לך.. אם את צריכה עוד עזרה בכל דבר את תמיד מוזמנת לפנות

עזרת לי ממש! כולכם (: בעז"ה אני מקווה שאצליח..

קודמכל- את מוזמנת לשאול אותי בכיף כלמיני דברים..

 

 

ובד"כ, אוטוסטים הם מאוד קיצוניים- או שהן ממש מחפשים מגע[כמו החניך שלי] או שממש מתרחקים..

או שהם ממש מחפשים מגע או שהם מתרחקים.

 

תני זמן לילדה להכיר אותך ולהתרגל אלייך, אל תתנפלי עליה מיד בחיבוקים, ולאט לאט גם את כבר תלמדי להכיר אותה מה היא אוהבת ואיך להתנהל איתה..

 

בכל מקרה, כמו שאמרו, הרבה פעמים הם מבינים סיטואציות חברתיות, הבעות פנים, ומשפטים שאומרים להם- אחרת ממה שאנחנו רגילים וחושבים. אני פעם נתתי צ'אפחה לילד חמודד, מתוך כוונה חברית שכזו, והוא בכלל הבין כאילו הרבצתי לו. מאז למדתי לקח באמת לחשוב פעמיים על איך שאני מתבטאת מולם.

אז קחי לתשומת ליבך..

 

 

אני לא ממש מכירה אוטיזם אבל ממה שלמדתי מהשבת הזאת..

הם נוגעים רק במי שהם מרגישים איתו בנוח.. אז לא כדאי ממש להעיק בהתחלה..

כל הכבוד לך שאת עושה את זהה ) בהצלחה

לק"י

 

יש לי תלמידים שאוהבים מגע וחיבוקים, וכאלה שלא..

חלק יודעים להביע אהבה (גם במילים), וחלק לא.

חלק מדברים, חלק מדברים רק קצת וחלק לא מדברים בכלל.

 

אז תתחילי את ההתנדבות, תכירי את הילדה ותראי מי היא ומה היא בדיוק..

יישר כוח ענק והמון הצלחה!

 

פה באישי אם תרצי..

עם חניך מתוק!

אבל הוא לא שם עלייך! הוא עושה דברים שלא בסדר וצריך לעצור אותו!
אז קודם כל! מלללאאאא סבלנות... אחר כך לדבר באמת... כמו לילד קטן וצריך לדעת מתי לצ'פר ומתי להעניש... מתי למנוע צ'יפור ומתי לדחות אותו קצת..
אם יש לך שאלות ספציפיות אני באישי...

יש בעיות נלוות אחרות?

סף רגישות נמוך\גבוה?

מהי רמת התקשורת?

יש דברים מסוימים שמגרים אותה ליצירת קשר עם החברה?

יש דברים שעושים את ההפך?

 

 

כדאי לך לברר את הדברים האלה לפני שאת מתחילה לעבוד כאיתה, מסנסיון, זה הופך את 'חבלי הלידה' לקלים הרבה יותר.

 

 

בהצלחה! יישר כח עצום!

ורוב הזמן אני עם ילד אוטיסט..

לדעתי תדברי עם ההורים שלה או משהו שמכיר אותה ושהם יגידו לך באיזה דרך לדבר איתה..

תראי בעז"ה אחרי כמה פעמים ותנסי להבין איך לתקשר..

המון סבלנות....

בהצלחה רבה!!

לכתוב פרטים מזהים של הילדה??? לא יפה

 

שיהיה לך בהצלחה

אם היא לא ממש רוצה להיות איתך או לא מגיבה אלייך בהתחלה- אל תתייאשי. זה טבעי ובסופו של דבר היא תחזיר לך אהבה בדרך שלה, ותראי שגם לה אכפת ממך.

בהצלחה

גיבור ונועז - בהחלט! צדיק? קשה לקרוא כך לבן אדם שכבר ביום הבר-מצוה שלו דיבר דיבורי כפירה וסירב בתוקף להניח תפילין (עד יומו האחרון)

הרב צבי יהודה התייחס לכך שהוא פעל למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולא לדיבורים האנטי דתיים שלו,

בכללי מעניין ללמוד את גישת הרב צבי יהודה לאותם אנשים, כששרי ממשלה באו לבקר אותו גם חילונים בביתו גם כשהוא היה זקן הוא חיכה להם בעמידה בחוץ... הוא שר בישראל צריך לכבד אותו.

תבינו נכון שהוא כפר, נכון שהוא לא קיים מצוות מבחירתו, אבל הרב קוק אומר שבדור שלנו כוח הסגולה עולה על כוח הבחירה. שבמצב הזה החטא הוא שמני וחד פעמי והנשמה היא היא היהודי האמיתי הקדוש והטהור. בפרט שאנחנו מדברים על אדם שהקריב את נפשו בשביל עםם ישראל

האמרה "הרוגי מלכת אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם" נאמרה על לוליינוס ופפוס הרוגי לוד שלא היו צדיקים (כפי שאנחנו מגדירים אותם) אבל הם מסרו נפש על עם ישראל, כך גם אבשלום!

הולך עם תפילין כל היום, טובל במקווה ומתפלל וותיקין, לומד תורה יומם ולילה ומשנן את כל ההלכה בעל-פה!

 

צדיק בעיניי זה גם אדם שלוחם על ארץ ישראל, שאכפת לו ממנה ומעמ"י..

 

ואבשלום בהחלט היה כזה!

אתה מאוד שלילי, אתה יודע?

 

יכול להיות בנאדם כופר עם נק' טובות, ועל הנק' האלה אפשר לקרוא לו צדיק.

זה לאו דווקא שומר תודה ומצוות, אבל אחד שעזר בתהליך בניית הארץ הוא אחד שבהחלט צריך להעריך.

ומצטרפת למה שכתבת.

עזבו, אנ'לא יודעת לשרשר.. לוידעת איך זה הגיע לפה..

 

[וזה אמור להיות תגובה לניק הזה באנגלית...]

הנ' נופלת.

ולניק הזה באנגלית קוראים נאם. ושרשרת מעולה.

הוא מסביר מאוד מאוד יפה על ניל"י בכללי ועל אבשלום בפרט, אבל פרטים לא נכונים שסתם חבל שזה מה שיודעים אח"כ, וגם סתם מוציאים את אבשה בנאדם מגעיל 

הדבר היחיד המדויק שם זה התאריכים. אבשה באמת נולד ונפל וכו' בתאריכים שהם כתבו, אהרון ושרה גם בתאריכים הנכונים, וליובה שניאורסון וכו'.

אבל כל השאר זה חארטות. הם מוציאים את אבשה בנאדם זבל ודפוק.

והוא היה אחד האנשים הכי מדהימים בהסטוריה הישראלית.

ואלמה הפסיכית הזאתי זה בכלל שטויותת.

 

קיצר, יש מספיק ספרים על אבשלום [המלךך] ובכללי על ניל"י, שהם יפים וטובים ומדוייקים ונורמלים, ומספרים את הסיפור כמו שהוא.

ולא רק טורחים שיהיה מעניין כמו מי שכתב את אות מאבשלום.

[יש לציין שהוא אכן ספר על רמה ומעניין ובאמת מלמד הסטוריה ישראלית, אבל הפרטים של לא נכונים בכלל.]

הוא טוב..!

אין לי מה להוסיף. כ"כ אמיתי כ"כ נכון!!!!!

לרפואת: דליה חיה בת יונה חממה ויעקב.
והתינוק: חיים ישראל יעקב בן נחמה דינה.
שבת שלום בשורות טובות בע''ה

ואם כבר, אז שיהנו כולם..

 

[לא סגורה על זה שהמילים תואמות לטקסט הנתון. אבל שיהיה..]

 

אנחנו צריכים את הזמן של ההורים אלינו!!!

בקטע הזה, אין על ההורים שלי

תודה ל ה על ההורים הנפלאים שלי!!!

(ד"א, רפואה שלימה)

אין על ההורים שלי איןן!!

תלוי מה הצה"ד אצלנו יחליט..

נשמח תמיד לעזרה

טלפונים, אריזות ועוד. אף פעם לא חסר מה לעשות.

זה לא ערוץ פרסומות.. נוג"ה פשוט התבייתו על חסדי

למה לחשוב ככה אין כלום טוב בחיים ה' לא הביא אותך סתם לעולם הזה כדי שתיהי מדוכאת..

ולמה נגיד שלא תקומי בבוקר עם חיוך על הפנים ותגידי לעצמך איזה כיף שקמת בבוקר.. ותחליטי עם עצמך שהיום הזה יהיה לך היום הכי שמח בעולם?!

מכירה את המשפט "מי שעבד בערב שבת יאכל בשבת"? אותו דבר זה גם אצלנו בחיים.
אנחנו עכשיו בעולם העבודה, המעשה. יש לנו הזדמנות חד-פעמית ונדירה להשיג לעצמנו מקום טוב בעולם הבא! ככל שנעבוד יותר על המידות שלנו ככה בעולם הבא נקבל טוב (שכר, הנאה מהשהיה "ליד" הקב"ה) יותר גדול.

ושלא תחשבי, זה קשה! אבל זו ההזדמנות היחידה שלנו להכין את עצמנו לעולם הבא. קצת כמו לפני בגרות, זה מתסכל וקשה ומייאש ומעצבן ומפחיד ללמוד אליה, אבל רק אם תלמד ותעבוד קשה תקבל 100 (:

החיים בנויים לא מבעיות, אלא מהתמודדויות. מאתגרים..
אין לנו שליטה על מה יקרה לנו, אבל *כן* יש לנו שליטה על איך שאנחנו מגיבים לכל מקרה. אם קרה לך משהו קשה מאוד- את צריכה לשמוח!!- הקב"ה שלח לך פה נסיון כדי שתוכלי לקבל עליו שכר עצום!! כל מה שאת צריכה לעשות זה לבחור איך את מגיבה, וגם אם את מרגישה שאין לך מספיק כוח כדי להגיב בצורה שהוא רוצה- תפני אליו. תעצרי שניה ותבקשי ממנו כוחות, את בטוח תקבלי (:

טוב, אני מרגישה שאני חופרת אבל אם בא לך פירוט על למה יש את הע"הז אני ממליצה לך לקרוא את מסילת ישרים פרק א', אם אני לא טועה הוא מסביר שם גם על הנושא ובצורה יפיפיה (:

בהצלחה נשמה! תני חיוך (;

אני מאמינה, מוכרחה להאמין, שמנגנון החיים שלנו הוא כמו קפיץ.

אני ממש ממש מכירה את ההרגשה שהחיים הם כל כך מחזוריים, ותמיד אנחנו חוזרים לנקודה שהתחלנו- ויש תחושה כזאת של: "למה התאמצתי בכלל? אני שוב באותה משבצת בדיוק".

אלא מה- אני מאמינה שבחיים שלנו, גם אם אנחנו חוזרים לאותו מעמד שהיינו בו, לאותה סיטואציה, לאותה תחושת נפש- אנחנו ממילא במקום יותר גבוה משהיינו. שאנחנו בצמיחה מתמדת, בלימוד בלתי פוסק. 

אם נבחן את עצמינו בצורה כנה- אמנם אני באותו מצב, אבל למדתי הרבה מהתקופה הזאת, וקיבלתי הרבה כוחות נפש, ואני ממילא במקום טוב יותר מאז. ושוב- המטרה שלי עכשיו היא להמשיך ולטפס בסללומים המסובכים של הקפיץ הזה, גם בידיעה שנגיע שוב לאותה נקודה. זו לא באמת אותה נקודה, אנחנו במקום גבוה יותר.

להיות אופטימית, זה חשוב.

להאמין תמיד...

"לפום צערא אגרא"- ה' בוחן אותך גם בדרך למטרה. לא רק אם השגת אותה.

זה בתמצות. 

יש סיבה כולשהי לחיים. אם לא - סתם חבל על כל הקושי, וכל הכאב הזה. 

את לא מעוניינת בה? זה כבר בעיה אחרת. שלא כ"כ בבחירתך.. 

 

למרות שמבינה אותך.. היאוש זה אחד הדברים הכי מרגיזים, ושהכי קשה לשלוט עליהם. 

איך מפסיקים אותו? 

מנסים להבין את הנקודה של התפקיד שלנו. ומנסים למצוא סיבות לחיות בשבילם. 

לא רק בית-בצפר-אולפנה-שיעורים-מבחנים. זה בהחלט מחרפן. 

 

נסי לתת מעצמך, זה מאוד מוציא את ההרגשה הזו. תוסיפי התנדבות ללוז, תוסיפי דברים שוברי שיגרה זה ממש עוזר. 

[ובקצרצרה - תפקיד זאת הנקודה שהכי הכי קשה לך. עליה את צריכה לעבוד.. ]

 

בהצלחה נשמה. הלוואי ותצלחי להתגבר על היאוש בסוף, ולזכור שהכל בסוף הוא באמת באמת לטובה. ושה' באמת מכוון אותך אל הטוב, למרות הקושי. את בסוף תראי את זה  

 

שבת שלום. ואני באישי, אם בא לך. 

 

[ושאר הבנות שהגיבו, תגובות מקסימות. אהבתי ממש. ]

אתה חי אז תמשיך לחיות. הטבע אוהב את ההמשכיות, ובכלל זה גם הטבע שלך. ככה האלקים ברא אותנו, כדי שנרצה להמשיך.

אם התנתקת מהגרעין הזה שטבוע בך, א פשוט תנסה להתחבר אליו מחדש, זה טבע בכל העולם ואין מי שחולק על זה. אנשים רוצים לחיות. נקודה. כמו שאנשים לא מטריחים את עצמם בד"כ בשאלות כמו למה לאכול?

אם יש אתגרים אז מתמודדים איתם. זה שהחיים לא הולכים חלק זה לא סיבה להרוס הכל.

אם משהו לא הולך כמו שצריך אז הורסים אותו וזהו? ככה מתמודדים?

 

 

ואם את/ה מחפש/ת אידאלים לחיים, יש כ"כ הרבה, פשוט לך לחצי שעה ותחשוב, תראה כמה דברים טובים אתה רוצה לעשות, ותחליט אם אתה באמת היית רוצה שכל הדברים הטובים האלה ילכו איתך לקבר.

וואוו זו שאלה שכל פעם עולה אצלנו בשיעורי אמונה..
זו באמת שאלה קשה ואת ממש צודקת במה שאת אומרת.
תכלס זה חיים לא טובים.. אם הייתי אומרת לך עכשיו פשוט "אז לכי תתאבדי", אני מניחה שהיית אומרת משהו בסגנון "אבל מצד שני אני כן רוצה להמשיך לחיות" או "אבל אני לא רוצה למות"
את לא באמת רוצה להתאבד או למות... פשוט הרבה יותר נח להסתכל על הצד השלילי בכל דבר! כי זה ממש כיף להתלונן! ואנחנו יהודים וההתלוננות אצלנו זה בדם!
אבל החכמה היא להסתכל על החצי כוס המלאה במטרה להתעלם מהריקה, או להפוך גם אותה למלאה!
אז נכון, זה הרבההה יותר קשה.. וצריך לעבוד עלזה המון.. אבל אם לא תתחילי איך תדעי? ;)

ואני מוכנה לעזור לך עם ראיה חיובית מתי שרק תרצי ובכל מקרה שיקרה!

בלעדינו!

תחשבי עד כמה את חשובה,

שאם לא היית נולדת, העולם לא היה יכול להתקיים!!

 

וגם, אנחנו חיים במטרה לעבוד את ה',

ולהאמין בו.

בין השאר, וחלק מהאמונה שלנו,

זה שהוא עושה הכל הכל לטובה!!!

 

הוא מביא לנו נסיונות בחיים,

וברא את היאוש,

כי הוא מאמין בנו שאנחנו יכולים על הכל,

גם על היאוש.

 

ואם אלוקים עושה שתקומי בבוקר

סימן שהוא מאמין בך,

מאמין שאת יכולה!!

("מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך "(בך, בי בכולנו.))

 

 

להנות מזיו שכינתו...

כתבת "הגעגוע מול המפגש"

 

למה זה לא יכול לבוא ביחד?

 

כתבת "ואני כל כך רוצה להיות שם, ויודעת שלעולם לא אגיע באמת."

 

העיקר שרוצים, ובסוף בעזרת ה' נגיע

 

לדעתי עדיף לעמוד על ההר מאשר לעמוד בעמק.

 

כי בעמק זה מייאש.

 

ודווקא למעלה בהר אפשר לזכור את ה' ולרצות, להרגיש את הכמיהה, את הרצון החזק הזה בוער בי! שהכל מה'! 

 

מה את אומרת? לא הייתי ברורה אני יודעת, אשמח לשמוע את דעתך על מה שכתבתי

קודם כל,חייבת להגיד שאת כותבת אמיתי,ונוגע.

 

 

יש משפט של ר' נחמן- "אדם נמצא איפה שמחשבותיו נמצאות"

 

עצם זה שאת ככ כואבת,וצועקת,ומתגעגעת..

את בדרגה גבוהה ועצומה.

 

. אני לא מצליחה לנסח,ולהבהיר את עצמי.

כנראה מרוב ההתפעלות עלייך.

את מדהימה.

 

הקסמת אותי.

 

 

נשמות, 'פסגת ההר' זה מוות.

 

כי אנחנו בחיים לא מגיעים לשם, לשיא, להכי גבוה. גם הצדיקים הכי גדולים! תמיד יש לאן לעלות.

 

ואם לא- אז כנראה שכבר סיימנו את תפקידנו כאן בעולם ואין לנו מה לחפש כאן יותר...

זו השם של התחושה הזו.

רצון הרצונות. הרצון, השאיפה לגדול וגבוה.

בשבת אנחנו באמת יותר קרובים לקב"ה, נשמה יתרה היא לא סתם קלישאה- היא דבר אמיתי, היא תחושה אמיתית שנובעת מהנטישה של החול והרגילות של היום יום והכניסה אל תוך השבת, בה הרוח שולטת.

מדהים איך תיארת את הרצון הזה, הלוואי שכולנו נזכה להרגיש אותו כמוך.

כ"כ מוכר.

מוכר. כואב. לפחות יש לאיפה לשאוף..

 

את כותבת אמיתי כ"כככ. עוד משהו מכל הטוב שבך . מדהימה אתת

שבת מהממת ןמלמדת וקשה. אחיניות ואחין שלי-כפרה עליהם!!:*
דיברתי השבוע עם מישו צדיק וחכם ולמדתי המון!!
הצלחתי למצוא דברים טובים בכל האיכס שאני נמצאת בו.
התגברתי על עצמי ולא התפרצתי עליה(וזה ענק, אני עם הפה אחכ עם הראש)
נולד לי אחין גינגי קטנטן ומתוק וצדיק:*
התגברתי על עצמי ולמרות הריטלין עזרתי ודיברתי עם חברה שהיתה זקוקה לזה

הייתי שבת באול' המקסימה שלי אחרי המון שבתות שהתבטלו, המדריכה הקודמת שלי באה לבקר <3 נגמרו המבחנים הקשים (שלב ההשלמות.. (: ), היו לי כמה תובנות מדהימות השבת, הייתה גם שיחה מהממת! האחיות המתוקות שלי חגגו יום הולדת והתרגשו מזה ברמות, המורה הצדיק שלי ידע שיהיה לנו קשה במבחן (במת') אז ההוא עשה לנו מלא בונוסים! (43 נק'!! אני בשוק!), היה לי שבוע אינטנסיבי ומאתגר + בסניף, אבל גם מעצים... ב"ה היה נפלא והולך להיות אפילו יותר בעזרתו! (:
שבוע מקסים כולם (:

בס"ד

 

שבווע מדהים..

סתם ככה... בלי סיבה... שבוע טוב !!

דיברתי עם מישו צדיק, ויצאתי מעצב בהחלטה להתגבר. (תודה לך! צדיק!)

 

הייתה פעולה מטורפת בחמישי, מצחיקה אש.

 

שבת, היה כיייייףף!!

תודה אבא!!

חברות מדהימות

 

כיווני מחשבה חדשים

 

טיול שיא השווה שחיכיתי לו הרבה זמן

 

תודה אבאלה!!

*שבת מדהימה ב"ה
*מחר סיור ראשון בארץ
*מחר ביקור בג'רוזלם עיר הקודש
*הגעתי למסקנה שאתיופים זה עם חמוד |גאה בעדה שלו|
*קניתי סופסוף את הנעליים שאני מחפשת כבר כמעט חצי שנה. (כמעט ונסעתי עד לגוש עציון בשבילם) ומצאתי אותם במקום (יחסית) קרוב לבית.
וכמובן, עוד הרבה דברים טובים

עשיתי משהו שהייתי צריכה לעשות כבר ממזמן.

וזהו.

היה כיף השבוע

שבו"ש טוב מאד.

בקיצור...ממש טוב.

ושיהיה הצלחות במבחנים בע"ה.

 

יצאתי מהדיכי וחזרתי להיות שמח מהחיים ולעשות את מה שאני צריך לעשות!

ככה! (עם הידיים..)

 

ב"ה השבוע:

זכיתי לחזק ולהתחזק

ליצור בעיות ולפתור אותן

לדבר עם צדיקה אמיתית (...)

ולהבין אתמול תובנה רצינית שאני עדיין צריך לעכל את ההשלכות שלה..

הייתי בסמינריון גשר ולמדתי המון- על עצמי ועל החברה הדתית והחילונית, יצאתי משם עם מלא עוצמות ותובנות...מומלץ ביותר!!

תקופה קשה אבל למדתי ממנה הרבה

היתה לי שבת מדהימה עם כל החברות שלי

היה מיוחד..

שבוע טוב ממש.. (התחלה גרועה אבל המשך שמח ביותר! הכל התהפך לטובה.) 

 

זכיתי לעשות המון דברים טובים...המון עבודת המידות.. 

 

ניסיונות שעמדתי בהם בגבורה..

 

סופסוף התבודדות!!!!! אור האורות של העולם!!! (אחרי אלפי שנים שלא יצא...) היה מתוק. 

 

ו..היו גם ניסים! ישתבח שמו!!  אין, אין על ה' יתברך.

והן מהמרכז.. אבל לא יודעת איפה הן התנדבו

ב"ה
אין על חצרוני
תודה רבה טובי,
למה אין שיעור לבנים..

תודה רבה!!

וזכיתי להכיר את טובי=] המקסימה שכותבת לה במרץ כל השיעור... אשרייך צדקת! את מזכה את הרבים..

 

ובאמת היה שיעור מהמםם הפעם!! (כמו תמיד..) לפחות עד הקטע שבו יצאתי מכלל ריכוז...

 

 

 

 

שווה את זה.

זה כתוב בשפה חודרת עמוק. אהבתי ממש את הסגנון שבו היא כתבה את הספר.אני חושבת שהספר הזה בהחלט יעלה מודעות..אי אפשר להישאר אדישים אחרי הספר הזה...

ואני מאמינה שלאותה אחת כדאי לקרוא כי משהוא בטוח ישתנה...

שווה לקרוא... לדעתי הוא עוד יעזור הרבה.

קראו..אתם חייבים! (חייבות)

לכןן את הסוף האמיתיי?

 הוא יכול לעזור הרבה..

גם יכול לגרום למישהי במצב דומה לצאת מזה, 

וגם מעלה את המודעות.

ספר חזק מאוד!

ממליצה...

לא מרחמת על הבנות שהולכות לערבים.

טיפשות.

בקושי יכולה להבין!!

 

רחמי

אבל קצת ענווה לא תזיק

מנקודת מבט שונה משלנו.כי היא שכנה של בנות כאלה(שהלכו לערבים) היא רואה את הסבל שלהם..

ויש מצב שבגלל זה היא לא מבינה!!

אז נא לא לשפוט..

לעניות דעתי...

 

זה פשוט מצב של חוסר הבנה, משני הצדדים..

 

ד"א, ספר חזק!

זה כאילו על להקה מסויימת..

 

שמישהי אוהבת אותם(והיא כאילו ילדה מקוובלת) ורציתי גם כאילו להתלהב וזה..

 

ועכשיו שואלים אותי כול מיני שאלות עלזה ואני לא יודעת מה להגיד !!

 

מה לעשות?

שבת-שלום!!

תוודה

או שלא תעני או שפשוט תגידי סתם עבדתי עליכם לא אוהבת אותם..

עוד מעט אתם תתבגרו ותשכחו מזה 

חח זה בעיה כי המעריצות שלהם הן די מפחידות ואובססיות...

אני גם עשיתי את זה [לא בגלל החברה או משו, פשוט רציתי למתוח את חברות שלי], ואחרי יומיים אמרתי להן שעבדתי עליהן..

בהצלחה נשמה!

שיחשבו מה שהן רוצות,

את עשית את שלך.

וחוצמיזה, יעריכו אותך על שאמרת את האמת.