אני שונאת לשטוף כלים !!!!
...........שקד מהצפון
יש לי חופשש היום !!!!שקד מהצפון
ריגשושים !!!!
משעמם ליייישקד מהצפון
מחר אני חוזרת ללימודים !!!שקד מהצפון
תאמת שלא כזה בלי !!! בלי יותר בזום !!!
זהו מעכשיו אני השתלטתי על הפרום הזה !!!!!!שקד מהצפון
(פרצוף רשע) (פרצוף רשע)שקד מהצפוןאחרונה
.........שקד מהצפון
עבר עריכה על ידי סעבשבש"ית~ בתאריך ח' בתשרי תשפ"א 23:42
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שקד מהצפון
עבר עריכה על ידי סעבשבש"ית~ בתאריך ח' בתשרי תשפ"א 23:42
..שני.
..שני.
כלום ושוב פעם כלום
ועוד פעם
כלום
סובב סביב הכלום
אז ככה
כן דירדר אותי לגמריי
אילומנטי וכל הקשקוש
אמא
נעה
תורנטו
יותר טוב אחרי הלימוד
נשכח
כל ההתבכיינות
זהו
זהו
תודה שיש אמא שדואגת לי לא ליפול מידי
דואגת לי שאתקדם
בכל מקרה
זה
החיים הם מתנה שהקשיים יכולים להתגמד מולם
אולי
חבל על חיים שלא מנוצלים
שעדיף לא משלא נברא..
?
קצרים. קצרצרים.
מילא יגמר בסוף
אם המצב רוח לא היה כזה בטטה אולי הייתי נוסעת עם אבא למירון
רק שכמו ההתנהגות היום
ש. באמת
איך מתמודדים? עם הכלום הזה?
הינה היא חזרה
עם הכלום הזה. עם החוסר ובידוד חברתי?
אני אמורה להיות שמחה בחלקי?
אמורה לשאוף לטלפן לתקשר לא יודעת מה
אין לי מה לדבר איתן. מה אני יעשה
מלווה בהתמסכנות. עצם ההתמסכנות
אי
אני מכאיבה לאמא מידי
מידי
ילדה כושלת
בעבודה
בחברה
בעשיה
הם לא מבינים שיש עבודות שאני לא רוצה לעבוד מפאת החברה
ואני לא עומדת בנסיון
אני רוצה לעבוד שם
אבל
יש את העבר השני.!
זה
מה שאני לא מרגישה חלק ממנו
בוא נשמע כמה צעדים הלכתי היום אחור?
נספור
איאיאיאיאיאיאי
איך התחיל?
לא חשוב
קישקוש
בלבוש
..שני.
ממורמרתת. התמרמרות. מירמור. מרמרה. מתמרמרים
הכל ממורמר לי בעיניים
אולי בגלל זה הכל מסתבך?
העבודה, לא צריכים אותי. תהילה חוזרת.
אני לא נצרכת להם. פשוט
הכלום הזה שרודף
בימים הריקים. המוצשים. בימי שישי
הכלום מתגבר
אני מתנהלת בעצלתיים. בלי חשק לכלום. ללא מוטיבציה.
אין חשק להתקדם, להשקיע, רוצה להיות פשוטה.
אבל גם להצליח
בקלות?
לא, רק שהעבודה לא תהפך להיות מהות חיי
פורמים מוזרים. בלי נשמה יחס אנושי. יש קר ומנוכר.
לא
מכובד אדיב וקר
כן. כן
בבואה לחיים שלהם?
למציאות?
לאדם לאדם, לעצמו?
לא. אבל כללים. מסגרת
חונקים את הנשמה קצת...
ימים
חסר
לא מגיע
לא עזרתי
לא תמכתי
נעלמתי
נרגע קצת הלחץ. כי אין עבודה
אבל מה עושים איתו?
זמןן
טובב
חייבים מהטוב
אז הטוב שהיה היום הוא
דווקא נחמד שאחינים הגיעו
הרגשתי בשליטה, בלי באמת רצון לשליטה
והם חמודים שהם
התבגרו
וקשקשו כמו ילדים קטנים
והכנו עוגיות ופיצות
וכך נגמר הזמן
כמובן שגם בעזרת סרט באמצע ובסוף
טוב. נו גם בזה שאין עבודה הלחץ נרגע
עוד יום פנוי לעצמי
לנשום לרווחה?
האובססיה מטופשת קצת נרגעה
יש אמא אבא משפחה
עם אחות קצת נרגע
תודה
..שני.
כמה זמן לא נכנסתי לסיפור הזה מחדש. איאיאאייי
כמה זמן לא התחבר לי אדם עד תסכול. ולא אין טעם אני יודעת. לא מתאים אני אסבול נורא.
ואא גם אין בך תכונות מיוחדת כמו שלו שיהיה לו קשה עד תסכול. אין. אני אפטית ולא חמה, אז למה שיתאמץ ויתחבר
ולמה הוא כל הזמן מחובר... סילקתי אותו מהאנשים. אבל מופיע בחץ כשפותחים אותו
דורש לכתוב אבל אני לא. אני לא. והוא שכח אותי ברגע שסיימתי את השיחה. זה לא פאר. אני לא רוצה להתחבר לאנשים כ"כ מהר
ובעצם אני מורחקת מהאנשים כשאני מזהה שמצים של התקרבות יתר מצידם
אז מה. למה הוא בוער אותי? למה הוא מושך. למה אין התיצבות חזקה שלי כנגד אותם רצונות לא מועילים.
קצת עצוב לכתוב
אולי אין טעם להכנס
אבל שרק אני לא בקשר עם החברות מהדירה. אין לי חברות טובות? מה
תמיד הייתי זאת הנצרכת? שאף אחת לא תטרח? אני לא מעניינת ואטרקטיבית
רק מגמגמת כמה מילים פה ושם ונתקעת בכל משפט שני?
אז מה אם אני עמוקה
מסבכת אתכם עם השאלות שלי? מבלבלת אתכן? מורחקת, לא מתאימה ושייכת לאותה אמונה תמימה
בעצם ככה
היום קלטתי כמה אני מעבירה מעליי. אהבת תורה מושג שנהיה מלחיץ אותי ולא קשור אלי
לא זורם לי בנימים של הדם. מה עושים?
ועלתה לי עוד מחשבה שמרוב הרצון לחיות להיות קשורה, אני לא מחוברת שויין נשכח..
אמא שאלה איך הייתה האוירה בעבודה
ובעצם האוירה היא תמיד בסדר
וגם כשיש הערות הן נאמרות מצד הבוסית ובנעימות במין נימת התנצלות
ואחרי העבודות הקודמות זה ממש אוויר לראות עבודה עם התנהלות אחרת!
תודה!
נכון שיש בעיות שלא לכתחילה
אבל מילא צריך למצוא עבודה חדשה בקרוב..
ואנוכית אנוכית... אני יודעת נורא אנוכית
ואממ כן עדיין מתרוצצות בי מחשבות עמוקות מתחפרות
לא יוכל לברוח ממני
אבל העיקר
נעלם?
אני מעבירה מעבירה.. ונותנת לעצמי לא להיות
כמה אפשר להחזיק את עצמיך?
גם בסביבה אחרת אצטרך להיות מסויגת ושואפת למציאות אחרת?
אני עייפה, תודה!
..שני.
עבר עריכה על ידי שני. בתאריך ח' בחשון תשע"ט 23:45
אוף
איך אפשר לדעת מה האמת?
אלה נגד. ואלו נגדם
הם אומרים עליהם
ואלו מקושרים אליהם
אלו אומרים דברים נכונים לכאורה
אבל גם מרחיקים אותי עם כל האנשים שפסלו
אה, כן ככה זה? מי שלא הולך בקו שלך הוא רשע מרושע?
לא פוחד לפתוח את הפה על גדולים? נעשית דרור ללשון בלי לבדוק? בלי לברר?
אני רוצה כבר חסימה. אני רוצה להיות עם ה'
התנדבות. משהו לעשות בעולםם
חתונה יציבות. אי יציבות. כולם. אני. לא חלק. אין קשר
בסוף אומרים שלום בחביבות משנה את ההסתכלות האחרונה. סוף טוב שנאמר.
ככה לא הדרך. לא הדרך של לכפות. אני רוצה להתרחק כמה שיותר
שיבוא ממני. מהחיבור הפנימי שלי. כמה נחמד למדתי מילים חדשות.
מהטוב שבי.
ה' אוהב?
אוהב
לבד. כלום. כלום. לבד
להשתחרר לשכוח. כמה שהיה נחמד. אילו
למה במילים שלי אני צינית ופוגענית כשזה בכלל לא כוונתי.
ממ
טוב
אפילו נתנו לי מחמאה בעובדה.
יש דברים שקלטתי, הפשוטים. ואני יותר זריזה.
ואממ שיחה שאני אומרת את הלב פלי לפחד לאחותי. זה טוב
בסוף השתעשעו עם הסיפור עם אבא של אבי
..שני.
בודד בודד
כלוםו עוד פעם כלום
יום ראשון בלי עבודה
אפשר להתחרפן
בתקווה למצא משו ליום הזה
אבל קודם לגמור אתה הבחנים. שמא שלאחר מכן לא יזדמן הזמן.
אבא התקשר אליהם השאיר הודעה. וחזרו אלי בערב. חכמים שכמותם.
טוב. אז ב"ה שבוצע התשלום. עכשיו נותר לקנות דיסקו'.. לשלוח למדור בחינות. בתקווה שיתקבל. ויקבלו ויגיעו בשלום.
... ואז קדימה למבחנים
זיפת. זיפת
כבר אין כח לחייך אל העולם, לראות אותו בעינים מחייכות
לא ש...
פשוט אין חשק להתאמץ
נורא נורא
ו
ההודעה מווטסאפית של רות שילדה. לא גרמה לי צביטה
(!)
שיהיה לה בשעה טובה
צצצ לא מונע מבוא המחשבות לבוא
אוף
מה עשיתי שונה. שלהן הגיע החתן שלהן במהירות וקלות
מהדירה שלנו. 9 במספר
7 כבר מצאו את בחירן
ושלא נתחיל עם כל הספקות החדשים. על גיאווה ונשאיר את זה כאן.
גם הקושי שהיה שמנע ממני להשתלב, להתקדם. היה כ"כ קשה. באמת. הוא מנע ממני
אז מה? מה מצפים ממני שם?
דמעות ארורות. בכיינות איומה.
לבד. שמש. בוקר צהרים. ולבד. ערב. וכלום. אני לא מסוגלתת
לא מסוגלת.
טוב. וטוב
טוב היה שאבא כבר יותר טוב מתחייס אלי. לא מתעלם ממני בהפגנתיות
ואפילו היום דיבר עם הסמינר בשבילי והשאיר הודעה. צלש
טוב ששילמתי סוף סוף לסמינר ואפשר להתקדם!
טוב משפחה אוכל בגדים.
טוב חתונה ביום שלישי, ונפגוש אנשות?
טוב שהתגברתי. לא נכנסתי. למרות שהייתי חסרת תעסוקה בעליל.
ועוד קצת התמרמרות: (
אוף נצפה לזה שיפטרו אותי. אני לא עומדת בצפיות, בהספקים
והיא משנה לי העבודות, בדקות כבר מסיימת
הלקוחות לא מרוצים, שעות עד שמתקדמים.
היו כן קצת ששמחו. אבל המגמה. אני מפחדת ממנה. היא בירידה
אחרי החגים.. פפפ אנחה
שתפטר. מה אני יכולה לעשות? משתדלת את השתדלותי.
ה' יעזור.
במתנת חינם. בעז"ה
אה טוב
הרב שלח לי שירים שהלחינו לחתונת בנו. לא שכח אותי עוד תודה
זהו.
אנשימוס לא להגיב בבקשה. מסתבר שיום אחד ארצה לערוך. בתודה
את. אפשר להכיר לך מישהו?שני.
כן. את
אין למי לספרשני.
מבואס לי מעט. עבודה של חצי שעה לי לוקח ב5 שעות. כ"כ לא נעים מהמעסיקה. ואני רוצה להצליח
בודד ותלוש כזה. תלוש תלוש לגמרי לגמרי
מה עוד?
מה הרב יענה. האם אני יעמוד בפסיקה שלו?
אני רחוקה ונהיית אדישה ואמפתית כלפי המציאות.
אין לי כח (אולי כן?) להלחם על רוחניות ועל המצוות
ובכל זאת נפש מסתבכת שכמוה, אני לא יכולה בלעדיה
זמן מה בלי קמצוץ התעמקות ורוחניות שכזאת. ע"י שיעור תורה..
אני רוצה יותר עמוק.. אני לא יכולה שחוזרים על דברים מידי. לעלות דרגה
חלק מהקושי שעכשיו אני לא מסתירה.
כן שם יותר עמוק. טוב. נכון. אז מה. אז חסר. הוא חסר מאוד. פנימיות. מתוך הלב אמיתית. אומרים די לתדמית.
אבל
גם שם יש. אני מקווה. מצאתי את הספר בעצתך. היום נסעתי למצוא את.... משהו שלא זכור. הארבעים ראשונים היו מרתקים נורא.
לא היה במלאי...: (
אבל מעודד שהוא קיים. כי דרך האינט' הוא לא מצוי לרכישה..
ו32. ומוחלף ב71 ובר אילן. המון אנשים. אני שקועה במושב מבפנים, ולהסיט מבט מהאנשים שזכותם קודמתם לי כנראה. לא נעים
ספר הספרים, זהו שמה בישראל היום?
רק גרביים לבסוף. גאולה. חזרה. קו 1. פספוס בדקה. שיטוט חסר פשר ברחבי הרכבת החדשה. ואזוריה. מנחה בישיבה מחשש פיספוס. (חשש קצת לא מוצדק. יש לציין)
מה עוד?
חזרה הביתה לכלום החברתי.
אין חדש. אין התעניינות. ונסדקה תקווה הקטנה בלב.
לא נעים. אח בלי תקשורת. לא נעים ולא נעים. ואיך משנים מצב שהתקבע שנים?
אני מתביישת נורא.
אוף הערה שלו בסוכות החריבה הכל
זהו?
ויאללה לשרשור של תודה
?
באמת לא קשורשני.
מה? 
טוב זה לא יפה להשאיר אותי המתח!שני.
ומוכנ\ה להזדהות?
אבל ככהשני.
לא אוכל לעשות את מה שהבטחתי לעשות 
טוב יש לי כמה נחושים מי זה\ זאת (מה שהבטחתי אין לי מושג
שנשאיר אותם לעצמי
אם אין זיהוי. אין מתעלמת. זיס סוף
(בלנד"ר)