פורום פורום אקטואליה (עמוד 10)

אני שרת החינוך הודיע שהיא רוצה גור את כל המסדות הדתיים

והיא פשוט התחילה לקצץ בתקציבים עכשיו באולפנא שאני לדת בה שהיא היתה אחת העשירות

עוד שנייה פושטת רגל

אנשים פטרו לנו היום את כל העובדות במטבח כי אין כסף=\

עשיתי משמרת היום לאחר צאת השבת.

בשעה 23:00 לערך הגעתי לקריון וראיתי כ- 60 בני נוער הולכים מכות.

הזעקנו כוחות נוספים והפרדנו בין הערסים.

לא היו עצורים.

שבוע שקט שיהיה

אני מקווה שהאורך לא מייגע. באמת ששוה לקרוא

בימים האחרונים כולנו מקבלים ת רצף העידכונים בדבר מו"ר הרב מרדכי אליהו שליט"א ואיכשהו בלי לשים לב מתחברים קצת יותר לנקודה הכלל ישראלית שלנו ולנקודת התורה הבוקעת בנו.

אותו נקודה שרבים יבואו ויאמרו שהדור שלנו מאס בו אם הוא החלק שהולך ותופס בתורת החסידות אשר היא תורת הפרט או אם הם מפקירים את אמונתם או לפחות את התורה והמצוות אשר הם מקיימים.

לא שנמוג בם האור-פשוט החשיכו אותו

אך וודאי שהוא לא נכון ובסופו של יום כולנו חוברים לאותו הנקודה טהורה של האחדות, הביטחון והאמונה בורא עולם.

רואים הרבה שאולי מחפפים במצוות אך לא בגלל שהם באמת רוצים אלא בגלל שהיצר תופס אותם כל כך חזק ומה אפשר לעשות לא תמיד אנחנו מנצצחים אבל אנחנו מסוגלים ובאמת שימו לב לאיך תפסתם עד היום את המאורעות האלה של החגים החרונים והבאים עלינו בעזהי"ת לטובה בחודשים הקרובים ושמיו לב איך התנהגתם בם עד כה ומה האסוטציאטציה שלכם אליה כי זה דורש שינוי לענ"ד על פי מה אני רואה בכלל הציבור "שלנו" ועוד יותר כשהשנה שבת קודש פרשת "בחוקתי" הוא ל"ד בעומר דבר שאולי דורש מאיתנו להתעמק קצת יותר בימים האחרונים ולהבין את הקשר שבין כולם.

בגמרא בברכות דף ל"ה: אומרת הגמרא: תנו רבנן: "ואספת דגנך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" יכול דברים ככתבן (שנוכל לעשות גם את זה וגם את זה)? תלמוד לומר: "ואספת דגנך" הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח-תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר "ועמדו זרים ורעו צאנכם" וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר "ואספת דגנך" ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנאמר "ועבדת את אויביך" וגו' אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן

המחלוקת הזו שבין רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי היא מחלוקת מאוד יסודית כאשר דרכו של רשב"י גם מוכרת לכולנו עוד מהסיפור שלו ושל בנו כשיצאו מן המערה וראו שני אנשים חורשים וזורעים והתפלאו על שעוסקים בחיי שעה ולא בחיי עולם (כפי שמופיע בשבת בדף ל"ג.

בהמשך הגמ' בברכות מסופר על רבא ששלח את תלמידיו בימי בין הזמנים ואומר להם שביומי תשרי וביומי ניסן לא יבואו לפניו ללמוד תורה אלא יעסקו בפרנסתם, דבר שבעצם מראה לנו שלפי שעה נפסק כמו רבי ישמעאל.

מצד שני המשנה באבות בפרק ג' משנה ז' אומרת שכל הפוסק ממשנתו אומר מה נאה אילן זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו, דבר שעל פניו לא כל כך מסתדר עם מה שרואים בהמשך גמרא בברכות בעניין ציווי רבא לתלמידיו.

לעניות דעתי הרבה, כפי שאמרתי בתחילת המאמר, התשובה לכל זה נמצאת דווקא במהלך הכללי של הימים האחרונים אשר אנו עומדים עכשיו בעיצומם.

מאז ימי הפסח, זמן צאתנו מארץ מצרים-ארץ התועבות, אנו מתעלים כל יום ומוסיפים עוד מדרגה לבניין שאנו בונים כדי להגיע לחג השבועות, חג מתן תורה, מתוקנים ומוכנים למעמד הרם הזה שאנו זוכים לקבלת תורה שוב.

במהלך הימים האלה של ספירת העומר שבו אנו עולים ממדרגת בהמה למדרגת ישראל עוברים אנו גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה אשר מתוכה גם נכנסים אנו ליום העצמאות, כמובן שלאחר מכן ל"ג בעומר ויום ירושלים.

במהלך הימים האלו עולים בקדושה ומוסיפים אור כאשר אנו מסתכלים על הימים הללו במבט התורני.

ההבנה שנבנים מהעבר ושמסירות הנפש של עם ישראל בשובו לארצו וזכירת קריאת גדולי התורה (הן מהציבור הדתי-לאומי, הן מרבני הציבור החרדי והן מהאדמו"רים) להתאחד ולהצביע למפלגה הדתית כדי לבסס את צביונה של מדינת ישראל כמדינה דתית שומר על טהרת המשפחה, שמירת השבת וכל יתר מצוות התורה.

ממשיכים אנו בעליה ומגיעים לל"ג בעומר, לא רק יום ההילולא של רשב"י אלא גם היום שיצא מן המערה עם התורה אשר העמיק בה וגילה לנו.

לאחר מכן באים אנו ליום ירושלים אשר נדמה לי כי חשיבותה ועומקה לא צריך לבאר כי ברורה היא לכל.

לאחר כל זאת מגיעים אנו למה שנדמה לנו כפיסגה. חג השבועות. למה נדמה לנו? כיון שאנו ממשיכים ומגיעים לי"ז בתמוז וט' במנחם אב אשר במהרה יהפכו לימי ששון ושמחה אך כל זה יקרה מתוך המבט התורני, אותו התחזקות הבנה שאנו נמצאים בימי מלחמה רוחניים ולא רק בימי מלחמה פיזיים.

בימי ספירת העומר קרו עוד שני דברים. הראשון הוא המגפה אשר פרצה בקרב תלמידי רבי עקיבא אשר לא נהגו כבוד זה בזה וכן פרעות ד'תתנ"ו בהם יהודי קהילות שו"ם (שפירא, וורמיזא ומגצנא) מסרו נפשם על קידוש ד' ושמרו על יהדותם.

כשרבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי חולקים בברכות (בתחילת המאמר) ברור לשניהם, לפחות על פי הבנתי, שהאנשים עליהם מדברים הם אנשי תורה אך המחלוקת הוא בקישור התורה לחיים המעשיים, דבר אשר מתחזק במה שמובא בגמרא בשבת.

העניין הזה שמופיע במסכת אבות הוא "הפוסק ממשנתו"-אדם שלא מתסכל על הכל כהמשכיות ללימודו,

שלא רואה את  החרישה והזריעה כחלק מתוך הלימוד תורה.

הגמרא בהמשך במסכת שבת שם אף מראה שלאחר שרבי שמעון בר יוחאי יצא מן המערה בפעם האחרונה הבין את העניין הזה שחייבים לחבר בין הגשמיות לארציות כי בעצם תפקידנו פה הוא תיקון העולם ואותם שלושה דברים (שווקים,גשרים ומרחצאות) ששיבח רבי יהודה וגינה רבי שמעון בר יוחאי בזמן שרבי יוסי שתק ולא אמר כלום הם בעצם אותם דברים שתיקן רשב"י בצאתו מן המערה (מטבע-לשיטת רב,שווקים- לשיטת שמואל ומרחצאות- לשיטת רבי יוחנן).

אך יותר מזה רואים אנו את כל הענין הזה בפרשיות שנקראות תמיד סביב ל"ג בעומר (לפני ו/או אחרי).

אם בשבוע שעבר מגלה לנו התורה את הקשר שבין הפעולות שלנו והחיים היומיומיים לבין מעמד הר סיני באומרה "וידבר ד' אל משה בהר סיני לאמר: ..כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לד' " וכו' (פרק כ"ה א-ב' ודברי רש"י שם "מה עניין שמיטה אצל הר סיני") הרי שפרשתנו  בתחילתה מתארת לנו מה יקרה אם נשכיל ונשמור את אשר קיבלנו בהר סיני שהם לא רק מצוות אשר מתבטאות בפעולות רוחניות בלבד אלא אף במצוות מעשיות כדוגמת שמיטה, וכפי ששמעת מפי הרב מאיר גולדוויכט שליט"א בשמו של הרב סולוביצ'ק זצ"ל: התורה לא צריכה להישמר בשכל בלבד אלא גם בלב, זה גם חלק מהעבודה שבלב. אדם יכול לקיים מצוה בכל פרטיה ודיקדוקיה ובהידור שלם אך אם ליבו לא שותף עימו למצוה איזה מצוה יש כאן? לכן, לעניות דעתי, לא לחינם מתוארת בפרשתנו בפרק כ"ו פסוק ט"ו "ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם"- דבר שנמצא ברגש האדם ולאו דוקא בשכלו.

הימים אשר התוכן הרוחני שבהם נמצא גלוי לעין כל, חג החירות (יו"ט ראשון של חגב ויו"ט אחרון של חג) בקצה אחד וחג מת תורה עם י"ז בתמוז וט' במנחם אב בתיקונם כימי שמחה בקצה השני. אם נכנס פנימה למעגל נראה כי יש לנו ימים שלא תמיד מתגלה הפנימיות הרוחנית, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות בצד אחד ובצד שני יום ירושלים. אם נכנס עוד יותר פנימה נראה יש לנו חג שכולו קודש אך לא תמיד אנו מוציאים את החיבור, ל"ג בעומר.

לא לחינם סודרו הדברים כך- כל הימים הללו הם מהלך אחד ארוך שאת פנימיותו עלינו ללמוד ולהוציא. לחבר בין החיים הגשמיים ולבין החיים הרוחניים כפי שעשה רבי ישמעאל כפי שגם ניהג רשב"י בצאתו מן המערה בפעם האחרונה.

שבעזהי"ת באמת נצליח לראות תמיד את הקשר שבין המעשים לבין התורה ונשכיל לעשותם לא רק בצורתם הטכנית אלא גם בלב ושימי הצום יהפכו לנו מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב במהרה

שלכם אוהבכם,

ארז ויזיל

מטס בשמי חיפה

מצדיעים בתווים - מופע תזמורות צבאות זרים באצטדיון קרית אליעזר

התזמורות יצרו את דגל המדינה

מקווה להעלות יותר מאוחר סרטונים של הצניחות לתוך המגרש והמקהלות

היום בוש הגיע לארץ.. עשו בלאגנים.. חדשות כל היום... לא היו שום תוכניות.... היו בלאגנים סביב זה.. מה דעתכם על כך??

לדעתי--מה כל הבלאגנים?? בדיוק בוש.. שיבוא ישב בשקט וידבר... מה הקטע של כל ההתחנפויות האלה??? שיביא את פלארד קודם אח"כ אולי נשקול לקבל אותו בכבוד כזה.. גם כן.. הוא הציע את הגרוש.. הבוש הזה.. מזה הקבלת פנים המוגזמת הזאת??

מה דעתכם??

אשמח לשמוע=]=]

מלאי מנות הדם מסוג "או" הגיע לקו האדום. הסיבה: מיעוט תורמי דם בשל חופשת החג במפעלים, בבתי ספר ובצה"ל - המהווים את עיקר התורמים. אנשי בנק הדם התקשרו לתורמים ותיקים בערב החג, אולם ההיענות היתה נמוכה

ד"ר איתי גל 

ראש הממשלה אהוד אולמרט מואשם בקבלת שוחד ע"י משה טלנסקי.

האם אנחנו קרובים לבחירות? האם גם הגל הזה יעבור מעלינו?

מה אתם אאומרים?

היום לפני 60 שנה קמה מדינת ישראל.

היום שבו יצאנו משיעבוד  לחרות.

השיר שנבחר במקום השני הוא : חורף 73. בעיניי הלחן מדהים אבל המסרים  שמועברים פשוט נוראים(ואגב-זה מה שאנחנו מעבירים לדור הבא..)"הבטחתם יונה,עלה של זית...."הבטחתם שלום" "הבטחתם לקיים הבטחות.." אתם מסכימים עם הרעיונות שמופיעים בשיר,? לעניות דעתי כשבוחרים את שיר ה-60 לא צריך רק לחן יפה,אלא גם מילים עם משמעות,תוכן ערכי. ואני לא רואה שזה בא לידי ביטוי ב"חורף 73"...(מזל שנבחר למקום השני!)

-אם כן.,מהי דעתכם בעניין...?

חברה זה עמוצה למען שדרות!!!!ץ

כולם לחתום!!!!ץ

http://www.atzuma.co.il/petition/didush121/2/

כיום ישנם יותר(מידי)כשלים מצד המנהיגים שלנו.-(שאגב-זה אחת מהפאדיחות הכי גדולות שלנו ב-60 שנות קיומנו.-אם לא כוללים את זה שהשבויים והנעדרים עדיין לא חזרו הביתה.)אין צורך לתאר..החל מראש ממשלה מושחת שצריך להתפטר וללכת הביתה ,ממשיך בשרים שלוקחים שוחד\מעשים מגונים, ממשיך ברשימת הפשיעות והגניבות בישראל שנמצאת בין הראשונות בעולם.,ומסתכם ב...?!-לוידעת במה מסתכם..ברור שישנם דברים יפים ומדהימים שבהחלט יירשמו "ולתפארת מדינת ישראל".,כשהשאלה שלי היא, מה בעצם ,אנחנו בתור ציבור דתי לאומי,יכולים לעשות בכדי לשפר את המצב הזה.,-כשזה תלוי בנו..(מובן שאנחנו לא כל הציבור כולו-מצב ראליסאטי..) אבל תכל'ס מה אפשר לעשות בכדי להוסיף לרשימה עוד דברים טובים וברוכים שירשמו אך ורק "לתפארת מדינת ישראל".

-(אה,-ושגם לא אצטרך לשמוע-שבעיתון  הנקרא "כל הזמן" פרסמו שבוע שעבר עיתון בנושא 60" שנות פאדיחות למדינת  ישראל"..)

צסקא מוסקבה ניצחו אמש את מכבי ת"א 91:77...היה פשוט נורא לראות את המשחק!!

בהתחלה מכבי פתחו ממש טוב, והיה אסיסט ממש יפה בין וויצ'יץ' לכספי...אבל מהמחצית השניה, הם התחילו להתדרדר....הם פשוט לא קלעו איזה חמש דק', וצסקא פשוט אכלה אותם בלי מלח...=/=/

היתה חטיפה פשוט מדהימה באמצע נראה לי של גארסיה, והוא פשוט רץ לבד לעבר הסל, ול הכניס את הכדור!! זה היה פשוט מחזה זוועה....מהקטע הזה, מכבי התחילו להתדרדר...וגם הביינום הזה.. אני שונאת שכשהכדור אצלו הוא תמיד מורח את הזמן.. והוא בקושי זז עם עצמו...

השחקנים של צסקא היו פשוט מדהימים...הקפטן, פאפלוקס, וסמויש, הולדן ולנגדון...הם שיחקו פשוט טוובב...

מה לעשות, צסקא מוסקבה אכן קבוצה הרבה יותר טובה והרבה יותר חזקה ממכבי ת"א. זה היה ידוע מראש...ות'אמת, למכבי היה פשוט מזל... לא באמת הגיע להם להיות בפיינל פור, ועוד בגמר הפיינל פור...

לא נורא, נחכה לשנה הבאה...אולי בחירת השחקנים תהיה יותר  מושקעת..

המשך יום טוב!!=]

יתקים משחק של רבע הפיינל פור מכבי ת"א נגד מונטפסקי סיינה, איטליה, לחצי גמר היורוליג- הפיינל פור...

כולנו נאחל למכבי האלופה בהצלחה, ושיביאו לנו את הכבוד בעז"ה!!