מורה משנה שעברה שיותר לא תלמד אותי כי זהו עליתי. עברתי.
אבל זה עוד חקוק. והתעודות רק מזכירות את זה עם טוש ארטליין זוהר.
והיא... היא מסכנה.. זקוקה לתפילות.. וכולם מצדדים אותה ואת דרכה.
ורק בי היא פגעה ורק אני ככה פגועה.
איך למען ה' סולחים?? אבל באמת. שזה יהיה אמיתי.
ולא את כל הקצף שהצלחנו לשמור פורקים באחת?
לא להגיד לה. כן להגיד לך. לא לשמור טינה. לסלוח.
זה רק יעזור
אבל זה בלתי אפשרי!!!!
איך זה קיים בכלל??
ומי אמר שהיא עוד זוכרת. כי בשבילה זה שום כלום. רק בליבי.
טעטעעע עזור לי לסלוח!!.
נשמע שהפגיעה היתה עמוקה ולא קלה בכלל 
כמו שכתבתי עברתי מקום לימודים לכן איתה אני לא ממש יפגש.. (כפי הידוע לי)
השנה החיתה סיטואציה אם מורה מקצועית אחרת על ההתחלה.. (בקצרה: צעקה עליי שהיא לא סובלת אותי ואני התלמידה הכי מעצבנת שהיתה לה.. -לאחר שלא השתתפתי בשיעור] וזה היה לי הרבה יותר רק(ופחות זמן) מהמקרה הראשון.. -שהמקרה המוזכר הראשון נשמע הרבה פחות קשה אבל תכלס הרבה יותר פוגע..)
לכן איתה כן פניתי ליועצת וניסיתי תהנהלה.
הראשונה זה הרבה יותר קשה...
ואני כן רוצה לסלוח אבל אין לי דרך- בעז"ה...-אני יותר רוצה לסלוח כי היא מורה שחייבת להרבהה תפילות בעניין מסוים..)
לפי מה שאת כותבת, את מנסה לסלוח לה בלי לערב אותה ולפתוח את זה מולה?
זו אפשרות.. ולפעמים בחיים אנחנו באמת מתנהלים ככה. אבל זה משהו שקצת קשה לעשות לבד (אם אכן הפגיעה כואבת לך כל כך). כדי שתוכלי לסלוח לה כדאי לעבד מה היה שם וגם פה אני ממליצה על היועצת במקום הלימודים הנוכחי שלך או המחנכת.
כשתעבדי את החוויה אני מניחה שתמצאי בתוכך את הכוח לסלוח לה.
(ואם בכל זאת יש לך עדיין קשר עם מקום הלימודים הקודם שלך / איש צוות משם אולי בכל זאת כדאי לשתף כדי שאותה מורה שפגעה תוכל ליזום פנייה אלייך, זה יכול להיות גם מכתב או טלפון כדי להשקיט את הלב הכואב)
בהצלחה רבה רבה!!
להתארח ולארח
לחייך
אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל
כמה אנרגיות
השופר מנענע את המחשבות
מתי תגיע התשובה
אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום
אכפר על כל החטאים
איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים
יש במה לקנא
כנראה על משקל GAZA
לא מבין מה רוצים מהם
זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח
איזה ילדי כאפות
חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.
הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום
למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?
מדכא איפה האדום הצהוב
יש לה פוטנציאל חבל מאוד
הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה
איך מהר הכל חזר למסלול
מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)
איך השמש זורחת בכלל
איך העולם מתקיים
איפה אלוהים
ומה לא
הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע
העולם חרא אין אפס חח
איזה ביוב מבעבע זה
והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך
חחח
אני מבקש סליחה על זה שיהודי רצח את רבין
דמות מופת גלילית: רחל רבין, אחותו של יצחק רבין, הלכה לעולמה בגיל 101 - וואלה חדשות
באמצע סתם יום מקרי
דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.
בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.
העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה
שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.
מה הדבר האחרון
הפרט הכי קטן ואקראי
משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך
משהו שעליו הכל נשען
משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת
שלא משנה מה עוברים הוא נשאר
וישאר
תמיד
שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא
דבר שממנו תצמח מחדש
כולך תיוולד מחדש ממנו
חי בשביל להילחם ביום אחר
כנראה
שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב
כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה
מפסיד בקרב
וחי
וחוזר להילחם ביום אחר
כנראה שאין ברירה.
די פחדני האמת
כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו
הוא יישאר באותה דעה בדיוק.
כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.
הלב דופק
אני כאן אבל לא באמת כאן
לכל יום ההתמודדויות שלו
למה היצר הרע כל כך רע
למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר
זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים
ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע
רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו
הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.
