אולי אולי יהיה לי אומץ.
בעצם אחרי ההודעה ששלחתי לה אתמול, כבר לא צריך יותר מדי אומץ.
ובכלל היא מכירה אותי במצבים יותר מפדחים..
הלוואי שהיא תוכל לדבר היום!
ואולי שבוע הבא אני אקפוץ קצת לבקר אותה?
ואולי אולי גם חברות.. נראה..
די. זהו. עוד מעט יוצאים ואז טלפון.
אי אפשר. לא פשוט
ואם אני אדבר איתה אולי זה יעזור...
אולי יהיה לה רעיון.
אולי.
הלוואי!!!
ואני תוהה מה לעשות.
תמיד מרגיע ומנחם, ולו במעט, כשכבד על הלב.
תרגיש טובחן,(וטוב שיש דברים קטנים כאלו...)
אכן, לפחות זה.
אפילו חשבתי להכין לי מרק אפונה היום, יש לו אפקט דומה (בטח משהו בהרכב הכימי).
אבל ויתרתי, אני לא אוהב להשקיע בעצמי מדי. אז תה לואיזה עם דבש. 
וגם יצא נפלא. 😋
א. את עיוורת צבעים.
ב. המסך שלך מקולקל.
ג. את קוראת לצבע 'ירוק' כחול (אז מה זה בשבילך 'ירוק'? 
).
ד. את חושבת משום מה שהמילה 'מרק' היא מה שאנחנו קוראים לו קערה.
ה. התכוונת לומר שהמרק כְּחוֹל (אז לא, הוא דווקא טעים מאוד!).
ו. התכוונת בכלל למַרְק כחול.
זהו, נכון לשעה מאוחרת זו נגמרו לי האופציות.
נ"ב
אני אוהב דרדסים |צחוק של גרגמל|
זה הצלחת שכחולה!! לא המרק.
ובכן בשעה מוקדמת וגשומה זו, עולה לי אופציה נוספת:
ז. ככה נהגו בבית סבתא, לאכול מרק בצלחת כחולה. זה היה פרס. וקראו לו מרק כחול. אז זכית 
ימ''ל
זה אופציה ז.
אופציה ד זה אופציה ד.
זה לא אני זה סבתא. ובגלל ששאלת מה חשבתי לתומי כשכתבתי מרק כחול. חשבתי על סבתא. לא על קערה כחולה שבעקבותיה אמרתי מרק כחול.
אולי בשביל סבתא ד זו האופציה.
משתדלת יותרימ''לעל טחינת מים 
ימ''ל
פעם הבאה תתימל יותר
רש''י חולק ואומר שמרק עם שווא זה שם של בן. אז כוונת המשורר למרק כחול (בטח בגלל הקור או משהו)
כל הכבוד 
חן,עם הדבורים הקריפיות ההן בעלות המוח המאוחד?
אז לפעמים אני חושבת שאינטרנט.
פסידוניתיפה.
יש ספר שנקרא המשחק של אנדר.
משם המושג הגיע.
העברת שם בעלות מים
חשמל
מילואים
חוזה דירה
צ'ק ביטחון
הנחת ארנונה
תז
ביטוח לרכב
אישור מעסיק
אישור סטודנט
תעודת ******
גליון ציונים
בלון גז
ספק איטרנט
החלפת מצבר
החלפת מסננים
טופס אי תביעה
הצהרת מקום מגורים ע"י עו"ד
בקשת דחיית מועד דיון
בקשה לדחיית מיקום דיון
עד מתי בירוקרטיה?
ביטוח לאומי
(יש לך עניין עם בתי המשפט?)
כן.. חבר דפק עם הרכב שלי רכב אחר.. עזוב, ארוך
הכל בסדר. קורה לכולם.
היה לי גם תביעה מהצד של הנפגע, שסירב לשלם והפסיד בבית המשפט.
רק מי שלא עושה, לא טועה ולא מזיק...חן,אחרונהחן,
3 שבועות של סחרור
(בהנחה שאני אופטימית ולא מתייחסת למועדי ב 
)
תקופת בחינות
... ואמן!!חן,אחרונהרק
לפרוק
קצת??
הלוואי שאני אצליח להתעודד מזה באמת...
ולהתקדם.
בנתיים קשה לי..
מורה משנה שעברה שיותר לא תלמד אותי כי זהו עליתי. עברתי.
אבל זה עוד חקוק. והתעודות רק מזכירות את זה עם טוש ארטליין זוהר.
והיא... היא מסכנה.. זקוקה לתפילות.. וכולם מצדדים אותה ואת דרכה.
ורק בי היא פגעה ורק אני ככה פגועה.
איך למען ה' סולחים?? אבל באמת. שזה יהיה אמיתי.
ולא את כל הקצף שהצלחנו לשמור פורקים באחת?
לא להגיד לה. כן להגיד לך. לא לשמור טינה. לסלוח.
זה רק יעזור
אבל זה בלתי אפשרי!!!!
איך זה קיים בכלל??
ומי אמר שהיא עוד זוכרת. כי בשבילה זה שום כלום. רק בליבי.
טעטעעע עזור לי לסלוח!!.
נשמע שהפגיעה היתה עמוקה ולא קלה בכלל כמו שכתבתי עברתי מקום לימודים לכן איתה אני לא ממש יפגש.. (כפי הידוע לי)
השנה החיתה סיטואציה אם מורה מקצועית אחרת על ההתחלה.. (בקצרה: צעקה עליי שהיא לא סובלת אותי ואני התלמידה הכי מעצבנת שהיתה לה.. -לאחר שלא השתתפתי בשיעור] וזה היה לי הרבה יותר רק(ופחות זמן) מהמקרה הראשון.. -שהמקרה המוזכר הראשון נשמע הרבה פחות קשה אבל תכלס הרבה יותר פוגע..)
לכן איתה כן פניתי ליועצת וניסיתי תהנהלה.
הראשונה זה הרבה יותר קשה...
ואני כן רוצה לסלוח אבל אין לי דרך- בעז"ה...-אני יותר רוצה לסלוח כי היא מורה שחייבת להרבהה תפילות בעניין מסוים..)
לפי מה שאת כותבת, את מנסה לסלוח לה בלי לערב אותה ולפתוח את זה מולה?
זו אפשרות.. ולפעמים בחיים אנחנו באמת מתנהלים ככה. אבל זה משהו שקצת קשה לעשות לבד (אם אכן הפגיעה כואבת לך כל כך). כדי שתוכלי לסלוח לה כדאי לעבד מה היה שם וגם פה אני ממליצה על היועצת במקום הלימודים הנוכחי שלך או המחנכת.
כשתעבדי את החוויה אני מניחה שתמצאי בתוכך את הכוח לסלוח לה.
(ואם בכל זאת יש לך עדיין קשר עם מקום הלימודים הקודם שלך / איש צוות משם אולי בכל זאת כדאי לשתף כדי שאותה מורה שפגעה תוכל ליזום פנייה אלייך, זה יכול להיות גם מכתב או טלפון כדי להשקיט את הלב הכואב)
בהצלחה רבה רבה!!
מה שלומך עכשיו?ציףפה לקצתאחרונהוזה פחות נצרך שזה מדהים,
כי כשהגלים שקטים,
המים לא נשפכים,
לא ממלאים כול מקום, כמו זה.
וכבר לא צריך לחרוך את המקלדת ולכתוב מספיק מילים לספר,
מספיק מילים בשביל מילה לאיש בעם של ערלים,
נכון, למדתי מזה, אבל אני ממש לא מתגעגע לשם.
שנאמר: "ואם היה לי קצת עצוב, אולי למדתי מזה משהוא חשוב"(א דדון)
ועכשיו שקט ולחץ של בגרויות ולבדוק בקטנה בינתיים ישיבה לשנה הבאה,
"אני חושבת שזה מבורך"
להתחבר למרות החילוק,
לאהוב הרבה ביחד עם ההתנגדות,
להגיע לבקר למרות שקשה לי במחיצתם,
לדעת את האמת ולשתוק,
לאהוב אנשים שמזלזלים
להחיות מחדש דברים שהוחדרו בצורה מוטעת
להמשיך להאמין בה' שהוא טוב ורוצה טוב,
להמשיך להשתדל לשמח אותו ואותי,
להמשיך למצוא אותו בכל דבר בעולם,
לחיות פנימיות בעולם חיצוני,
להתעלם מהחשיבה מה חושבים עלי,
להתעלם מהחשיבה אם אני פנימית או חיצונית,
פשוט לחיות פשוט.(אמת)
להתמקד באיך אני רוצה להיות-
איך אתחבר לה' יותר,
לאהוב את עצמי.
להמשיך לחתור לאמת,
לזרוק את הדאגות על ה' יתברך,
להמשיך לשמוח ולשמוח
להתחבר לכאב של עמ"י
להמשיך לנגן ולנגן ולבכות
להתבודד ולהתפלל
להפיץ את האור של ה' יתברך לעולם
ליישב, להילחם ולכבוש את ארץ ישראל השלימה
לבנות את בית המקדש השלישי
לעלות לרגל
להביא קרבן תודה וחטאת.
להביא ביכורים
ולהידבק בה' יתברך!!!
"אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות,
ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עייננו בתורתך ודבק לבנו במצוותך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך, ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד"
צהובהאחרונהאפשר לומר ששאיפות זה הגדרה הכי קרובה למה שכתבתי.
אבל זה לא ממש שאיפות.
אין לי כותרת מדויקת.
באלי לצעוק.
לצעוק את הקושי שלי.
לצעוק את המורכבות
את ההתמודדות
את התסכול
והכאב
לצעוק!
ושיהיה מי שיישמע...
קשה לי.
די.
זה לא כזה פשוט.
בכלל בכלל בכלל לא.
אני רוצה כל כך.
וכבר אין לי מילים.
אני חושבת שהכוח שלי כבר ממש מתחיל להיגמר.
למה יש עליות וירידות?
למה??
אוף.
אני צריכה כוח.
כרגע אין...
כבר מלא זמן עבר!
מלא!!!!!!
אבל זה לא באמת מלא.. המצטבר לקח יותר זמן.
אוף.
התסכול...
טאטע אין לי יותר מדי כוח.
הלוואי שאני ארגיש שאתה עוזר לי....
אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה ומה נכון ושום כלום.
אני לא יודעת ודי.
אני צריכה סדר.
חייבת.
אבל איך עושים סדר בדבר כל כך לא מסודר?
