אוף נמאס מהכל המצב ט****משכנות הרועים
..מפורקת.
זאת ממזמן לא אני,
זה השאריות הקטנות שלי שמנסות לשרוד פה בכח
נאחזות במשהו לא ברור
למה תמיד את בורחת
ברגעים הכואבים
מעצמך בעיקר
מבינה שוב שאין סיבה לחיים
איך שוב נעצרת לך הנשימה
את לא מצליחה לזוז
הכל שחור לך מבפנים ומבחוץ
למה שוב את נופלת
(אני צריכה מישהו שישב פה צמוד אלי, יחבק את כולי וישמור עלי שאשאר כולי שלמה אחרי הערב הזה
אני שוב פעם נופלת רחוק
כואב לי לנשום והכל שחור לי)
מה איתך?אוהב אותך ה
עכשיו אחלה😅מפורקת.אחרונה
איזה התלבטות פפפפשטות...
אמא אומרת שאני בחיים לא אצליח להיות גם וגם גום וגם
גם קומונרית
גם בשמינית
גם בלימודים
גם במדרשה
פפפ אני מתחילה להאמין לה
כל הקיץ הזה מראה לי איפה אני ואיפה כולםאיתי מהצפון
אני לבד
אחי מכל הפורומים בעולם מצאת אותו?אוהב אותך האחרונה
פשוט טוב לי.מפורקת.
וואו. את בכלל לא יודעת כמה שימח אותי לראות את זהזר לעצמי
למרות הכל..
ולמרות..
את מדהימה
יופי שטוב לך ואם לא טוב לך לכי לטייל או משהו זה מנקה תמוחאיתי מהצפוןאחרונה
מישהי פה מכירה את רועי אביחי ממדרשת טוהר ותורת החיים?משכנות הרועים
..מפורקת.
ולחשת לי
שאין יותר לאן
אין איך ולמה
ושתקנו
הסתכלנו בעיניים
עמוק לבפנים
ולחשתי
שנעלמו החיים
גם כשניסינו להשלים
נעלמנו
ברחנו ביחד רחוק
מעצמנו
מכל מה שסביבנו
ובדרך לא דרך
אנחנו כאן
עדיין כאן.
אופ נו היא לא מתעוררת וכבר ממש מאוחר חייבים לצאת
זר לעצמי
היא אצלך?מפורקת.
לאא קרצ הלכה לישון בשתיים רבע שעה ומפה לשם עברה שעהזר לעצמי
אבל עכשיו אמרתי לאח שלה שיעיר אותה אז בדיוק קמה
מקסים בעינימפורקת.
טמבלה היא. בסוף תבוא כבר עם המפשחה מאוחר יותרזר לעצמי
אז גם אני אצא מאוחר נראלי
היה באלי לברוח מפה אופ
זה לא נשמע נחמד בכללמפורקת.אחרונה
צריך לצאת.זר לעצמי
אני עייפה.
באלי לישון כל השבת.
(אין לי כוח לטיול הזה.
הוא הולך להיות רע.
בדוק.
מזל שאני חותכת בשני. הייתי מאבדת את זה)
אני חושבת שאני קצת מתחילה להבין..זר לעצמי
מחכה.
את בכלל כבר לאזר לעצמי
שמונים שנה לא ראיתי אותך
איזה חוצפנה יואומחכה.
חולה עלייך
זר לעצמי
אתם הולכים היום בסוף?
מה לאן?מחכה.
לוידעת אמרתם שנוסעים לבקר אותהזר לעצמי
אה.. לא נראלי שנספיקמחכה.
הבנתיי. הילד הזה סטלן למותזר לעצמי
טוב נעשה שם ביקור קבוצתי יום אחד בעז"ה
לא הוא פשוט היה ער כל הלילה
מחכה.
טמבל למה?זר לעצמי
עוד מעט ממש אני יוצאת לחופשיי
עבודה או משו כזהמחכה.
הבינותיזר לעצמי
כן הולכים לעשות מסיבה
זה ממש אכזרי מצידי אני חושבתמפורקת.
ואני לא מאמינה שהיא אשכרה הגיעה לפה לפנייך
וניראלי שהיא לא הולכת לחזור לפה יותר בחיים
חיימשלי הילדה הזאת יואווזר לעצמי
חח זה באמת הזייה
אחרי הפאדיחות שהסתומה הזאת עושה באמת שלא תבוא
לגמרי. היא מהממתמפורקת.
חינוך שלי(;זר לעצמי
אתמול דיברתי איתה כזה טיפה לפני שנירדמתי
פשוט פאדחנית הילדה הזאת
חח מה היא אומרת? מזדעזעת?מפורקת.
לא לא רק על זה שניכנסה לבית של טליהזר לעצמי
חח לא שאלתי היום איך היה עוד לא הספקתי
אההמפורקת.אחרונה
תחת להיות תחתמשכנות הרועים
נכון? איזה תחת זה להיות תחת אה....משכנות הרועיםאחרונה
נרד לגמור בישולים ואז לעלות לארגן דברים לשבתזר לעצמי
אסור אסור לשכוח ספר
למרות שאני אמורה ללמוד השבת אז יהיה יעיל יותר שלא יהיה לי
וממש באלי להביא איתי שמיכה וכרית אבל איך לעזאזל ניסחב עם זה
אימלה אין לי כוח אבל באלי גם בטירוף
יואו יואו שבת שלימה ליד הכותל זה מדהים בעיני
וגם עם הכיתה
באלי אותן אני חושבת
וכולן מגיעות! זה מקסים בעיני
מפורקת אני שונאת אותך עם כל המדהים בעיני הזה יואו
(.מחכה.
(.מחכה.
אני רוצה להצליח להיעלם עד מחר בערב)
(.מחכה.
פפ אני סתם מגזימה?)
(.זר לעצמי
קופ את לא מגזימה. זה הרגשות שלך.
אולי לזכור רק שאח"כ מסתדר ויש גם טוב.
ולזכור גם שיש אותך.
ואת צריכה לדאוג לך.
ולהפסיק לחשוב רק על אחרים.)
(.מחכה.
אופ אופ קשה לי עם כל זה)
(.זר לעצמי
זה כן כי אין להגזים ברגשות(בנתיים, בשלב הזה).
אופ דוס.
כל זה?)
(.מחכה.
כל זה.)
(.זר לעצמי
קופ
אני רוצה שנאזן שניה את הדברים כי זה נראלי בגלל העומס.
נעבור לאישי?)
(.מחכה.
(.זר לעצמי
❤❤)
(.מחכה.
ולא יהיה כזה בזמן הקרוב
צריך להכין ארוחת ערב ולקלח את כולם ולשים אותם לישון ואין בי כוחות
בכלל בכלל
אני מתפרקת
ו-)
(.מחכה.
(.מחכה.
(.מחכה.
אוף
למה אני כזאת
אני רוצה שיהיה פה מסודר ושהם ישנו ואז לישון גם)
(.מחכה.
(.מחכה.
(.מחכה.
פשטידה-בתנור
אגב, צריכה עוד רעיון למשהו לסדש.
מרמומה-מוכן
מרק-מוכן
דג מרוקאי- צריך להכין
מחר:
חומוס בשר
שניצלים
אורז
קוסקוס
ולמצוא לו מקום לישון
זהו נראלי
(.מחכה.
(.זר לעצמי
דוס.
אפשר שניה?
את פשוט מדהימה ואני מעריכה אותך ככה המון)
(.מחכה.
למה הפעם?)
(.זר לעצמי
תקראי את השרשור מהתחלה עד הסוף ברצף.
יש בו חיים.
משהו אחר)
(.מחכה.
כיפ שעזרת לי לשים לב לזה)
(.זר לעצמיאחרונה
אהובה.
מגיע לך לגמרי)
(.מחכה.
..מפורקת.
כמה שנרגע
הכל דופק לך בפנים בטירוף
סיגריות בשרשרת בלי הפסקה ושנאה ענקית
הכל שורף לך ואת לא מצליחה לנשום
איך ידעת
לאן זה מגיע)
והיה לי היום יום סיוט סיוטזר לעצמי
הייתי גמורה מעייפות ניקרתי מלא מלא
היה צריך להקשיב כל הזמן לא יכולתי להתקרב למחשב ולפלאפון כל הזמן רק לסכם ולהקשיב
זה ככ מתיש
וגם חומר משעמם משעמם משעמם
אימלה באמת הרגשתי שזה התעללות וזה גם לא עבר
פשוט לא נגמר היום הזה בערך שלושים שנה
ואז כשסוף סוף הגעתי הביתה באיזה שש שטפתי את הבית עד מקודם
ואני גמורה גמורה וחייבת ללמוד למבחן מחר ולי יש כוח
לפחות הילדים לא פה ונועם לקחה אותם
ועכשיו שוש יצאה עם חברות שלה לדבר בתל אביב אז שקט לי פה
וגם הבית נקי אז אמור להיות נחמד רק באמת חבל שאני עוד שניה נרדמת
הכדורים האלה גומרים מעייפות וגם בכלל לא עוזרים נראלי
ואני בצום ואין מה לאכול בבית הזה שלא צריך להכין זה מציק
ואני חייבת את האוטו למחר זה מעצבן וויתרתי לה על האוטו כל השבוע ומחר שתוותר לי אין לי כוח לבעיות שלה
אחים גדולים זה עם מעצבן.
תסעי באוטובוס מצידי אל תציקי לי.
אני שונאת שונאת את הימים האלה שעמוס לי ואני לא מספיקה להגיע לפלאפון
ואז אני גם לא מתקשרת עם אף אחד וזה רחוק כזה
אני בעיקר רוצה לישון מלא זמן ולא ללמוד יותר כלום כלום כלום
לעזאזל שיש עוד 4 מבחנים
זה פשוט לא נגמר
החיים האל מעייפים אותי אני מתחילה למצות
וגם למי יש כוח להתחיל לצאת עכשיו זה ככ לא הראש
זה מעייף אותי רק לחשוב על זה
באלי פשוט לקום בוקר אחד ולהיות אחרי
ועכשיו גם זה
באלי ולא באלי ופתאום החיים נהיים אמיתיים וכל מה שקורה פה כבר לא בדיחה
ואמיתי אמיתי אמיתי
זה מפחיד לחשוב על זה
ומצד שני יאלה כבר חאלס עם חיים משחק האלה
וואו אני מעייפת את עצמי
ואני כבר חייבתת שירים וזה רק היום החמישי מתוך מיליון זמןןזר לעצמי
נמאס לי מעצמי. לא פתחתי את החומר למבחןזר לעצמיאחרונה
וזה חומר קשה ולא ברור
אני נרדמת
מתה מרעב וחייבת מקלחת כבר
רואה המירוץ למיליון במקום ללמוד אוי טימטום
נראלי שמוותרת על הכל ופשוט מתקלחת והולכת לישון
כבר לא אכפת לי מה יהיה במבחן באמת
זה כבר שוחק
ויש לי אוטו מחר. זה מקל מצד אחד וסיוט גם
אין לי כוח לנהוג עד שם על הבוקר ורציתי להמשיך ישר לירושלים משם
ועכשיו צריכה לחזור לשים אותו ואז לעלות שוב
אני מתלוננת הרבה היום אבל לא נורא זה רק לעצמי זה לא מזיק
איכ איזה יום מגעיל
הוא פשוט היה כלום ושום דבר
ולא התפללתי השבוע אפילו פעם אחת
זה פשוט מבאס אותי
*^*זר לעצמי
בסוף אני לבד וזאת כל האמת
אהבות קצרות ללילה עוד נותנות לי נחמה
פגשתי את עצמי פעם חי ופעם מת
אני מחפש הרבה שנים אבל עוד לא בטוח מה
בסוף היום זה רק אתה מול עצמך
מסתובב כמו איזה כלב מבקש חצי חיבוק
ואתה כבר מתורגל בלתכנן את הברִיחה
בלפרק את הכאב ואז את הבקבוק
ואולי, אולי אחרי שייגמר
אוכל לבנות חיים ממה שיישאר
ואולי, אולי התרגלתי לוותר
כולם פה אבודים
אבל אני טיפה יותר
ואולי עוד יש לי בשביל מה להתעורר
ואולי עוד יש לי בשביל מה להתעורר
בסוף אני לבד לבד מול המראה
בדיוק אותו הלב בדיוק אותן פנים
הלילה לא נגמר והבוקר בא לי רע
אני מדבר את השפה אבל אף אחד לא מבין
בסוף היום זה רק אתה מול עצמך
ואין לך הפעם את מי להאשים
והיו כאלה שאמרו אנחנו כאן עד הזריחה
ואיפה הם היום לך תסמוך על אנשים
ואולי, אולי אחרי שייגמר
אוכל לבנות חיים ממה שיישאר
ואולי, אולי התרגלתי לוותר
כולם פה אבודים
אבל אני טיפה יותר
ואולי עוד יש לי בשביל מה להתעורר
ואולי עוד יש לי בשביל מה להתעורר
(נמאס לי שנגמרות המילים--
הכוח לכתוב הכוח לדבר
הכוח להרגיש הכוח לחיות
הכוח לקבל הכוח לתת
הכוח להיות הכוח להיעלם
הכוח להבין הכוח להתעלם
הכוח לברוח הכוח להציג
הכוח לשמוח הכוח לבכות
הכוח להרגיש הכוח לא להיות
הכוח לשמוע הכוח להכיל
הכוח לשנוא הכוח לאהוב
הכוח לנסות
הכוח לוותר.)
*^*זר לעצמי
אם להגיד את האמת אני עדיין קצת פוחד
נאחז באמונה בשתי ידיים חלקות
והמשטח רטוב, והקולות כפולים
ולשולחן ערוך, חסרים כלים
חדרים שבי אתה מקים לבית
החופים שמאחור מתרחקים לאט
לאן הולכים עכשיו, איך לא ליפול למים
לא פשוט להאמין, לא פשוט להיות בית
האם יש סיכוי לאהבה
אבא תענה ממרום כיסא
רד אליי שב איתי על המיטה
שיר לי שיר שרק אתה יכול לשיר אליך
אם להגיע רחוק זה להתקרב
אם מה שאני מרגיש עכשיו זה מישר בי לב
ליד על המיטה עם ספר שחזר
בתוך קריאה של שמע הבן שלך נשבר
האם יש סיכוי לאהבה
אבא תענה
ממרום כיסא רד אליי
שב איתי על המיטה
שיר לי שיר שרק אתה
יכול לשיר אליך, דרכי
ממרום כיסא תעשה
תעשה שאני אבוא
תעשה.. שהיא תרצה
יכול לשיר אליך
דרכי יש סיכוי לאהבה
עכשיו אתה עונה
דרכי יש סיכוי לאהבה
עכשיו אתה עונה
דרכי יש סיכוי לאהבה
עכשיו אתה עונה
דרכי יש סיכוי לאהבה
עכשיו אתה עונה
(אבא יש סיכוי?
המילים ריקות חלולות ולא מחוברות
תעשה שהיא תבוא
תשמור עליה,
על האהבה
תציל אותה
רק אתה יכול
היא נופלת
נחלשת
מטלטלת בסערה הזאת
הכל תלוש.
תעשה שהיא תרצה
תביא אותה,
את האהבה)
*^*זר לעצמי
הלוואי שהיית בעיניך יפה
כמו אביב וחלום וגומות
כמו סחלב ובועות וזריחה ושקיעה
ופסנתר מנגן חלומות.
הלוואי שהיית בעיניך יפה
כמו שמלה לשבת חדשה,
כמו דבר שנמצא בדיוק במקום,
וקשיש יד ביד עם קשישה.
הלוואי שהיית רואה את היופי
שמוצאים בך כולם מסביב,
הלוואי שהיית נעצרת לרגע,
לנשום ולהם להקשיב.
הלוואי שהיית בעיניך זכה
כפכפוך מעיין, כסליחה וקירבה.
אולי אז בכל זווית בה היית מסתכלת,
סוף סוף, היית אומרת "ראויה לאהבה".
אולי לא היית מרגישה אז חובת הוכחה,
התאמצות אדירה להצליח.
אולי הלוואי והיית מוכנה להפסיד
ובטווח הרחוק - להרוויח.
הלוואי שהיית בעיניך יפה,
שלמה, זכה וראויה עד כאב.
הלוואי שהיית מזיזה קופסאות
ומפנה לעצמך מקום בלב
(כמה ביקורת עצמית
כמה אכזבה
כמה תיעוב
כמה ניכור ושנאה
כמה ראיית רע
כמה שיפוטיות
כמה כאב
כמה כעס וביזיון
כמה אנחנו רעים אל עצמינו
הלוואי שתבינו. הלוואי.)
*^*מחכה.
ואנחנו אוהבים אותך מאוד)
*^*זר לעצמי
(תודה עלייך,
ילדה שלי)
*^*זר לעצמי
בזמן האחרון אתה הולך קצת לאיבוד
כדי למצוא שוב את הדרך, ביחד ולחוד
וזה בסדר אני כאן אם תיתן לי רק לגעת
להקשיב זה כישרון של מעטים אני יודעת
אז תיתן לעצמך לאבד את הכוחות
גם גיבורים בלילה חוזרים אל השמיכות
אני שומרת בשבילך רגעים קטנים של אור
ומכירה אותך יותר טוב מעצמי
אתה תחזור
אז בוא נשתוק ביחד, נשב עכשיו קרוב
אנ'לא טובה בלדבר אני יודעת לאהוב
עד עכשיו נתת, תלמד גם איך לקחת
אני רואה כבר איזו דלת, בוא נצא מזה ביחד
עכשיו אתה מביט בי והגב שלך רועד
זה בסדר קצת לבכות, זה בסדר לפחד
אם תיתן לי את היד לרגע אמיתי
אני נשארת כאן איתך כמו שנשארת שם איתי
(כשנגמרות המילים
ואין יותר מה לומר
ואין יותר איך לומר
ואתה מלא בכאב שלא שלך
אבל הוא חלק בלתי נפרד ממך
ואתה מוצף ברגשות אבל-
ואתה רוצה לומר כ"כ הרבה דברים
ואין למי ואין בשביל מה.
כאתה נתקל במחסור מילים
כשאתה נזכר בלפני שנים
כשאתה מתחיל להבין
כשאתה אוהב
רק אוהב
רק דואג.
רק אכפת לך
כשאתה לא רוצה כלום
חוץ מהטוב של-)
*^*זר לעצמי
אני לא יודעת מה קורה לך
אבל נדמה לך שאין ברירה
ושהדרך מדממת
ושהרוח דממה
בסופו של שביל אחד אחר
והאור לאט לאט גובר
תתעוררי
תקשיבי לרגשות שלך
ואל תתני לאבד אותך
כי יש עוד דרך ארוכה
אם רק תלכי
תקשיבי לרגשות שלך
ואל תתני לייאש אותך
כשתצטרכי
אני עומדת מהצד ומשגיחה
נראה שאין לאן לברוח
יאוש היכה בך שורשים
והכאב פועם בשקט
גר בטירוף של החיים
בסופו של יום אחד אחר
והאור לאט לאט בוער
תתעוררי
תקשיבי לרגשות שלך
ואל תתני לאבד אותך
כי יש עוד דרך ארוכה
אם רק תלכי
תקשיבי לרגשות שלך
ואל תתני לייאש אותך
כשתצטרכי
אני עומדת מהצד ומשגיחה
ואם לרגע את שוכחת
אהיה לך מגדלור
ולהזכיר שיש בך כוח
שלא ויתרתי
שיש עוד אור
תתעוררי
תקשיבי לרגשות שלך
ואל תתני לייאש אותך
כשתצטרכי
אני עומדת מהצד ומשגיחה
אני עומדת מהצד
ומשגיחה
(הרבה זמן לא הרגשתי ככה
ששיר אומר הכל
בלי להתאמץ
בלי להתיפייף
פשוט בא,
פותח את הלב שלי
ומוציא מתוכו הכל.
אני לא אוסיף במילים
אין בשביל מה.
קחו,
ילדות שלי.
@
@
@
)
*^*מפורקת.
אני כל כך אוהבת אותך את לא מבינה
את פשוט מיוחדת.)
*^*זר לעצמי
(אהובה שלי.
כמו שראית אני בלי מילים
את יודעת לבד מה אני מרגישה)
*^*זר לעצמי
דבר אינו שלם, בור ללא תחתית
ועולם שבוער בלי תכלית
עומד על סיפה של תהום
בסוף החלום
לא יכול להחליט
בחוץ הסופה, סערה, אדמה חרוכה
ועכשיו נשימה עמוקה
משהו בפנים, מן עצבות שכזו
היא לא כתר למלך, היא רעל במים
אמא תראי, השארתי אותה מאחור
רק שנתי הנודדת צמאה לשמיים
צמאה לשמיים
עמוק בתוכי ובתוך כל הדברים
צער שאין לו פנים
אורב לו בשקט מופתי, ממתין לזמנו
לשאת את ראשו לגבהים
לבוא כמו סופה בסערה, אדמה חרוכה
ועכשיו נשימה עמוקה
משהו בפנים, מן עצבות שכזו
היא לא כתר למלך, היא דם בעיניים
אמא תראי, השארתי אותה מאחור
רק שנתי הנודדת צמאה לשמיים
צמאה לשמיים...
צמאה לשמיים
צמאה לשמיים
משהו בפנים, מן עצבות שכזו
היא לא כתר למלך, היא רעל במים
אמא תראי, השארתי אותה מאחור
רק שנתי הנודדת צמאה לשמיים
צמאה לשמיים...
צמאה לשמיים
(למה זה חייב לבוא
ולמה זה ככ חלק ממני.
למה אני לא מצליחה להתנתק מזה
ולמה אני כזו מכורה לכאב.
כואבת לי הבטן
רע לי בפנים והעייפות משתלטת על הכל
אני קצת לבד מידי
קצת אפטית לעצמי
לא רע לי
אבל איזו עצבות כזו,
משלטת ומטפסת לה בגרון.
למה רק לעצמך את לא מצליחה להקשיב
ולמה רק את עצמך את לא מצליחה להכיל.
למה את לא רואה אותי.
למה לא ראית
לא את עדיין לא רואה
למה זה עוד כואב לך. )
*^*זר לעצמי
בסוף אתה עדיין ילד
הנשמה שלך היא לא רוצה להתבגר פה
אולי כל הדברים שהיא אומרת
על השטויות שלך
על הפחדים והשנים
ששמרת פעימות בפנים
התרגשת נחבא אל הכלים
את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים
אולי היא קצת צודקת
בוא ותתעורר דקה
תראה סביבך הכול יפה
אמא מחכה לך
תבוא תאכל תשתה קפה
שנים שנים עוברות מהר
תעצור לראות את זה
כולם לנצח ילדים
אם תרצה או לא תרצה
בסוף אתה עדיין ילד
בחלומות שלך אתה רוצה להתפוצץ
כמו כל הדברים שהיא אומרת
על השטויות שלך
על הפחדים והשנים
ששמרת מנגינות בפנים
הסתובבת חיפשת רעשים
את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים
אולי היא קצת צודקת
וזה בסדר
בוא ותתעורר דקה
תראה סביבך הכול יפה
אמא מחכה לך
תבוא תאכל תשתה קפה
שנים שנים עוברות מהר
תעצור לראות את זה
כולם לנצח ילדים
אם תרצה או לא תרצה
בסוף אתה עדיין ילד
הנשמה שלך היא לא רוצה להתבגר
(מי רוצה להישאר ילד
ולמה תמיד נשאר בנו החלק הכואב הזה
של הילד הקטן
שבוכה בשקט
ומה שהוא רוצה זה רק שאמא תראה אותו
ותתן לו חיבוק
ותגן עליו מהעולם המשוגע הזה שהיא הכניסה אותו אליו.
ואיך אפשר להגן על ילדים בעולם הזה
הם ככ מסכנים
והם ככ חסרי אונים וחסרי עצמאות.
ולמה אתה חושב שרוצים להישאר ילדים
מי בכלל רוצה את זה
מי בכלל זוכר את זה
מי בכלל רוצה להיות)
*^*זר לעצמי
המציאות השבורה לקחה אותה רחוק
הרבה ימים של בכי, מעט ימים של צחוק
תמונות ילדות של קיץ תלויות לה על הקיר
מדהים כמה חיוך יכול להסתיר
והיא הבטיחה לעצמה: גם אלוהים לא יעזור
כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור
ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה
את לא אישה פלדה, את אישה חרסינה
והיה לה מן מבט עם כוח לא מוסבר
היא פיזרה הרבה שקרים אבל לא את השיער
עם צרידות כזאת כהה גם בצחוק הכי בהיר
מדהים איך שכוח יכול להיות שביר
והיא הבטיחה לעצמה...
ושנים היא לא חשפה בפניו את הקלפים
רק בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים
והוא ראה אותה עמוק גם בלי לדבר
מדהים כמה שתיקה יכולה לספר
והיא הבטיחה לעצמה...
(בדרך כלל אני לא משמיעה לה שירים
אני יודעת שהיא לא אוהבת לשמע שירים כאלה
אבל התחשק לי לשתף אותה בשיר שלי
ידעתי שעכשיו זה קצת פחות מפריע לה
וזה פתאום הגיע לבד בפלייליסט של הפלאפון
אז אמרתי לה, תקשיבי-
זה אני.
היא מקשיבה
אני בוהה בתקרה, חושבת
היא מסתכלת עלי אחרי הבית הראשון ואומרת לי
את עדיין עם השיר הזה מהשישית?
זה היה לי בום בלב.
לא ידעתי שהיא יודעת
לא זכרתי שזה היה אז
זה שימח אותי דווקא שהיא ידעה והכירה
אבל גם עשה קצת כווץ שלא השתנה הרבה בעומק של הדברים
בסוף הרגשות למטה נשארו כמו שהם
וזה קצת כאב.
זה שיקף לי את המציאות
אם אני לא אעשה שינוי מבחירה,
הזמן לא יגרום לדברים להשתנות.
בטח כשמדובר בנפש.
בטח בדברים בסיסיים כאלה, בדברים המסתוריים שלנו
בחיוך בשתיקה בכוח.
אז נשארתי עם זה,
אולי שלימה יותר ובריאה יותר.
אבל עדיין מסתירה ומוסתרת.
מתי יבוא היום שארגיש גלויה יותר? אין לדעת
בנתיים אמשיך לתת לשיר הזה את המקום המיוחד לו
המקום שלו.
שלי. )
*^*זר לעצמי
אם תלכי הלילה לבדך
הכוכבים ילוו אותך
רוח ים תלחש אל תוך ליבך
תמלא את גופך
ואם תבקשי את חום גופי
אני אצא אל הלילה
אחפש כוכב שיאיר דרכי
אם תלכי הלילה לבדך
הכוכבים ילוו אותך
רוח ים תלחש אל תוך ליבך
תמלא את גופך
ואם תבקשי את חום גופי
אני אצא אל הלילה
אחפש כוכב שיאיר דרכי
ואותי אלייך יביא
שובי אלי, שובי אלינו
בשבילך, בשביל שנינו
שובי אלי, שובי אלינו
בשבילך, בשביל שנינו
אם תלכי הלילה לבדך
הכוכבים ילוו אותך
רוח ים תלחש אל תוך ליבך
תמלא את גופך
אם תלכי הלילה לבדך
הכוכבים ילוו אותך
רוח ים תלחש אל תוך ליבך
תמלא את גופך
ואם תבקשי את חום גופי
אני אצא אל הלילה
אחפש כוכב שיאיר דרכי
שובי אלי...
(לא יכולתי שלא.
אין לי הרבה מה לומר.
זה לא הצד החזק שלי.
אני פשוט כואבת איתכן.
ואוהבת אתכן כ"כ.)
*^*מפורקת.
זה שלי וזה כואב ואני אוהבת אותך)
*^*זר לעצמי
(אני יודעת. עדיין
אהובה)
*^*זר לעצמי
ואני הייתי כאן כל הזמן ולא שמתם לב
אני הייתי כאן ידיים על שולחן לב בוער רעב
אני רציתי גם כל הזמן לא ידעתי מה
אני רציתי גם עכשיו אני מוכן לרגע המושלם
קראתי ספר והיה שם איש אחד
חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו
לא רק רחוב עם בניינים
ראיתי סרט על רוצח מטורף
שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים
הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע
בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים
ואני הייתי כאן כל הזמן לא משתנה
אני הייתי כאן חלק בעולם עיוור אבל רואה
אני חיכיתי גם כמו כולם לרגע מאושר
מוכרים לנו סיפור סדרה בהמשכים סירות על הנהר
קראתי ספר והיה שם איש אחד
עבר לכפר גידר לו בית בלי שכנים
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו
לא רק שורות של בניינים
ראיתי סרט ודיברו שם על סמים
איך זה מרגיש לראות הרבה יותר צבעים
חבר שלי נגמר בצהריים הקרירים
נמאס לו להחזיק את החיים
חרטה נחרטת על הלב שלך
כמו הצהרות האהבה על העצים
שמישהו יעביר את השלט וישחק בערוצים
הבדידות כמו סכין המנתחים
כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה
היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי
מחר תבוא שמחה
(לעולם זה יכאיב
לעולם זה ישרוף
לעולם לא יהיה מדוייק מזה
לעולם זה יבטא הכל
לעולם זה יהיה שיר שלא שומעים סתם ככה
לעולם)
*^*זר לעצמי
בשעה טובה אני יוצאת אל הבית
בספסל מאחור
בשעה טובה אני עוצמת עיניים
מקווה
לא לזכור
שוב היית חסר
מישהו שיגיד
לא זה לא נורא
את בסך הכול רק תניחי כאן ראש
והכול יעבור
נעלמו בי
כמה רגעים
כמה חיוכים
כמה סינוורים של אתמול
נעלמו בי היום
נעלמת פתאום
בשעה טובה ישנה קצת בבית
עבודה
לא ליפול
בשעה טובה אני נותנת קצת פייט
זה כמעט
על הכול
שוב היית חסר
האחד שיגיד
לא זה לא נורא
את בסך הכול רק תניחי כאן ראש
והכול יעבור
נעלמו בי כמה רגעים
כמה חיוכים
כמה סינוורים של אתמול
נעלמו ביומיום
נעלמת פתאום
(כואבליכואבלי
אלוהים הרבה זמן לא הרגשתי בכזאת עוצמה
למה הכל כל כך לבד
רע לי רע לי
הכל מוצף לי
למה תמיד אני נשארת לבד למה)
*^*מחכה.
אהובה אחת
מגיע לך שהוא יבוא כבר)
*^*זר לעצמי
(כפרעלייך
הלוואי)
*^*זר לעצמיאחרונה
כל כך הרבה זמן
כל כך הרבה זמן מאז שהייתי ער
הרבה אני לא זוכר
לא זוכר
הייתה לי כוונה עכשיו אני אומר
קחו אותי קחו
קחו אותי למקום אחר
יצאתי כל ערב
ככה כל ערב
ככה בשביל לשתות
בשביל לעשות שטויות
באמת
הייתה לי כוונה עכשיו אני אומר
תנו לי לצאת
קחו אותי למקום אחר
אדמה חכמה
קחי אותי כבר
לא מתרגש לא מתאושש
לא באמת קיים
רק מנסה לזוז קו ישר
הייתה לי כוונה עכשיו אני עבר
תנו לי לצאת
קחו אותי קחו אותי כבר
רק מחייך את החיוך הזה
החיוך הזה העצוב
מנסה להרגיש חשוב
איש חשוב
הייתה לי כוונה עכשיו אני אומר
קחו אותי קחו
קחו אותי למקום אחר
אדמה חכמה
קחי אותי כבר
(אפשר שניה?
הכאב הזה לא עובר כבר שבוע
הוא נמצא ונמצא ולא מרפה
אין לזה הסבר ואין סיבה
(יש, יש. אני עובדת על עצמי)
למה זה לא עבר כבר
זה מפריע לי לתפקד מפריע לי לנשום מפריע לי לישון
השיר הזה ככ טוב ואני רוצה לשמוע אותו
ואני מתגברת מתגברת
אלוהים תרשום את זה
אתה יודע כמה קשה לי בלי שירים
אתה יודע כמה זה המקום היחיד שטיפה מאזן את הכאב
והחלטתי שאני לא מוותרת לעצמי
עד שאשבר
אבל בנתיים אני פה מתאמצת ככ בבקשה תראה את זה
אני מבזבזת על זה הרבה כוחות
אני צריכה אוויר
אני צריכה אוויר
אדמה חכמה
קחי אותי כבר)