עושה את אותן הטעויות שוב ושוב ושוב
ויודעים מה.
זה לא עוזר בכלל
לפחות מובן לי למה דווקא תטעויות האלו.
ונחשו.
זה לא עוזר!!!
מה עושים ללב אטום ועזוב?
ולמה לא כואב לי- לו וככה ישבר קצת המגן שלו.
וניפול
ונמות
ואולי
אחכ נקום.
מה.
האנונימי לא מצליחאנונימי (פותח)אחרונה
לשנות לאנש את צורת ואופן הכתיבה.
שזה מתסכל
ומבורך
תלוי עד כמה אתה נהנה מלהיות אתה יחיד ומיוחד וכו.
בכלאופן,
תודה על החיבוק
ומאז שאמרת לי שזו תגובה אוטומטית בפורום יש בי קצת טיפי של חשש שזה מה שגורם לך לכתוב את הנל.
וזה לא יפה מצידי וחסר אמון אבל זלא את זה אני
ואם כן, למה גיבבתי את זה?
לא ברור.
...
באיזה קטע עכשיו?אנונימי (פותח)
מה נראה לך שאת אומרת את זה?
חשבתי שאנחנו חברות.
את אמורה לדעת שלא אומרים לי את זה.
יותר מזה!
את אמורה לדעת שזה לא נכון!!! את לא יודעת שזה שקר? שזה מגעיל לומר את זה???
אוף
נמאס לי להגן על עצמי כל היום וכל הזמן. נמאס לי לבכות מאנשים טיפשים.
כן אני אדם חזק בדרך כלל אבל דברים קטנים שוברים אותי.
דברים שאומרים בעצם, אנחנו שונים ביסוד שלנו, ולו נקודת המוצא היתה הבסיס, לא הייתי אפילו מעיפה לעברך מבט שני
איכס אתם
חשבתי שאנחנו חברות.
את אמורה לדעת שלא אומרים לי את זה.
יותר מזה!
את אמורה לדעת שזה לא נכון!!! את לא יודעת שזה שקר? שזה מגעיל לומר את זה???
אוף
נמאס לי להגן על עצמי כל היום וכל הזמן. נמאס לי לבכות מאנשים טיפשים.
כן אני אדם חזק בדרך כלל אבל דברים קטנים שוברים אותי.
דברים שאומרים בעצם, אנחנו שונים ביסוד שלנו, ולו נקודת המוצא היתה הבסיס, לא הייתי אפילו מעיפה לעברך מבט שני
איכס אתם
אני תוהה לעצמי אם יש דרך להתנתק מכל זהאנונימי (3)
בס"ד
מניחה שזה קשה עד בלתי אפשרי ברגע שאת באמת מרשה לעצמך להתחבר לאנשים
המ אופ אופ אופ
שונאת את הקטע הזה
יש למקום הזה פונטיציאל עצום להיות בדיוק באצבע שחוסמת את החור (לא את ה-חור אבל כן חור רנדומלי) ובגלל שאופי הכיתה ווי של המקום זה לא אפשרי
לפעמים אני מרגישה שאני חוזרת למריבות בין החבורות ביסודי
זוועת עולמים פרדס חנה כרכור
עד כאן דרכי הצנועה להביע השתתפות בכאבך
עכשיו אני אלך לבעוט במשהו כי כל התיסכול צף לי
רעליאנונימי (פותח)
וסליחה על הפלישה
משוםמה צורך לי לכתוב את עצמי ולצרוח בלי להיות חייבת לשמור על נימוסי שולחן.
שזו דרך התנסחות נהדרת להתחמק ממילה שאני לא יודעת איך לכתוב
בודד לי
וגם איתה זלא באמת
והקנאה מוציאה אותי משלוותי
והרעשים מהחדר שלה מולקים אותי ברמה של לעשות את כל מה שאני יכולה בשביל לא לשמוע ולא לראות ולא כלום
וזה למרות שאני אוהבת ורוצה שיהיה לה טוב והכל
פחד פחדים ותלויה על נעץ המצב החדש הזה
ושלא ברור מה יהיה איתי ואיתם ויא רבי שזה הופך ל"איתם"
וההצעה שלה ללגור שם עושה לי רע
וסליחה והכל אבל זלא ביכולת שלי
וכאן מטולטל ולא ברור
ובכלל שהמצפון שהיא מנסה להפעיל עלי מכאיב לי ואני כואבת בלי חור ניקוז ומה יהיה עם חיי
ואיך ומתי הכל יעלם או לפחות אני
ומתחרט לי עכשיו שכתבתי פה כי הפחד של מה מו מי
ושאם זלא הצעד הנכון
ואם אשכח ללחוץ על אנונימי
מהזה החיים האלה
וזלא במטרה לצטט שיר שאלוקים עדי שלא ברור לי מה ולמה הוא נמצא בראשי.
כמו הרבה דברים אבל.
ושמתגעגע לי מידי לדברים שלא טובים לי מידי ושכואבים
והציפורני שלי תכף נופלות רוב לחץ עליהן. אני צכה לרזות אם החיים ממשיכים להיות קשוחים שכאלה הצורך ללהחזיק בציפורנים ולמה בכלל אני מסבירה את עצמי ורצץ מחשבותי .
אה?
כפרה על הצרכים האלו מוסלינו
נשבר בי משו.
ואף אחד לא שם לב
כולם בעצמם
והנה קינה מקוננה על בדידות נואשה ושוב הכל מהתחלה. יאא
פח.
יום ראשוןאנונימי (פותח)
הספקנו די הרבה ממה שרצינו, אבל הארון החדש נשאר שם
במקום זה לקחנו מיטה. זה יפה שהאוטו סחב הכל בלי להתלונן
מתפוח עד הבית לקחנו טרמפיסט מסכן שישב ליד דוש ודוש צרח את נשמתו ולא ממש יכולתי לעצור להכין לו בקבוק באמצע חווארה אז נשאר צורח עד הבית.
מעצבן אבל ככה החלטנו, אפילו אם יש טיפונת מקום לבנאדם נדחוס כל טרמפיסט שירצה להידחס שם.
הגענו הביתה, הכל מטונף. אבק אבק בכל מקום. אנחנו בקושי פה.
לא היה כלום לאכול ולא אכלתי מהבוקר
הייתי עם התינוק ובעלי לקח את דוש (כפרעליו שהוא עוזר ככה. לא מובן מאליו בכלל בכלל) לאכול ולבקר את **** ולראות את החלאק'ה של שמולקי.
מותשת מותשת מותשת.
עשיתי רשימת קניות בערך וקצת סידרתי וקצת ישנתי, אחר כך הלכנו למכולת החדשה (אני נהגתי, יאיי) ועשינו קניות לימים הקרובים
אחר כך הביתה, נשארתי קצת לבד עם שניהם כדי שבעלי ילך לישיבה קצת והיה נוראי (דוש צורח אבא אבא אבא! ודופק על הדלת והתינוק צורח סתם כי בא לו לשגע אותי)
ועוד לא אכלתי
סופסוף בעלי חזר ועזר לי להשכיב את דוש לישון והלך שוב. הכנתי לי אוכל שיצא מגעיל בטירוף (חוש הריח שלי לא עובד כי אני מצוננת נורא אז שמתי תבלינים בלי קשר למציאות) אבל אכלתי הכל.
עכשיו החדר שלנו שהיה מסריח ומבולגן נקי ומצעימים חדשימים ואני רוצה לישון ועכשיו התינוק החליט לקום.
אז למי יאיי
לי יאיי
והדברים שפחדתי מהם לא קרו.
הכל עבר בשלום
איזה כיף
ולא יודעת מה דעתי על לנסוע לאוגנדה לחודשיים. מה הקשר? יש שם יהודים בכלל? חשבתי שנוסעים לפריז וללונדון
במקום זה לקחנו מיטה. זה יפה שהאוטו סחב הכל בלי להתלונן
מתפוח עד הבית לקחנו טרמפיסט מסכן שישב ליד דוש ודוש צרח את נשמתו ולא ממש יכולתי לעצור להכין לו בקבוק באמצע חווארה אז נשאר צורח עד הבית.
מעצבן אבל ככה החלטנו, אפילו אם יש טיפונת מקום לבנאדם נדחוס כל טרמפיסט שירצה להידחס שם.
הגענו הביתה, הכל מטונף. אבק אבק בכל מקום. אנחנו בקושי פה.
לא היה כלום לאכול ולא אכלתי מהבוקר
הייתי עם התינוק ובעלי לקח את דוש (כפרעליו שהוא עוזר ככה. לא מובן מאליו בכלל בכלל) לאכול ולבקר את **** ולראות את החלאק'ה של שמולקי.
מותשת מותשת מותשת.
עשיתי רשימת קניות בערך וקצת סידרתי וקצת ישנתי, אחר כך הלכנו למכולת החדשה (אני נהגתי, יאיי) ועשינו קניות לימים הקרובים
אחר כך הביתה, נשארתי קצת לבד עם שניהם כדי שבעלי ילך לישיבה קצת והיה נוראי (דוש צורח אבא אבא אבא! ודופק על הדלת והתינוק צורח סתם כי בא לו לשגע אותי)
ועוד לא אכלתי
סופסוף בעלי חזר ועזר לי להשכיב את דוש לישון והלך שוב. הכנתי לי אוכל שיצא מגעיל בטירוף (חוש הריח שלי לא עובד כי אני מצוננת נורא אז שמתי תבלינים בלי קשר למציאות) אבל אכלתי הכל.
עכשיו החדר שלנו שהיה מסריח ומבולגן נקי ומצעימים חדשימים ואני רוצה לישון ועכשיו התינוק החליט לקום.
אז למי יאיי
לי יאיי
והדברים שפחדתי מהם לא קרו.
הכל עבר בשלום
איזה כיף
ולא יודעת מה דעתי על לנסוע לאוגנדה לחודשיים. מה הקשר? יש שם יהודים בכלל? חשבתי שנוסעים לפריז וללונדון
ושוקלים את זה ברצינות?כישוף כושל
בס"ד
עם הילדים והכל? באמת?
(כאילו הדבר הראשון שעלה לי לראש זה 'הם לא נורמלים חם שם!')
אני תוהה אם מישהו יכול להיות במצב נפשי שפיר בלחץ שמשפחה מביאה איתה
(וכל האברים הפנימיים שלי על מצב אפילפסיה עכשיו מרוב פחד
כי אם אנשים עם פרופיל נפשי רגיל פחות או יותר מתקשים מה יהיה איתי?
מזל שעוד יש לי כמה שנים להתאפס על עצמי לפני שזה יקרה)
(משה היה מתחרפן
לא אוהב את הרעיון של לחכות כמה שנים
ובכן בחור אם אתה רוצה בקרוב תצטרך להתחתן בקרוב אתה יודע שאני לא יולדת בשנה הראשונה שלנו יחד)
אוי שכחתי את האנונימי אוף עם החיים
לא, איזהאנונימי (פותח)
הציעו לנו את זה לפני שעתיים!!!
אני לא יודעת מה לחשוב אם בכלל
טיסה בכל מקרה יש באופק אבל לצרפת לגיסתי
ולא לפ****ג אוגנדה!!!
וכן יש נשים שההריון עושה להן מצב רוח טוב והן פורחות וקורנות וחציכות ופתאום כל הגוף מתעצב ואחרי הלידה הן יפות ומחוייכות מאוהבות בתינוק שלהן ושרות לו שירים
אני עדיין ההתלבטות אם אני אוהבת ילדים
אבל הבן שלי למד לתת נשיקות וקשה שלא לחבב את זה. הוא ממש מתאמץ להגיע עד הכי קרוב אלי ולתת לי נשיקה בעיניים עצומות.
אי אפשר לעמוד מנגד
ואני בטוחה שלמרבח לא תהיה התנגדות כהוא זה. ילדימים זה לא כיף
והי לא הולכת לישון? מחר לימודים!
אני לא יודעת מה לחשוב אם בכלל
טיסה בכל מקרה יש באופק אבל לצרפת לגיסתי
ולא לפ****ג אוגנדה!!!
וכן יש נשים שההריון עושה להן מצב רוח טוב והן פורחות וקורנות וחציכות ופתאום כל הגוף מתעצב ואחרי הלידה הן יפות ומחוייכות מאוהבות בתינוק שלהן ושרות לו שירים
אני עדיין ההתלבטות אם אני אוהבת ילדים
אבל הבן שלי למד לתת נשיקות וקשה שלא לחבב את זה. הוא ממש מתאמץ להגיע עד הכי קרוב אלי ולתת לי נשיקה בעיניים עצומות.
אי אפשר לעמוד מנגד
ואני בטוחה שלמרבח לא תהיה התנגדות כהוא זה. ילדימים זה לא כיף
והי לא הולכת לישון? מחר לימודים!
אבל לא אמרתם יש פחחחאנונימי (3)
בס"ד
אשכרה אתם חושבים על זה
ריבנו של פתח תקווה שיהיה לכם בהצלחה
אני מתקשה להאמין שאהיה כזאת
כאילו ברור לי שאוהב את הילדים שלי בטירוף ואהיה מסורה
אבל גם אהיה לחוצה כמו החיים ואהיה עליהם בחרדות עולם וכל המטלות שהמשפחה תביא איתה יגרמו לי להתחרט שנולדתי
(לא שזה משהו שקשה לגרום לי להרגיש אבל אבל)
נשמע חמוד להחריד
ולא חייבים לאהוב ילידם כדי לאוהב את הילדים שלך
הוא משום מה ממש בקטע שלהם
ניסיתי מלא פעמים להבין למה במיוחד בתקופה שבה הצהרתי שאין מצב שאני משכירה את הרחם שלי למטרות האלה
לא יצא שום הסבר משכנע חוץ מזה שזה משהו שהוא תמיד חשב שיהיה לו
טוב, אני תמיד חשבתי שאתחתן לפני גיל 70
לא הכל קורה כמו שאנחנו רוצים
המוקדם שלי כנראה יהיה באזור 1-2 בלילה אז יש עוד זמן
בעלי חושב על זה אני לא חושבת בכללאנונימי (פותח)
מפחדת שאסכים ואז אתחרט על כך כמו בפיליפינים. אהעהעעהה
כל אחת מפחדת להיות אמא רעה אבל בסוף כולנו משתדלים הכי הרבה ויוצא סביר כזה. לא רע ולא טוב.
אני בטוחה שאני עושה לילדים שלי טראומות אבל סבבה מזה גדלים. הם יגדלו ויבינו שעשיתי את ההכי טוב שלי. נכון שאני לא אמא של אוכל בריא כזה ומקלחת פעמיים ביום אבל אני מאד משתדלת שיהיה להם את כל מה שהם צריכים ויותר.
ויש משהו כזה בבנים מסויימים שבא להם ילדים. מעולם לא הבנתי לעולם לא אבין
אבל זה טוב, הוא יעזור לך הרבה איתם! יאיי
ואת תמיד יכולה להביא אחד אחד ולראות אם את מסתדרת ולעצור כשנהיה קשה מידי
הקטע הוא שבקושי הוא בהתחלה ואז זה נהיה די קל
כל אחת מפחדת להיות אמא רעה אבל בסוף כולנו משתדלים הכי הרבה ויוצא סביר כזה. לא רע ולא טוב.
אני בטוחה שאני עושה לילדים שלי טראומות אבל סבבה מזה גדלים. הם יגדלו ויבינו שעשיתי את ההכי טוב שלי. נכון שאני לא אמא של אוכל בריא כזה ומקלחת פעמיים ביום אבל אני מאד משתדלת שיהיה להם את כל מה שהם צריכים ויותר.
ויש משהו כזה בבנים מסויימים שבא להם ילדים. מעולם לא הבנתי לעולם לא אבין
אבל זה טוב, הוא יעזור לך הרבה איתם! יאיי
ואת תמיד יכולה להביא אחד אחד ולראות אם את מסתדרת ולעצור כשנהיה קשה מידי
הקטע הוא שבקושי הוא בהתחלה ואז זה נהיה די קל
טוב אם את נגד אז אין מצב שזה יקרהאנונימי (3)
בס"ד
זה לא שהוא יכריח אותך או משהו
הפחד כרגע הוא לא היות אמא גרועה (זה פחד נפרד ומאוד קיים) אלא לסבול מלהיות אמא
הוא לא יעזור לי איתם הוא יגדל אותם יחד איתי
זה שהם התנחלו אצלי 9 חודשים לא אומר שגם בשאר החיים אני אהיה היחידה שתישא בהשלכות
אז זהו
נטשתי ממזמן את הקטע של לרצות מספר מסויים של ילדים
נתחיל באחד ואז נראה אם מתחשק לי עוד וכן הלאה
אני לא בטוחה שזה נכון
חושבת שלהיות אמא למתבגרת זה לא יותר קל מלתינוק
זה פשוט סוג אחר של קושי
איזה משפט?אנונימי (פותח)
בהינף משפט אחד פתרתי את האתאיזם??? הוריייי ליייי!!!
בסדר, אל תתקבעי לתבניות. תני למציאות להראות לך את זה.
ברור שיש כאלו שקשורים יותר לאבא אבל
א. לרוב זה לאמא אם היא התנהגה כמו אמא (כי יש אימהות םסיכוםטיות יוצאות מן הכלל)
ב. גם אם הקשר החזק הוא לאבא יש סיבה כלשהי (שהות ממושכת עם האבא או הערצה שלו או שהאמא פשוט לא נוכחת)
ג. למרות כל אלו עדיין יש משהו לאמא שהוא בלתי פתיר
ויש מצב שאני טועה, לא יודעת
בסדר, אל תתקבעי לתבניות. תני למציאות להראות לך את זה.
ברור שיש כאלו שקשורים יותר לאבא אבל
א. לרוב זה לאמא אם היא התנהגה כמו אמא (כי יש אימהות םסיכוםטיות יוצאות מן הכלל)
ב. גם אם הקשר החזק הוא לאבא יש סיבה כלשהי (שהות ממושכת עם האבא או הערצה שלו או שהאמא פשוט לא נוכחת)
ג. למרות כל אלו עדיין יש משהו לאמא שהוא בלתי פתיר
ויש מצב שאני טועה, לא יודעת
אינלי כוחבוז
הכל איכשהו מסתדר אבל מה יקרה כשנגיע הביתה
מפחדת שהכל יתפוצץ לי בפנים
מפחדת שהכל יתפוצץ לי בפנים
דווקא עזרת המוןבוז
לא הרגשתי לבד
מצאתי!גוש זבל
בס"ד
הו זה מושלם בכל כך הרבה רמות
אני רצה לחטט לעצמי בכא
מה הכי נוראי?בוז
שאנשים אשכרה עוברים לי על הכ''א.
ואז מה.
אני פשוט לא יכולה לכתוב שום דבר בלי שיעקבו אחרי
זה נוראי וחטטני ואני מרגישה נורא לגבי זה
הם לא אנשים רעים פשוט אנשים סקרנים
אבל אבל
לפעמים זה מעצבו
ואז מה.
אני פשוט לא יכולה לכתוב שום דבר בלי שיעקבו אחרי
זה נוראי וחטטני ואני מרגישה נורא לגבי זה
הם לא אנשים רעים פשוט אנשים סקרנים
אבל אבל
לפעמים זה מעצבו
ואת יודעת למה?אנונימי (3)
כי ברוב טמטום לא כתבתי את ההודעה הראשונה באנונימי ועכשיו היא שם
אז כל הסקרניים פשוט ייכנסו לפורום ויקראו הכל
ואז מה? הי איזה מטומטמת צעקת לכולם שאת פה ואז את כותבת באנונימי? מטומטמת?
וברור שיש בי משהו שרוצה שאנשים יקראו, כמובן, אחרת הייתי כותבת במחברת
כולנו אנשים בודדים בסופו של דבר שרק צריכים תגובות
ולא לא אמרתי חיבוק כי לא כולם צריכים חיבוקים כל הזמן אדון **** שמנסה כל היום לשדך לי חיבוקים
לא רוצה ולא צריכה
אז כל הסקרניים פשוט ייכנסו לפורום ויקראו הכל
ואז מה? הי איזה מטומטמת צעקת לכולם שאת פה ואז את כותבת באנונימי? מטומטמת?
וברור שיש בי משהו שרוצה שאנשים יקראו, כמובן, אחרת הייתי כותבת במחברת
כולנו אנשים בודדים בסופו של דבר שרק צריכים תגובות
ולא לא אמרתי חיבוק כי לא כולם צריכים חיבוקים כל הזמן אדון **** שמנסה כל היום לשדך לי חיבוקים
לא רוצה ולא צריכה
אופ נכוןאנונימי (2)
בס"ד
גם אני למרות שאחרי יש פחות אויבים
רק אחד ספציפי אבל יש לי רעיון
נכון
יש בי מקום קטן שרוצה שהאנשים שאני מנסה להסתיר מהם הכל ידעו אבל אני גם רוצה שהם יאמצו בשביל זה
ולמה הכל מסובך אבל אל באמת מסובך? החיים בלאי של הבלאי
אמא שלי החליטה שבגלל שרע לי התפקיד שלה זה לבוא בלי לדפוק פעם בחצי שעה ולחבק אותי ובא לי לצרוח
טוב, היא רוצה לעשות טוב וזו הדרך שהיא מצאהבוז
תגידי לה שזה לא עוזר בכנות ושאת רוצה לבד.
באלי מקום אנונימי אבל באמת ושאפשר לכתוב שם הכל ואנשים יענו באובייקטיביות
זה טו מאצ'?
באלי מקום אנונימי אבל באמת ושאפשר לכתוב שם הכל ואנשים יענו באובייקטיביות
זה טו מאצ'?
אני רוצה לספר אבל לא יכולה לספר פהבוז
ולא יכולה לספר לאף חברה רגילה שלי
כי אני משתדלת להיות החברה שלא מתלוננת כי אם אני לא מעיקה אנשים נשארים חברים שלי ליותר זמן
בדוק ומנוסה
וגם אני סקרנית לדעת מה השאלות.
מצד שני אני עייפה.
אז מקסימום תכתבי ואני אקרא בבוקר
כי אני משתדלת להיות החברה שלא מתלוננת כי אם אני לא מעיקה אנשים נשארים חברים שלי ליותר זמן
בדוק ומנוסה
וגם אני סקרנית לדעת מה השאלות.
מצד שני אני עייפה.
אז מקסימום תכתבי ואני אקרא בבוקר
בקשר לשואת המטומטמיםאנונימי (פותח)
בס"ד
יש לי בשלוף כמה אנשים שהייתי מעמידה ליד הקיר
למה מעמידים אנשים ליד הקיר כשרוצי להרוג אותם? אני מנסה לדמיין ולא מצליחה להבין? זה הופך את המוות ליותר מסודר?
כאילו בא לי לומר שרוצח הוא לא בדיוק טיפוס שסדר בראש מעייניו אבל נאצים וזה אז כנראה שסדר דווקא חשוב בתורת הרצח
הו תורת הרצח זה ספר שהייתי קוראת
סתם לא
אני קוראת רק פח
הכל פח
גרר
נמאס לי מעצמי
לא חדש בשום צורה שהיא אבל נכון
אני חושבת שהיה לי אפילו ניק פעם שקראו לו המיץ של הזבל
פה מתלוננים בכיףאנונימי (פותח)
רע לי רע לי רע לי
בואו נודה בזה
יש דברים שאי אפשר גם באנונימי להתלונן עליהם
כמו דברים שביני לבין בעלי
ביני לבין המשפחה
ביני לבין הילדים
וביני לביןעצמי
אז מה בעצם כל הפריקות פה באות לומר??? אה???
כלום!!! המון ברברת שבאה לכסות על הכאבים האמיתיים באמת
שאותה לעולם אי אפשר לחלוק עם אף אחד כי לכולם יש יותר מידי מה לומר על הכל ואני רוצה רק שקט
לא רוצה עצות ולא צריכה שיפוטיות
אף אחד לא ישנא אותך אם תגידי מה את באמת חושבת!
אומרת מירי
והיא חמודה באמת
אבל היא לא יודעת
למשל
(דברים שאני לא יכולה לכתוב כי ככה)
בגלל שאני לא מחליטה מהר מידי אז אחרים מחליטים בשבילי
ואני זורמת
כי.
בואו נודה בזה
יש דברים שאי אפשר גם באנונימי להתלונן עליהם
כמו דברים שביני לבין בעלי
ביני לבין המשפחה
ביני לבין הילדים
וביני לביןעצמי
אז מה בעצם כל הפריקות פה באות לומר??? אה???
כלום!!! המון ברברת שבאה לכסות על הכאבים האמיתיים באמת
שאותה לעולם אי אפשר לחלוק עם אף אחד כי לכולם יש יותר מידי מה לומר על הכל ואני רוצה רק שקט
לא רוצה עצות ולא צריכה שיפוטיות
אף אחד לא ישנא אותך אם תגידי מה את באמת חושבת!
אומרת מירי
והיא חמודה באמת
אבל היא לא יודעת
למשל
(דברים שאני לא יכולה לכתוב כי ככה)
בגלל שאני לא מחליטה מהר מידי אז אחרים מחליטים בשבילי
ואני זורמת
כי.
בעאנונימי (3)
בס"ד
ודוגרי הדבר שבגללו אני כאן באמצע הלילה ורוצה לצרוח על כל העולם בגללו זה משהו שאני לא אוכל לכתוב בשום פורמט
כי הצרות האמתיות של החיים מורכבות מידי בשביל שכל הפורום ידע עליהם ואנחנו כבר לא שביעסיוטיות שכותבות הכל בלי להתחשב ביקום יש לנו קרובים שמושפעים מהדברים שאומרים ובע בע בע
זאת הייתה הדרך הצנועה שלי להביע הזדהות בים של רגשות דפוקים
היי שירהבוז
ואפשר גם לכתוב באנונימיבוז
ואז זה בכלל
אבדון האבדונים
אבדון האבדונים
ווהו!כישוף כושל
יודעת מה?כישוף כושל
בס"ד
פחות
נראה שכתבו כאן באייר אז לא לגמרי ריק כדאי שנחפש מקום אחר
אוקייבוזאחרונה
אבל תחפשי גם
יש לי לקום עוד ארבע שעות ויום נוראי שמחכה לי אז מקסימום אני אמשיך מחר.
תתייגיני אם את מוצאת משו
יש לי לקום עוד ארבע שעות ויום נוראי שמחכה לי אז מקסימום אני אמשיך מחר.
תתייגיני אם את מוצאת משו
תקציר הפרקים הקודמיםאנונימי (פותח)
בס"ד
בשירה עצבנית וטיפשה-
לא בא לי לורד את העולם
אני מבואסת בדווקא
נמאס לי ואני עצבנית וכואבת
למי דווקא? לעולם לתרבות האנושית לדואגים והדואגות מכל המינים
שצועקים לי 'שירה תרגישי טוב'
לכו!
לא רוצה להרגיש טוב
למה לי להרגיש טוב?
יעבור לי בשניה
כמו שכל דבר עובר בשניה
שנאמר-בע
זה התרבות שמכתיבה לי מה אני אמורה לרצות להרגיש
התרבות האנושית כולה אומרת שרע זה רע ואף אחד לא רוצה רע
רוצים לעשות שיהיה טוב
ואני אומרת בוז לטוב
ויחי הרע
וזה יכול להשמע פילוספי ומעמיק
האמת שזה פשוט אדיוטי להחריד
ומה העולם רוצה?
כולם
העולם אדיש
אדמה ומים
האנושות רוצה דברים
אבל הם כלליים ולא קשורים אליי
האנשים והנשים הדואגים והדואגות רוצות שאני אסתום את הפה אחת ולתמיד
ולהם אני אומרת
סתמו אתם
לא רוצה לסתום
יותר מידי רועש לכם? תלכו
לא אכפת לי
לכוווווו