פורום ריק ומוסתר (עמוד 1009)

אוי אנשים מרובעים חבל, באמת ההתעקשות והעקשנות שלכם היא לא במקום תבינו..

כדי שהיא לא תראה,

אבל @סלט

אני גם חשבתי על זה, וזה לא נכון בעיני להעיר לה על הלבוש ולהגיד שזה לייטי.

 

היא יודעת שחולצה קצר זה בעיה ובכל זאת..

אז לא רואה טעם להעיר על דבר שלא אני אגרום לו להשתנות.

 

אולי את בת. אז זה קצת שונה.

אבל עדיין....

לאיודע.

 

 

אני כן רוצה.

רוצה לחיות, רוצה בטוב.

רוצה לעלות ולהתקרב לה' יתברך.

 

רצון זה דבר חשוב.

 

 

(נכון? נכון גם אם איכ לי עכשיו ומגעיל לי והכל קשה ומתסכל,

נכון שאני עדיין רוצה?

 

בטח.

 

תמיד אני רוצה.

 

 

גם אם אני לא מרגישה את זה.

 

 

הלוואי.

 

 

אני רוצה.

כן.

אני רוצה.

מאד.

 

 

שנייה רצון, שנייה דיכאון.

 

בעצם כל הזמן דיכאון, וכל הזמן רצון.

 

הכל מעורבב.

 

 

וגם זה שאני רוצה זה לא אומר שיש לי כוחות להתחיל לעשות עם זה משהו.

 

 

אבל אני רוצה.

 

ורצון זה דבר חשוב.

 

וזה התקדמות.

בהחלט התקדמות.

 

 

תודה רבה לך ה' יתברך.

 

 

 

וזה היה ממש נחמד וטוב לשמח אותה.

תודה רבה לך אבא גם על זה.

 

בבקשה ממך אבא תשלח לה כוחות. המון כוחות. לכל מה שהיא צריכה. לכל מה שהיא לא אומרת לי.

 

 

 

 

אני רוצה.

עדיין רוצה.

תמיד רוצה.

 

ברוך ה'. תמיד.)

אי יא יאי, לג בעומר הקדוש,

היום שמסוגל יותר מכול לשריפה, לבריחה.

להבעיר את העצים.

ואני עליהם יצחק או האייל, כבר קשה להבדיל.

עדין יודעים מה לשמור,

כי אין כמו פרחים לשבת,

לא סתם הם ידעו לאהוב,

ואהובתי, לשם את לא יכולה להיקנס, לפחות לא איתי,

ואין דבר שעושה לי יותר טוב מלהסיר מעלי את הרצון השבור לחבר חלקים.

ואין דבר שלם יותר מלב שבור פשוט כי אין דבר כזה.

לב שבור זה לב מצולק, חתוך ומחותך.

אני שלך.

לא יודע מה קורה בינתיים,

לא יודע איך יגמר, אבל עד אז ניגזר עלי לאהוב ולברוח.

לאהוב ולברוח.

לאהוב ולברוח,

כמו אחוז דיבוק,

כמו מחשב דפוק,

ככמו הסערה,

כמו הנשמה,

כמו הברק רק בלי האור, רק החשכה.

ולמרות אלה אני חי, אז אני מנסה לחיות טוב,

וחיים טובים לאנשים שבורים נמצעים רק מעבר לקו,

ואני, מזמן הפסקתי לפחד מהקווים,

"אתה רואה רק את הגבולות,

אני רואה את האמת" נקודת שבירה.

כמו חמור שהולך על שביל אחד,

אני ימשיך ללכת,

אני ימשיך לנשום

ימשיכו להעמיס עלי.

ובעיקר,

אני ימשיך להעמיס על עצמי,

בלי בושה, בלי חרדה,

מה, והבריחות לא משאירות צלקות?

והצלקות

והמראות

והתשוקות

והמחשבות

ולהרוות הצימעון,

 

ב"ה

אני לא יודעת אם זה היה חכם
עכשיו אני עוד יותר מפחדת
ממה שהוא יגיד.
בבקשה שיהיה טוב
אני לא מסוגלת להתמודד עם עוד משהו עכשיו
כואב מידי
אוף
אף אחד לא מבין בכלל

הצלחתי
פחות או יותר
בזכותו ובזכותי
וחייכתי
וצחקתי
וכבר הפסקנו לספור את הנקודות
לא יודעת למה
אבל זה הצליח לו
רק עכשיו
מרגישה שלקחו לי את הלב
וסחטו אותו ככה בידיים
לא יודעת למה זה כל כך משפיע עלי
אולי בגלל זה
ואולי לא
אולי אני סתם ילדה קטנה
לא ראיתי את חברות שלי במצב הזה אף פעם
והיא. יתומה עכשיו.
והיא. אני דואגת לה כל כך
היא מסוגלת לעשות הכל. בלי פחד.
וכואב לי בלב
למה אמא שאלה אותו את זה בכלל
והייתי שם
תקועה ומובכת
ואתמול לא הבנתי
שוב חשבתי שהוא הולך לי
אני לא מבינה למה הוא לא עושה את זה
למרות
שביום ראשון
אף פעם הוא לא הסתכל עלי ככה
זה היה
עוד יותר.
והתאהבתי בו מחדש
כל יום
אני מתאהבת מחדש
כל יום
אני מפחדת
והוא לא מספר לי מה עובר עליו
יש לו למי להגיד
ואני בצד.
כמו מטרד
מעיק
אוף.
אני אוהבת אותו
הוא לא יענה לי היום
אני לא יודעת מה יהיה
בדבר אחד אמא צודקת
בנאדם מחפש בעולם הזה אהבה
ואני אומרת
אהבת אמת
הוא אוהב
הלוואי

נק' למחשבה.

פה ההוכחה שנכשלתי.
 

עזבו נכשלתי - עשיתי רע.

למה נבראת?

רק ביותר מוחצן ויותר קיצוני קצת.

ואני כמעט שונאת אותה.

אז איך אני שורדת את עצמי ככה?

בוקר טוב

 

ואין אני ואין אתם,

ורק העין פה מתקיים

והוא מיפיע בי ובכם

והלווי ויהפכנו לאדם השלם.

 

ואין אהבה ואין אדישות

אין רצינות באומת האמתיות

ורק העין שוב חוזר,

להזכיר לעם השומר להיתעורר.

כי אין אני ואין אתם

כולנו ישנים, בואו נתעורר.

 

 

 

יום רצון.

יום דיכאון.

 

יום רוגע.

יום פחד.

 

יום תפילה.

יום כפירה.

 

 

אבל החיים מדהימים, לא?

שהחלל נפער
אבל את מבינה ויודעת
שאין מילוי מבחוץ שיוכל לו
ואת
כן את
אחראית על הבור הזה
ויכולה לו


(כנראה)

1. המשאבים בחיים האלו מוגבלים. אנחנו נאלצים לתעדף את עצמנו ואותם ותמיד זה יהיה על חשבון משהו
2. גם דברים שאתה אוהב, במינון מוגבר זה כבר לא
3. יש מתנות שקיבלנו לחיים האלו וזה אחלה, אבל לא תמיד זה מספיק
4. כנראה שאין תחליף לדם עמל יזע ודמעות

-אז מה המומחיות הכי גדולה שלך?
-לשתוק. וגם בזה אני לא יותר מדי טוב

רוצה לדעת את האמת?
האמת היא שבאמת אכפת לי ממך
באמת

האמת שאני מתפללת עלייך
באמת

האמת שאני דואגת לך
באמת

כל הבלאגן מתחיל שאני מרגישה שזה לא הדדי

כמו תמיד
אני דואגת תמיד לכולם
עוזרת תמיד לכולם
מקשיבה תמיד לכולם
אבל אני יכולה לחכות יום שלם לשיחה הזאת
ואתה תמרח אותי
כי כל העולם קודם לי
זאת רק אני שדואגת לכל העולם
אבל כל העולם שקוע בעצמו .
וזה זכותו
זה בסדר
ככה עובד העולם הזה
רק אצלי
אצלי משהו עקום
אתה יותר חשוב לי מימני
זה מוח עקום
זה אני
אני הבעיה

והיא לעולם לא תגמר
כי אני לא לומדת
לאוהב את עצמי
מה ביקשתי
לאוהב את עצמי


מה שרציתי לבקש
זה שפשוט אל תקח ללב
הכעס שלי הוא רק על עצמי
רק אני

ואם אתה בכלל מסוגל
אז תיהיה כאן בשבילי

גם שאני אומרת תתרחק
תדע שזה סימן שאני רוצה שרק תתקרב

שאני אומרת תשתוק
אז תגיד
תגיד דברי עידוד

אל תשאיר אותי לבד

כואב לי כל הגוף. הגב בעיקר.
וחם לי מאד.

והכל ביטוי לאיזושהי מצוקה נפשית שלא באה לי בטוב
בזמנים כאלה את צריכה להיות לצידי.אופטימיות.

יש שסופו להתפוצץ ויש שסופו להתרוקן.

לכאורה, להתפוצץ זה הגרוע יותר.
אבל וואלה לא בטוחה בכך.

יש משהו בריק שהוא גרוע יותר.

לא מצליחה להגדיר.