לא באלי כלום
אני אמורה ללמוד
וזה לא באמת מזיז לכם
לא מזיז לכם כלום
חוץ מטובתכם
נמאס לי
אני רוצה כבר חיים משלי
די,
אני חיה יותר מידי שנים רצוף באותו ריבוע עם אותם אנשים
לא באלי כלום
אני אמורה ללמוד
וזה לא באמת מזיז לכם
לא מזיז לכם כלום
חוץ מטובתכם
נמאס לי
אני רוצה כבר חיים משלי
די,
אני חיה יותר מידי שנים רצוף באותו ריבוע עם אותם אנשים
כמה שתנסה לברוח מעצמך
לא תצליח
כמה שתכחיש מעצמך
זה לא יעלם
תתאמץ
תשתדל
תחייך חיוך מלא
זה לא
זה לא ייעלם
זה ישאר
ויתפרץ
יום אחר
תקופה אחרת
יבוא טריגר
יבוא מכשול
והכל יצוף
כאילו קרה אתמול
כאילו לא ברחת
כאילו לא הכחשת
יבוא
ויהיה נוכח
ויכאיב כמו בעבר
וישרוף כמו אז
וירסק
כמו המלחמה היומיומית על הישרדות
כן
כאלה אנחנו
זה מחזור החיים
נתאמץ
נשתדל
אבל לא
הנפש לא מחלימה
עוד לא נמצאה תרופה
מספיק לה שריטה קטנה
כדי לדמם תקופה
מספיק לה חתך קטן
כדי לקרוס אל עצמה
אי אפשר להעלים ממנה
כמה שנרגיש חזקים עליה
אנחנו כלום לידה
אפס
היא מנהלת אותנו
היא עושה מה שהיא רוצה
אנחנו נרגיש טוב
והיא תרגיש רע
ואנחנו נרגיש רע
כי היא קובעת
כי היא הכל
לא אכפת לה מהמלחמה התמידית
לא אכפת לה מהכאב
אכפת לה מעצמה
היא לא מבינה
שזו לא הדרך
היא לא מבינה
שהיא רק מזיקה
היא לא מבינה
שהיא רק הורסת
מרסקת
מנמיכה
שורפת וחותכת הכל
לא מאפשרת לשנות
לא מאפשרת לשחרר
מחזירה לאותה נקודה
מחזירה לאותו ייאוש
מחזירה לאותו כאב
לאותה ריקנות
לאותה תחושת כלום
היא מעייפת
והיא חושב על עצמה
כי היא רוצה תרופה
ואם אנחנו לא מטפלים בה
אז היא תטפל בעצמה
ותציף
ותציק
ותכאיב
ותייאש
עד שנתייחס
גם אם אנחנו מתעלמים שנה
שנתיים
ארבע
כן
לה זה לא משנה
היא ממשיכה בשלה
ממשיכה לשרוף
לדרוך על הפצעים
היא ממשיכה לזרוק הבנות
לגרום להבין
כמה נשארנו באותו מקום
כמה לא התקדמנו
כמה לא עשינו כלום
כמה קלישאתיים אנחנו
כמה אנחנו לא יעילים
אלוהים רוצה שנרגיש
הוא רוצה שנבין
הוא רוצה
אבל לפעמים
הוא עושה את זה
בדרכים כואבות
כואבות מידי
הוא חושב שזו הדרך הנכונה
אולי הוא צודק
אולי הוא טועה
אולי
בנתיים אנחנו נרקבים
בנתיים אנחנו נעלמים בדרך
בנתיים אנחנו הולכים ומחלידים
אנחנו לא עוזבים
אבל אנחנו כבר חלודים
חלודים מידי
כאובים מידי
כשכלום לא הולך
ואתה מרגיש שהכל מפנה לך גב
כשאתה כותב ומוחק
כותב ומוחק
כשהכל כואב לך
ואתה לא יודע מה כואב יותר
הגוף או הנפש
כשאתה נמצא לכולם
אבל אף אחד לא נמצא לך
כשאתה מבין שאתה לבד
ואתה רוצה לבכות
אבל מרגיש מטומטם
כשאתה מבין שאתה לא חשוב להרבה אנשים
ואתה רוצה להיעלם
רק כדי שירגישו אותך
רק כדי לראות אם מרגישים אותך
כשאתה מקבל חוסר סימפטיה מהסביבה
ואתה משקיע בה את כל כולך
כשאתה מבין הכל
אבל נשרף מבפנים שההבנה הזאת עולה לך ביוקר
כשאתה מבין שאתה מסור
אבל המסירות הזאת לא שווה כלום
כשהכל בפנים רעוע ולא בטוח
ומה שאתה צריך
זה מילה טובה
או סתם חיבוק
ואין מי שיביא לך
כשאתה מרגיש שהעולם קורס לך
וכל מה שאתה רוצה
זה שהעולם יקרוס יחד איתך
כי נמאס לך לקרוס עם כולם
וכשאתה קורס
לא רואים
לא יודעים
אתה לבד
בואו נדבר על זה רגע
על הצורך הזה שלנו
לרצות כל הזמן
להיות מה שאנחנו לא
להיות בשלב של האחר
להיות עם תכונה של אחר
להיות בחיים של ההוא שם בצד
הצורך הזה בלהיות לא אנחנו
הכל
אבל רק אנחנו לא
למה אנחנו כאלה
כאלה שלא יודעים לראות את הטוב בעצמינו
כאלה שלא מספיק מאמינים בעצמינו
אנחנו לא אוהבים
אנחנו לא מבינים מה אנחנו
אנחנו חסרים
אנחנו מחפשים להרגיש
כל הזמן להרגיש
לא משנה מה
העיקר שנרגיש
למה כשאתה מסתכל על עצמך
אתה רואה בך רק את הפגמים
וכשאתה מסתכל על החבר שלך
אתה רואה בו ככ הרבה אור
אתה רואה בו את כל מה שרצית להיות ואתה לא
למה כשהחבר אומר לך שהוא למד ממך משהו
אתה ישר זורק אליו
ואומר שלא
אתה למדת ממנו
למה אנחנו לא יודעים לקבל מחמאות
למה אנחנו לא יודעים לומר תודה
למה אנחנו לא מעריכים את עצמינו על מה שאנחנו
למה אנחנו לא מרגישים אף פעם טובים באמת
כל מה שנעשה הוא לא טוב
הוא חצי טוב
כמה שנשתדל ושנשקיע
בסוף נרגיש שזה לא מספיק
אולי זו הסביבה שגורמת לנו להרגיש ככה
אולי זה אנחנו שביקורתיים כלפי עצמינו
למה כשטוב לנו
אנחנו לא יכולים לומר שטוב, באמת טוב
אנחנו מחפשים מסכות
מחפשים מילים שיורידו
מילים שיאזנו
אנחנו אומרים בסדר
כי לא יכול להיות טוב
לא יוכל להיות שמח באמת
התרגלנו למציאות כזו
שבה אין טוב
שבה אין שמח
יש בסדר
יש רגיל
אנחנו לא מצליחים
לא מצליחים להשתחרר
אנחנו לא יודעים להיות שמחים
אנחנו לא יודעים להיות עצובים
אנחנו חיים מכלום
ניזונים מהכאב
ניזונים מדברים זמניים וחולפים
אנחנו לא יודעים להתמסר
אנחנו לא יודעים להיות
אנחנו לא אנשים שנמצאים
גם כשאנחנו אומרים שכן
הראש שלנו עסוק בככ הרבה דברים אחרים
אין לנו מציאות כזאת של התבטלות גמורה
של ביטול עצמי והימצאות מלאה לאדם שממול
אז ממה אנחנו חיים
ממה
איך אנחנו חיים כאן
למה אנחנו חיים כאן
מה טוב במה שקורה כאן אם כלום לא אמיתי
אם הכל עם אינטרסים אישיים בסוף
או שאולי כן יש קצת לב
כן רואים אותנו
אבל לעזאזל המסיכות
הן יכולות להרוג
אנחנו לא שמים לב
אבל כמה אנחנו משתמשים בהן
כמה אנחנו מסתירים בהן
לא את עצמינו
את אחרים
אנחנו מסתירים את אחרים
אנחנו מסתירים לאחרים
כמה אנחנו פוגעים
כמה
יום אחד
אנחנו נקום למציאת כזאת
של טוב מוחלט
אנחנו לא נדע להכיל אותה
כי אנחנו לא בנויים לזה
אנחנו לא יודעים איך חיים חיים טובים באמת
איך שמחים באמת
איך אומרים תודה באמת
או שנשתגע ונברח
או שיקרה משהו
ויחד עם המציאות הטובה הזאת
גם המסיכות יעלמו
וסוף סוף
נתחיל לחיות
לחיות קצת עם רגש
לחיות קצת עם לב
לחיות בלי
מסיכות
מה נעשה עם זה שאני לא בנויה לחזרה ללימודים?
הייתי אמורה לשבת עכשיו על לימודים וכבר שעה וחצי מחפשת במה להתעסק חוץ מזה.
היה לי כיף טרפים השבוע.
ראשון עם דוס עיר וקניתי הנסיך הקטן סןףסןף
לילה בצפון וכל שני טיול איתה.
זה היה אוויר לנשימה, וואי.
היום הייתי אמורה ללמוד
בסוף נסעתי איתה לירושלים,
היה פשוט טוב כמו שלא היה הרבה זמן
קנינו תייץ חדש סוףסוף ועשיתי חור והוא כואבלי
אחכ ראינו את הקופה מהטיול
ניגנו קצת
ואז הביתה
אני צריכה לעשות עכשיו-
ערבית
ניקוד
חנמ
מחשבת
קליניקה
ממה אנחנו מתחילים טעטע
יש לי אפס כוח
כל מה שפה לא רציתי לכתוב
בדיוק היום דיברנו על זה
אני מדברת המון
עד שזה מגיע אלי
היה באלי לכתוב את ***
למה זה לא יצא אלוהים יודע
השיעמום עשה את שלו
את האמת הוא נתן לי
בפרצוף
לא ריחם בנעל
" אין לך קדושה אין בך טהרה אין בך טיפה של מסירות נפש"
ואני ישבתי מולו שותקת בלעתי את הרוק עצרתי את הדמעות חזק רצתי למיטה ו....
לא בוכה
אהבלה
אני תמיד אהבלה
גם בחלומות
חלאס
נמאס לי למכור לכולם את המסכות שלי
ויש לי קדושה
יש לי טהרה
ויש בי ים
ים של מסירות נפש
ויבוא ההוא שראוי לשחות בים הזה ואז כל חסרי האמונה יראו איך אפשר להתאבד בשיא המסירות נפש
על תורה
עבודה
וגמילות חסדים
ילדים אהובים אתם
אני חושבת שנחליט שלא מדברים פה יותר.
כלומר,
זורם לי לחלוטין פורום לבד עם ***
אז אדון @אוהבאותך אתה תסתכל מהצד ותתמרמר בריק ומוסתר
דוס|ידפרצוף|
מי זה?*********
אני גם יכול להמציא לה שמות ואז לעשות לך יד פרצוף
חחח שתוק אתה גם קורא לה ככהזר לעצמינסעת עכשיו לירושלים?
עכשיו חזרה
מתי הית פה וקראתי לה דוס?
זר לעצמי
אוהב אותך האנחנו זוכרים את השושו וכו
רק אל תשכחו מי גידל אתכם
אבל אתה זה ששאלת את תחיה מה שלום השושו שלה
חח חמודים שלי אתם מבטיחה
אוהב אותך האמרתי לה שהשושו שלה בסדר
אוהב אותך ה
זר לעצמי
זר לעצמיכי היא היתה באמצע לבכות לי
מין מצא את מינוזר לעצמיחחח קופה
מה לא ככה? 
סתם בהצלחה במבחן
חח הצקתי לךזר לעצמיאמןאמן
מתגעגעת...ב 120
עם פול ילדים נכדים ונינים
זה באמת לא היה ככה אבל הבנת את הרעיון