יום רביעי הבא המעבר ואני לא אראה אותה יותר ושלום על ישראל
הלוואי שויהיו שם בנות כמוה
אופ ככ נחמד לי איתה שזה מתסכלבנקודות הקטנות
זה היה יום קשה ארוך ומתישבנקודות הקטנות
ואני עם כאב ראש מהבוקר
אוו אביתרבנקודות הקטנות
תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט
תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט
אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות
אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
...בנקודות הקטנות
עכשיו אני שותק
נותן לה לדבר הרבה
לפרוק את כל השיגעון
ואני מנסה
הולך על קצות האצבעות
עד שהיא נרגעת לא בוכה
ואל תתרחק מדי
בא לי לדבר
בא לי לשחרר
את כל מה שעובר עלי
בא לי לספר
בא לי לדבר
עכשיו הבית ריק
פתאום הכל כל כך שקט
רק שמש מהחלונות
אולי זה יום כזה
שהכל קורה בקצב אחר
עד שהיא נפגעת ובוכה
ואל תתרחק מדי
בא לי לדבר
בא לי לשחרר
את כל מה שעובר עלי
בא לי לספר
בא לי לדבר
...בנקודות הקטנות
ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול
טרוד השקט הפוצע
הקירות החלונות המצעים הלבנים
תובעים ממני לספר
את מה שאני יודע
וככל שהם סוגרים ומתקרבים אלי לאט
חוקרים מבררים לא מתביישים לחשוף
אני מתחיל לדבר
מספר הכל כמעט
צוחק ואז בוכה
אני מבין שזה הסוף
הוא כבר כאן
הוא מחכה
לא מפחד כ"כ טהור
אותי כבר לא צריך לשאול
אני אשבור את החומות
אותן בניתי בידי
הסוף כבר כאן
אני אקח אותו אלי
יהיה לי טוב
יהיה לי טוב בסוף
אולי
וזה מפחיד אותי לחשוב
על מצוקות לא מוצדקות שלא עזבו אף לדקה
שלא נתנו להפרד
אמנם הרשו לי לאהוב רק לדקות ספורות
ואז חזרו אלי קרוב ולא נתנו להתקרב
בחדרים ובדממה אני מצאתי לי מקלט
כדי לברוח
אני לא מוצא מקום אחר
והם הקשיבו לקולי הם היו לי למפלט
היום אני יודע שם למדתי לדבר
הוא כבר כאן..
...בנקודות הקטנות
כבר שמעתי וראיתי,
את הכל מזמן ניסיתי.
להתרגל היום רציתי
אבל הכל היה לשווא.
את המחר שכבר בפתח
עוד לא הכרתי, אך הנצח
ייקח אותו - ואז לבטח
לאתמול ידמה או שהיום הזה
עוד יאיר עליי, עוד יקרא אליי,
עוד ייקח בשתי ידיו
אל מקום חדש שעוד לא היה,
שלא באתי עד אליו.
שם יהיה לי טוב, זה וודאי קרוב -
גם אם לא רואים עכשיו.
רק לאדמה יש כוח
להצמיח ולשכוח.
אני כל כך רוצה לברוח -
אבל לא ממש ברור לאן.
אל מקום רחוק של אילו,
בלי כמעט ובלי כאילו.
שם אולי אותי יצילו
ואראה לרגע איך היום הזה
עוד יאיר עליי, עוד יקרא אליי,
עוד ייקח בשתי ידיו
אל מקום חדש שעוד לא היה,
שלא באתי עד אליו.
שם יהיה לי טוב, זה וודאי קרוב -
גם אם לא רואים עכשיו.
עוד יאיר עליי,
עוד ייקרא אליי
עוד ייקח אותי אליו.
כבר שמעתי וראיתי,
את הכל מזמן ניסיתי.
להתרגל היום רציתי
אבל הכל היה לשווא
לא יודעת למה..השיר הזה מרגיע אותיבנקודות הקטנותאחרונה
אין לי זמן אני לא חושב
רחוק כי זה מאוחר
אני לא יודע אם הזמן
שלי יבוא היום אולי מחר
מהר לאט הרבה מעט
קשה או קל אם זה בכלל
אני לא כאן אני לא שם
אבל אני לא עבד של הזמן
חופשי מהכל
תבינו שנולדתי מוכן להכל
לשיר והקול
אוחז אותי חזק שלא אפול
יש לי זמן אני לא חושב
רחוק יותר ממחר
אני יודע יש לי זמן
יודע שאף פעם לא מאוחר
יחדיו לבד עכשיו נמדד
הזמן הזה הוא עבד לעד
חופשי מהכל
תבינו שנולדתי מוכן להכל
לשיר והקול
אוחז אותי חזק שלא אפול
אצלי הזמן לא בא ולא הולך לו
לא מחכה לא אני לא עוצר לו
ויש לי זמן לא חי ולא דועך מזמן
חופשי מהכל
תבינו שנולדתי מוכן להכל
לשיר והקול
אוחז אותי חזק שלא אפול
למה אני לא משתלטת על עצמי...?בנקודות הקטנות
למה?
אופ
היא ניסתה שלוש אופציות
אני חייבת לציין שהראשונה הייתה זוועה
השנייה הייתה מזעזעת
והשלישית...
באורח פלא שברה אותי סופית
כמעט לידה
היא פשוט זרקה את זה לחלל האוויר והלכה
היא די השאירה אותי לבד שם
למרות שזה היה מתבקש
וזה
בנוסף לכל הסיפור שהיה לי קודם עם ---- לא מאוד הוסיף
אז היא הלכה
ואני פשוט התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות
הייתי לבד במבנה
אז זה לא הפריע
אבל אז היא חזרה
נראה לי בחיים לא הייתי נראית במצב כזה אנוש
היא כמובן לא ראתה אותי בוכה שם אבל אני דיי בטוחה שהיא שמעה משהו
וראתה את העיניים האדומות ואת הפנים הרטובות שלי
לא הייתי קוראת לזה פדיחה
היא פשוט תפסה אותי ברגע של חולשה
אני חייבת להודות לה על שהיא לא חקרה
היא נראה לי בכלל לא יודעת שזה שהיא אמרה את זה קודם קצת עזר....|חושב על כל העניין מחדש|
היא ישבה שם 3 דקות בערך
בשקט
זה לא היה מביך
אני לא אוהבת שמדברים בכאלה מצבים
ואז היא פשוט אמרה לי לשמוע את השיר הזה והלכה
זה היה נחמד מצידה....
ו...היא קלעה עם השירבנקודות הקטנותאחרונה
מה קורה לי לעזאזל?בנקודות הקטנות
זה שוב זה?
אולי
אולי זה פשוט זה?
לעזאזל
אני מטורפת
איך אומר זאת בלי לומר זאתבנקודות הקטנות
בום
אין מכה רכה
מעצורים
השתחררו מהרגלים
בום
דרך ארוכה
שבת שלום ליבנקודות הקטנות
ושוב ריק
ריק מתוכן ממשי שממלא
מלא בהבל ודברים שהייתי רוצה רק לנקות
ושוב
אני לא באמת --
יופי תודה במתבנקודות הקטנות
נחמד מצידך
אם הייתי משנה את הניסוח היית אולי קצת מנחם
אוי תלך לעזאזל
היא כל הזמן עושה את זה לעזאזל!בנקודות הקטנות
היא מנפצת לי את התקווה ואז באה כדי לבנות ואתה מחדש
לעזאזל מה לחשוב?
היא מודעת למה היא עושה?
אופ אני לא יודעת מה לחשוב
עצוב ליבנקודות הקטנות
כי זה מהנה
אני רואה
ולא רק אצלי
וזה מגיע
משני הצדדים
ואני נהנית
לא לבד
וטוב לי אז
כל כך טוב
אבל זה ככ קצר
ככ קצר
ולעזאזל זה עוד שניה נגמר
..בנקודות הקטנות
עבר עריכה על ידי בנקודות הקטנות בתאריך כ"ו בחשון תשע"ח 15:21
פףבנקודות הקטנות
עבר עריכה על ידי בנקודות הקטנות בתאריך כ"ו בחשון תשע"ח 15:20
אגבבנקודות הקטנות
"והרי החדשות להיום"
סופית.
נשארתי לבד
גם היא הלכה
גם היא עכשיו כמו כולן
רגע.
בעצם לא
היא יותר
היא הרבה יותר
והיא שם
אבל לא בכוונה תחילה
היא פשוט מתעלמת
ודיברנו על זה
דיברתי איתה
היא אמרה שהיא לא רוצה
טוב.
בסדר.
מעולה.
ואז חיוכים ובור טוב ולהתראות ומה נשמע וצחוקים ובדיחות
אבל זה שונה
לא כמו אז
וזה....
כבר בהיסטוריה
ואני ככ אהבתי את זה
אבל הפריבילגיה הזאת כבר לא קיימת
אני עדיין אוהבת אותה
מעניין אם גם איתה זה יעבור...
אופבנקודות הקטנות
אני מותשת
ריגשית
אבל בעיקר פיזית
אני כבר שבוע נרדמת בסביבות חמש וחצי בבוקר
ואז לימודים ארוכים
ואז הביתה
ולנקות קצת
ולסדר
ולשטוף כל יום כמו שהיא אוהבת
ולקפל כביסה
ולשטוף כלים
ולהפעיל מכונות
ו...
ו...
ו..
אני מותשת
ואז לשקוע במיטה עם המחשבות
להתייסר
לשמוע שירים בעוצמה שיום אחד תהרוס לי תאזניים
ולהבין שזה לא עוזר
זה רק מגביר את תחושת החוסר אונים
ולהתחנן אליו שישבור אותי
בבום
לא לאט לאט
כמו עכשיו
כי אני רק מתמרדת
ואני כועסת עליו
ובצדק
לא אכפת לו ממני
אחרת היה עוזר לי לחזור אליו ואלי
**בנקודות הקטנות
להיכנס קצת לתוכי
לטייל בין החורבות
להביט, להצטער
היכן הוא הארמון?
אני טמא ומלוכלך
ומגעיל אצלי כל כך
להישאר אני מוכרח
אך עוד רגע קט אברח
בסוף השמש תעלה
אני יודע היא תזרח
אבל ככ קשה לזכור
להמשיך, אני מוכרח
מחר אביט אל העבר
וחיוך קטן יפציע
את המציאות אני יוצר
והיום הזה יכריע
לנסות ,להיכשל
ולחזור שוב לאחור
הכל חשוך כבר מסביב
אולי תדליקו את האור
מחפש תעסוקה
איך לא לחשוב, להתמרמר
וזה הופך למועקה
ממחשבות להישמר
אני נכשל ושוב נופל
ומתנפצת התקווה
אל היאוש אני צולל
ומתמלא באכזבה
ולפעמים מרגיש בודד
ועל הכל כבר מהמר
מרגיש כמו על אי בודד
אני כל כך רוצה חבר
אני מרוצה
השיר הראשון שלי
כשחושבים על זה אני כעוסהבנקודות הקטנות
לא על *
על המציאות
על שזה קרה
אני שלמה עם זה
אבל עדיין
אני לא רוצה יותר
ולא צריכה יותר
זה פשוט...
לעזאזל
וכאילו בשביל להוסיף
לעזאזל זה לא מכאיב לי
אפילו שביקשתי
אז מה יצא לי בזה
אלוקים באמת אתה מבין למה התכוונתי!
אז למה לעזאזל
אתה הבנת מה ביקשתי
והיה לי ככ קשה
אז אם אתה נותן
למה בכזה אופן?
אז מעולה
קיבלתי
את מה שרציתי
אבל דאגת קודם להפוך את המציאות כדי שאני אתחרט על שנולדתי
טוב לך
?
אתה שמח?
יופי
עוד ניסיון
ולא
אין לי כוח כבר לעזאזל
שאני אתפלל?
כן ברור
אני הפסקתי לעשות את זה
מה עוזרת יל התפילה אם בסוף יוצא לי מזה רע
ולמה לעזאזל כל הרע הזה הוא כזה מסובך
למה למען ה' אני צריכה להבין שכל הרע הזה הוא טוב שבא בתור ניסיון
ולמה הטוב לא בא פשוט..טוב
למה הוא בא בצורה של רע
מה אתה רוצה ממני ?
מה?
שאני אתפלל?
התפללתי
ומה קרה?
עשית לי יותר רע
הבאת לי את מה שביקשתי
אבל ככ הרוס
תודה רבה לך אלוקים
מה עוד לעשות ?
...
לעזאזל
אין לי מיליםבנקודות הקטנות
...
להיכנס לנעליים של השניבנקודות הקטנות
אם אתה לא קורא את המחשבות של אותו "שני" זה בלתי אפשרי
כבר שמעתי וראיתי,
את הכל מזמן ניסיתי.
להתרגל היום רציתי
אבל הכל היה לשווא.
את המחר שכבר בפתח
עוד לא הכרתי, אך הנצח
ייקח אותו - ואז לבטח
לאתמול ידמה או שהיום הזה
עוד יאיר עליי, עוד יקרא אליי,
עוד ייקח בשתי ידיו
אל מקום חדש שעוד לא היה,
שלא באתי עד אליו.
שם יהיה לי טוב, זה וודאי קרוב -
גם אם לא רואים עכשיו.
רק לאדמה יש כוח
להצמיח ולשכוח.
אני כל כך רוצה לברוח -
אבל לא ממש ברור לאן.
אל מקום רחוק של אילו,
בלי כמעט ובלי כאילו.
שם אולי אותי יצילו
ואראה לרגע איך היום הזה
עוד יאיר עליי, עוד יקרא אליי,
עוד ייקח בשתי ידיו
אל מקום חדש שעוד לא היה,
שלא באתי עד אליו.
שם יהיה לי טוב, זה וודאי קרוב -
גם אם לא רואים עכשיו.
עוד יאיר עליי,
עוד ייקרא אליי
עוד ייקח אותי אליו.
כבר שמעתי וראיתי,
את הכל מזמן ניסיתי.
להתרגל היום רציתי
אבל הכל היה לשווא.
אוקי, שאלת, אני עונהבנקודות הקטנות
עבר עריכה על ידי בנקודות הקטנות בתאריך כ"ו בחשון תשע"ח 15:24
עבר עריכה על ידי בנקודות הקטנות בתאריך כ"ג בחשון תשע"ח 21:07
רע לי
רע לי
מגעיל לי
ואולי פעם הייתי קוראת לזה התנהגות רעה
היום זאת פשוט אני
איך למען ה' אני לא בורחת מהטינופת של עצמי?
אני מלאה בככ הרבה...
...
וככ מוזר לי הטוב הזה שלהן
זה אחרי הכל מעיד על משהו
על שלא חסר
ותודה באמת על שאתן מראות לי את זה
אני אמורה להבין שזה בכלל לא השפיע עליכן?
אוקי, לא נורא עוד כמה בני אדם שדואגים להראות לי שבשבילם אני לא יותר מחתיכת אפסית שלא שווה כלום
בעצם לא רק בשבילם
בכללי
אני די מיותרת
יש כמה אנשים שיתבאסו אם אני אמות
אבל חוץ מזה
עד כמה אני חשובה?
זאת תהיה סתם טרגדיה של ילדה שהתאבדה
אבל כמה יכאבו את הכאב כי אני זאת אני?
לא הרבה
אני לא אתאבד
זה מטומטם וקטנוני
זאת לא אני
אני אפילו לא אעשה צעד משמעותי כדי להקל על הכאב
...
(פעם היה כתוב כאן משהו חשוב)
-צונזר-
אני צריכה לא להיות לבד
כי אז אני שוב מתחילה לצלול במחשבות
כשחושבים על זה
בחודש האחרון העסקתי את עצמי ככ הרבה עד כדי כך
שהגעתי למצב שאין לי זמן לחשוב באמת
מה אני מרגישה מה אני רוצה לעשות בעקבות זה מה אני רוצה באמת מה חשוב לי ולמה
ברגע שהיה לי זמן לנוח ישר שקעתי לי בשינה עמוקה
וסתם כי מעניין
החלומות שלנו בנויים על מה שעובר עלינו ביום לפי התת מודע או המחשבות שלנו הסתמיות?
החלומות שלי מתחילים להיות נוראיים בחודש החרון
כבר איזה ארבע פעמים קמתי כולי מתנשפת בהיסטריה והלב שלי על מאה
אני כמה וחושבת לעצמי לעזאזל מה עובר עלי ומה למען ה' היה לי שיש לי כזה חלום
אני אוהבת להיות לבד
ואני אוהבת תשומת לב
כן, כשחושבים על זה
אבל הבעיה שכשמגישים לי על מגש של כסף תשומת לב חיובית אני לא רוצה
לעזאזל רק אני יודעת למה!
וכשיש לי אפשרות לקבל תשומת לב שלילת מהצד "מיוחדת"
אני לוקחת אותה ובגדול
לפני שבוע מצאתי אותו
וואו
מושלם
הוא כמוני
אני יודעת
כי הוא אמר את זה
משפט פה משפט שם ועוד אחד כאן
אחד פלוס אחד ו...וואו
היא הבינה
היא הבינה
כי היא החיבור המושלם
אבל זאת רק אני לעזאזל
והיא ראתה
וזה היה ברור כבר התשובה
יש דברים שמעידים על דפוס מסוים
ויש דברים שהם פשוט תואמים והם לא מעידים על חיבור
כלשהוא
אני נמצאתי אחד מדהים
אני לא אגזים אם אי אומר שהוא עזר לי
ואני מוצאת תצמי בוכה במיטה כל יום עם הדברים שלו
אבל זה בכי טוב
אין לי מושג למה
לפעמים
זה מציף אותי רגשית ככ הרבה פעמים
ואני כבר לא יודעת איך להתמודד
ואין לי למי לומר
למרות שזה יכול להיות הפתרון הכי פשוט להיפתר מזה
אוך הצפה רגשית
אני שונאת שזה קורה לי
בזמן האחרון זה קורה לי בתדירות ממש גבוהה
אתמול הייתי שם
הוא לקח אותי עד בית שמש
אני צריכה לומר לו תודה
זאת הייתה שעה נחמדה אחרי הטראומה שזה עשה לי
היה לי כיף
ואפילו מצאתי
מצאתי! |מבסוט|
אני חייבת לציין שזאת הייתה מלאכה קשה
וחוזרים
פפף
אני מפחדת
לעזאזל נאי מפחדת
ואין לי מושג
לאן ללכת
אני בשלב שהן היו בו בדיוק לפני שנה
ישנם מקומות שקוראים לזה "מפגרת"
אבל היא תהיה איתי
לא בדיוק איתי
היא תהיה שם
מלמעלה
וגם היא
"רק לאדמה יש כוח
להצמיח ולשכוח"
אני היחידה שמבינה על מה הוא מדבר?
טוב בהתחשב בהיותו ...
זה די ברור
אבל צריך לחשוב על זה
בעקרון
אני ריקה
כבר בערך חודש
בשבועיים הראשונים עוד ביקשתי שיעזור לי
היום הפסקתי
היה שלום תמימות!
זהו
הגעתי למצב נוראי שעד לפני שבוע הייתי מתביישת בו
היום זה הפך לכך שאני דוחה את עצמי
אבל רק כשחושבים על זה לעומק
הוא לא עוזר לי
פעם שמעתי משפט שאמר
"תפתחו לי פתח כחודו של מחט...
אין לי מושג מי אמר את זה אבל כנראה לא הבין דבר ממה שהוא אמר
כי עשיתי כל כך הרבה בשביל זה שהייתי אמורה היום להיות לפחות איזה רבנית
אני חוצפנית
בכללי
אני התחלתי להתנהג בחוצפה
אני לא כזאת
ויעידו ההסמקות המוגברות שלי
תמיד הייתי ילדה שמסמיקה בשניות
|מסמיק|
וזה רק בגלל שלא התרגלתי להתנהגות מסוימת בתור נורמלית
אפילו שהיא כזאת
אלא בגלל שהתרגלתי שככה אנשים רגילים
פעם לא הייתי עושה מה שלא הייתי בטוחה במאה אחוז שצריך לעשות אותו
זו הייתה תקופה שהגדירו אותי בביס בתור אצילית ומנומסת
אבל יש לי פחד נוראי מהתגובה
אז השתניתי
ולא רק בגלל זה
ממש לא
היום מגדירים אותי בתור חוצפנית
(קצת)
אבל בטח שאני אתחיל בתיכון שם יהיה אחרת
אני אסמיק בכל מקרה
|מסמיק שוב|
הן בטח קצת יפריעו לי
אחרי הכל
הן בני אדם : |
בסך הכל
אני מתעלמת מההתנהגות המגעילה של עצמי
וכלפי חוץ הכל בסדר
יש את הרגעי נפילה
שאני משתדלת מאוד לא להקיא תא עצמי
כי אני נגעלת
וחוץ מזה הכל טוב
מה שעוד יותר מגעיל
כי ממש לא
אז כרגע אם מישהו ישאל אותי מה איתך
אני אומר לו סבבה אני מעולה מה איתך
אבל באלי מישהו שישאל אותי מה קורה
ואני אספר לו
ויופי
אני לא רוצה מישהו בן ארבעים
באלי מישהי בגיל שלי
שתבין
שמצד אחד תאמר לי שזה נורמלי
מצד שני באמת...תכעס
כדי שזה לא יקרה לי שוב
לעזאזל
היא הלכהבנקודות הקטנות
עבר עריכה על ידי בנקודות הקטנות בתאריך כ"ג בחשון תשע"ח 20:02
אבל לפני זה
היא הסתכלה
היא בדקה
והיא ראתה
היא ראתה
היא שאלה אותי למה
ורציתי לענות
רציתי לספר
להיפתח
לפרוק
את מה שאף אחד לא יודע
היא נתנה לי את המקום הזה
היא אפשרה לי לספר
היא הבינה את המצוקה הזאת שלי
ובפעם הראשונה
ראיתי מישהו שבאמת מבקש לעזור בלי אינטרסים
היה לה מבט...היא ניסתה להבין
והיא נתנה לי את הזמן שלי בשקט
ואז היא באה
אוך שתלך לעזאזל המפגרת
היא אמרה לה שתתרחק ממני
היא כמובן סתמה לה את הפה והעיפה אותה
אבל משהו במבט שלה השתנה
ממש שניה לפני שפתחתי את הפה בנושא הזה לראשונה בחיי
ואז פשוט קמתי והלכתי
אוי שתלך לעזאזל ה--
לעזאזל