אם להגיד את האמת אני עדיין קצת פוחד

נאחז באמונה בשתי ידיים חלקות

והמשטח רטוב, והקולות כפולים

ולשולחן ערוך, חסרים כלים

 

חדרים שבי אתה מקים לבית

החופים שמאחור מתרחקים לאט

לאן הולכים עכשיו, איך לא ליפול למים

לא פשוט להאמין, לא פשוט להיות בית

 

האם יש סיכוי לאהבה

אבא תענה ממרום כיסא

רד אליי שב איתי על המיטה

שיר לי שיר שרק אתה יכול לשיר אליך

 

אם להגיע רחוק זה להתקרב

אם מה שאני מרגיש עכשיו זה מישר בי לב

ליד על המיטה עם ספר שחזר

בתוך קריאה של שמע הבן שלך נשבר

 

האם יש סיכוי לאהבה

אבא תענה

ממרום כיסא רד אליי

שב איתי על המיטה

שיר לי שיר שרק אתה

יכול לשיר אליך, דרכי

 

ממרום כיסא תעשה

תעשה שאני אבוא

תעשה.. שהיא תרצה

יכול לשיר אליך

 

דרכי יש סיכוי לאהבה

עכשיו אתה עונה

דרכי יש סיכוי לאהבה

עכשיו אתה עונה

 

דרכי יש סיכוי לאהבה

עכשיו אתה עונה

דרכי יש סיכוי לאהבה

עכשיו אתה עונה

 

 

(אבא יש סיכוי?

המילים ריקות חלולות ולא מחוברות

תעשה שהיא תבוא

תשמור עליה,

על האהבה

תציל אותה

רק אתה יכול

היא נופלת

נחלשת

מטלטלת בסערה הזאת

הכל תלוש.

תעשה שהיא תרצה

תביא אותה,

את האהבה)

הלוואי שהיית בעיניך יפה
כמו אביב וחלום וגומות
כמו סחלב ובועות וזריחה ושקיעה
ופסנתר מנגן חלומות.

 

הלוואי שהיית בעיניך יפה
כמו שמלה לשבת חדשה,
כמו דבר שנמצא בדיוק במקום,
וקשיש יד ביד עם קשישה.

 

הלוואי שהיית רואה את היופי
שמוצאים בך כולם מסביב,
הלוואי שהיית נעצרת לרגע,
לנשום ולהם להקשיב.

 

הלוואי שהיית בעיניך זכה 
כפכפוך מעיין, כסליחה וקירבה.
אולי אז בכל זווית בה היית מסתכלת,
סוף סוף, היית אומרת "ראויה לאהבה".

 

אולי לא היית מרגישה אז חובת הוכחה,
התאמצות אדירה להצליח.
אולי הלוואי והיית מוכנה להפסיד
ובטווח הרחוק - להרוויח.

 

הלוואי שהיית בעיניך יפה,
שלמה, זכה וראויה עד כאב.
הלוואי שהיית מזיזה קופסאות
ומפנה לעצמך מקום בלב

 

 

(כמה ביקורת עצמית

כמה אכזבה

כמה תיעוב

כמה ניכור ושנאה

כמה ראיית רע

כמה שיפוטיות 

כמה כאב

כמה כעס וביזיון

 

כמה אנחנו רעים אל עצמינו

 

 

הלוואי שתבינו. הלוואי.)

(הבנו
ואנחנו אוהבים אותך מאוד)

(תודה עלייך, 

ילדה שלי)

בזמן האחרון אתה הולך קצת לאיבוד

כדי למצוא שוב את הדרך, ביחד ולחוד 
וזה בסדר אני כאן אם תיתן לי רק לגעת 
להקשיב זה כישרון של מעטים אני יודעת 

אז תיתן לעצמך לאבד את הכוחות 
גם גיבורים בלילה חוזרים אל השמיכות 
אני שומרת בשבילך רגעים קטנים של אור 
ומכירה אותך יותר טוב מעצמי 
אתה תחזור 

אז בוא נשתוק ביחד, נשב עכשיו קרוב 
אנ'לא טובה בלדבר אני יודעת לאהוב 
עד עכשיו נתת, תלמד גם איך לקחת 
אני רואה כבר איזו דלת, בוא נצא מזה ביחד

 
עכשיו אתה מביט בי והגב שלך רועד 
זה בסדר קצת לבכות, זה בסדר לפחד 
אם תיתן לי את היד לרגע אמיתי 
אני נשארת כאן איתך כמו שנשארת שם איתי

 

 

 

 

(כשנגמרות המילים

ואין יותר מה לומר

ואין יותר איך לומר

ואתה מלא בכאב שלא שלך

אבל הוא חלק בלתי נפרד ממך

ואתה מוצף ברגשות אבל-

ואתה רוצה לומר כ"כ הרבה דברים

ואין למי ואין בשביל מה. 

כאתה נתקל במחסור מילים

כשאתה נזכר בלפני שנים

כשאתה מתחיל להבין

כשאתה אוהב

רק אוהב

רק דואג.

רק אכפת לך

כשאתה לא רוצה כלום

חוץ מהטוב של-)

אני לא יודעת מה קורה לך 
אבל נדמה לך שאין ברירה 
ושהדרך מדממת 
ושהרוח דממה 
בסופו של שביל אחד אחר 
והאור לאט לאט גובר 

תתעוררי 
תקשיבי לרגשות שלך 
ואל תתני לאבד אותך 
כי יש עוד דרך ארוכה 
אם רק תלכי 
תקשיבי לרגשות שלך 
ואל תתני לייאש אותך 
כשתצטרכי 
אני עומדת מהצד ומשגיחה 

נראה שאין לאן לברוח 
יאוש היכה בך שורשים 
והכאב פועם בשקט 
גר בטירוף של החיים 
בסופו של יום אחד אחר 
והאור לאט לאט בוער 

תתעוררי 
תקשיבי לרגשות שלך 
ואל תתני לאבד אותך 
כי יש עוד דרך ארוכה 
אם רק תלכי 
תקשיבי לרגשות שלך 
ואל תתני לייאש אותך 
כשתצטרכי 
אני עומדת מהצד ומשגיחה 

ואם לרגע את שוכחת 
אהיה לך מגדלור 
ולהזכיר שיש בך כוח 
שלא ויתרתי 
שיש עוד אור 

תתעוררי 
תקשיבי לרגשות שלך 
ואל תתני לייאש אותך 
כשתצטרכי 
אני עומדת מהצד ומשגיחה 
אני עומדת מהצד 
ומשגיחה

 

 

(הרבה זמן לא הרגשתי ככה

ששיר אומר הכל

בלי להתאמץ

בלי להתיפייף

פשוט בא, 

פותח את הלב שלי

ומוציא מתוכו הכל. 

אני לא אוסיף במילים

אין בשביל מה.

 

קחו, 

ילדות שלי. 

 

@

@

@

 

)

(אימלה. וואו.
אני כל כך אוהבת אותך את לא מבינה
את פשוט מיוחדת.)

(אהובה שלי.

כמו שראית אני בלי מילים

את יודעת לבד מה אני מרגישה)

דבר אינו שלם, בור ללא תחתית
ועולם שבוער בלי תכלית 
עומד על סיפה של תהום 
בסוף החלום
לא יכול להחליט
בחוץ הסופה, סערה, אדמה חרוכה 
ועכשיו נשימה עמוקה 

משהו בפנים, מן עצבות שכזו
היא לא כתר למלך, היא רעל במים 
אמא תראי, השארתי אותה מאחור
רק שנתי הנודדת צמאה לשמיים 
צמאה לשמיים

עמוק בתוכי ובתוך כל הדברים 
צער שאין לו פנים
אורב לו בשקט מופתי, ממתין לזמנו
לשאת את ראשו לגבהים
לבוא כמו סופה בסערה, אדמה חרוכה
ועכשיו נשימה עמוקה 

משהו בפנים, מן עצבות שכזו
היא לא כתר למלך, היא דם בעיניים 
אמא תראי, השארתי אותה מאחור
רק שנתי הנודדת צמאה לשמיים
צמאה לשמיים...

צמאה לשמיים
צמאה לשמיים

משהו בפנים, מן עצבות שכזו
היא לא כתר למלך, היא רעל במים 
אמא תראי, השארתי אותה מאחור
רק שנתי הנודדת צמאה לשמיים 
צמאה לשמיים...
צמאה לשמיים

 

 

 

(למה זה חייב לבוא

ולמה זה ככ חלק ממני.

למה אני לא מצליחה להתנתק מזה

ולמה אני כזו מכורה לכאב. 

כואבת לי הבטן

רע לי בפנים והעייפות משתלטת על הכל

אני קצת לבד מידי

קצת אפטית לעצמי

לא רע לי

אבל איזו עצבות כזו,

משלטת ומטפסת לה בגרון.

למה רק לעצמך את לא מצליחה להקשיב

ולמה רק את עצמך את לא מצליחה להכיל.

למה את לא רואה אותי. 

למה לא ראית

לא את עדיין לא רואה

למה זה עוד כואב לך. )

בסוף אתה עדיין ילד
הנשמה שלך היא לא רוצה להתבגר פה
אולי כל הדברים שהיא אומרת
על השטויות שלך 
על הפחדים והשנים 
ששמרת פעימות בפנים
התרגשת נחבא אל הכלים
את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים
אולי היא קצת צודקת

בוא ותתעורר דקה
תראה סביבך הכול יפה
אמא מחכה לך
תבוא תאכל תשתה קפה
שנים שנים עוברות מהר
תעצור לראות את זה
כולם לנצח ילדים
אם תרצה או לא תרצה

בסוף אתה עדיין ילד
בחלומות שלך אתה רוצה להתפוצץ
כמו כל הדברים שהיא אומרת
על השטויות שלך
על הפחדים והשנים
ששמרת מנגינות בפנים
הסתובבת חיפשת רעשים
את הדמעות שיתפת רק עם אלוהים
אולי היא קצת צודקת
וזה בסדר

בוא ותתעורר דקה
תראה סביבך הכול יפה
אמא מחכה לך
תבוא תאכל תשתה קפה
שנים שנים עוברות מהר
תעצור לראות את זה
כולם לנצח ילדים
אם תרצה או לא תרצה

בסוף אתה עדיין ילד
הנשמה שלך היא לא רוצה להתבגר

 

 

(מי רוצה להישאר ילד

ולמה תמיד נשאר בנו החלק הכואב הזה 

של הילד הקטן 

שבוכה בשקט

ומה שהוא רוצה זה רק שאמא תראה אותו

ותתן לו חיבוק

ותגן עליו מהעולם המשוגע הזה שהיא הכניסה אותו אליו.

ואיך אפשר להגן על ילדים בעולם הזה

הם ככ מסכנים

והם ככ חסרי אונים וחסרי עצמאות.

ולמה אתה חושב שרוצים להישאר ילדים

מי בכלל רוצה את זה

מי בכלל זוכר את זה

מי בכלל רוצה להיות)

המציאות השבורה לקחה אותה רחוק 
הרבה ימים של בכי, מעט ימים של צחוק 
תמונות ילדות של קיץ תלויות לה על הקיר 
מדהים כמה חיוך יכול להסתיר 

והיא הבטיחה לעצמה: גם אלוהים לא יעזור 
כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור 
ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה 
את לא אישה פלדה, את אישה חרסינה 

והיה לה מן מבט עם כוח לא מוסבר 
היא פיזרה הרבה שקרים אבל לא את השיער 
עם צרידות כזאת כהה גם בצחוק הכי בהיר 
מדהים איך שכוח יכול להיות שביר 

והיא הבטיחה לעצמה... 

ושנים היא לא חשפה בפניו את הקלפים 
רק בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים 
והוא ראה אותה עמוק גם בלי לדבר 
מדהים כמה שתיקה יכולה לספר 

והיא הבטיחה לעצמה...

 

 

 

(בדרך כלל אני לא משמיעה לה שירים

אני יודעת שהיא לא אוהבת לשמע שירים כאלה

אבל התחשק לי לשתף אותה בשיר שלי

ידעתי שעכשיו זה קצת פחות מפריע לה

וזה פתאום הגיע לבד בפלייליסט של הפלאפון

אז אמרתי לה, תקשיבי-

זה אני.

היא מקשיבה

אני בוהה בתקרה, חושבת

היא מסתכלת עלי אחרי הבית הראשון ואומרת לי

את עדיין עם השיר הזה מהשישית?

זה היה לי בום בלב. 

לא ידעתי שהיא יודעת

לא זכרתי שזה היה אז

זה שימח אותי דווקא שהיא ידעה והכירה

אבל גם עשה קצת כווץ שלא השתנה הרבה בעומק של הדברים

בסוף הרגשות למטה נשארו כמו שהם

וזה קצת כאב. 

זה שיקף לי את המציאות

אם אני לא אעשה שינוי מבחירה,

הזמן לא יגרום לדברים להשתנות. 

בטח כשמדובר בנפש. 

בטח בדברים בסיסיים כאלה, בדברים המסתוריים שלנו

בחיוך בשתיקה בכוח. 

אז נשארתי עם זה, 

אולי שלימה יותר ובריאה יותר.

אבל עדיין מסתירה ומוסתרת.

מתי יבוא היום שארגיש גלויה יותר? אין לדעת

בנתיים אמשיך לתת לשיר הזה את המקום המיוחד לו

המקום שלו. 

שלי. )

 

אם תלכי הלילה לבדך 
הכוכבים ילוו אותך 
רוח ים תלחש אל תוך ליבך 
תמלא את גופך 
ואם תבקשי את חום גופי 
אני אצא אל הלילה 
אחפש כוכב שיאיר דרכי 

אם תלכי הלילה לבדך 
הכוכבים ילוו אותך 
רוח ים תלחש אל תוך ליבך 
תמלא את גופך 
ואם תבקשי את חום גופי 
אני אצא אל הלילה 
אחפש כוכב שיאיר דרכי 
ואותי אלייך יביא 

שובי אלי, שובי אלינו 
בשבילך, בשביל שנינו 
שובי אלי, שובי אלינו 
בשבילך, בשביל שנינו 

אם תלכי הלילה לבדך 
הכוכבים ילוו אותך 
רוח ים תלחש אל תוך ליבך 
תמלא את גופך 

אם תלכי הלילה לבדך 
הכוכבים ילוו אותך 
רוח ים תלחש אל תוך ליבך 
תמלא את גופך 
ואם תבקשי את חום גופי 
אני אצא אל הלילה 
אחפש כוכב שיאיר דרכי 

שובי אלי... 

 

 

 

 

(לא יכולתי שלא. 

אין לי הרבה מה לומר.

זה לא הצד החזק שלי.

אני פשוט כואבת איתכן. 

ואוהבת אתכן כ"כ.)

 

(אווצ׳ אווצ׳
זה שלי וזה כואב ואני אוהבת אותך)

(אני יודעת. עדיין

אהובה)

ואני הייתי כאן כל הזמן ולא שמתם לב 
אני הייתי כאן ידיים על שולחן לב בוער רעב 
אני רציתי גם כל הזמן לא ידעתי מה 
אני רציתי גם עכשיו אני מוכן לרגע המושלם 

קראתי ספר והיה שם איש אחד 
חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים 
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו 
לא רק רחוב עם בניינים 
ראיתי סרט על רוצח מטורף 
שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים 
הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע 
בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים 

ואני הייתי כאן כל הזמן לא משתנה 
אני הייתי כאן חלק בעולם עיוור אבל רואה 
אני חיכיתי גם כמו כולם לרגע מאושר 
מוכרים לנו סיפור סדרה בהמשכים סירות על הנהר 

קראתי ספר והיה שם איש אחד 
עבר לכפר גידר לו בית בלי שכנים 
הלוואי היה לי כפר לחזור אליו 
לא רק שורות של בניינים 
ראיתי סרט ודיברו שם על סמים 
איך זה מרגיש לראות הרבה יותר צבעים 
חבר שלי נגמר בצהריים הקרירים 
נמאס לו להחזיק את החיים 

חרטה נחרטת על הלב שלך 
כמו הצהרות האהבה על העצים 
שמישהו יעביר את השלט וישחק בערוצים 
הבדידות כמו סכין המנתחים 
כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה 
היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי 
מחר תבוא שמחה

 

 

(לעולם זה יכאיב

לעולם זה ישרוף

לעולם לא יהיה מדוייק מזה

לעולם זה יבטא הכל

לעולם זה יהיה שיר שלא שומעים סתם ככה

לעולם)

בשעה טובה אני יוצאת אל הבית
בספסל מאחור
בשעה טובה אני עוצמת עיניים
מקווה
לא לזכור

שוב היית חסר
מישהו שיגיד
לא זה לא נורא
את בסך הכול רק תניחי כאן ראש 
והכול יעבור 
נעלמו בי 
כמה רגעים 
כמה חיוכים 
כמה סינוורים של אתמול 
נעלמו בי היום 
נעלמת פתאום 

בשעה טובה ישנה קצת בבית
עבודה
לא ליפול 
בשעה טובה אני נותנת קצת פייט 
זה כמעט
על הכול

שוב היית חסר 
האחד שיגיד
לא זה לא נורא 
את בסך הכול רק תניחי כאן ראש 
והכול יעבור 
נעלמו בי כמה רגעים 
כמה חיוכים 
כמה סינוורים של אתמול 
נעלמו ביומיום
נעלמת פתאום

 

 

 

(כואבליכואבלי

אלוהים הרבה זמן לא הרגשתי בכזאת עוצמה

למה הכל כל כך לבד

רע לי רע לי

הכל מוצף לי 

למה תמיד אני נשארת לבד למה)

 

 

 

(אימלה זה ככ כואב
אהובה אחת
מגיע לך שהוא יבוא כבר)

(כפרעלייך

הלוואי)

כל כך הרבה זמן
כל כך הרבה זמן מאז שהייתי ער
הרבה אני לא זוכר
לא זוכר
הייתה לי כוונה עכשיו אני אומר
קחו אותי קחו
קחו אותי למקום אחר

יצאתי כל ערב
ככה כל ערב
ככה בשביל לשתות
בשביל לעשות שטויות
באמת
הייתה לי כוונה עכשיו אני אומר
תנו לי לצאת
קחו אותי למקום אחר

אדמה חכמה
קחי אותי כבר

לא מתרגש לא מתאושש
לא באמת קיים
רק מנסה לזוז קו ישר
הייתה לי כוונה עכשיו אני עבר
תנו לי לצאת
קחו אותי קחו אותי כבר

רק מחייך את החיוך הזה
החיוך הזה העצוב
מנסה להרגיש חשוב
איש חשוב
הייתה לי כוונה עכשיו אני אומר
קחו אותי קחו
קחו אותי למקום אחר

אדמה חכמה
קחי אותי כבר

 

 

(אפשר שניה?

הכאב הזה לא עובר כבר שבוע

הוא נמצא ונמצא ולא מרפה

אין לזה הסבר ואין סיבה

(יש, יש. אני עובדת על עצמי)

למה זה לא עבר כבר

זה מפריע לי לתפקד מפריע לי לנשום מפריע לי לישון

 

השיר הזה ככ טוב ואני רוצה לשמוע אותו

ואני מתגברת מתגברת

אלוהים תרשום את זה

אתה יודע כמה קשה לי בלי שירים

אתה יודע כמה זה המקום היחיד שטיפה מאזן את הכאב 

והחלטתי שאני לא מוותרת לעצמי

עד שאשבר

אבל בנתיים אני פה מתאמצת ככ בבקשה תראה את זה

אני מבזבזת על זה הרבה כוחות

אני צריכה אוויר

אני צריכה אוויר

 

אדמה חכמה

קחי אותי כבר)

tbh hfukv kvhacg akt ftc kh ffv vrcv nts zni

tbh nruxe, ff

cufv fcr agv ckh vpxev

kt hfukv kjuc gk zv hu,r

kt hfukv kvhu, go gus kcs

tbh n,pumm, un,pre,

vkc akh berg fk pgo njsa

gfah hu,r n,nhs

knv kgztzk auc pgo t, vscr vzv

knv auc pgo t, vxck vzv

knv t,v guav kbu t, zv 

knv knv kgztzk

tbh kt hufkv gus

vfk futc kh 

aur; kh vghbhho uvpbho uvdrui uvt;

tbh kt hufkv go zv avo kt juacho gk zv kh futc ueav go fk zv

knv kt utkho knv kt nmhtho gzrv

tbh n,rxe, ukt hufkv kgau, go zv fkuo

tkueho sh fcr kv,gkk cbu sh zv ctn, ck,h bxck fcr sh 

tbh n,nesn, cftc akh tbh hug, tbh kt hufkv cfkk kjauc nv gucr gkhv 

sh ctn, ,pxhe t, vxck vzv 

th tpar fcr ffv

 

tbh n,pre, uthi nh ahtxu; t, vacrho

tkuvho rg kh ff 

ueav kh gus hu,r

אתם יודעים משהו?

נכון שמה שקרה היום לא חשבתי ולא דמיינתי שיקרה שוב.

נכון שזה שבר אותי וריסק אותי ממש ממש.

נכון שהאמונה שלי ירדה למינוס אלפיים.

נכון שרציתי להרים יידים.

הכל נכון.

אבל

משום מה משהו קרה ואני כן מצליחה לנשום כרגיל כבר

הבכי נחלש

הפנים לאט לאט מתייבשות 

העיניים מפסיקות לשרוף

הגוף נרגע

הנפש גם כן.

ומשהו קורה

הקשה והכעס והחוסר הבנה לא נעלמו - אבל הגוש קצת ירד מה שחשבתי שיקח לפחות עוד יומיים.

הניסיון הבא זה ***.

זה קשה וזה כואב וזה מבאס מאד

אבל די אסור לקחת את הכל לידיים שלי ולפחות אני משמחת אותו שם עם כל התוכניות שלי שמתבטלות להן אחת אחרי השניה..

לפחות הוא צוחק. לפחות מישהו צוחק

(משהוחדשבלתימתוכנן- ההודעה הזאת הרגע עשתה לי שורף בכל חלקי הגוף כי מי בכלל חשב שניהיה שם ומי בכלל דמיין את זה עכשיו)

הוא קצת חיזק אותי אני חייבת לציין..זה מחייב ממני להוציא את הדברים שקימיים בי גם כשמאד קשה לי- מה שלא היה קורה עם מישהו אחר.

בכל זאת לא יודעת אם אצליח לישון הלילה וכמה אבל נו, לפחות ארגיש חלק. 

וואו איך שיום כיפור תקוע עכשיו באמצע השבוע. 

כמה פעמים אמרתי היום שאי אפשר להבין חשבונות שמיים- אז שוב. 

אין אני נשבעת שמכל צורה שלא הסתכלתי אני לא מצליחה להבין אותו. 

הלוואי שיקרה משהו. הלוואי שמשהו יפתח

 

הלוואי שהאשמה תפנה מקום כבר.

קצת האמונה שעוד נשארה לי הולכת ואוזלת

באלי לצרוח עליך ולמה אתה עושה לנו את זה כל פעם מחדש

אני לא מבינה אותך ואולי גם לא רוצה להבין אבל כל חרא ומסריח עכשיו

וגם מה שחשבתי שיהיה קל יותר כבר לא

השתדלתי להתחזק ולהאמין שאתה מבין טוב יותר ממני אבל עכשיו גם זה בנוסף להכל..

לעזאזל היית חייב דווקא עכשיו?

אני נשבעת שאני לא מצליחה להבין אותך אפילו לא קצת

אין לי כוח לתפילות האלה אין לי כוח לריחוק הזה עכשיו אין לי כוח אין לי

ומה לעזאזל אני אמורה לעשות

לנסוע לא לנסוע?

לא רוצה משהו שלא יהיה טוב אבל בקצב הזה הכל לא טוב אז זה לא משנה

אני שונאת שאתה עושה את זה בזמנים תקועים ושבכלל אתה עושה את זה

אני שונאת שונאת שונאת

 

איך שהכל מתהפך בשניה.

אהובה שלי. את ממש אצלי בלב
אני יודעת שאת לא רוצה לדבר וכאלה אבל פשוט תדעי שאת אצלי בלב. אוהבת אותך)

תודה מותק..

לא רוצה, לא יכולה..איך שתקראי לזה..

בעזה מקווה לטוב)

אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה שיקרה
בסוף לא נוסעת
פה לבד
היא חבד
שתינו פח
כלום לא הולך כלום לא משתנה
הלב ככ רחוק ככ לא פה
למה זה נופל תמיד בזמנים כאלה למה למה
יומיים שלמים של להיות לא את
יומיים שלמים של להתמודד עם הלב והשקט והריחוק והלבד
יומיים של העמדת פנים וציפייה בלתי נגמרת
יומיים של הצגה וסחיטת כל הכוחות

מתי כבר
מתי כבר זה יהיה אמיתי ולא מגעיל כזה
נמאס לנו טוב?
סליחה שאני כזאת
אתה יודע שאני אוהבת אותך ומותר לי גם שיהיה לי קשה

כמה זמן לא בכיתי ככה

כמה זמן שלוש מילים בודדות לא גרמו לי להתפרצות כזאת של רגשות

 

 

אלוהים כואב לי ואין לי שום דבר לעשות עם הכאב הזה

 

אני שונאת הכל

אני שונאת הכל

אני שונאת הכל

 

למה כלום לא קורה כבר שלושה ימים 

לעזאזל

הכל רק ניהיה גרוע יותר ועוד יותר כשזה ככה

לא רוצה לדבר עם -

אבל די אני מתחרפנת. אף אחד לא יבין את זה בחיים

רק מי שמבין, וזה רק - 

 

די הכל.

איך אתה מסוגל לעשות את זה כל פעם מחדש. איך

למה באמת למה.

אני שונאת את זה.

סבבה שאתה מפיל דברים וקשיים

אני יודעת ומבינה והכל.

אבל לעזאזל די, 

מתישהו זה אמור להתהפך ולהיות הפוך, מלא טוב ואז זה מתאזן ואתה גם רואה את הטוב בתקופה הקשה.

אבל די כמה אפשר

זה מתיש כבר

זה גורם לריחוק כזה גדול מהכל

 

 

כואב לי ונמאס לי

 

 

הכי כואב שזה אשמתי

או בזכותי

 

עכשיו רואה את אשמתי. וזהו

כואב..

 

אוהבת אותך

אני לא שמעתי ממך מלאאא זמן

אני לא מתקשרת (תוהה לעצמי אם נכון לומר ב"ה..)

אבל באמת בקושי יוצא לי לתקשר עם העולם באופן כללי..

אולי מחר אקפוץ אליכן אם אספיק..

ואם לא חייב להיפגש. מאז ירושלים לא ראיתי אותך

אם זה מה שטוב לך את ממש יכולה להגיד ב"ה

חחח האמת מחר אני בירושליםם

קרצצ

עד שאני מגיעה לאיזור

אם אבוא זה בלילה כזה מאוחר..

כי יש מפגש באולפנה אז כזה כשייגמר ובטח לא לפני אחת עשרה ומנהסתם אתעכב

ומנהסתם בסוף גם לא יהיה לי כוח(;

קיצור נדבר כבר 

מה קרה?