מבולבל לי נורא.
טוב ורע ושמח ועצוב.
למדתי להכיר את עצמי וזה מדהים בעיני.
התבגרתי נורא בשנה הזאת.
היום הזה עמוס נורא.

המון זמן לא כתבתי.
לא הרגשתי שייך.
אני כותב סתם.
ריק. פשוט אין כלום.
זה לא שיש רע, פשוט אין כלום.
כאילו לא נגעתי.
אל תגידו לא שמעתי לא ראיתי לא הקשבתי.
עולם מוזר ויום כיפור.
בלי מכוניות.
בלי כלום.
רק החזן.
'וכל באי עולם יעברון לפניך'
'מי יחיה ומי ימות'
'מי ישלו ומי יטרף'
למי יהיה רע ומי ימצא את הטוב למרות הרע
מי ישמח ומי יעצב
מי יצליח ומי יכשל
מי יחיה חיים טובים ומי לא ידע מה הוא עושה פה
תמיד רציתי
ובלילות ביקשתי
ולא קיבלתי
טרם אקרא
ואין תשובה
דפיקות בדלת
ואין עונה
'מי ישפל ומי ירום'
המצב הזה אבוד
אבל בגללי
ורק בגללי
כמו הפורום,
ריק ומוסתר
הלב שקפא
לא הפשיר
יום כיפור בפתח.
היו שלום.
שיבטלו את החוק הזה! הוא מציק. והייתי רוצה להגיב על הרבה דברים פה.
אולי מי שרוצה שלא יגיבו לא יכתוב בסוף דבריו: <אין תגובה> או משהו כזה.
מי שלא רוצה שיכתוב <אין תגובה>
שאפילו אם לא כותבים לא להגיב אפשר להשתמש בטקת אם להגיב
ציףזה עדיף יותר..
אני לא אכתוב על כל דבר שאפשר להגיב..
פשוט אם באלי שלא אז אני אכתוב שלא באלי שיגיבו...
מה הטעם?
זאת רק תקווה ארורה.
מזוכיסטיות עלובה
פשוט אל.
ואם בכל אופן הלכתם על זה- תהיו אנושיים. לעזאזל. גם אם התלמידים או מעשיו לא מוצאים חן בעיניכם.
נמאס. לי. ממורות. שמדברות. ככה.
כפוי טובה מצד התלמידים, זה נכון.
אבל זה הגיוני מידי.
אבל אני חושבת שבחינוך יש עוד כמה שיקולים, לפני הכלכלי..
או אנשים שהיו פעם מורים נפלאים והיום לא מתאימים, אבל בגלל הקביעות אי אפשר לפטר אותם.
ולכן זה גם עצוב ממש.
(מורות שלי לימדו את אמהות של חברות שלי. אז הן היו צעירות ורגישות והיום הן מבוגרות שלא מבינות את הדור. זה באמת קשה. [ועוד כשהאמהות הרי מכירות אותן כטובות אז יש שחושבות שהבעיה היא בנו.])
אני חושבת שצריך להוציא נגד זה חוקים.
חינוך זה לא צחוק.
בשביל שיהיה אפשר לפטר מורה עם קביעות הוא צריך אשכרה לאנוס מישהו או לשדוד בנק.
רק עשרה מורים פוטרו השנה מסיבות אי התאמה מקצועית - וואלה! חדשות
טוב נו..אוי לא!
הלך על הילדים שלנו.
בכלל, רוב המורים לא אנשים רעים כמו שחשבתי בילדותי. הם לא מתאימים למקצוע והרבה פעמים מתאימים למי שיושב לידי אבל לא מתאימים לי.
יש הרבה דברים שצריך לתקן במערכת השבורה הזו.
זה לא רק עניין של רוע, זה פשוט לשים לב לכל מיני דברים או לדעת איך להתייחס ומתי. מינימום.
ובטח שלכל אחד, הם הרי לא מורים פרטיים.
אתה צודק. הלוואי שמישהו יקום ויעשה משהו.
אם יש לך פייסבוק אני אציף אותך בערימה של קישורים. זהירות: כלכלה.
אבל תכלס, זה בר שינוי בכלל או שהכל פנטזיות?
לא ממש יש, ותודה על האזהרה, לא רלוונטי.
אולי
אני לומדת הוראה עכשיו
אבל מה? אני בעז'ה מקווה לא להיות מחנכת, ואז לא אכפת לי מה הבנות עושות, אני לא צריכה לחנך אותן, זה סתם מעצבן
זה חכם.
אבל גם מורות מקצועיות צריכות להיות אנושיות..
לא נעים...
פסידונית
נקודונת.בס"ד
הוא לדעת מה עליי לעשות, ובכל זאת להרגיש שאני לא יודע מה עליי לעשות
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים".
שוב מחקתי, עצם הכתיבה עושה לי טוב, בשביל מה לשלוח?
צריך לא לדבר עם כמה אנשים וגם לעשו רשימת דברים.
וואו. זה הרבה...
ועוד שבוע יש פגישה עם המישהי הזאת ואין לי כוח....
טאטע תן לי כוח לפגישה הזו.... היא הולכת לסחוט אותי...