איכס אני חוגגת שנה לאותו מקום עלוב
מה עושים כדי להפסיק לשקוע(:
אחרי לילה לבן. כואב לי הראש והעיניים שלי צורבות.(:
מדמעות ועייפות.
חרר של עולם(:
חחה היית מתה שאחותך הייתה כזאת(:
אני מרגישה דפוק. ובא לי לעשות משהו רע ממש. תקועה.(:
שירים טורקיים(:
היום הערפל בהרים התפוגג
ברוכה הבאה
הגשם הזה הוא בדידותי
אני גוסס, גבירתי
נשארתי בתוך האורות
נשרפתי גברתי
את תהיי אש בשבילי
ואני אהיה רוח בשבילך
שהיום יבער והלילה יישרף
אין לנו הרבה זמן
את איחרת בשבילי
ואני הקדמתי בשבילך
שהיום יבער והלילה יישרף
אין לנו הרבה זמן
היום הוא יום היופי
ברוכה הבאה,
טוב שבאת
◽◽◽◽◽
היו לי חיים אינסופיים
כמו האביב שנפרש בשדות
ליבי נהג לפעום בחוזקה
כאילו אש בערה בתוכי
הנח את ראשך בחיקי, אהובי
תן לידי לטייל בשערך היפה
יום אחד נבכה
יום אחד נצחק
כמו ילדים שובבים ומאוהבים
כאשר הרגשתי שאני מתאהבת בך
הבנתי עד כמה התעייפתי
מצאתי שלווה ונרגעתי
כמו נחל הזורם לים
הנח את ראשך בחיקי, אהובי
תן לידי לטייל בשערך היפה
יום אחד נבכה
יום אחד נצחק
כמו ילדים שובבים ומאוהבים
◽◽◽◽◽
הלילה לא נגמר
היום לא מגיע
קשה לחיות בעולם הזה, למה?
צעקתי להרים
הוא לא שמע
חיכיתי הרבה
איש לא בא
אמרו שגר מישהו
מאחורי ההרים המושלגים
הוא הופך לענן וגשם
וצופה בנו
הוא גם קרוב וגם רחוק
ולחייו אדומות
תתעוררי ילדה משוגעת שלי
מה שאומרים הוא שקר
תתעוררי ילדה משוגעת שלי
רק את שומעת את זה,
רק את שומעת את זה
הייתי באדמה
הייתי בשמיים
("אהובתי, האישה שאני לעולם לא אשבע
מלהביט בה, האישה שהפקדתי בידיה את ליבי
היום חלפו שנתיים מאז שנכנסת לחיי
נחייה ביחד עוד שנים רבות
טוב שאת קיימת")
ליבי לא יודע מנוח
חלומותיי אמיתיים
והאמת שלי היא שקר
הייתי באדמה
הייתי בשמיים
אל תשאלו איך אני
ראשי מסתחרר
ליבי לא יודע מנוח
חלומותיי אמיתיים
והאמת שלי היא שקר
◽◽◽◽◽
קוראים לי יאז
תסתכל עליי אבא
שערי כמו הרוח
לטף אותו קצת
עיניי כמו הים
הלב שלי כמו האוקיינוס
תחזיק בידי ותחייך קצת
קוראים לי יאז,
תסתכלי עלי אמא
את בליבי, בואי תלטפי קצת
בידי פרחי בר צהובים
קחי ממני ותחייכי קצת
קוראים לי אהבה,
קוראים לי יאז
קוראים לי התאהבות,
קוראים לי סורייה
קוראים לי אמון
קוראים לי פארוק
קוראים לי חיים
תחייך קצת
◽◽◽◽◽
כשיעברו הימים, השבועות,
החודשים, העונות והשנים,
כשהזמן יזרום
כמו הרוח הנושבת
וכמו המים הזורמים
אתה ("ואני!")
תישאר כצבע בעיניי
כמו קול שמהדהד באוזניי
וכמו הנשימה בתוכי
כך תישאר לעד
גם אם חיי יעברו בלעדיך
אהבתך, ליבך,
יישארו איתי
◽◽◽◽◽
אחריך
הכחול לא בדיוק כחול
והצהוב לא בדיוק צהוב
זה לא עובד
אולי זה נשמע קל
אבל מקומך עדיין ריק
ניסיתי את מזלי
כדי לעמוד על הרגליים
אבל לא יכולתי להחזיק
לא יכולתי להחזיק
בשירה ובשירים
קולך עוקב אחריי
באשר אני הולכת
גם אתה הולך
לא יכולתי להחזיק
לא יכולתי להחזיק
בערים שבהם נולדתי
צילך הולך לפניי
באשר אני הולכת
אתה הולך
◽◽◽◽◽
כואבת לי היד שכותבת אי ג'סט וונט טו דאי(:
טוב אז אין לי כוח ללמוד. איך? בא לי למות כאן ועכשיו ולא רוצה(:
לחשוב על מחר
שיישרף העולם באמצע הלילה
לא רוצה לחשוב על מחר
אין לי כוח גם אם הכל יהיה טוב ומושלם מעכשיו
והכל לא יהיה
אני קוראת את העתיד שלי
מגעיל
מדשדש בבוץ
תמיד
תמיד
תמיד
אני אהיה לבד
בלי משפחה
למה אני צריכה לחיות?
כדי להאריך את הסבל?
אופ ואופ ואופ ואופ ואני צריכה להיענש על מה שעשיתי(:
צריכה להיענש על מי שאני.
אין לי כוח. אלוהים.
קח ממני את השמש.
..(:
"..we wishing to die"-
"!good"-
..(:
אופ זה היה מטומטם.
עכשיו מרגישה חשופה.
אין לי כוח. אני רוצה לקלל
ובחופשיות.
נדפקתי עם סוג של עדינות (לא ממש, קצת) מובנית.
זה אף פעם לא יוצא לי, הקללה.
..(:
דופק לי הלב מואץ
נכנסתי קודם לחרדה
מקווה שיירגע לי
אין לי כוח להירדם שוב עם דמעות
אני עייפה ורוצה להרים כבר דגל לבן ושמישהו יראה אותו וישתכנע ואני אקבל פטור.
חח הלוואי.
מטומטמת.
|דופק את הראש בקיר|
כמו כוכב שנופל, אך ללא משאלות(:
כמו אביר שאיבד את סוסו בחולות(:
חיבוק(:
עבר עריכה על ידי (: בתאריך ז' בשבט תשפ"א 01:29
תתכופף אליו
תביט לו בעיניים
הוא כל כך קטן
לאיזה עולם הבאת אותו
תן לו חיבוק
בבקשה,
תאסוף אותו בשתי הידיים
תאסוף את כולו
תחמם אותו
כמה חום
שרק יש בך
אם יש לו עצב בעיניים
אלוהים
למה
אם יש לו עצב בעיניים
תשכיח אותו בנשיקה
תלחש לו מילים טובות
תבטיח לו שבסוף זה ייגמר
טוב או רע,
בסוף זה ייגמר
חבק אותו
or let him die
עכשיו לישון. לשכוח הכל. לשכוח לשכוח.(:
בגלל זה אני אוהבת את הרוח.
לעמוד בלב סערה יכול לעזור להשקיט את הסערה שבתוכי.
או להרעיש את הדממה שבתוכי.
למה ראיתי את זה. כואב לי הגרון. כואב לי.(:
"my child", he said, "you must ton look back"(:
yet one image lingered, the tears on her face
and mother's words from their last embrace
ומה אם(:
נתאבד 
[](:
המילים עזבו אותי
לאנחות
היה עולם
נותרתי לבד
היה עולם(:
היה עולם
ירוק בהיר,
ותכלת של ענן
וורוד סמוק
כשבאו המספרים
וסורגים מברזל
ביקשו להחשיך את האור
חיפשתי את החופש
המילים מצאו אותי
נשאו אותי
היה עולם
הצבעים קצת דהו
עכירות ילדותית נוספה להן
משהו נוסטלגי בה
כשהרעימו רעמים
והשמיים החווירו בברק
הצטנפתי מתחת לשמיכה
המילים מצאו אותי
הדמעות שחקו את הלב שלי
למצומק יותר
היה עולם
נעשה עכור
כשהצטננתי בקרירות העצובה
כמו חורף סגרירי ארוך
מדי פעם הבליחה קרן אור
המילים מצאו אותי
מצאתי גם אני אותן
אבל מה הטעם בהן
כמו לפני הבריאה שלו
העולם היה רק כמו
תקווה כמוסה בלב
משאלה של ילדה קטנה
כמו פרפר שעדיין לכוד
בכבלי הגולם שהוא
כשהענן התכול נעלם
והדשא הירוק כמש
כשהלחיים הסמוקות בורוד
החווירו
והשלד שתחתיהן נגלה
המילים עזבו אותי
לאנחות
היה עולם
נותרתי לבד