פורום גרעין התחיה (עמוד 45)

אבל כאחותי שמה אותו באוטו

זה נע בין הרמת גבה

גיחוך

ואז הרגע שבו אני נקרעת

בחודש וחצי שנשאר לא למדנו

 

עדין לא חלחל לי שנגמר

אני אקלוט את זה שנה הבאה

ואז אני אחטוף תכאפה.

אני לוקחת בחשבון שהחודשיים האלה בכלל לא היו עם הכיתה

אני מגיעה לתיכון בתור ילדה חדשה לגמרי

התקופה הזאת ודאי תעזור לי אבל אני פותחת דף חדש

אולי שם אני אהיה יותר עצמי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פפפ

סתם

מעיד על זה שאני חושבת על מה שכתבת ושיש לי מה לומר אבל אין לי איך אז אני פשוט שותקת ונותנת לעצמי זמן לחשוב

ומראה לך שקראתי

עשית לי חשק מטורף להשלים תשרשור ההוא למטה עם ההסברים

במיוחד לאור העובדה שאת קוראת אותו בשקיקה.

 

עכשיו משום מה עלה לי עוד יותר החשק

מה שלא מובן את אמורה לשאול

או שלא.

 

חח סתם מוזמנת

ככה כותבים פלאפל?

 

ובתור אחת מאלה שגנבו למצרים את המאכל שלהם והפכו אותו למאכל הלאומי שלהם

את אמורה לדעת

כתבת נכון לא לדאוג

 

לא?

את באה?

 

ואת יודעת מה...

הפעם אני לא מאוד מבינה אותך...

תחשבי שמחר יש מפגש של הכתה שלך לשעבר מתאים לך פרטי נמקי והסבירי

כי אפילו עם הדמיון המאוד פרוע שלי הכרית לא מצליחה לעשות לי את מה שאת עושה לי כשאני מחבקת אותך,מסתכלת בעיניים שלך,מחזיקה את היד שלך,נוגעת בך...

 

אבל אני עדיין יבין אותך אם לא תבואי...

שוב..

 

למה שזה ישפיע 

כאילו כן אבל..לא יודעת 

גם אם אני ארגיש משו זה יקח זמן

יותר זמן ממה שאני מסוגלת לשמור עליו מסודר

שהלך לישיבה של הבן שלו לבקר אותו
והבן היה בשיעור
מה עשה הרב
פתח את הארון שלו וראה שהוא מסודר
זה הספיק לו והוא חזר לבית מבלי לראות את הבן שלו
הארון מעיד ולא רק הוא על הפנימיות
אם היה לי זמן הייתי מרחיסה אבל אני הולכת עם אחותי לקנות קניות

הוא ארוך כמו הגלות יש שלוש עגלות מפוצצות

אל תתפסי אותי בקטנות אני לא באמת חשבתי על זה עד הסוף..

חסרי צורה ...

תבושי

 

מחכה לשקט הזה שיעטוף אותי
ויגיד לי הנה זה בא
מחכה לרוח הזו שתנשוב על פני
ותרגיע את הסערה
אני בוער מבפנים וכל תמונות חיי
עולות מתוך הבעירה
מחכה לשקט הזה שייתן מים קרים
לנפש עייפה

עוד רגע יגיע השקט הזה
שישתיק את לבי הסוער
נוגע לא נוגע בשקט הזה
כמו גל שהולך וחוזר
וכשהוא יבוא סדקים שבלב
יזכירו שפעם היה שם כאב
אז אדע שאני שלם

מחכה לשקט הזה שיפתח את עיני 
בסופו של חורף סגריר
את קולך שמעתי עמוק בשדות
וצעדי כשלו כרגיל
מחפש בתוך תוכי את קולך האינסופי
שישטוף את הלבטים
אני רץ כמו שיכור והוא לידי
קרוב רחוק...

עוד רגע יגיע השקט הזה..

הוא היה הצלצול של שמעון הנהג
עשה לי טראומה

האחרים שלו 

לכן אהבתי

היה צריך זמר אחר וזה היה מושלם

אבל אני עדיין אוהבת תשיר הזה

 

יש לי משו על זה

אבל זה יהיה חסר טאקט

איך עכשיו עדין מרגישה ככה?

אני לא הייתי רוצה שילדים בני חמש ינסרו אותי לחתיכות וישימו עלי קטשופ

 

 

 

 

 

 

 

את יודעת מזה להיות תרנגול גאה ושמנמן ופתאום בא איזה טמבל עם טמבל ומכניס אותך למשחטה מורט לך תנוצות ועוד תיאורים שאני לא אתאר לך מפאת החלחלה שעולה לי ובקיצור שוחט אותך!!
ואז פורסים אותך לחתיכות חתיכות ושמים לך פירורי לחם מכניסים אותך לאריזה את יושבת בקור! כן בקור בתוך מקפיא ואת יודעת איך הגעת למקפיא הזה עם משאית! שעות של נסיעה ואז באים אנשים ומתחילים להרים אותך מסתכלים בוחנים וזורקים אותך בחבטה ולוקחים אריזה אחרת את יודעת מזה העלבון הזה שבוחרים חבילה אחרת ולא אותך ולא פעם אחת זה קורה ואז עד שמשהו סופסופ בוחר אותך הוא מטגן אותך עם שמן! ומה עם הקצוות שנשרפים? על מחבת! וחונקים אותך מכל הכיוונים עם נייר סופג מוחצים אותך סוחטים אותך מהטיפה שמן שיש בך ואז אמא באה ושמה אותך בצלחת וחותכת לקוביות קוביות וזה כואב! ושמים ליד פסטה או וואטאבר וקטשופ טובלים אותך ו.. ו.. אוכלים!
וזה על שניצל מהיום
את יודעת מה עובר שניצל במיקרוגל?


חח אני במצב כפית עם יהלי ועליזה בוועידה אל תקחי אותי רציני

ה עובר השניצל של ימינו

 

אבל העובדה שהצלחת להכניס את כל קורות חייו של השניצל(אפילו בקצרה)אומר שחייו קצרים והסבל מהיר

לעומתו

הבנא...אוי מסכן אא אפילו להעלות פה על הכתב את כל מה שהוא עובר...מסכן...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא אנחנו באמת מתדיינות עכשיו מי עובר סבל רב יותר השניצל או הבנא...

 

 

תחשבי רגע לפני ששוחטים אותו
מזריקים לו זריקות כדי שישמין
מתעללים בו!!
את יודעת מזה לחיות בכלוב?
עם עוד 200 תרנגולים
תבושי טיפת רגישות

והרצאה ליהלי שלא תעז לשמוע שוב אותו
היא כמובן לא מקשיבה לי

כמה בערך מהשכל וכמה מהרגש?

לומר את האמת אפעם לא חשבתי על זה לא התחברתי אלייך בגלל הבקשה חסרת הטאקט של לטענתך אלא כי לפני מצאתי בך משו משותף היו לנו הרבה צחוקים בחדר אנגלית והתחברתי לטיפוס החייכן והציני שאת איפהשו שם בהתכתבויות הכרתי טיפוס דומה לי בצורה מפחידה ועם זאת גם שונה ממני
משו בך מושך אותי זה הלב
ודמיון בינינו גם מושך אותי אבל זה השכל שאומר לי שטיפוס בעל טלפתיה איתי אותו קו מחשבה וכמעט אותן תכונות צריך להיות לי קשר איתו.
אין לי מספר מדוייק כמה כמה

מה יותר?

אבל אני לא יודעת
אני אוהבת אותך אבל ממה זה נובע
אני אוהבת דברים או אנשים מסויימים
מתי הלב נותן את הטון ומתי השכל.
את החלוקה הזו אני לא יודעת לעשות.

אגב
את מודעת לזה שעדין לא סיפרת לי על מה כעסת עלי

זה:

 

"דמיון בינינו גם מושך אותי אבל זה השכל שאומר לי שטיפוס בעל טלפתיה איתי אותו קו מחשבה וכמעט אותן תכונות צריך להיות לי קשר איתו."

 

וזה:

 

"היו לנו הרבה צחוקים בחדר אנגלית והתחברתי לטיפוס החייכן והציני שאת איפהשו שם בהתכתבויות הכרתי טיפוס דומה לי בצורה מפחידה ועם זאת גם שונה ממני"

 

זה מה שגרם לך להיתחבר אליי?

את לא חייבת לענות

את יודעת.

את זוכרת מזה בכלל?

אפי... כן אני עשיתי עכשיו שלוש נקודות ולא שתיים וזה רק כדי שתביני כמה זה חשוב לי
את לא הולכת להשאיר אותי בחוסר ידיעה הזה
נו זה עבר זה כבר לא משנה אני מודעת שכל מילה כאן תשמש כנגדי אבל עדין אפי בבקשה אני צריכה כן צריכה לדעת למה כעסת עלי

אין לי כוח לזה וזה כבר חסר משמעות ...

 

אל תעשי לי תפרצוף הזה...

ואני אדמיין אותך עושה אותו גם אם את לא פה וגם אם את בכלל לא עושה אותו

 

 

יותר חזק...

אוף למה פתחת את זה?

שתדעי

אני עדין רוצה לדעת.

אני יודעת למה את רוצה לדעת 

 

למה את עושה את זה?

את יודעת שאני לא רוצה לספר...

 

כי זה חשוב לי

אני לא רוצה לספר

 

זה די נוגד לי תהיגיון

וכמו שאמרתי את האנשים שאני כן מבינה, אני כן מבינה

מה שאומר...

שאני יודעת איך את מרגישה 

אני מבינה אותך לגמרי אפילו יודעת מה את מרגישה אבל אני בעמצי עומדת מנגד ומתווכחת איתך 

 

זה שאני מתווכחת איתך לא אומר שאני לא מסכימה איתך...

תקראי את החמש הודעות האחרונות בשרשור הזה

 

יש המון מהם

לערבון ליבי ולשמחתי

כתבתי לך את זה כשאמרת שיש לך אופי של אחת שנסגרת במקומות חדשים וכו ןכו

את מודעת לעצמך בכלל?

אני טיפוס סגור ושקט במקומות חדשים 

ויש לי משו לומר לך...את לא מכירה את מי שהייתי במת אבל מי שהייתי בכיתה זו לא מי שאני השתניתי

ואילולא אוראל שבאה והתחברה איתי הייתי כרגע במצב הרבה יותר גרוע ממה שאת יכולה לדמיין

ונכון יכול להיות שבכללי לי עצמי החברות הזאת איתה לא עשתה לי טוב אבל לפחות זה עזר לי למצוא תמקום שלי בכיתה

יכול להיות שמי ומה שהייתי ביום הראשון בא לפצות על דברים אחרים ...זה המשיך ככה עד היום אם לא שמת לב אפחת לא יודעת מה הייתי בביתר ואפחת כנראה לא תדע כי אין משו מוגדר לשינוי הזה שעברתי אבל אני הייתי משו אחר. עובדה קשה לך לקבל את זה שאני טיפוס סגור ושקט במקומות חדשים 

חוץ מזה שכיתה זה משו אחר אני ידעתי מה יכול לעשות לי אותו אופי של כזה טיפוס אז הייתי חייבת לעשות עם עצמי משו וככה נולדה לה אפרת גרסה 2 

בפנימייה לדוגמא אני סגורה ושקטה יותר מידיי (לפי דבריה של אמא שלי)

למה?

אני לא רוצה להשתנות בהתאם לפנימייה ואני לא אוהבת תמקום הזה אז אני ישארת אני עצמי ולא חולקת את העצמי הזה עם אפחד אני סגורה ושקטה אפחד לא מכיר אותי כאןואני לא אומרת שטוב לי עם זה אפילו רע לי עם זה וזה מציק לי ואני לא הולכת לעשות עם זה כלום 

למה?

ככה!לא רוצה להתחבר לכזה מקום אני לא אוהבת את הסגנון הזה ואני לא אוהבת את מה שזה דורש ממני 

 

מסקנה:

יכול להיות שכרגע את לא רואה אותי בתור אחת כזאת כי השתניתי כלפי חוץ מבפנים אני אותו דבר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אף אחד כנראה לא הולך להכיר אותי ממש באמת...אף פעם...גם לא את...

 

אני לא יודעת איזה עצמי אני לידך...אז אני הכי אמיתית 

אבל השאלה אם זה הכי אמיתית של פעם או היום?

ואם זה הכי אמיתית של היום עד כמה אמיתי זה אני לא מי שאני 

אולי הפכתי לכזאת אזל זאת לא מי שאני רוצה להיות

 

 

את טוענת שאת טיפוס שסגור במקומות חדשים

אבל בכתה כשבאת

פעלת לפי הכללים

חיוך

ביטחון עצמי

דברת על עצמך במידה

לא יותר מידי

לא פחות

עמידה טובה

קיצר פתחת טוב

וגם המשכת

 

עצם העובדה ששיחקת אותה טיפוס כזה כבר שולל את הטענה שלך.

 

את יכולה להגדיר את עצמך בפנימייה לעומת את בביתר

איפה היית את באמת הרי גם אני בכתה זו לא אני האמיתית

הסביבה המוכרת זו לא בהכרח הסביבה שבה אנחנו הכי אמיתיים

איפה את יותר את

להיות את (בהגדרה שלי) זה לא לשים לב לחברה לתת לעצמך להיות את בלי להתחשב אם זה מתאים לסביבה או לא

וזה גורם לי לתהות אם בפנימייה את יותר עצמך מבביתר

בביתר באמת היית את עצמך?

הרי אמרת לי אז שחזרת מהטיול

שלא הרגשת בתוך הכתה

הרגשת שהן חסרות בגרות

מזא נתת לצד בתוכך צד אחר לצאת

וכשחזרת לצד הראשון הוא היה לך טיפה זר יותר כי התרגלת למשו אחר

אני די משערת שבחודשיים שעזבת הן לא השתנו

זו את שחשפת בעצמך עוד צד

איזה צד יותר מזוהה איתך כרגע הצד שאת מגלה פה או הצד שגילית בביתר

 

הבנת בעצם למה אני מתכוונת

אין דבר כזה להיות לא עצמך

אפשר להמציא את עצמך מחדש

לחשוף עוד צדדים

אבל את תמיד תשארי את.

 

אף בנא לא יכול להכיר אותך באמת

יש בנא שיכיר בך יותר צדדים

יש צדדים עמוקים ויש רדודים

תלוי כמה צדדים הבנא מכיר בך

וכמה הם עמוקים

 

אף בנא לא יכיר את כל הצדדים שלך לא יוכל את רובם אולי אבל לא את לא את כולם

במיוחד לא אני

שאני מכירה אותך חודש וחצי

לא בפנימיה אני לא אני אני פשוט סגורה כי אני לא מתכוונת להיפתח בהתחלה זה היה כי אני סגורה במקומות חדשים אחכ זה נהיה כי אני לא רוצה להיות פה מי שאני וזה כי אני לא אוהבת תמקום הזה ולא מרגישה חיבור

גם בכיתה אני לא מרגישה חיבור...אולי זאת הסיבה ללמה אני לא אני

מזתומרת לא אני?

זה ארוך אני מתנהגת אחרת ב"גרסה" השניה שלי 

ממתי פתאום יש לי גרסה שנייה בערך 5 דקות לפני שהכרתי אתכם אחרי שעברתי כבר פעם אחת והתחברתי לכיתה שלי רק אחרי שנתיים וחצי בערך החלטתי שאני מתחילה אחרת

 יש לי תחושה שאם היית/ם מכירות את הגירסה השניה שלי הייתם יותר מתחברות אליי אבל אין לי ככ שנתיים ולא בא לי לבזבז אותם בשעמום טוטאלי עד שתקלטו אותי

 

אז התחלתי אחרת...

 

 

אני אמשיך יותא מאוחר אמא שלי צכה תמחשב...

סורי

ושוב לפי דעתי אין דבר כזה להיות לא את. אם את לא את יצרת בעצמך צד חדש.

חדשות או שהיו כבר קיימות אצלי וכמעט לא השתמשתי בהם 

לדוגמא..

ביטחון עצמי...תמיד קינאתי באלה שיש להם ביטחון עצמי ,תמיד, בערך חצי שנה לפני שעברתי החלטתי שאני צריכה תדבר הזה לעצמי

לא היו לי הרבה הזדמנויות אבל כשהם הגיעו ניצלתי אותם. קצת לפני המעבר... איבדתי את זה

***

לפני שהגעתי הבנתי שאני חייבת להתחיל באופן שונה אחרת זה יהיה כמו מה שהיה בביתר

מה היה בביתר?

הגעתי בכיתה ד הייתי ילדה בינונית ומטה מבחינה לימודית,מבחינה חברתית הייתי בלתי מספיק בעליל -אולי בגלל המעבר

סוף כיתה ד תחילת ה תפסתי תצמי בזכות איזה מקרה השתפרתי לימודית ונשארתי אותו דבר חברתית

בכיתה ו עשו לנו סלט זתומרת שיש לי אופציה להתחיל מחדש ניסיתי לנצל את זה-הייתי מי שאני

וגם בכיתה ד ו-ה הייתי אחלה של ילדה פשוט אולי קצת יותר מידי בוגרת לגילי...מה שגרם לבנות לצחוק איתי ולהנות איתי למקסימום 5 דקות

כאילו בנות לא הבינו אותי כי התנהגתי אליהם כמו ילדה ב-ו

בקיצור שוב אני נסגרת כי זה היו בנות שלא ממש הכרתי (רובן)

ולאט לאט נפתחת, בנות בכיתה שלי קצת התבגרו ויותר הבינו אותי

באמצע ו כבר נהייתי ממש מקובלת סוג של מלכת כיתה אבל לא משו מוגזם 

די רוב הבצפר הכיר אותי כי הייתי ילדה טובה

המורות המנהלת המזכירות כמובן חברות שלי בנות מכיתות גבוהות שמעו את השם שלי

כיתה ז המשיך כרגיל הייתה לי מורה שלא סבלתי שמשום מה אהבה להפיץ תשם שלי 

גם בנות מ-ח כבר הכירו אותי

כיתה ח'

תחילת שנה...המורה שאני הכי אוהבת והיא (כך גיליתי אחכ)הכי אהבה אותי מחכה בפתח

אחרי חודש חודשיים הבצפר שומע על המעבר שירה שלי

אם היו כמה בנות בודדות בבצפר שלא הכירו אותי ,הם ישר גילו מי אני

בוא נאמר שלא היה לי שום יום מאז "שקט"

חפרו לי מורות מזכירות בנות בכיתות א-ז מורות מיקצועיות וכו וכו

מתישהוא התחיל לקנן בי הפחד מהמעבר אמנם נמאס לי כבר להיות מוכרת בתור"----"

אבל ידעתי שאני עומדת לאבד את זה...זה לא מאוד הפריע לי יותר הפריע לי מה אני הולכת להיות איך יקבלו אותי שם וכו...

השאר...ידוע(אני מקווה)

*** 

לא לא הייתי משתעממת מלהיות אני הייתי משתעממת מהזמן שלוקח לי להיות אני...

כי
זה פשוט.. אוך אני צכה לנסח את זה.

לא הייתי משתעממת מלהיות אני,הייתי משתעממת מהזמן שיקח לכולם להבין מי אני+הזמן שאני באמת אתחיל להיות אני(בהתחלה אני סגורה ושקטה)

אני עדין לא מסכימה אתך.

יש לך יכולת

את לא סגורה במקומות חדשים.

במקומות שלא שווים לך את הטרחה את נסגרת בתוך עצמך

במקומות שכן

את באת

ולא הית סגורה

ואז ירד לך טיפה החשק

והורדת פרופיל..

זה ככ רע כאלו
מה יגרם לך אם תגידי את זה?

יגרור עוד ועוד שאלות

פשוט לא

 

רק תגידי לי שזה לא...מפריע לך

אני יודעת שכן אבל בכל זאת..

למה את אומרת לי את זה?

 

נכון?

בגלל זה את עושה את זה

עקרונית אני יכולה לשכוח מזה
עקרונית.
אם תגידי את הסיבה אני מסכימה
או לחילופין אני מוכנה לא לשאול שום שאלה על זה

אם את רוצה לדעת עוד על עצמך-תרפי,הייתי אומרת לך אם היית צריכה לדעת

אם את רוצה להבין,פשוט להבין-תרפי,את לא תביני,ואני לא הבנא שיעזור לך להבין,לא אני

אם את פשוט סקרנית-תרפי,כי זה קשה לי וזה לא שווה את מה שאני עוברת

אם את באמת אוהבת אותי-תרפי,תביני שגם אני אוהבת אותך ואם זה היה נחוץ לך בשבילך הייתי אומרת לך. מבטיחה.

 

 

 

 

עכשיו,

ירגיש לי רע גם אם תרפי.

למה...

את ידעת את זה נכון?את חשבת שזה מה שיגרום לי לספר לך...

זה רק מכאיב לי יותר.

 

זה היה טעות ואני לא מוכנה

 

אני מצטערת 

אני ...סליחה

 

עכשיו מרגיש לי הרבה יותר רע מאז...

אני פשוט...יעצור פה כי אני לא רוצה לדעת לאן יגיעו כל הקללות אם אני אתחיל

 

ראשונים טוענים לדבר איתם נורמאלי

אחרונים טוענים שזה יהרג ובל יעבור

 

 

אני תמיד ראשונה כן.

 

 

ועכשיו ברצינות

את לא מתכוונת לדבר איתם בזמן הקרוב?

תקראי ספר

 

צאי לטיול

 

תאכלי

 

תתכתבי איתי

 

תשמעי שירים

 

תעשי משהו!

 

אני עוד רגע יוצאת לעיר
אני לא רעבה
אני עושה את זה
וגם את זה

לפחות הצלחתי לחייך.

אנחנו צריכות לעשות משו מתישהוא...

 

ביי

 

טוב נו די

לכי תדעי בסוף גם את תכתבי מתישו

זה התחיל במתי-ש-הוא

זה יתחיל במתי-ש-הו

ואז יעבור למתי-שו

את רזה פחד
ועם כמה שאת צריכה להשמין
אני מבקשת שכשאת במצבר לא לאכול אם את לא רעבה.
תלעסי מסטיק
אל תאכלי
אכילה רגשית זו בעיה ויהיה קשה לך לצאת ממנה
אז תעצרי את זה עכשיו
עכשיו.

אני לא משו עכשיו..

לא אני רצינית
לי היה הפוך ועד היום אני לא מצליחה להעלות את זה
את לא רוצה את זה

את יודעת למה אני מתכוונת.

אוקי אני בכלל לא משו עכשיו.

 

אפי...

 

 

 

לפני זה היתה עגלגלה
את צריכה לראות איך נעמה צוחקת עלי על זה

כבר אמרתי פעם שאני לא יודעת להתמודד עם תסכול

לו לבכות ותגידי שאת צכה לנתק.

תגידי הרבה טוב בין משפט למשפט
ותני לה לדבר

זה משו אחר
דברי איתה
שיחה טובה אבל קצרה
ותגידי שאת צריכה לצאת

נראלי לא הבנתי אותך