זה כל העולם הזה.
לכל דבר 'יש בחינה'.
אבל ההפכים, הם הפוכים מדי..
נשיאת הפכים.הלהבה והברוש..
כואב לי! כואב לי !רועה צאן
מישהו/י רוצה לדבר?
אם זה סבבה לך גם בנות אז בשמחהלא נשברים!
בשמחה 
קשה זה טוב :-)אחרונה
מה כבר ביקשתי?נקודונת.
שתקום ותלך.
לא צריך להגזים.
לא צריך להגזים.
מילה במילה.גלידת לימוןאחרונה
המוח שלי...מסכןמאדמוזל
אלוקים לקח לי את הראש, ערבב אותו במיקסר
אני תוהה אם אני עדיין בתוך המיקסר או שאני לא קולטת שהוא נכבה
אלוקים מנהל לנו את החיים, זה כ'כ מעצבן לפעמים, שום דבר לא הולך לפי התכנון שלי,
אבל כיף שאני יודעת שהוא מנהל ולא בני אדם כי בני אדם זה דבר דפוק
מסקנות חשובות מהימים שלא הייתי פה והייתי עסוקה (כן, שלושה ימים לא נגעתי באינטרנט, לא היה חסר לי כ'כ)
-בני אדם: אגואיסטים, טיפשים, גאוותנים, אסור לסמוך על אף אחד ולא לבנות על אף אחד ! בני אדם זה דבר מאכזב בגלל שאני מצפה מהם לדברים שאני כן הייתי עושה כאן אני צריכה להבין שרוב האנשים לא נחמדים כמוני ולכן לא צריך לצפות מהם לכלום! כלום!
-"האשה דמעתה מצויה" -חז'ל כ'כ חכמים
- לא להתייאש באמצע משהו שהתחלת, את תתחרטי על זה, את שומעת??, תהיי חזקה!!
לילה טוב
רק לפני שתזרקו עלי עגבניותמאדמוזל
אני בטוחה שיש גם בני אדם מקסימים עם המון תכונות חיוביות
צר לי
לא זכיתי להכיר (חוץ מההורים שלי)
אממלא נשברים!
יש לי כלל בחיים אין דבר כזה אדם רע אלה יש סוגי אנשים שלא מסתדרים והרבה אי הבנה תחשבי על זה באמת שאף אדם לא קם בבוקר ואמר לעצמו איזה כיף היום אני יעצבן ויפגע לכולנו יש כוונה טובה אבל אנחנו רק לא רואים תנשמות הטובות של האנשים מסביב
נכון, זאת לא אמרתימאדמוזלאחרונה
אבל אני צריכה להודות במשהו
מאדמוזל, את ביקורתית!!, תעשי משהו בקשר לזה (מה אני יעשה?)
הגות, אוליכי אין פיסבוק
עבר עריכה על ידי כי אין פיסבוק בתאריך ד' באלול תשע"ז 21:56
כן, בחיים ומביטים
תנו חיוך לאלפי הצופים
תנו חיוך לאלוהי האלוהים,
ואולי לעצמיכים, איזה כיף משחק החיים
תשמחו שלפחות יש השמחים
מבוקר מלילה מלחיות החיים
יש כאלה שלא מבינים או לא יודעים
שימחה בחיים דומה לעץ מר שלעיתים פרותיו מתוקים
ונמשיך להלך בדעת מיעות
להפגנות יגיע המון חבוט
את השלטים יתלו רק האמיצים
הרי מי יודה שתמיכתו בעצובים?
אולי לא נעבור את אחוז החסימה
אבל מספיקים בהחלת לקבוצת תמיכה
אז אם נפגש לצורך הפגנה להפלת הממשלה
נצא מגובשים אך בלי מפלגה?
וכן, למרות מה שאנשים אומרים אני שמח, למרו מה שהם חושבים
בפנים אני יודע שאני טוב וגם אלוהים
ני בוכה בגלל אנשים אחרים
גם הם טובים
אבל לפעמים יותר רעים
אני יודע, טובים ורעים זה לילד בן 4, אבל רק בגלל שהמבוגרים מפחדים לקחת אחריות, מפחדים מהגדרות
זהיא הסוקרטסיזם במלא עוצמתה,
אבל לי, לי אין מה להפסיד, לא כי חיי קטנים וחלשים,
לא כי עומד אני להיצטרף למתים, רק כי גיל ההיתבגרות הוא כמו רכבת, ועכשיו אני פשוט בתוך תחנה מסוימת, עוד זמן קצר אפליג ואמשיך מכאן ובתחנה הבאה? אמשיך בחיי, אך כול האנשים, כולל אני, יהיו שונים, כן, הפרצופים אולי יהיו דומים, אך מה הם אנשים חפצים וצבעים אם לא הסתכלותי אליהם, לכן כולם יהיו שונים, אם כך, מה יש לי להפסיד?
ממי לפחד?
הרי אני ימשיך בחיי וכול מי שיחשוב שהוא הקיר אותי יבין שזה לא אותו אדם, לא אותה תחנה
וזה מפליא איך אני חולף, כמו הרוח, כמו טיפה של גשם, כמו צעקה והידיה, כמו בחירות, כמו אוכל בחוץ, כמו הודעה בנסיוף, כמו שתות, כמו צחוק על פניו של חולה דיקאון, כמו שומן אצל אנורקסית מסכנה ואהובה, הכי אהובה בעולם,
כמו מחשבה, כמו העת העתיקה אצל ילד בין חמש,(קראת עד לכאן? תשבע, אם כן שלח באישי, סתם לידע כללי.) כמו סרט או סידרה, כמו הזמן מול מכונת חתיפים, כמו קשר עין עם המוכרת, כמו הרעם האדיר, כמו חיי זבוב, כמו אהבה התלויה בדבר,
כמו חיים שלמים,
הרי מה הם חיים אם הם לא חולפים, אם הם לא נגמרים הם בכלל לא חיים, משהוא אחר אך לא זה
אז כול חייך הם חולפים, וכול מתרתך היא לחולפם,
אז אל תיתעצב שעוברים תחנה, א תיבקה למראה הזיקנה(גם דרוק לברמיצווה זה זיקנה)
ואני יודע שאני טוב, לפחות זה, אתם לא תצליחו, נכון, אני כרגע שחור,
אבל זה רק כי עברתי גשם של בוץ שנכנס לי לבפנים
אולי אני קצת בהמי, נמוך, אדם יותר מהרגיל לאדם, יותר ממה שאני רואה כראוי לאדם. אלך אני אדם, ולא יכול לחצות את גבולותיו, לכן איני נחות מאדם אלה אדם נחות, ואיזהוא אדם נחות, הוא אדם שרואה עצמו כנחות מתייחס כך לסביבה ומשום כך כך היא מתיחסת אליו, לכן אין לי עצבו בכך שאני אדם נחות, אולי קצת אבל יש גם שימחה,
כי מי שהוא אדם, היה אדם וישאר אדם
אך מי שהוא נכות יש בוא את הכוח לקיצוניות, ואם אני אדם נחות זה אומר שאני יכול לא רק לצאת מזה אלה להיות גם אדם נעלה, ועוד מיזה, אני יכול להיות אדם נעלה שהיה אדם נכות, מה שמגדיל את בפקטרום הדעות שלי וספקטרום העמידות.
אך בכול שרוי העצב
..כי אין פיסבוק
ולפעמים, אוי, באמת שאני מת על המילה הזאת, היא מבתת רבות מציבעי האדם
בעצם את מרכז ישיותו, תמיד אדם, אך ליפעמים...
ליפעמים יש בי תקווה שמאיימת להוציא את חיוכי ממסגרת פני,
כו ברורה היא עד שנהיר וברור שהיא אמיתי וחזקה ונכונה,
ואז, לפעמים בעודה על פני שב ותוקפת אותה העצבות
היא באה בשם המציאות, נכון,
אך אל תיתעו, היא רק דרך היתמודדות שלי עם קשיי התקווה,
קשווי התקווה?! באמת?! איזה קושי יש בה?
או איזה קושי? יש ויש, אני מפחד, בעודי מכווה, אני מפחד מההשלחות הברורות על אורחות חיי
הרי אדם מקווה, עליו לפעול, עליו לממש, עליו לקיים, לקחת סיכונים ולצאת למלחמה,
ובעיקר, באמת באמת להאמין ולקוות,
ואני?! אני מאמין זה נכון, אך לא עד הסוף, והחור שם בקצה, הוא מפחיד אותי יותר ממה שאוכל לתאר
בכללי אני אוהב רגשות, הם מעניקים יותר עיניים לאותו האדם
..כי אין פיסבוק
ואני כאילו מרגיש שלא באמת כיוויתי שכאילו יחזור ויתאמת
..כי אין פיסבוק
יהיה מדהים אם יתאספו להם שועי עולם, ויחליתו כמובן על שפה משותפת, וישאלו את שאלות החיים עד שיצא עשן, אפשר גם בסלון של סלומון,
הרי, אלוהים יש רק אחד, אבל האם גאונים מתאלס ועד אחרון הדוקטורונים, כולל רבנים ואנשי דת משאר הדתות,
היו יושים יחד על כוס קפה, האם בגלל שאז הם היו מצליחים לפתור כנראה את כול תחלואי המין האנושי, ולזה כמו בן בורא עולם לא יכול היה להסכים, כי אז, איז תיקון נשאר, האם בגלל הרעיון ההזוי והמטורף הזה הומצא הזמן?
שיהרוג בעדם ויחלקם לאורך השנים?
..כי אין פיסבוק
אין מה לפחד מהשקט והלילה.
מאנשים ומחשבות
אין מה לפחד מההוא מלמעלה
מריבוי המציאויות
אין מה לשתוק אל מול הרוע
ולעזור לגדלו
ולרשע אין להושיט זרוע
שתעזור בהקימו
מיתחת לחיים מבעבע הרוע
ומעליהים שמיים ואלוהים
איש, אתה נורא מוכשר ועמוק. תודה רבה לך*בננית*אחרונה
טוב לדעת שיש עוד אנשים שחיים רבדים כאלה של הקיום.
("הרי אדם מקווה, עליו לפעול, עליו לממש, עליו לקיים, לקחת סיכונים ולצאת למלחמה,"
"והחור שם בקצה, הוא מפחיד אותי יותר ממה שאוכל לתאר" - כל כך. ובכלל כל הפסקה)
("הרי אדם מקווה, עליו לפעול, עליו לממש, עליו לקיים, לקחת סיכונים ולצאת למלחמה,"
"והחור שם בקצה, הוא מפחיד אותי יותר ממה שאוכל לתאר" - כל כך. ובכלל כל הפסקה)
אין דנים אדם בשעת כעסובונים מגדל
אין דנים אדם בשעת כעסו
אין דנים אדם בשעת כעסו
אבל בשלושה דברים אדם ניכר, בכוסו בכיסו ובכעסו
אוף
אבל אין דנים אדם בשעת כעסו.
להירגע, לשכוח, לא לשמור את זה, לא לתעד, לנסות להוציא.
אין דנים אדם בשעת כעסו.
לא לבכות. אין דנים. לא צריך דינים עכשיו. אלול.
טעית, כעס, סובל בגלל זה, ימחל מתישהו, בינתיים הכעס מובן.
לא נעים שזה יוצא עליך, היה עדיף משהו אחר.
אבל זה מה יש
ואין דנים אדם בשעת כעסו.
ה', תודה!
תודה על הנק' למחשבה*בננית*אחרונה
(כנראה הנמענים של המשפטים הללו שונים)
יישר כח גדול על השכל גם ברגעים כאלה. מה שבטוח חייבים לשחרר את זה איכשהו
יישר כח גדול על השכל גם ברגעים כאלה. מה שבטוח חייבים לשחרר את זה איכשהו
זה טוב ורע ביחד.נקודונת.
והכל מבולגן.
די לבכינחל
משתדלת יותראחרונה
הרגע הזה שאתה מביןחוני המעגל פינות
שאתה מוריד את הרמה בפורום 
??פסידונית
אתה לא.
ממש לא.
מה שבטוח הכינוי שלך לאמשה
איזה פורום?
לא נעים להרגיש ככה פה לקצתאחרונה
הכל מורכב ומסובך לי. מידי.נקודונת.
רוצה מקום משלי, ואין כרגע אופציה לערוק מהבית של ההוריםשטות
יש פה שקט,טוב נו..
אבל הרעש מפריע לשמוע אותו.
כן, אני מפחדת.נקודונת.
אני מפחדת משטויות.
אני יודעת.
אני יודעת.
אין צורה לא אנוכית לתאר כמה אתה מצטער בשביל אנשים אחריםפסידונית
לפחות לא בעברית. זה תמיד חוזר אליך בסוף, ואת מי מעניין מה שאתה מרגיש כשמה שגורם לך להרגיש את זה זה סבל של אחרים.
'זה עושה לי רע'?
נצרח? נצרח.שעות של אמת.
עאעאעאעאעאעאעאעאעאעא
חיים חרא.
אני פגועה וזה לא מזיז לפגועלא נשברים!
מה שפוגע אפילו יותר
--יש לי סיכוי
וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים
החומות
אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב
וכשהרוח אחרי הצהריים
היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
אז אני זוכר שיש עיניים שרואות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי לאהוב
אני יודע שזכיתי לאהוב
וכשהשמש יוצאת מעל המים
ומתחיל עוד יום אפור ובינתיים אין סיבה
אז אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב
אני יודע שזכיתי לאהוב
אני זוכר שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב
ואני יודע שזכיתי לאהוב
(אלוהים
באלי שזה יהיה רק שלי
..)
מישהו לצרוח איתו?משתדלת יותר
איתי כמובןנחל
איתי. זה נצרך.שעות של אמת.
אניאני מקליד...
ועכשיו סתם בשבילמשתדלת יותראחרונה
אפשר?
(עאעאעאעאעאעעעההעהעהעהעהעעהעהעההאעאעאעאעאעהה. אעה. עע. אה.)