פורום ריק ומוסתר (עמוד 1033)

כמעט.

רק כמעט

וטוב טוב טוב לי בחיים

-טוב טוב

הדימוי העצמי שלי נמוך באופן מעורר חשד

והייאוש שלי מהכל מדי גבוה

מכירים את זה שאתם עושים טובה למישו 

@טוב בסדר רציתי להגיב לך על זה אבל כאן יותר נוח לי.

אז לא, זה שקר. אף פעם לא מתרגלים לזה, גם לא בפעם ה5,000. 

אז כשזה קורה פעם ראשונה את/ה בשוק, פעם שנייה זה עדיין כואב גם אם פחות מוזר, שלישית מציק אבל לא מפתיע.

וכשזה הופך ליומיומי זה לא שזה נהיה סבבה, זה רק נהייה פחות מורגש אבל ממשיך לשחוק אותך לאט לאט.

והתחושה הזו של התמימות ושניצלו את הטוב שלך הכי מתסכלת,

וכשאומרים לך משפטים כמו "זו בעיה שלך שהרגלת אותי לטוב מדי/שהיית טוב מדי" זה מתסכל פי כמה.

בס"ד

כל כך לבד לי ורע לי שאני שוקלת לפנות למטרידנים שלי בשביל קצת יחס

|עושה אן דן דינו|

בוא בחור שהציע לי סם אונס ברכת מרכז

בוא נשוחח על כל הבחירות השגויות שהובילו אותך לעשות דבר מטופש כל כך

הלכת. נעלמת.

בלי לומר כלום.

מחשבות מציפות.

יום מרוגש,

לא יודע מה לחשוב,

הכל עם חשש.

אוטובוס, כביש ומכונית

צריך להיות בקרקע, במונית.

מתקשר אליהם. 

טעות. טריקה.

לא יודע מה לחשוב

יום מרוגש

לא יודע מה לעשות

הכל פה, בטשטוש.

טשטוש חזק ובינוני

לא רואה ואינו נראה

נשארתי עכשיו 

איתו ואיתי

סגורים מכל הכיוונים,

מארבע הקצוות.

איתו ואיתי,

מבודדים בינו וביני.

אין עוד תוספות.

של רבנים,

של אנשים,

של ילדים

או של תבלינים.

בודדים אני והוא. 

הוא ואני.

ושאנחנו ביחד? 

אנחנו לא בודדים!

אין יותר חזק ממנו.

איתו ואיתי-

שתינו ביחד, 

נהנים, חושבים מבינים.

קופצים. פה ושם מתלוצצים.

גם מתרוצצים.

אני והוא,

הוא ואני.

מחשבות מציפות, 

יום מרוגש.

לא יודע מה לחשוב..

הכל פה בחשש.

לחשוב על טוב.

לחשוב על רע.

לחשוב על שלילי.

חיובי או ממוצע.

לחשוב על העבר.

על העתיד הלא ידוע.

או לנסות להבין את ההווה

לחשוב על גווני השמים והים

או על יוקר המחי'

האם לחשוב?

לחשוב מה עשיתי

מה אני עושה

ומה אעשה

מה עשו לי

מה עברתי

ומה ההווה

לחשוב על הניתוחים

מכות חבלות

לחשוב על פיגועים

דברים עצובים

גם בדיונות.

האם לחשוב?

מחשבות מציפות,

יום מרוגש.

לא יודע מה לעשות..

הכל פה בחשש.

מה לעשות?

האם לעשות?

רצוי לעשות?

איך לעשות?

לא יודע.

דברים חיובים זה,

כדאי. 

לגעת ברגישות

לגעת באנשים

לגעת בחבלות

לגעת בעבר

או לנסות בעתיד

להכחיש את העבר

או לחיות את קיומו

לחויות את העתיד

או לנסות את ההווה

מה לעשות?

המחשבות מציפות

יום מרוגש

לא יודע מה לחשוב

הכל פה מבולגן

לא ברור, סודי

מוסתר.

תומן בתוכו

שקים.

מבליע סתרים

ורק אני בודד בניכר

אני והוא, הוא ואני.

ועכשיו? 

מה אעשה עכשיו?

אה! אשיג את המספר

התקין של המונית,

או או... אסע במכונית 

----------------------

אני אלמונית שאוהבת לכתוב בשורות קצרות.

וכותבת לא בשביל עצמי. 

לרוב כדי לקבל מסר ותגובות.

שמכילות- הערות\ הארות תובנות וטענות. 

לפעמים יוצא קצר ולפעמים ארוך

לפעמים לעניין ולפעמים פחות

כותבת בלי למחוק- ולכן לפעמים יש טעויות.

לא מקפידה על כללי הניקוד. 

מקפידה על כתיבה חופשית ולא מוכתבת מוחית.

לא חייב נקודה בסוף משפט

וגם לא הערה על הרגשת לב.

__________________

פורים כשר ושמח 

היי אתה, זוכר? 

זוכר איך היית שם כשצריך?

זוכר איך ידעת להגיב הכי טוב שבעולם?

זוכר איך הקשבת?

זוכר איך התעניינת?

זוכר איך הצלחת להקסים?

וזוכר, איך הכל השתנה?

זוכר איך שחררת את המפלצת שרבצה?
זוכר איך הרסת?

זוכר איך החרבת?

זוכר איך איכזבת וניפצת הכל?

זוכר, בטח זוכר, איך אפשר לשכוח.

אהלן,'ריק ומוסתר'.

הוא יותר אגוז ממה שחשב, מסוגל לשבת ולהרגיש רוחות רוחות עוברות על פניו.

מקררות את עורו, את ידיו, מצמררות את גבו וסוגרות עיניו,

אך ליבו, חם הוא ומוגן, בליבי זורם דם אדם, 

שלא מוותר, לרוחות, לדמעות, וולעולם.

ולעולם, את אשר יחליט יצליח,

ולאן שיצעד יגיע,

ואם לא יצליח לכבוש את ההר, 

יתחיל לתפס ושם יקבר,

כי המוות מפריד בינו ובין היאוש.

אין ברירה, או שיחיה בטוב או ברע.

בידו הבחירה.

אלוהים עזור לי לגדל עור של פיל שיהיה כעורו של ליוויתן עתיד לבוא.(אולי החצקון הזה שמה זה בעצם ההתחלה?)

"ומה קרה לך שם?"

"שם מתי מעצב.."

"מתת?!"

"כן, מתי לגמרי, בכדי שאוכל להיוולד שוב."

"האם גם אני מתי שם?"

"כן, רואים זאת בעיניך. לנולדים מחדש יש מבט מיוחד מאוד."

(נהר האמת)

עכשיו, נגיד, לא מרגיש לי ככה. אני יודעת שיהיה טוב, אני יודעת את זה.

הוא יבוא

יהיה לנו טוב, נכון?

אז מה שעכשיו