רציתי כל כך!!!
זה כבר כמעט....
אבל לא

(ואני תוהה מה נכון..........)
עצוב.
ואני ממש מזהה. ממש.
עם דמעות בעיניים..
הקטע הראשון יפיפה! אני חייבת את הספר הזה.
הוא מקסים ויש בו כל כך הרבה עומק וטוהר.
ולגבי הקטע השני-
יש לך רצונות מקסימים.
ואת אמרת לי פעם משפט שאני לא זוכרת בדיוק איך הוא הולך,
אבל המשמעות שלו הייתה שכשיש רצון יש יכולת.
משהו כמו- "גבורת הרצון היא זאת שיוצרת את היכולת."
אני מאמינה ביכולות שלך בכל מאודי.
אוהבתותך המוןהמון. בלי סוף.
חוני המעגל פינותזה ספר
50 או 60 שח.
ספר יפה!
לא זוכרת מי כתב..
אפשר להביא לך חיבוק?
את מדהימה ואני אוהבת אותך.
ואת כותבת אדיר, שתדעי
את 2 הפסקות הראשונות לא הבנתי..
את השלישית קראתי וזה מילא אותי אושר. ו..הזדהות...
אשרייך.
(את לא חייבת להגיב לי. את יכולה להתעלם מהתגובה שלי אם תרצי. זה בסדר..)

כמה מחשבות שלא מרפות ממני בהקשר הזה
כשהיינו קטנים מכרו לנו את הקלישאות המוכרות:
הטוב תמיד מנצח.... מלעשות טוב לא מפסידים....
ואז התבגרנו ופתאום זה נראה שהעולם עובד קצת אחרת
אתה יכול לגמול טוב ויירקו לך בפרצוף.... אתה יכול להיות איש טוב ובתמורה לקבל רוע....
לא כל מעשה טוב שתעשה בהכרח יוביל למשהו טוב בשבילך....
ולפעמים אפילו עוד יותר גרוע, תעשה טוב ותתנהג כמו איש טוב ואז תרגיש שלהיות טוב, איך להגיד, קצת דופק אותך....
ואז אני מבינה שאנחנו בוחרים לעשות טוב ולהיות טובים גם אם יכול להיות שנידפק וגם אם יכול להיות שבתמורה נקבל חוסר הערכה או אפילו גרוע מזה
כי הבחירה שלנו להיות טובים ולהתנהל ככה, נובעת ממקום הרבה יותר עמוק שמאמין שככה צריך להתנהל וזה מה שנכון גם אם בעיניים כרגע זה לא נראה ככה
ואני לא אומרת להיות פראיירים ולאפשר לאחרים לנצל אותנו... ממש לא!!!
אני יותר מדברת על הכרה באמיתות אחרות מאלו שלימדו אותנו
שגם אם נהיה טובים יש מצב שנידפק
וזה לא בסדר, וזה כואב, אבל ככה (כרגע לפחות) העולם הזה נראה...
ולהזכיר שאנחנו רוצים להמשיך להיות טובים ולא להגיע למצב שנשחית את המידות שלנו כי נידבק מהרוע סביבנו....
אלא נמשיך להתנהל בעולם הזה בטוב גם אם לא תמיד זה משתלם....
ולא נהיה טובים משיקולי כדאיות שזה ישתלם (כי כמו שאמרתי, לפעמים זה לא...) אלא פשוט כי ככה זה נכון לחיות!
ימ''לאחרונהמזדהה
ימ''לאני חייב חבר טוב. לפרוק, להתייעץ או אפילו סתם שפשוט יהיה.
פשוט חייב, אבל אין. 
נ"ב
ממש מבאס שהם עוקבים אחרי פה,
אפילו כאן אין לי פרטיות. 
"היהפוך כושי עורו ונמר חברבורתיו גם אתם תוכלו להיטיב למודי הרע" כשטבוע במישהו כזה רוע והוא נחוש לראות רק רע בכל מחיר זה לא דבר שישתנה, להפך - זה רק מחמיר, אז למה אני מנסה בכלל??
כל פעם אני מתבדה ובכל זאת ממשיך לצפות. מרגיש דביל.
נחמד שיש מי שמבין ומזדהה (אם כי ברמה האישית מצער לשמוע).
היא עשתה טוב
אני עשיתי רע
היא עזרה
אני הכבדתי
היא שיפרה אותי
ואני הרסתי
כפוי טובה? רשע? לאיודע מה אני.
העיקר לא זבל. העיקר.
טוב. זהו בשבילי. זה עוד מעט נגמר.
אני מסיים כאן.
מסכן מי שיסבול מזה. אבל זה שווה.
המעט שאני יכול לעשות.
היא לא שיקרה. היא באמת לא שונאת אותי.
אולי אני צריך לשנוא את עצמי אחרי מה שעשיתי לה.
וע וע מה עשיתי לה.
מסכנה.
אבל היא לא צריכה שירחמו עליה. היא חזקה. אני יודע.
נזכר. בשיחה הראשונה. בכיף. דומע... בוכה.
מתפלל שהיא לא דמעה. אני לא שווה את זה.
מתפלל שעשיתי אותה מאושרת.
לא. אני לא מרגיש אליה משו. רק הערכה.
אין לי מילים.
תודה לך. סליחה ממך.
מקווה שתסלחי אי פעם,
ושתשכחי אותי. לגמרי. לא רוצה לעשות לך סיוטים.
ואם לא לשכוח. העיקר לא זבל.
העיקר לא זבל.
מזל טוב!!

_____________________________________________________________
כשאתה לא מסוגל לכתוב כלום מרוב שיש כל כך הרבה.
אבא.
משתדלת יותר
אפשר אולי להתעניין בעקיפין
כשצד אחד לא מעוניין לדבר. אי אפשר.
ואני באמת דואג. יש לי סיבות. ו.. אכפת לי.
גם אם לא הייתי מכיר אותה, הייתי דואג לה.
והיא יודעת את זה, כי זה קרה כבר.
חבל לי שאם היא מגיבה בשרשור אסור לי להגיב גם.
חבל לי שאם אני מגיב בשרשור היא סתם תאכל אותה.. ולא תגיב.
וזה באמת מכביד שאי אפשר להגיב יחד באותו שרשור