פורום סניף עזרא גני תקווה!!!!!!!!!!!!! (עמוד 3)

צריך ללכת אליה ואז ללכת לשם ואני לא רוצה ומה קשור עכשיו ללכת אליה לעזעזל רק שלא תשמע את הבטן היא מקרקרת. שיט מה היא מקרקרת אתמול אכלתי כמו חיה שתסתום.

(16:01(
נשבר לה האמון. יותר נכון, השאריות שלו. התרסקו לה על הרצפה מול הפרצוף וכל מה שהיא יכלה לעשות היה לרצות להרביץ למי שזקרה את האמון ככה. ככה בלי רחמים, ככה בלי רגישות, ככה בלי לראית כמה האמון הקטן הזה שביר ועדין. ככה בלי לראות שהאמון הזה כבר נשבר, ועכשיו הוא מודבק על סימנים מכוערים של שברים.
ואחר כך היא רק רצתה לבכות. לבכית לבכות לבכות. אבל הדמעות לא יצא. לעזאזל איתם.
והיא המשיכה ללכת כאילו כלום וכאילו הדם שם על הרצפה הוא לא הלב שלה. כאילו התקווה מתה יחד איתו וככה גם היכולת לתת למישהו אחר פיסה קטנה מהלב שלה.
את השאריות של הלב, השאריות המדממות, היא הכניסה לתוך קופסא שחטרה אטומה, סגורה, ונעלה חזק עם מפתח. את המפתח היא זרקה לים. רחוק. שלא תמצא אותו בין הגלים. שלא יוכלו לראות עוד אותה. רק את המעטפת המסריחה והכל כך יפה ואהובה שהיא בנתה בעבודה קשה.
והלב? הלב יגסוס לו שם בפנים. בגסיסה איטית הוא ימות.
אולי עד שמישהו ימצא מפתח ספייר ויפתח אותה. אם יש מפתח כזה.

את יודעת היינו ילדים כאלה
טובים יותר בלדבר, פחות בלכתוב
אהבנו לטייל בחוץ וגם אם גשם
היה יורד כאילו לא ירד עשור

ומזל שיש חגים כי את חוזרת
וישנה איתי צמוד חצי שמיכה
והאחים שלך בחוץ, עושים תופסת
אז בואי נצא עכשיו, סיגריה בשקיעה

ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת
מי ישמור עלינו
ויתרתי על הכל ואת עוד לא כאן
תעזבי שטויות
כל זה בשבילנו

את יודעת היום הכל נראה אחרת
והרחוב שלי מזמן הפך שונה
את העצים הירוקים החליפו בניינים כל כך גבוהים
ומהכל נותרו לי רק געגועים

ומזל שיש שירים כדי לברוח
להיכנס הכי עמוק אל תוך עצמי
להתפלל שמשו טוב עכשיו קורה לך
כי את שלי ולא חשוב איפה תהיי

ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת
מי ישמור עלינו
ויתרתי על הכל ואת עוד לא כאן
תעזבי שטויות
כל זה בשבילנו
כל זה בשבילנו

רק אל תתאפקי
אל תהיי כבדה
אני בן 30
וגם את כבר לא ילדה

עוד קשה לי לשחרר
עוד חושבת על מישהו אחר

ואומרים לה מה שרואים משם לא רואים מכאן
תלויה באוויר, רוקדת כמו בובה לצליל מכוון
הם אומרים
הוהוהו הוהוהו
כל הדרכים הם מובילות אותה רחוק אך לאן

מטומטמים. אשכרה קצינת נוער. דפוקים.

פאק,היא הולכת ואני שונאת להישאר לבד.
וגם אני בהתקף של זה ולא רוצה לא רוצה לא רוצה.

היא אמרה את זה עכשיו.להקיא אותי ואותה.איכ.מגעילה.
ובכלל פורים עכשיו ואני לא קשורה.

עאלק

 

 

מפחיד.

ו..

 

אוף.

שונא שינויים.

יום העצמאות.

אני יגיד לכם את האמת, יום העצמאות בשבילי, יש במדיה מסויימת אמת יותר גדולה ביום העצמאות החילוני. ולא. חס ושלום אני לא כופר בשום דבר. בודאי שזה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו ואין לעשות ארועי תאווה וכו'. לא לזאת כוונתי. בסופו של דבר יום העצמאות מסמל יום, יום חשוב, שבו אחרי 2000 שנות גלות חזרנו לרצנו, מסמל את שיבת ציון, מסמל את זה שכבודו של עם ישראל חזר, כבר לא מושפלים בגלות. כבר יש לנו מדינה משלנו, אנחנו יכולים להגן על עצמנו. זה יום גדול. ועל כן אני אומר תודה לה' ושמח ביום זה וח"ו לא כפוי טובה לה'.

אז למה אני מזהה יותר עם יום העצמאות החילוני 

כי אנחנו צריכים להבין דבר חשוב. המדינה זה נס גדול, דבר נפלא. אבל, לא, זה לא היום בו ה' חזר להתגלות בעולם. ולא, המדינה היא לא קודש, ההפך הגמור מקודש. מחילה מכבוד תורתכם, אבל המדינה היא לא יסוד כסא ה' בעולם. (נכון שהרב קוק כתב משהו כזה אבל ודאי שלא למדינה כזאת התכוון וזה מוכח מתוך דבריו שם מי שרוצה הסבר שישאל ואני יסביר ובכללי זה יובן מתוך דברי בהמשך שמעתי את זה מרבנים חשובים וזה גם כתוב בספר של רב חשוב). מדינה שחיילה הולכים ומפנים ישובים עם דגל ישראל במדים, מדינה שמעבירה חוקים נגד התורה, שבתי המשפט תומכים בסדום ועמורה, שחברי הכנסת רודפי בצע וזימה, שתרבות המערב היא המייצגת ולא התורה, ובכלל, שלא הולכים בדרך התורה, ובודאי שאין חפצם ומגמתם שיהיה ה' אחד ושמו אחד, אין זה כסא ה' בעולם אלא כסא אשפה.

אך, מנגד, אי אפשר לעצום עיינים לרגע לנגד הפלאות והניסים שהתרחשו לנגד עיננו, והחוקים הרבים שבעד התורה כך שהמדינה היא דבר טוב, ונס גדול, אך לא, היא ממש לא קודש ולא יסוד כסא ה' בעולם.

וזה דבר שקשה להכיל בדור כמו שלנו שקשה להבין בו מורכבות.

 

על כן, ביום העצמאות אני אומר הלל אחרי עלינו לשבח (פרקי שירה) ובמשך ארבע שנים אמרתי גם תחנון. השנה לא אמרתי תחנון בשחרית, לא שאני שלם עם החלטתי, אבל ככה עשיתי מחשבון פשוט שתחנון לאו דווקא מופסק ביום טוב (בניגוד להלל שנאמר אך ורק בימים טובים אז לכן אני אומר אחרי התפילה כפרקי שירה כי אין זה יום טוב) אלא מופסק גם הבילולא דצדיקים וימים מיוחדים, אז כן, גם זה יום חשוב ומיוחד וראוי אולי שלא לומר תחנון.

 

מה קשור חילוני?

הם לא מקשרים בין המדינה לכסא ה' בעולם אלא פשוט חוגגים כי יש לנו מדינה.

 

אני יודע שיש כאלה שיקומו ויגידו מה הוא רב או תלמיד חכם מה הוא חושב לעצמו. אז כן אני לא רב ולא תלמיד חכם. אך את ההשקפה הזאת קבלתי ובניתי במשך כמה שנים מרבנים ותלמידי חכמים הגדולים ממני וממכם.

 

יום עצמאות שמח

 

(הכותב הוא מדריך לשעבר בסניף)

@דוס בדם

תכתוב לי פה בבקשה

מי היום עוד מתקשר לטלפון של הבית?
מי צריך את זה?

ו..?
אז מה.

פשוט הבנתי שהיא לא קיימת

החיים.

מפחדת מרגשות

מאז שעזבתי לא נפגשנו

 

..