שרשור חדש
שקט. אני רוצה להתאבד. הלוואי שהייתי אבן(:


יש איזה קו חם שאפשר להתקשר ולדבר או אפילו רק לשתוק(:


אני צורחת על כל מי שמדבר איתי. אני רוצה מישהו ניטרלי.(:


חר א חר א חר א הכל חר א אני רוה לעזוב את הבית הכל כל כך חר א(:


הייתי כותבת היי מה איתכם? תשאלו בבקשה מה איתי(:


..(:


אני לא רוצה. אני לא רוהצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצצ(:

'8י-9

 

אפשר להיות קטנה שוב? תינוקת מתחת לשמיכה?(:

חושך ולהיוולד מחדש.

אפשר חיבוק? ולבכות על הכתף של?(:


אני באמת רוצה לעצום את העיניים. עכשיו. ואל תפקחי אותן. בשקט(:

תיפרדי בשלווה.

לא להביט אחור. ללכת, לא לעצור(:


כקלך(:


היפותרמיה(:


קר לי.(:


אני פסיעה קטנה מלחצות איזשהו קו(:

בעצם כבר די חציתי אבל אם אני אצא עכשיו אני אתמכר לזה ואז כבר לא תהיה דרך חזרה

לא תהיה דרך חזרה?

מי לעזאזל צריך שתהיה? כאילו קריטי לי להמשיך לצעוד בדרך הזאת.

 

אני כלום.

אני גמורה.

אני מאמינה שאין תקנה כבר.

השאלה היא מתי הזקן הכסיל יבין גם הוא וישחרר אותי.

מעניין אם יש איזשהו מקום שאליו מגיעות נשמות חצופות ומגעילות במיוחד, כמו תהום הנשייה כזה, אבדון, מקום שממנו לא חוזרים, ולא זוכרים בו, ולא מרגישים.

נכשל. שגיאת רשת. נו מה לנסוע עכשיו?(:אחרונה

אני רוצה סמים.

כאילו הפרס הגדול של העולם זה שיש גם עולם הבא(:

מה זה החרטא הזאת

 

זה דפוק ומטומטם שמהרגע שנולדתי אני

אין לי כבר לאן להימלט

ואני פה לנצח

אני שונאת את המהנדס הראשי

 

מה הוא חי בסרט

אין לי כוח(:

לאסוף את השברים של החיים שלי

אני כולי שבורה

רסיסים קטנטנים שהתפזרו 

אחרי שהתנפצתי

המפץ הגדול

 

עכשיו לא רק שהם מלא

מפוזרים

וקטנים

הם מלוכלכים

אני לא מאמינה שהם שווים הרבה

בטח לא את ההשקעה שבאיסוף שלהם

 

אז מה לעשות

מה, עוד הרבה שנים יעברו ככה?

גן עדן(:

מה זה? 

אני שונאת עבודה קשה

שונאת את זה שאני צריכה לנשום אפילו

אם הייתי יכולה הייתי מחברת את עצמילמכונת הנשמה

והולכת לישון

בחלומות הכל קצת יותר בסדר

כי אני לא מודעת

 

 

הייתי רוצה לדעת אם אני אכיר את האחייניות שלי כשהן יהיו גדולות

אולי אני כבר איעלם עד אז

זה ממלא אותי מצד אחד בתשוקה

מצד שני זה כואב בגרון

 

הלוואי שלא אהיה פה עד הבת מצווה של אחותי

(זה נותן לי ספירה לאחור של 5 חודשים וחצי)

מתי המסע הזה שלי יסתיים(:

אלוהים יקר

בבקשה אל תשאיר אותי פה עוד הרבה זמן

נמאס לי לנסות לחשוב מה עובר לך בראש כשאתה מסתכל עלי

נמאס לי לפחד מהמוות

ולהיגעל מהחיים

רק קח אותי בחסד וברחמים

אל תשאיר אותי בשום מקום

(לא גן עדן ולא גיהנום)

אני רוצה שמישהו יראה אותי(:

וירצה להקשיה לי

אני לא רוצה שמישהו ירצה לעזור לי

אני רוצה להרגיש בעצמי את התקווה

את האמונה שמהדבר המעפן הזה שהוא אני יכול לצאת אי פעם משהו איכותי

 

יש בי רק ייאוש

יותר מדי זמן

אין לי כוח להפנות את הראש

לכל הצדדים

ולראות ייאוש ולהריח תבוסתנות

בכל מקום

 

אני רוצה ל

אני רוצה ל

אין לי כוח

לא אכפת לי בכלל מכלום כבר(:

לא רוצה להגיד מילים רעות

מלא זמן כבר לא בכיתי (אולי שבוע)

אני עייפה

אני עייפה

באמת באמת

אין לי כוח להמשיך

אני לא יודעת איך להמשיך לנשום

לא רוצה למצמ שוב לעוד בוקר משמים

 

הכל רק הולך ונעשה גרוע יותר ויותר

אני עושה דברים מטומטמים ודוחקת 

את עצמי לקצה יותר ויותר

אני חייבת שמשהו יקרה

 

אני לא רוצה לתקן ולחזור בתשובה ולהיות חלק מהעולם

אופ

אני לא רוצה להיות חלק מהגלגל הזה

אני רוצה להיעלם

הלוואי שהייתי נולדת אבן