פורום נוער וגיל ההתבגרות (עמוד 892)

בס"ד                              כ"ט כסליו התשע"ד, נר חמישי של חנוכה.     

בהלכות חנוכה, אנו רואים שעלינו להניח לכתחילה את נרות החנוכה דווקא מתחת לעשרה טפחים.

הגמרא במסכת סוכה אומרת שמתחת ל10 טפחים - השכינה לא נמצאת.

וודאי שהגמרא הזו היא לא כפשוטה,

שהרי ה' שוכן בכל מקום.. וודאי שהגמרא באה לבטא רעיון עמוק אחר.

מה זאת אומרת שמתחת ל10 טפחים אין שכינה?    

מתחת לעשרה טפחים זה כבר מקום אחר.

חדר שהגובה שלו מתחת לעשרה - כבר לא נחשב דירה!

למה? כי אנשים רגילים, לא דרים במקום כזה. רק יצורים

כמו שאמרנו, אנו מדליקים נרות דווקא מתחת לעשרה,

דווקא במקום שאנו לא רגילים לגור בו.

ההסבר לכך, ממש ממש יפה.

כל עניינו של חנוכה זה להעלות ניצוצות.

אצל היהודי השכן שהתערבב בתרבות יון, אצל החבר בסניף שהושפע מהמערביות,

ואפילו אצל כל אחד בעצמו, את הניצוץ של הקדושה

זה שמתחבא ב10 טפחים הנמוכים, שלא רואה פני שכינה.

התפקיד שלנו בחנוכה הוא להעלות את החול - אל הקודש.

להיטהר מכל המסביב, ולהתקרב לה'!

רוצים להרגיש את זה באמת?

שבו ליד הנרות, תסתכלו עליהם. ותראו כמה שזה משפיע..

חג שמח!

אני מתכננת לעשות מסיבת חנוכה אצלי בבית מה אתם אומרים שכדי לי לעשות בה ?

חוץ מריקודים ושירים זה ברור   חחח...

אז מה..יש רעיונות ??

הפעם זה ארוך. מאוד.  

מרשה לכם לדלג לאמצע. מחילה. לא הצלחתי לצמצם. 

חג חנוכה. נצחון המכבים על הרומאים. וגם בחג הזה, אנחנו לא חוגגים אותו רק משמחה על נצחון העבר.

אלא גם בו יש לנו מסר ללמוד לעצמנו. לכל אחד ואחת.

בחג הזה, נצחו ה"דוסים". השמרנים. הלפלפים..

יהודה המכבי ואחיו לא היו אנשים ענקים, שלמדו מיומנויות לחימה רבות. להפך. הם היו הדוסים.. האלה שישבו ולמדו.

(ועכשיו שיעור דמיון מודרך תחשבו על בינישי"ם בשיעור י' במרכז הרב, ותנסו לחשוב אם הם יצליחו עכשיו להלחם בצבא ארצות הברית. נסו ותהנו )

אז איך נצחו? מאיפה הכוח?

רבי נחמן אומר: "עיקר הגבורה היא בלב". הגבורה, האומץ - מקורם בלב. אדם אמיץ בלבו, לא בשכלו.

ואם הגבורה היא בלב, אז איפה הגבורה של ה97% הנותרים של העם - שהתיונו? מה, אין להם גבורה. הרי היא בלב..

אז גבורה, זה דבר הטמון בכל כל יהודי. "ישראל עזים שבאומות". כי את הגבורה, את העוז - צריך לגלות.

היא קיימת, אבל מסתתרת. ואיזו גבורה זו? גבורה של תורה! כי אם לא - היא תתקפל יופי.

אנחנו רואים יפה מאוד איך במדינתנו הקדושה והמרוממת, יודעים להתקפל יפה מאוד. ולתת לאויב חזרה את שטחיו. ועוד לקרוא לזה 'שלום של אמיצים'. ממש גבורה ואומץ יש בנסיגה.

נחזור לעינין..

חודש כיסלו. ובמילה 'כסלו' תמונות שתי מילים. 'כיס' ו 'לב'. (אומנם עם ו', אבל זה דומה. משו בסיגון שלא תפסתי..]

הלב שלנו הוא כמו כיס. כיס שמכיל הרבה דברים. הרבה מידות. אנחנו יכולים לקחת אותם לטוב ולרע.

גיבור, זה אדם טוב. אבל גם פושע, שיש לו אומץ לעשות קרב יריות מטורף עם שוטרים הוא גיבור. אבל לכיוון השלילי. ורבי נחמן אומר שכשאנחנו משתמשים במידה, לא נותר לנו כוח לצד ההפוך.

לכן, לא פלא שלפעמים לרע יש לנו מלא כוח - ושאנחנו רוצים להשתמש באותו כוח לכיוון החיובי - אין לנו כוח. הוא נגמר. השתמשנו בו לרע.

כנ"ל מידת האהבה. אדם יכול להיות עם אלף בנות, ולכן אחר כך אחרי החתונה לא יהיה לו טוב עם אשתו. הוא בזבז כבר את רגש האהבה.

אבל -- כשאדם חוזר בתשובה המידות חוזרות אליו. ל'תשובה' יש כוח אדיר של משיכה. היא מסוגלת למשוך את הכוחות שלנו שטבעו בבוץ.

ורק אם נכניס טוב לליבנו - הוא יצליח להיות גיבור לצד החיובי.

(כדי לכם להמשיך לקרוא, עכשיו מגיע החלק היפה <ר>)

בחג אנחנו נוהגים להגיד את : "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".

למדה מודגש לדוד, הרי כל המזמורים נכתבו על ידו. אלא שזה בא להדגיש לנו. אצל דוד המלך תמונה הדרך לבנות את הבית. [בית ה'.]

דוד המלך, בא בשם ה'. לא בשם הכוח והמלחמה. איך הוא בא לגולית? בשם אלוקיו. לא עם כל ציוד המלחמה כמו גוליית - והוא ניצח. ומימנו למדו המכבים. שגם באו בכוח ה'. "מי לה' אלי".

הם באו בשם ה'. לא כמו המתיוונים שרצו להדמות ליונים. הם היו הפאנטים. הקיצונים. שהלכו עם ה'. (ואל תחשבו שהמתיונים לא באו מבתים דתיים. הם היו אנשים רגילים ממש!)

הם היו שפוטים של ה', לא של הגוים. לא של אובמה.

ומה זה הבית? בית המקדש.   

ובתקופת המכבים לא בנו מקדש, אלא טהרו את המזבח. מזבח זה מקום שמקריבים בו קורבנות. הם לא טיהרו את קודש הקודשים. זה לא הדבר הקריטי.

וזה בא ללמד אותנו שאם אנחנו באמת רוצים להיות בבית ה'. באמת רוצים להתקרב אליו - אנחנו צריכים להקריב מעצמנו! לא להיות חצי בזה. חצי בזה.

דוד המלך ומהכבים לא שמעו מוזיקה לועזית הם לא גם ראו סרטים, וקראו ספרים של תרבות יון על הדרך.

ברובד הפנימי שלנו. מה אנחנו שרים בסעד"ש? "בלבבי משכן אבנה.. ובמשכן מזבח אשים לקרני הודו".

מזבח. להקריב. לו בפשרות. מה אני מקריב? דבר שחשוב לי. לא דבר שקל לי איתו. דווקא מה שקשה לנו, אבל אנחנו יודעים שצריך שינוי. שיפור.

ואנחנו צריכים להחליט אם באמת אנחנו מוכנים להקריב. אם אנחנו באמת מוכנים לשנוא את הרע.

כי אי אפשר לנצח את השקר אם אנחנו אוהבים אותו. "אוהבי ה' - שנאו רע".

כי מה שאתה אוהב - מנצח אותך! וזה מה שעשו היונים. הם שילבו בין התרבות היהודית. לזו הגוית. היונית.

הם תרגמו את התורה ליונית. כי מה הבעיה, נשלב בין השנים.

ולפעמים, גם אנחנו במקום הזה של המתיונים. אנחנו לומדים תורה, אבל תוך כדי רואים סרטים מסוימים, שומעים שירים מסוימים.. אנחנו מנסים לשלב בין שני הדברים. (הלוואי וזה היה יותר קל להפסיק עם זה. )

ואחר כך אנחנו לא מבינים למה אנחנו לא כל כך מתחברים לתורה. למה זה לא בא לנו טביעי.

כי אצלנו בלב יש 100% יכולת להתחבר. ואנחנו מחברים את עצמנו גם לדברים לא טובים - אז כבר לא נותר בנו כוח לתורה. אנחנו גם טיפה מתיונים.

המלחמה קיימת גם היום. אנטיוכוס רק שינה את השם.

ורגע נחת לבנות שבחבורה -

מי הרגה את אנטיוכוס? את מקור הרוע? יהודית! אישה!

כי לאישה יש מטבעה את המקום הזה של חיבור לה'.. לכן גם נשים חיבות במצווה.

אישה מחוברת בטבעה לאלוקים. אנחנו צריכות (וצריכים ) שיהיה לנו חיבור טבעי לה'. לא חיבור חיצוני לה'.

מה זה טבעי? חי. רגיל. כמו שאנחנו לא חושבים לפני שאנחנו נושמים. התורה צריכה להיות טבועה - טבעית בתוכו.

ועוד נושא - יש מחלוקת בין בית הילל לבית שמאי. האם 'הולך ומוסיף' או 'הולך ופחות'. אבל בשניהם מודגשת המילה 'הולך'. כי יהודי תמיד הולך! יהודי לא נשאר במקום. הוא לא יכול לא לעשות רע, אבל גם לא לעשות טוב. זה או או.

הלב של היהודי זה כמו בור. בבור יש או נחשים ועקרבים [כמו אצל יוסף] או מים. אין אמצע.

יש לנו פה עינין של "סור מרע, ועשה טוב". בטוב - תוסיף. ברע - תמעיט. ביהדות גם "לא תעשה" זה מצווה. לפעמים צריך גם לא לעשות.

אנחנו צריכים שמקור ההנאות שלנו, האהבה, השמחה שלנו - תהיה מחוברת לטוב.

והנאה, עונג - שייכת למקום של אהבה. כי אני לא נהנה מדבר שאני לא אוהב.

אנחנו צריכים להתענג על ה'. ואם העונג במקום שלילי - אז בעונג, יש גם אותיות נגע.

כי לא נשאר לי כבר מקום ברגש לקלוט דברים חיובים. שבת זה דבר מדהים - אבל יש אנשים שבשבילם היא סיוט.. אין להם כבר כוח להנות מימנה. העונג שלהם במקום אחר.

ובחנוכה, זה הזמן לשנות. להשתנות!

ודווקא היום - נר שני של חנוכה. זה היום שהוא 'הולך ומוסיף'. הראשון. כי אתמול יצרנו. אבל ההתחלה של ההוספה היא היום. וכל ההתחלות קשות.

ולהתחיל להשתנות, להתקדם. זה הכי קשה. והיום כדי לקבל דבר אחר להתחיל בו.

ולהתפלל על זה! ה', תן לי כוח להתחיל מחדש. להשתנות. תן לי את הגבורה ללכת איתך באמת, ולא בתרבות הגוים. גם היום הזה מקושר ליצחק אבינו - שמימנו לומדים על גבורה. הוא הסכים להעקד על המזבח.

ולהתפלל גם שה' יראה לנו במה כדי להתחיל.

כנ"ל 'מה עוז צור'. יש שם את כל הגלויות. ואיך מנצחים? בחנוכת המזבח! ביכולת להקריב.

אז סיכום בשלוש מילים - בשביל להיות גיבור צריך להתחבר לתורה, להיות מוכן להקריב!

שנזכה.

סליחה על האורך. לא הצלחתי לקצר.

תרשום, תרשום:

-מישי אמרה פעם.. "אין לי אומץ להתאבד".

אבל בעצם, התאבדות זה בכלל לא אומץ. זאת הבריחה הכי גדולה שיש. אדם מוכן לסבול דקה שתיים, בידיעה שזהו - זה נגמר לתמיד.

אתם יודעים מה זה לחיות פה 120 שנה?!?! לא פשוט בכלל.

-מקום לא בריא זה לא רק סמים וסגרויות. אפשר להחמיר במצוות, ממקום לא בריא בנפש. של חרדה. של אובססיה.

אדם יכול להנות מצומי. ממסכנות. אדם כזה יכול לגרום לעצמו לקושי, כדי לראות את עצמו סובל. כי הוא שנוא ת'צמו. מזוכיסט שמחמיר על עצמו כדי להקשות על עצמו. ממש עבודת ה' בריאה ונכונה.

לא הספקתי להגיב על מה שכתבתי והגיבו לי והוא נעלם. אני לא יודע מה לעשות עם עצמי.

אין לי כח להתמודד. נמאס לי. מה אני אגיד. הלימודים הורסים את החיים.

ואני נופל(רוחנית) ואין לי כח לזה. אני גם לא בקשר עם המשפ' שלי (ההורים בעיקר) ות'אמת אני יודע שאני

צריך איזה קשר עם מישו. אאאווףףףף לללממההה זזההה צצריךך לללההייווותתת מממססוובבךךך????

????????????????????????????????????????????????????????????????????????????

למה אני כזה מסובך?????????????? פעם הייתי עוד יותר עכשיו זה פחות אבל בא לי לחזור לחור שלי בפנים

ולהישאר שם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש לי להגיש book report באנגלית עד עוד שבוע ואין מצב שאני מסיימת גם לקרוא את הספר וגםם לכתוב עליו עבודה!! בחיים אני לא יספיק עוד לא סיימתי לקרוא אפילו חצי!!!

יאווו מה אני עושה? באלי לבכות!!! אין לי חנוכה בכלל!! כל היום ללמוד באנגליתתת=[[[[[[[[[[[[[[[[[[[

חח ממש בא לי לפתוח אחד כזה,זה עושה טוב על הלב!
טוב אז 2 ניסים,1.אני נושמת
2.יום אחד אירגנו לנו פעילות בחופש שהולכים לפעילות מעורבת ביחד לא הכי צנועה(לא קשור להתנדבות),ובסוף החלטתי לא ללכת לזה וזה היה ממש קשה ולא הבנתי למה זה קורה דווקא לי..ואז זה התבטל!!חחח ואירגנו משהו אחר נפרד שרק הבנות הולכות לים(הפעילות מלכתחילה המעורבת לא הייתה ללכת לים!)  ואז פניתי אל המארגנות והן אמרו לי שלא נרשמתי,ושלמזלי (מה') נשאר מקום אחד באוטובוס כי מישהי לא באה או משהו כזה..ובסוף הלכתי והיה פשוט כיף מטורף והבנתי שהכל לטובה ושבסוף אם אתה מקריב מעצמך אתה מקבל מלא מה' יתברך!

בס"ד                                                                                                   כ"ה כסליו התשע"ד, נר ראשון של חנוכה.

למדת הלכות חנוכה? חסר לך שלא...

בהלכות חנוכה, רואים שיש הרבה הלכות שנקבעו לפי "איך שהשכן רואה אותך"

לדוג': מי שיש לו 2 פתחים - לחלק מהדעות יצטרך להדליק בשניהם נרות חנוכה. 

וזה למה? כדי שלא יחשדו בו.  ויש עוד המון הלכות בסגנון זה.

העניין הזה תמוה במקצת.

למה אני צריך להדליק יותר נרות בגלל שאחרת יחשדו בי שאני לא מדליק?

ופה - [חשדתי! (דוסים מצייצים, שם, שם.)] יש לימוד בשבילינו |מתפלפל בלימוד|

יש דברים שעושים אותם וכלפי שמיים - הם כשרים לחלוטין.

אבל שוכחים להסתכל איך הם נראים למתבונן מהצד

חשוב שנזכור גם את הצד של ישראל, שלא יחשדו בנו ח"ו.

חנוכה שמח!!

*לא באמת עבדנו עליכם, בסוף הסתדר לפרסם בע"ה כל יום במהלך החנוכה...

ב"ה

בס"ד                                                                                         יום ראשון, כ"ח כסליו התשע"ד, נר רביעי של חנוכה.

"הנה נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים"   (דברים, ל', י"ט)

לכאורה, מה הבעיה? כולנו רוצים טוב.

כולנו רוצים להיות טובים. לעשות רק טוב.

אבל יש לכולנו יצר טוב ויצר רע.

היצר הטוב, הולך תמיד עם האמת, הוא לא מנסה להיות יותר ממה שהוא.

היצר הרע, רוצה לנצח, אז הוא מתיפיף, הוא נלחם.

מכל דבר בחיים, אפשר לקחת טוב, ואפשר לקחת רע. אפילו מהיצר הרע בעצמו-

כח רצון, להלחם, ללכת עם משהו עד הסוף, לא לאחר, לא להתייאש ועוד.

הבחירה קשה. אין ספק.

אבל "היום זה היום".

נר רביעי של חנוכה, זה בדיוק באמצע. 4 נרות מוארים, 4 נרות בחושך. כאן, צריך לבחור,

אתה הולך עם האור, או חלילה עם החושך.

כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לבחור, מה אנחנו רוצים? טוב, או חלילה את הרע?

אור, או חושך?

ויותר מכך, השאלה מה אתה מוכן לעשות בשביל הטוב?

כמה את מוכנה להשקיע בשביל האור?

וזה ממשיך, החג ממשיך לא נעצר באמצע, האור גדל ומתעצם כל רגע.

שנזכה להמשיך איתו בלב שלם,

בשמחה אמיתית תמידית! עם האור! עם הטוב!

חג שמח

(כנראה החל ממחר/מחרתיים הד"ת של החג יפורסם בקובץ PDF בגלל אילוצים טכנים. בתקווה שזה לא יפגע בנוחות.)

פעילויות לחנוכה שכל המשפחה (הורים+ילדים גדולים וקטנים) 

יכולה לעשות אחרי הדלקת הנרות...

חנה זלדה וכו'...

אשמח לישמוע רעיונות..

בתומ"ר חנוכה שמייח לכולם!!!

בס"ד                                                                                  יום שישי כ"ו כסליו, נר שני של חנוכה. (ד"ת לנר שלישי-שבת)

מובא בהלכות חנוכה,

שאם שיש לו כף או לנרות שבת או לנרות חנוכה - ידליק נרות שבת.

ושואלים למה? 

הרי חנוכה זה רק 8 ימים, שבת יש כל השנה...

ולנר חנוכה יש חשיבות ממש גדולה!!

אלא, משום שלום בית!

שכאשר יש אור בבית - יש שלום!

מכאן אנחנו למדים את חשיבות השלום בבית!

שנזכה בע"ה לחיי שלום שלוה ואחווה והרבה אושר ושמחה!!

חג חנוכה שמח!

שבת שלום ומבורך!

בעזרת מלך א-ל חי העולמים ובהשתדלותי

נמצא אתמול צרור מפתחות בצומת גוש עציון (בטרמפיאדה לכיוון אלון שבות)

שנשכח כנראה ע"י שני נערים שעלו על טרמפ לכפר עציון באזור השעות 8-9

המאבד מתבקש ליצור קשר-

054-7944877

אשמח אם תוכלו להפיץ.

חג שמיייח מלא באורות!