פורום פורום גרעין דביר (עמוד 9)

אין יותר מטומטמת ממך. בחיי.

למה אני ככ מפגרת. תסבירו לי.

למה לא מעיפים אותי לעזאזל. או לאני לא יודעת איפה. למקום שלא יהיה אותי יותר בכלל בכלל.

אני מדאיגה אנשים וזה בכלל לא מגיע להם. וזה גם לא בכוונה.

אני פשוט לא מסוגלת לענות.

אני צריכה מישהו שיהיה פה לחבק אותי ולהגיד לי שיהיה בסדר. ושהכל יסתדר כבר.

הראש שלי ככ כואב.

נשבר לי. באמת.

אין לי כח להילחם בעצמי.

אין לי כח לענות לה.

שתשכח ממני. זהו.

אני מסננת את כולם וזה לא מגיע לאף אחד. למי אכפת.

הותשתי. אין לי כוחות יותר.

סתם כי היא הברירת מחדל בסופו של דבר. אין לי חברות.
אני שמנה אני שמנה אני שמנה אני שמנה אני שמנה. ודי להגיד לי שאני לא. אני כן וזהו.
אולי נצא לבד ונשלים את מה שהתחלתי?
אני רוצה להקיא. אני חייבת להתגבר על הפחד הזה.

עד שהיא אמרה לי ויצאתי מאיזון לגמרי.

שונאת לבכות באמצע שיעור. זה לא מועיל. ככ לא.

ולהסתיר הכל ולצרוח בלי קול.

אני מיואשת מעצמי בצורה נוראית.

כמה בעיות באדם אחד לעזאזל.

כואב לי ואני רוצה להתקשר אליה ושהיא תהיה איתי אפילו בטלפון.

שונאת לחיות.

ובאמת שהצלחת להחזיק כמה זמן. לא הרבה, אבל הצלחתי.

הכל חוזר לי בעוצמות הזויות. 

בבקשה תברחו ממני, אוקיי?

סביר להניח שאגמר עד אז. תבינו אם זה יקרה.

תיעלמי. מפגרת. תקיאי את עצמך.

אבל עובדה, עשיתי את זה.

היא דואגת מאוד. יותר מידי לטעמי. אני צריכה אותה לידי.

אני מותשת למהסתיר הכל ושלא יראו ויחשדו.

נמאס לי שהיא הכריחה אותי להגיד כמה לקחתי. לא רציתי. פליטת פה. הלאה.

כיף לי שטוב לה. שהיא רגועה. שהיא מתחילה להתאזן לאט לאט.

אני מפחדת עליה ומעצמי.

לכאורה אין לי סיבה שלא. באמת.

אבלאבל.

אוף. כואב לי. שפשוט לא ימנעו ממני לעשות את זה. יהיה הכי טוב לכולם ככה. מבטיחה.

היד שלי שחורה, כואב לי, ואין לי כח יותר.

מתנצלת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעניין אם מישו בכלל קורא פה.

אני ממש רוצה אותה פה, לא דיברתי איתה משלישי בערב, אני לא אסמס גם כנראה.

אני גרועה בלהיות נחמדה לאנשים. כדאי לכם לברוח ממני.

שורף לי.

בדידות. דיכאון. מיטה.

 

ככה החופש שלי ייראה?

כנראה שכן. אין לי מה לעשות, אפילו חברות אין.

עד כמה למטה אני מסוגלת להגיע לעזאזל.

שיהיה פה. תמיד. שכשאני אצטרך הוא יהיה זמין.

הפסקתי לדבר איתה. לפחות לעכשיו. למה? לא יודעת. אפילו לא אמרתי לה שאני בניתוק.

אני צריכה שפיות.

כן, שמתי לב לזה. אני לא עיוורת.
משו השתנה, לוידעת אם לטוב או לא.
באמת שאני שוקלת להתנתק. היא תשנא את הרעיון.
למה בוכה לי לעזאזל.
אני בטוחה שיהיה לה יותר טוב בלעדיי. באמת.

אין לי מושג, אבל היא עדיין שם.

לוידעת.

אנלא יודעת למה
אבל כל הזמן הזה
הייתי לבד

לבד לי לבד לי לבד לי.

מה עושים לעזאזל.

אני רוצה להתקשר אליה ולא יודעת מה להגיד.

אין לי כוחות יותר. אין.

אלוהים מה לעזאזל.

זה נראה לך מצחיק? צר לי לאכזב, זה לא.

לא מגיע לה, לא מגיע למשפחה שלה, לא מגיע לאף אחד.

פשוט חלאס. תפסיק.

אדם אחד ואני מתאשפזת.

אני מאוד מקווה שהם לא שמו לב ליד שלי. מביך אם כן.

אי אפשר שהיא תראה את זה.

מה עושים לעזאזל.

נהיה בשבת עם סוודר אם אני אלך עם הבגד הזה. אוף. אוף.

ואוף. זה לא מגניב לאהוב מפגע תברואתי. תביני.

אדיוטית, אסור לך.

 

אני

צריכה

לברוח.